גליון 1967 מתאריך 14 במאי 1975

המחיר 5.00 :ל״י

ד׳ סיוון תשל״ה14.5.75 ,

היר, אחרי השתלטותו של דויד פרוטר על הקונ סוליה
הישראלית ביוהנסבורג, כי הזהיר מראש מפני
אישיותו של איש־ביטחון זה. הרצוג טען כי בעת
ששהה בדרום־אפריקה במסע־הרצאות, מונה פרוטר
כשומר־ראשו, ואז הבחין בהתנהגותו הבלתי־שפוייה,
והזהיר מפניה.

ת 1 * !1ןיך

ישראל הסכימה למחווה הודעות שרי ממשלת־ישראל, כאילו לא הסכימה
הממשלה לשום מחווה עם פתיחת תעלת־סואץ, אינן
נכונות.

ישראל הודיעה באמצעות שר-הכיטחון
שימעון פרם, כי במה ימים אחרי פתיחת
התעלה תעשה דילול של כוחותיה בקו
הקידמי כסיני. הדילול ייעשה כמחווה ישראלית
להחזרת החיים האזרחיים כצד המצרי
של החזית לתיקנם.

רביווביץ שזב השבוע
שר־האוצר יהושע רבינוביץ יקצר את שהותו באר-
צות־הברית, ויחזור ארצה בסוף שבוע זה. הביקור יקוצץ
גם בגלל חוסר הישג כלשהו מן הביקור הנוכחי׳
וגם בגלל הלחץ הגובר מצד קבוצת ספיר להקמת
חטיבת מפא״י.

ההתקפה הפומבית של אבא אבו משמשת,
כין השאר, הכרזת־מילחמה גלוייה
של קבוצת ותיקי מפא׳׳י, המאוגדת סביב
ספיר. התעוררות הקבוצה באה בגלל ניסיונות
קבוצת רבץ—רכינוכיץ למנות גיזכר
מיפלגה משלה. עד בה היה תפקיד זה בידי
קבוצת ספיר.

דיניץ הלשין: ר ב!,
קשור ד 1וטר*״ט
שגריר ישראל בוושינגטון, שימחה דיניץ, הזהיר
את ראש־הממשלה לשעבר, גולדה מאיר, מפני מינויו
של יצחק רבין כשר־ביטחון בממשלתה. הדבר
היה בחודש אפריל אשתקד, כאשר משה דיין עמד
להתפטר מתפקיד שר־הביטחון בממשלתה של גול-
דה, ורביו היה מועמד לרשת את מקומו. במיברק
ששיגר מוושינגטון לגולדה, טען דיניץ, כי בסירטי-
ההקלטה של הנשיא ניכסון, הקשורים לפרשת ווטרגייט,
מוזכר רבין כמי שהיה מעורב בפרשה. הגילוי מת פרסם
בספר היורש, שיצא לאור בימים אלה.

עובדה זו היא אחד הגורמים לכד שיצחק
רבין חושד כדיניץ בי הוא מעורב בחתירה
תחת מעמדו כראש-ממשלה.
אפשרות לעיטור אלופים
תיבדק האפשרות לשנות את חוק־העיטורים, המאפשר
כיום להעניק עיטורים רק ללוחמים שגילו אומץ-
לב, הקרבה וגבורה עילאית מול פני האוייב.

הגבלה זו היא שמנעה הענקת עיטורים
גם למפקדים בכירים, במפקדי-אוגדות ואג
שי־מטות, שמעשיהם היו ראויים לעיטורים
ולציוניפ-לשבח, אכל לא בוצעו מול פני
האוייב, אלא כמיפקדות ופחפ״קיס. קיימת
מגמה לאפשר מתן עיטורים גם להם.

אח מ׳ ה 1היר
ח״ם הרצוג?
שגרירה המייועד של ישראל באו״ם, אלוף (מיל).
חיים הרצוג, הפתיע את ממשלת-ישראל כאשר הצ
כעיקכות
הצהרה זו נעדכה בדיקה לאימות
האשמתו של הרצוג. נעשה ניסיץ
לגלות את מי הזהיר הרצוג מראש. מימצאי
הבדיקה: הרצוג לא השמיע את מה שהשמיע
על פרוטר באוזני מוסד ממלכתי או
אישיות ממלכתית כלשהי. הוא אמר את
הדברים כסך־הכל לכנו-שלו.

פרוטר גור ש גם
טהטישטרה הד״א
עתה מסתבר כי דויד פרוטר, המטורף שהשתלט
יעל הקונסוליה הישראלית ביוהנסבורג, שוחרר בשל
ליקוייו הנפשיים לא רק מצה״ל. זמן קצר אחרי שחזר
מישראל, ולפני שגויים כקצין־ביטחון בקונסוליה היש ראלית,
התנדב פרוטר לכוחות המייוחדים של מיש-
טרת דרום־אפריקה, חיל־מתנדבים שהוקם לצורך די כוי
מהומות של כושים. אחרי מיספר שבועות נזרק
משם בגלל שתי סיבות.

אסס,
מפקדיו טענו כי הוא
כלומר ״חולה־ירי״ ,השש להשתמש כנשק
ככל הזדמנות, ובי הוא בלתי-יציב כנפשו.
האחראים על קבלתו של פרוטר באיש־כי
טחון כשגרירות לא ידעו כלל על התנדבותו
זו, ועל הסיכות שבגללן סולק מיחידה
מיוחדת זו.

יבוטל השק, לפקידי
טישרד״הביטחון
במהלד הבירורים והחקירות עד טובות
ההנאה, שמקבלים עובדי מערבת-הביטחון,
התגלתה עובדה תמוהה. מסתבר כי כל
פקידי מישרד-הכיטחון נהנים מהזכות לקניות
חופשיות כשקי׳ם, בהנחה ניכרת,
ממש כמו חיילי־צה״ל, שוטרים ואנשי שי-
רותי-הכיטחון.
הטבה זו, המהווה תוספת סמוייה לשכרם של עוב די
מישרד־הביטחון, עוררה תערומת מצד פקידי־ממ־שלה
אחרים. הם קובלים על העדפת פקידי מישרד-
הביטחון, שהם פקידי ממשלה בדיוק כמו עובדי מיש-
רדי־ממשלה אחרים, בקניות מוזלות בשק״ם. ייתכן
שכתוצאה מכך תבוטל זכותם של פקידי מישרד־הבי-
טחון לקנות בשק״ם.

טענות על שחיתות
כסוחרים השחורים
בקשה לפירוק תנועת הפנתרים השחורים ולצו
מניעה נגד שלום כהן וחבריו, נדונה עתה בבית-
יהמישפט ובוועדת־הביקורת של ההסתדרות.

המגישים, ובראשם מי שהיה המועמד
מס׳ 3של הפנתרים לכנסת, טוענים ככקש
תם כי כהן וחבריו העלימו וחפר,ישו לצור-

אריק שרון החרים
את טכס הצל״שים
אריק שרון החזיר את ההזמנה
שנשלחה לו להשתתף כטכס חלוקת
עיטורי-הגכורה, אליו הוזמן בבל אלו־פי-המילואים
של צה״ל. הימנעותו
מהשתתפות כטכס היתה הפגנתית,
והיא נומקה כמיכתב שצירף להזמנה
שהחזיר. הנימוק: מחאה על פך שעי•
טורי־הגכורה נמסרו ללוחמים על-ידי
אנשים ״שלא היה להם חלק ונחלה
כמילחמת יום־הביפורים.״ העיטורים
נמסרו על-ידי שר-הכיטחון שימעון
פרם והרמטב״ל רכ-אדוף מרדכי גור.

כיהם הפרטיים מאות אלפי לירות מכספי
התנועה, וככלל זה סכומים גדולים שנתרמו
כהו ״ל למילחמה בעוני כארץ.
השבוע נידחה הדיון בבית־המישפט לפי בקשת
כהן, שטען כי עליו לנסוע לחו״ל לאיסוף כספים.

האיראני כועס על
עיתונות ישראל
פקידי-ממשלה איראניים הביעו לאחרונה
תרעומת על הביקורת שנמתחה באכד
צעי-התיקשורת כישראל על הצעדים שנקטה
איראן כיחס למרד־הכורדים בעיראק.
האיראנים מוחים על האשמתם בהפקרת הכורדים
לטכח-עם כידי הצבא העיראקי.
לטענתם היה ברור, עוד לפני מיספר חודשים, כי
הצבא העיראקי עומד לפתוח במיתקפה גדולה על
המורדים הכורדיים, בצורה ובהיקף שלא היו מותי רים
להם כל סיכוי. במצב זה עמדה בפני השאה
הברירה: מעורבות צבאית פעילה, שפירושה מילחמה
גלוייה בעיראק, או ניסיון להציל כמה שיותר כור דים
מהטבח. הוא בחר באפשרות השנייה, תוך הסכם
עם עיראק, ולדעת האיראנים הציל בכך רבבות כור דים
מטבח.

דקות

לא הססיקו לא 1113
אחת הטענוח שנשמעו נגד הראיץ
שנתן אבא אבן ל״מעריב״ ,חיתה זו
של מזכיר מיפלגת העבודה, מאיר
זרמי, עד בך שאכן לא הביע את דע•
תו זו בפורום מיפלגתי, אלא מעל-גבי
העיתונות.
אכן גילה בתחילת השבוע. למקורביו
כי הוא עמד לומר בדיוק אותם
דברים כמרכז מיפגת העבודה תאה
רץ, ואף נרשם ברשימת הנואמים. רק
אחרי שזרמי עצמו הודיע לאבן בי
לא ירשה לו לדבר יותר מ 10-דקו^,
ביטל אכן את נאומו.

ההטבות דפי בן־־שחר
חוגי ועדת כן-שחר מביעים פליאה על
המסע הנערד נגד ההטבות שתובעים לעצמם
עובדי התעופה עם ביטול הפטור שהיה להם
ממם נסיעות.
ועדת בן־שחר קבעה כעיקרון יסודי כי בשנתיים
הראשונות לאחר קבלת מסקנותיה לא תחול כל
ירידה בתקבולים של העובדים. עתה, עם ביטול
הפטור ממס־נסיעות לעובדי התעופה, הם פועלים
׳בהתאם למסקנות בן־שחר, ודורשים שמירה על
שכרם הנקי.

קשר שיר ב!
הטפכייל דרהייט
במהלך החקירות המישטרתיות בפרשיות השחיתות
האחרונות, שנחשפו בזרועות שונות של הממשלה,
נוצר קשר ישיר בין מפכ׳׳ל המישטרה, רב־ניצב
שאול רוזוליו, לבין ראש־הממשלה יצחק רבין, תוך
עקיפת שר־המישטרה שלמה הילל והיועץ־המישפטי
מאיר שמגר.

מסתבר בי רוזוליו ביקש — וקיבל —
אישורים לחקירות מישטרתיות בצורה ישירה
מרכין, ולא בפרוצדורה הרישמית השיג•
רתית.

מינו תרום
לאלוף הר־אבן
סגן־אלוף (מיל ).אלוף הר-אבן, מנהל מה-
לקת־ההסכרה כמישרד-החוץ, קיכד מינוי־חירום
שדפיו יהיה כפוף לדובר־צה״ל כשעת
מילחמה. הר־אכן יהיה ממונה על ענייני
ההסברה של צה״ל בתקוסת־חירום.

1111111

*!קראט קפה נמס גבישי
נמס במהירות במים קרים
וטעמו הנפלא אינו פג אפילו
:כאשר הוא מיצג במקרר.
״בצינת שלג ביים קציר״

עלית

18קדאט רן פזז נן ד ל נזי ץ

מכ ת בי ם

סמווות ו8גדל!

ראשונים תמיד אגהגו!

״העולם הזה׳׳ .שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמיגהלה: תל־אביב,
רחוב גורמן ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש׳׳ בע״מ, תל־אכיב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ בע׳׳מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי כע״מ .
העורך הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.
ח״כ יוחנן בדר. הוועדה דנה במימצאי
ביקורת המבקר, כולל מערכת-הביטחון.
נראה לנו כי בנושא שעוררת, מן הראוי
שתפנה לח״כ בדר.״
בשיאם של גילויי השחיתות במערכת־הביטחון
פנה עורך שבועון זד ,.אורי אבנרי,
במיכתבים דחופים לראשי ועדות הנספים,
.החוץ והביטחון וועדת־המישנה לתקציב
הביטחון.
״מכלי־התיקשורת אני למד,״ כתב אבנרי,
״שהשר שימעון פרס הופיע בוועדתך וטען
כי: פרשת השוחד האחרונה במישרד־הביטחון
נחשפה על־ידי פקידי המשרד, וכי
החקירה שהביאה למעצר החשודים נפתחה
ביוזמת פקידי מישרדו. טענות אלה, אם
אכן נאמרו ע״י השר, הן ההיפך מן האמת.
״בכל תקופת כהונתי בכנסת, ראיתי בחומרה
את הרגלם של שרים לומר אי-אמת
בכנסת, דבר שבכל פרלמנט הגון היה מביא
להתפטרות השר. דעתי זו לא השתנתה מאז.
״אני רואה אי־אמת במיקרה זה בחומרה
מייוחדת, באשר העובדה שפקידי מישרד־הביטחון
הפריעו לחקירה, התעלמו ממי,מצאי
חוקרי העולם הזה ופתחו במערכת טישטוש

, י אני סבור שכדאי לקרוא שנית את
מיכתבו של אבנרי ואת תשובתם של רד
ח״כים קרגמן וארליך. לא רק אחידות-
הדיעות ביניהם היא מאלפת, וגם לא רק
נסיון־ד,התחמקות שלהם. מה שמדהים יותר
מכל בתשובתם היא העובדה שהם אינם
מבינים מה כותבים להם, ומה רוצים מהם.
אבנרי לא ביקש משני הח״כים הנכבדים

מי שמחפשים כל־כך בדבקות את הצדק
ואת היושר, כדאי שגם הם עצמם יהיו
קצת הגונים וישרים.
בסיפורים שלכם על ״התמונות״ (העולם
הזה )1965 לא חיפשתם באופן מייוחד
לתאר את ד,מיקרה בהקשרו הנכון ובמשמעותו
האמיתית, וכתבתם דברים שלא
היו מעולם במגמה ברורה להפוך דבר
מכובד, יפה וחיובי למעשה עקום ושלילי.
הסיפור הדרמאתי של העולם הזה על
אופן רכישת התמונות, המחיר המוגזם ש ננקב
בכתבה ובעיקר הכוונה הרעה לנייד
עניין ישן שקשור במישרד־ז!תחבורה ל
ראשית,
וקודם־ילכל׳ הרבה ברכות חמות
מכל הלב ליום־ההולדת ה־ .25 זהו, בלי
ספק, חג גדול לכל העיתונות הישראלית
וציבור הקוראים שלה. אפילו המתנגדים
המושבעים לדיעות העולם הזה יצטרכו
להודות בכך, גם־אם רבים מהם יתביישו
להגיד זאת בקול רם מדי.
המשמעות של חג זה כפולה ומשולשת,
כאשר מתחילים לסכם מה נתן העולם הז;ה
למדינה ואזרחיה בכל שנות קיומה, ואיך
היא היתד, נראית היום — חלילה — בל עדיו.
לי, אישית, פשוט קשה לתאר לעצמי
את התמונה העלולה להתקבל.
גם עם קיומו של העולם הזה, מצב
המדינה קודר מאד, אולם בלעדיו — חושך-
מצריים. זו הרגשתי הפרטית, ודומני שגם
של רבים־רבים אחרים.
מבלי כל צורך להצטדק בכל פעם מחדש,
ולמרות כל ההטפות המשמיצות של עדיני-
הרגש ״יעני,״ מותר בהחלט להעולם הזה
להתגאות בכך, שכימעט כל שערוריה ש עיתוני
ישראל נזכרים סוף־סוף לפרסמה,
פורסמה לא-פעם הרבה קודם־לכן מעל
דפי השבועון המסויים.
ולא רק זאת, אלא שלאור הניסיון ה ממושך
ורביד!מעללים שלה. מותר, לדעתי,
למערכת העולם הזה גם להדפיס באופן
קבוע, ליד תמונת הארי השואג והסיסמה
״ללא מורא — ללא משוא פנים״ — את
סיסמת־הקרב הכל־כך הולמת אותה :״ראשונים
תמיד אנחנו.״ דומני שאפילו ותיקי
הפלמ״ח, שזו היתד, סיסמתם, לא חיו מתנגדים
לכך היום.
עובדה: את הפלמ״ח, עם כל המוראל
הגבוה שלו, הצליחו בסוף לפרק, לצערנו
— אך את העולם הזה, למזלנו ולשימחתנו,
עדיין לא הצליחו. וכולי תיקווה שלעולם
גם לא יצליחו — לפחות כל עוד המדינה
הזו חיה ונושמת.
אי-לכך, ולאור כל הנ״ל, מיטב האיחולים
לכל חברי המערכת הלוחמת, ובמייוחד ל-
״רמטכ״ל״ אורי אבנדי, שיחזיקו מעמד
חזק־חזק. ושיזכו בעצמם ויזכו את כולנו
בימי-הולדת רבים, והישגים מפוארים רבים
עוד יותר.
כה לחי!
גיל דגני, גבעתיים

דובר שיפמן
מה המחיר?
תקופה שבה מדברים על מישרד־הביטחון,
הם כל־כך שקופים עד שאנשים הגונים
באמת נאלצים להסתייג מכל הרעש ש עשיתם.
אגב,
מעולם לא השתמשתי בביטוי
״התמונות המטופשות,״ ועל כך כבר התרעמתי
בפני העיתונאי ששם את הדברים
בפי. חבל מאד שהצייר נפתלי בזם הזדרז
להגיב על דברים שכלל לא אמרתי׳ וכדאי
שהוא יידע שאין כל קשר בין המיקרה,
לבין דעתי על התמונות שלו.
מרדכי שיפמן, דובר אגד ׳,תל־אביב
• העולם הזה פנה אל דובר אגד
לפני הפירסום, אך לא קיבל תגובה. חבל
שדובר אגד אינו מוכן גס עתה לגלות
את שם הגלריה שבה נרכשו התמונות.
ולנקוב במחיר שבו ניקנו.
הציטטה בדבר ״התמונות המטופשות״
הופיעה בהארץ, והעולם הזה שמח שדובר
אגד קובע שלא השתמש במילים אלה
לגבי תמונותיהם של שני ציירים חשובים
כנפתלי בזם ודאן דויד.

בנות של זהב

ח ״כ ק רג מן
— ותטשטש

ח״ב ארליך
הוועדה תדון —
וסילוף — מטילה אור על המצב במישרד-
הביטחון, האחראי למיליארדי לירות.
״כדי לקבוע את העובדות ולאפשר לוועדה
להסיק מסקנות לגבי מידת האמת או אי־האמת
בדברי השר פרם, הריני מבקש להז מין
אותי ואת חוקרי העולם הזה להעיד
בפני הוועדה.״
השבוע נתקבלו שתי תשובות על פניות
אלה, שנשלחו בחודש שעבר.
האחת היתד. חתומה בידי ישראל קרגמן,
ח״כ המערך ויו״ר ועדת־הכספים -של הכנסת
ושימחה ארליך, ח״כ הליכוד יו״ר ועדת
המישנה לתקציב־הביטחון.
במיכתבם מאשרים שני יושבי-ראש הוועדות
ביחד כי אכן, ועדת־המישנה לתקציב־הביטחון
קיימה ישיבה בעניין גילויי השחי תות
עם שר־הביטחון, וכי הוא ״אומנם מסר
כי העניין נתגלה על-ידי מישדד-הביטחון...״
לעצם הפרשה הסכימו ביניהם נציג הקואליציה
ונציג האופוזיציה :״ועדת-הנספים
או ועדת־המישנה לא תערוך חקירה נפרדת,
ואנו בדיעה שיש להמתין לתוצאות חקירת
המישטרה. כידוע לך הוקמה בכנסת השמי נית
ועדה לביקורת המדינה, בראשותו של

לפתוח בחקירה משלהם על גילויי השחיתות
במערכת־הביטחון, דבר שכשלעצמו לא היה
מפחית מכבוד! של שתי הוועדות שהם
עומדים בראשן. הוא התייחס בסך-הכל
לעובדה, שאושרה על-ידי קרגמן וארליך,
ששר-הביטחון שיקר לוועדות־הכנסת שהם
עומדים בראשן. הוא ביקש להזמינו להעיד
בנושא זה, ובנושא זה בילבד.
אולם לא מי שאמור לייצג את האופוזיציה-,כביכול
בראש אחת הוועדות החשובות
של הכנסת, ובוודאי לא נציג המערך,
התרגשו מהעובדה ששר־ד,ביטחון דיווח
להם דיווחים שבלשון המעטה הם ״אי־אמת״.
הפניית אבנרי לוועדת־ביקורת-המדינה
שבראשות ח״כ בדר, שהיא בדיחה בפני
עצמה, רק מציבה סימן־שאלה נוסף לגבי
כושר הבנתם של שניים מחשובי בית־המחוקקים
בישראל, האחד (קרגמן) בן 69
והישגי בן .60 אם הם אינם מסוגלים להבין
מיכתב פשוט, המנוסח בצורה הברורה
ביותר, איך אפשר לדרוש מהם הבנה בנוש אים
מסובכים יותר שחברי־כנסת צריכים
לדון בהם, ובכלל זה 20 המיליארדים של
תקציב־ד,ביטחון?
אגב, ח״כ יצחק נבון, העומד בראש
ועדת־החוץ־וד,ביטחון, שגם אליו הופנה
מיכתב דומה, החליק את העניין אל מתחת-
לשטיח בצורה אלגנטית יותר. הוא הסתפק
בתשובה שנשלחה על-ידי מזכיר הוועדה,
שאישר את קבלת מיכתבו של אבנרי, מבלי
להתייחס אף במילה אחת לתוכנו.

אני מסכים לדעתכם כי מתעמלות
הפועל היו הדבר המרהיב ביותר בכנס
הפועל (העולם הזה ,)1966 למרות שלי
היתד, הזדמנות לראות אותן רק על מסך
הטלוויזיה. תמונות המתעמלות שפירסמתם
היו באמת תאווה לעיניים. חבל רק שלא
ציינתם מי־היא־מי בתמונות. היופי, כמו
הצדק, צריך לא רק להיעשות אלא גם
להיראות.
יוכל מקין, בת-יס
• לשימושו של הקורא בלקין, הנה
פירוט שמות בנות ניבחרת ההתעמלות
האמנותית של הפועל כפי שהן מופיעות
בתמונה בעמוד זה, מימין לשמאל: בתיה
מסניקוב מנתניה, עינבל כפיר מחיפה,
מינה אפרת מגניגר, עידית רון מרמת־השרון
ועינבל סגל מגיבעת־ברנר.

עצמאות בזבות חגר!
ברצוני להתייחם למסקנותיו של אורי
אבנדי (העולם הזה ,)1962 במאמר ״ההת מוטטות.״
המסקנות נכונות מאד, אבל לא
הובא שם האמצעי להשיג עצמאות כלכלית
ואי-תלות במתנותיהם של אחרים.
ארצנו מלאה ומשופעת באוצרות, המסוגלים
להפכנו מפושטי־יד לבנקירים של העולם,
אם רק נגייס את הטכנולוגיה החדי שה
לניצול אוצרותינו הרדומים.
(המשך בעמוד )7

גערות ניכחרת ההתעמלות חאמנותית של ״הפועל״
מיהי מי

העולם הזה 1967

הזנה והרווייה מ שלי מ ה-ל הארכ ת נעורי עור־הפנים

תכשיר חדש ומהפכני!
״קדם־לח״ ,הנוסח ה הבלעדית
שמרכיבי

ההזנה

העור.

וההרווייה

שלה מתמזגים ביולוגית בעור,
ומשלימים מבחוץ את תהליך

״קרם־לח״ מבטיח וויסות כימי

00X11*18011$
01^0X1

של הזנת כל עור.
יקרם־־לח״ נועד לטיפול בכל

ההרווייה וההזנה של העור —
מבפנים•
״קדם־לח״ נספג בעור בקלות
ופועל באופן מיידי, ברציפות
ובהתמדה.

״קרם־לח״ מתאים לכל סוג *,

10ה0$
5״״א*00* 11
י! ק 0אםאססג * .

חלקי -הפני ם,

לרבות

סביב

העיניים ובחלקת־הצוואד.
״קרם־לח״ מבטיח עור גמיש,
דענו וצעיר.

ולטיסול סדיר בעור הפנים, מערכת כל תכשירי ״עור-לח״ :לניקוי, לייצוב, להרווייה, להזנה ולעיצוב.
ותכשירים מיוחדים: לייצוב עור רגיש במיוחד (־ו0חס 66 7זד ן 1-סו)סס.5 .^ 1ק לטיפול סביב״העיניים; לשפתיים; ולעידון עור־הידיים.
ועתה גס אריזות־ענק חסכוניות של תכשירי ״עור־לח״ לניקוי ולייצוב עור:הפנים.

צוות״רבלוף׳ ישמח לארח אותך בפגישת הדרכה, אשר בה תוכלי ללמוד — ללא תשלום — כיצד לטפל געורך ולטפח א ת יופייך — במתך. הפגישות
מתקיימות ב״בית־רבלון״ ,רח׳ חובבי״ציון , 65ת״א, ונמשכות 3שעות כ״א: בימי ראשון ושלישי מ״ 3.00 עד 6,00 אחה״צ. ובימי שישי מ־ 9.00 עד .12,00

העולם הזה 1967

איסטנבול אתונה רומא רנה מינבו ציריך אמסטרדם בריסל פאריס פרנקפורט
לזט־וז קופנהגן מונטריאול
ניו־יורק

מה דעתך להדק את החגורה ־
ולהגות?
יש רק מקום אחד שם תוכל
לעשות זאת-ב מ טו ס,
בדרך לחו׳ ל.
צא השנה לחופשה בחוץ לארץ.
אתה יכול להרשות זאת לעצמך.
בדוק את מחירי הטיסות לחוי׳ל
ותיווכח שהם הרבה פחות יקרים
מאשר חשבת.
טוס בטיסה קבוצתית־ותחסוך
40*/.ממחיר כרטיס רגיל.
צא השנה לחופשה בחוץ לארץ.
כי בנסיעתך אתה משמש שגריר
ישראלי בכל מקום שבו תבקר.
וישראל זקוקה כיום
לשגרירים טובים בתו׳ ל...

ובכן. כשאתה חושב
על חוץ לארץ זכור:
זה לא מחוץ לאפ שרות שלך.
זה מגיע לך!

1,770ל״י
1,855ל״י
2,725ל״י
לידיעתך-
קיימים תעריפי טיסה מוזלים לנוער.
3,030 ליי
בכל טיסה ופרט לטיסות לניריזרק זלמזנטריאזל) -
יש להוסיף 60 דולר עבור סרורי־קרקע.
3,030ל״י |
תעריפי הטיסה לניריורק!למונטריאול בתוקף
3,030ל״י
לנבי יציאה מהארץ ער 30.6.75 בקשר למחירים
מוזלים ה חלב 1.7.75-פנה אל סוכן הנסיעות שלך.
3,205ל״י
3,205ל׳י
3,205ל״י
3,205ל״י
זה לא מחוץ לאפשרות שלך.
3,420ל׳י | פנה לסוכן הנסיעות שלך.
3,720 ליי
5,050 לי
5,185ל׳י

ח ח לארץ.

המחיר בורר טיסה הליך ושוב וכרטיס קבוצתי)־< מ ס 1סיעות.
ם רטק 1בר/אסם ל

אריאל׳

מכ ת בי ם
(המשך מעמוד )4
רק דונק כלכלי ואמברגו על נשק ומשק
ידרבן אותנו לעלות על מדרך ד־״בכונד.
המובילה לעצמאות.
בל זמן שנוכל להתפרנס מפשיטת־יד
ומתנות, לא נגוע לעצמאות. בהיותי במוס־יקווה,
שמעתי: בגן־ילדים בא ונקה ומספר
לגננת :״יש לנו יער ובו חסידות, והן
הביאו לי. אח יקטן.״ התחרה בו פסקה:
״ולנו יש גינה, ואמי •מצאה לי שם אחות
בכרוב.״ והתפאר גרישה :״לאבא שלי יש
כסף, והוא קנה לי אח קטן.״ עמד שם גם
לושקה הקטן, והשוה לתומו :״אבא ואמא
שלי פועלים. אין לנו לא יער, לא גינה ולא
כסף, עליכן, אבא ואמא שלי עושים לי
אחים ואחיות בעצמם...״
ונאמר, :״עת צרה חייב ליעקב וממנה
יושע.״ ונאמר עוד :״והלווית גויים רבים,
ואתה לא תלווה.״
אגב, בזמנו דרשתי מלוי אשכול, שיישלח
תודה לדד,־גול על האמברגו. והנה, במצי אות
היתד, זו הצלחה עבורנו.
אלכסנדר זרחין, תל־אביב

לססל את המזימה1
ברצוני להביע בזה את הזדעזעותי ה עמוקה
למיקרא הכתבה במדור ״תשקיף״
(העולם הזה )1965 על העיסקד, המשולשת
בין קבוצות בית״ר והפועל ירושלים.
לדעתי, עיסקד, זו, אם היא נכונה׳ הביאה

יצחק עומרד
מהלומה לספורט
את הכדורגל הישראלי בפרט והספורט
בארץ בכלל לשפל המדרגה.
אני תיקווה שמערכת העולם הזה,
הנלחמת לביעור השחיתות במיקרים רבים,
תדע גם במיקרה זה לחקור את הנושא
עד תום, ולהעביר את המימצאים שבידה
למודיעין אזרחי בדחיפות, עוד לפני ה*
מישחק האמור, ובזה לסכל את המזימה
השפלה הזו.

יצחק עומרד,

שכונת התיקווה, וזל־אביב

אסירים פוליטיים בגיהינום הכלא
גפתבתכם (חעולם הזח )1963 על
נישואי עם אחוד אדיב, יש אי־דיוקים
רבים, אך ברעמי לחתייחש רק לשמי
נקודות שחן דימיוניות לחלוטין :
• לגבי חעיסקה שהוצעה כביבול
לאהוד י אדיב, על־פיה ישוחרר וייצא
לחו״ל — להד״ם ! מכאן גם שלא יכול
חיה לחיות סירוב לקבלה.
• הנישואים לא נערכו במטרה לסייע
לשיחרורו, ואינני סבורה כי יש
בחם בפועל כדי לסייע לשיחרורו. גם
הפירסומים שחיו בעיתונים אחרים, כאילו
נועדו הנישואים לסייע לו בחנינה,
אינם נכונים (ראה גורלם של אסירים
נשואים, אבות ל״ 10 ילדים).
בהזדמנות זו ברצוני להוסיף על הדברים
הנכונים שכתבתם, המתייחסים לפיגור
העצום שבתנאים ובמדיניות ה מאפיינים
את בתי-הסוהר בישראל :
• התנאים הפיסיים בכלא הם תת
אנושיים: הצפיפות ׳נוראה ; התאים
חשוכים וקירותיהם לחים ; חומות ה כלא
אינן מאפשרות כמעט לשמש לחדור
אף לחצר. המזון דל, הן בכמות וחן באיכות:
בעיקר קיים מחסור בחלבונים
ובוויטמינים. התנאים הסניטריים —
למטה מכל ביקורת.
כתוצאה מכן, סובלים אסירים רבים
ממצב בריאותי רעוע, והסימפטומים ה שכיחים
חם ירידה במישקל וחולשה.
רוב האסירים מקבלים אולקוס כעבור
כשנה לשהותם בכלא. טיפול רפואי ניתן
לאסיר רק כשמצבו חמור ביותר.
• חבעייה המרכזית בחיי-חכלא
היא שאין קוד ברור המגדיר את זכויות
האסיר וחובותיו. אלה נתונים לשיקול-
דעתו של שירות בתי-חסוהר ושל מנחל-
הכלא, בתחום שילטונו. מצב זה יוצר
מציאות שבח נתונים האסירים בידיו של
מנחל־הכלא — לשבט או לחסד. תנאים
אלה מעודדים הלשנות.
״התנהגות טובה״ — כלומר, שיתוף-
פעולה עם שילטונות-חכלא נגד ציבור-
האסירים — מזכה את האסיר בביקורים
נוספים, תא נוח יותר, חופשה וכוי.
״התנהגות טובח״ היא גם אחד השיקולים
המנחים את ועדת-השיחרורים בהח לטתה
על ״ניכוי שליש״.
סמכות השיפוט והענישה של מנחל
בית״הסוחר כלפי נתיניו חן רחבות
ביותר, ואין כל פיקוח ממשי על הח לטותיו.
העונש הנפוץ ביותר הוא צינוק,
ולעיתים נידון האסיר לצינוק לחיות על
לחם ומים בלבד. מן האסיר השפוט לצינוק
נשללים ביקורים.
במילים אחרות, האסיר נתון במשך
כל הזמן לסחיטה. בעבור כל ״חטבה,״
עליו לשלם בוויתור. שירות בתי-חסוחר
איננו מעוניין לקבוע קוד חד־משמעי, כי

פירוש הדבר יהיה נטילת נשק״חסחיטה
מידיו.
ההנחה שבבסיס מדיניות שירות בתי-
הסוחר היא, כי אין די בשלילת החופש,
אלא יש לדכא את האסיר בכל האמצעים.
הסיסמה :״אסיר טוב הוא אסיר
שבור.״ חדרך לממשה היא השפלה,
יצירת תלות של האסיר בהנהלה, ופיקוח

בשתיקה על העוולות של מערכת בתי-
הסוהר ומסרב לחזור בתשובה, נמנע
ממנו שיחרור מוקדם.
הצנזורה המופעלת על״ידי שילטונות
בתי״הסוהר פוגעת במייוחד באסירים פוליטיים.
האסירים חייבים ללחום בעור-
שיניהם כדי לזכות בספר-קריאה. למרות
החלטת בג״ץ, שקבעה כי זכותו של אסיר

סילוויה אדיב
איך מעודדים הלשנות
הרבה מעבר למה שמתואר כצורכי ה ביטחון.
נוסף
לחומות־הכלא, לסוחרים ולמל-
שינים־בתמורח, תופעל בקרוב מערכת-
טלוויזיה במעגל סגור.
• מצבם של האסירים הפוליטיים
חמור במייוחד. ראשית, אין מכירים בסטאטוס
נפרד לאסירים פוליטיים, דבר
המקובל במדינות רבות. בתי-הסוחר בישראל
גדושים באסירים שבכל מדינה
מתוקנת חיו נחשבים כאסירים פוליטיים.
האחדות הרעיונית ושיתוף״חפעולח בין
האסירים הפוליטיים מגבירים את ה דיכוי
נגדם :
אסיר פוליטי בדרך־כלל אינו יוצא לחופשות
ואין מנכים שליש ממאסרו. ני-
כוי־השליש מותנה, כאמור, ב״חתנחגות
טובה,״ וכן בהבטחה ״להיטיב את דרכיו״
.מאחר שהאסיר הפוליטי אינו עובר

לקבל כל ספר המותר בישראל, מתחמקים
שילטוגות בתי-חסוהר מקיומה.
מיכתבים יוצאים ונכנסים עוברים צנזורה
קפדנית.
לאחרונה נקבע, שרירותית, כי מיכתב
יוגבל לדף אחד בלבד (מותרים רק שני
מיכתבים בחודש) .מיותר להוסיף כי אין
מכניסים לכלא עיתונים שאינם מבטאים
את עמדת חשילטונות.
האסירים נאלצים לעבוד, למרות שחלקם
מעדיף להקדיש את הזמן ללימודים.
יש להדגיש כי אסירים ערביים
נענשו על סירובם לטוות רישתות־הסוואה
ל צח״ל.

אני סבורה כי יש להביא את הדברים
הנ״ל לידיעת הציבור, ומקווה שתפרסמו
את מיכתבי במלואו.

סילוויה אדיב, ת״א

57 רסם את הפיוזרץ
למרות שהשפה העברית אינה שפת־אם
שלי, אני חובב תשבצים, אך לא תמיד
אני מצליח לפתור אותם בשלמות.
הייתי שמח אילו יכולתם לתת מדי-שבוע
את מיתרון התשבץ מהשבוע שעבר, כפי
שנהוג ברוב עיתוני העולם.
שלום וגנ ר, ירושלים

3עולת אדם פרמי
קראתי בעיתונים מיום , 14.475 כי חברת
פרידמן, יצרנית מקררים ומכונות-
כביסה, תובעת מרשות־ד,שידור 5,5מיל יון
לידות, בעיקבות שידור עובדות מסול פות
— לדעתה — בתוכנית-ו־,טלוויזיה
כלבוטק, שבה הוצגה החברה באור מעוות
ושלילי.
אחד הטיעונים היה, שאין בהבאת ארבע
קובלנות מידגם מייצג של מאות אלפי
לקוחות. מן הסתם, נעלמה מעיני החברה
העובדה האובייקטיבית לדקות ההיקף שני תן
להקיף בתוכנית בת 30 דקות.
כלקוח ש״זכה״ להתייסר לא מעט בכבלי
השירות של חברה זו, אני רואה
בה מעין התעטפות בטלית שכולה תכלת.
לפיכך, אני פונה אל כל אדם אשר בר שותו
מוצר כלשהו של פרידמן, ואשר
המוצר ו/או השירות שקיבל עד אז לא
סיפקו או ד,נוחו דעתו, וגרמו לו טירדה
— לשטח טענותיו בתמציתיות רבה, תוך
ציון פרטים מדוייקים ובדוקים (מקומות,
תאריכים וכד) ,ולשלוח כל זאת אל ת.ד.
,44544 חיפה. החומר יועבר במלואו לר שות
עורכי התוכנית כלבוטק בטלוויזיה.
העולם הז ה 1967

הנני רוצה להדגיש, כי פעולתי זו היא
פעולת אדם פרטי, אשר אינו שלם עם
השירות הזד, של פרידמן, ואשר מוסר־הצרכנות
הירוד במדינה פוגע גם בו.
ש.א ,.חיפה

חובה קדושה
מייאש להיווכח כי שום דבר במדינה
הזאת אינוי ניתן לתיקון ולשינוי. חוסר-
התגובה וההתעלמות מגילוייכם המדהימים
על המתנות שקיבלו השרים שמעת פרס
וגד יעקובי ׳מתסכל כל מי שהאמין שמה
שגרם למחדלי מילחמת יום־הכיפורים לא
יחזור שנית.
איתן ציווייג, קריית־חיים
...יעקובי אינו כה פיקח וממולח כפי
שהוא מנסה להעמיד פנים, אם הגיב כפי
שהגיב בשידורי־ישדאל על פרשת המת נות
שקיבל מאגד. מסתבר כי בשעה שאינו
מכין את דבריו מראש, אפילו המישפטים
שלו אינם בנויים בסדר הגיוני. חבל שבניתוח
תגובתו (העולם הזה )1966 לא התיי-
חסתם למישפט אחד שלו, שלדעתי הוא
חמור מכל דבר אחר שאמר.
יעקובי טען כי ״אנשים רואים מחו לציין
במסיבת-פרידה ותשורה בתם צנועה שאכן קיבלתי אותה.״ כלומר, יע־קובי
בכלל סבור שזוהי חובה להעניק לו
מתנות, והוא אינו מבין מדוע מתרעמים
על אנשים הממלאים חובה קדושה זו.
יחיאל כחן, תל־אביב

מעניין לדעת תחת איזה סעיף הופיעה
רכישת המתנות לפרס וליעקובי בתקציבי
דן ואגד. האם היא נרשמה בסעיף ״הבראה״
,״סיפרות מקצועית״ ,או ״תוספת
בושה״ ?
חכר ״אגד״ ,נתניה

לרדת מהארץ -בשכיל החמכות
אנו, חמישה מאזרחי ישראל, מבקשים
להפנות באמצעות העולם הזה, מיכתב
גלוי אל הגורמים המטפלים בהעלאת
ישראלים יורדים, באמצעות ח״כ עדי יפה,
שהיה יושב־ראש הוועדה לבדיקת הנושא
(ושהמלצותיה פורסמו בעיתונות בתחילת
השבוע שעבר).
בזה הרינו מתכבדים ׳לפנות אליכם ול-
בקשכם להואיל לרשום אותנו, הח״מ,
כמועמדים לקבלת ההקלות וזכויות־היתר
שהוועדה, שבראשותו של ח״כ יפה, הח ליטה
להעניק לישראליפ-יורדים שיסכימו
לחזור לארץ.
מובן שבתמורה לכך אנו מתחייבים בזה
למלא אחר כל הדרישות הנובעות מקבלת
זכויות אלה, ובכלל זה — אנו מתחייבים :
• לרדת מן הארץ בתוך חצי שנה.
• ללמוד מיקצוע חיוני, שכמובן לא
נוכל לפרטו במיכתב גלוי זה.
לתשובתכם אנו ממתינים, ואנו מאמינים
בכל לב שתעזרו לנו ככל יכולתכם במימוש
שאיפתנו זו.

ירושלים

צל״ג כמקום צל״ש
היות שאתם נוהגים להעניק צל״ש
לתוכנית־טלוויזיה מובחרת, לבמאי או ל-
מפיק־תוכניות, הריני להציע שתעניקו גם
צל״ג (ציודלגנאי).
את הצל״ג הראשון הייתי נותן לבמאי
(או למי שאחראי על הנושא הנ״ל, כי
מרוב כתובות אי-אפשר אף־פעם לדעת מי
עושה מה) ,שביים את טכם־הפתיחה של
כינוס הפועל. לקחו מופע ססגוני והמוני
כזה, והראו רוב הזמן את הפרצופים הקפד
אים־מקור מקרוב, במקום לצלם אותם
ממרחק סביר (ולא מגובה 40 מטר, שבו
אתה רואה אנשים ביתושים ומצלמה מת נדנדת
שאדטו־טו עומדת ליפול) ,שאז
יכולים היינו לראות את כל המתעמלים
בקבוצה אחת גדולה, כפי שהתכוונו מאר גני
המופע להראות אותם.
אם כן, לאדם כזה מגיע בהחלט צל״ג,
כי הוא הצליח להרגיז את קהל הצופים
במשך שעה וחצי רצופות.
אריק שלף, קיבוץ מגל

המבקר תקף וגימנם
בשבוע שעבר התפרסמו דברים רבים
על דו״ח מבקר־המדינה, שחשף לעיני כל
את השחיתות והליקויים בישראל. תמוה
הדבר כי בראיון הטלוויזיוני למחרת יום
פירסום הדו״וז, בתוכנית מוקד, אותו איש
שיום לפני-כן תקף בחריפות את האחראים,
(המשך בעמוד )8

מכת בי ם
(המשך מעמוד )7

הפד עורו, ומה ששמענו מפיו היו או-ורק
גימגומים ומישפטים מקוטעים ווזו-לא.
שמואל אילץ, תל־אביב

שישחררו אותנו מהכרנש!
פדום טיולים מודרכים
,באירופה
פלוס נופש
באיי יוון

גם בימים טרופים אלה מוצא עצמו דד
בנאדם תוהה וחמה על טיבה של מערכת
השיקולים בבחירת אנשים לתפקידים —
ולדגם הזוטרים שבהם.
הנה שב ובוקע קולו של,הקריין שזכה
— ולא בכדי — בכינוי ״הקריין המגונה
ביותר״ — מעל גלי־האתר, וזאת אחרי
היעדרות, מבורכת ומרנינה.
חוסר־פיקחות מופגן אינו בלתי־נסבל,
כל עוד יכול אתה להדיר עצמך מנוכחותו
של האדם הנהנה להפגיגה. יצר־התבלטות
חולני אינו מזיק, כל עוד הלוקה בה
מהווה — הוא־עצמו — את עיקר קהל-
מאזיניו.
אך כאשר הללו חוברים באדם אחד,
היושב מאחרי המיקרופון בתחנת־שידור
פופולרית, ושוטף אותנו בשיפעת פיטפד
טיו, צעקותיו, אנקותיו, נהמותיו — וה עיקר׳
בחזרה בלתי-פוסקת על שמו האישי
המלא — הדבר גובל בחוצפה ובאדישות
מרגיזה לטעם הטוב, ולדעת הציבור —
מצד הללו שמאפשרים את קיום התופעה.
בעיותיו הנפשיות ומיגבלותיו של אלי
׳שראלי־לי-לי־לי הן בעיותיו־שלו בלבד.
טוב יעשו מפקדי גדי צה׳׳ל אם יטהרו את
התחנה מנוכחותו של אותו ברנש. ויפה
תוכנית אחת קודם.

התכנית שכולה ״פלוסים״.
מגוון טיולים באירופה משולבים עם
ביקור ביוון, חופשה באי הציורי ־־־
קורפו ושייט תענוגות לאיי יוון
ותורכיה.
אירופה פלוס היא גם ״פלוס לכיס״ ־־
תמורת כספך אתה נהנה מרמת
שרותים גבוהה, מארוחות, מטיולים,
בידור וחוויות ועדיין נשאר לך מספיק,
מכספי ההקצבה, בדי לבלות,
לקנות וליהנות.
משך הטיולים 21 , 20 :ו־ 24 יום.
המחירים: החל מ— 6500.ל״י
כולל מחירי טיסה ומסים.

א.מ( .בשם קבוצת, מאזינים),

תל־אביב

מודדכים*
עיזלים ל י
דיזכה

ריבו של ,,האס דניאל״

פרטים והרשמה — במשרדי דיונהויז בע״מ ; תל-אביב, נחלת בנימין ,57
טל .622555 —622406 .רמת-גן, בנין בורסת היהלומים, טל. 266222—3 .
ואצל כל סוכני הנסיעות.

פיקנט גריל
של! קי ש

בית הספר לעתונאות
בית ציוני אמריקה
תל־אביב

מכשיר חדיש משוכלל ומתוחכם יצא
זח עתה לשוק. פיקנט גריל משפחתי
מתוצרת זק״ש. עתה נוכל לחצות
ממאכלים, שלא נהנינו מהם עד כה
מחוסר אמצעים להכנתם: גריל,
פיצה, טוסטים וסטיקים והכל ללא
שמוש נשמו ו עו ד...
מחיר ה״פיקנט גריל׳׳ המשפחתי של
זק״ש עממיותו ותכונותיו הבלעדיות
מאפשרות להכין כל גריל וצלי
בצורה המוצלחת ביותר.
פיקצט גריל משפחתי של זק״ש עונה
על הדרישות הקפדניות ביותר הן
של איכות, טיב ועיצוב.
בתיאבון.

תן טרמפ
לחייל

נמשכת ההרשמה לקורסים הבאים

כל הכבוד

* פרסום ויחסי צבור
עתונאות

על הגילויים האחרונים בעיתונכם, רק
מילה אחת: כל הכבוד!
ראובן שפירא, חיפה

כן תחסום שור בדישו

פתיחת הלימודים 21.5.75 :
סיום ההרשמה 14.5.75 :
פרטים מלאים והרשמה :
בית הספר לעתונאות, בית ציוני אמריקה,
רה׳ אבן גבירול ,26 תל-אביב,
כל יום בין השעות 9.00 עד 1.00 לפנה״צ,
5.00 עד 7.00 אחה״צ, טלפון .265870

את מחפשת אושר בחיים ל
כ״מטרימוניאל״ תמצאי את
החסר לך
פני עוד היום ל״מטריפוניאל״.
״טטרימוגיאל״ ,שמאי ,23 ירושלים,
טלפון 02—234334 :

למדו במהירות ובהצלחה
קצר 11

כידוע לכם, מסעירה כעת את חיפה
פרשת ״האח דניאל״ .מרתף 10 עמד לארח
אותו יחד עם דיקן־הסטודנטים של אוני ברסיטת
חיפה, הרב ברנרד הוד, וההופעה
בוטלה ברגע האחרון בשל ״נימוקי בטי חות״״
.כאשר מסתבר כי מכבי־האש ב חיפה
לא ידעו כלל על המיקרה.
לאחר־מכן התברר כי הסיעה הדתית
בעירייה, בראשותו של פרופסור ירניצקי,
לחצה לביטול התוכנית (מדיברי ירניצקי
במעריב מ־ ,28.4התברר כי ראשי היהדות
החיפנית חששו שבאי הערב יתנצרו בו־במקום)...
מובן
שזוהי פגיעה גסה במגילודזזעצם-
אות ובחוגי־היסוד של מדינת ישראל, ויש
בכד משום גיזענות מופגנת.
נראה לי שמן הראוי כי עיתון לוחם כ־העולם
הזה יעלה על הפרשה.
אגב, האח דניאל עשה רבות למען הצלת
יהודים באירופה בתקופת השואה, והוא
נתפרסם לפני שנים מיספר, כאשר הגיש
בג״ץ על-מנת שיחול עליו (כנוצרי) חוק-
השבות.
עודד בדד, חיפה

עברית ו/או אנגלית

באולפן גרג(כר־קמא)

ת״א: גורדון ,5טל.224532 .
חיפה: בי״ס ״במעלה״.
קורס חדש ב־.21.5.75

איני מבין למה אתם (ובעיקבותיכם —
שאר העיתונים) נטפלים לצור, בן־ציון כץ
(מעמידר) ,פקידי מישרד־הביטחון, פישרד-
השיכון ועוד. למה עליתם עליהם ו הרי
סוף־סוף הם מקיימים את הכתוב בתורה :
״לא תחסום שור בדישו.״ זוכרים ן
זוכרים את הפסיקה של לוי אשכול המנוח׳
עדיין כשהיה גיזבר הסוכנות היהו דית?
כשמבקר־הסוכגות ד״ר אמיל שמורק
גילה ״אי־סדרים״ (איזו לשון נחמדה —
ממש צוף ונופת!) ,פיטרו לא את הפקיד
או הפקידים המעורבים, אלא את ה...מבקר.
וכד נפרץ הפרץ.
אשכול המנוח קיבל תפקידים רמים בממשלה,
והעביר את הציווי למנגנון החולש
על מיליארדים. יורשו — פינחס
ספיר — שיכלל את ״השיטה,״ והכל הלך
חד־וחלק. עד שבאה מילחמת יונדהכיפורים.
המילחמה הזאת קילקלה לנו רבות, ולאו-
דווקא בתחום המדיני.
מקובל היה כי ״אין גורעין מן הכתוב.״
נראה כי נצטרך הפעם לסטות מהכתוב,
ודווקא כן לחסום את השוורים בדישם.
בקיומנו הדבר.
מ. פנחסיק, קריית־חייס
העו ל ם הז ה 1967

מכ ת בי ם
איסה העירום?
בחיי שאני לא מבין אותכם. בשבועות
האחרונים אתם לא מפרסמים תמונות של
עלמות־חן בלבוש חוות. עכשיו, כשאפילו
עיתונים ״מכובדים״ קיבלו אומץ ומראים
מדי פעם בחורות עירומות, העיתון שלכם
יבש.
מה אתם חושבים לעצמכם, שהעם ביש ראל
יכול להסתפק רק בשערוריות?
דגי רז, חדרה
באלוכיס אני שולח לכם בזח סידרת באלונים,
ברוח התקופה.
יוסף שוורץ, בני־ברק
9הבאלוניס של הקורא שוורץ —
ראה גלופה. העולם הזה מזמין את ה
ו*ובון
עובדי
לדו\ות
{נעיר,
ולותי7וי ם
בעו׳ הפישח ונו 1ו ץ 1החד טו ת ח רז ״ י
בהוא׳ מיוחדי
שיכון עובדים, ב תי או ם עם משרד השיכון, מציע מב חר של
דירות לתושבי ערי־פיתוח ולמי שרוצים לעבור לגור בעיר׳
פי תו ח.
מי שירכוש דירה זכאי ל תנ אי ם מיו ח די ם ולסיוע הני תני ם
על־ידי משרד השיכון בהתאםלק רי ט ריוני ם הנ הוגי ם לגבי
כל מ קו ם ישוב.
שטח הדירח
נמ׳׳ר

מחיר ממוצע

א!ור הצפון
האי שור

לקבלת

ה תנ אי ם

ה מיו ח די ם יינתן ע״י משרד
השיכון.
חיי לי ם מ שוחררים ז כ אי ם
בהתאם

ל חו ק,

ל הגדל ת
כרמיאל עפולה, רח׳ כורש
עפולה, רח׳ כורש
פרטים והרשמה :
עפולה ,״מגוון ושרותים׳ /ככר העצמאות.
חיפה, משרדי שיכון עובדים, רח׳ החלוץ ,43
טל.660915 .

א 1ור ירושלים
בית שמש

63.7

76.6

המ שכנתא ב. 20$-
קוראים האחרים שינסו אף הם את כוחם
בסדרות דומות. המוצלחות ביותר —
תתפרסמנה• .

בכל מקרה לא יעלה ס כו ם

לגייס את חוזי־הגפש 1

ה ה לוו א ה על 95$

זה־עתה נודע על פיתיון תעלומת זהות
התוקף ביוהנסבורג, וכי היה בעבר חייל
בצה״ל ושוחרר בגלל ליקוי נפשי. על כך
אין לנו אלא לקרוא מיספר פסוקים בתנ״ד :
״הוי גיבורים לשתות יין ואנשי־חיל למסוך
שיכר. מצדיקי רשע עקב שוחד, וצדקת
צדיקים יסירו ממנו ...על כך חרד, אף
ה׳ בעמו ויט ידוע עליו ויכהו.״ (ישעה׳
)22—25

הדירה.

״הנה אנכי עושה דבר בישראל אשר כל
שומעו תצלינה שתי אזניו.״ (שמ״א ג׳ )11
״מהרסיך ומחריביך ממך יצאו.״ (ישע׳
מ״ט )17
״הייתי שחוק לכל הגויים נגינתם כל
היום.״ (איכה ג׳ )14
.ולפי הפסוק האהוב כל־כך על השד גלילי
(בתיקון קל) :״שמרני אל מממשלתי (מ ידידי,
במקום) — מאוייבי אשמר לבדי.״
וכך, לאור הצלחתי העצומה של הפסיכו פט
ביוהנסבורג, על צה״ל לגייס — ומייד
— את כל מאושפזי בתי־החולים לחולי-
נפש, אולי מהם תצא הישועה. הממשלה
כבד אינה מסוגלת לכך.
מרדכי זוהר, אשדוד
העולם הזה 1967

מ מ חי ר

ההרשמה

בעת ה הר שמה יש ל מל א
טו פ ס בק שה לקבלתה תנ אי
םוה סיו עלה תי שבו ת
בערי־פיתוח ולצרף א ת כל
המסמ כי םוהפר טי ם הק שו רים
בנו שא.
יש להפ קי ד סך —5,000.
ל״י לזכו ת שיכון עובדים.

125.000
111.300
90,000

123.000
142.500
145.600
160.000

פרטים והרשמה :
משרדי שיכון עובדים, ירושלים, רח׳ הלל ,8
טל. 233395 .

א !1ר הדרום
שדרות
68.5
103.000
ערד, רובע טללים 83 151.000
דימונה( ,משופר)
שכ׳ לדוגמא 68.5
111.000
דימונה, שכ) לדוגמא
68.5
109.000
באר-שבע, דרך מצדה 86 187.000
באר־שבע, דרך אילת 100 194.000
באר״שבע, שכ׳ א׳ 72 124.000
פרטים והרשמה :
משרדי שיכון עובדים באר-שבע, רח׳ מצדה בנין
״מרכז הנגב׳ /טל.78542 .

אילת

שכ׳ צופית
94 96 106
110

245.000
250.000
265.000
270.000

פרטים והרשמה :
חברת שיבן, בית סולל בונה, טל 4452 .

בביטוח רכב

101*,

ביטוח מכשירים חשמליים במכונית
טייפ,רדיו וכוי.

כל הביטוחים דלהלן
אפשר לקבל בפוליסה
אחת חסכונית,
בנוסף לביטוח הרגיל
של הרכב,

111

ביטוח שבר זכוכית

ביטוח תאונות אדם לנוסעים
ולנהג המכונית.

*<4X61

ביטוח רכב חליפי למכונית מושבתת. ביטוח חפצים אישיים במכונית

ביטוח הוצאות אישפוז ושרותים
רפואיים לנוסעים ולנהג.

א,ז1זז־ז

דדבר־דהו •111ר־*תר*י ר 1ולבביגווו־ז ב=ו_גיינ־ד

העו ל ם הזה 1967

בצדמערכתה מי פ לג חז הזקנות שלהמ עו ס ד
קמהעתהמערכתחדשהשל מי 1י־מיפל\.ות

חבא ״ י -חטא
^ ופנת הנוסטאלגיה כובשת את ה-
ארץ ואת העולם. גטסבי הגדול חוגג
את ניצחונו בבתי״הקולנוע. שמלות שנות
ה־20׳ נראות בבתי־הקפה. קיטעי־מחזמר
מלפני שני דורות מחממים לבבות.
הנוסטאלגיה הישראלית המקורית משתלבת
במצב־הרוח העולמי. דן אלמגור ומאיר
גוי מעלים לבגד עינינו, בטעם ובאי רוניה
דקה, את ראש־פינה ופתח־תיקווה
של ראשית המאה. אני מצפת של שושנה
דמארי שוב מצטלצל באוזניים, ושיר הכלניות
מעלה זיכרונות מעורפלים מימי המאבק
בחטיבת־הצנחנים הבריטית.
ההווה הוא אפור ודוחה. העתיד קודר
ואפוף אי־ודאויות מאיימות. כמה טוב,
כמה נעים, להתרפק על זיכרונות העבר,
עבר שהיה כולו טהור ויפה ואצילי — עבר
שלא היה קיים מעולם, אלא בדימיון בילבד.

מה הפלא שאופנה זו עברה גם
לזירה הפוליטית? גם שם, הנוסטאלגיה
היא סחורה מכול,שת. זיכרונות
ממותקים באריזות חדשות
— זהו מה שהולך כשוק.
1 1 סיג תחילו ככך, לפני שנתיים, נמה
ן ) צעירים נחמדים מקיבוצי השומר־הצ-
עיר.
נפשם נקעה ממפ״ם. המיפלגה הזקנה וה-
מאופרת, העטופה במחלצות הצביעות, עוררה
סלידה בלבם. הם שמעו את משרתי-
המימסד מדברים על ציונות, את אילי-
ההון הקולקטיביים מדברים על סוציאליזם,
ואת המתנהלים־המפקיעים מדברים על את-
וות־עמים.
הם התכנסו בקולנוע סנלת בתל־אביב
והחליטו להקים מחדש את השומר־הצעיר
המקורי, כפי שנולד בגאליציה לפני שני
דורות. מפ״ם ישנה־חדשה, שתתגער באד
רח־פלא מהסתאבות השנים, חדורה אידיאליזם
ויושר כמו בימי־בראשית.
הכל היה צריך להיות בדיוק כמו שהיה
בקיבוצי השומר־הצעיר לפני דור. אחד
המייסדים, עמוס עוז, השמיע בפומבי את
הדרישה שלא יתקבל לחבורה איש ש״חי־תוך
הדיבור״ שלו אינו מתאים. אפילו
השם שנבחר לתנועה — ״תכלת־אדום״ —
התאים לתנועת־נוער משנות ד20 בעלת
חולצה כחולה ושרוך אדום.

דמרכה הצער, לא היו התוצאות
מרנינות. השומר־הצעיר המקורי
שינה את פני הארץ, מרד
במוסכמות הדור והניב פירות
למככיר. ואילו ״תכלת־אדום״ הסתפקה
כהליכה לבחירות, וגם שם
עברה את אחוז־החסימה רק כעזרת
התחברות מוזרה עם שרידיה
של מיפלגה קומוניסטית זקנה
וממוסדת, השקועה כעסקים מים*
חריים כעזרת השילטון, שקיצצח
את כנסייה עוד לפני שנפרשו.
כיום, כעבור -שנתיים, כל הניסיון נראה
טפל. סיעת־מוקד ב עס ת אינה מוסיפה
ואינה גורעת בביתיהמחוקקים. מבחינה רעיונית
נשרכת התנועה אחדי גופים אמיצים
ומקוריים יותר.

הנוסטאלגיה הגדולה יצרה רק
העתק קלוש שד מפ״ם, מין מפ״ם
זוטא.
ץ* ח שטוב לשמאל,

סוב לימין. לנום-

(*) טאלגיה אין גבולות.
תנועות־המחאה שקמו אחרי הזעזוע של
יום־הכיפורים היו אפופות געגועים לימים
הטובים שהיו, כאשר המדינה היתד, טהורה,
הצבא ניצח תמיד, ומנהעי־הציבוד היו
אידיאליסטים נקיי־כפיים.

התנועות עצמן חלפו חיש־מהר, בהשאי רן
אחריהן מין אגודות־צופים־למבוגרים,
דוגמת ״ישראל שלנו״ ז״ל. אולם לפני
הפירפור האחרון קמה תנועת ״שינוי״.
רבים סברו כי ״שינוי״ באד, לשנות,
לקעקע, לפתוח את החלונות המאובקים
לפני רוח־פרצים מחדשת ורעננה. עברה
שנה עד שהתנועה הכריזה על מטרתה
האמיתית :״?מלא את החלל בין המערך
והליכוד.״

מי שמכקש למלא את החלל כין
שתי מיפלגות זקנות, עמודי־התווך
שד מישטר רקוב ומסואב, אינו
יכול לחלום עד מישטר חדש. הוא
רוצה להתמקם כמישטר הקיים.

היכן ז מה היה קיים בעבד בין ״הסוציאליזם״
של מפא״י ו״הקנאות הלאומנית״ של
חרות ז התשובה רשומה בספרים: ד,ציו־נים־ד,כלליים,
אבותיהם של הליברלים.
ואכן, מאז יומה הראשון שמה תנועת־שינוי
את פעמיה, בהחלטיות נחרצת, אל
האידיאל הליברלי של ראשית־המאה. כמו
ברהאמינים טהורים בהודו, הסולדים מכל
מגע עם המנודים, הטמאים, כן חששה
התנועה מכל קשר עם ״ראדיקאלים״ — גם
כשהיא הזרה מילולית על רעיונותיהם
ודיעותיהם. הראדיקאלים הם טריפה, וכל
שוטר־נפשו ירחק מהם. הם עלולים לקלקל
את ההתרפקות הנוסטאלגית על האידיא לים
הליברליים של המאה ה־ 19׳.
התוצאה ז כבר בתום השנה הראשונה
זוהי תנועה ישנה ושולית, החוגגת את
הפילוג הראשון שלה עוד לפני שעשתה
מעשה כלשהו. לפי המישאלים המבוצעים
על־ידי אוהדיה, לקראת בחירות אפשריות,
היא מסתובבת סביב אחוז־התסימה.

כסך־הכל: מין מהדורה קלושה
חדשה של הציונים־הכלליים, מיס•
לגה מיני־דיכרלית.

• * 8כשיו עלול הנסיון העצוב הזה לחזור
31 בפעם השלישית.
לובה אליאב פרש ממיפלגת־ד,עבודה. הוא
הלך לבדו, אך כמה אנשים טובים מן השו רות
האחוריות של המיפלגה הצטרפו אליו.
הוא כרת הסכם עם תנועתה של שולמית
אלוני לשם הקמת מיפלגה חדשה, אליה
באו גם חלק מחברי ״החוג לליבוך במים־
לגת־העבודה.
חשוב מי הוזמן להצטרף למועדון זה —
כשם שחשוב מי ל א הוזמן.

יש מכנה משותף אחד לבל חברי
המיפלגה החדשה: כולם נולדו
כמפא״י, ובולם היו עוד לפני שנתיים
חכרי הפלג המפא״יי כמיס־לגת־העכודה.

בבחירות
האחרונות, אחרי יום־הכיפד
רים, היה אליאב אחד התועמלנים העיק ריים
של מיפלגת־העבודה, והוא שיכנע
רבים מאוהדי ר־שימות השלום והשינוי
לתת את קולותיהם למיפלגה שבראשה
עמדו גולדה ודיין. שולמית אלוני פרשה
ממיפלגת־העבזדה ביום האחרון ממש, כש־נסתבר
לה כי גולדה מנעה את הכללת
שמה ברשימת־המועמדים. אנשי ״ליבון״
פורשים רק עכשיו ממיפלגת־האם.
אליאב דוגל בגלוי בהקמת מפא״י חדשה,
שתחזיר לחיים את האידיאלים המקוריים
של מפא״י ההיסטורית, מלפני שני דורות.
הוא רצה לקרוא לה ״המיפלגה הסוציאל-
דמוקרטית״ ,שם הדוד בנוסטאלגיה של
שנות ד20 במקומו נבחר שם שאינו
אומר דבר — ״יעד״.
מהו היעד ו

הכוונות חטובות

שד אליאב

וחבריו עלולות להוליד עוד גופי
פון נוסטלגי, מין מפא״י-זוטא.
אם אכן יקרה כדבר הזה, ייווצר מצב
קוריוזי ממש: בצד מערכת המיפלגות הזק נות
של המימסד תתקיים מערכת־זוטא של
מימסד־הפוך — פפא״י־זוטא, מפ״ם־זוטא
וליברלים־זוטא, מעין קאריקטורה של ה־מישטר
המנוון המוביל עתה את המדינה
אל אובדנה.

** ל זה מעציב, מעציב מאוד.
הנוסטאלגיה אינה סנטימנט יצרני.
אין היא מייצרת דבר מילבד זיכרונות
מפוברקים ומזוייפים.

הזיכרונות אינם מאחדים, אלא
מפלגים. הם יוצרים ניגודים שמקו־רט
בסיסמאות של אתמול, תחת
ללכד אנשים סביב הפיתרונות
לבעיות של היום ומחר.

כדי למנוע איחוד בין ״שינוי״ ור״צ,
שתי תנועות שנולדו בנסיבות דומות וש אומצו
לעצמן סיסמות זהות, היד, צורך
להמציא ניגודים מלפני דור. כדי להפוך את
״יעד״ למועדון אכסקלוסיבי, יש צורך ב-
שיבדוק בעיות שאינן קיימות. כדי לשמור
על טוהר ״חיתוך הדיבור״ של מוקד, היה
צורך בשליפת דגלים מאובקים מגינזך ההיסטוריה.

אלה הפכו, משום כך, גופיפים
שוליים. עיקר מירצם מושקע
במילחמות פנימיות והדדיות.

בשינוי חל פילוג גלוי. חברי ״החוג לליבון״
התרחקו זה מזה ומאשימים איש את
רעהו. בתוך ר״צ סוערות הרוחות, נשמעות
השמצות הדדיות צורבות, ומסתמן פילוג.
מוקד עדיין עסוק( ,שנתיים אחרי היוולדו!)
במיטת על איחוד -שני פלגיו, הקומוניסטי
והמפ״מי, במיסלגד, אחת.
כמו במיפלגות־האם, עסוקים העסקנים
בחשבונות קטנים: ליצור קואליציה עם
פלוני לצורכי בחירות, ולהחרים את אל מוני
— או להיפך, להחרים את פלוני
וליצור קואליציה עם אלמוני? בכל הגופים
נערכות ישיבות אינסופיות של ועדות,
מרכזים, ועידות, והנהלות — וכולם מסתו בבים
סביב עצמם, כמו חתול המנסה לתפוס
את הזנב של עצמו.

כד זה כשעה שהמדינה פוסעת
בצעדי-ענק לקראת אסון.

בכנסת מהווים פל הגופיפים האלה כוחות
מבוטלים, גם מבחינה איכותית, והשפעתם
אפסית. ברחוב אין הם קיימים כלל. כתח ליף
בילעדי לפעולה מדינית אמיתית, הם
עוסקים בפירסום קומוניקטים בעיתונים,
כאילו היו חוגי-פדשנים.
במיבחן של בחירות, יסתובבו כולם סביב
אחוז־החסימה, ורק המזל והמיקרח יכריעו
ביניהם.

אין בושה בקטנותו של גוף פוליטי,
כשיש כפיו כשורה מהפכנית
חדשה, המעוררת התנגדות ושיג־אה
דווקא מפני שהיא מספקת
פיתרונות חדשים לגמרי לאתגרים
חדשים. אך מה המעלה כקטנות
שד גוף, החוזר על פיתרונות של
אתמול לבעיות של אתמול ז

אליאב: קדימה או א חו ר ה!
מפני שהפיתרונות אשר בפיהן חדלו מזמן
לענות על הבעיות של היום. מה הטעם
במגמה המבקשת ״לחזור אל המקור״ ולש לוף
מן הגינזך את הפיתרונות הישנים,
מפני שהיו יפים לפני שהסתאבו?
חלק מן המיפלגות האלה אכן עשו גדולות
ונצורות בעבד. הן יצרו הרבה מן הקיים
כיום. אבל הן עשו זאת לפני שני דורות,
מפני שאז היתה להם תשובת לבעיות של
אז. אפשר להתווכח כיום על נכונות התשובה
ההיא — אבל זהו ויכוחי אקדמי או
נוסטאלגי. אין לו משמעות במציאות של
היום.
לכן, אין צורך בהעתק חדש של המערכת
הישנה, קל וחומר במהדורת כים. יש
צורך במערכת חדה.

דרושים פיתרונדת חדשים לאתגרים
של ימינו. דרושה התארגנות
פוליטית גדולה, רחבה ויעילה, כדי
להגשים פיתרונות אדה כמציאות,
בטרם פורענות.

הארץ זועקת לתנועה גדולה,
חדשה, אמיצה, השולחת את מבטה
קדימה, לא אחורה.

תנועה חדשה כזאת. זהו הציבור הטוב
ביותר בישראל, ציבור השואף בכל נימי
ליבו למדיניות של שלום, לצדק סוציאלי,
לטיהור וארגון מחדש של מערכות המדינה.
אל הציבור הזה פונים כל הגופים הדוברים
בשם החידוש והשינוי — החל מתנו-
עת־מרי, שהיתר, הראשונה בשטח, וכלה
ב״יעד״ ,האחרונה לפי שעה.

אין צורך במפא״י-זוטא, מפ״ם־זוסא, לי־ברלים־זוטא.
מיפלגות-המימסד נרקבו והס״
תאבו לא רק מפני שחן זקנות, אלא גם

(הנושך בטמוד )38

•*,ל זח

יכול היה להיות אחרת, לגמרי

*3אחרת.

כאשר מגישים לציבור הזה נוסטלגיה
במסווה של חידוש, הרי זו

מדריך זו א רץ
למטייל בח 1״ל

חעייד והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יגל׳׳א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

אי רופ ה
ב ח מי ש ה
סנט ליום
מטיילים חביבים,
כשאתם יוצאים לטייל בחוצלארץ, אתם
מסייעים לאלה שמעוניינים לערער את
התשתית הכלכלית שלנו. אתם מוציאים
ב־ 30 מיליון דולאר יותר משמכניסים לנו
התיירים הבאים לבקר בישראל.
כדי שלא תצטרכנ לקנות מטבע זר בשוק
השחנר, נתנכלו לטייל בענלם במשך
שבועות רצופים למרות שההקצבה העומדת
לרשותכם מספיקה רק לשעתיים־
שלוש, אנו מגישים לכם כשירות מייוחד
את ״מדריך זוארץ לאירופה״ — או, כפי
שהוא מכונה ״אירופה בחמישה סנט ליום״.
ייתכן שתקבלו אפילו עודף.

ת חבור ה
חברת ״הגמל המעופף״ מקיימת מדי
יום שיירות גמלים ישירות לאירופה ול-
ארה״ב. המחירים נוחים. ארבעה ביש-
ליק במחלקת תיירים כולל מס טלטולים•
אפשר לנסוע בקו חמש בעמידה

איגוד חברות הגרירה מאיים:

לא נחוש סשוינו עם ישראל
רובד הכרות הגרירה, אשר סירבו
לאחרונה לחדש את מינוי הגרירה
של ישראל, הסביר במסיבת
עיתונאים את הסיבות לנקיטת.
הצעד :
״ישראל,״ כך אמר ,״היא הנגררת
ביותר בין כל לקוחותינו״ .על פי
חוזה הגרירה מתחייבות החברות של נו
לגרור לא יותר משש פעמים בשנה
את הלקוח. במקרה של ישראל, נאלצ נו
לעימות זאת הרבה יותר מן המיב־סה,
דבר שהיסב לנו נזקים כספיים
ניכרים. בנוסף לכך מקבלת ישראל

הנחה הניתנת לסטודנטים, למרות ש 11 דובר חברות הגרירה, כי מר רבין יור שה
לשבת ליד ההגה, לעשות פפם
הפסיקה ללמוד מזמן.״
״בהתעלמה מתנאי החוזה, מעדיפה ולהוציא יד בסיבובים, כדי שיחשבו
ישראל לנצל את שירותינו הטובים ישהוא הנהג.
מבלי שתעשה כל נסיון לנוע בכוחות
עצמה. אם להוסיף לכך את עשרות
המקרים שהוזעקנו אליה עקב בעיות
הצתה, ייווכח הציבור, כי אין ביכול תנו
לחדש, את מינוי הגרירה בתנ אים
הקיימים.״
בסיום המסיבה המאולתרת, שנער כה
על המדרכה בה נקשרה ישראל
לגורר לקראת גרירתה לז׳נבה, הסביר

הפתרון הסופי

אנא הגזה לישואו
משוד הנטחון י
המועצה!!בזגוגית

גליון הערכה
להלן מתפרסמת רשימת הציונים עבור לחימה בטרימסטר הראשון
של שנת תשל״ג: 1973/

מנחת דאונים בעפולה
נמל תעופה בינלאומי ניל
ולהחליף אוטובוסים, עד שמגיעים. השירות
אדיב. ניתן גם לשבור חסקה נש״
רתון. חמש לירות. באירופה קיימים שירותי
תחבורה תקינים וזולים. בעלי האמצעים
יובלו לפנות למשרדי ״רנט אעז״
ולשבור עז חדישה או עז״ספורט2 .
סנטים.

מצויץ 8 טוב מאוד 78 כמעט טוב מאוד
144
5,866טוב
95,578 כמעט טוב
240,661 מספיק
הערה 14,890 :לוחמים קיבלו ציונים הנמוכים ממספיק (״מספיק
בקושי״ ו״בלתי מספיק״) .לבתיהם נשלחו מכתבי אזהרה, כי באם לא
ישפרו את הישגיהם לא יוכלו לעלות למילחמה הבאה.

למען
](גשרה קישחת
ממשרה עמידה
ממשלה 1קופה
סע במו ידיך
דחוף וראה את העולם,

בתי מלון
במזבלה של פרנקפורט ( 4קליפות בננה
״) לינת לילה לזוג בלי מקלחת ושירותים
— 3פניג.
מתחת לגשרי התמזה — לינה +קורת
גג +אפשרות לרחצה מרעננת —
2.2פני.
פריז — ב״גראנד-פיסואר״ ,שאנז-אלי-
זח. לינה בעמידה עם הפיפי בחוץ +
שירותים 1 .סנטים, בתשלומים חודשיים.
י דרוג בין־לאומי למזבלות־פאר.
מילון אבן־זוארץ:

תוקם לאלתר־

ממשרת זיקפה לאומית נשי שאיכפת להן

בז למוסכמות

.העונש: שלי ••:הגליית י יגיח ש של
המעורבים. בטרורי הערביי ובתמיכה
בו בדרגות :•.שונות׳ ייבול..׳להיות
אפקטיבי, ביותר יעל •אחת׳ .כמה ד
כמה אם הוא יהיה ; מלווה •בתפיסת
השטחים״;,והנכסים׳•׳ שיתפנו ב דיו
זר-עליידי: צה״ל ואף עליידי. .אז רחים
• יהודיים אם. יידעו״.ארגוני
המחבלים׳ כי ׳המשך׳ .מעשי הטרור
והרצח. בירושלים יגרום׳•׳במישרין
להפיכתי׳ ..אזורים ׳ערבים:־• נוספים
בירושלים ;ובסביבותיה לשכונות
יהודיות׳ ׳הם יירתעו; בלי. ספק. מר
המשך ״ פעולותיהם. י י ואם ארגוני
המחבלים לא יירתעו, י.ידאגו• הי
תושבים׳ הערבים:עצמם, לכך.
דבר9.5.75 ,

את הפיתרון הגאוני, המובא
לעיל, לא מצאנו בטור המיכתבים
למערכת. הקטע נלקח ממרבז העמוד
הפובליציסטי של ערב־שבת.
הכותב הוא ירושלטי, עיתונאי
בכיר, ראש מערבת דבר בירושלים,
מפרשני וממעצבי דעת הקהל
— מד חגי אשד.
נראה לנו כי מר אשד איחר במקצת
את הרכבת. אילו היה מפרסם
את הצעותיו המעניינות לפני
שלושים וכמה שנים, אי-שם באירופה,
היה זוכה בלי ספק לאוזן
קשבת. לאלה שעסקו באותן שנים
באוכלוסיות כבושות ומרדניות,
לא היה מספיק דימיון, כפי הנראה,
בדי ליישב את אוכלוסייתם
המתפתחת במקום הטרוריסטים
הנענשים ובני משפחותיהם. ייתכן
שאילו נהגו כך, היתה צרפת
זרועה כיום כפרים גרמניים שקטים
ומשגשגים, החיים תוך שיתוף
פעולה ואחווה עם עמיתיהם
הצרפתיים.
למרות זאת, יש בהצעה צד חיוכי.
כל ירושלמי אשר ייפגע מפעולות
הטרור (שתלכנה ותגבר־נח)
יידע כי במותו הוא מקדש
שטחים חדשים מעבר לקו הירוק.
שטחים שבהם תפרח אוכלוסיה
יהודית גאה, על הריסות בתיהם
של טרוריסטים טפשים וחסרי־אחריות
כלפי משפחותיהם.

— מ מי שנ תו של מייסדו —
ירושלים! ירושלים!
ד״ר מ. זזארץ
(ביום ירושלים, בתחנת המוניות בת״א)

כתבי סוכנויות הידיעות מדווחים/:

נפתח מסע הבחירות 1976
מנוכה כקרב אנשי פורר • תמיכת נמרצת

חוגים במפלגה הרפובליקאית, המקורבים לנשיא פורד,
הביעו אמש את חרדתם לנוכח העובדה שסקרי דעת הקהל מורים
על ירידה משמעותית בפופולריותו על הנשיא ועלייה תלולה
בסיפוייהם של יריביו,
לאנשי מטה הבחירות של הנשיא
פורר שנערך עתה לקראת המירוץ ל נשיאות
ארה״ב הוברר, לחרדתם, כי
דעת־הקהל שתמכה בו ללא סייג עם
עלייתו לשלטון, מחפשת עתה אחר
מועמד אחר, לאור עמדתו ההססנית
בכל הנוגע לסיכסוך במזרח־התיכון.
סקר טלפוני שנערך בגוש־דן הו כיח
חד־משמעית כי ציבור הבוחרים
הפתח־תקוואי מעדיף ברורות את ה־סנאטור
הנרי ג׳קסון.
7290 מן הנשאלים רואים בג׳קסון
יהודי גאה וזקוף קומה אשר ינהל את
המדיניות האמריקאית בתבונה, באו־
משירי תנועות
הנועד

מץ-לב וללא ״עיונים מחודשים״.
1396 מבין הנותרים, נאמנים בדע תם
כי יש להטיל את משרת הנשיא

׳מזוודה לשניים
פלוס ארוחת־בוקר

בג׳קסוז • 1יעי׳ ״

אשפה של הקיפול.
פחי אשנה

אפשר לחטוף בוטנים מן חקופים בגן־ הו אשר

הנשיא לשעבר ניכסון,
החיות העירוני, לונדון.
צרכי עישון ניתן להשיג בזול ב״מר־כיח
לא אחת את תמיכתו העקבית
כז הבדל״ ; פאריס ורומא.

בישראל .״ניכסון הוא הנשיא הטוב
ביותר שהיה לנו, מאז בן־גוריון״ הם
טוענים.
שאר האחוזים התחלקו בין הסנטור
שמעון פרס, הרבי מלובביץ וסטיב
מקגארט, אשר אף הם, לדעת הנשא לים
,״נשיאים וידידים גדולים.״

וע דתהמשמעתשלההתאח דו ת:

בלי קהל1

בהתקפה חסרת תקדים כנגד המת רחש
במליאת הכנסת, יצאו אמש דוב רי
כל הסיעות המיוצגות בועדת המש מעת
של ההתאחדות הישראלית ל כדורגל.
ביטויים
כמו ״ניבול פה״ ,״שערו ריות״
,״התקפות אישיות״ ,״איומים״
שנזרקו לחלל האוויר, המחישו אולי
יותר מכל את דעתם של אנשי ההת אחדות,
על האווירה השוררת בפרל מנט
הישראלי ועל האמצעים החריפים
שיש לנקוט על מנת לעקור נגע זה.
הוחלט להמליץ על קיום הישיבות
הבאות ללא קהל, ולהוריד ממאזנה של

כל סיעה שתתפס בהפרת הסדר, שני
חברים. כן יחודש עונש הרדיוס ה מחייב
מפלגות מועדות לקיים את כי־נוסיהן
ברדיוס של 50ק״מ ממרכזיהן.
לפי הצעת היו״ר יורחק אוטומטית
כל חבר כנסת נגדו הוצאו 2כרטיסים
צהובים (כיום ההרחקה היא אחרי
אדום אחד) ,וכן תוענשנה מפלגות ש חבריהן
יתפסו בהפרת תקנון החובב־נות
ע״י תשלומי אש״ל למיניהם.
הישיבה הסתיימה בציון יובל 30
שנה לנצחון על הנאצים. כן הוזכר
יום המפלה בוורצלב (.)7:2

פיקניק מהגה בחיק הטבע
במחיר עממי

א ת רי ם
ביקור במוזיאון חמישים העירוני של
איפסוויץ׳ .הכניסה חופשית.
סיור בבתי הכלא של פרנקפורט, וביקור
בקהילה היהודית. חינם.
ביקור בבתי״תמחוי (ר׳ ספרו של מ.
זוארץ ״אלף תמחוי ותמחוי באירופה״)
ובבתי״יתומים.
תערוכת ״אלף שנות נעלי־בית״ בניי-
מיגן, הולנד. בלי כסף.

דרו ש
ל קונ סולי הישרא לי ת בחוי־ל

איש ב ט חון
העונה על הדרישות ה ב או ת:
• קטן, חלש, חולני אם אפשר( .בעלי המלצות רפואיות
יועדפו).
• בלי כל ידע בצליפה או בקליעה למטרה.

איבדנו קרל
איבדנו קול,
אשר יקר היה
ולא ישוב עוד לעולם.
(יש. אלוני, עם הקמת ״יעד״)

• חסר מושג בענייני חבלה, המרי נפץ, רעלים או כימיקלים
קטלניים.
• שונא אלימות, בעל תעודות המוכיחות, כי מעולם לא
ביקר במועדוני קראטח או ג׳ודו, או איגרוף.
• חסר דיעה פוליטית ולא מעוניין בסכסוך במזרח התיכון
בבל צורח שהיא.
• בעלי נכות מקסימאלית יזכו להעדפה.

,משפחת מטיילים עליזה
מחייכת בסיום הטיול

שעשועים

להשפריץ מים על עוברים ושבים.
להוציא אוויר ממכוניות.
בצפין־נורבגיח יש זקנה אחת שנותנת
חינם.

מ קו רו תתע סו ק ה
לאסוף גרושים בבריכה של פי•
קרילי.
להיות שומר בקונסוליה.

גאנד שלףאקדח במסיבוו־עיתונא
וכיוון אותו לעברהרמ קו ל
! 8ליועץ ראש״ד,ממשלה
למילחמה במירור, האלוף (מיל).
רחכעם (״גאנדי״) זאבי, יש
חוש־הומור מייוחד במינו, ש לא
כל אחד עשוי לפרשו נכונה.
כך, למשל, הבהיל השבוע
גאנדי כמה עיתונאים, בעת
מסיבת־העתונאים שנערכה עי־מו
אחרי שובו מחקירת פר שת
ההשתלטות על הקונסוליה
הישראלית ביוהנסבורג. בעת
שסיפר לעיתונאים את סיפור
המעשה החל הרמקול, שהיה
מותקן באולם, משמיע הודעות
של לישכת־העיתונות הממשל תית.
הרמקול שבר את רצף
דבריו של גאנדי. לפתע שלף
גאנדי אקדח, כיוון אותו לע בר
הרמקול, ושאל את העיתונאים
— בצחוק כמובן —
״אולי כדאי להשתיק אותו?״
לאנשים הנכונים 777 בהנדי
בינלאומי

! 8באותה מסיבת־עיתוג-
אים אירעה תקרית בין גאנדי
לבין הכתב הצבאי של הארץ,
זאכ שין* .היה זה כאשר ה אלוף
זאבי חרג מסיפור התק רית
ביוהנסבורג והחל מטיח
האשמות בעיתונות, על חלקה
באחריות להדלפות. שיף שי סע
את דבריו בקריאודביניים :
״או, עכשיו אנחנו יודעים מי
לא בסדר! העיתונות אשמה!״
גאנדי התרגז והטיח כלפי
שיף :״תשמע, שיף, לו בכלל
אני לא עונה, ולא אענה גם
על השאלות שלך!״ שיף לא
נשאר חייב :״אתה כן תענה,״
אמר לגאנדי ,״תרשה לי להז כיר
לך שעזבת כבר את דרום-
אפריקה, ואתה נמצא עכשיו
בישראל.״ בתום המסיבה נע שה
ניסיון לפייס בין השניים,
אולם גאנדי סירב ללחוץ את
ידו של שיף, לפני שזה ית נצל
בפניו.
0בטכס חלוקת אותות
המופת והעוז, שחולקו בבניני
האומה בירושלים, הוכנו מקו-
מות־בבוד בשורה הראשונה
באולם לראש־הממשלה יצחק
רבץ, לשר-הבטחון שימעון
פרס ולאלוף פיקוד-המרכז,

צד עבור ראש־הממשלה ול-
פמלייתו, והנספחים הצבאיים
הושארו במקומות המכובדים
ביותר.
י הפירסומאי דוד ארמון
גויים על־ידי איגוד שופטי הכדורגל
להציל את האיגוד מ המשבר
שאליו נקלע. אדמון
היה לפני 13 שנים שופט־כדו־רגל
פעיל. עתה מונה כמזכיר-
כבוד של האיגוד, בניסיון ליי שר
את המחלוקות שפרצו בו.
! פינחס ספיר, שר-
האוצר לשעבר ויו״ר הסוכנות
היהודית, היה אורח־הכבוד בטכס
חנוכת מועדון־נוער בש כונת
נווה־יעקב בירושלים.
במהלך טכס־ד,פתיחה הקיפה
את ספיר קבוצת־יילדים שהת בוננה
בו בסקרנות. לבסוף
אזר אחד הילדים עוז, פנה אל
ספיר ואמר לו :״תסלח לי,
אתה קוג׳אק מהטלוויזיה?״

עה פרצו בזעקות :״רופא !
אמבולנס!״ כשלהפתעתם יצאו
פינייה ואשתו מתוך המכונית
בריאים ושלמים׳ מילבד שרי טות
וחבטות קלות. הטיח להב
כלפי האנשים הצועקים :״מה
אתם צועקים? מי שצריך לצ עוק
זה אני!״ כשנשאל פי-
נייד, על־ידי ידיד לשלום אש-

! 8חוג יושבי אכסודוס
טוען, כי יש סעיף סודי בפסק-
דינו של פוקח הירש, שלא
פורסם. בעיתונות נאמר, כי
הוא נידון לקנס כספי ולשנת-
מאסר, ואילו הסעיף הסודי
קובע, כי את שנת־המאסר יר צה
בנווה תירצח.
8בדיחה נוספת בחוג
יושבי אכסודוס: בשלושת ה חודשים
האחרונים עסק מי
כאד צור במרץ רב בהש קעת
חסכונותיו בחשבון חיסכון
( 10,000 חיסכון שאסור. ל הוציא
ממנו את הכסף לפני
חמש עד עשר שנים).
! 8נשיא-הכבוד של החוג,
טייס אל על אורי יפה, טו ען
כי הסרט הקופתי ביותר
כיום בארה״ב הוא:
מ 1§0ג 8״.
•י!11)1ז\\ 1116
׳ 8בדיחה אחרת מאותו
מקור: מי יהיה ראש־הממשלד,
הבא של ישראל, אחרי רבין?
התשובה: סוסיתא. מדוע? אח רי
ניכסון בא פורר.
! 8קצין־אספקה ראשי של

היה מארחו של יצחק רביו בכפר שלו

באילת. נלסון, שנודע לו על הביקור

שעות ספורות בילבד לפני שרבין נחת באילת, הפך את העיר עד
שמצא שטיח אדום, פרש אותו על החול בין הכניסה לכפר, עד
לבאר. כשהגיע רביו למקום, הוליך אותו לאורך השטיח, הנחה
אותו אל המיטבח, שם שוחח רביו בחופשיות עם הפועלים הבדווים
העובדים במקום. לאה רביו, לעומת זאת, העדיפה לשבת על החוף,
עם רותי גלעדי, אשתו של המנתח הפלאסטי ד״ר עמי גלעדי.
תו, השיב בהומור האופייני
לו :״את המכות שהיא היתד,
צריכה לקבל במשך 20 שנה
היא קיבלה הפעם בצורה מרוכזת.״

גפן
נזכר בפסוק ״יגעת ומ צאת
— תאמין״ ,חיפש וחיפש
עד שמצא את הצ׳ק האבוד,
ויכול היה לחזור הביתה עם
הפרם.

ראש־ר,ממשלה יצחק רבץ

8בין שאר העיסוקים ש מצא
לו אלוף (מיל ).עזר
וייצמן במהלך הקאריירה

^ 8בשבוע שעבר, בעת ש־

נידב ]תחון

חבר הרשת של עסק־הניש שבכיסו
התפוצצה פצצת״התבערה שהביאה
לגילוי הרשת, היה אחד האורחים במסיבה שערך הפירסומאי דוד
אדמון בביתו לעיתונאי אריה אבנרי, לרגל הוצאת ספרו ״שמיים
בוערים״ .נתנזון, הידוע כשתקן, אמר לאריה אבצרי (משמאל) :
״חבל שלנו לא נותנים להוציא ספר על מה שקרח במצריים ! ״
כרמל מזרחי
מיקבי ואעוון לעיין
וזכדון יעקב

יונה אפרת. אולם כשהגיעה
הפמלייה למקומות שהוכנו לה,
הסתבר כי הם תפוסים. חיילת,
ששימשה כסדרנית׳ הושיבה
שם בטעות את הנספחים ה צבאיים
של השגרירויות הז רות
בישראל. ברגע האחרון
נמנעה תקרית דיפלומטית, כא שר
נמצאו מקומות פנויים ב־

עיריית תל-אביב, שנערך לפני
שבועיים, השתתפו כ־ 500 אור חים.
בתום הטכס התפזרו כל
האורחים לבתיהם. רק איש
אחד נותר לבדו באולם בו נע רך
הטכס. היה זה אחד מח־תני־הפרס,
עורך עד־הנזישמר
מרק גפן. הסיבה: הוא אי בד
את הצ׳ק שניתן לו כפרס.

צד,״ל, תת-אלוף פינחס (״פי-
נייר,״) להס, ניצל בנם לפני
שבוע כאשר מכונית מכבי־אש,
שדהרה לכיבוי שריפה, חצתה
רמזור באור אדום, התנגשה
במכוניתו הצבאית שבה ישבו
הוא ורעייתו. מכוניתו של פי-
נייד, נהרסה כליל. אנשים ש הצטופפו
סביב המכונית הפגו
סייר
בסיגי, הוא יצא עם פמ לייתו
גם לביקור במינזר סנ טר,־קתרינה.
לפני שנכנסו ל-
מינזר התייעצו מקורביו של
רבין איזה שי עליו להביא
לנזירים במקום. הציע אחד
מהם :״המתנה הכי טובה תהיה
אם יחזירו להם את התמונות
שלקח משם. משה דיין ״.במהלך
הביקור במינזר סקר
רבין שורה של איקונין עתי קים,
המוצגים במינזר. בתום
הסיור נדהמו הנזיר.ים לגלות
על אחד האיקונין עיגול-נייר
קטן ואדום, המסמל בדרך כלל,
בגלריות מיסחריות, כי תמונה
מסויימת כבר נמכרה. הסתבר
כי מישהו מאנשי פמלייתו של
רבין חמד לו לצון, הדביק את
העיגול על אחת התמונות הדתיות.

:בטכס חלוקת פרס
סוקולוב לעיתונאים מטעם

שלו, הוא ניסה להיות גם ספר.
זיכרונות על־כך העלה השבוע
צלם העתונות שכוגאי טל.
לפני כחמש שנים, בעת שעזר
כיהן כראש אג״ם במטב״ל,
הזדמן טל לשת־-,התעופה דוב
בתל־אביב, משם אמור היה
להמריא יחד עם עזר במסוק
לאיזור־גבול. בו אירעה תק רית.
עזר הבחין בשערו המגו דל
של טל, קרא אותו אליו,
שלף מכיסו סכין שווייצית והחל
מאלתר תיספורת לצלם.
לפתע החוויר עזר כסיד .״אני
מצטער, זה לא בכוונה,״ הוא
החל מגמגם. הסתבר כי תוך
כדי תיספורת שרט את עור פו
של טל, שהובהל מיד לבית-
חולים לטיפול רפואי. אחרי
שהחלים שלח לו עזר פתק:
״לא רק על הפילם לבדו יחיה
הצלם, אלא גם על הסכין וה דם.
אתה לך להסתפר, ואני

א ג שי ם

אשתדל להשתפר.״ לא ידוע
אם עזר אומנם השתלם מאז
בספרות.

אלוף פיקוד־הצפון, ה
אלוף
רפאל (״רפול״) איתן,
נתקל בקבוצת רופאים ומדע נים
שבדקו את מקורות־המים,
המשמשים את היילי צה״ל ב־רמת־הגולן.
הוא התעניין ב מעשיהם,
ונמסר לו כי הם בודקים
את מידת הזיהום של המים.
״אצלנו בפלמ״ח,״ נזכר רפול,
״היתר, שיטה אחרת לבדיקת
מים. היינו מסננים אותם דרך
מיטפחת. החיידקים הגדולים
היו נשארים במיטפחת. החיידקים
הקטנים היו עוברים —
אבל הם לא היו מזיקים. עונד

תי פג והרופאה הזו היתד, מטפלת
בי.״ כשהתלוננו רופאי
בית־ד,חולים על משכורתם ה נמוכה,
שאל שם־טוב כמה הם
משתכרים בחודש. משאמרו לו,
השיב :״אתם מרוויחים לא
פחות ממני, וחוץ מזה אינני
יכול לעזור לכם. אין לי. פרוטקציה
אצל שר־האוצר.״
8אבי עוז, מהמרצים
הצעירים והפופולריים של אוניברסיטת
תל-אביב, שוהה באנגליה
לצורך עמדת־הגמר
של הדוקטורט שלו. בימים אלה
שהה אבי בתל־אביב לצורך
החזרות על מחזהו של שייקס־פיר
קוויאולנוס, אותו תירגם.

פיני עדן

צעיר חדרתי שהופיע בזמנו בלהקת ״שבעת
המינים״ ,והנמצא מזה ארבע שנים בגרמניה,
זכה במקום הראשון בפסטיבל זמר בשם ״גשר הזהב״ ,שהתקיים
בברלין ושהשתתפו בו נציגים מ״ 14 ארצות. ליווה אותו על דומבק
(כלי־נגינה מיזרחי הדומה לטמבור) מוחמר טמשבי מטהראן, המופיע
איתו. השניים ייצגו את ישראל בשיר ״השיירה״ ,בשפה העברית.

81ח״כ משד! היין (מערד/רפ״י) סקר
השבוע בפני ידידים את מסעו האחרון ל-
ארצות־הברית. סיפר דיין :״אני והגרון
.רוטשילד תורמים לישראל באותה מידה. ב אסיפות
שבהן הופעתי בחו״ל נאספו תרומות
למגבית פי־חמש מאשר בדרך כלל. איפה היה
להם עוד דבר כזה ז״ באותו רגע עבר ליד
דיין ח״כ (מערך/ז־,עבודה) פינחס ספיר
שניגש אליו לחץ בחמימות את ידו ואמר:
״תודה רבה.״ הגיב על כך דיין, אחרי שספיר
הסתלק מהמקום :״זוהי ההוכחה. ספיר לא
היה לוחץ לי את היד ואומר לי כל־כך יפה
,תודה רבה /אם לא הייתי מביא לו הרבה
כסף.״
8אגב, ח״כ מרדכי בן־פורת (מע-
רד/רפ״י) מכנה את ידידו משה דייו בשם:
״משר, רבנו.״
! 8מה למחיר הפיתה ולפוליטיקה גבוהה?
תשובה על כך נתנו לפני שבועות מיספר שר-
המיסחר־והתעשיה חיים בו״לב ומנהיג ה ליכוד
ח״כ מנחם כנין, בדו־שיח שהצחיק
את הכנסת כולה. בתשובה לשאילתה של ח״כ
אהרן אפרת (מערד/מפ״ם) על מחיר הקמח
לאפיית פיתות, החל בר־לב מפרט את כמויות
הקמח המסובסד, באמרו :״כמות הקמח ה מסובסד
לפיתות מגיע ל־ 7000 טון בתחומי
הקו הירוק, ועוד 16,000 טון בשטחים״ .שאל
אותו בגין בקריאת־ביניים :״היכן הקו ה ירוק?״
השיב בר־לב :״הקו הירוק ברוב ה מפות
מסומן בדיוק במקום שבו הוא מצוי,
והוא זהה, למדבר, הפלא, לגבולותיה של מדינת
ישראל עם קווי הפסקת־האש.״ השיב לו
בגין :״זה אנכרוניזם !״ ענה לו בר-לב :״ח״כ
בגין, הוא זהה עם קווי הפסקת־האש של מדי-
נת־ישראל לפני מילחמת ששת־הימים. אני
חשבתי שאסור לומר הגדה המערבית, וצרי כים
לומר יהודה ושומרון, עכשיו אני מבין
שאסור לומר הקו הירוק.״ בגין לא ויתר,
והמשיך לקרוא לעבר בר-לב :״אמרתי
אנכרוניזם.״
81ח״ב הפורש מהמערך אריה (״לובה״)
אליאם אומנם המעיט בכוחו של המערך
בכנסת, אך העשיר עם פרישתו את ליגת-
החתיכות הדלה שבכנסת. אל שתי החתיכות
הכימעט־יחידות בבית, נורית חפץ, מזכירת
המרכז החופשי, וגאולה לוי, מזכירת ר״צ,
הצטרפה מזכירתו החדשה של אליאב, ששמה
צפרא אכני, צנומה בלונדית וגבוהה בת
,24 נשואה לגינקולוג. היא בתם של ירדנה
עפרוני, מי שהיתר, מפקדת כלא־הנשים נווה
תירצה, ומאיר עפרוני, האחראי על תיכנון
רשת־הביוב הארצית. היא עצמה למדה בבית-
ספר לאחיות, אך הסכימה לוותר על קאריירה
זו כדי להיות מזכירתו של אליאב. אליאב הס תובב
עימד, בשבוע שעבר במיזנון הכנסת,
כשהוא דואג להכיר לה את כל חברי-הכנסת,
היועצים והעיתונאים הרבים היושבים ב־מיזנון.

8בהתקפה חריפה ביותר יצא בשבוע
שעבר ח״כ-לשעבר דויד הכהן, איש חיפה,
על נציג חיפאי בכנסת, ח״כ משה ורטמן.
הכהן, אשר נודע בגלל נסיעותיו הרבות לחו״ל
עת כיהן כח״כ, יצא בחרי־אף, בתוכנית כאן
חיפה בשידורי ישראל שאותה עורך ומגיש

מעייפים של עמיתיו חברי־הכנסת הביע השבוע
(ליכוד/ליברלים) ב-
ח״כ שימחה
מישפט אחד :״נאום ארוך של גוי נמשך
חצי שעה. נאום קצר של יהודי נמשך שעה
וחצי.״

אי*ליד

8ח״כ זלמן שובל (ליכוד/ע״מ) יצא
השבוע בטלוויזיה נגד הדיעה של ״קצת־שטחים
תמורת קצת-שלום.״ טען שובל :״קצת שלום
פירושו קצת מילחמה. קצת מילחמה זה כמו
קצת הריון. זה דבר לא בריא.״ אחרי שהסתיים
הצילום התברר למראיינו, דן רביב, כי
קטע זה לא יצא טוב, ושובל התבקש לחזור

מזכירה אבני
אחות לנו קטנה
עליו. באותם רגעים נמלך, כפי הנראה, שובל
בדעתו, והוא שכח להביא את דוגמת ההריון.
81 בברית־המילה שנערכה לשאול, בנו של
ח״כ אהוד אולמרט (המרכז העצמאי) אשר
נערכה בבית־חולים הדסה בירושלים הופיעו
חברי־כנסת רבים אשר הביאו לאולמרט מתנות
רבות. היחיד שלא הביא לו מתנה סטנדרטית
היה יושב-ראש הכנסת ישראל ישעיהו,
שהביא במקום מתנה את החלטת ועדת־הכנסת,
שנערכה ביותו יום, שאישרה דחיפות רק
להצעה אחת לסדר-יום שהוגשה לה: הצעתו
של אולמרט על תמיכת הממשלה לקרן של
ההסתדרות לעזרה לזוגות צעירים.

! 8באותו טכס הסביר ח״כ ד״ר יהודה
בן־מאיר (המפד״ל) את ההבדל בין הכנסת
הנוכחית לבין הכנסות שקדמו לה :״בכנסות
הקודמות היינו תמיד מוזמנים לברית-המילה
של הנכדים של חברי-הכנסת, בכנסת הזו
אנחנו מוזמנים לבריתות-המילה של בני חברי-
הכנסת.״

ביום שקיבלנוסעית 11א
דיווח הנתב על נאום שלא היה

ך||| הזמר וכוכב־הקולנוע המצרי
\ 111 1 1הנודע, שנפטר לפני מיספר

חודשים, הספיק להצטלם לפני מותו בחברת שני ישראלים. כאן
הוא נראה (במרכז) בחברת עזרא (״עזור״) טיסונה, אלוף העולם
בשש-בש (משמאל) ואחיו, אחרי שנחל תבוסה במישחק שש-בש
עם עזרא. התמונה צולמה במועדון״הימורים לונדוני. באותה הזדמנות
פגש טיסונה גם את הכוכבת המצריה ליילה מוראד, שהיא
יהודיה. כששמעה שהוא מישראל, התרגשה ואמרה :״יש לי שני
בנים בצבא המצרי. אני מקווה שלא יצטרכו להילחם בישראל ! ״
דה: אף אחד לא מת בפלמ״ח
משתיית־מים.״

! 8שר-הבריאות ויי,טור
שם־טוב ערך ביקור בבית-
חולים ליולדות בעזה. בעת בי קורו
במחלקת־הפגים שבביתר,חולים
הוצגה בפניו אשד,
יפהפייה, והוסבר לו כי היא ה רופאה
האחראית של המחלקה.
הגיב שם־טוב :״הלוואי שהיי-
העול ם הז ה 1967

אבי טוען כי במחזה קוריאולנוס
ישנה אקטואליות רבה: המחזה
מספר על גנרל שהצליח במיל-
חמות, אך נכשל בקאריירה ה פוליטית
עקב שחצנותו ובהו
להמון העם. הרמזים של
שייקספיר מפתיעים ממש. את
ראשו של קוריאולנוס מעטרים
בזר־אלון, ואחד החיילים אומר:
״המצביא שלנו כמו אלון, שכל
רוח לא תזיז אותו.״

ד״ר שכח וייס, נגד העובדה שוורטמן ייצג
את ישראל בוועידה בינפרלמנטרית שנערכה
לאחרונה בציילון. שאל הכהן, בקטע שנפסל
לשידור :״מה היה לוורטמן לעשות בציילון?
מה הוא יכול לעשות שם, חוץ מאשר ל —
81 ביום שבו קיבל כתבו הפרלמנטרי ה וותיק
של מעריב, יהושע ביצור, את פרם
הכתבים הפרלמנטריים על־שם סביסלוצקי, יחד
עם עוד עיתונאי אחד, קרה לביצור תקר עיתו נאי,
שממנו חוששים הכתבים הפרלמנטריים
׳תמיד. ביצור קיבל מדובר סיעת־המערך בכנסת,
ליאון הדר, את תדפיס נאומה של ח״כ
אורה גמיר (מערך) על מישרד-העבודה, ש אותו
עמדה לנאום באותו יום. הדר הזהיר את
ביצור לבדוק בסוף היום, אם אומנם הספיקה
נמיר לשאת את הנאום. ביצור לא בדק זאת,
שלח את הנאום למערכת, וזו הדפיסה אותו,
כשהיא מקדישה לו מקום נרחב. רק למחרת
היום התברר לביצור כי נמיר לא נאמה כלל
באותו יום.
81 את דעתו על נאומיהם הארוכים וה־

! 8לפני שיצא לחו״ל הספיק ראש־עיריית
חיפה, ח״כ יוסף אלמוגי, להיפגש במיזנון
הכנסת עם מיספר חברי־כנסת חיפאיים, ולהת לונן
בפניהם על יריבו, מזכיר מועצת פועלי
חיפה אליעזר מולק. אלמוגי ויתר כבר על
השם נפוליונצ׳יק, שאותו המציא למולק, ו עכשיו
הוא מכנה אותו בשם ״ברוטוס׳ל״
(ברוטום קטן).
81״מד, אתה כל־כך אדום?״ קרא מקצה
אחד של המיזנון לצד השני ח״כ אברהם
(״אברשה״) שכטרמן (ליכוד/חרות) לעבר
ח״כ, מאיר (״מאירקה״) פעיל (מוקד) .״מה־ירקון״
,השיב לו פעיל. מסתבר כי הוא נוהג
לצאת מדי־שבת עם מישפחתו לשוט על ה ירקון
,״למרות שהוא מסריח.״

מא של חייל

מסרה

את המוצג

למערכת.
נעל צבאית. מהסוג שמאות האלפים
שעברו דרך צה״ל נעלו כמותה על רג ליהם׳
חרשו בה את הארץ לאורכה ולרוח בה׳
דילגו עימד, על הג׳בלאות והלכו עימד,
למילחמות וחזרה. אף פעם היא לא היתד,
בתחום אביזרי הנוחות. היבלות, הפיטריות
והצלקות האדומות היו חלק בלתי נפרד
^ממנה. עוד מתקופת הצבא הבריטי
אבל הנעל הזאת היתד, באמת במצב
מחריד. הסוליה שלה נפערה לשלוש רצו עות
נפרדות, כשהרצועה האמצעית מש תרבבת
בין השתיים האחרות כלשון אימ תנית
של דרקון.

היא נראתה באילו הלכו בד, ברגל על
פני חצי כדור הארץ. סוליית הגומי שלה
היתה משופשפת עד שניכרו בה חוטי
הפישתן המאחים את הגומי הסינטטי ל-
מיקשה אחת. החוטים המחברים את השכ בות
השונות של הסוליה לעור העליון
של הנעל היו פרומים כולם.
נעל היא רק נעל, אפילו אם היא נעל
צבאית. לא הובטחו לה חיי נצח. מה שזיע-
זע יותר ממראה הנעל היה סיפורו של
החייל שנעל אותה. החייל, בנה של אי שיות
ציבורית ידועה שהלכה לעולמה
(השם שמור במערכת) הוא טירון ביחידת
נח״ל מוצנח. הוא קיבל את הנעליים ה צבאיות
שלו עם גיוסו, חדשות לגמרי.

״היא לא היתד, נוחה לרגל כבר מ היום
שקיבלתי אותה,״ סיפר .״אחרי חמי שה
ימי נעילה החל בוהן הרגל השמאלית
להתנפח ובמקום התפתח אחר־כך פצע
מוגלתי. כעבור שלושה שבועות בדיוק
התפרקה הנעל לגורמיה, הגיעה למצב בו
היא מוצגת בתמונה שבראש עמוד זה.
קצת קשה לצעוד בה במצבה. אילו היתד,
נעולה לרגלו של חייל במילחמה, אי אפ שר
היה להאשים אותו אם היה חולץ אותה
ומעדיף ללחום יחף.
היא לא היתד, מיקרה בודד ויוצא-דד
פן. על פי עדותו של החייל שעל רגליו
ד,תבלו הנעליים הצבאיות תוך שלושה
שבועות, סבלו כ־,ס/ס 5 0מהחיילים במחלק תו
מבעיות נעליים דומות. חלקם התלו ננו
על פצעים ואגזמות. נעלי האחרים
הושחתו כמעט באותה מידה וצורה.
השאלה המתבקשת מאליה מול הנעל
הצבאית היתה: מה הולך כאן ן
לנוכח הפרשיות האחרונות שהתגלו ב־מערכת־הביטחון,
אי אפשר היד, להימנע
מהחשד שהנעל הצבאית פגומה. שמישהו
רימה את צד,״ל ואת חייליו, סיפק להם
מוצר קלוקל, שיוצר מחומרים באיכות גרועה.
הייתכן כי מצב הדברים התדרדר עד
כדי כך י הרי בסופו של דבר, לכל אלה
המייצרים נעליים בצה״ל יש בנים, אחים
או קרובי מישפחה המשרתים בצבא. האם
אפשרי מצב בו תרד השחיתות עד לסו ליות
הנעל הצבאית?

היתד, עשוייה בדיוק לפי המיפרט של צד,״ל
לגבי נעל צבאית סימן 3גם החומרים
מהם היתה מורכבת היו בדיוק החומרים
שדורש תיק המיפרט של חיל ההספקה
מיצרני הנעליים: עור בוקס עליון עשוי
מעור עיזים בצבע שחור, חצאי סוליות
מגומי, חוטי תפירה מפישתן, עקבי גומי
יצוקים, עור בקר לרפידה, חוטי תפירה
מניילון שזור לתפירת הלשון, סרט כות נה
לחיזוק תפר החיבור, דבק וינאי להדבקת
המילוי האחורי, דבק גומי להדבקת
חלקי העילית, דבק ניאוליט להדבקת הסו ליות
והעקב ועוד עשרות דרישות, החל
מצורת מתיחת האימום וכלה בצורת ה אריזה
של הנעל.
איך קרה אם כך, שנעל שיוצרה לפי

ה שחתה ללא ש חי תו ת

נעליים מצריות

במילחמת ששת־הימים היו נעלי הצבא המצרי סמל
לתבוסתו. החיילים המצריים הנמלטים חלצו את
נעליהם ונסו יחפיס במידבר. אחת הסיבות לכך היתה הסוג הגרוע של הנעליים
הצבאים המצריות. בתמונה נראים חיילים מצרים שבויים המקבלים נעליים בשבי.

ך* נעל הצבאית של טירון הנח״ל
ן 1המוצנח עברה מיד ליד. כל אחד
מהיושבים סביב השולחן במיפקדת קצין-
הספקה-,ראשי של צה״ל נטל את הנעל
בידו, בחן אותה בהבעה חמורת־סבר.
למרות שבצורתה המתפרקת נראתה הנעל
כמחייבת, היא לא היתד, סימפאטית ביותר.
היא היתד, ממוספרת. הופיע עליה תאריך
הייצור: יוני . 1974 מיספר קוד איפשר
גם זיהוי מיידי של ד,ייצרן שייצר את
הנעל וסיפק אותה לצד,״ל — בית־ד,חרו שת
נעלי ירושלים שבירושלים. הבוחנים
מיששו את הנעל בידיהם, בדקו את החו מרים
מהם יוצרה. אחרי בדיקה קפדנית
ומדוקדקת הם יכלו להיאנח ברווחה.
הנעל היתד, אומנם מושחתת לחלוטין,
אבל שום שחיתות לא גרמה לכך. היא

בדיקת גייפור

במעבדת הביקורת של מיפקדת חיל אספקה
בודקת מידגס מכל מישלוח נעליים.

כל הדרישות של צה״ל ועמדה בכל המיב-
הנים, הגיעה למצב הטראגי בו היא נמ צאת
עתה?
הסביר קצין־הספקה־ראשי של צה״ל,
תת־אלוף פנחס להב :״זוהי נעל צבאית
סימן ,3בעלת סוליית גומי תפורה. עד
לפני חמש שנים זאת היתר. הנעל הסטנדרטית
לחיילי צה״ל. שיטת התפירה של
הסוליה לחלק העליון, שהיא נקודת ה תורפה
של הנעל, נעשית בשיטה הכי
מתקדמת בעולם. אבל למרות זאת, אין
הנעל מהסוג הזה מחזיקה מעמד אצל טי רונים
בצבא יותר מאשר חודש וחצי.
״בשלושה חודשי הטירונות שלו הולך
חייל צה״ל בנעליו יותר מאשר יצעד בהם
ביתרת שלוש שנות השירות שלו. כדי
להבין כיצד הגיעה נעל זאת למצבה, צריך
לשאול את החייל שנעל אותה כמה קי לומטרים
צעד בה ובאיזה תנאים. כיום

66 מיבחנים שונים לפי סטנדרטים בינ לאומיים
מהחמורים ביותר. אלא שלא כל
נעל עוברת ביקורת .״אילו היה צה״ל רו כש
פסנתרים,״ אומר תת-אלוף להב ,״היינו
בודקים כל פסנתר ופסנתר. אבל אי אפ שר
לבדוק כל נעל. נעל העוברת את
הביקורת שלנו מפורקת לחלקים ואי אפשר
יותר לנעול אותה. משום כך נשאר
המיבחן תמיד מיבחן מידגמי.״
הנעליים הנבחרות לביקורת נלקחות על
פי טבלאות דגימה אמריקאיות. מכל מיש-
לוח של אלף זוגות נעליים נלקחים 80
זוגות לבדיקה ויזואלית. מתוך אלה נל קחים
2זוגות לבדיקה מעבדתית, שם
מסירים מעליהם את הסוליות ובאמצעות
מכונה מיוחדת למטרה זו בודקים זזת
עוצמת חיבור הסוליה לחלק העליון. טב לאות
הדגימה האמריקאיות מצביעות על
כך שאם מתוך מישלוח של אלף זוגות
נמצאים שלושה זוגות פגומים, המישלוח
כולו עדייו עובר. אם נמצאים ארבעה
זוגות פגומים, נוטלים עוד 80 זוגות לבי קורת.
אם מתוך 160 הזוגות אין יותר
מאשר 8זוגות פגומים — המישלוח מת קבל.
אם נמצאים בו 9זוגות פגומים,
נפסל המישלוח כולו ולא יועיל ליצרן
אם יטען ש־ 500 או יותר זוגות במישלוח
הם תקינים.

לא בי קו ר ת תיא טרון
ץםבתל אי ביקורת אלה אי־אפשר
^ להבטיח שלעולם כל מישלוח שית קבל
יהיה מישלוח של נעליים תקינות,״
אומר תת־אלוף להב .״תמיד נשארות 800
נעליים שלא נבדקות. אבל כדי לבדוק את
כולם צריך לפרק את כולם.״
אחרי מילחמת יום־הכיפורים גברו תלו־

אוי! אוי! אוי! נעליים!

הנזהנדס אברהם כהנא, האחראי
לביקורת מוצרי טקסטיל ועור
במיפקדת קצין הספקה ראשי לצה״ל ואלוף־מישנה שמואל פלדברג, סגן קצין הספקה
ראשי, בוחנים את הנעל הצבאית עליה התלונן חייל קרבי כי נקרעה אחרי שלושה שבועות.

הייצור של שני המיפעלים המייצרים נע ליים
מגופרות לצה״ל — המגפר ומיפעל
הנעליים של קיבוץ גבעת השלושה —
לא כיסתה את הדרישות של צה״ל.״
מוסיף אלוף־מישנה חיים גרטל, מפקד
מרכז־הציוד של חיל־ההספקה :״כיום כושר
הייצור של אותם מיפעלים עשוי
לספק את כל הצריכה. זה גורם לכך
שצה״ל מחסל את מחלקת תיקוני הנע-
ליים שלו. כאשר יצויידו כל חיילי צה״ל

1 ^1 11ן ל קצין הספקה ראשי של
צה״ל, תת־אלוף פנחס

להב, במיפקדתו כשעל שולחנו מונחת הנעל
הקרועה ששימשה נושא לבירור. תוך
מיספר חודשים,״ הודיע להם ,״לא יהיו עוד
בצה״ל נעליים תפורות אלא מגופרות.״
מספקים נעליים מסוג זה בצה״ל רק ליחי דות
שירותים, לקורסים צבאיים בשלב ב׳
ולטירונים. אבל גם זה נגמר. השנה אין
צה״ל מזמין אצל היצרנים אפילו נעל
אחת מהסוג הזה.״
המהנדס אברהם כהנא, הממונה על בדי קת
טיב מוצרי הטכסטיל והעור המסו פקים
לצה״ל במיפקדת קצין הספקה רא שי,
נחשב כיום לאחד המומחים הטו בים
ביותר בארץ בתחום הנעליים ה צבאיות
.״הדרישות שלנו מנעל כזאת
בעבר,״ סיפר ,״היו שהיא תחזיק מעמד
שלושה חודשים. אחרי שימוש של חודש
או חודש וחצי היא כבר נכנסת לתיקון.
הנעל הזאת, למרות המצב הגרוע בו היא
נמצאת, נראית לי כבלאי רגיל של נעל
מהסוג הזה. מספיק שחייל ייכנס עם נעל
כזאת פעם אחת למים, ישאיר אותה רטו בה
ולא יטפל בה כראוי כדי שהיא תת בלה
כך. אילו היו אלה הנעליים הפרטיות
שלו, ייתכן שהיה מייבש אותן, מורח אותן
במישחה ואז הן היו מחזיקות מעמד עוד
כמה שבועות.״

נעל זה לא פ סנ תר
** אה וארבעים פעולות ייצור שו-
נות דרושות כדי לייצר נעל צבאית
סימן .3נעליים מסוג זה יוצרו בעבר על-
ידי חמישה מיפעלים שונים בארץ. כולם
נדרשו לייצר את הנעליים לפי מיפרט
מדוקדק של צה״ל, כאשר צה״ל עומד בשני
הקצוות מצד אחד הוא מציג ליצרנים
את הדרישות, ומצד שני הוא בודק את
המוצר המוגמר עם קבלתו.
כל מישלוח של נעליים, כמו כל מיש-
לוח ציוד או הספקה אחר המגיע לצה״ל,
עובר דרך מיפקדת קצין הספקה, שם הוא
עובר שורה של בדיקות קפדניות בתנאי
מעבדה. צוות של כ־ 40 מהנדסים ועוד
עשרות טכנאים ומומחים, בודק כל מוצר
המסופק לחיילי צה״ל.
הנעל הצבאית המסופקת לצה״ל עוברת

1י 111 שונות כרוכות בייצור נעל צבאית אחת. כל פעולה ופעולה
מפורטת בדייקנות בנזיפרט של חיליהאספקה הכולל 111 הוראות מדוייקות על טיב החומרים השונים שמהן יש לייצר את הנעל הצבאית.
נות החיילים בצה״ל על הנעליים המסו פקות
להם. הסתבר כי בעת המילחמה,
כשהיה חשש פן יווצר מחסור בנעליים,
נרכשה כמות גדולה של נעלי צבא אי טלקיות,
מאלה המשמשות את הצבא האי טלקי.
ובאיטלקים אי אפשר לחשוד שאין
להם ידע בייצור נעליים. אז הסתבר כי
הנעל הצבאית הישראלית היא הרבה יותר
גמישה וקלה מהנעל הצבאית האיטלקית.
מי שקיבל נעל איטלקית התלונן וצעק.
מה הוא הפיתרון לבעיית הנעל הצבאית?
למרות
שהבעייה נראית פשוטה וקלה
לפיתרון, היא דורשת מחקר ממושך. ב צבא
האמריקאי, למשל, חלפו 14 שנים
של מחקר וניסויים עד שהגיעו לייצור הנעל
הצבאית האופטימאלית — נעל מגו־פרת,
שסוליית הגומי הסינטטי שלה אינה
תפורה לחלק העליון, אלא מהווה חלק
בלתי נפרד ממנו, המחובר אליו בשי טות
גיפור מודרניות.
מספר המהנדס אברהם כהנא, שהיה
בשעתו מהנדס ייצור באתא ומזה עשר
שנים הוא מכהן בתפקידו בצה״ל :״לפני
חמש שנים התחלנו לעבור בארץ לייצור
נעל מגופרת, המוכרת היום לחיילי צה״ל
כנעל צבאית סימן .2היא מסופקת כיום
כמעט לכל היחידות הקרביות של צה״ל.
העתקנו את הסוליה ואת שיטת הייצור
של הנעל התיקנית של הצבא האמרי קאי.
לחצנו על מיפעלים בארץ לרכוש
ידע בתחום זה. עד לפני שנה קיבולת

הדגם החדש

בנעל התיקנית החדשה, שהיא נעל מגו־פרת,
לא יהיה יותר צורך לתקן נעליים.
הניסיון הוכיח שהחלק העליון של נעל
כזאת מתבלה הרבה יותר מהר מאשר הסוליה
שלה. יש כאן תהליך מקביל: התקד מות
הטכנולוגיה בתחום ייצור הנעליים
והזדקנות מיקצוע הסנדלרות.״
צה״ל עצמו אינו מבקר את תהליך
ייצור הנעליים בבתי־החרושת. על כך מופקד
מישרד־הביטחון. שכן השיטה המקו בלת
בצה״ל היא להימנע מקשר ישיר עם
היצרן או הספק. מסביר קצידחם פקוד
ראשי את היתרון שבנוהג זה :״אם צה״ל
יהיה אחראי גם לביקורת במיפעלי הייצור
— הוא יהיה במצב של מבקר תיאטרון,
הנותן עצות במהלך הכנת מחזה וכותב
עליו ביקורת בסוף. מי שנותן עצות באמ צע
הופך לשותף ליצירה. זה מצב שכובל
וכופת. במצב של היום אין צה״ל כפות
לפסול ולהחזיר מוצרים פגומים המסו פקים

אולם אין זאת אומרת שאין ביקורת
במיפעלים. אומר המהנדס כהנא :״יזמנו
בקרה של המיפעלים על הייצור — בקרה
פנימית שלהם. היא נעשית באמצעות מח לקת
תעשיות של מישרד־הביטחון ומחלקת
בקרת איכות של מכון התקנים. יש לנו
עניין שתהיה ביקורת פנימית. זה מעודד
את המיפעלים שלא יכשלו במיבחנים החמורים
שלנו. כי בסופו של דבר מה שהם
מייצרים דרוש לנו עבור החיילים.״
אמא של חייל ששנתה נדדה עליה
בלילות, מחשש פן סופקו לבנה נעליים
פסולות, יכולה להמשיך לישון בשקט.
כמוה גם שאר אמהות החיילים. הנעליים
הן בסדר. תוך שנה, כאשר יצוייד כל
צה״ל בנעל הצבאית המגופרת, תהיה נעל
פרומה ומפורקת, כמו זו שבתמונה, מוצג
מוזיאוני נדיר.

המנופק לכל חיילי צה״ל של נעליים צבאיות מגופרות
מתוצרת הארץ. בנעליים אלה מתבלה העור העליון
לפני הסוליות. בצבא האמריקאי היו דרושות 14 שנות מחקר כדי לייצר את הדגס
הסופי האופטימאלי של נעליים צבאיות. הנעליים הישראליות מיוצרות לפי ידע אמריקא

* מאז שפתחתי חשבון * אני יודעת סוך־סוך
לא בהפגנות, לא
לאן הולכת בל לירה
בתהלוכות. לא ברעש. עובר-ושב בבנק־בנק
הפועלים עושה זואת הפועלים ־ הבנק מבצע -תודות לדיווח שמוסד
לי הבנק יומ-יום
עבורי א ת כל תשלומי
בשקם ומשחרר אותי
וחודש-חודש,
באמת: מטרדות כספיות, החשבונות ומשחרר
מריעות, מבזבוז זמן.
אותי מריצות מיותרות.

ב !17

לי אין צורך להפגין או
הבנק חוסך גם
לתבוע את שחרור האשה.
מזמני: מעטפות־חשי
לי דואג בנק הפועלים.
המהודרות משחררות
אותי מחיפוש אחר מתנות. בי שחרור חאשה הוא חלק
תיבת השרות נותנת לי מן המהפכה השקטה שלו.
שרותי בנק בדרך מהירה הצטרפי אליה.
והבנכול-פקיד הבנקשלי-
משחרר אותי מעמידה
בתור פעמיים.

הבו חלי ם

יאלי

ה עו ל ם הזה 1967

מוגנון ה חו ש ך 0םלת חיי ה
דברי המלך במועצה על ארץ׳ישראל*>1947—1922 ,

לדבר־מלך זה ייקרא דברי המלך במועצה על ארץ־ישראל 1922 ,

עד •1947 דבר־מלך זה יקיף את השטחים של ישראל

דד״פ
(ז־בר המלך<1947-

(נ) הצנזור רשאי לאסור בצו בדרך כלל או במיוחד לפרסם הומר שפרסומו

היה עשוי, או עלול להיות עשוי, לפגוע, לדעתה בהגנתה של ישראל או בשלומו ^

איפור פרכדס
טלייתד;רצני.ור

הציבור או בסדר הציבורי.

כל ׳אדם, המפרסם כל חומר מתוך הפרת צו לפי התקנה הזאת, ובעליו

ועורכו של כל פרסום שבו שנתפרסם, והאדם שכתב, הדפיס, צייר או שרטט את
החומר, יאשמו בעבירה על התקנות האלה.

מ) מדפיסו או מוציאו לאור של כל פרסום לא ידפיס ולא ימרסם ללא רשות

בכתב מאת הצנזור _
(.א) כל הרצאת־דברים המציינת, או שניתץ• ללמוד מעגינה, כי נעשו כל
שינוי, הוספה או השמטה בפקודת הצנזור באיזה הומר שהוגש לו ;
(ב) כל הומר, שהוגש לצנזור באופן שיש בו כדי להראות או להעלות
על הדעת כי נעשו כל שינוי, הוספה או השמטה בפקודת הצנזור ;
(ג) כל הרצאת־־דברים המציייינת שנאסר פרסומו של אותו חומר כזה.
( )2כל אדם, המפר את התקנה הזאת, ובעליו ועורכו של הפרסום הנדון
יאשמו בעבירה על התקנות האלה.
י1,7.6.

עני;־־צ
שכצנזדיד־לא
יגדלו

1941.

כאשר חוקקה ממשלת המנדט הבריטי תקנות־חידום אלה, הכריזו
מנהיגי היישוב היהודי בארץ־ישראל כי ״תקנות מעין אלה לא היו
קיימות אף בגרמניה הנאצית.״ מדינת־ישראל אימצה לעצמה
חוקים אלה, והם שרירים וקיימים במדינה עד עצם היום הזה.

קשר ההשתקה סביב פרשת פתי גולן פוצץ

נווווו 1מ ־
סי ט ב גו
ך• מאכל, על הנרי

קיסינג׳ר

הגיע

| 1לשיאו.
שדה־הקרב שוב אינו מוגבל לשיטחה
של ארצות־הבריח. הוא חובק את העולם
כולו. בקאהיר ובבנגקוק, במוסקבה ובירו שלים,
נערכים קרבות מרים בין שני
המחנות: מחנה התומכים הרוצה להצילו,
ומחנה המבקשים להדיחו בכל מחיר.

מוכה ומובס, לוחם עתה ל,י
סינג׳ר על חייו הפוליטיים. קשה
להכיר כו את המדינאי הכל־יכול
שלמחרת מילחמת יום־הכיפורים,
האיש שרכב על גל של פופולריות
עולמית, ושהפליט על בל צעד ושעל
הערות מעליבות ומזלזלות על גדולי
העולם.

פה גדול מד*
כן, פיו הגדול של קיסינג׳ר היה
בעוכריו. כשהיה בשיא ההצלחה דיבר
יותר מדי ורכש לעצמו אויבים ללא-ספור.

ביו משתדלים כבל כוחם להזכיר
את אימרות־השפר שלו מאז בבל
הזדמנות.
הם מבקשים לתאר את קיסינג׳ר כאדם
המפטפט בכל הזדמנות, שאינו יודע לנצור
את לשונו, המשמיע לא פעם באוזני
זרים הערות מעליבות על מדינאים אמרי קאיים
ובינלאומיים.
יש מי שמעוניין להפיץ זאת. למשל:
המימסד הביטחוני האמריקאי.

יש למימסד הביטחוני האמריקאי
ידידים כבל כירה עולמית,
והוא יבול להפעילם כדי לפוצץ
פצצות אנטי־קיסינג׳ריות כבל
מקום שהוא, גם מחוץ לגבולות אר•
צות-הברית.
כך הופך המאבק מילחמה עולמית. כי
גם לקיסינג׳ר יש, כמובן, ידידים בכל
בירה — ואלה מסוגלים לאחוז באמ צעים
קיצוניים מאוד כדי להגן על פטרונם•
ובניגוד לאמריקה עצמה, שבה קשה
מאוד לדכא את חופש־ד,ביטוי אחרי מה

ר בי!
מווו תו ג ־נ ־
* צחק רבץ אינו מסוגל לעמוד
״ בלחץ של נסיבות קשות• הוא נוטה
לפאניקה, מחוסר כוודהחלטה׳ נתקף ב מצבים
של חרדה עמוקה וסף־השבירה שלו
הוא נמוך מאוד.״
בהאשמות אלה כלפי מי שהיה מיועד
להתמנות כראש־ממשלה של ישראל, יצא
לפני שנה בדיוק אלוף (מיל ).עזר וייצמן.
טענותיו של וייצמן׳ שנועדו למנוע את
בחירתו של רבין כראש־ממשלה בטענה
שהוא בעל סף־שבירה נמוך ונתקף בחרדה
במצבים של לחץ, עוררו לפני שנה סערה
ציבורית רבתי. עיקר הזעם הציבורי הופ נה
אז כלפי וייצמן עצמו. העיתוי בו

השבוע הסתבר כי הצדק היה
עם עזר וייצמן.
תחת לחץ זה נתקף יצחק רבין
כמצב של חרדה. הוא איבד את
עשתונותיו, החל מתנהג בצורה
שאינה מתיישבת עם השכל הישר.
הסכנה כי הוא עלול ליפול מכם
ראש־הממשלה בשל שערורייה ש
אחד
האויבים האלה הוא, בנראה,
ג׳ראלד פורר כבבודו-וכעצמו.
זמן קצר אחרי מילחמת יום־הכיפורים
התפטר סגן־נשיא ארצות־הברית. ספיירו
אגניו, נוכל שנתפס בעיסקי־שוחד. במקו מו
בחר ריצ׳ארד ניכסון בחבר־קונגרס
חביב ואפור, ג׳רי פורד.
באותם ימים היה קיסינג׳ר איש-אמונו
ויד־מינו של ניכסון, הנשיא שנבחר זרד
עתה מחדש, ברוב עצום. פורד היה,
בעיני קיסינג׳ר . ,אישיות מבוטלת. באופן
מסורתי, סגן־נשיא בארצות־הברית הוא
גלגל חמישי במימשל, אדם שאין לו תפקיד
אלא להמתין למותו של הנשיא( .בדי חה
אמריקאית ישנה :״לפלוני היו שני
בנים. האחד נעדר במילחמה, והשני נבחר
כסגך נשיא ומאז לא שמעו עליהם.״)

אין ספק שקיסינג׳ר היה רוצה
עכשיו שישכחו את אשר אמר על
פורד לפני שנה וחצי. ואילו אוי
אחרונה
עשה רבין שורה ארוכה
/יותר של טעויות. לא היה בהם כדי לסכן
את ביטחון־המדינה, כמו הטעויות שעשה,
לדבריו, בעת שכיהן כרמטכ״ל.
אולם טעויות אלה סיכנו דבר לא פחות
חשוב מאשר ביטחון־המדינה: את המיב־נר,
הדמוקרטי שלה, כפי שהתעצב במרו צת
השנים האחרונות ובמיוחד אחרי מיל־חמת
יום־הכיפורים.
כיוון שהפעם סיכנו טעויותיו לא את
המדינה אלא את כס ראש־הממשלה שלו,
לא מצא רבין בנפשו את אומץ־הלב
הדרוש כדי להכיר בטעויות אלה. אחוז
פאניקה נוראה הוא החל פועל בצורה
העלולה להחזיר את מדינת־ישראל לתקו פות
החשוכות ביותר בתולדותיה•
כאשר יוודעו יום אחד פרטי עסק־הביש
לתוכו נקלע רבין, הם עלולים לזעזע
אפילו את תומכיו הנלהבים ביותר, במחי

רוב אזרחי המדינה לא עברו את ה חוויות
של אותם ימים. לרבים מהם ,ש גדלו
עם המדינה או עלו אליה בעשרים
השנים האחרונת, זהו פרק בלתי מוכר
שאין הם מסוגלים להבינו ולתופסו. גם
מרבים מאלה שחיו אותן שנים במדינה,
נשתכחו זכרונות אותה תקופה. השינויים
העצומים שעברו על המדינה בתהליך
התבגרותה הדמוקרטית והליברליזציה של
החיים החברתיים והפוליטיים בה, השכיחו
את העובדה שפעם היו פני הדברים שו נים
לחלוטין.
כדאי אולי להעלות מתהום השיכחה כמה
עובדות.
בתקופת שילטונו של דויד בן־גוריון,
עד תחילת שנות הישישים, היו כל האמצ עים
כשרים להבטחת השילטון. יריבי
השילטון הוגדרו כאוייבי המדינה. מבקרי
הממשלה נחשבו כבוגדים• מי שסיכן את
השילטון הוכרז כפוגע בביטחון־המדינה.
כדברי משה שרת, מי שירש לזמן קצר
את דויד בן־גוריון בראשות הממשלה,
שרר אז בי־שראל ״מישטר של פחד וחש בון.״

זה הגיע לאוזניו של פורד. במשך
כמה חודשים, כשהוא עצמו היה איש
חדש ובלתי־מנוסה, המשיך פורד לתת
גיבוי מלא לקיסינג׳ר. אחרי מפולת זוטר־גייס,
היה קיסינג׳ר האיש האחד בממ שלת
וושינגטון שנהנה מאמון כללי. פורד
ניתלה בו.
אולם בינתיים השתנה המצב. הפופולריות
של קיסינג׳ר נפגמה באופן מכריע במפו לת
של ויאט־נאם ובכישלון המיזרח־תי-
כוני. ואילו פורד רוצה לקבוע לעצמו
תדמית כנשיא עצמאי ונמרץ.

החלטתו של פורד להיפגש אישית עם
אנוואר אל-סאדאת ועם יצחק רבין היא
פועל-יוצא של מציאות חדשה זו. פורד
מופיע כמי שמחזיק בידו את היוזמה
המדינית, וכמי שמנהל בעצמו את מדי-
ניות־החוץ האמריקאית. קיסינג׳ר הופך ב הדרגה
גלגל חמישי.

חזוח דמים השחורים

ההדטה כדתי שקולה אחת, שהיא
תולדת הפאניקה שדו, עלול יצחק
רבין להחזיר את המדינה 20
שנה אחורנית, אל הימים השחורים
שד תקופת שילטונו האבסולוטי
של דויד כן־גוריון.

היה זה אך טיבעי שקיסינג׳ר
דיבר אז כאופן חופשי מאוד על
פורד. בפגישות שונות כאמריקה
וברחבי העולם הוא הגדיר את
פורד כילד, באפס פוליטי. כעסקן
שאין לו מושג בפוליטיקה בינלאומית.
ככד רצה לחזק את מעמדו
של ניכסון, לתאר אותו בנשיא
שאין לו תחליף.

פורד שוב אינו זקוק לקיסינג׳ר
— וכמה מעוזריו מבקשים לשכנעו
שקיסינדר הוא ביום מעמסה
שכדאי להיפטר ממנה.

הפיקוד לסגנו, ראש אג״ם, האלוף עזר
וייצמן .״סיבכתי את המדינה בטעויות
שעשיתי,״ אמר אז רבין לווייצמן, לפי
עדותו של האחרון .״היות וכך, והיות
שמי שעשה טעות צריך ללכת — האם
אתה מוכן לקבל את תפקיד הרמטכ״ל?״

יצחקר בין: הי כן ה מי ס מ כי ם?
שקרה בפרשת ווטרגייט, במדינות אחרות
אפשר להשתמש באמצעי-דיכוי קיצוניים.

כף נוצר פאראדוכס: ידידיו של
קיסינג׳ר כעולם, הפועלים למען
שמירת מעמדו, מסוגלים להשתמש
כאמצעים של דיכוי ברוטאלי,
שאילו ניסה השילטון האמריקאי
להשתמש בהם באמריקה עצמה
— היה הזעם הציבורי נגדו
קובר תחתיו את הממשלה.

טרם פרצה, העבירה אותו על דעתו.
כדי להיחלץ מכעייה — שניתן
היה כעזרת התבונה וההגיון הקר
לפתור אותה כלאהר-יד — הוא
החל להתנהג כצורה פסיכופאתו
לוגית המסכנת את החיים הדמוקרטיים
כמדינה.
במאי , 1967 כאשר כרע יצחק רבין תחת
כובד האחריות שהוטלה עליו, היה
לו די אומץ־לב כדי לנסות להעביר את

השירותים החשאיים שד המדינה,
ובמיוחד שירות־הביטחון תחת
פיקודו שד איסר הראל, שימשו אז
מכשיר בידי השילטון דמילחמה
כיריבים פוליטיים. במשרדי מיפי
דגות אופוזיציה הוטמנו מכשירי
האזנה. מנהיגים אופוזיציוניים
התלוננו בי מצותתים לשיחות הטלפון
שלהם. לא רק הם אלא גם
עיתונאים ויריבים כתוף מיפדגת
השילטון שימשו מטרה קבועה לעיקוב
והאזנה של שירותיהכיטחץ.
ראש שירותי־הביטחון, איסר הראל, הש תתף
באופן קבוע בישיבות מרכז מיפי
לגת השילטון. הוא ראה מחובתו ומתפ קידו
לדווח לראש־הממשלה על מה ש־

על־ידי !.העוד הזה״ ו״ניו־יורק טיימם״
מתרחש בתוך מיפלגתו שלו. כפי שהתגלה
מיומנו של משה שרת, שראה אור אך
לפני שנה, היה עיקוב ובילוש אפילו אחרי
שרי ממשלתו של דויד בן־גוריון.
הדלפות מדיוני הממשלה או משיחותיהם
של שרים״ וראשי המדינה, נחשבו לפשע
נורא. שירותי־הביטחון גוייסו לא אחת
כדי לגלות את המדליפים. הצנזורה הצבאית
של צה״ל שימשה באותם ימים
כמכשיר פוליטי מובהק בידי השילטון.
היא מנעה באופן שיטתי פירסום כל
מידע שהיה בו כדי לפגוע בשילטון ושלא
היתה לו כל נגיעה, ישירה או עקיפה,
לביטחון־המדינה•
מידע חיוני שבכל מדינה דמוקרטית
הוא מזכותם האלמנטרית של אזרחיה, נמ נע
מאזרחי המדינה או נמסר להם בצורה
מעוותת ומסולפת.

לינודזוניה עו נרימה
כולה,
ך* עיתונות דזישורא׳לית
( ) להוציא שבועון זה, שימשה באותם
ימים מכשיר בידי השילטון לשטיפת מוח
לעם. היא ענתה אמן אחרי כל מעשה
תועבה שנעשה על־ידי השילטון, לא
העזה למתוח ביקורת ולעמוד על זכויותיה
של עיתונות חופשית במדינה דמוקרטית.
חופש העיתונות נדרם אז בהסכמת העיתונאים
עצמם. אז הומצא המוסד של
״ועדת העורכים.״ היה זה מועדון סגור
של עורכי העיתונות היומית, שתמורת
הזכות להסתופף בצילם של ראשי המדי נה
ולזכות בפירורי מידע סלקטיבי בלעדי
להם, היו מוכנים לגזור אלם על עצמם
בעניינים שהכריעו את גורל המדינה.
את קולה של העיתונות החופשית ניסו
באותם ימים להשתיק בשיטות של טי-
רור. הפאניקה של ראשי השילטון וחרד-
תם מפני ביקורת ציבורית הביאו לתופעה
כבלתי־מתקבלת־הדעת.
הנשמעת כיום
מאות אלפי לירות מתקציב־הביטחון של
המדינה, סכום עתק באותם ימים, הוצאו
על ידי שירות־הביטחון כדי להקים שבו עון
מיתחרה להעולס הזה, תוך תיקווה
שהוא יגרום לחיסולו המסחרי אחרי שכל
שאר השיטות נכשלו•
הכנסת של אותם ימים, על סיעות ה קואליציה
והאופוזיציה שלה, היתד, ברובה
אוסף של אוטומטים, חסרי כל מחשבה עצמאית,
שמרבית חבריה לא ידעו כלל על
המתחולל באמת במדינה.

יצחק רביד להחזיר את הגלגל אחורנית,
חזרה לחשכת ימי דויד כן•
גוריון ואיסר הראל.
אפשר אולי להביו את החרדה האקוטית
שאחזה ביצחק רבין. מעמדו כראש־ממשלה
נמצא בסכנה. ממשלתו יכלה ליפול בשערורייה
בינלאומית — כך היה נדמה לו.
אולם קשה יותר — כימעט בלתי אפשרי
— להבין את אלה המסייעים לו תוך
היסחפות בפאניקה האישית שלו.
יותר ממצבו העגום של ראש־הממשלה,
עצוב לראות מה מתרחש במדינת־ישראל
כאשר נערך לעיניה חיזיון תעתועים זה.
המדינה כולה מקבלת על עצמה את הדין
ושותקת. לא נשמע אף קול שיתריע ויז היר
מפני המיפנה הרה־הסכנות המתחולל
בעצם ימים אלה.

כד שרי הממשלה, ללא יוצא
מהכלל, נותנים יד למעשים הנעשים
והופכים בכך שותפים לפשע.
הכנסת כולה, על בל מיפדגותיה,
מצטרפת ליהדות הדממה. אף אחת
מהמיפדגות, מהשמאל עד הימין,
אינה פוצה פה ומצפצפת. מישטר
הפחד והחשבון חוזר למשול בכיפה,
ושרידי האופוזיציה הלוחמת
נעלמו מן הכנסת. השבוע זה הוכח
כצורה בוטה.
העיתונות, שהתגאתה בשיחרורה, קפצה
אף היא לדום, כמו מתוך געגועים לימים
הטובים בה היתד, ממלאת ללא היסוס
אחרי פקודות השילטזן. שוב מנצלים לר עה
את מילת הקסם ״ביטחון־המדינה״
המשמשת, כמו בעבר, לחיפוי על מישטר
כושל ורופף המנסה להגן על קיומו בצורה
נואשת.

כד מאמציו שד יצחק רבץ
מכוונים כרגע זה למטרה אחת
ויחידה: לשמור עד שילטונו בכל
מחיר, אפילו אם יהיה המחיר,
הדמוקרטיה של המדינה. שרי ממי

ת* הדד -ף
מו מי ) 111
ף״* אש״הממשלה יצחק רבין זימן ביום
ן הרביעי האחרון ישיבת ממשלה סודית,
שהוכרזה כוועדת שרים לענייני

ביטחון.
כאשר הגיעו השרים הסקרניים למישרד־ראש־הממשלה,
הופתעו לשמוע את נושא
הישיבה, כפי שהציג אותו בפניהם יצחק
רבץ :״כיצד למנוע את פירסום סיפרו
החדש של הכתב המדיני של הארץ, מתי
גולן.״
לשרים הנדהמים גילה דאש־הממשלה
טפח, אולם כיסה טפחיים.
אולם, לכל אחד מהשרים שהשתתף באו תה
פגישה היה בדור דבר אחד. הן ראש-
הממשלה והן היועץ־המישפטי ידעו, כי
פסילת סיפרו של גולן על־ידי הצנזורה
לא תעמוד בשום מיבחן ציבורי או מישפ־טי,
כיוון שהספר לא גילה אף סוד צבאי
אחד. ראש־הממשלה רצה את אישורם של
אותם שרים לצעד החריג אותו רצה לע שות,
ואת חתימתם על סתימת הפה ודיכוי
חופש העיתונות והסיפרות בארץ.
ברגע שקיבלו רבץ ושמגר את האור

החלו להיתגלות רק כעבור עשור שלם
כ־שעד עצם היום הזה נחשפים עוד ועוד
היבטים של הפרשה שהוסתרו מעיני ה ציבור.

זה ה״שתנה בהדרגה מאז סולק דויד
בתהליך
בן־גוריון מראשות־הממשלה.
ארוך ואיטי של התפכחות, נעלמו לאט לאט
סממני מישטר הפחד והחשבון ונתחמו
גבולות ברורים בין הרשויות השונות
של המדינה. קצב התפכחות זה הואץ מאז
מילחמת יום הכיפורים, עם סילוקם מעל
הבמה הפוליטית של שרידי שילטונו של
דויד בן־גוריון.

סייוח דוו ודיקסשרה

הפאניקה היא האוייב הנדוד
כיותר שד השפיות וצלילות הדעת.
היא מסוכנת יותר ממישטרים
עריצים וממנהיגים מושחתים.
והפאניקה היא המניעה עכשיו את

פצצה אטומית
** הי הפצצה

מצב זה היה חממה אידיאלית
למעשי תככנות, שחיתות וחתרנות
בצמרת השילטון, כולל הצמרת הביטחונית
שלה. על דמע זה יבול
היה להתחולל כשנת 1954 העבק־הכיש
במצריים, שהביא להדחתו
של פנחס לבון מתפקיד שר
והכיטחץ. פרטיו של עסק־ביש זה

ף דמה־ היה שחלה ליברליזציה בכל ה־לתחומים!
שהשילטון לא יעז עוד להעלות
בדעתו להשתמש בשירותי־הביטחון לצר כים
פוליטיים; שהצנזורה הצבאית לא
תנוצל עוד לחיפוי וכיסוי פרשות שאינן
נוגעות לביטחון־המדינה ; שהעיתונות
כולה נעשתה חופשית יותר ולוחמת.
אלא שליברליזציה זו היתד, תלויה על
בלימה. די היה במשבר הקטן ביותר כדי
להפוך את כל הקערה על פיה•

רים במכה אחת. הוא הטיל את האחריות
לצעד הבילתי־חוקי שעשה גם על שכם
הכנסת, והקטין את מידת האחריות שלו
ושל השרים. ההישג השני שלו: הוא הב טיח
לעצמו שגם הליכוד, המיפלגה הגדולה
באופוזיציה, לא יפוצץ את הפרשה על־ידי
הגשת הצעה־לסדר־יום בעניין, או הגשת
שאילתה לכנסת.
אולם רביו ביקש להבטיח את עצמו
מכיוון נוסף. הוא הורה לזמן את ועדת־העורכים,
בה משתתפים עורכי כל העיתו נים
היומיים בארץ. מלבד עורכי הארץ
גרשום שוקן וגדעון סאמט, לא ידע איש
מעורכי העיתונים כלל על הפרשה. במי לים
קצרות הוסבר העניין לעורכים הנדה מים,
וכולם הבטיחו לשמור על קשר של
שתיקה. כמו בהרבה פעמים קודמות, גילה
השילטון לעורכי העיתונים סקופים שאותם
לא ידעו כלל, עוד לפני שהדבר נודע להם
ממקורות אחרים, וסחט מהם הבטחה לישמור
על דממה מוחלטת.

מתי

גולן :

שלתו, שקשרו את גורלם עימו, ושלרובם
ברור כי גס הם יפלו אם יפול רבץ, הול כים
אחריו כמו מוכים בסנוורים, כורים
לעצמם במו ידיהם את קיברם הפוליטי
והמוסרי•

האינטרס הצר והאישי של ראשי
השילטון חזר להיות מזוהה עם
אינטרס המדינה והעם. הדיר מכאן
ועד לדיקטטורה היא קצרה
כיותר.

הדליף?

הירוק מהשרים, הם ביקשו מיושב־דאש
ועדת-החוץ־וד,ביטחון של הכנסת, ח״כ יצ חק
נבון, לכנס את ועדתו בבהילות. בפני
הוועדה חזר רביו על סיפורו, בצימצום
רב יותר, אולם כל חברי הוועדה, בהם גם
חברי־הכנסת של הליכוד, עברו לדום כאשד
הוציא רבץ את המילים ״ביטחון ישראל״
מפיו, ואישרו את החלטתו והחלטת השרים.
בהעבירו את הנושא גם לוועדת־החוץ-
והביטחון, הצליח רבץ להרוג שתי ציפו
האטומית
בסיפרו של

* /מתי גולן 1
גולו כתב ספר שבו הסתמך על עדויות
והדלפות מאישי מימשל גבוהים, על המדי ניות
הישראלית מיום פרוץ מילחמת יום־
הכיפורים ועד לחתימת הסכם־ההפרדה עם
סוריה. בספר, אשר שמו עדיין לא הוחלט
בין שני השמות שהוצעו: מימות והפרדה
או קיסינג׳ר במיזרח־התיכון, סוקר גולן התקופה בשישה פרקים את
שבה עוסק סיפרו של נולן היא מד6-.
באוקטובר ,1973 ועד ל 1-ביוני .1974
חלק מהחומר שכתב גולן לא הרגיז כלל
את ראש הממשלה, כאשר קיבל את הספר
לקריאה מהצנזורה. אולם קטעים אחרים
הוציאו אותו מכליו.
אולם את רבץ הטרידו שתי בעיות
נוספות בעניין של מתי גולן, מלבד הנזקים
שעלולים להקגרם לישראל, לדעתו, אם
יופיע הספר. שתי הבעיות היו: איתורו
של מי שהדליף את החומר המדוייק לגולן,
וגולן עצמו.
כאן עשה רבץ עוד צעד מסוכן לחופש
העיתונות והביטוי בארץ. הוא דרש משי-
רותי-הביטחון לאתר את המדליף. רתימת
שידות*הביטחון-הכללי למשימות פוליטיות
פנימיות היא צעד מסוכן ביותר, אשר
רבץ הוא חדשן בו. איסר הראל סולק על־ידי
בן־גוריון, לאחר שניסה לרתום את
העיתונות לדעתו־שלו בפרשת המדענים
הגרמניים. ראשי שירות-הביטחון־הכללי,
בתקופה שאחרי סילוקו של איסר, עמוס
מנור ויוסף(״יוסק׳ה״) הרמלין נדרשו מיספר
פעמים על־ידי ראשי־הממשלה, לוי אשכול
וגולדה מאיר, לעסוק בנושאי פוליטיקת־הפנים,
ותמיד סירבו בכל תוקף, וראש־הממשלה
נאלץ — או נאלצה — לוותר.
רק במיקדה אחד הסכים ראש שידות-
הביטחון הרמלין לחקור את ההדלפות
מישיבות הממשלה, וגם אז, רק לגבי אותם
שרים שהסכימו להיחקר או שיחקרו אודותיהם,
והתוצאות בחקירה זו היו אפס.
אולם ראש שירות־הביטחון הנוכחי הסכים
מייד לדרישתו של רבץ, שהוא הממונה
הישיר עליו.
סיפרו של מתי גולן הוגש לצנ זורה
לפני כחודש וחצי. עד לאמצע השבוע
שעבר נידחו כל פניותיו של גולן לגבי
גורל הספר בלך־ושוב. בכל פעם סיפרו
לו שעדיין לא הספיקו לקרוא את הספר
עד תומו, ולדון בו.
היום בדור כי הצנזורה היא שנתנה
(המשך בעמוד )24

תמיד ש חדש בדיסקונט
אר לעולם גיא שובח, א ת1דשן והטוב
דיסקוגטומם 24

אל־חזר

קופה אוטומטית למשיכת עד 300ל־י בשומן
ביום־ 24 ששת ביממה. מכשירי
ריסקונטומט מותקנים היום ב ־ 9מסניפי בנק
דיסקונט ברחבי הארץ זבם שך שנת 1975
תורחב הרשת. ריסקונטומט - 24 שד חידוש
לשיפור השרות לציבור.

בשרות ־אל־חור־ חובל להפקיר שיקים,
לשלם חשבונות ולחת הוראות שונות בכתב
מבלי שתאלץ לעמוד בתור. לשם כך
הותקנו ברבים מסניפי הבנק תיבות
־אליתור־ ,בהן תוכל לשים, בתוך מעטפות
־אדתור־ .את השיקים. החשבונות או טפסי
ההוראות השונות שברצונך כי תבוצענה.
אנו נטפל ברביום בכל הוראותיך.
שרוח ־אדחור־ -בנק בשרות עצמי.
לחסכון בוטן ובטירחה.

שיקים אישיים ושיקים עם תצלום
אס יש לך חשבון ערש בבנק דיסקונט ־
תוכל להוסין שיקים רגילים, שיקים אישיים
נעם שסך וכתובתך) או שיקים עם תצלום -
עליהם תתנוסס תמונתך, תמונת בית העסק
שלך. הסמל המסחרי. המוצר שאתה ס״צר
ולד. כל השיקיס מם וגנטים -ליעילות
הטיפול בהם ומיונם,

דיווח לפי דרישה
תוכל לקבל מהמחשב של בנק דיסקונט
חסונה של מצב חשבונך -בתדירות הנוחה
לך: י1ם יח, שבועית, דרשבועית. חודשית
או תלת־חנדשיח. זאת נוסף לדיונת האוטומטי
לאחר כל 17 פעולות .־ריווח לפי דרישה־ ־
עור שרות הניחן חינם ללקוחות בנק
דיסקונט. כן תוכל לבק ש בסגיפך לקבל
חינם ־בול יומי־ בז יפורטו כל הפעולות
שנעשו בחשבונך ביססה האחרונה והיתרה
החדשה.

המחאות שי
לרשותך מינוין עטיפוחיש׳ מפוארות
להמחאוודהמתנה האישיות שלך. תוכל
לקבלן חינם בכל סניפי בנק דיסקונם -
לפי טעסך. כך תעניק גוון איש׳ והידור

כספות לילה
אם אחה בעל ביודעסק ־ חובל להפקיד את
פדיונך, בשעות בהן הבנק סגור. בכספות
הלילה שהותקנו בחלק מסניפי הבנק.
שרות כספות לילה -עוד שרות שננעד
לחסוך ם םך דאגה.

הוראות קבע
חשבונות הטלפון, המיס. החשסל. הם יסים
העירוניים והססשלתיים, דם׳ מנוי, שבד־לימוד
ועוד תשלוסים תקופתיים קבועים ־
ישולסו על ידינו אוטומטית -עבורך.
תן לנו הוראודקבע לתשלום חשבונותיו
השונים ־ אנו נדאג ל שלסם בזסן
מבלי שתאלץ לכתת את רגליך ולדאוג.
כספרים בכל סניפי בנק ריסקונט תוכל להנות
סשרות אישי בשיטת הכספר - )161160
הדיסקונטאי שלך בסניף שלך. שיטפל בכל
פעולותיך הבנקאיות בם רנכז. שיטת הכספר
חוסכת ם 0ך טירחה ובזבוז זם ן.

דחף • נ. שגיא • איתמר

תלושי־שי ותלושי־דלק
אם אתה בעל ספעל או ביודעסק ־ נרפים
עבורך חלושייש׳ נאים, אותם תוכל לחלק
לעובדיך, לשם רכישת מוצרים שונים,
בהנחות ניכרות. ברשתות המכירה
הגחלנת במדינה. אל תתלבט בבחירת
השי־לחג לעובדיך. חן להם תלושיש׳ של
בנק דיסקונם. לבחירת התשורה לטעמם.
כן תוכל להזם־ן אצלנו תלושירלק,
שיתקבלו בכל תחנות הדלק בארץ.

בתנופה וצרת

צמרת מי ש רד־ ה בי ט חון מ מ שי כהלח פו תעלהש חי תויו ת
ש ל תת־אלוף ירון מסרבלמ סו ר מי ד ע וזיווי ל ח קי ר ה

^ קו ד מ1

פר שת

ה מיכ ר; הו עלםהמשמשמפתחל פי ענווז חלקו ש ל ירון בפרשה

** יכרז מיסתורי שפורסם לפני כארבע שנים, יכול
( /לשמש נקודת־מפתח לבירור פרשת־היחסים הסבוכה
שבין התעשיין אמנון אבני, שנאסר לפני בחודש על־ידי
המישטרה באשמת מתן שוחד לאנשי־צבא ולפקידי מישרד־הביטחון
— לבין תת־אלוף חיים ירון, מי ששימש כראש
מחלקת־ציוד בחיל־האוויר, נעצר על־ידי המישטרה באותו
יום עצמו, ושוחרר בערבות.

ירון היה היחידי מכין כד העצורים שלא
הואשם על־ידי המישטרה כקבלת שוחד, אלא
כקבלת טוכות־הנאה בלבד. אם תיבדק פרשת
המיברז המיסתורי ביסודיות, ייתכן שכד המשך
מהלך החקירה המישטרתית יופנה לאפיק
חדש, ויקבל מימד שונה.

ב־ 17 באפריל 1975 נעצרו על־ידי המישטרה הצבאית
והאזרחית כל אלה ששמותיהם נזכרו בסידרת הכתבות
הנ״ל.
מיספרם הרב של העצורים, וההסתעפויות הרבות שאיר עו
במהלך החקירה המישטרתית המוצלחת, גרמו כנראה
למישטרה להזניח, בלא־יודעין, את אחת מנקודות־המפתח
של הפריטה — המיכרז המיסתורי.

רק לאחד שיפוענח מיברז זה ניתן יהיה
לברר, כאופן יסודי, מה היתה מערבת־היחסים
האמיתית כין אמנון אבני לבין חיים ירון.

המידע הראשון שהגיע אלי, עוד קודם פירסום סידרת

המדובר הוא במיכרז שפורסם על־ידי מישרד־הביטחון
בתחילת שנת .1971 מיספר ספקים נתבקש להגיש הצעות־מחיר
לבניית מיתקני־בדיקה־הידראוליים־ניידים (חיקוי
לספקי־כוח ניידים מתוצרת בית החרושת האמריקאי
גויר).
בתחרות של אותו מיכרז השתתפו, בין השאר, התעשיין
אמנון אבני, בעל בית החרושת א.ג.י ,.ו־ש.ה.ל — .חברה־בת
של התעשייה האווירית.
ש.ה.ל. הגישה את הצעת־המחיר הזולה ביותר. אך
למרבה הפלא, היא זכתה במחצית המיכרז בלבד. בהתאם

עימי, ואמר :״איני אומר דבר. הנושא נמצא בבדיקת
מצ״ח. איתם דיברתי.״
לפני השיחה עימו, הבנתי מדברי מזכירתו (שאמרה:
״איני מבינה מה כל העניין, הרי רוט הודיע למצ״ח שהוא
אינו זוכר את בל המיקרה הזה״) ,כי המישטרה הצבאית
לא תוכל להיעזר בדיווחו זה של רוט.

״העניין
י סודר! ״
ף* ינתיים ה חל תשבץ המיכרז להיפתר. הסתבר כי
* בשנת 1971 החליט חיל־האוויר לפתח בארץ מיתקני־בדיקה
הידראוליים, כדי לנתק את תלותו בייבוא מחו״ל.
לשם כך הכין חיל־האוויר אופיון (ספציפיקציה) טכני
לבניית המיתקנים. הוחלט כי אמנון אבני יבנה אב־טיפוס
למיתקן (מה שאינו מקנה לו, מבחינת החוק, כל זכות־בכורה
לגבי הזכייה במיכרז, המוצא לאחר־מכן).
לשם כך הובא לבית־החדושת של אבני, באישורו של
חיים ירון, מיתקן שלם כזה, מאלה שהיו בשימוש, מתוצרת־חת.
אבני פירקו, גיסה להעתיק אותו כדי לבנות מיתקן
חדש, בדגם ישראלי.
אחרי דדטלמת בניית האב־טיפוס, הוצא מיכרז לבניית

אמנון אבני

חח־־אלוף (מיל ).ישראל רוט
לכך, בנתה חמישים אחוז מכמות מיתקני־הבדיקה ההיד־ראוליים
שהוזמנו.

מזה שלושה חודשים עורך ״העולם הזה״
חקירה, בדי לגלות את שם הספק שזכה כמח־צית
השנייה של המיברז. במהלך חקירה זו
נתגלו עובדות מפתיעות.

הכתבות, אמר כי תת־אלוף ירון, בתוקף תפקידו כראש
מחלקת־ציוד חיל־אוויר, דאג שהמחצית השנייה של
המיכרז תגיע לידיו של אמנת אבני. לפי אותו מידע
עורר צעדו זה ־של ירון התמרמרות רבה בחוגי חברת
ש.ה.ל. ראשיה פנו לתת־אלוף (מיל ).ישראל רוט, המישנה
למנכ״ל התע־שייה האווירית, ששימש כראש מחלקת־ציוד
חיל־אוויר לפני שנתמנה חיים ירון לתפקיד זה. הם
ביקשוהו לברר את העניין עם ירון.
לפי אותו מקור־מידע, טילפן ישראל רוט לירון בעניין
מיכרז זה. הבירור נסתיים בלא־כלום.
ב־ 5במארס 1975 פניתי לישראל רוט לאימות המידע.
הוא סירב להגיב, היפנה אותי אל אלקנה גלי, דובר
התעשייה האווירית. הדובר היה באותה עת בחופשה,
עובדה מעניינת כשלעצמה. מיספר פניות נוספות לישראל
רוט נתקלו בסירוב דומה.

הסירוב ניראה מוזר. אס המידע שבידינו לא
--מאח

ואב יפת

נ קו ד ת -המפתח
__ הוזגחה

היה נכון, מדוע לא טרח דוט להכחישו מייד
מכל־ובל ¥

* 19 4במארס 1975 פידסם העולם הזה את הראשונה
מבין שלרט כתבות שבהן האשים את התעשיין אמנון
אבני בהשחתת אנשי צה״ל ומישרד־הביטחון, ובשיחודם
כדי שיטו למענו מיכרזים, שלא־כדין.
באותן כתבות צויינו שמותיהם של תת־אלוף חיים
ירון, רס״ן מאיר בן־אהרון ופקיד מישרד־הביטחון יואל
מירון, כחשודים בקבלת שוחד או טובות־הנאה מאמנון
אבני.

האדם שחייב היה להתמצא בנושא היה חיים לורן,
מי שהיה מנהלה הנימרץ של חברת ש.ה.ל. באותן שנים.
לורן, שנתמנה בינתיים כמנהלה של חברת מ.ב.ת — .אף
היא חברה־בת של התעשייה האווירית — שהה באותו
זמן בחו״ל, ולא ניתן היה לאתרו.
כיוון שכך, העברתי את החומר שבידי לידי המישטרה,
כדי שהיא תבדוק את הנושא.
רק מקץ שבועיים, אחרי שפורסמה הכתבה הראשונה
בסידרה, בהעולם הזה, ניאות ישראל רוט לשוחח

תת־־אלוף (מיל ).חיים ירון
מיספר מיתקנים וכאמור, היתד, הצעת־המחיר של חברת
ש.ה.ל. הנמוכה ביותר, והיא זכתה במחצית מהמיכרז.
מייד אחרי שנתפרסמו תוצאות המיכדז, מיהר אמנון
אבני למישרדו של חיים ירון. זה לא נמצא אותה שעה
במישרד, ואבני המתין לו. לרוע מזלו לא היה די זהיר,
משום שכאשר הבחין בשני ספקים נוספים, שהמתינו אף
הם לירון, אמר להם לעדותם :״ש.ה.ל. דפק אותי. הם
הגישו הצעת־מחיר נמוכה יותר. דווקא עכשיו, אחרי
שבניתי את האב־טיפוס, העבודה תתחמק ממני.״

כאשר חזר ירון, נכנס אליו אבני לדא תור.
כשיצא, שמעו שני הספקים שהמתינו כחוץ,
את תת־אלוך ירון אומר לאבני :״אל תדאג
אני מבטיה לך שהעניין הזה יהיה^ כסדר.״
שבוע ימים אחרי מעצרו של אבני, פניתי שוב אל
ישראל רוט. גם הפעם לא קיבלתי ממנו תשובה ברורה,
אך למרבה הפתעתי הוא היפנה אותי אל זבולון יערי, סגן־
המנהל־הכללי, האחראי על מיכרזי התעשייה האווירית —
(המשך בעמוד )28

י מ• הדליף למת גולן
(המשך מעמוד )21
זמן לשירות־הביטחון לחקור בדבר זהות
מדליפיו של גולן. הטלפון הפרטי שלו
וטלפון מערכת הארץ בירושלים היו נתונים
להאזנה מתמדת. בן ניסו לעקוב אחרי פגישותיו
של גולן עם אישי־מדינה בנירים.
הן לראש־המשלה והן לשירותי־הביטחון
ברור לחלוטין ני המדליף של גולן היה
אישיות בכירה ביותר.

חש. נ .טער
* * ך ירות־הכיטחון אף הגדיל לעשות,
\1 4והרכיב רשימה של חשודים. רשימה
זו זהה לרשימת האישים שהשתתפו במשא-
ומתן בצורה זו או אחרת.
הושמה האזנה על הטלפונים של שר־החוץ
לשעבר אבא אבן: מי שהיה יושב-
ראש המישלחת לשיחות הקילומטר ה־101
אהרון (״אהרל׳ה״) יריב: ם גן־ראש-ד.ממ־שלה
יגאל אלון: ראש־הממשלה לשעבר
גולדה מאיר: שר־הביטחון לשעבר משה
דיין, אפי אברון, שימחה דיניץ, שגריר
ישראל בארצוודהברית, היה תחת עיקוב
בעת ביקורו האחרון בארץ.
בפגישה מצומצמת, שהתקיימה אחרי
הפגישה הרחבה יותר עם השרים, ואשר
בה השתתפו אחדים מהמקורבים לרבין
ולשר־הביטחון שמעון פרם -גילה רבין
במי הוא חושד מתוך רשימת החשודים
שהורכבה. הוא גם טען ני ידרוש את
העמדת המדליף לדין, על־פי חוקי־החירום
הנוגעים לפגיעה בביטחון המדינה.
רבין הודיע, כי אם לא ימוצו כל ההליכים
נגד מי ששירות־הביטחון יצביע עליו כאשם,
ולא חשוב מה הינו או מה היה
מעמדו, הוא יתפטר מתפקידו.
הבעייה השנייה שהרגיזה את רבין טמונה
במערכת-היחסים האישית שבין ראש-
הממשלה לבין מתי גולן עצמו.
כאשר הועלו שמות מועמדים שונים
לתפקיד ראש־הממשלה, היה גולן הראשון
שהעלה את שמו של יצחק רבין כמועמד
לתפקיד ואף תמך בו. אולם תמיכה זו
ברבין החזיקה מעמד בדיוק ארבעה חודשים
מיום בחירתו של ראש-הממשלה לכהונתו.
גולן הפך חלוץ העיתונאים התוקפים את
יצחק רבץ, והיחסים ביניהם התחדדו, הפנו
מתוחים ביותר. באחת משיחות־הרקע שאו תן
ערך ראש-הממשלה לפני כמה חודשים
לכתבים המדיניים, הוא התפרץ על גולן
בגסות־רוח, והעליבו לפני שאר הכתבים.
ביים השלישי שעבר התפרסמה בהארץ
רשימה של גולן, תחת הכותרת ציר קאהיר
וושינגטון, בה לעג בגלוי לראש־הממשלה,
ותיאר אותו כאישיות חלשה והרת־אסון.
ביום הרביעי בשבוע שעבר, למחרת פיר-
סום המאמר, נקרא גולן למישרדי הצנזורה
בתל-אביב, שם הודיעו לו כי סיפרו נאסר
לפירסום — במלואו.

אוומימם וס ונוו1
ולס לא רק איסור פירסום הוטל על ה־ספר.
גולן, שלקח באותו יום את ההעתק
שנשאר בהוצאת־הספרים שעמדה להוציא
את הספר, זוזורוז־ביתן־מודן, נדרש על־ידי
הצנזורה להעביר לידיה את כל עותקי
כתב־היד שנשארו ברשותו, וכן כל רשימה
שנמצאת בידו, והקשורה בחומר -של הספר.
לגולן ניתן אולטימטום, בי אם לא יעביר
את החומר לשילטונות עד למחרת היום
בשעה 9.00 בבוקר, הוא ייעצר.
גולן נדהם מהסיגנון התקיף של הצנזורה.
הוא נדהם עוד יותר, כאשר נודע לו מאוחר
יותר על התערבות היועץ־המישפטי־לממש־לה
בעניין שלו, ועל המגעים בין ראש-
הממשלה והשרים, לבין ראש־הממשלה וחב-
רי־הכנסת, ביחס לספר שלו.
לפני הודעת הצנזורה, לא פנה אל גולן
איש כדי לנסות לשכנעו בנזק שיביא פיר-
סום החלקים ה״מסוכנים״ בסיפרו, איש לא
ביקש מנעו להוציא קטעים מהספר, ואיש
לא טרח לבקשו לדחות את הוצאת הספר.
ראש־הממשלה יצחק רביו החליט ללכת
נגד גולן ביד קשה, כשהוא דורס בדרכו
כל פיסקה בחוק הישראלי והבינלאומי,
הנוגעת לחופש העיתונות והביטוי.
למחרת היום עשה גולן מיספר פעולות.
ראשית, הוא החזיר להוצאת הספרים את
המיקדמה בסך 1000 לירות שאותה קיבל
מהם. הוא נועץ בעורכי עיתונו ובראשם
גרשום שוקן, ועם עורני־דין שהעיתון
העמיד לרשותו ,׳והודיע לצנזורה כי הוא
עדיין שוקל אם לתת להם את החומר
המבוקש. רבץ, שקיבל דיווח על סירובו

ניסיון ההשתקה
בוקרו של היום הרביעי האחרון
^ הגיעה לידיו של יוסי ינאי ידיעה
אשר הדליקה אצלו אור אדום. נודע לו על
ישיבת ממשלה סודית שנערכה באותו בוקר.
לינאי נודע כי השרים שהוזמנו לישיבה
קיבלו הוראה שלא לבוא במכוניותיהם
הפרטיות, כדי שעיתונאים שיעברו במיק־רה
ליד הבניין לא ידעו על קיום ה פגישה.
ינאי
שהה באותו בוקר בבניין הכנסת
בירושלים. כשהוא אוסף פרט לפרט, התברר
לו כי נושא הפגישה היה ספר, אותו
כתב סופרו המדיני של הארץ מתי גולן,
אשר הצנזורה פסלה אותו על פי הוראתו
של רבץ.
בשעת הצהריים ניקראו חברי ועדת־החוץ־והביטחון
לישיבה שלא מן המניין,
בה השתתף גם ראש־הממשלה, כדי לדון
בפרשה זו. ואילו בשעות אחר הצהריים
אסף יצחק רבץ את ועדת העורכים.
לעורכי העיתונים היומיים הוא סיפר כי
הצנזורה פסלה את ספרו של גולן, מיום פרוץ מילחמת יום הכיפורים ועד אחרי
חתימת הסכמי ההפרדה עם מצריים
וסוריה. לדברי רבין, עלול פירסום הספר
לגרום נזק
וכי יש בו פרטים סודיים וסו דיים
ביותר, אשר פירסומם יפגע בביטחון
המדינה.
ראש־הממשלה ביקש מעורכי העיתונים
שלא לפרסם את הסיפור ולו ברמז, וכפי
שנוהגת תמיד ועדת העורכים, הם הסכימו
מייד לקיים קשר שתיקה מוחלט בנושא

צנזור מאיי
ף וועדת העורכים חברים רק עורכי
4העיתונים היומיים. עורכי העולם הזה
אינם חברים בה. באותה פגישה נשאלה
השאלה :״ומה יהיה אם העולם הזה יפרסם
זאת?״ והתשובה שניתנה :״אנחנו נימנע
ממנו את הפירסום.״
עם הודעת השילטונות למתי גולן על פסי לת
סיפרו, הוא נידרש, תחת איום מאסר
על פי תקנות החירום המנדטוריות, להפקיד
בידי הצנזורה את כל עותקי כתב-
היד הנמצאים בידו וכן כל פרוטוקול ומים־
מך הקשורים בספר, דרישה אשר מעולם
לא הועלתה בצורה זו כנגד עיתונאי או
סופר.
ככל שאספנו יותר פרטים, הן על תוכן
הספר, פרשת פסילתו ויצירת קשר ההש תקה
המוחלט סביבו, היה ברור למערכת
העולם הזה כי עלינו לשבור קשר זה.
היה ברור לנו כי ראש־הממשלה איבד
את עשתונותיו, הפעיל איומי טרור, את
שירות־הביטחון ואת חוקי החירום כדי
למנוע פירסומה של פרשה פוליטית, אשר
אינה קשורה כלל וכלל לביטחון המדינה,
רק כדי לשמור על שילטונו ושילטון

ממשלתו.
ידענו כי אם יצליח יצחק רבין במזימתו׳
יפתח שער רחב להפעלת דיכוי

של גולן להחזיר את החומר, נבהל במיק-
צת, והורה לצנזורה לתת לגולן ארכה עד
למחרת, יום שישי, בשעה 12.00 בצהריים.
בינתיים גילו עורכי־הדין של גולן, כי
קיים חוק המחייב אותו לתת לצנזורה כל
חומר שנדרש ממנו. הם הסכימו להעביר
את החומר לצנזורה, בתנאי שהיועץ־המיש־פטי־לממשלה
יתן לגולן התחייבות בכתב
כי הוא לא ייעצר בגלל הספר, וכי הספר
יועמד לרשותו ולרשות עורני־הדין שלו,
אם הם יחליטו לפתוח במאבק מישפטי נגד
הצנזורה כדי לאפשר את הוצאת הספר.
לאחר שהיועץ־המישפטי לממשלה התחייב
בכתב, הביא גולן את החומר לצנזורה.

טחו ש־ עיתונאים
** ילחמת רבין בגולן מעוררת, מחש //שבות
חמורות ביותר, לגבי מזירותם
של אישים שונים במדינה, לגבי שמירת
חוקי־היסוד של חופש־העיתונות וחופש־הביטוי,
ולגבי פוליטיזציה של שירות-
הביטחון־הנללי.

וטרור על עיתונאים, כשרבין לא מהסס
כלל להשתמש בחוקי הוד מלכותו, מלך
בריטניה הגדולה, שנישארו ירושה מתקופת
השילטון הזר בארץ, לאיים על עיתונאים
במאסר, להפעיל צנזורה ביטחונית
בנושאים פוליטיים ולהפעיל את שירות
הביטחון הכללי, מוסד אשר הוקם
למילחמה במרגלים ובוגדים, כדי לשרת
את צרכיו הפוליטיים־אישיים.
כשהיה ברור לנו כי העיתונות היומית
כולה נרתמה לקשר השתיקה, כי חברי
הכנסת מכל הסיעות עברו לדום ברגע
שנאמרה מילת הקסם ״ביטחון המדינה״
ולא השתמשו בחובה שניתנה להם על־ידי
בוחריהם כדי להגן על הדמוקרטיה ב מדינת
ישראל, ידענו שמוטל עלינו לפו צץ
את הפרשה, לשבור את קשר השתיקה
ולהפסיק את השתוללותו של יצחק רבץ.
ביום ראשון בבוקר, אחרי שאספנו את
כל הפרטים הקשורים בספר ובפרשה, הוג שה.
הכתבה לצנזורה. כעבור מיספר שעות
טילפן הצנזור לעורך העולם הזה אורי
אבנרי והזמין אותו לשעה 2.30 אחר הצה-
ריים למישרדו. הזמנה זו היתר די תמוהה
בעינינו. בדרך כלל מעביר הצנזור חזרה
את החומר שנישלח אליו דרך שליח ה מערכת,
בין אם הוא אושר ובין אם הוא
ניפסל.
בשעה הנקובה הגיעו למישרדי הצנ זורה
אורי אבנרי, אלי תבור ויוסי ינאי.
נוסף לצנזור נוכח בפגישה סגנו, קצין בדרגת
רב־סרן.
ללא מילים מיותרות הגיש לנו הצנזור
את הכתבה שהיא פסולה מהאות הראשונה
בה עד המילה האחרונה. אחר־כך החל
טכס מוזר. הצנזור שלף ממגירתו ספר
והקריא לנו במלואם את חוקי החירום
הקשורים בצנזורה ובפירסומים. החוקים
אותם הקריא לנו הצנזור מתפרסמים ב עמוד
19 בגיליון זה.
רק אחרי שניפרדנו מהצנזור הבנו את
פשר טכס האזהרה במישרדי הצנזור. הצנ זור
רצה להקריא לנו את החוק בנוכחות
עדים, כדי שלא נוכל לטעון שלא הוזהרנו.
למחרת בבוקר הגיעו למערכת שני חיי לים,
שליחי הצנזור, בידם מיכתב חתום
על ידו ״המסכם״ את השיחה והטכס ש נערכו
ביום הקודם, הכל לפי הפרוטוקול.
גזירת הצנזורה הפכה את החלטתנו לפוצץ
את הפרשה, או לפחות להביא לידי עת
הציבור שמתבשל עסק־ביש חדש,
לנחושה הרבה יותר. בגלל מיגבלות הצנ זורה
נכתבו במערכת שלוש כתבות שו נות,
האחת על פיטפוטיו של הנרי קי-
סינג׳ר, השנייה על השתוללותו של יצ חק
רבץ, כתבה אשר סקרה אף מצבים
דומים בתקופת מנגנון החושך של בן־
גוריון ואיסר הראל ואילו השלישית על
מתי גולן, יחסיו עם ראש־הממשלה, קש ריו
הטובים בצמרת, מדליפיו והפרשות
אותן הוא פוצץ.
הבהרנו היטב לצנזורה כי כתבות אלה
היא לא תוכל לפסול משום שאץ להן כל
נגיעה לחומר ביטחוני, לסיפרו של גולן
או ליחסי החוץ של ישראל.

לדברי רבץ, הסכנה שבפירסום סיפרו
של גולן היא כפולה. האחת: קיסינג׳ר
יצטרך להתפטר מייד אחדי פירסום הספר,
והשנייה: האמריקאים לא יסכימו עוד
לדבר עם ישראל, מדינה שבה כל שיחה
מודלפת לעיתונות.
שתי טענות אלה מצוצות מהאצבע, וב וודאי
אינן עומדות בשום יחם כנגד העבירות
על חוקי־היסוד של הדמוקרטיה אותן
עשו רבין ושריו במיקרה זה. מי האיש
בישראל היבול להחליט־ היום אם טוב
למדינה, אי רע, אם קיסינג׳ר אומנם יעוף?
מי האיש היכול לקבוע בוודאות ני סילוקו
של קיסינג׳ר לא ישרת טוב יותר את העניין
הישראלי, או אפילו שהנשיא פורד עצמו
לא היה שמח לסילוקו של שר־החוץ שלו
באופן זה?
הטענה השנייה, כאילו האמריקאים לא
ידברו עימנו יותר, כיוץ שאצלנו יש דלי פות
לעיתונות מעוררת־גיחוך ממש. האמריקאים,
יותר מכל עם אחר, יודעים
ומעריכים את כוחה של העיתונות בגילוי
אותם דברים שהשילטון רוצה לשמור בסוד.

בינתיים אף קיבלנו הודעה כי איש
שירות הביטחון נישלח לבית־הדפוס בו
מודפס העולם הזה כדי לפקח ולשמור
שלא נדפיס אף מילה שלא אושרה על-
ידי הצנזורה.
רק כעבור מיספר שעות קיבלנו חזרה
את החומר מהצנזורה. ידוע לנו כי הוא
הועבר לדרגים גבוהים הרבה מעל הצנזור,
וידוע לנו כי ראש־הממשלה והיועץ
המישפטי מתעניינים אישית בחומר זה.
אולם גם החוקים הדרקוניים של הצנ זורה
לא עמדו לה הפעם. הצנזור, רבין
ושמגר ידעו, כי אם הם יפסלו כתבות
אלה, אנו ניפנה לבית-המישפט־הגבוה־לצדק,
נוכיח את שרירות ליבה של הצנ זורה
וניזכה. לצנזור לא היתד. ברירה
והכתבות אושרו במלואן.

פרשה אסדה
ולם כ תנות אלה הדליקו אור אדום
אצל ראש־הממשלה. הוא ידע כי בעיק-
בות פירסומן תבין המדינה בולה כי עוד
פרשת סתימת־פה טובעת במים העכורים
של השילטון, אשר איבד כאן כל צלם
דמוקרטי. היה ברור שעם הופעת העולם
הזה ברחובות תל-אביב, ביום השלישי ב ערב,
תתפוצץ הפרשה בהד חזק.
כתבי החוץ בארץ, אשר בינתיים נודע
גם להם הסיפור, למי במלואו ולמי בחל קו׳
החלו להעביר ידיעות למערכות עי תוניהם,
אשר ניפסלו כולן על־ידי הצנ זורה.
היה ברור, כמו בפרשיות אחרות,
כי אחד מהם יצליח בסופו של דבר להב ריח
את החומר לחו״ל והוא יתפוצץ שם.
וכך אכן קרה. ניו־יורק סיימם פירסם את
הידיעה ביום ג׳ בבוקר, וזה שימש תמריץ
נוסף לרבץ לבטל את האיפול.
לראש־הממשלה, יצחק רבץ, נותרו
שעות מעטות, עד הופעת העולם הזה או
פירסום הפרשה באחד מעיתוני החוץ,
לנסות ולהציל את יוקרתו ולטייח את
ניסיונותיו לסתום את הפה ולרמוס את
אשיות היסוד של הדמוקרטיה בארץ. ביום
שני בשעת חצות פירסם דובר צה״ל,
אחרי שקיבל הוראה לכך מראש־הממשלה,
הודעה קצרה ,״בעיקבות שאלה״ אשר
מסרה כי ספר אותו הגיש מתי גולו ל צנזורה,
אשר היה בו חומר סודי וסודי
ביותר ואשר פירסומו עלול היה לפגוע
בביטחון המדינה, נפסל על־ידי הצנזורה.
העזלם הזה לא זכה להיות הראשון
שיפרסם את הידיעה, אולם די לנו בכך
שהברחנו את ראש־הממשלה להוציא לאור
פרשה אפלה, אשר הקשר בינה לביטחון
המדינה לא קיים כלל ואשר שמירתה בסוד
היתד. משרתת את האינטרסים הפו ליטיים
שלו עצמו, מבלי להתחשב כלל
בעקרונות האלמנטריים של מישטר דמוק רטי.

0 9 x 1 1 : 1

פרשת ווטרגייט הפנה סמל למאות ואלפי
מיקרים שבהם פירסמו עיתונים אמריקאיים
דברים אשר נחשבו כסודות לאומיים במ דיניות
האמריקאית, ומעולם לא סירב איש
לשבת עם האמריקאים בגלל סיבה זו.
לא הם אלה שיסרבו לשוחח ולנהל משא-
ומתן בגלל החשש שמא ידלוף משהו
החוצה.
אך חמורה מכל הסכמתם של השדים
וחברי־הכנסת לדרישתו של רבין ושל היועץ
המישפטי להטיל טרור, לאיים במאסר
ובמישפט על עיתונאי המעז להטיח ביקורת
בשילטונו של רבץ. חמור מכל השימוש
בדגל־הביטחון, כדי להטיל צנזורה פולי טית
על ספר שבינו לבין נושא הביטחון
אין כל קשר.
אם אומנם יצליחו רבץ, שריו והיועץ-
המישפטי־לממשלה במיקרה זה של גולן,
פתוחה בפניהם הדרך למנוע כל פירסום
וכל ביקורת על שילטונם בבל עיתון, ועל
בל אדם, ולהפוך את ישראל מדינה בעלת
מישטר טוטאליטארי, כמו בארצות הנח שלות
בדתר שמאחרי מסדהבדזל.

ב מדינ ה העם סיפור עוראד
זה יכו 7 7קרות
רק כאן
זהו סיפור ישראלי אמיתי.
היועץ המישפטי לממשלה מסר דו״ח, בו
האשים את נגיד בנק ישראל בהאשמות
חמורות ביותר של אי־מילוי תפקידו כראוי.
בפרשה זו אבדו מאות מיליוני לירות.
הנגיד שמע את ההאשמות בטלפון. הוא
שהה באוסטרליה, ללא מטרה סבירה כל שהי,
ולא חזר לישראל. תחת זאת הגיב
על הדוח כמבקר־תיאטרון המותח ביקורת
על הצגה בינונית.
בכל מקום אחר בעולם היה הנגיד מת פטר
— או מפוטר — תוך 24 שעות.
אבל לא בישראל.

מיפלו״ות
אבן המואס בבוני
״כאן 7א בולגריה!״
אמר אבן,
״באן 7א סייכון!״
השיבו אויביו
״ראשי מיפלגת העבודה רוצים להנהיג
בארץ מישטר כמו בבולגריה !״ קרא הנואם.
הדובר גבה־הקומה לא היה מנהיג של
הליכוד או של אחת מתנועות־המחאה.

*מסיימים שירותם בצ.ה.ל י
הרשות יחיגזו והכשרה ימיים מודיעה עי פתיחת
קורסים לקצינים

מסביר רשמי. בהשמיעו טענה זו,
העמיד אבן את עצמו באופוזיציה קיצונית
לממשלה — קיצונית אף מתנועות מוקד,
ר״צ, שינוי ולובה אליאב, שהצדיקו את
עמדת הממשלה בפרשת השיחות. הקול
היחידי ששלל את עמדת הממשלה בפרשת
הפסקתן של השיחות היה העולם הזה
(.)1960
אבן הוא אדם חופשי, והוא רשאי להש מיע
את דיעותיו גם כשהן נוגדות את
עמדת מיפלגתו והחלטות מוסדותיה. שאם־
לא־כן תהפוך המיפלגה העתק של ד.מיפ־לגות
השליטות בדמוקרטיות העממיות —
נוסח בולגריה.
אולם לגבי אבן התעוררה שאלה, שאינה
קיימת לגבי אזרח רגיל, ואפילו ח״ב רגיל.
זה עתה חזר משליחות־הסברה בארצות-
הברית, שהוטלה עליו מטעם הממשלה.
לגבי יהודים ולא־יהודים רבים, יש לדבריו
של אבן מישקל כימעט־ממשלתי, מאחר
שהם רגילים לשמוע מפיו את עמדתה
הרישמית של מדינת־ישראל. אבן עצמו
מודע לכך, והדבר עוזר לו לגבות סכומי-
עתק בעד הרצאותיו בחו״ל.
ציר אכן־דיין. כל זה מעמיד את אבן
במצב דדמשמעי. במצב דומה, מאד עומד
משה דיין, המשמיע לאחרונה דיעות ביקור תיות
דומות. גם דיין נשלח לחו״ל כשליח-
ההסברה של ממשלת־ישראל, וגם הוא גבה
שם מאות אלפי לירות עבור הרצאותיו.
טענו יריב השניים: אבן ודיין מנסים
׳שניהם, איש-איש לפי דרכו, להפיל את
הממשלה כדי לשוב אל זירת השילטון.
שניהם נפגשו בנפרד עם הנרי קיסינג׳ר,
ושניהם השמיעו לאחר מכן דיעות שהיו
ערבות לאוזניים אמריקאיות .״הם רוצים
להגיע לשילטון בעזרת האמריקאים,״ אמר
בגסות אדם המקורב לרבין ,״הם חושבים
שכאן זה סייגון — לפני הנפילה.״
אולם במצב הרעוע של המיפלגה ושל
השילטון, לא ניתן לקבוצה השלטת להתנקם
באבן — אלא-אם־כן יוכלו להדביק לו חשד
פלילי, כפי שניסו — לשווא — בשבוע
האחרון.

קורס לחובלים
מתקבלים משוחררי צח״ל בעבי בריאות וראיח תקיניס,
בוגרי 12 שנות לימוד ובוגרי 11 שנות לימוד, בעלי תעודדו
שובח.

קורס לקציני מכונה
מתקבלים משוחררי צח״ל בעלי בריאות תקינח, בוגרי
בתי״ס^מקצועיים 1שנתיים ותלת שנתיים (למעט חניכות),
בעלי תעודה טובה במגמות המתכת. כו מתקבלים״ בוגרי
בתי״ס תיכוניים ומסיימי כיתה י״א תיכון שיוכשרו
למקצועות המתכת לפני כניסתם לקורס.
למהנדסי מבונה והנדסאי מבונה — מסלולים מקוצרים.

קורט לקציני רדיו
הקורס יפתח בספטמבר .1975 מיספר המקומות מוגבל.

מתקבלים בוגרי בתי״ס מקצועיים 4שנתיים במגמת רדיו
אלקטרוניקה או בעלי השכלה צבאית מקבילה או בעלי
תעודת טכנאי אלקטרוניקה סוג 2ן משוחררי צה״ל בעלי
בריאות תקינה עד גיל .30

קורס לקציני חשמל
מתקבלים א. בוגרי בתי״ס מקצועיים * שנתיים במגמת
חשמל
ב. טכנאי חשמל, הנדסאי חשמל, מהנדסי חשמל.
ביטחון דייר גאוז־י ומיסטר 1א 3

לפרטים נוספים פנה למשרדינו ;

מישהו סוב7
מ5יצו 7האישיות —
אב 7מיץ

אבן וקיסינג׳ר
הילכו שניים יחדיו?
היה זה מנהיג בכיר של מיפלגת העבודה
עצמה — ח״כ אבא אבן, שר-חחוץ לשעבר.
להדיח את המדיחים. היה זח סיבוב
נוסף במאבק־היחיד של אבן, שהכריז מיל-
חמה על ממשלת־רבין אשד הדיחה אותו
ממישרד־החוץ.
מטרתו של אבן גלוייה למדי: להדיח
את מדיחיו, להפיל את ממשלת רביו. אבן
שואף לחזור לפחות אל מישרד־החוץ, ואם
אפשר — אל ראשות־הממשלה.
זהו מאבק לגיטימי, ואילו הסתפק אבן
במתיחת ביקורת על יצחק רבין, בוודאי
חיו חבריו במיפלגה סולחים לו ואף תומכים
בו בחשאי. אולם השבוע הושמעו נגדו האשמות
של בגידה במיפלגה, ואף גרוע
מזה — בגידה במדינה.
כי בעמודים הראשונים של עיתוני אר־צות־הברית
הופיעו כותרות שמנות, ש־פירסמו
דברים שאמר אבן בראיון במעריב.
כותרת־לדוגמה בהראלד טריביון :״אבן
מאשים את מישטרו של רבין בכישלון
השיחות על סיני.״
כותרת זו אישרה את טענתו של הגרי
קיסינג׳ר, שעליה חזר גם הנשיא ג׳ראלד
פורד, כי ממשלת ישראל היא האשמה בכיש לון
שיחות קי־סינג׳ר. עיכוב הנשק והכספים
לישראל נבע מטענה זו.
העו ל ם הזה 1967

ברגע הראשון זה נשמע כבדיחה. היועץ
לענייני מילחמה בטירור של ראש־המנד
שלה, האלוף במילואים רחבעם (״גאנדי״)
זאבי, מי שהיה אלוף פיקוד המרכז, המיי עץ
עתה ליצחק רבין במערכה נגד פעי־לות־חבלנית־עויינת,
הגיש את הדו״ח שלו
על התפרצות-הטידוף של דייוויד פרוטר
ביוהנסבורג.
קבע גאנדי: הכל היה בסדר. פרוטר
סבל בסך־הכל מפיצול-האישיות, ועל כן
היה מותר להעסיקו בתפקיד ביטחוני בקונסוליה.
הפקידים ואנשי־הביטחון של הקונ סוליה
נהגו כשורה, וכן גם שילטונות־הביטחון
של דרום־אפריקה.
״היחידים שלא היו בסדר היו העוברים-
ושבים ברחוב, שנורו על־ידי פרוטר,״ תימ-
צת את הדו״ח, בליגלוג, איש־ביטחון יש ראלי
.״הם אשמים בכל !״
דיאגנוזה. לא היה צורך להיות פסי כיאטר
ותיק, כדי לדעת שקביעתו של
גאנדי תלוייה על בלימה. פרוטר לא סבל
מ״פיצול האישיות,״ שהיא סי!מפטום של
הפרעה נפשית (היסטריה) ,אלא ממחלת־רוח
(פאראנוייה) .כל התנהגותו בעבר הרחוק
והקרוב מעידה על כך בבירור.
לא פחות ברור הוא שבפרשה זו נהגו
האחראים ברשלנות פושעת, וכי היא מגלה
מחדלים מזעזעים בסידרי-הביטחון במוסדות
הישראליים בארץ ובחו״ל.
השאלה היחידה המתעוררת בעיקבות
הדו״ה של גאנדי היא השקפת־עולמו של
מחברדעצמו. מה הניע את הקצין הוותיק
לחבר מיסמך תימהוני כזה ו
פולחן האלימות. אין ספק כי הדו״ח
אכן מגלה תופעה של פיצול־ד,אישיות —
אולם באישיותו של גאנדי עצמו.
גראה בבירור כי בסתר ליבו אוהד גאנדי
את פרוטר, דווקא בשל הסימפטומים ה־
״ביטחוניים״ של מחלתו. הטיפוס האלים
(לפי עדות קיבוץ יפעת) ,העוסק בקארא-
יטה, הנושא עימו תמיד מלאי גדול של נשק
מכל הסוגים, שהאופנוע שלו דומה לנגמ״ש
חמוש, הנדחף לתפקידים ביטחוניים בלי
(המשך בעמוד )32

בחיפהג רח׳ נתן (קייזרמן) 11 ליד
ניכר פריז ביטים א׳—ו ,,בשעות .14—8
בתל״אביב ! מגדל שלום, רח׳ אחד
העם קומה ,28 בימי ב׳ ,בשעות .13—9
לנוחותך תוכל גם להרשם לפי הספח
המצורף.

,סי ס ק צי ^ג צ

ס סו סי !

עכשיו יותר כדאי
בצי הסו חר!
ההטבות ותנאי השכר עני
שיו יותר משמעותיים:
כעת ההכשרה — כלכלה
ומגורים ללא תשלום ומענק
חודשי גבוה (במטבע קשה).
לאחר ההסמכה — קידום
מהיר בדרגות ובשכר (חלקו
במטבע קשה) ,תוספות
והטבות שונות.

לב׳ הרשות לחיניד והפשרה ימיים ת.ד 1909 .חיפה 31000

הנני מעוניין בפרטים נוספים בקשר לקורס
שמי ...כ תו ב תי

תאריד חתימה ...

ה. הזח מאי

עם ילדים.
בין הצעירים הערביים בבית צייר אחד,
ומיספר פועלי-במה. בין היהודים: קצין
בצה״ל, טייס, ומרפא טיבעי בשם חיים
ברנשטיין, החי עם צעירה גרמניה ששמה
וולטראוד נוטבורגה מריה טדלובסקי.
בחצר הבית המוזר מסתובבים באופן
חופשי כלבים וחתולים רבים, ועל המיד־רכה
שבחזיתו חונים שני ג׳יפים ישנים,
האחד שייך לטייס, השני לחיים ברנשטיין.

בית של
תי מ הוגי ס

באורה נדמה כאילו מנהל הבית
/כולו אורח־חיים קומוניאלי, אחד נכנס
אל דירתו של השני, וכמעט תמיד ניכרת
בו פעילות עד לשעות הקטנות של הלילה.
מוסיקת-פום בוקעת מחדרי הבית במשך
כל שעות היום, וקירבתו לים גורמת ל-
תושביו להסתובב כימעט תמיד בביגדי-ים.
מובן שבמקום כזה לא חסרות גם חתיכות,
והן ממלאות תפקיד חשוב בבית.
הזוג המעורר סקרנות רבה ביותר בין
תושבי הבית היחידי־במינו הוא, ללא ספק,
חיים ברנשטיין וולטראוד נוטבורגה מריה
טדלובסקי או בקיצור טראודי.
טראודי היא בחורה גבוהת־קומה ומלאה,
בעלת שפתיים בשרניות ועיני־תכלת עמו קות,
ואילו חיים מזוקן ובעל עיניים חוד-

ב בי ת מוזר ומיס!
רות. שניהם מרפאים טיבעיים — נטורותו־פיים,
בלשון המדע.
חיים ברנשטיין, יליד הונגריה, הוא בן
למישפחה אמידה. הוריו יבואני־טכסטיל,
ומתגוררים ברחוב דובנוב בתל־אביב.
כילד קיבל חינוך מסורתי, היה תלמיד-
ישיבה ומאוחר יותר שירת בנח״ל. עם
תום שירותו הצבאי למד באוניברסיטת
תל־אביב סיפרות ופילוסופיה, קיבל תואר
ראשון בשני המיקצועות, אך במקום להפוך
מורה-לסיפרות, כמקובל, החליט לשנות
מיקצוע. הוא ירד ירושליימה, למד מיש-
פטים, ומחזיק כיום בתואר של עורך דין.

נו 10ת11-ח לח
ץ הו, ללא ספל! ,אחד הבתים המוזרים
ן ביותר בתל-אביב. בית קטן בן קו-
מותיים, שריד של תל־אביב הקטנה. שוכן
ליד הים, והרוחות נתנו בו את אותותיהם.

תושביו של הבית מוזרים לא פחות. ב ארבע
הדירות המצויות בו, בהן דירות
המחולקות לחדרים בודדים, מתגוררים
צעירים יהודים וערביים, וגם מישפחה אחת

באותה תקופה חלה במחלה, שאת טיבה
הוא שומר בסוד. אמצעי־הריפוי הקונבנ-
ציונאליים לא שיכנעו אותו, לדבריו. הוא
פנה לרופא נטורותופי, אחרי שנואש מרופאי
קופת־חולים, והלה עזר לו. ברנש טיין
נמלא סקרנות לגבי המיקצוע החריג,
.שהוא מיקצוע מקובל ביותר באירופה
כיום, אד בארץ עדיין מתייחסים אליו
בחשדנות רבה. הוא נוסע לגרמניה, נרשם
שם ללימודים בבית־ספר מיוחד, והיה התלמיד
המעולה בכיתתו. שנייה אחריו, ב כיתה,
היתה צעירה גרמניה יפהפייה בת
,23 וולטראוד טדלובסקי שמה. השניים
התאהבו, ומאז הם חיים יחד.
סראודי, בתו של בנקאי עשיר ממינכן
ונצר למישפחת אצילים רוסית, הצטרפה
אל חיים, שמישפחתו עברה את שואת
אירופה, במסעו לארצות־הברית, שם הש תלמו
השניים במירפאות של ריפוי טיבעי.
אך החלטתו של חיים היתה נחושה,
לחזור ארצה ולהחדיר את חורת הריפוי
הטיבעי לשוק הישראלי.

הרצאות
ל״ויצ״ו״

בגב חשוד

שוכבת החולה על מיטת הטיפולים, כשחיים או טראוזי
מרפאים אותה בשיטה העתיקה של כוטות־הרוח. לדב־ריהם,
החולים שלהם הס בדרך־כלל אנשים שקיבלו טיפול קונבנציונאלי שלא
מזר להם, והס פונים אליהם מתוך הנחה שאס לא יועיל — ודאי שלא יזיק.

ץ ץ ייד כשהגיעו לישראל, שכרו ה-
שניים דירה מרווחת בת שלושה חדרים
ברחוב הירקון, שמחלונותיה נשקף
הים, ריהטו אותה בשטיחים וברהיטים מ־שוק-הפישסשים,
רכשו את כל אמצעי-
הריפוי הדרושים להם — ופתחו מרפאה.
לעומת הדירה המרווחת שבה שוכנת
המירפאה, מתגורר הזוג באותו בית מוזר,
בחדרון זעיר. כדי לחסוך מקום, התקין
חיים מיטה על עמודים, אליה הם מטפסים
בסולם. את החדרון חולקים עימהם טאטוס

כלב־זאב מעורב שחור׳ ובורג׳י, כלב
ג׳ינג׳י קטן וחמוד. בכלוב שמעל לארוך
מצפצפות להן ללא־הרף שתי ציפורים
נדירות ביופיין, ובתור סלסלת־קש מתנמ נמת
לה אמא־חתולד, ששמה קוצי, על
שיבעת גוריה.
קירותיו של החדר מכוסים בתמונות,
בתיך ארגזים צבועים צהוב מונחים ספ רים׳
ועל הפטיפון הסטריאופוני מסתחרר
בנחת תקליט של שירי־חזנות מסורתיים.
טראודי וחיים אוהבים את חדרם. מדי-
יום הם משפרים ומשפצים את מראהו.
טראודי תופרת וילונות, חיים צובע את
המרפסת, שותל עציצים ומתקן את המעקה,
או משחק שח עם ידידיו.
שעות אחדות ביום מבלים השניים במר-
פאתם. יש להם חוג־לקוחות קבוע.
כששואלים את חיים על עיקריה של
תורת הריפוי הטיבעי, הוא מסביר :״עיקרה
של התורה הוא לגייס כוחות״ריפוי המצויים
בגוף האדם, לעודד ולהסתמך
עליהם, ולא לערב בצורה גסה תרופות
חזקות מבחוץ, המוציאות את גוף האדם
מאיזונו לזמן ארוך.״ תורה זו מעוררת
עדיין, אצל אנשים רבים׳ אי-אמון. ד״ר
נצח, חלוץ המרפאים הטיבעוניים בארץ,
האמין בזה — אבל הוא נפטר.
על־מנת להעלים את החשד, ולעזור ל אנשים
להבין את עיקרי שיטת הריפוי
הטיבעי, מקיים חיים הרצאות. הוא מרצה

לפני נשות ויצ״ו, למשל, ולא אחת הוא
נתקל בהתנגדות קשה. כמו באותה הרצאה
שקיים בביתה של פעילת ויצ״ו אמידה.
ישבו להן ה״ווייבערס״ מסביבו, לגמו בני חותא
מסיפלי-הקפה וזללו עוגותיקרם,
ושאל תן הראשונה אל המרצה הצעיר
היתה :״יש לך תעודה שלמדת את ה־מיקצוע
באוניברסיטה?״ חיים הירצה זמן
רב, אך לבסוף יצא בתחושה כי דיבר אל
חלל ריק. אותן נשים משועממות חשדו
בו כי הוא אינו רציני, לא האזינו לו
כלל, מה־גם שטאטוס ובורג״ /שנילוו אליו

בעין מזו״גת

מביט חיים ברנשטיין דרך הזכוכית־המגדלת ונואבחן,
לדבריו, סימפטומים של מחלות בעזרת סימנים המופיעים
בגלגל־העיין. הסגולה לחיים ארוכים, לטענתו, היא השלווה, מתת שבה ניחנו רק מתי־מעט.
לה הסבר מדעי למרות שהוכיחה עצמה.
״לפי התורה הסינית יש בגוף האדם נקו דות
מסויימות המצויות על האיברים ה פנימיים.
לכל אבר יש מערכת נקודות,
שכאשר מחברים אותן נוצר מסלול. ה אנרגיה
בגוף זורמת ב־ 12 מסלולים, וכש־לוחצים
על הנקודות הללו אפשר להשפיע
על איברים מסויימים.״
גם חיים וגם טראודי אינם מוכנים לערוב
* כ י ירפאו כל מחלה, אך יש מספר מחלות
שהם הצליחו, לדבריהם לרפא, והם משוכ נעים
כי יצליחו בכך גם בעתיד.
הטבע, לטענתם, עומד לצידם.

השיטה הסינית

מופעלת על־ידי טראודי, כשהיא מרפאת חולה
בשיטת־הריפוי הסינית, שעדיין לא הוסברה מבחינה
מדעית במערב. המחטים הדקות ננעצות בעור בעזרת שפופרת חלולה, המפזרת את
הכאב, כך שלא יתרכז במקום אחד. בתמונה מימין: הזוג בביתו, עם החתולה קוצי.
להרצאה, לא הוסיפו רצינות לאירוע.
אך כל זה אינו מרפה את ידיו של
חיים. בדרכו־שלו הוא מסביר לחולה הפוטנציאלי
את עיקרי התורה, מנחה אותו
להשתמש בתרופות הנמצאות במזון עצמו
או באותן תרופות המצויות במים, בצורת
אמבטיות. הוא משתמש בכוח הגלום בידיו
כשטראודי עוזרת על-ידו, ושניהם מבצעים
יחד עיסויים בשיטה אינדיאנית.

ריפוי בדרך
הטבע

יים, טראודי, שתי ציפורים בכלוב, שני כלבים
ולים, חיים לחם בארמוניה מוחלטת בחדרון זעיר.
־ק לבעלי־החייס שבביתם, אלא גם של השכונה.

ף* דרף״כלל מגיעים אל טראודי ואל
חיים, לדיבריהם, אותם אנשים ש הגיעו
אל סף הייאוש, מאחר שאמצעי-
הריפוי המקובלים הכזיבו אותם.
״כמו, למשל״ מספר חיים ,״אותה אשה
שהגיעה עם אחוז־שומן גבוה בדם, וכתו
צאה
מכך הפרעות בקצב של הלב. היא
הגיעה למצב של כימעט חסתיידות־עורקים.
כעבור חודשיים של טיפול הגיעה למצב
של אחוז־שומן נורמלי, והפרעות בקצב
הלב נעלמו. ריפאנו אותה בעזרת דיאטה,
עישבי־מרפא, וטיפולי־מים.״
טראודי וחיים עובדים יחד. הם משוחחים
עם החולה, בודקים אותו, ולפעמים מתעו ררים
ביניהם חילוקי־דיעות, אך אלה מיק-
צועיים, לא מהותיים. לצורך עבודתם הם
נעזרים בספרות עניפה בגרמנית ובאנגלית.
אומר חיים :״אינני דורש מאיש להאמין
בשיטת הריפוי הטיבעי. אני מבקש רק
שיתנו לי לרפא, אם זה עוזר. הבעייה של
להאמין נעלמת. אם זה לא עוזר, אין צורך
להאמין. אחרי הכל, נטורותופיה אינה דת.״
עם שיטות־הריפוי של השניים נימנות
שיטת־הריפוי העתיקה של כוסות־הרוח, ו שיטת
המחטים הסיניים.
מסביר חיים :״שיטת המחטים הסיניים
היא שיטה עתיקה, שעד חיום לא נמצא

המוסיקה

היא אהבתה הגדולה
ביותר של טראוד
טדלבסקי, המנגנת בחליל באופן מיקצוע
ואף נתנה רסיטלים כשלמדה בגרמנית

המיכרז הגנו!
(המשך׳מעמוד )23
דבר שלא עשה מעולם קודם־לבן בשי־חותי
איתו שבהן, כזכור, התחמק ממתן
תשובות.
למחרת, כאשר פניתי אל יערי, ניכר
מייד שהוא כבר מתמצא היטב בנושא,
משום שהשיב במקום, ללא היסום :״מעו לם
לא השתתפנו במיכרז זה. לא הגשנו
כל הצעת-מחיר, ולכן גם לא קיבלנו את
העבודה.״
יערי נשאר איתן בקביעתו זו גם כאשר
ביקשתיו, שוב ושוב, לבדוק פעם נוספת
את המיכרזים. ציינתי בפניו בדיוק מה
נושא המיכרז, אילו חברות השתתפו בו
ומה היה המחיר שחברת ש.ה.ל. הציעה.
ייתכן שקביעתו הנחרצת של יערי ב עניין
המיכרז, היתר. גורמת לי להפסיק
לחקור בנושא, אך רצה המיקרה, ועוד
באותו יום בו הודיע לי יערי, בצורה
פסקנית ביותר, כי ש.ה.ל. לא השתתפה
באותו מיכרז, עלה בידי ליצור קשר עם
אחד מאנשי חברת ש.ה.ל ,.שאמר:

״איזו שאלה 7עד היום אנו זוכרים
את המהומה שהתחוללה סכים
אותו מיברז. היתה לנו הרגשה שמשהו
לא-כשר הלך שם. זכור לי
שראשי התעשייה האווירית נתבקשו
לברר עם חיים ירון מה הת
רד1ש כאותו מיקרה.״

ה דו בי
לא מדבר
ך* ־ 6במאי 1975 שוחחתי עם חיים
4לורן (שחזר בינתיים ארצה) ,מי ש היה
מנכ״ל ש.ה.ל. בשנת .1971 הוא לא
נטה להרחיב את הדיבור בנושא זה, אד
ציין כי חברתו אכן השתתפה במיכרז, וכי
זכתה במחצית ממנו.
פניתי לאלקנה גלי, דובר התעשייה
האווירית, וביקשתיו לברר כיצד ניתן
ליישב את הסתירה שבין דיברי סגן-
המנהל-הכללי, הטוען כי התעשייה האווי רית
מעולם לא השתתפה במיכרז זה, לבין
דיברי מנהל ש.ה.ל ,.שאישר השתתפות
וזכייה חלקית במיכרז.

למחרת אישר הדובר את גיר
סתו של חיים לורן, מנב״ל
,,ש.ה.ל.״ ואמר, כי יערי אינו מתמצא
כנושא כלל, משום ששטח
זה אינו בטיפולו. למרות זאת, נטל
יערי לעצמו זכות להתייחס למיק־רה
ולשללו מכל-וכל.
הגורם היחיד שיכול לפתור, עתה, את
התעלומה, הוא מישרד־הביטחון. רמזים
שונים שהגיעו אלי, העלו אפשרות כי ב־מיסגרת
פעולה להעלמת תיקים חשודים,
הנערכת לאחרונה במישרד־הביטחון, ואשר
החלה עם היפתח החקירה המישטרתית,
עלול גם תיק זה להיעלם.
חשיבותו של תיק זה נעוצה בכך, שאם
אכן יוכח כי במחציתו השנייה של ד-,
מיכרז זכה אמנון אבני, למרות שהצעת־המחיר
שהגיש היתה גבוהה יותר מזו
של חברת ש.ה.ד ,:תינתן בכד אפשרות
רצינית לפתיחה בחקירה מישטרתית נים־
רצת על טיב הקשרים שביו אמנון אבני
וחיים ירון, מי שהבטיח לו ״לסדר את ה עניין,״
וכיצד ניתרגמו קשרים אלה ל שפת
ההטבות למיניהן.

ב 12-במאי 1975 נתקבלה תשובת
דובר מישרד-חביטחון, נפתלי
לביא. היא הועברה אלי על-ידי
אחת מפקידותיו, בזו הלשון :
״הדובר אינו מוכן יותר להשיב
על שאלותיך.״

פ נ סי עו ת ם! 1
15נ סי עו ת ביום ראשון
אוטובוסי נוחי מסווג׳ אויר
ב ל 1אתב־ פ 3לי בלב!־(מם לול אחד)
פרטי בכללשמת המודיעין.

אג ד -ה הנ הלה

דובר מישרד־הביטחון רוגז על העולם
הזה, משום שעלה בידי העיתון לחשוף
את רשת מעשי־השוחד בין אנשי־מישרדו.
ניסיונות החיפוי והטישטוש של הדובר,
לכל אויר מהלך חקירת העולם הזה הציגוהו׳
אחרי פיצוץ הפרשה ומאסר החשודים
על-ידי המישטרה, כמי שאינו מתמצא
במתרחש מתחת לאפו, במישרד שהוא
דוברו, או כמי שמעוניין להעלים את
הדברים המתרחשים מעיני הציבור.
כפקיד־ציבור, חובתו הראשונית של ה דובר
לעזור לעיתונות. אם עד כה ניסה
לטשטש דברים ולהכשיל את העיתונות
בעבודתה הרי עתה, כאמור, בחר בדרך
חדשה — אי־מסירת־מידע בנושאים מוג דרים
שעליהם הוא מתבקש להגיב.

גם כמיקרה זה, בכקודמים לו,
אולי יצליח מישרד־הכיטחון לעכב
לזמן־מה את גילוי האמת, אף כ
סופו-של-דבר לא יעלה כידו לטשטש
את פרשת המיכרז המיסתורי,

על כל ההשלכות החמורות הנובעות
ממנה.
״העגלות החכמות,״ כד מכנים ב-
חיל-ד,אוויר את העגלות המתוחכמות,
שתפקידן להוביל פצצות ממקום איח־סונן
ועד למטוסים.

לעגלות אלה מעלות מיכניות
רכות. יש להן רק חיסרון אחד —
הן אינן עומדות בעומס הפצצות,
ציריהן נשכרים והן אינן יכולות
עוד לנוע ממקומן.

בשבוע שעבר פירסמנו ידיעה זי(העולם
הזה .)1966 טענו כי המחדל אינו נעוץ
בבית־החרושת המייצר את העגלות, והמ ספק
תוצרתו לפי השירטוטים הטכניים
שסופקו לו על-ידי חיל־האוויר.
מקור התקלה הוא בחוסר־תיאום חמור
ורב־השלכות בין מישרד־הביטחון לבין
חיל-האוויר. ביקשנו לפרסם את הסיבה
לחוסר-התיאום שבעיקבותיו נהרסות העגלות׳
אד מסיבות שונות לא נסתייע הדבר
בידינו.

השבוע, אחרי פירסום הכתבה,
חלה כנושא זה תפנית מפתיעה,
חמורה פי-כמה.

אם סברנו, בתחילה, כי המדובר בייצור
חד־פעמי של 220 עגלות כאלו, על-ידי בית
חרושת אחד, הרי התברר לנו כי תקלות
דומות נתגלו אף במוצרי בתי־חרושת אח רים,
העוסקים באותו נושא.
מיפעלים אלה הם: מיכון בניין בע׳־מ —
פתח־תיקווה! זרו בע״מ — פרדס־חנה
(ייצור חלקי) 1אי.סי.אס — .בית־שמש ;
דמיאל — גבעתיים! ונגרט — אשדוד!
א.ג.י( .השייך לאמנון אבני) — קריית־גת.

מכאן שאין מדובר כייצור חד־פעמי
של סידרת עגלות, אלא כייצור
שוטף, על-ידי כתי־חרושת
אחדים, כסדר־גודל של מאות רכות
של עגלות שאינן מסוגלות לשאת
את עומס הפצצות שעליהן.
אמר יצחק שושני, מנכ״ל בית-החרושת
מיכון בניין בנדם :״סיפקנו לחיל־האוויד
ציוד באיכות מעולה. העגלות ניבנו בדיוק
לפי הנתונים שסופקו לנו. מקור התקלה
איננו בנו.״
דברים ברוח דומה השמיעו גם בעלי
המיפעלים האחרים. רק גירסתו של בעל
מיפעל דמיאל, בגבעתיים, היתה שונה.
״לחיל-האוויר אין כל בעיות עם העגלות
שלי. הן פועלות ללא תקלות,״ אמר.
״בכל פעם במהלך הייצור, כשנתקלתי ב-
שירטוטים לא-אמינים, פשוט התעלמתי מהם
ובניתי את העגלות בצורה שידעתי כי
ייטיבו לשרת את חיל־האוויר.

״איני יודע מה נעשה כבתי־חרו
שת אחרים. אני רק יודע שאם הם
כנו את העגלות כמדוייק לפי ה
שירטוטים, חיל-האוויר יצא ניזוק.״

ב* 2.5.75 פניתי לדובר צה״ל, ביקשתי
לברר את הנושא.

שיקולים
של שוחד
ף* 12.5.75 הודיע לי דובר צה״ל כי
4הנושא נבדק, והועבר לטיפול מישרד־הביטחון.
תשובה זו נראית לי תמוהה במי-
דודמה, משום שלפחות בנושא הכנת השיר־טוטים
הטכניים שלפיהם ניבנו העגלות, מקור
התקלה בחיל־האוויר, ולא במישרד־הביט־חון.
לכן, לא די בהעברת הנושא לטיפול
מישרד-ד,ביטחון.

נקודה קודרת נוספת הקשורה
בפרשה זו, נעוצה כעובדה שאחד
מכתי־החרושת שעסקו כייצור ה-
עגלות הוא ״א.ג.י.״ ,השייך לאמנון

כזכור, שיחד אבני קציני-צבא ופקידי
מישרד־הביטחון, כדי שיטו לו מיכרזים
שלא־כדין. אחד מאלה שקיבלו מאבני שוחד
דרך־קבע, היה רב־סדן מאיר בן־אהרון.
בתוקף תפקידו במחלקת ציוד חיל־אוויר,
בנושאי מיתקני־הידראוליקה, היתד, לבן-
אהרון נגיעה גם במעקב אחר ייצור העג לות
לנשיאת הפצצות.

משהסתבר בי הצמד אבני׳—כן-
אהרון פעל בצוותא כנושא זה, לא
נותר בל ספק בכך שמסירת העבודה,
לפחות כחלקה, לא היתה כשרה,
נמסרה ליצרן לא מתוך שיקולי
טיב, אא כעבור שוחד.

מן הראוי שנוסף לבדיקת חוסר־התיאן ם
בין מישרז״הביטחון לבין חיל-האוויר, לב דיקת
פרשת השירטוטים הבלתי־אמינים
שהכשילו את הייצרנים, תיבדק ביסודיות
גם האפשרות שבית החרושת א.ג.י. קיבל
את העבודה לא לפי הנוחלים התקינים.
העול ם הז ה 1967

תשלוחת האסיר X
עדמהנ יד וןמרדכיקידר
למאסר עו לםביח ־ דיןצב אי?
ך* רוזן ממונטה־בריסטו, מאת אלכסנדר דיומא
1 1האב, הוא סיפור הרפתקאות קלאסי, המלהיב את
דמיונם של ילדים. למרות שיש הטוענים כי הוא מבוסם
על תיק ישן של המישטרה הפאריסאית, מקובל להתייחם
אליו כאל סיפור דימיוני. פרשתו של הרוזן שנכלא במרתפי
בית־הכלא שבאי האיטלקי הקטן מונטודכריסטו ובצורה
זו נמחקו עקבותיו ועצם קיומו הועלם — נראתה בלתי-
אנושית מכדי שתוכל להתרחש במציאות.
מה שניסתה מדינת־ישראל לעולל למוטקה קידר היה
שיחזור סיפור הרוזן ממונטה־כדיסטו.

הם מתמצים אולי בקטע הבא :״בביודהסוהר שוברים את
האדם שבאסיר. במשך הזמן הופך אסיר לקהה יותר, אדיש
יותר. אצלי זה אף פעם לא קרה. זה עניין של אינטלקט ולא
של רפלקסים. אצל האסירים הערבים יש מילה, :אוסול,׳
שפירושה אצילי, גזעי, מקורי. בבית־הסוהר ברמלה הייתי
אני האיש שגילם את האוסול: איך איש צריך להיות שם.
לא שייך להנהלה ולא לאסירים. חייתי שם את. חיי.״
מהיום הראשון בו נכלא לא חדל מוטקה קידר להיאבק.
הוא לא השלים עם הגורל שגזרו עליו. בעת חקירתו
לא נשבר מעולם ולא הודה בפשעים שייחסו לו. הוא

11110 נתפהיד

בשנת ,1959 כאשר היתגלה דבר מעצרו, שהיה עד
אז בבחינת סוד כמום הידוע למתי מעט, התבטאו כמה
מאנשי השילטון במדינה, בצער, על שבמדינת-ישראל
אין אפשרות לחסל אדם ולהוציאו להורג ללא מישפט,
כמקובל בכמה מישטרים טוטאליטאריים. לדעתם, זה היה
עשוי להיות הפיתרון הטוב ביותר להיחלצות מהסיבוך
אליו נקלעו בפרשת מוטקה קידר. בלית ברירה, ומתוך
דאבה על ליקוי זה של הדמוקרטיה, החליטו להועיד
למוטקה קידר גורל אחר: לחינמק כל חייו בכלא.
״האיש הזה לא ייצא משם חי!״ אמרו כאשר נסגרו
שערי בית־הסוהר המרכזי ברמלה מאחורי גבו של מוטקה.
ואומנם, ב־ 17 שנות מאסרו, כשרק אנשים בודדים
מהחוץ הצליחו לבקרו בכלא, נפוצו מדי פעם שמועות, כי
מוטקה נחשב ״חצי מת.״ סיפרו כי דעתו נטרפה עליו
וכי אין עוד סיכוי להבריאו. לחשו כי ניסח להתאבד וכי
הוא מרחף בין חיים ומוות. טענו (מה שהיה נכון) כי
ניסו להתנקש בחייו בכלא וכי מצבו אנוש.

ברי חה מ הצינוק
ן* אשר נפתחו לבסוף בפניו שערי הכלא והוא הורשה
״ ״ לחזור ולהיות אדם חופשי, היה מוטקה איש שונה
לחלוטין מכפי שתואר בחוץ בכל שנות מאסרו. הוא נראה
מוצק, חסון, שזוף, בריא בגופו ובנפשו ובעל מחשבה
צלולה. נדמה היה כאילו שנות כליאתו שימשו לו אולפן
להשתלמות, להרחבת אופקים, לרכישת השכלה ומחשבה
שיטתית.
איך יכול לקרות דבר כזה לאדם, שיותר מכל אסיר
אחר שהיה כלוא בבתי־סוהר ישראליים נועד ביודהסוהד
עבורו להיות מכשיר של חיסול טוטאלי?
למוטקה עצמו יש הסברים רבים וארוכים על כך.

המשיך לטעון כי הוא חף מפשע גם אחרי שנגזר לו מאסר
עולם. בכל שנות מאסרו ניהל מאבק מישפטי כדי להוכיח
שמישפטו היה מבויים. הוא לא פסק מלנסות לשכנע
את כל הגורמים, שנעשה לו עוול משווע.
עם שיחרורו נשאל מוטקה מדוע אינו ממורמר ואכול
טינה, כפי שציפו שיהיה. הוא השיב :״כשאתה בפנים
אתה עסוק במילחמה. בדיוק כמו חייל בקרב. מי יותר
מריר? החייל הנלחם בחזית או זה שנמצא בעורף? אצל
מי המוראל יותר גבוה? אני נלחמתי 17 שנה.״
המילחמה שלו כללה גם ניסיונות בריחה. כאשר הובא
לבית־הסוהר המרכזי ברמלה, הוא נזרק מיד לצינוק .״מדוע
אתה עושה לי את זה?״ שאל את מנהל הכלא .״אמרו
לי שאתה תברח !״ השיב לו זה.
״תפקידי הוא לברוח ותפקידך הוא למנוע זאת ממני,״
אמר מועקה משתומם ,״שאני לא אנסה לברוח?״
כל יום היו מוציאים אותו מהצינוק לחצי שעה
לראות אור שמש. זה לא היה הטיול עם שאר האסירים.
שעה שהם היו כלואים בתאיהם הוא היה מוצא החוצה
לחצר קטנה בין שני מיבנים בבית־הסוהר, שמעליה היתד.
מתוחה רשת. קצין סוהרים מזויין היה נילווה אליו לטיול.
מוטקה היה מנצל את חצי השעה הזו לריצה מסביב
לחצר. הקצין ששמר עליו היה מתיישב על כסא ועוקב
אחרי ריצתו .״בהתחלה הוא היה מתבלבל מהסיבובים
שעשיתי, ובמרוצת הזמן הוא החל מנמנם. לא יכולתי
שלא להבחין בזה,״ נזכר מוטקה.
״יותר מאוחר עשיתי זאת במיתכוון ובשיטתיות. הבחנתי
שבפינה המזרחית דרומית הרשת שהיתה מתוחה מעל
החצר לא היתד, מהודקת לגמרי. זאת היתד, פינה לא נוחה
לסגירה. מאחר ואני צייד במקצועי ויודע דרך איזה חור
לעבור, ידעתי שאוכל לעבור משם.
המתי נקבע אצלי על ידי זה שאצליח לנמנם את
סומר שלי. והאיך -על ידי ארגז עץ שהיה מונח
זצר. הייתי מזיז אותו כל יום לכיוון הפינה. כל יום
חתי אותו רק כמה סנטימטרים לכיוון בליטה שבקיר.
ייתי מתיישב על הארגז אחרי הריצה וככה מזיז אותו
יי שהשומר יבחין בכך. ביום אחד, בשעת הריצה שלי,
זצין נרדם על כסאו. זה לקח לי סקונדה והייתי למעלה,
ייר לרשת. וכאו היתד, לי טעות שנבעה מחוסר מידע.
״רציתי להגיע החוצה כדי שידעו שאני בפנים. זה לקח
לי כארבע דקות לטפס על הגגות ולהגיע אל השער
המערבי־דרומי של בית־הסוהר.
״רצה המזל, ובדיוק כשאני מעל השער, מופיעים
שלושה סוהרים מבחוץ. היה בדור לי שאם ארוץ למטה
אצטרך להילחם בהם. כשראיתי אותם — נעמדתי. אילו
ידעתי אז מה שמצפה לי נ;בית-ד,סוד,ר אחד־כך הייתי
בורח בכל מחיר. כי העובדה שאני בחיים היא מקרית
בלבד. לא מקרית מצידי — אלא מצידם.
״הבנתי שגמרתי עם הבריחה. סגן המנהל בא עם
רובה וכיוון אותי אלי. מישהו עלה למעלה ונעמד
כאילו על ידי, לתפוס אותי. ואז הוא נתן לי דחיפה
והפיל אותי למטה. נפלתי על צינור ממקום די גבוה
ונקעתי רגל. אז ראיתי לראשונה את החיה שבאדם.
בל מי שרק היה יכול בעט בי.

הכניסו אותי הזרה לצינוק. שמו לי כבלים על הידיים
והרגליים. אחרי זה לא נתנו לי לצאת יותר החוצה.
אני זוכר רק שהיה קר מאוד בצינוק והריצפה היתד,
טחובה. לא יכולתי לעמוד. נאלצתי לשכב כל הזמן. אבל
כשאני משווה את זה לעומת מה שנעשה לי אחר־כך זה
בטל בשישים.

להת חל ף עם ״פרפר״
ך * ייתי שם 17 שני ם ,״ נזכר מוטקה ,״ואף פעם
ן ן ל א התרגלתי לזה שזורקים בנאדם לצינוק, או
שמתייחסים אל אנשים כמו אל עבדים. קראתי בבית-
הסוהר את המדור הראשון של סולדניצין ואת יום אחד
בחייו של איבאן דאניסוביץ׳ .המקרה שלי היה חמור
יותר מהמקרים המתוארים שם. הבנתי את זה רק אחרי
שקראתי בחשאי בבית־הסוהר את הפרפר. הייתי מוכן
להתחלף עם הפרפר. היו לו איתו אנשים. לי לא היו. גם
כשהוצאתי מהבידוד, שם טיפלו בי סוהרים במדים, וציפיתי
לפגוש באנשים, הסתבר לי שהייתי בין סוהרים בלי מדים.
הבנתי את סולז׳ניצין ולמה אין בריחות אצלו. שם לא
בורחים. היה להם קל — הם נמצאו כל הזמן בין אנשים
דומים להם. הם לא היו לבד. היה עם מי לדבר. אני
הייתי לבד, גם כשהייתי בין אנשים באגף הכללי.
״האסירים בספריו של סולז׳ניצין חיים חיים אינטלק טואלים
מלאים. הם נהנו מלוקסוס שלא היד, מנת ־חלקם
של רוסים אחרים. זה היה אולי המקום היחיד ברוסיה
שאפשר היה לדבר בו בחופשיות.״
מדוע זכה מוטקה קידר לטיפול המיוחד בכלא שלא
היה אלא התעללות?
התשובה על כך אינה ניתנת לפירסום. היא חסויה
וסודית. מישפטו נערך בדלתיים סגורות ואין לפרסם
אפילו את האשמה עליה נידון. מה שניתן לומר הוא רק
שהמעשה שיוחס לו היה מעשה פלילי שעבודו נשפטים

אלי ח בו ר
אסירים אחרים לתנאים רגילים של בית־סוהר ישראלי.
המאבק בו עומד מוטקה לפתוח, ושאליו יצטרפו קרוב
לוודאי אנשי ציבור רבים, הוא מאבק להסרת האיפול
סביב הפשע שיוחס לו, כדי שיוכל אז להילחם באמצעים
הלגיטימיים העומדים לרשותו להוכחת חפותו.
העובדה שמסך איפול כבד עדיין עוטה פרשה שאירעה
לפני כ־ 20 שנה ושאין מתירים לפרסמה גם כשסודות
ביטחוניים מאותה תקופה הם כבר נחלת־הכלל, יוצרת
את הרושם שהאיפול נועד להגן על אינטרסים של כמה
אנשים האחראים למה שאירע.
מוטקה קידר היה בשליחות לאומית בעת שאירע
המעשה שהוא הואשם והורשע בביצועו. החששות שהיו
קיימים בעת מעצרו לא פגו עד עצם היום הזה.
(המשך בעמוד )31

משרד (|1גי|| השיכון

דע זכויותך לסיוע בשיכון
משרד השיכון מביא לידיעת הציבור
את מערכת הזכויות המעודכנת לסיוע
בשיכון בכל המסלולים הפועלים במשרד

1תוכנית סיוע זוגות צעירים 1974
. 2״צפיפות דיור 3 למשפחות
המתגוררות בצפיפות של שלוש נפשות
ויותר לחדר).
.3הטבת תנאי דיור.
.4סיוע לעוברים לגור בערי פיתוח.
.5מפעלי החסכון לבנין.
.6כללי.
עיין בקפדנות! תלוש ושמור!

.1תוכנית זוגות צעירים
הזכאי ם לסיוע 1974 .

)1זוגות שנישאו* אחרי ה־ 1.10.69 וזוגות העומדים
להינשא, הגרים בישובים עירוניים וקונים דירה
מחברה קבלנית או מיד שניה, כולל דמי מפתח.
)2הסיוע ניתן לרוכשי דירות ששיטחו אינו עולה
על 75מ״ר ברוטו ושמחירן אינו עולה על
150,000ל״י( .בירושלים — ניתן לרכוש דירה
שמחירה אינו עולה על 170,000ל״י).
באזורי פיתוח — אין הגבלה על מחירי הדירות.
)3לא יהנו מהסיוע זוגות שכבר קבלו סיוע בתכניות
ממשלתיות ועירוניות וכן זוגות שיש להם או
היתד, להם דירה משלהם או שהם גרים בדירות
עליהן שילמו דמי מפתח.

ב. היקף הסיוע וטיבו.
)1סכומי המשכנתא נעים בין 95,000 — 40,000
ל״י ותנאי ההחזר נקבעים על-פי הניקוד, המחושב
לזוג הצעיר, בהתאם למצבו הסוציאלי ולישוב בו
נמצאת הדירה הנרכשת.
)2סכומי המשכנתא וההחזר החודשי לפי קבוצות
ניקוד ואזור מגורים, מוצגים בטבלה הבאה:

)3באזור פיתוח תינתן בנוסף להלוואה הרגילה גם
הלוואה עומדת בסכום שבין 10,000ל״י ל־30,000
ל״י, בהתאם לישוב. ההלוואה העומדת. תינתן לדי רות
חדשות בלבד.

.2צפיפות
דיור
של 3 +
א. הזכאים כסיוע.

.3חטבת תנאי דיור

א. הזכאים כסיוע.
משפחות או בודדים הצוברים מספר נקודות מינימלי
מסויים, בהתאם לקריטריונים הבאים: צפיפות
דיור (מספר נפשות לחדר) ,שטח דירה והכנסה
ברוטו לנפש.
לא יכללו: זוגות צעירים הזכאים בתוכנית זוגות
צעירים : 1974 זכאי תוכנית 3 +המסוגלים
לעמוד בתנאי ההלוואות: עולים חדשים שבטיפול
משרד הקליטה ומשפחות המתגוררות בדירותיהן
הנוכחיות פחות משנתיים.

( )1א) משפחות הגרות בצפיפות של 3נפשות בחדר
ויותר.
(ב) משפחות הגרות בצפיפות העולה של 9מ״ר
ברוטו לנפש, גם אם מבחינת חישוב
הצפיפות ב. היקף הסיוע וטיבו.
על־פי מספר החדרים אין היא נמצאת בצפיפות
של 3נפשות לחדר ויותר.
. 1הסיוע הוא כדלקמן:
(ג) משפחות שלגביהן נקבע לפי צו הריסה או א. הצעת דירות ברכישה ובשכירות.
אטימה כי מקום מגוריהן אינו ראוי לדיור, אף ב. הלוואות לרכישה: הרחבה ושכירות בדמי
ללא הצפיפות הנ״ל.
מפתח.
הערה: משפחות אלו זכאיות לסיוע במסגרת תוכ .2ההלוואות שתינתנה הן בגבולות 30,000ל״י —
ל״י בהתאם לניקוד.
נית, זו בתנאי שגרו בדירתם הנוכחית לפני 50,000
ה־.31.3.73
במקרים
.3הלוואות עומדות ומענקים ינתנו
הבאים :
.2הסיוע ינתן למשפחות הגרות בישובים עירוניים,
בישובי פיתוח או למשפחה העוברת מישוב א. לסדור הורים במוסדות לקשישים, הפרדת משקי
פיתוח אחד לאחר.
בית המתגוררים בצפיפות של למעלה מ־ 2נפשות
בחדר — המענק יהיה בגובה תשלום הכניסה
.3הסיוע למשפחות אלו ינתן בתנאי שהצפיפות
למושב קשישים.
בדירתן (הנרכשת או המורחבת) תרד כדלקמן:
א. משפחות עד 6נפשות לצפיפות עד 2נפשות
ב. משפחות המחזירות דירה לאכלוס חוזר או
לחדר.
המפנות דיור ארעי או עומד להריסה ואינן מקב לות
פיצויי פינויים.
ב. משפחות בגודל של 6נפשות ויותר לצפיפות
עד 2.5נפשות לחדר.
ג. נתמכי סעד מחוסרי דיור, השוכרים דירה בדמי
מפתח.
.4תכנית הסיוע מיועדת ל: רכישת דירה חדשה!
רכישת דירה מיד שניה! שכירת דירה מיד שניה! ד. קליטת בודדים או זוגות זקנים במשפחה
שכירת דירה בדמי מפתח: בניית תוספת חדרים
במידה והבודדים מפנים יחידות דיור לאכלוס
לדירה קיימת.
חוזר, להריסה או שהינם מחוסרי דיור.
גובה ההלוואה העומדת (המענק) יהיה עד 10,000
ל״י לבודד ו־ 15,000 לזוג.

ב. היקף הסיוע וטיבו.

. 1סכומי ההלוואות נעים בין 20,000ל״י ל-
•״יי* א׳ יד*1לי0

ל״י לתקופה של 25—17 שנה.
90,000
החיך יתזח 1׳|*יתוח
תנאי ההחזר: ב־ 3השנים הראשונות יהיה ההחזר
החודשי עבור הלוואה מקסימלית — 250ל״י
לחודש. סכום ההחזר החודשי גדל בהדרגה בשנים
40,000 40,000
שלאחר מכן.
()000( )000
.2גובה ההלוואה יקבע בהתחשב בתנאים הבאים:
70,000 00,000 800— 990
א. מספר הנפשות המתגוררות בדירה.
()590
()490
ב. צרכי הדיור של המשפחה להקטנת הצפיפות
70,000 00,000 1000—1190
()530
()440
והטבת תנאי המגורים.
1200— 1390
ג. בהלוואות לרכישת דירה ולשכירה בדמי מפתח
יובאו בחשבון:
מחירי הדירה הנוכחית (אם ישנה) והנרכשת.
ד. בהלוואות להרחבת דירה יובאו בחשבון: שטח
הערות )1( :המספרים בסוגריים מבטאים את סכומי הדירה ברוטו לפני ההרחבה ולאחריה ומחיר מ״ר
ההחזר החודשי לשלוש השנים הראשונות.
בניה. הזכאים להרחבת דירה יקבלו אף הלוואה
( )2מ־ 1400 נקודות ומעלה, ישנה אפשרות לתוספת של 5000ל״י עבור שיפוצים פנימיים והוצאות
השוואה בסך של 10,000ל״י.
תכנון, בניה ורישוי. למשפחות מעל 6נפשות
תינתן הלוואה נוספת של 4000ל״י לצורך בניית
שירותים נוספים.
.3משפחות העוברות לישוב פיתוח תיהנה מ הלוואה
עומדת בסכום 5000ל״י.
.4נכה או חולה הזקוקים לתנאי דיור מיוחדים
זכאים להלוואה עומדת של 5000ל״י.
.5סידור הורים זקנים בבתי אבות או במוסדות
דומים, מזכה בהלוואה עומדת נוספת של 6000
ל״י לבודד ד 10,000ל״י לזוג.
.6משפחה המחזירה למדינה דיור׳ ארעי (אסבס־טון,
צריף או מבנה המיועד להריסה או אטימה),
זכאית להלוואה עומדת של 10,000ל״י(בירושלים
ובגוש דן — 15,000ל״י).

.4דיור לותיקים
באזורי פיתוח
א. הזכאים כסיוע.
. 1בעלי מקצוע נדרש, העוברים לערי פיתוח או
שהם תושבי ערי פיתוח, שיש בידם אישור שהוצא
על-ידי מרכז ההכוונה לערי פיתוח או על־ידי מי
שהוסמך לכך על-ידי ועדת השרים לערי פיתוח.
.2תושבי ערי פיתוח ועוברים לערי פיתוח שאינם
בעלי מקצוע נדרש, העדיפות בקבוצה זו היא
כדלקמן :
(א) משפחות שאין בבעלותן דירה.
(ב) משפחות המתגוררות בצפיפות של 2נפשות
ויותר לחדר, המוכרות את דירותיהן. לא תימכר
דירה למי שלא מכר דירתו הקודמת.
(ג) בודדים, רווקים, שגילם עלה על 35 שנה:
רווקות שגילן עולה על 30 שנה: רווקים ורווקות
יוצאי צבא מגיל 21 ומעלה שהם יוצאי משפחות
בנות 6נפשות ויותר.
הערה: בכל אחת מהקבוצות העדיפויות, עדיפות
בתור לפי גודל המשפחה.
(המשך בעמוד )31

משרד השיכון לשרות האזרח

תעלומת האסיר ג
(המשך מעמוד )29
הפחד שאחז באותם ימים של שנת
בישראל. השילטון במוסדות
1957
לא היד. רק מפני חשיפת הפרשה שאותה
ייחסו למוטקה קידר• היד. יזה גם פחד
פיסי ממש, מפניו הוא .״הוא איש מסוכן״,
אמרו עליו .״אם יסתובב חופשי, יהיו
חייהם של אנשים רבים במדינה בסכנה.״
האבסורד היה טמון בעובדה שאותן
סיבות שגרמו לחרדה מפני מוטקה קידר,
הן גם אלו שגרמו, בשעתו, לגיוסו לשליחות
הלאומית.
מוטל קרביצקי, שנודע אחר־כך במוטקה
קידר, היד, מוכר כשודד וכצייד. ב־ 30בספטמבר
, 1951 נשדד בנק קופת־המידווו!
של העובדים בעפולה. לעיני עוברים
רשבים, בשעה תשע וחצי בבוקרו של
אותו יום, נכנסו שלושה צעירים אל אולם
הבנק. הם לבשו מדי צנחנים. לפי העדויות
היה גם אדם רביעי, שהמתין להם בחוץ.
פקידי־הבנק סברו תחילה כי החיילים
החמושים משמשים כליווי לשלם צבאי,
שבא להוציא כסף מהבנק. אולם שלושת
החיילים כיוונו את נישקם אל הפקידים,
העמידום אל הקיר באיומים והסתלקו מ המקום
בג׳יפ גנוב, כ־שבידיהם 10 אלפים
לירות במזומנים, סכום גדול ונכבד באותם
ימים, שלקחו מקופת הבנק.
איש מהשודדים לא חבש מסיכה ולא
הסתיר את פניו. חוקרי המישטרה שפתחו
בחקירת השוד היו בטוחים כי לא יקשה
עליהם לזהות את השודדים. הם עצרו
כמד, חשודים. בין אלה היה מיטל קרביצ־קי,
אחד ממנהיגי כנופיית בני-טובים ב
חדרה,
שהיה חשוד על־ידי המישטרה מזה
זמן רב בביצוע שורה ארוכה של עבירות
פליליות. שלושה האחרים היו חבריו ה טובים,
אף הם בני חדדה, שהסתובבו אותם
ימים בחברתו.
המישטרה היתד, בטוחה שהשודדים בידיה,
וכי כל מה שעליה לעשות הוא
להעמידם במיסדר־זיהוי, כדי שפקידי ה בנק
בעפולה יוכלו לזהותם. מיסדר כזה
אומנם נערך• מוטל הוצב בו כשהוא לבוש
במכנסיים כחולים קצרים וחולצה לבנה.
פקידי־הבנק עברו על פני מוטל וחבריו
הנה ושוב מיספר פעמים. הם לא היססו
ולא התלבטו — איש מהמשתתפים במיסדר
הזיהוי, טענו, לא היה בין שודדי הבנק.
היתה זו הצהרה מוזרה מאד. שכן, לאור
העדויות שנגבו מפקידי הבנק מייד אחרי
השוד, התאים תלאור דדשודדים בדייקנות
מופלאה לתיאורם של מוטקה וחבריו.
אולם דבר לא הועיל. הפקידים התעקשו
שאין הם יכולים לזהות את השודדים.
בליודברירד, נאלצה המישטרה לשחרר את
החשודים, אחרי חקירות ממושכות שלא
נשאו כל פרי. כדי לצאת ידי חובה הופ נתה
החקירה המישטרתית גם לכיוונים
אחרים. כנופיית־נוער תל־אביבית נעצרה
גס היא כחשודה בביצוע השוד. אנשיה
שוחררו, אחרי שהוכיחו אליבי משכנע.
היתה זו ברכה־לבטלה. חוקרי־המישט־רה
ידעו כל העת׳ בוודאות, מי ביצע את
השוד, אבל לא היו בידיהם ההוכחות ה דרושות
כדי להעמיד את מוטקה וחבריו
למישפט. כך נשאר תיק חקירת שוד־הבנק
בעפולה פתוח, ללא התקדמות בחקירה.
באותו זמן, וגם כעבור שנים, ידעה כל
הארץ מי ביצע את שוד־הבנק בעפולה.
מוטקה קידר עצמו, כטוב עליו ליבו ביין,
העולם הז ה 1967

היה מתפאר :״כל זמן שהמישטרה מטומ טמת,
אני בחוץ נ״ בהזדמנויות אחרות היה
שואג בפומבי :״תנו לי רק תוכנית לשוד,
ואני כבר אבצע!״ רק שלרש שנים אחרי
ביצוע השוד, ידעה גם המישטרה בוודאות
מי ביצע אותו.

מישרי השיגו!
ב. היקף הסיוע וטיבו.

(המשך מעמוד )30

. 1היקף הסיוע לבעלי מקצוע נדרש העוברים לערי פיתוח או שהם תושבי ערי
הפיתוח מוצג בטבלה הבאה:

ה יש וב

ילד־רחוב בן 3
^ יה זה אחרי שמוטקה בא למיש־ך
! טרד, מרצונו החופשי וביוזמתו הפרטית,
מסר הודאה על ביצוע השוד. הוא מסר
לידי מי שהיה אז ראש המחלקה הפלילית
במטה־הארצי של המישטרה, אפריים ד,ופ־שטטר,
תת״מיקלע, שני אקדחים ורימוני
יד מסוג מילס, שהיו קבורים בדיונת־חול
ממערב לחדרה, וששימשו בשעתם את
שודדי הבנק בעפולה. הופשטטר, שעיברת
את שמו לאל־רום, נחטף כעבור שנים באיסטנבול
/בעת ׳ששימש כקונסול ישראל
שם, ונרצח בידי טרוריסטים תורכיים.
השוד בבנק בעפולה לא היה מעשי׳״
הפשע היחיד שבביצועו הודה מוט־קד,
קידר. שורת מעשי־שוד אחרים, שב״
חלקם נחשד ושלאחרים לא קשרה אותו
המישטרה מעולם, פוענחו עם הודאתו.
מסכת ההודאות של מוטקה קידר היתד,
חלק מהסכם שנעשה בינו לבין המישטרה,
באישור היועץ־המישפטי לממשלה, שהיה
אז חיים כהן, מי שמשמש כיום כשופט
בית־המישפט העליון, ובאישור מי שהיה
אז מפכ״ל מישטרת־ישראל, יחזקאל סהר.
היה זה כ־שלוש שנים אחרי שמוטקה קידר,
מרצונו הטוב והחופשי ומתוך הכרה מלאה,
נטש את דרך הפשע וחזר למוטב.
מעולם, וגם כיום -אחרי שריצה 17
שנות מאסר — לא התכחש מוטקה קידר
לעברו .״הייתי שודד,״ הוא אומר ,״אבל
נטשתי את הדרך הזאת מתוך מסקנות
שהגעתי אליהן בכוחות־עצמי, ולא מפני
שמישהו אילץ אותי לכך״.
דרכו של מוטקה קידר אל הפשע וחזרה
היא סיפור בפני עצמו. כדי לרדת לשור שיו
של מקרה נדיר מעין זה — בו מחליט
עבריין לשנות את דרך־חייו תוך ניצול
הכושר האינטלקטואלי שלו ובדרך של
חשיבה שיטתית, מבלי שהחברה באמצעות
מוסדות הענישה והחזרה־למוטב שלה תתערב
כלל בהחלטה זו -יש צורך לחזור
לימי ילדותו של מוטקה•
למוטקה קרביצקי לא היה אב עוד לפני
שנולד. אביו נטש את אימו בחודשי
הריונה. האם, בת למשפחת אנצילביץ׳
הוותיקה ועתירת־הנכסים בחדרה, התנכרה
למוטקה מיום־היוולדו. ביום שנטלה אותו
מבית־החולים מסרה אותו לגידול לסבתו,
ומאז התעלמה ממנו.
הסבתא, שהיתר, אשד, עובדת באותם
ימים, לא יכלה להתמסר הרבה לטיפול
בתינוק. החל מהשבועות הראשונים לחייו
נאלצה להשאירו לבדו בבית. מוטקה ה תינוק
נשאר לבד בעריסתו כשבקבוקי
האוכל, תלויים על־גבי מיתקנים מיוחדים,
משתלשלים לעבר פיו. אם היה מצליח
להגיע אל פיטמת״ד,יניקה של הבקבוק,
היה אוכל• אם לא, היה נשאר רעב וצורח.
בגיל מאוחר יותר כתב מוטקה לידיד על
חוויותיו מימי־הילדות הראשונים שלו :
״הייתי בלתי־רצוי עוד לפני שנולדתי.
משנולדתי, לא רצה בי איש.״
אחי אימו, שהתגוררו בחדרה, לא הת עניינו
במיוחד בגודלו של מוטקה, שגדל
עם הסבתא. הוא הפך לנער־רחוב מגיל
שלוש. השפעת תנאי־גידול אלה על עיצוב
אישיותו, מבחינה פסיכולוגית׳,היתד, ברו רה.
הוא הפך יצור נארקיסיסטי, המפנה
את רגשותיו כלפי האורגניזם של עצמו
ואת תגובותיו כלפי העולם החיצון. הוא
הפך נער מרדני ואנטי־חברתי, שרצה
להתנקם בחברה שקיפחה אותו ומצא את
פורקן הדחפים הפנימיים שלו בתוקפנות
כלפי חוץ.

תנא• הרב•
ל מ שפ חו ת ח שיו ת דיור ןלמ שפ חו ת בעלו תייודן

162311

קר*מ •סמח, ונ*ו9שאן!

63,000
63,000

§*0ח רסון.

53.000

20,000

287

40,000

20,000

574

53,000

15,000

287

40,000

15,000

574

ק. מלאני, עכו, ק .גת

הערות:
— 1 ,4 ,7בכל מקרה לא יעלה סכום
הסיוע הכולל מעל ל־> 957 ממחיר
הדירה.
— 2 ,5 ,8הלוואות עומדות אינן
ניתנות לרכישת דירות מיד שניה.
— 3 ,6 ,9סכומי ההחזר החודשי הם
ל־ 3השנים הראשונות.
.2סכומי הסיוע לתושבי ערי הפיתוח
והעוברים לערי פיתוח שאינם בעלי
מקצוע נדרש יהיה זהה לסיוע שניתן
בטבלה הנ״ל, אולם תנאי החזר
ההלוואות יהיו שונים בהתאם לפירוט
המצוי בחברת ד,שכון.
.3סיוע לרכישת דירות מ״יד שניה״:
מועברים יוכלו לרכוש דירות מ״יד־שניה״
ולקבל הלוואות (למעט הלוואות
עומדות) בסכומים שנקבעו בטבלה
לערי פיתוח לעיל. המעונייגים בסיוע
לרכישה מ״יד-שניה״ יפנו ישירות ל משרד
המחוזי של משרד השיכון
לקבלת אישור הזכאות והפנייה לבנק.
.4דירות בשכירות למועברים לאיזורי
פיתוח בעלי מקצועות נדרשים.
מועברים כאמור יהיה זכאים לקבלת
דירות בשכירות לתקופה שלא תעלה
על 3שנים בהתאם למלאי הדירות
שיעמוד לצורך זה בכל יישוב וישוב
ובשעור דמי שכירות של > 0.257 או
ס/ס 0.30 ממחיר הדירה (בניכוי סכום
ההלוואה העומדת) זאת ברשימה
מסויימת של ערי פיתוח ועל-פי הפנייה
של מרכז ההכוונה לערי פיתוח על־פי
הסדרים מפורטים שיפורסמו.
.5פירוט הסיוע לתושבי היישוב
ולמועברים שאינם בעלי מקצוע נדרש
בערים שאינן נכללות ברשימת ערי
פיתוח, מוצג בטבלה הבאה:
תגאי הרכי שה למשפ חו ת
ן ת>אי רכי שה
ח ס רו ת דיו ר
ל מ שפ חו ת
בעלות דיור
|חלוואח |סח׳׳ג
יסו*
|אמיסיח|מסלימת !הלוואות | אמיסיה
60,000 10,000 50,000
אסדוי
50,000
רכסים
50,000
70.000 20,000 50,000
50,000
אור עקיגא 70,000 20,000 $0.000
50,000
60,000 10,000 50,000 נחריה גאר־סגל 70,000 70.000 50,000
50,000

הערה :
תתאפשר הגדלה מיוחדת נוספת עד
לסך של 10,000ל״י למחזירי דירות
בשכירות עמידר, עמיגור.

.5מפעלי

אליל־הנוער
1עו מ ת הקיפוח הריגשי והחברתי,
/ניחן מוטקה בתכונות חריגות חיו ביות.
הוא גדל כילד יפה-תואר אם־כי
נמוך־קמה, בעל כושר־מנהיגות טבעי
וקסם אישי שכימעט לא ניתן לעמוד ב פניו•
היתד, לו מנת־מישכל גבוהה מאוד
זשאפתנות להתקדם ולהגיע, כימעט בכל
מחיר. הוא הפך לרוח החיה והם תסיסה
(המשך בעמוד )34

ווו ק• 0

הזכאים לסיוע.

חוסכים שעמדו בתנאי תוכנית החסכון
בה הינם רשומים ובידיהם תעודת
זכאות.

היקף הסיוע וטיבו.

. 1הסיוע לזכאים ניתן הן לרוכשי די רה
במסגרת הבניה של מפעלי החסכון
לבניה והן לרוכשי דירה ממקור אחר
כלשהו (יד שניה או קבלן פרטי).
.2המשכנתא הניתנת לזכאים היא :
בירושלים — 35,000ל״י; באיזורים
אחרים — 30,000ל״י( ,גובה המשכנתא
לא יעלה על ״ 407 ממחיר הדירה).
ההלוואה היא ל* 10 שנים ושעור הרי בית
(ללא הצמדה) נקבע על-פי מחיר
הדירה.
.3חוסך זכאי, שהינו זכאי גם בתוכ ניות
הסיוע האחרות של משרד השי כון
(כגון: זוגות צעירים וצפיפות
דיור .)3 +יהיה רשאי להנות
מהלוואה גם במסגרת מפעל החסכון
לבנין, בתנאי שסד,״כ ההלוואות לא
תעלינה על ־ 957 ממחיר הדירה הנר כשת.
.4בנוסף
על ההלוואות הנ״ל, זכאים
המשתייכים לקבוצות הבאות להלוואות
נוספות, בתנאים זהים להלוואות הנ״ל
כדלקמן :
(א) בעל/ת משפחה שאיו בבעלותו
דירה ואינו גר בשכירות בעלת אופי
של דיור מוגן או בדיור ציבורי יקבל
תוספת הלוואה עד 15,000ל״י.
(ב) בעל/ת משפחה אשר גרה בצפי פות
של 2נפשות ומעלה בחדר בדירה
שבבעלותה או בדיור מוגן אחר, יקבל
תוספת הלוואה עד 10,000ל״י. במק רה
זה עליו למכור את דירתו הנוכחית
או להחזירה לחברה המשכנת אם הינו
גר בשכירות.
(ג) בודד מעל גיל 35 ובודדת מעל
גיל 30 שאין בבעלותם דירה ושטח
הדירה הנרכשת אינו עולה על 75מ״ר
יקבלו תוספת הלוואה עד 5000ל״י.

.6כללי
. 1חיילים משוחררים, על-פי חוק
החיילים המשוחררים, הזכאים להיכלל
בתוכניות הסיוע השונות, יקבלו :
(א) הגדלת הלוואה ב־־ ,207 בתנאי
שסך כל ההלוואה לא יעלה על 9570
ממחיר הדירה הנרכשת.
(ב) הנחה של ־ 507 על התשלום
החודשי, למשך 12 חודשים רצופים
מתוך 18 החודשים הראשונים, בתנאי
שסכום ההנחה לא יעלה על 200ל״י
בחודש.
.2פרטים נוספים אפשר לקבל במקומות
הבאים:
(א) תוכנית זוגות צעירים : 1974ב רשויות
המקומיות.
(ב) צפיפות דיור : 3 +בסניפי בנק
״טפחות״.
(ג) ותיקים באזורי פיתוח: במש רדים
המחוזיים ובחברות השיכון ש הציעו
דירות למכירה באזורי דיור.
(ד) הטבת תנאי דיור: במשרדים
המחוזיים !׳בחברות השיכון העירוניות.
(ה) ״מפעל החסכון לבנין״ משרדים
מחוזיים של משרד השיכון וסניפי בנק
״טפחות״.

במדינה
(המשך מעמוד )25
קשר למטרה (צד,״ל, מישטדת דרום־אפדי-
קה, הקונסוליה) — טיפוס זה עוק^ בגאנדי
סימפאטיה בלתי־מודעת.
כי גאגדי עצמו סוגד לפולחן הרומנטי
לאלימות, שהעלתה על נס איש כמו מאיר
הד־ציון — אדם ששחט במי ידיו בדווים
על-ידי חיתוך גרונם. בהיותו אלוף־הפיקוד
השתתף בשימחה במירדפים אחרי פידאיון,
ירה באקדחו בערבי בלתי-מזויין שנתקף
בטירוף, אסר את השמעת שיר־השלום
בפיקוד שלו.
יש פיצול בין גישתו של האלוף זאבי,
שהופיע בטלוויזיה והשמיע את 1עתו כי
אי־אפשר לשים קץ לטרור בלי פיתרון
פוליטי של הבעייה הפלסטינית, לבין־ דוק טור
גאנדי, העוסק בדיאגנוזות של מטו רפים
אלימים.

את סוד ה פי חו ת?
כי צדה 1ברח 1מי ס מבי החב רו תהתא דו ציז ת
ו. יל 1״ ם

הפשעים

מיטב

חברי!

שחיתות
׳רוסי־ציבור ב מ קו חק״רה
כתכסיס מחוכם
איכמח שימעון פרם את
עצמו מימין, משמאל ומהמרכז
כלוחם נגד שחיתות, שימעון פרם הוא
בדיחה. אבל כמומחה ליחסי-ציבור, הוא
גאון. השבוע הוכיח זאת שוב.
בממלכתו נתגלו סימפטומים של מחלת־שחיתות
בשלב מתקדם, שפשטה בחלקי־הגוף
השונים. הקשר שלו לפרשות שחי תות,
עוד בתקופת היותו מנב״ל מישרד־הביטחון,
צף שוב בזיכרון. כאשר נתגלה
כי נוסף על הכל קיבל הוא־עצמו, מן
הקואופרטיבים שהיו תלויים בחסדיו, מתנה
שערכה עשרת אלפים לירות, הוא היה
נתון במצב קשה מאד.
הוא הניב על כך בתכסיס גאוני. הוא
מינה שלושה אישים כמבקרי מערכת־הבי-
טחון.
שלושת הייקים. הבחירה היתד, שיא
של תיחכום, כי עצם זהותם של השלושה
איבטח את כל האגפים :
• בראש הביקורת הפנימית הועמד
שימעון אבירן, מפקד חטיבת גיבעתי האגדתית
במילחמת תש״ח, מנהיג בכיר של
מפ״ם, יליד גרמניה, קומוניסט בנעוריו,
איש-ביטחון מובהק. אבירן נודע בימי מיל־חמת־העצמאות
כאישיות מוסדית ממדרגה
ראשונה, סולק ממערכת־הביטחון על־ידי
דויד בן־גוריון מייד אחרי המילחמה בשל
השתייכותו השמאלית.
• כמומחה מישפטי נבחר עסקן בכיר
של הליכוד, הח״כ-לשעבר הנם קלינגהופר,
אדם נקי-כפיים, פרופסור מפוזר בעל הופעה
ייקית מובהקת (למרות שהוא ממוצא אום-
טרו-הונגרי).
• כאיש שלישי בצוות נתמנה ד״ד
ארתור ברגמן, מנכ״ל לשעבר של הבנק
לספנות, גם הוא בעל הופעה ייקית מובהקת,
שהתפרסם כאשר הגיש את העתירה
לצו־על־תנאי אשר הכשילה את המהדורה
הראשונה של מימון הבחירות מקופת המדי נה.
כישורים
מיוחדים ז מבחינת נקיון-
הכפיים, קשה היה לבחור באנשים מכובדים
יותר. מבחינה פוליטית, מאבטחים שלושת
האישים את פרס מימין, משמאל ומן המר כז.
ברור
לגמרי כי זאת היתד, כוונתו העי קרית
של פרס. לאיש כמו קלינגהופר, למ של,
אין תפקיד סביר במערכת זו. הוא
פרופסור למישפט קונסטיטוציוני דווקא,
ובוודאי שאין לו הכישורים המיוחדים ל י
מילחמה בשחיתות.
אבירן הוא אדם מעשי יותר. אולם גם
כאן מתעוררת השאלה אם ניתנו לו האפ שרות
והיכולת המעשית לעריכת ביקורת
יסודית במערכת-ד,ביטחון, ובכלל זה המנ גנון
הדרוש כדי לפתוח את כל תיקי המיב־רזים
וההזמנות מאז ,1967 לגבות עדויות
חדשות, לפנות לציבור כדי לקבל תלונות,
ולהבטיח למתלוננים כי לא יבולע להם
ביחסיהם עם מערכת״הביטחון בעתיד.
כל זה יתבדר בעתיד, אחרי שתהיה שהות
לאבידן ולחבריו להוכיח את עצמם. בינתיים
לא נתגלו השבוע״כל סימנים שצמרת
מערכת הביטחון שינתה את גישתה, המח בלת
בגילוי שחיתות (ראה עמון .)23
ואילו פרם השמיט, בתכסי׳ם מחוכם זה,
את הקרקע הציבורית מתחת ללנליהם של
אותם־ אשר דרשו מינוי מבקר מחוץ
למערכת־הביטחון, הקמת ועדת־חקירה
נייטרלית, או עריכת בדיקה יסודית מטעם
גוף מיקצועי בלתי־תלוי.

** מו־כן קי פ ל תי בשנת 1962
6000 לירות משכנא גוטפרוינד ה ע
וסק בניירות־ערך, כי אמרתי לו שיהיה
פיחות• קיבלתי ממנו סכום נוסף של 8000
לירות בשנת , 1966 כאשר קניתי ממנו
מיגרש נד 18 אלף לירות. שילמתי לו 10
אלפים שהיו לי מפיצויים על עבודתי בממשלה,
וההפרש של 8000 היה כנראה
על חשבון העניין הקודם.״
כך, במילים אלו, מתאר מיכאל צור
כיצד מכר את סוד הפיחות של שנת
.1962 באותה שנה הוא היה המנהל׳
הכללי של מישרד-המיסחר־והתעשייה, האיש
הכל־יכול במישרד חשוב זה, ולמעשה
היה הוא שר־המיסחר־ור,תעשייה, ללא ה תואר.
על פיו נשק כל דבר.
והגה הולך אדם זה, האיש החזק של
הכלכלה הישראלית, ומוכר את סוד הפיחות
תמורת 14 אלף לירות. נכון כי הדבר
היה לפני עשר שנים, ושווי הכסף
היה אז כפול ומכופל. אולם בכל זאת,
כיצד ניתן להסביר זאת?

כעבור זמן־מה בסכום בן 6000 הלירות,
והוסיף עוד 8000 כאשר הגיעה הזדמנות
נאותה לכך׳ בשנת . 1966
הודאתו של צור במישטרה משתרעת
על מאות עמודים. לרוב היא כוללת גיר־סות
שונות וסותרות על אותו עניין, עד
שקשה לדעת מה קרה באמת. אולם נראה
כי הדברים שאישר צור בהוראותיו למיש־טרה
החל מיום הישברו, ה־ 19 במארס, הם
הקרובים ביותר לאמת.

מכ שירים
בידי צור
* 6ך, ל מ של, מספר צור על יחסיו עם
ידידו, היהלומן היהודי מבלגיה דק
טראוברט. הוא מספר כיצד קיבל מ

ט סרו עז/
הידיד ה טוב
י* איש ששילם למיכאל צור תמורת
ן ן סוד הפיחות הוא אחד מאילי הכל כלה
בישראל, מהשליטים האמיתיים שלה,
ולכן הוא נחבא אל הכלים ושמו אינו
דבר. שכנא גוטפרוינד מחזיק ב־אומר
מישרד
•שעליו כתוב גוטפרוינד להשקעות,
ברחוב נחלת בנימין 47 בתל־אביב,
הוא עצמו גר בבתי־השוקולדה שברחוב
הוברמן. תוארו הוא ״יועץ להשקעות,״
והוא נחשב כגדול המומחים בישראל
להשקעות בזהב. משך שנים רבות היה
היועץ של ׳קבוצת בנק ארץ־ישואל—
בריטניה, ועמד מאחרי עיסקות המתכות
השונות שעשה הבנק בהצלחה רבה•
גוטפרויגד זכה במוניטין בינלאומי כהחל
עוסק בחברות בינלאומיות. אשר הוא גילה לפני עשר שנים כי חברת
אאודי־נ.ס.או. הגרמנית מחזיקה בידה אוצר,
בצורת הזיכיון על מנוע הוואנקאל,
וכי פולקסוואגן האדירה תיאלץ לקנות
את ה־שליטה על אאודי־בנבאו.
גוטפרוינד, באמצעות קבוצת בנק ארץ
רות צור כבית־המי£זפט
ישראל—בריטניה, החל קונה מניות ־של
למענה — נשבר
אאודי־נ.ס.או ,.והגיע לשליטה ב־ 20 אחוזים
לערך ממניות החברה. כאשר פולקס־האגן
ניסתה לבלוע את אאודי, נתקלה טראוברט 18 אלף דולר, ולדבריו ניתן
בהתנגדות עזה של קבוצת גוטפרוינד, ש לו הכסף כדי שיישקיעו עבור היהלומן
הכריחה את פולקסוואגן לשלם למיעוט ׳ בבורסה. צור מספר כי היו לו חברים
פי־חמישה מכפי •שהציעה ליתר בעלי ה נוספים שנתנו לו כספים כדי שישקיעם
מניות. בנוסף קיבלה הקבוצה לידיה זיכ עבורם. המישטרה שאלה אותו האם ה כסף
ניחן כתמורה להעדפות שנתן ליהלויון
לייצור הוואנקאל, הקימה על בסיס
זה בישראל מיפעל לייצור מנועים אלה. מן בעיסקי-יהלומים, בעיקר באמצעות
גוטפרוינד לא הסתפק בהישג זה, החל חברת־היהלומים הממשלתית פיתוח, ש לרכוש
מניות קרטיס־רייט, שקיבלה לידיה צור היה מייסדה ויושב־ראש מועצת־את
הזיכיון באמריקה למגוע. הוואנקאל. המנהלים שלה.
צור לא אישר גירסה זו, אולם הוא
שער מניות אלו קפץ מ־ 7דולר המניה
ליותר מ־ 40 דולר, וקבוצת גוטפרוינד הוסיף וסיפר כיצד ניצל את טראוברט
גרפה הון רב. אחר־כך רכש חבילת מנ לאחרונה, כאשר התמוטט הבנק של טיבור
יות גדולה בחברה לא ידועה בארצות־ רוזנבאום. צור לא יכול היה בחודשים
הברית, שמניותיה היו בשפל המדרגה, דצמבר—ינואר לעזוב את הארץ, כיוון
אולם היו לה מיכרות זהב ובדיל. כעבור שהיה כבר תחת עיקוב• הוא היה צריך
שגה החלה הגיאות במחירי הזהב וה לשלוח לשווייץ את המיסמכים שהחזיק
בידיו, ואשר היקנו לו את השליטה ב־בדיל,
ו־שוב גרפה הקבוצה הון.
שכנא גוטפרוינד היה דמות מכובדת שלוש חברות ואדוציות: קומפטרפין, ני־בכל
גוף כלכלי בישראל, וברור כי היה קוטאפ ודומיניון.
ביחסי־קירבה גם עם מיכאל צור. כפי
שלוש חברות אלו היו מכשיר בידי צור,
שמגלה עדותו •של צור במישטרה, שחלק ודרכן השקיע בחברה לישראל 5.5מיליון
ממנה צוטט מילולית, לא היתה מכירת דולר דרך הקבוצה הגרמנית. כספים אלה
הפיחות עיסקת־סוחרי״סוסים מסתבר כי קיבל בכמה צורות בדרכים בלתי־חוקיות,
צור נתן ל-שכנא ידידו רמז, וזה גמל לו בעיקר על־ידי הונאת הגרמנים ששילמו

לו 5מיליון מרק גרמניים שהיו דרושים
לו בעמלות, להסדרת הלוואות בנקאיות
בהיקף של 34 מיליון דולר לקבוצה הגרמנית,
לצורך השקעתם בחברה לישראל.
בחודש
דצמבר הסתמן סיכוי ליציאה
ממשבר רוזנבאום — החברה לישראל.
הוקם איגוד־נושים •שהציע לקנות את חובות
רוזנבאום לחברה לישראל, שהיו
8.5מיליון דולר. האיגוד, בראשות המיל יונר
שאול אייזנברג, הציע לחברה לישראל,
הלק במזומן ואת היתר בתשלומים.
מניין יבוא החלק במזומן?
צור הציע להסדיר זאת על־ידי ויתורו
על החברות הוואדוציות ששלטו ב־5.5
מי׳ליון דולר השקעה בחברה לישראל.
כסף זה צריך היה להוות הבסיס לאיגוד
הנושים, וכך יינצלו הבנק של רוזנבאום
וחובות החברה לישראל.
צור שלח לשווייץ, באמצעות טראוברט,
את מיכתבי השליטה בחברות הללו, וזה
העבירם לקבוצה הגרמנית באמצעות
שליח.
עדותו של צור במישטרה מגלה גם, כי
השטרות שהחזיר בספטמבר לחברה לישראל
הוצאו במירמה, ולכן אין להם
ערך. מסתבר כי צור בא בספטמבר (לפי
עדותו מיום )20.3.75 לבנק של רוזנבאום
בז׳נבה, וביקש ממזכיר־הבנק את השטרות
על סך 5.5מיליון דולר שהיו בבעלות
החברות הוואדוציות של צור, והיו מופ קדים
אצל רוזנבאום. מזכיר הבנק השיב
כי השטרות אינם במקום, אלא בכספת
הבנק בלוכסמבורג.
צור ביקש להביאם, וכאשר נכנס למח רת
לבנק ניתנה לו מעטפה ובתוכה שט רות•
משום־מה בדק את השטרות, וגילה
כי אין אלה רדשטרות הנכונים. הוא איים
כי יפנה מייד למי-שטרה אם לא יחזירו
לו את השטרות שלו, ואז התברר כי
השטרות הללו הופקדו בלי ידיעת צור,
כפיקדון בחברה ואדוצית של רוזנבאום,
בשם אי.ם י.טי.
על־מנת לשחרר את השטרות זייפו צור

מיכאל צור כדיר לכלא
הודאה — מרצון

הידעה מם
הודעתי סיי
הבס הקייס

ה״ם גאותיוון לט,

י*־ם י

סלים הלידה

מס׳ הזהוח
,המקצוע
מקיס העבודה

מרמרי׳ דתתי יסטו

קטע מהודאתו המקורית של מיכאל צוו שנגנתה ני ,19.3.75 היום שנו 1ש נו
ומזכיר־הבנק מיכתב עם תאריך מוקדם
יותר, וכך שיחררו את השטרות וצור
קיבלם והביאם ארצה, ונתנם לחברה לישראל.
אגב, צור מסר לקבוצה הגרמנית
גם את תעודת־ההפקדה שהיתר! על שמו,
בסך 1.3מיליון מרק גרמניים. תעודה זו.
נשלחה על־ידו לפרנקפורט, באמצעות ההיסב
של החברה לישראל, לובה טיגנר.

הפרקלי ט נד ה ם
מן ה הו דאה
1פני עדותו של צור במישטדה,
/חשבו ראשי החברה לישראל כי ב״
החזיקם בשטרות הם מקטינים את חובם
ב־ 5.5מיליון דולר. עתה מתברר כי
השטרות הוצאו במירמה, ולכן אין למח זיק
בהם תועלת מכך, והקבוצה הגרמנית
כבר הטילה עיקולים בשווייץ על החב רות
הוואדוציות, בעלות השטרות כחוק.
הודאתו של צור פוגעת בידיד־נפש
אחר שלו, היהלומן פסח ברמן. ברמן
היה שנים רבות נציג בילעדי ליהלומים
של חברת פיתוח בארצות־הברית, לפי
הוראת צור. דבר זה היה בניגוד לכמה
ביקורות של מבקר־המדינה, שאסר על
חברת פיתוח למכור יהלומים אלא רק
לקנות יהלומי־גלם.
מייד לאחר מעצרו של צור היה ברמן
מבקר מדי־יום אצל רעייתו רות, מסיעה
מירושלים לכלא וחזרה, ומעודד את רוחה.
והגה, צור מצא לנכון לספר כיצד קנה
מברמן 10 אלפים דולר בניגוד לחוק, שי לם
לו בלירות.
מדוע נשבר צור? לא היה מי שתמה
על כך יותר מאשר פרקליטו, עורך־הדין
ארווין שימרון. עד ה־ 18 במארס היה
שימרון בטוח למדי בעצמו• החומר ש נמצא
בידי המישטרה כלל בעיקר הוכחות
על כך שצור החזיק קופה בי. וכן כי קיבל
עמלה של 70 אלף פרנקים שווייציים מ־רוזנבאום,
ועוד דברים מסוג זה.
גם שומרון וגם פרקליט מחוז תל־אביב
העריכו, כי החומר יאפשר להם להאשים
את צור בעבירות שעונשן 3—5שנות
מאסר, ועל־כל־פנים אין עימן קלון כה
גדול — שכן, מי בימינו אינו מחזיק
קופה ב׳ או מקבל עמלות? למעשה,
שימרון וקדמי סיכמו נבר את כתב־האי־שום
שיוגש על בסיס החומר שהיה בידי
המישטרה, אשר ידעה כי אין לה כל סיכוי
להבין את מיסמכי החברה לישראל וה מעשים
הפיננסיים של צור.
ביום שלישי, ה־ 18 במארס, סוכם בין
ההגנה והתביעה כי כתב־האישום יוגש
ביום השישי הקרוב שלאחר־מכן, וקרוב־לוודאי
שהמישטרה לא תתנגד לשיחרורו
של צור בערבות עד המישפט. באותו יום
נפגש שימרון עם צור, ויעץ לו לסרב
להיחקר בנימוק כי הוא עייף. אומנם,
החוברים הסתמכו על תקנות ההגנה ה מחייבות
את הנחקר להשיב לכל שאלה

ואינן מאפשרות לו לסרב לענות, אולם
שימתן יעץ לצור להודיע לחוקריו כי
הוא פשוט עייף מחקירות וכי הוא מבקש
שיתנו לו מנוח. שימרון נפרד מצור בתחושה
שהכל מתנהל על מי״מנוחות,
הלך לישון בחדרו במלון פלאזה בתל־אביב
בהרגשה טובה.

למה

נשבר צור!
ף* יום הרגיעי בשעות הצהריים
^ התקשר אל שימרון ניצב-מישנה
בנימין זיגל, ביקשו לבוא אליו בדחיפות.
שימתן עשה זאת, שוב בלי כל חשש.
משהגיע לזיגל, מצא את צור יושב עימו.
זיגל פנה לשימתן, אמר לו כי חל מיפנה
מכריע ביותר, וכי צור מספר דברים
כה חמורים עד שהוא מצא לנכון להפסיק
את שטף־הדיבור של צור ולאפשר לו
להיוועץ בפרקליטו, כדי למנוע כל טענה

נימים אלו. שועל־ההקירות הוותיק זיגל
היטיב לדעת כיצד לשבור את אליל־הכל־כלה
הישראלית.
אחת התיסבוכות שנוצרה כתוצאה מ הבנה
לא־נכונה של הודאת צור, היא
פרשת האישום־בשוחד, כתב־האישום טוען
כי צור לקח שוחד מקבוצת ריגר הגר מנית,
שהיא בעלת־המניות הגדולה ב חברה
לישראל. עדויותיו של צור קבעו
כמה פעמים כי הוציא את הכסף מן הגר מנים
במירמה. העדויות מספרות כי אמר
לגרמנים שעליו לשלם עמלות לבנקים,
כדי שיסכימו לתת הלוואות לגרמנים.
העמלות היו בגובה 5מיליון מרקים.
כשנוכח צור כי הגרמנים מהססים לשלם
עמלות כה גבוהות, הציע להם מוצא צורי
אופייני: הרי תקנות מס־ההכנסה בגרמניה
מאפשרות לנכות את העמלות כהוצאה
מוכרת, אמר להם. במקום להצהיר על
עמלות של 5מיליון מרקים, תרשמו 10
,מיליון מרקים, תנכו את הסכום כולו מן
הרווחים שלכם כיזמי העיסקה, תעבירו

גאל ל בי ב
אפשרית, מאוחר יותר, כי ההודאה הוצ אה
בכפייה. כאשר זיגל הראה לשימרון
חלקים מן החומר החדש, חישב שימרון
להתעלף.
צור החל מרצונו שלו, ובלי שאיש
יידע מה לשאול אותו, לספר את כל פר ישות
עברו — כולל תרגילי החברה לישראל,
וכיצד הוציא במירמה מן הגרמנים
ומאחרים 5.5מיליון דולר. משך שלושה
ימים דיבר צור ללא־הרף, כמי שמבקש
לפרוק מעל ליבו את הכל. האומנם נשבר
בגלל האיום כי יעצרו את אשתו רות,
שהיה לו עימה חשבון־בנק משותף ה מעורב
בפרשה? או אולי בגלל השהות
הממושכת בכלא? לגירסות אלו יש לצ רף
עוד אחת.
צור היה תמיד בטוח בעליונותו ה־שיכלית
על כולם. מוחו היה מפורסם ב חדותו,
והוא התייחס לאחרים בביטול.
והנה נפל בפח בידי טיבור רוזנבאום, ה־כלומ׳ניק
הזה שרק תודות לצור הניע
למעמד שאליו הגיע. צור העמידו על דגי׳
ליו בעשותו אותו בנקאי של חברות-
המיסחר הישראליות עם אפריקה, והבנקאי
של עיסקת החברה לישראל. צור יכול
היה באותה מידה עצמה לעשות עיסקה
זו בבנק שווייצי סולידי כמו קרדיט־סוויס
או יוניון-די־בנק־סוויס, והוא בחר דווקא
ברוזנבאום, שעתה הפילו ממרום מעמדו.
החוקרים ידעו על הפגיעה הקשה בגאוותו
כתוצאה מכך, ופרטו רבות על

את העמלות לשווייץ, ומשם אחזיר לכם
5מיליון מרקים• כך לא תעלה לכם העמלה
דבר, כולה תהיה על חשבון מם־ההכנסה
הגרמני, והכל יהיה חוקי.
הגרמנים הסכימו, ובקפדנות גרמנית דאג
האיש החזק של קבוצת ריגר, הורסט
ראהה, כי העיסקה כולה תדווח לשילטונות
המס׳ כולל החלק של החזרת מחצית העמלה
משווייץ. הכל היה כשר.
הגרמנים איי מו בתביעה
ך* אשר ניגשו פרקליטי מחוז תל-
^ אביב לניסוח כתב־האישום, עמדו
לפני בעייה: מאחר שקבלת העמלות היתד!
בגרמניה, ומקורה אינו בישראל, אין זו
עבירה לפי החוק הישראלי אלא רק לפי
סעיפי השוחד. אבל במעשה־שוחד יש שני
צדדים: משוחד ו&שחד, ואילו כאן יש
רק משוחד, כאשר נותן־הכסף סבר כי
הוא ניתן כעמלה. כתב־האישום קבע, אסכן,
רק כי צור קיבל את הכסף כשוחד,
ולא התייחס כלל לחלקם של משלמי־הכסף
בעניין.
אולם פירסום כתב־האישום גרם מייד
לקבוצה הגרמנית להקים קול זעקה, שכן
יריבם בחברה לישראל, הברון אדמונד
דה־רוטשילד, האשימם מייד בשיחוד ודרש
לסלקם מן החברה. כשפנו הגרמנים לפרק
ליטות,
קיבלו הסבר כי אין כל כוונה
לטעון שהם נתנו שוחד, ואף הצביעו
לפניהם על פסק־דין ידוע (ע״פ ,244/57
פד״י י״ב ,)601 ,שבו קובע בית־המישפט
העליון כי יש מיקרים שבהם פלוני נותן
כסף בתום־לב, ואילו הלוקח אותו מקבל
למעשה שוחד.
הגרמנים תבעו מיסמך בכתב על כך,
איימו במיכתב ( )28.4.75 על פרקליט מחוז
תל־אביב, כי אם תבוטלנה הקלות־המס
שקיבלו בגרמניה כתוצאה מן הפרשה ב ישראל,
יתבעו מממשלת ישראל את הנזק
שייגרם להם ושיהיה סביב 140 מיליון
מרקים גרמניים — הסכום שהשקיעו ב ,
חברה
לישראל.
אם תחל המישטרה לחקור על סמך תיקי
מיכאל צור, צפויה לה עבודה רבה. הגה,
למשל, מאשר מי שהיה ראש שירותי־הביטחון
הכלליים עמום מנור, נאמנו של
רוזנבאום בישראל (בעדותו במישטרה ש ניתנה
ב־ 30 בנובמבר ,)1974 כי ידע מפי
טיבור רוזנבאום שעיסקה מסויימת שעשה
צור עם רוזנבאום, עיסקת א-י-ם־י-טי על
סך 2.6מיליון דולר, זזיתה פיקטיבית.
היתה זו עיסקה שבאמצעותה קיבל צור
ברמאות אישור מן האוצר להוציא 2.6
מיליון דולר מישראל, והפקידם אצל רוזג־באום.
כשנודע למנור דבר העיסקה, דיווח
עליה לאברהם אגמון, מנכ״ל האוצר, וזה
יעץ לו לפנות לא למישטרה, כדרוש, אלא
להנהלת החברה לישראל...

הביוב המיפלגתי
ה ט הו ר
*9הודאות של צור משתרעות על־פני
ן ן מאות עמודים. היום מתחרט צור על
מה שאמר. ק־שה להניח כי יסכים להוסיף
ולהסביר למישטרה את הטפח שגילה.
עובדה אחת ראוייה לציון: בכל הוראותיו
אין מופיע אף שם אחד של אדם שהוא
מן השורה הראשונה בכלכלה הישראלית,
לא שר ולא סגן־שר. וזאת, למרות שחוק־ריו
של צור לחצו עליו קשות בניסיון
להשיג משהו נגד צבי דינשטיין או פינחס
ספיר. ההודאות הגלויות של צור, המס־גירות
את טובי חבריו, משכנעות כי אילו
היה לו דבר־מה נגד ספיר וקבוצתו, היה
אומר זאת• פשוט לא היה.
לפני שנים אחדות פגש• אדם ידוע במיכאל
צור בבר־מיצווה של בנו של אבי־עזר
שלוש, אז מראשי מישרד־החוץ. צור
היה אז אחרי פרישתו מן השירות בממ שלה,
ודובר בו נכבדות כמועמד לכהונת
שר בממשלה הקרובה. האדם שאל את
צור אם נכונות השמועות הללו, וצור
השיב :״אינגי מוכן להגיע לממשלה דרך
הביוב המיפלגתי.״ כיום, אין ספק שצור .
מהרהר שוב, אם צינורות־הביוב הממד
לגתיים אינם נקיים יותר מעיסקותיו־שלו
עם רוזנבאום וצי״ס באירופה.

!י — 33

ווענונוח האסיד X
(המשך מעמוד )31
בכל חבורה עמה התחבר. כילד, היו? כבר
מנהיג של חבורת בני־טובים בחדרה ש עסקה
בסחיבות והתפרצויות קטנות ל קיוסקים.
פרשיות אלה הטילו כתם על
שם מישפחתו המכובדת בחדרה. הם חששו
שבניהם ייגררו אחריו. המישפחה התארג נה,
ושלחה את מוטקה ללמוד בבית־הספר
הימי בחיפה.
הוא היה תלמיד גרוע וחסר־משמעת,
אבל ימאי מצטיין. כא־שר סיים את לימודיו
בבית־הספר וקורס של הפלי״ם —
המחלקה הימית של הפלמ״ח — בקיסריה,
עלה על אוניית־סוחר והחל עובד כמכונאי
אוניות. עוד קודם שהחלה מילחמת ה עצמאות,
הוא כבר סבב בעולם וערך
סיור במדינות אמריקה הדרומית• כשפרצה
המילחמה הוא חזר מייד ארצה, גויים
כמכונאי לחיל־הים. בעצם ימי המילחמה
נשלח לקורס קציני־ים, משם נזרק כעבור
זמן קצר בגלל עבירת־מישמעת. הוא הוח

ליחידתו כטוראי. העלבון היד, צורב
מדי, והוא ערק מהשירות.
זמן רב חיפשו יחידות המישטרה־הצבאית
אחרי מוטקה. הם סרקו את כל
איזור חדרה והסביבה, אולם לא הצליחו
למצאו. באור היום היה מוטקה נחבא
בצריף רעוע מאחרי בית־הכנסת בחדרה.
הוא היה יוצא לרחובות רק כשירדה ה חשיכה.
כל אנשי חדרה ראו אותו, אך
איש מהם לא העז להסגירו, פ־שוט פחדו
מפניו ומפני נקמתו• ישמע מעשיו וכושרו
הגופני הנדיר הלכו לפניו.
רק אחרי שהמישטרה הצבאית ביקשה
את עזרת המישטרה האזרחית, הצליחו
לאתר את מקום־מחבואו. מוסקה התנגד
למעצר. הוא דרש מהשוטרים לאפשר לו
לחזור ליחידתו, כדי להתייצב בפני מפק דיו
.״אם תמסרו אותי לידי המישטרה
הצבאית,״ איים ,״אני לא הולך.״
הבטיחו לו. הוא הלך עם השוטרים
לבניין מישטרת חדרה. ישם הבחין בי
רימו אותו, וכי עומדים למסרו לידי שוטרים
צבאיים שהמתינו לו. הוא קפץ מה קומה
השנייה מגובה של ־שמונה מטרים.
לא נפגע׳ ניפנף בידו לקציני־המישטרה
הנדהמים, צעק לעברם ״שלום,״ ונעלם.
לימים, כשנשאל איך לא חשש לקפוץ
מגובה כזה, השיב :״ספורט זה ספורט!״
בתום מילחמת העצמאות, כשהוא בן ,23
חזר מוסקה לחדרה. הוא הפך תוך זמן
קצר לאליל הנוער המקומי. יחד עם כמה
ידידים ביצע כמה מעשים שהוגדרו ב־
״מעשי קונדס,״ שכתוצאה מהם נותרו
כמה אזרחים חדרתיים בחסרון כיס וב חסרון
סחורה. הוא לא נתפס מעולם. מעו לם
לא נפתח נגדו תיק. בעיני הנוער
המקומי הוא הגשים את האידיאל של חיי
בטלה ופזרנות, ללא דאגה וללא עבודה.
אם מידת השפעתו על גברים היתה
גדולה, הרי מידת השפעתו על נשים היתר,
כפולה ומשול־שת. הוא נודע כגבר חסון
ויפה־תואר שנשים אינן מסוגלות לעמוד
בפניו. היתד, לו שיטת חיזור מיוחדת אחרי

נערות• הוא נהג בהן בקשיחות ובאדנות,
ללא התחשבות ברגשות .״נשים אוהבות
גברים ברוטאליים!״ היה נוהג לומר.
חבריו קינאו בו מאד על הצלחתו בקרב
המין היפה. הוא עצמו היה אומלל. הוא
לא היה מסוגל לקשור קשרים ריגשיים
עם אשה. בשל הטראומה שעברה עליו
בימי־ילדותו, לא היתד, לו כל התייחסות
ריגשית כלפי אחרים, אלא אל עצמו בלבד.
לא היו לו שום אמות־מידה לגבי התייח סות
לעולם החיצון ולקיומם של אג־שים
אחרים. בשלב מאוחר יותר בחייו, כאשר
החל רוכש לעצמו אמות־מידד, מעין אלו,
הפליאה אותו התגלית שגם אנשים אח רים
מלבדו קיימים ומרגישים.

שליח בזכו ת הפשע
יה ז!ה בשנת ,1952 כאשד בדרך־
( \ מיקרה נקלע מוטקה קידר לביתו של
הפסיכולוג ד״ר דויד דודי ברמת־השרון.
רודי שירת אז כפסיכולוג של בית־הסוהר
המרכזי ברמלה. כעבור שנה, כשהם נפגשו
שנית, הבחין רודי במצוקה הנפשית שממנה
סובל מוטקה. הוא הציע לו טיפול
פסיכולוגי. מוטקר, הסכים. הוא התחייב
לקבל על עצמו טיפול שיטתי, שתוצאותיו
החלו מסתמנות בהתנהגותו.
הוא החל מגלה סימני זהות עצמית, החל
מבחין במציאותם של רגשות ומתייחס אל
קיומם והרגשותיהם של אנשים אחרים.
הוא עבר משברים קשים, תוך מאבקים
נואשים עם עצמו. את יצר־התוקפנות
שלו, שהיה חייב לבוא לידי ביטוי חיצוני,
פרק בהתמכרות לציד. הוא הפך צייד
נלהב ומומחה. היה יוצא למסעות ציד־חזירים
בחולה, מוכר אותם במטולה ל קצבים
מתל־אביב. שמו הלך לפניו כ־צייד־דורבנים
יוצא־דופן, שהיד, אורב
לדורבנים בלילות ליד מאורותיהם בהרי
ירושלים והיה צד אותם בידיים.
באותה תקופה התגורר מוטקה בירוש לים.
בחברת נערתו, בת קיבוץ עין־החורש
שליד חדרה, התגורר בבית נטוש בקי לומטר
הרביעי לפני ירושלים, כשהוא
מוציא את מיחייתו מציד דורבנים. קיבו צי
הסביבה, שהדורבנים היו משמידים
את יבוליהם׳ היו משלמים לו עבור כל
דורבן שחיסל. הוא היה מביא להם את
אוזני הדורבנים כהוכחה, וניזון מבשרם.
הוא ניסה ללמוד באוניברסיטה העברית
בירושלים, למרות שלא היתד, בידו תעו*
דת־בגרות. בתקופת לימודיו ניהל רומן
עם בתו הנשואה של אחד הפרופסורים
באוניברסיטה. זה רצה להציל את חיי-
הנישואין של בתו, גילה להנהלת האוניברסיטה
כי מוטקה זייף תעודת־בגרות כדי
להתקבל ללימדים באוניברסיטה• הוגשה
תלונה ר״שמית למישטרה. מוטקה נעצר,
הואשם בזיוף מיסמך רישמי.
המישפט לא נערך מעולם, אבל מוטקה
נזרק מהאוניברסיטה.
היה זה במהלך הטיפול הפסיכולוגי שלו,
כאשר הפתיע מוטקה יום אחד את מטפלו.
הוא הביא לו שגי אקדחים שהיו ברשותו
מאז ביצוע השוד בבנק בעפולה. את ה אקדחים
גנב כשד,ועסק בתור שומר ב־תע״ש
בשנת .1950 אקדחים אלה נמסרו
למישטרה, אחרי שהושג ההסכם עם היועץ
המישפטי בדבר ההודאה של מוטקה בפשעים,
תמורת סגירת התיקים נגדו.
הידיעה על הצלחת שיקומו של מוטקה
קידר לא נשארה בגדר סוד. הוא הפך
דמות חברתית מקובלת בחברה התל־אביבית
של סוף שנות החמישים• הוא היה
הרוח החיה במסיבות רבות שנערכו בעיר,
שיחק שח בכסית עם משוררים,
פיטם את מיקטרתו ברוול תוך ציטוט
פסוקים ממישנתו של ברוך שפינתה
ודיקלום חרוזים של עומאר חייאם. לפתע,
ביום אחד, נעלם מהנופים שהפך חלק מהם.
הסתבר כי תוך מהלך שיקומו גויים
מוטקה פתאום לשליחות לאומית. מגויסיו
ידעו היטב כל פרט בעברו. התפקיד ש הוצע
למוטקה, הוצע לו דווקא בשל תכונותיו
המייוחדות וכישוריו בעבר.
החשש מפני גילוי זה, הוא שהיה אחד
הסיבת העיקריות למאמץ להעלים את
מוטקה קידר בכל מחיר, להטיל איפול
על קיומו, למנוע ממנו מגע עם אנשים.
אי־אפשר היה לקבור את גופתו על ה סודות
שנשאה עימה. כך החל הניסיון
לקבור את מוטקה קידר בעודו בחיים.

(חכתכה הכאה בסידרה
עד פרשת מוטקה הידר
— כגיליון הבא).

מדינת ישראל
משרד החקלאות
1 1תבצע החוזרות
דוחהמחיר , 1 ירקות

ג 1ר
1 1 קירות
1 1 עופות
1 1 דגים
1 1 בחנויות השרשרת של הסופרמרקט, השופרסל
וחנויות פרטיות אחרות
להלן

ל ־ 1 5 .5 .7 5 - 11.5.7 5
לצרכן
5.50ל״י
עגבניות מעולות
1.95
מלפפונים מעולים

תפו״אד חדשים
תפו״אד חורפיים
תפו״אד חורפיים ארוזים
תפו״אד חדשים ארוזים (ירושלים)
בצל יבש
בצל ארוז (ירושלים)

1.45
1.90
1.50
1.85
2.15
0.75
0.90

ולנסיה -אפילים אשכוליות בננות

2.05
1.70
3.45

פטם קפוא מוכן לבישול

פטם צעיר מוכן לבישול— קפוא גודל 2
שקית שקופה והחתימה כתומה

תנועוף, טנא עוף, עוף מיוחד מעולה
בקלה— פרום אחיד, עשוי מדגים
שמשקלם לא פחות נד 360 גר׳

7.50

9.00
10.50

8.80

כותרת ראשית
ג׳ק לנוון
וולטר מטאו
ס ן זא*ו [111

סרטו הגדול של
בי לי ווי לדר
בכורה ארצית

אדוב ת״א
5 — 7.30 — 9.30
שימו לב לשעות ההצגה

הקומדיה המשגעת שד השנה
העולם הזה 1967

והנידה

הו שמד ארכיון מי של חתה קניו ת
של מי שר ד־ הבי ט חון באמרילוה
מישרד מבקר־חמדינח לא הצליח לבדוק את עיסקות
מישלחת־הקניות של מישרד־חביטחון גאוצות־הברית, כיוון
שהארכיון הבולל את הממזמכים הושמד על־ידי שריפה. מבקר-
המדינה לא הצליח לברר אם השריפה היתה מיקרית או
מכוונת. ועדת כספים של הכנסת, ששמעה על כך לפני שנה,
הסכימה לאסור את פירסום פרשת הארכיון המושמד ורק
עתה, בדיוני הוועדה עם נציגי מישרד-הביטחון, חזרו כמה
חברים בוועדה והעלו את הפרשה מחדש.
פרשת הארכיון הועלתה בדיברי ח״כ אברהם מלמד,

היועץ המישפטיי
חוקר שו ח ד
החברה האנגלית שקנתה בשעתו את
חברת״הנפט הלאומית ופיגרה בתשלומים,
העבירה בימים אלה עוד 3מיליון דולר,
נוסף ל־ 7שכבר שילמה. עתה עומדת
הקונה בלוח״התשלומים ועליה להוסיף
עוד 5מיליון דולר כדי לרכוש סופית את
זיכיונות חברת־הנפט הלאומית.
פרטים אלה נמסרו
לחברי ועדת-
הכנסת לביקורת-
המדינה, שסיכמה
את הפרק על חב-
הלאורת״הנפט
מית.
בדיוני
הוועדה
סוכם להמליץ לפני
היועץ־המישפטי ללחקור
ממשלה,

המימצאים על
התשלומים המיוח דים
ששילמה חב-
הלאורת־הנפט
מית.
קיים חשש אלכסנדר לעבירות פליליות
שנעשו בתשלומים

שהגיב על דיברי שר-חביטחון שמעון פרס בוועדה. פרס
התרכז בעיקר בכן שתפקידו ותפקיד עובדי מישרדו הוא
להתכונן למילחמה הבאה, ולא לעסוק בשחיתויות, והנה בבר
צבא סורי נכנס לירדן. על דבריו אלו הגיב בחריפות ח״ב
יוסף תמיר, שטען כי ישראל דמתה לווייט־נאם, וחובה עתה
לגלות את כל השמות שמבקר־המדינה אינו מפרסם.
ח״ב מלמד אמר לתמיר בי הוא וחבריו היו שותפים בל
השנים להשתקת הביקורת בנימוקי ביטחון, ובי הוא־עצמו היה
היחידי שהתריע בי השחיתות הורסת את הביטחון.

העיתונות מלאה לאחרונה ביללות של
בתי־המלון אודות מצבם הכספי הקשה.
הם דורשים עתה בי מישרד-התיירות
ידחה את התשלומים המגיעים על חשבון
הלוואות שקיבלו. את התשלומים שהם
צריכים לשלם השנה, הם מבקשים להפוך
למילווה בריבית של * 6לא-צמוד, שישולם
בעוד שבע שנים.
והנה, מיסמבי ועדת-חתשקעות של
מישרד־התיירות מגלים, כי חלק ניכר
מבתי״הטלון ניגש עכשיו לתוכנית״השק-
עות רצינית ביותר :
• ״סן-טרופז״ באילת, שהוא כיום
מועדון-הים־התיכון, מבקש להשקיע 2.3
מיליון לירות בציוד ספורט ומלונאי ו-
מיגרשי־טניס.
• מלון ״הנסיבה״ בנתניה, בבעלות
״יהלומי טיב״ מישראל ומישפחת מרביץ
מפרו, הופך ממלון־דירות למלון
רגיל בן 114 חדרים, בדרגת -3כוכבים.

אלה.

שבועיים לאחר חפירסום במדור זח על
הסכנות הצפויות לציבור מכן שכל אחד
יכול להקים חנות למימכר מוצרי-חשמל,
לגבות מיליונים מלקוחות בלי כל בטחונות,
התמוטט סלון ״חשרון״ בכפר-
סבא עם 3.5מיליון לירות הפסדים.
מייסד ובעל הסלון הגדול בישראל
״סלון מרכזי״ ,טוביה נדב, תומן בכל
לב בהצעת המועצה לצרכנות כי סלוני-
החשמל יזדקקו לרישיון מתאים, וכן יצטרכו
להבטיח סכומי-כסף בפיקדונות, לתשלום
בטיקרה של התמוטטות•

אהוד שיכו יתמנה בקרוב במנב״ל
מישרד״התחבורה, במקומו של דן חירם,
שהודיע לשר גד יעקובי על פרישתו.
שילו מכהן כיום בתפקיד מישנה-למזכיר
חברת-העובדים, וקודם-לבן חיה מישנה
למנהל רשות החברות הממשלתיות.
שילו עבד שנים רבות ברשות החברות
הממשלתיות, והצטיין בחיסול פרשות של

ה מ לווו ת בו כי ם
ומתרחב

עוד סוכם לקבוע כי עיסקת רכישת
היהלומים הובאה למועצת-המנהלים,
אחרי שבוצעה. על הזיכיונות באפריקה
חתם רק מנהל-החברה, צבי אלכסנדר,
בחתימת־יחיד, ולא שני מנהלים כפי
שמחייב התקנון.
מתברר בי שגרירי ישראל באפריקה
העמידו את ראשי החברה בישראל על
הסכנה לשמה של המדינה, הנגרמת מפעולותיה
באפריקה.
אחרי הפירסום ב״חעולם הזה״ ,על
מכירת זיביונות-הנפט של החברה, ומעברו
של מנחלה, צבי אלכסנדר, לעבודה
בחברה הקונה, החל מבקר״המדינה לח קור
בפרשה.

בנקאי
הח שמל

אהוד שירו ־
מנכ״ל התחבורה

• מלון ״בזל״ בתל־אביב משקיע
605 אלף לירות בהקמת בריבת-שחייה
של המלון.
• ״כפר־המכביה״ בתל־אביב משקיע
815 אלף לירות בשיפוץ כללי.
• מלון ״תילטון״ בתל־אביב משקיע
1.7מיליון לירות במועדון־בריאות שיכלול
סאונה, חדרי-אדים, בריכת-שחייה
וחדרי עיסוי ומנוחה.
• בפר-הנופש די־זהב משקיע 16
מיליון לירות בהקמת 30 בונגלוס ועוד
מקום ל״ 30 נוספים, ובן רכבל לסקי-מים
וטיילת.
• בפר-הנופש נביעות משקיע 12.7
מיליון לירות במיבנים של 144 חדרים
ובמיבנה־שירותים מרכזי.
9חברת הרכב ״הרץ״ ,יחד עם
יהודה רוזנברג וטוביה הלר, מקימים
באופירה מלון בן 52 חדרים, בהשקעה
של 4.2מיליון לירות.
• בפר־הנופש באשקלון, בבעלות
״היסתור״ ,משקיע 604 אלף לירות בשיפוצים
כלליים.

אחריות חאי־החשבון

סוחר נדב

בית־חמישפט העליון בארצות-הברית
הודיע, כי בשנה הקרובה יפסוק בשאלה
כמה חייב רואה־חשבון לחקור ולבדוק
בחברה הנתונה לביקורתו. במה משקיעים
בשיקגו, שהפקידו כסף בחשבונות
סגורים בחברת שהתמוטטה, הגישו תביעות
נגד רואי״החשבון של החברה ,״אר-
נסט את ארנסט״ ,על שלא הזהירו אותם
בי ראשי החברה השקיעו בספים אלה
בעסקיהם הפרטיים.
התביעה אינה טוענת בי רואי־החשבון
ידעו על השימוש הנלוז בפיקדונות, אלא
בי ביקורת נכונה ועניינית היתה מגלה
את המעילות בעוד״מועד.
לפסיקה זו תהיה השלכה מיידית על
ההלכה בישראל, הנוהגת להתחשב בפסיקות
האמריקאיות.

חון עצמי
נדב טוען כי על-ידי פתיחת חנות למכירת
מוצרים ניתן לקבל מן היצרנים
דוגמות של מוצרים ללא תשלום, להחל
בגביית כספים מלקוחות לפני אספקת
הסחורה. מקים החנות יבול בקלות להיעלם
עם כספי הלקוחות ואין ללקוח כל
תגנה, שבן הסחורה שבחנות היא של
היצרן, שניתנה כדוגמה בלבד.
נדב טוען כי למרות שחנויות ספקולטיביות
ימשיכו להתמוטט, הרי לסלונים
הסולידיים אין כל חשש. אצלו, ב״סלון
מרכזי״ ,אין בל מיתון. הוא נאלץ להק טין
את מתח הרווחים. לתת הנחות של
300-500 לירות למוצר, אולם לסלון יש
כבר חוג לקוחות קבוע החוזר וקונה בו,

ומביא לקוחות נוספים. הסלון גם אחראי
לשירות על כל מוצר הניקנה אצלו.
נדב מספר בי בענף הטלוויזיות עלתה
חברת ״זניט״ למקום הראשון במכירות,
ומדביקה את ״מץ.״ ״זניט״ עובדת עתה
בשתי מישמרות. מחיר הטלוויזיה כיום
לצרכן הוא 4290 לירות. נמשן ביקוש
חזק לתנורי-אפייה, ואצלו במיוחד גדול
הביקוש לתנורי ״רנקו־פולריס ״.במכו-
נות״כביסה מעדיפים עתה מכונות מתוצרת
״סימאנס״ הגרמנית. המתחרות ב הצלחה
בתוצרת ״א.אי.ג׳י.״ סובן ״סי־מאנס״
בארץ הוא אליאס סעיד מחיפה.

מנכ״ל
שילו
קידום מסחרר
חברות מפסידות שמנהליהן עשו מעשים
פליליים, כמו ״דיזנגוף מערב-אפריקה״
ו״אלדא״ .בחברת-העובדים כיהן גם כמנהל
המדור הכלכלי, והיה אחראי ב מידה
רבה למעקבים השוטפים אחר מצב
הקונצרנים תהיסתדרותיים.
כיהן גם בחבר מועצת״המנהלים של
חברות רבות, ובין השאר כיושב-ראש
ועדת הכספים והמאזן של ״סולל-בונה״.

כמה מ ס־ השבחה
לשלם

קבלנים רבים נוהגים להיכנע לדרישות
הרשויות המקומיות לתשלום מס-השב-
חה, משלמים מה שהעירייה דורשת מהם
ללא ניד־עפעף. מס״השבחה הוא מס
שגובה העירייה באשר היא מוסיפה ל־מיגרש
אחוזי-בנייה מעל למקובל. המס
הוא בדרן כלל מחצית שיעור הרווח, ה נוסף
לבונה בתוצאה מן ההשבחה ב אחוזים.
עורן־הדין
הנמרץ יהודה רסלר
גילה לאחרונה, כי גבייה זו היא בלתי-
חוקית, הבריח במה רשויות לגבות מס-
השבחה סימלי בלבד לעומת סכומי-
העתק שביקשו. כיצד !
רסלר גילה כי החוק מתיר לעיריית
לגבות מן היזם מס־השבחה עד למחצית
תוספת ההשבחה, אבל בדי לכסות את
ההוצאות שנגרמו לרשות לצורך החלטת
תוספת האחוזים.
רסלר פנה לרשויות, ביקש לדעת מה
היו ההוצאות המדוייקות שלהן לצורן
הדפסת הצעת״חחלטה לוועדת בניין
ערים, וקיום ישיבה של הוועדה שתאשר
את ההחלטה המשביחה את המגרש.
הוא הודיע בי ישלם בדיוק את שיעור
ההוצאות הריאלי, כפי שקובע החוק. עד
כה, הצליח.

בעסק המקררים, הקונים מעדיפים
בעיקר מוצרים מקומיים. חברת ״פזגל״,
שעשתה הסכם עם ״פנטריסה״ על ייבוא
1000 מקררים, לא הצליחה למכרם ועתח
יש תביעות מישפטיות בין השתיים,

סינורו האישי שד
זמר השכונות שעלה לגדולה

לאכזב את הקהל שלי, הן מבחינת רמת
המוסיקה והן מבחינת האיכות. מי שהא מין
ומאמין בסרוסי, לא יתבייש בי לעו לם

עצם העובדה שסרוסי עוד לא שר
בטלוויזיה, זה דבר שאי-אפשר להסביר
אותו! זאת בושה וחרפה! הטלוויזיה
שלנו לא נותנת לקהל את מה שהוא או הב.
התוכניות הן לא לפי טעם הקהל׳ אלא
לפי הטעם של הנהלת רשות השידור.
הגיע הזמן שתיפסק השאלה למה סרוסי
לא מופיע בטלוויזיה. ולמה פרוסי לא
הגיע למקום ראשון במיצעד־הפיזמונים?
אמרו עלי שאני תופעה חולפת. הרבה
שינו כבר את דעתם, ומי שעוד לא שינה
את דעתו, אני מציע לו שיבדוק את עצ מו.
בטח משהו אצלו לא בסדר.
פתאום, עורכי־התוכניות ברדיו הפכו
למחנכים. אמרו על השירים שלי, :זו
לא תרבות, לא חינוך לא רמה.׳ הם לא
יודעים מה שהם אומרים. יהורם גאון
עם רוזה תזה זה מחנך? זה תרבותי?
עוזי פוקס עם תחתונים וגופיות זה מחנך?
שלמה ארצי עם נעשה חיים משוגעים זו
רמה? ברצינות אני שואל.
יש משהו מחנך בשירים האלה שהם
להיטים? מה פתאום הם אומרים שהשי רים
שלי הם אנטי־חינוכיים? למה השי רים
של הזמרים שמניתי מגיעים למקום
ראשון במיצעד והשירים שלי, אשליות
ואיני יכול לא נכנסו בכלל למיצעד, בזמן
שמכרתי חמישים אלף תקליטים מהם?
חוץ מזה, העורכים ניסו פעם לתרגם
לעברית שירים של אלווים, או קליף או
אפילו של בוב דילון? להגיד איי לאב יו
באנגלית זה בסדר, ואילו בעברית להגיד
אני אוהב אותך זה תת״תרבות? !
אני פשוט מוחרם. עובדה, עשיתי

סרט, עשיתי תקליט משיריו, לא משמיעים.
אני רוצה שישמיעו אותי כמו שמשמיעים
נון־סט׳ופ שלמה ארצי. אני רוצה השמעה
מינימלית. זאת זכותי לבקש, לא? לא
עברתי מעולם את המקום השמיגי במיצ-
עד־הפיזמונים.

״המיצעד זה בלוף
א חד גדול״
ך* ל המיצעד זה בלוף גדול, עובדה
^ שזה לא משקף את המציאות במכירת
התקליטים, שהיא בדיוק הפוכה מזו של
המיצעד.
אני לא הגעתי כיל-כך בקלות לאן ש הגעתי.
נולדתי ב־ 1948 בתוניס, למשפחה
מעוטת־יפולת. ב* 1962 עלינו ארצה׳ הורי
ושבע אחי ואחיותי. אבי עיוור, וכל פר נסת
הבית נפלה עלי. לכן גם שוחררתי
מהצבא, כדי שאפרנס את זזמישפחה שלי.
אפשר לומר שנולדתי זמר. הרבה עוד
לפני שדיברתי, כבי זימזמתי. הייתי חזן,
וזה היה בית־הספר הטוב ביותר שהיה
לי, לשירה. אם היום אני לא מזייף, ומח זיק
סולם בלי לצאת מהטון, זה רק בזכות
החזנות, שנתנה לי את הבסיס לשירה שלי.
הופעתי עם להקות־קצב בחתונות, במסיבות
ובכל הבא ליד. במועדון קליפסו
ברמלה נולד גיסים סרוסי של היום. הת חלתי
שם בתור גיטאריסט, וגמרתי כזמר.
אחרי כמה זמן ראיתי שיש לי הצלחה
לא-נורמלית אצל הקהל והחלטתי לצאת
לדרך, .ניסים סרוסי יהיה הזמר מיספר
אחד בארץ ,,אמרתי לעצמי, ולא הבנתי
איך זה שאני עדיין לא מפורסם, עם כל
ההצלחה שלי.
אף אחד לא רצה להשקיע בי, אז הח־

1 *11ל ל 11| 1ו 1| 9| 7כך מכונה הזמר ניס ס סרוסי, לא רק בשל
קומתו הנמוכה ( )1.63 כי אס, ובעיקר, ב|

של מירצו הבלתי־נידלה והאמביציה האדירה שלו. ניסים סרוסי עובד ללא לאות,
מנהל משא־ומתן עם עשרות גורמים בעת־ובעונה־אמת. רוצה להגיע למצב שעל פיו
יישק דבר במדינה בשטח הפיזמוץ, והחלטתו נחושה לעשות לעצמו קאריירה של זמר
בינלאומי, לכבוש את אירופה ואפילו את אמריקה בסערה. הוא בטוח שיצליח.

״ י י* י י״ י1

ף* תחילה לא ידעו איד לאכול את
^ זה. הרדיו הוצף בגלויות שדרשו ל שדר
גיסים סרוסי, זמרי־דיסקוטקים סיפרו
על צעיר נמוך קומה העושה גדולות
ברמלה וברחובות.
מודעות עם השם ניסים סרוסי החלו
מתפרסמות בעיתונים. עד שיום אחד יצא
המרצע מהשק, והסתבר כי מאחרי השם
ניסים סרוסי מסתתר (לא לאורך זמן)
צעיר שאפתני שאינו בוחל בשום אמצעי
כדי לקדם את הקאריירה שלו. צעיר ש עשרות
נערות מתעלפות למראהו על ימין
ועל שמאל, בחור שזכה בפרס הראשון
בתחרות־זמר ביום העצמאות האחרון, והעומד
לייצג אותנו בקרוב בפסטיבל-זמר
בטוקיו.
מיהו אותו גיסים סרוסי, המדבר על

עצמו בגוף שלישי, שזרח ככוכב־שביט
בשמי הפיזמון הישראלי? רשות־הדיבור
לאיש עצמו:

״רוזה דחה
זה מחנן? ״
ך* ודם כל אני רוצה להודות ל־
1/מעריצים שלי, על זה שבחרו או תי
במקום הראשון בפסטיבל-׳הזמר של יום-
העצמאות השנה. רגע לפני תחילת המו פע
עוד לא האמנתי שאזכה במשהו. כש שמעתי
שהזוכה בפרס הראשון נוסע ל טוקיו,
הייתי בטוח שאפילו את שדה-
התעופה לא אראה בעיניים שלי. אבל מה
שלא יהיה, אני יודע שאני משתדל לא

תחת הגנת המישטוה

בשל השתוללות המעריצים והמעריצות
הצעירים החוזים בהופעותיו,
זוכה כיום הזמר ניסיס סרוסי להגנה צמודה של אנשי־מישטרה בעת הופעותיו.
הס שומרים עליו בהיכנסו לאולם, מגינים מפני השתוללות צפוייה ומלווים אותו בצאתו.

*0 1 1 0 1 *0 1 1 0הזמר הצעיר המפורסם אינו חדל לד־
*0 1 1 1
בר על עצמו בגוף שלישי. במישרדו

שבו הוא מעסיק עשרות עובדים, הוא מנהל מישטר חמור, הוא יושב בכיסא־מנהלים
לטתי לעשות הכל לבד. הקלטתי תקליטון,
ומכרתי אותו מיד-ליד. התקליטון
נחטף והיה מושמע כל הזמן במועדונים
שבהם הופעתי. ראיתי שזה הולך טוב,
אז שלחתי לרדיו, כמו שכולם עושים. הרדיו
החרים אותי, אז החלטתי לעשות
מיצעד-פיזמונים פרטי.
הוצאתי מאריך־נגן, ואני מאחל לכל זמר
למכור כמו שאני מכרתי. חמישים אלף
עותקים. אפילו לא אחד פחות.
התקליטים וההופעות עוררו בציבור את
השאלה מי זה סרוסי, מה זה סרוסי, איפה
אפשר להזמין את סרוסי. ראיתי שלכה׳
אז פתחתי מישרה כדי לעבוד על עצמי.
היום אני מעסיק עשרות עובדים! נה גים,
מזכירות, אשת יחסי-ציבור, כותב
דיאלוגים, נגנים, ויש לי להקות וזמרים
שלהם אני דואג באופן אישי. אני לא
צובר כסף, אני עובד עם כסף. וכסף בא
אל כסף, זה בדוק.

״הייתי מ קי ם
תחנת־ שידור״
דופי הוא איש־עסקים. תפקידו של
^ סרוסי הוא לקדם את סרוסי, ומי ש אומר
שסרוסי סוחר. מרמה את עצמו.
מה יש׳ ירון לונדון, כשהוא רוצה לעשות
כסף, לא משתתף בהקראת פירסומות?
שלמה ארצי, כשרצה לזכות במקום רא שון
בפסטיבל־הזמר בשנה שעברה, לא
כתב ברוד ג׳מילי? אז סרוסי יודע לפחות
לשיר, וגם יודע לכתוב. זה חוקי בהחלט.
אני אישית, אוהב שכל הזמרים יקליטו.
העיקר שיפסיקו לבלבל את המוח סרוסי־שמרוסי.
אני לא גנבתי מאף אחד, יש
לי קהל שלי, ואם שלמה ארצי שר טשר־ניחובסקי
ומבקשים דווקא סרוסי שיקבלו
את זה כעובדה. ממני לא מבקשים טשר־ניחובסקי,
ואני גם לא שר את זה. אני
נותן לקהל בדיוק מה שהוא אוהב.
את אשתי, אתי, הכרתי במועדון קליפסו.
היא היתה מעריצה שלי. אחרי שנה
שיצאנו, התחתנו. כל רמלה ורחובות היו
בחתונה שלי. זאת היתד, חתונה-ענקית.
כולם באו להשתתף בשימחתי.
להיטון כתב עלי שהסתבכתי. הם עוד
לא יודעים לאיזו צרה הם הכניסו את עצ מם.
אני תובע אותם עכשיו על הוצאת־דיבה,
על סך 100,000 אלף לירות. שיידעו
מה זה לכתוב שקרים על סרוסי. אני בו־אדם
ישר, ואני לא מוכן שיקלקלו לי את
מה שבניתי לי במאמצים כל-כך גדולים.
בכלל, אני מתכוון להוציא חוברת על
ניסים סרוסי. החוברת הזאת תספר ל קהל
הרחב כל מה שהוא רוצה לדעת על
סרוסי, מהילדות ועד עכשיו. החוברת תכ לול
מילים של שירים׳ ואת הסיפורים
שמאחורי כל שיר, ותמונות והכל. אם
הייתי יכול להקים תחנת־שידור משלי,
גם את זה הייתי מקים, ומשמיע שם תק
גדול
מאחרי מכתבה ענקית, לימינו סוללת־טלפונים ולשמאלו פעמון חשמלי המאפשר
פתיחת הדלת לחדרו. הקירות מכוסים פלאקאטים של נימים סרוסי בכל הגדלים ובכל
המצבים (למטה) .אשתו, אתי, משיבה על אלפי מיכתבי־המעריציס שמגיעים, באופן אישי.
ליטים שלי. כי הרי זה מה שהקהל רו צה
לשמוע.
אני עומד גם להוציא חולצה לשוק עם
תמונה של סרוסי וחתימה שלי. שד,מע ריצים
שלי יוכלו להרגיש שאני קרוב
אליהם.

״שזר זה לא
ת ת־ תרבו ת״
פשר להגיד שסרוסי הוא איש בעל
£1יוזמה גדולה מאוד, ואם אני אומר
משהו, אני אוהב לקיים אותו. כי זאת ה תדמית
שיצרתי לי ואני לא זז ממנה.
גיסים סרוסי זה שם שמפחיד את בעלי-
העסקים. הם בטוחים שאני עושה מיליונים׳
אבל כמה אני עושה באמת, אני
יכול לגלות רק לאשתי ולפילגש שלי. כן,
יש לי הרבה ידידות והרבה מעריצות, כן
ירבו. הן לא מפסיקות לצלצל למישרד
ולרבוץ פה שעות. אני מקבל אלפי מכתבי
מעריצות, ואשתי עונה על כולם באופן
אישי. היא לא עובדת בחוץ, יושבת בבית,
אופה עוגות ומנקה. אין שום צורך שהיא
תעבוד בחוץ, ואני אוהב בבית הרגשה
של בית.
אני יודע שהבאתי השפעה אירופית ל-
פיזמון הישראלי. יש לי תוכניות גדולות,
אירופה מחכה לי — ואולי גם אמריקה.
אבל מד, שברור, לא המועדונים היהודיים
שם. אני לא הולד לשיר להם את הבה
נגילה. אני מחפש קאריירה בינלאומית,
זאין שום סיבה שלא אגיע לזה.
בינתיים׳ ההצלחה לא סיחררה אותי. אני
גר בדירת־שיכון של עמידר, מחזיק אומ נם
שתי מכוניות מדגם אימפלה. הרבה
אנשים מתפרנסים ממני, כי אני זקוק ל צוות
בשביל לקיים את מעמדי. אבל יש
לי אותם החברים, ואני יושב באותו ה קפה•
בינתיים אני לא מתכונן לשנות שום
דבר בדרר־החיים שלי.
כעת אני מכין הפתעה לכל עורכי־ה־תוכניות.
אני מקליט שיר של זלמן שזר,
הנשיא המנוח, עם מנגינה שלי, והשיר
אומר:
״יש אדם והוא ים
כה סוער ומרתיח
יש אדם כאגם
כה שליו ומשכיח.״
ואני רוצה לראות אותם אומרים על
שיר של זלמן שזר שזה תת־תרבות.

סי הנדזן 1111׳וווי! 1 1
(המשך מעמוד )11

אחיזת-עיניים מסוכנת. גם כשהיא
כלתי־מודעת, ונעשית מתור רצון
טוב. כאשר מפלגים את הציכור
הזה כשם הדגלים של אתמול
והסיסמות של שילשום, הרי זה
אסון.
יתכן שיש הבדל אישי גדול בין אמנון
רובינשטיין ושולמית אלוני. בעוד שנה
ייווצר, מן הסתם, גיגוד תהומי דומה בין
שולמית אלוני ולובה אליאב. האנתיפאטיות
האישיות מקבלות תמיד ממדים מיפלצתיים
בגופים זעירים, מפני שאלה צרים מלהכיל
יותר מאשר מנהיג־נביא־משיח אחד. רק
תנועה גדולה יכולה להכיל ולשלב יחד
את האמביציות האישיות של כולם.
הוא הדין לגבי ויכוחים רעיוניים. בתנועה
קטנה, מקבל גם ויכוח קטן ממדים
אדירים, ומביא לפילוג תוך השמצות הדדיות
קיצוניות. גוף גדול יכול להכיל מיגוון
של דיעות, תוך התמודדות הדדית, ויכוח
פורה וגיבוש קונסנזוס, המשמש בסים סביר
לפעולה.

בוודאי יש הכדדים בין הגופיפים
הקיימים. אך מה חשיבותם של
הבדלים אלה לעומת השואה המתקרבת
והמתרגשת על המדינה?

לבלוי חו פשהאידיאליתברמהגבוהה ובס חיר הזול ביותר באירופה( .כספי
ההקצבה יספיקו לך לבלות. להניח וגם לקניות).
נופים משגעים מרכזי קניות ובלוי תוססים 1400 ,איים ציוריים 15,000 .ק־מ חופי ים חלומיים,
מועדוני צלילה ויאכטות. מלונות פאר נלא יקרי) .מועדוני לילה ובתי קזינו.
אתרים הסטוריים. מעיינות מרפא ואנשים שמחים היודעים להכניס אורחים.
פנה אל סובן הנסיעות שלך, אצלו תמצא מבחר עשיר של תכניות לבוררים ולקבוצות.
* מחיר לטיסות קבוצתיות $ 60 +עבור סידורי קרקע.
בשתוף פעולה עם

איזה סוג טפסי לוטו כדאי
ס בהגרלת הלוטו תוכל להשתתף על ידי מילוי טופס לוטו.
* לנוחיותך — תוכננו מספר טפסים אשר יתאימו לצורת המילוי
שלך ולדרישותיו. ואלה סוגי הטפסים

< טו פ ס רגיל

0טו פ ס שיטתי

£הטופס השיטתי מעניק לך
| בטופס זה שמונה טבלאות.
כדי להשתתף בהגרלת הלוטו יש אפשרויות זכיה רבות, ע״י מילוי
למלא לפחות שתי טבלאות (מחיר טבלה אחת. תוכל לסמן בו
הטבלה 75 אג׳) כל טבלה מעניקה , 10 ,9 ,8או 11 מספרים, ותזכה
אוטומטית בכל אחד מהצרופים
לך סיכוי זכיה, ומילוי כל טבלה
הנוצרים( .לדוגמא — ע״י מילוי
נוספת, מעלה את סיכוייך להגיע
של 11 מספרים, נוצרים 462
לניחוש הנכון.
צרופים אפשריים) .הטופס
השיטתי חוסך זמן, מונע טעויות,
מקל על בדיקת התוצאות ומעניק
לד מכסימום אפשרויות לזכיות
השונות.

0טו פ ס רב־שבועי
11 טופס זה מכניס אותך, ע״י
מילוי חד־פעמי, אוטומטית
לחמש הגרלות רצופות, וכך
מאפשר לך להשתתף בהגרלת
הלוטו בקלות ובנוחיות, תוך
חסכון בזמן.

ץ ץ ול סכנת המילחמה, התפרקות ה-
1*1מערכת הציבורית, השחיתות ההרסנית
וההתנגשות העדתית־החברתית, המאיימים
על עצם קיום המדינה, והעלולים להביא
לחורבנה תוך שנים מעטות — האם באמת
יש חשיבות להבדלים בין שינוי ומרי, ד׳/צ
ומוקד, דויד שחם ועמום קינן, לובה אליאב
ובנימין הלוי ז
האם אדם מן הצד, שאינו מתעמק במצ עים,
מסוגל בכלל להבחין בהבדלים ביניהם
— אחרי שכולם הפקיעו איש את סיסמות
רעהו ז האם הוא צריך להבחין כיום בהב דלים
האמיתיים, חשובים ככל שיהיו, קל
וחומר בהבדלים של ״חיתוך-דיבור״ ,צורת
הבלורית, סיגנון ומוצא?

האם אין לדחות גם ניגודים
ממשיים, כשהם כעלי חשיבות
מישנית, בדי לגבש הסכמה כללית
על שלושה-ארכעה השינויים המכריעים
הדרושים עכשיו: הצגת
תוכנית־שלום ישראלית כוללת,
תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית,
מניעת מילחמה, חיסול השחיתות,
שינוי המערבת המדינית, צימצום
הפער החכרתי-עדתי ץ

לכאורה, מסכימים כל הגופיפים לעקרו נות
אלה — מי בפה מלא, מי בחצי-פה.
יש חוגים, כמי מרי, שציפצפו על שיקו לים
של פופולריות וגיבשו מזמן תשובות
ברורות לבעיות אלה. חוגים אחרים חוששים
עדיין להסתכן, ונשארו תקועים אי שם
במחצית הדרך. זה יוצר, כמובן, הב דלים
וניגודים — פחד מפני ״רדיקליזם״
מכאן, וזילזול ב״גימגום״ מכאן.
אך בתנועה גדולה, אפשר להתגבר על
כך. כי תנועה כזאת לא תהיה סתם איחוד
של גופיפים — אלא קריאה להרבה רבבות
אנשים חדשים, שאינם עסקנים בגוף זה
או אחר, ושאינם נמשכים אל הנוסטלגיות ״
השונות, אך שיתעוררו ויקומו לקחת חלק
במאמץ מדיני חדש להצלת המדינה.
תנועה כזאת, שתכלול את כל הגופים
הקטנים, אך שלא תישא את התווית המוג בלת
של אחת מהן! שתכיל את כל המנ היגים
והנביאים, מבלי להיות חבורה אישית
של מישהו — יש לה סיכוי כביר.

היא יבולה ללכד * 15 שד הציבור
בכוח פוליטי חדש. ככד היא
תשנה לחלוטין את יחסי-הבוחות
כזירה המדינית, ותובל להביא לשינוי
מכריע במדיניות הלאומית
והסוציאלית.

ך* יוויתי שידידי לובה אליאב, בגלל
\ /מיקומו במרכז המפה, יוכל למלא תפקיד
חשוב בנקיטת היוזמה להקמת תנועה
כזאת.

יהיה זה חבל אם יקדיש עתה את
מרצו להקמת מיני־מפא״י חדשה.
חבל שייתפס בקורי־העבביש של
הנוסטלגיה, וכתסכובת החשבונות
הכיתתיים והאישיים של הגופיפים.

אני
מקווה שעדיין לא אבדה ההזדמנות,
ושעוד ניתן לשנות את הכיוון. יתכן שזוהר
הלהבות של האסון המתקרב יכריח את
כולם להרים את העיניים.

רומא בוערת. האם נמשיך לנגן
על הקיתרוס ץ
העולם הזה 1967

קליפה שמרנית
( )3/67 מעיד על עצמו שמעולם לא ראה
את מדורה של קודמתי בתפקיד, דותי.
את העולם הזח החל לקרוא בקביעות רק
אחרי מילחמת יום־הדין, מה שמעיד שלפ חות
דבר חיובי אחד יצא מהמילחמה הזאת.
הוא סטודנט, בן ,23 ויש לו 0 171״מ המתחלקים
בין עבודה ולימודים. אין לו דרישות
מופרזות. הוא רוצה אותך בסך־הכל נחמדה
ולא ביישנית, ושיהיה בך הכוח להוציאו
מקליפתו השמרנית ולהעבירו מראשית
שנות העשרים ל־. 1975
אם לא תימצא כזו, אהיה נאלצת להפנות
אותו לאיזו חברת־תובלה,
אפילו אם הייתי מתאמצת, לא ד״ייתי
יכולה להמציא למדור מחודש זה התחלה
טובה יותר ממיכתבו של 1/67 הוא נשמע
יותר מדי טוב מלהיות אפיתי. אבל פאקט.
הנה הוא, לפניכם, בגודל טיבעי :״לפני
זמן־מה, הכרתי זוג שטעו כי הכיר באמצ עות
אחד המדורים של העולם הזה. פרטים
נוספים כמובן שאין לי. היה משהו מיוחד
בזוג הזה, ובמיוחד בנערה, שהיתה משהו
נדיר בעולמנו זה. לא יופייה הוא ששבה

נזי כתב פר ש

מיכתגים ל( )1/67 ולשאר המכותבים
המתפרסמים במדור זה,
ובמדורים שיבואו, יש לשלוח במעטפה
כפולה. שיהיה סודי. על
המעטפה החיצונית יש לרשום:
מיכתבים לציפי ,״העולם הזה״,
ח״ד 136 .תל־אביב. המעטפה
הפנימית צריכה להיות מכויילת
ככול של 35 אגורות, ולשאת עליה
את מיספרו הסידורי של הנמען

זוג מעורב

בפעם הראשונה בתולדותיו הארוכים של מדור זח פונה אליו זוג. וזה
רחוק ממה שאתם עלולים להעלות בדעתכם )8/67( .הם גבר ואשה. הוא
בן ,35 היא בת . 27 נשואים מזה עשר שנים, עם שני בנים, בני תשע ושנתיים.
הוא בן כפר בגליל. היא בת קיבוץ של השומר־הצעיר. הוא ערבי. היא
יהודיה. הם הכירו זה את זו כשהוא עבד כרועה־צאן שכיר בקיבוצה. התאהבו.
במשך כשנה יצאו יחד מבלי שחברי הקיבוץ, שרוממות אחוות העמים
בגרונם, יידעו איך לאכול את התופעה הזאת. היתה מבוכה רעיונית גדולה
בקיבוץ, שהולידה לבסוף התנגדות לנישואיהם של השניים. תם נישאו
ב״נישואי-קפריסין״ ,ועברו להתגורר יחד בתל־אביב.
מישפחתה, מלבד הוריה, מחרימה אותה עד עצם היום הזח על המעשה
שעשתה. מישפחתו קיבלה אותם כדבר טיבעי ומובן־מאליו. היו לחם הרבה
בעיות כלכליות ואחרות, עד שעמדו על הרגליים והקימו את הקן המיש־פחתי
שלהם. אולם הבעייה שנשארה היא בעיית הניכור החברתי.
הם מחפשים ידידים, חברה שעימה יוכלו לצאת לבלות, לארח ולהתארח,
להחליף דיעות ולספוג חוויות ביחד. מלבד כמה זוגות מעורבים כמוהם,
אין להם חברה של ממש .״עד למילחמת ששת״הימים,״ הם מספרים ,״היתה
עוד אפשרות הידברות עם צעירים בגילנו. אחרי המילחמה נעשו האנשים
קשוחים ובלתי־נסבלים להידברות. אחר־כך היתה תקופת רגיעת קצרה. מאז
מילחמת יום־הכיפורים ניכרת יותר כנות ביחס אלינו, ואפשרות להידברות
בענייני היום־יום. אבל לא התחברות.״
היה לי העונג לפגוש אותם אישית. זוג מקסים. פתוחים ולבביים.
מרבים לטייל בחיק הטבע בסופי־שבוע. לא ייתכן שלא יהגו זוגות אחרים,
חופשיים בדיעותיהם, אינטליגנטיים כמוהם, מתונים מבחינה פוליטית, פתוחים
לשמוע ולקבל, שימחקו מהם את תחושת הנידוי והבדידות. יד על
הלב — הרווח יהיה כולו שלכם.

שי השבוע של חברת הדס — חבילת מוצרי תמרוקים לאשת ולגבר, ניתן
השבוע — ויינתן בכל שבוע — לפנייה שתתפרסם במיסגרת ״מיכתב־פרנר*.
את ליבי (אם כי גם זה) אלא הפתיחות
לנושאים, ההבנה, שימחת־החיים, ובכלל
רמת־ידע החובקת עולם ומלואו. ובכן,
אם זהו החומר אותו אתם מציעים, אשמה
גם אני להתנסות בחווייה הנעימה של היכרות
באמצעותכם.״
״אני רווק ישראלי, יליד הארץ הזאת,
אשר לאורך כשליש המאה אותה אני חי,
מנסר. למצוא את אשר אהבה נפשי —
וללא תוצאות ממשיות. על עצמי אוכל
רק לספר כי אני אקדמאי הגר בבית קטן
ופרטי (בגבעתיים, אם !מותר לי להתערב)
בעל רכב ובעל כל האמצעים המודרניים
הדרושים לאדם לחיים נוחים וטובים —
כל זה בתנאי, במובן, שיש גם עם מי
להתחלק.״ אני לא הייתי ממתינה. הייתי
מהמרת עליו, בעיניים עצומות.

כלבד. מה שיקרה אחר-בך, זאת
ככר הבעייה שלי.

להעלות את המוראל!
אם את תיכוניסטית בעלת נפש פיוטית,
יש מישהו שמתעניין בך )2/67( .הוא
״חייל המעוניין להתכתב עם בנות בגיל
17—18 לגיוון החיים השיגרתיים, בנושאי
סיפרות מודרנית וסתם התכתבות לשמה,
להעלאת המוראל אי־שם בסיני.״ מכיוון
שאינני יכולה להרשות לעצמי שיאשימו
אותי שאינני עושה כלום בעצמי להעלאת
המוראל, אני מעניקה בזה תמריץ לכל מי
שתכתוב לו תוך שבועיים. מלבד מיכתביו
היא תזכה גם בשי — תכשיר יופי מתנת
חברת הדס.

נערת השבוע
מצאנו אותה מתייפחת ליד קיבת
הרענן של מייק בראנט. מבול מדמעות
לא היה בו כדי לעמעם את הנוגה של
עיני־התכלת שלה והיגון לא יכול היה
לחפות על שובבות־הנעורים שביצבצה
מהן.
היא צריכה להיות בת 14 לכל היותר,

אקטואלים ושאר־ירקות
שלא תגידו שזה מדור של זכרים בלבד.
אם היתד, דרושה הוכחה לאימרתו של עזר
וייצמן שהוא מכיר יותר נשים בין הנקבות
מאשר גברים בין הזכרים, הנה היא לפני כם
,)4/67( .המברכת על חידוש המדור
ולא היתד, מתנגדת בלל למצוא דרכו ידי דים
שיתנו בנו את אמונם כמוה, היא
גרושה, בת ,32 שעד לגובה של 168ס״מ
אינה צריכה להתרומם על קצות האצבעות.
היא תשמח להתכתב על נושאים אקטואליים
״ושאר־ירקות עם אינטלקטואל אמיתי,
לא דווקא בזכות התואר, שיהיה שקט ויפה-
גפש הרואה את עצמו כשריד של ארץ-
ישראל היסה.״ תהיה הפתעה להיווכח שעוד
נותרו כאלה.

דרושה: לוחמת עיקשת!

אזהרה! אם את ריאקציונרית מכל סוג
שהוא )5/67( ,כורע ברך ומתחנן בפנייך
לרחם עליו ולהימנע מלהתקשר עימו. מיב־תבו
זה מוגדר על־ידו כמיכתב של ״איש־מיעוט
מבחינות שונות, המיועד אל אשת־מיעוט.״
הוא
בן ,40 אך טוען שהוא נראה רענן
יותר, ממוצע הופעה עם 174ס״מ גובה.
לפני שאסתבך, אני סבורה שמוטב שאתן
לו להמשיך :״בעל דיעות סוציו־פוליטיות
ניאו־ראדיקאליווב ביקורתי גם כלפי הרא-
דיקאל, חשדן ובדקן, בעל ביקורת עצמית
המוכן לספוג ביקורתך וגם לבקרך. דיעותי
אינן בנויות על מינוחים אופנתיים חול פים,
כי אם על ניתוח לוגי־מוסרי־ד,ומאני.
מייחס חשיבות רבתי להסברה שיטתית.
מחבב סיפרות עלילתית סוצידפוליטית.
בנוי על חשיבה עצמית־עצמאית יותר מאשר
על השכלה מימסדיוג חסר מיבצר
של תעודות. רווק. מאמין כי להתקשרות
אמיצה עם פנויה דרוש בסים משותף וכפול
של אידיאולוגיה ומין, בדיוק לפי סדר זה.
״רצויה: בעלת־תפיסה דומה, לוחמת
עיקשת־ערמומית־טאקטית־סבלנית־שיטתית.
לא עולה חדשה. לא קאפיטאליסטית. רווקה,
ככל האפשר צעירה, בייחוד במראיתה
בעירום. דקודגיזרה שאיננה בעלת חזה
גדול. בנוסף לזד״ לפי סדר העדיפויות:
איננה לכודה במעגל של מישפחה גדולה
או רשת ידידיפ/ידידות/מכרים ! יודעת
אנגלית ו/או ערבית ו/או פורטוגזית.״
״בהתחלה,״ הוא מציע ,״נחליף מכתבים,״
וזה פשוט משום שהוא חושש לד,מאהב,
רחמנא ליצלן, בריאקציונרית. אחר־כך,
״עדיפה אופציה פתוחה לנישואין אפשריים
למיקרה שזה יועיל לתיגבור היעילות של
שנינו.״
אם תשאלו אותי, זה נשמע כמיועד
לקצינה בוייאט־קונג או בחמר רוד. אבל
מד, אני כבר יודעת עליכן? !

בדידות בבסא־גלגלים

במקומכן, הייתי מעניקה זכות עדיפות
ל} ,)6/67 למרות שהוא טוען כי ״לאלה

או משהו כזה. חיפאית, כפי שאתם
מבינים מהעוגן המשתלשל על צווארה.
מטוגנת טוב־טוב על האש בשמש הים,
ובנויה כבר בצורה מעוררת הבטחות.
אם מישהו יגלה לגו את כתובתה
וזהותה, אני בטוחה שהיא תקבל בדואר
ערימה של אסימונים, כדי שתוכל להתקשר
בעוד שלוש־ארבע שנים.
החייבים להקדיש 3שנות חיים טובות ופוריות
במקומות מרוחקים עקב חוסר המעש
והמחשבה של מנהיגינו — ודאי מגיעה
זכות־קדימה.״
״אבל הבדידות היא גם מנת חלקי ומת בטאת
בגוונים שונים אצל אחד כמוני,
שמשתמש בכסא־גלגלים ובמכונית בחיי
יום־יום, במקום ברגליו. זו לא סיבה מס פקת
עבורי לראות הכל בשחור. אני נש ארתי
אופטימי ושמח בחלקי, רואה ונהנה
מהצדדים החיוביים שבחיינו, ללא ריגשי-
נחיתות.״
הוא לא מאשים את אלה שלא יתלהבו
להימצא בחברתו של מישהו ״הנחשב לנכה
אפילו אם הוא בריא ברוחו ובגופו(כמעט).
האם אני הייתי שונה בגילגולי־הקודם כאשר
התהלכתי ורקדתי? האם אז יצאתי עם
מישהי שהיתר, אפילו רק צולעת ז״

לא למעשנות!
עוד חייל )7/67( .לא היה רוצה לגעת
במישור החזותי, ורק כדי לצאת ידי חובה
הוא מציין כי גובהו מטר ושמונים, וצבע
שערות ראשו הצבאי הוא ערמוני עד חום־
אדמדם. זאת שד,צבעים והסנטימטרים האלה
מדברים אל ליבה, צריכה להיות בעלת
יכולת חשיבה עצמית, ומה שיותר חשוב —
נזירה מעישון .״נערה מעשנת ואני אינם
הולכים ביחד,״ הוא מזהיר ,״כך שכל מט-
עשנות יורדות מהפרק.״ גם דיסקוטקים
אינם לטעמו. לעומת זאת הוא מציע ״קרי אה
רבה, בעיקר קריאת שירה, בילוי בחב רה
קטנה עם ויכוחים אינטלקטואליים.״
אולי הוא דרך טובה להיגמל מעישון.

כתבת הרבה חשבוע
במיטגרת עבודתן. אן
למרות ששורה עלין
המוזה וחיית מעדיף
לנצל זאת לכתיבה
לשמח, אתה מוצא את
עצמן שנון עם נטייה
ביקורתית חריפה, הכותב
ומדבר קצרות
ישר לעניין. אל דאגה,
תרגיש עוד השבוע בשתחול
בגישתן תמורה במישגרת
הסובבת אותן

1111 0
במרס ־
באפ רי ל
לחברה עבודתך.

גאוותו הרבה מונעת
ממך לבקש טובות או
להסתבך בקנוניות. זכור
כי השבוע מילת־הקסם
היא טיפוח־קשרים. לכן,
גס אס תתקשה להתגבר
על גאוותו, למד
לפחות להחזיק את פיו
נעול. אם הס רוצים
להיטיב עימד — תן
להם לעשות זאת, ועל
תידחה הצעות העשויות להיות מכריעות.

הבעייה העומדת במרכז
השבוע, בן תאומים,
היא בריאותך. כל אשר
תעשה לשיפורה —
מצויין. כל אשר תעשה
העלול לפגוע בה —
מסוכן מן הרגיל. גש
לרופא, לבדיקה שיג-
רתית. ואל תזניח את
פוליסת הביטוח בגלל העיסקית הצלחתן
ו הא מנו תי ת. ציפי להפתעות

זה לא יהיה נוח במיוחד, אבל אם אתה
רוצה אתה יכול להסתכן. כאב־הואש
הריגעי, הצרות בטווח־קצר,
הפגישות עם שונאיך
— כל אלה שקולים,
אס רק תדע להתמיד,
על־ידי ההישגים
הרציניים וכוח־הרצון
שתפתח על־ידי עצם
התפנית. מיקרה נעים
23בספטמבר ־
ובלתי־צפוי עשוי להת22ל
אוקטובר
גלות, אם לא תיזהר,
כתגלית של איבה אישית
או של קינאה מיקצועית, אל תראי
לו שאת נפגעת ממנו. העמידי פנים.

מאזנייס

טבעי הדבר שקשרים חדשים מדחיקים
את הזכרונות הישנים.
אל תרגישי מוסר־כליות
על כן. תחיי
את הרגע, עוד יותר
מן הרגיל. דאג לפרנסתן
; בייחוד לטווח
ארון. אם אתה יכול,
חתום אפילו על חוזה
או על הסכם קבלני.
22ב או ק טו ב ר ־
גרום נחת למקורביך
22 בנו במבר
על-ידי צעד פיננסי
נבון. לבשי חום וסגול.

עקת

תאוחיס פיננסיות.

אל תחששי מדברי לעז.
ידידים טובים שומרים
עליך, את יכולה לסמוך
עליהם. דעתם חיובית
עליך. בעיות בחיי
הנישואין, שצצו בעבר
הלא רחוק ייעלמו באותה
פתאומיות בה הופיעו.
בנות סרטן, הס־תכלנה
מסביבכן, זה
מצוי לידכן, אל תחפש־המושלם
שאינו בנמצא.

זהו בסן הכל, שבוע
רומנטי — וזוהי רק
התחלה ! בת אריה :
דעי, שפגישותיין גם
אם הן נערכות זו בצד
זו — עשויות ללבות
אש חזקה מאוד אצל
הנפגשים עימן, בסוף
1׳ 2ביו לי ־
השבוע. על כן, נהגי
21באוגוסט
בזהירות וברחמנות. אל
תסבכי אדם נשוי ב-
שעשועי״הפלירט שלן. אל תחיי שרירותית.
תזכרי: בדאי לן לחיות זהירה !

אויה

111 1 1 1 1 1 1
* 72ב אוגו ס ט -
22בספטמבר

יום השבת יביא לך את
הכוח להגשים את תוכניתך
הישנה ורבת ההיקף.
לעומת זאת, התעלם
מן התככים הבזויים
והקטנוניים של
כמה מן הסובבים אותך:
הם לא שוחרינז
את טובתך. .אל תעשה
עסקים ביום א׳ ,כי ביום
זה תיתקל בקשיים.

דווקא משום שאת חופשייה בהשקפתך,
ובלתי־קשורה במעשייך, קל מאוד לתפוס
אותך במלכודת או לחייב
אותך לעשות מה
שאינך רוצה. .זה מביא,
אומנם, לאוזלת־יד ול־אפס״מעשה
מצידך —
אבל מי רוצה בכל הצרות
הללו? לכן מוטב
שתחשבי יחד איתו מה
אתם רוצים באמת, מ23ב
נובמ בי ־
20בדצמבר
תוך ויתור הדדי או לפחות
אי־הסכמה הדדית.
דברים ברורים יחסכו לכם צרות. בת
קשת — הישמרי מצננת. לבשי ורוד.

המתח עולה — ועוד עתיד לעלות, בטרם
תראה נחת מפעילותן הנוכחית. העיקר
הוא לא להסתכסן, ח-
שבוע, עם אנשים נוספים.
לקחת את הכל
בשקט, ולעשות טובות,
כשאתה נדרש לכן. גם
אם האנשים שמבקשים
זאת ממן, חם בעצם,
בלתי־נסבלים. בכלל,
21בדצמבר ־
קצת טאקט לא יזיק.
19 בינו א ר
מצבך משתנה — לשבט
או לחסד — עם הירח
החדש, ביום ג׳ הבא. עקוב בזהירות.

פלירט לא־מחייב, או רומן אהבהבים קצר
ומרגש, צפוי לך, בת דלי, לקראת סוף-
השבוע, או בתחילת השבוע
הבא. השותף לפלירט
או לרומן יהיה
גבר אשר ראית בו עד
כה רק ידיד ותרלא,
ואשר בתקופת ליבלוב־האהבה
שלכם נידמה
יהיה לך כי זהו האביר-
על־הסוס־הלבן לו את
20 בי נו א ר ־

ממתינה כל השנים. ב־
18בפב רו א ר
שטח העסקים — אין
חדש. שבוע זה יעבור בשיגרתיות.

הגירעון הכספי לא מוצא השבוע פי-
תרוו• בכלל, יחיה זה שנוע איטי,
חסר־קצב, וקצת משעמם.
זה לטובה: נצל
אותו לאגירת כוח לק ראת
הבאות מאחר
והחודש ידרוש את כל
כושר הניתוח האינטלקטואלי
שלן, בתוספת
מידה לא מבוטלת
של אומץ־לב. עד
19בפב רו א ר -
20 בבור ס
כמה שתוכל, התרחק
מאלימות והתרכז בצד
העיוני של החיים. בת-דגים: אהבה גדו לה
ומכאיבה, תתחיל בסוף שבוע זה
להאירן את דרבן. זוהי תחילת האושר.

וגיס

במדינה

קולנוע

כגסת

שחקנים

הקרן־הק״מח נדחנלדז
חבד־הכנם ת ציפה
להגנתו ש? היושב־־ראש
בפגי הפקיד הב2יר —
אולם גמצא מותקף
התנהגות ללא כבוד. אל יושב־ראש
הכנסת הגיע באמצע החודש שעבר מיכתב־תלונה
של מנכ״ל הקרן־הקיימת לישראל,
שמעון בן־שמש, כנגד הבר-הכנסת מהלי כוד,
עורך־הדין מאיר כיהן. על נייר
רישמי של הקרן הקיימת התלונן בף שמש
אצל היושב־ראש, על כי ח״כ כהן פנה
למבקר-המדינה בתלונה על הקרן הקיימת,
על כך שקרקעות בחיפה, שהופקעו על־ידי
העירייה עבור מישרד־השיכון לשם
בנייה לזוגות צעירים, נמכרות ע״י חברה-
בת של הקרן הקיימת למטרות אחרות.
בסיומו של המכתב כותב בן־שמש :
״לדעתה של הקרן הקיימת לישראל התנהגותו
של ח״כ מאיר כהן אינה לכבודו,
ולא לכבודה של הכנסת,״ ודורש מישעיהו
״לנקוט באמצעים מתאימים שהתנהגות זו
מחייבת.״
פרק בפרלמנטריזם. אפשר היה
לקוות כי יושב־ראש הכנסת ינזוף בפקיד
הבכיר מהקרן הקיימת, על התערבותו בחופש
הפעולה של חבר־הכנסת או במקרה
הטוב יסביר לו בנימוס כי זכותו וחובתו
של חבר-כנסת היא לפנות למבקר־ד,מדינה
כאשר הוא פוגש במחדל ציבורי. אולם
ישעיהו גרס אחרת. הוא העביר את מיכ־תב־התלונה
של בן־שמש ליושב־ראש וע-
דת־הכנסת, ח״כ ארי אנקוריון, וביקש
ממנו לטפל בו בדרך שימצא לנכון. ישעיהו
לא שכח לציין במיכתבו לאנקוריון, אשר
העתק ממנו נשלח לבן־שמש, כי ״זוהי
תלונה של מוסד חשוב שראוי ליתן עליה
את הדעת.״
כשנודע לח״כ כהן על הערותיו של
ישעיהו הוא התמלא חמת־זעם. הוא מיהר
לכתוב לישעיהו מיכתב, בו הסביר לו את
העניין עצמו, אולם אף דאג ללמד את
ישעיהו פרק בהילכות פרלמנטריזם. כתב
כהן ליושב־ראש הכנסת :״מיכתבו של
מר בן־שמש מהווה התערבות בלתי־חוקית
בעבודתו של חבר־כנסת, והריני שומר
לעצמי את הזכות לפנות בתלונה לממו נים
עליו.
״אני מקווה שמיכתבי זה, אשר העתק
ממנו הריני שולה למר בן־שמש, יבהיר
לו בעתיד שעליו להמנע מפניות טורדניות,
אשר אינן מוסיפות כבוד למוסד שהוא
עומד בראשו.״

תגל׳וו ־ דוג>1ל [1ח עותתנית
בשני סירטי־ד,אסונות הענקיים, המיגדל
הלוהט, המוצג בישראל, ורעידת־אדמה
שיוצג בקרוב, יש גילוי אחד, לפחות,
שאינו בחזקת אסון: פצצה חיובית בהח לט.
זוהי סוזאן בלייקלי, בלונדית תמירה
וזוהרת• ,שעלה בגורלה להיות נשואה פע מיים,
על הבד, לנבל, שאותו משחק בשני
המיקרים ריצ׳רד צ׳מברלין.
במיגדל הלוהט, הצליחה להתבלט על־

שחקנית בלייקלי
הבלונדינית התמימה

משרד החוץ
וצילחמח הנדחי ם
שגי עוזרי שד־ההוץ ניזחמיס
ביניהם כדיי ללוות
את אדון בנסיעותיו להו״ל
לשר־החוץ וסגן ראש-הממשלה, יגאל
אלון, יש ישני עוזרים המקורבים אליו׳
אשר אחד מהם נמצא לידו כימעט בכל
שעה משעות היממה. השניים הם אליהו
חסין 48 פקיד ותיק במישרד־החוץ א־שר
אלון העלה אותו לדרגת יועץ אישי, וה שני
הוא חיים בראון 31 הנחשב כאחד
הצעירים המבריקים בין עוזרי־השרים.
היחסים בין שני עוזרי־השרים מתוחים
ביותר, והמתיחות ביניהם מגיעה לשיאה
כאשר צריך אלון לבחור במלווה שלו
לנסיעות הרבות אותן הוא עורן לחו״ל.
כדי להשכין ישלוט בין השניים הציע אלון
סטאטוס-קוו: הם יסעו לפי התור.
הפרה גלויה. הסטאטוס־קוו נשמר,
עד לנסיעתו האחרונה של אלון לוואשינג־טון.
התור היה של חסין, אולם בדאון
הופתע, כאשר חזר שר־החוץ ללא חסין.
הסתבר כי חסין החליט להישאר בארצות״
הברית בגפו, ולהגיע לצרפת שבוע אחר בן,
כאשר ייצא אלון לנסיעתו הבאה.
היתד, זו הפרה גלויה של הסטאטוס־קוו,
אולם אלון הסביר לבראון כי על-ידי כך
ייחסכו דמי־הכרטיס של המלווה.
כאשר התגלה בביקור בצרפת כי אלון
ממשיך לגרמניה, התברר לבראון כי חסין
זכה בשלוש נסיעות בזו אחר זו.
רק כאשר חזר אלון לארץ נערך בירוד
נוקב, והוחלט כי בראון, הוא שייסע עם
השר בשלוש הנסיעות הבאות.

בלייקלי עם כעלה
המראה הנורמלי
פני רשימה של כוכבים ותיקים וזוהרים,
כאשתו של צימברלין הנ״ל שרצה לחסון
לחותנו, ויליאם הולדן, כמה רבבות דולרים
על חשבון מערכת הבטיחות בבניין. התוצאה:
שריפה בעת חנוכת הבית.
כוכבת ממין נקבה. לסוזאן בליי-
קלי היתד, זו הזדמנות להפגין יכולת־מיש-
חק בתפקיד של אמריקאית יפה, עשירה
הווונ ר ח

הזה

10^7

ומפונקת, שליבה חצוי בין אביה שמכר
נישמתו לממון, לבין בעלה שמכר נישמתו
לכבוד ולפירסום. והנה, התגלה שבלונדיות
אינן חייבות להיות מטומטמות, וכי הדוג מנית
בת זד 25 עומדת להמשיך שורה של
תגליות־דוגמניות שהפכו שחקניות, כמו
לורן האטון, סוזי פארקר וג׳ינקם פוקנברג.
יתכן שדור חדש ויפה זה של כוכבות
יחזיר לבד מושג, שנדמה היה כי כבר עבר
זמנו בקולנוע המודרני: כוכבות ממין
נקבה. לאחרונה כבשו שחקנים־גברים את
בדי־הקולנוע, ולרוב לא היו אלה סמלים
ליופי ולתואר, כי אם להיפך.
שחקנים כמו ג׳ין הקמן, דאסטין הופמן
ואל פאצ׳ינו, גרפו את השמנת שבתפקידי
הוליווד, ולא ברור היה אם תמו בעולם
כוכבות שניתן להפקיד בידיהן תפקידים
ראשיים, או שמא — אין תפקידים ראשיים
להפקידם בידי כוכבות־קולנוע.
גם לסוזאן בלייקלי, דוגמת פיי דאנאוויי,
ואלרי פרין ושארלוט ראמפלינג, רקע חי נוכי
צבאי. היא נולדה בגרמניה, שם הוצב
אביה בשירות הצבא האמריקני. היא גרה
בקוריאה ואחר־כך בקנזאס, ולמדה באו ניברסיטה
של קנזאס, כשחבר גרמני שחלם
על קאריירה של צלם, בחר בה כדי
להתחיל את הדרך.
החבר פירסם את תמונתה, ובכך נפתחה
קאריירה נוספת: סוזאן בת ה־ 17 בלבד,
התפתתה לעזוב את ספסל־הלימודים בקב־זאם
לטובת דוגמנות־צילום בניו־יורק.
הייתי תמימה מאד .״הייתי מוכרחה
לעזוב את קנזאס — אנשיה לא היו טובים
אלי,״ אומרת סוזאן, שמאז הפכה פעילה
במיפלגה הליברלית, ומעריצה נלהבת של
ג׳ורג׳ מק-גאוורן ורמזי קלארק.
ההצלחה המיקצועית באה כברק־מש־מיים
:״זה היה בפירסומת לחברת קלריול,
המייצרת צבעים לשיער, .הבלונדי התמים,׳
כך קראו לצבע שהדגמתי על ראשי. ואומנם,
הייתי תמימה מאד. במשך שנה
הייתי צריכה לעמול כדי לתקן את הצבע
הלבן הזוועתי הזה, ולהחזיר לראשי את
המראה הנורמאלי...״
על עצמה כשחקנית חשבה סוזאן, באותה
עת, כי עליה ללכת בדרכה של לוסיל בול
ולהיות קומיקא״ת .״הערצתי את דבי ריי-
נולדס ...פשוט לא היה לי אז כל חוש
של טעם טוב...״
סוזאן נשואה למחזאי, הנמצא כעת בסימן
עלייה תלולה. זהו טוד מרר, סרק־ליט־לשעבר
ובעל־בוטיק, שאותו הכירה
כשמדדה מכנסי־ג׳ינם בחנותו. לפני כחצי־שנה
עקרו בני־הזוג ללוס-אנג׳לס, כדי
להיות קרובים יותר לצלחת. הם חושבים
לכבוש את המערב או כפי שמבטאת זאת
סוזאן :״יהיה נפלא לבחור רק בתפקידים
הרצויים לי.״
אפשרות ממשית. זהו פיזמון־חוזר
מוכר למדי, ואולי כדי לא להישמע יומ רנית
מדי מוסיפה התגלית החדשה :״בעצם
אינני אוהבת שאנשים מתבוננים בי בשעה
שאני אוכלת, או מזהים אותי בעוברי את
הכביש.״
מכל מקום, נראה שבכל־זאת כבר מאוחר
מכדי לבחור באלמוניות, והאפשרות ש תוכל
לבחור את התפקידים הרצויים לה,
נראית ממשית הרבה יותר.

זז עג ה
בנו חיו ת
השוד

הגדול

אצל

דאם
פיפי (מקסים, תל־אביג,
•פת) —שני שלומיאלים מדופלמים
ו״גאון־פשע״ זוטר, פורצים לתוך הכספת של בנק,
בתחנת״רכבת בפריס, דרך גית״השימוש השכן.
זהו נושא הקומדיה של ז׳אק בנאר, מי שעלה לדרגת
במאי אחרי טירונות ארוכה כאסיסטנט בסירטי לואי
דה-פינס ודומיו. ואומנם, מה שמתקבל על הבד הוא בהחלט
קומדיה ברוח דח־פינס, השואבת הרבה מאד השראה
ממיקומה (בית״שימוש ציבורי) ,ומן התדמית הקומית
שכל אחד משלושת כוכביה, ברנאר בלייה, ז׳אן
(אידיוט בפריס) לפבר ומישל סרו, הצליח כבר ליצור לעצמו
על הבד.
מאחר שהרעיון היסודי במיבצע השוד ה״נועז״ הזה
הוא לרתק תא אחד בתוך בית־שימוש ציבורי, ולקדוח
בקיר חור שיגיע עד לכספת המיוחלת, הרי התנאי הראשון
להצלחה הוא שאיש, מלבד שלושת הקושרים, לא
ייכנס לתא זה במשך המיבצע. וזו, כמובן, הזדמנות להראות
כל מיני טיפוסים המתדפקים על דלת נעולה, העומדת
כחייץ בינם לבין צרכיהם הבסיסיים ביותר.
תנאי אחר הוא, שתוך כדי ריתוק תא בית-השימוש,
לא יתעורר חשד במאדאם פיפי, הלא היא האחראית
להיגיינה ולסדר במוסד המכובד הזה. מכאן, אוסף של
תחפושות, המאפשרות בין השאר לבליילה להתחזות כ-

בליית, לפבר וסרו: לנוחיות!
גרמני, כרסתן במכנסיים קצרים, לפבר להתחפש כסקוטי
מהודר אבל פוזל לפעמים, ולסרו להיראות כהיפי שאינו
מסתדר עם כל האביזרים התלויים עליו.
כל זח אינו חכם במיוחד, ולעיתים אפילו מלאה במקצת,
אבל כל מי שעצירות, הפרעות בדרכי־השתן ואסלה
מתקלקלת, הם נושאים להומור עבורו, ודאי שייהנה.
חוץ מזה, אפשר לראות כאן את צילה צ׳לטון, אם כי
קצת קשה להבין מה עושה אחת המבצעות הידועות של
יוג׳ין יונסקו, בבית״שימוש ציבורי בסרט כזה.

>ח> האז>ק>ם
הלאה וזדזופעץ
רוח החופש (רויאל, צרפת) :
ראשית דבר: ברכות לפתיחת מה
שמכונה ״קולנוע לסירטי איכות״,
או רויאל — ארט סינימה, לשעבר אורדן, ולפני״כן דן.
ותיקווה שאכן יקפיד על הצגת סרטים בעלי-ייחוד, סרטים
ישראליים קצרים והגשת דפי״הסבר, ספי שמבטיחים בעליו.
אם ישמור על רמתו, עשוייה תל-אביב להתברך גם במקום
קטן ותרבותי, לשם שינוי.
הפתיחה של אולם זה, בלואיס בוניואל, הילד הנורא
בן ה־ ,75 שהבטיח קודם שעשה את רוח החופש שזה לו
סירטו האחרון (ועלול לא לעמוד בהבטחתו, כשם שלא
עמד בהבטחות דומות זהות בעבר) ,מבורכת כשלעצמה. סרט
זה מביא לשיא של שלימות אסתטית ורעיונית כאחד,
את חשקפת״החיים הסוריאליסטית של גאון קולנועי זה,
שבערוב־ימיו הבשילה ולבשה ביגדי הומור, תחת האלימות
שאיפיינה את תחילת דרכו.
תמונת הפתיחה: אצילים, בתקופת המהפיכח הצרפתית,
מוציאים להורג מהפכנים, כשהאחרונים קוראים :
״יחי האזיקים, הלאה החופש״ .תמונת הסיום: בת-יענה
מתבוננת באנשים בגן״החיות, כשברקע נשמעים קולות ירי
ונפץ. הלאה החופש.
בין שתי״״זקודות״מפתח אלו, המציגות עולם אבסורדי
של ערכים הפוכים, מחסל בוניואל את כל חשבונותיו עם
הצביעות האנושית, האופי האנושי המתחסד של צידקנים
למיניהם, האופי הביורוקראטי המטומטם של המימסד,

הבורגנות בטרקלין — היכן הנוחיות?
האופי הצבוע של הבורגנות מחד ושל אנשי-הכנסייה מצד
שני. בקיצור: כל אותם ערכים נעלים שהחברה האנושית
המציאה לעצמה כדי להסתיר, לסייד ולטייח את היצרים
האפלים החבויים בכל יצור אנושי, משמשים לבוניואל
כמטרה ללעג — וככל שהלעג מתבטא בהצגת אפיזודות
קצרצרות מבלי להתעכב על טיפוס זה או אחר, מקבל הפסי פס
האנושי יותר גוונים, יותר צבעים ויותר אבסורד.

תדריך
מ ל־ א בי 3

תמונות מחיי־נישואין :
(צפון, שוודיה) — סידרת־הטלוויזיה הגאו נית
שהטילה עוצר על שוודיה כשהוצגה
שם, קוצרה על-ידי הבמאי עצמו לסרט
באורך של כמעט שלוש שעות, המנתח את
חיי־הנישואין לעומק כזה שכל אחד יכול
לראות בו משהו מעצמו ומנסיונו. חודיה
יוצאת־דופן גם לגבי היוצר — אינגמר
ברגמן.

ירו שלים

השיחה( :סמדר, ארצות־

הברית) — פרנסים פורד קופולה, גורף ה אוסקרים
בסרט שאינו בעל איכות אוסק־רית,
אבל יותר מזה: בעל איכות ועומק
אמיתיים. הנושא: בלש העוסק בהצצה
לחיי הפרט ובהאזנות־סתר, מוצא את חייו
הפרטיים מתפוררים, בד־בבד עם פיק-
פוקו המוסרי בעיסוקו. ג׳ין דיקמן בדמות
אנושית בלתי-נשפחת.

חיפ ה

** החרדל מגרה לי את הא(*:
(עצנזון, צרפת) — לצחוק זה טוב ובריא,
ולצחוק אפשר בלי התחכמות יתר עם
פייר רישאר, הקומיקאי המחונן, הזכור־לטוב
כבלונדיני עס הנעל השחורה.
במידבר העירום
שלושה ועוד אחת (לימור,
תל־אביב, ישראל) — זהו אחד
מאותם סרטים מביכים שמוטב
היה לולא נעשו. בא לו במאי הטוען לניסיון וכישרון
רב, מיכאל קאליק, שחונך על בירכי מסורת קולנועית מפוארת,
זו של הקולנוע הסובייטי — וכל מה שהוא מסוגל
להוציא מתחת ידיו, זו עבודה סכימתית של תלמיד מתחיל.
הסרט בנוי בחום ובאנושיות של שירטוט הנדסי מצוי.
את העלילה שאב קאליק מסיפור של גורקי, שאותו
העביר למציאות ישראלית, כפי שהיא נראית בעיניו. נערה
אחת מתנה אהבים עם שלושה גברים: בן דור חפלמ״ח,
בנו שהוא חיום סטודנט, ועם היפי ארוך־שיער. כל זה,
על רקע נופי אילת, שם מתרחשת העלילה כולה.
הסימליות דוקרת את העיניים, ומי שאינו מבין את
המשמעות העמוקה אחרי 10 הדקות הראשונות, זקוק
בדחיפות לרופא-עיניים. הבחורה היא ישראל האוהבת
את כל בניה. הפלמ״חניק לשעבר, שמאס בחיי איש־עסקים
מצליח וחזר אל הקרקע כמדריך-תיירים ביס״סוף
(דרך משונה לחזרה אל הקרקע) ,הוא ישראל הישנה, עם
אידיאליזם משומש שאינו משלים עם הזמן שעבר ועם
הגיל. בנו הוא ישראל החדשה, החצופה, הגורפת לידיה
כל מה שמתחשק לה, מצפצפת על מסורת ומאמינה

לוי ואליאן: מסכת בקיבוץ
בחמרנות. ואילו חהיפי, הוא סמל לאימפוטנציה של
הבורחים מן המציאות ומסתגרים בתוך עולם שאינו מעטי.
הסרט כולו מחולק לחמישה פרקים (חמישה ימים),
בדיוק כפי שכתוב בחוקי הדראמה. ואילו הדיאלוגים, נשמעים
במיקרים היותר-מוצלחים כמסכת-בקיבוץ.

1יפי ק שי

זיפים קשים הופכים את הגילוח לטרדה, את זאת אתה
ודאי יודע. הגילוח גורם לגרוי ולחתכים והסכין
מאבד מחדותו במהירות.
בף ב דיפיסיל — קצף גילוח מיוחד לזיפים קשים —
מרכך את שיער הזיפים.
ברב דיפיסיל מרכר גם את עור הפנים, מזין אותו
בלחות ומעניק לו הגנה בפני גרוי וחתכים.
בך ב דיפיסיל של ויליאמס
קצף מיוחד לזיפים קשים.

01^1011£
הסוכן בישראל: בלמון בע״מ. המפיצים: חב׳ נורית בע׳׳כל.

חווו ד * הז ה 1X 7

טלוויזיה
צל״ג

המנהל של הרשות לבין מיטל, כאשר
הוועד רומז כי אין הוא מתכוון לבקש
ממיטל להאריך את החוזה שלו, ואילו
מיטל רומז כי אינו רוצה להמשיך בתפקיד.
תפקידו של מיטל, סמנכ״ל לענייני
מינהלה, הוא ללא ספק התפקיד הקשה
ביותר וכפוי-הטובה ביותר ברשות-השידור
כולה.

החורבן השליש׳
• הציון־לגנאי החמור ביותר בתול דות
הטלוויזיה הישראלית — לכל מי ש־תיכנו,
הכין, צילם, הלחין, תימלל, ביים,
ערך ואישר להקרנה את סרט־הזוועה על
ח׳ באלול — סרט שהיווה התקפת־מחץ פו שעת
על העיין, האוזן והמוח של הצופה.
היה זה בליל מגעיל של תעמולה לאו מנית
בומבסטית, חוסר-כישלון משתחץ
וקיטש נלוז, שבו לקחו חלק כל המר כיבים

!• צילומים שנראו ללא יוצא־מן״
הכלל כאילו יצאו ממצלמתו של מתלמד
מסומם מוכה שיגעון־גדלות או אלכוהוליסט
בפירפורים האחרונים של דליריום
טרמנם (דבר שעליו מרמזים הפרפרים, ש הופיעו
לפתע מן האין ונעלמו כלא־היו);
• בימוי שהתאים לרמתו של פלי־ני
בבית־ספר למפגרים או ברגמן בגו־ילדים
של ויצ״ו !
• תמליל של קיטש ברמה של עלון־
קיר קומסומולי בטאשקנט עילית :״תושבי
הרובע היהודי מביאים אדמה ממר חקים
מפני שאינם רוצים לגדל קאקטד
סים מעצמות אבותיהם״.״ או :״לעיתים
נדמה שהחפצים שומרים עדיין את חום
ידיהם של ההולכים למות
>• מוסיקה שבה התמזגו בקאקו־פוניה
חסרת־רחמנות עללת חתולים, נגי נה
על מסרק שבור וחלומות־הזוועה של
שנברג.
מירקחת זו של זוועה לעיניים, עינוי
לאוזניים ועלבון לאינטליגנציה היתד.
פשע תרבותי חמור שבעתיים מפני ש באה
לטפל באחד הנושאים המרתקים ביותר
שאפשר להעלותם על המסך: שיחזור
החיים בירושלים של ערב־החורבן. בבי טחון
עילאי של דבילים נעדרי־תרבות
לקחו בעלי יצירה זו מידע, שהספיק ל-
סרט־תעודה מאלף בן 10 דקות, ניפצו אותו

חיפה ב״ותר פרשה
הקריינית היפה האמיתית היחידה בטלוויזיה,
דורו ושדי, הלכה בעקבות
רעותה שרה דורון ,׳והתפטרה מעבודתה.
ושדי ביקשה לפני מיספר חודשים
שהטלוויזיה תאפשר לה לעבוד רק אחרי-
הצהריים, לתקופת הבחינות שלה באו ניברסיטה.
כשסיימה ושדי את הבחינות
היא גילתה, לתדהמתה, שהסידור החדש
מצא חן בעיני דליה מור, האחראית
על הקרייניות, אשר לא איפשרה לה
לחזור לקריין בשעות הערב. ושדי נעל בה,
והחליטה להתפטר מהטלוויזיה.
עתה מסיימת ושדי את לימודיה באוניברסיטה.
היא לומדת חינוך מיוחד ׳ומת כוונת
להינשא בקרוב, ולעסוק בחינוך
של ילדים טעוני־טיפוח. שרה דורון, ה קריינית
האחרת שהתפטרה, מונתה כאח ראית
על הקרייניות בגלי צה״ל.

שפרירה זכאי כ״זה הסוד שלי״ * סחיבה נפסלו, וביניהם שייע, הידוע בחוש־ההומור
המצויין שלו, אולם, כפי שהסתבר אחרי
הצילום, ירא מהמצלמה.
תוכניתו של בן־פורת תשודר אחת ל־

! 5.5לליון ליי• ־ או נסיגה
המשא־ומתן בין רשות השידור לבין
חברת פרידמן, אשר איימה לתבוע את
הרשות על הוצאת דיבה בסכום של 5.5
מיליון לירות, עלה שוב על שירטון.
חברת פרידמן דרשה ממנהל הרשות,
יצחק?1יכני, להקרין סירטון אשר ישבח
ויהלל את מוצרי החברה, כפיצוי על ה-
״השמצות״ של מוצרי פרידמן בתוכנית
כל־בו טק לפני למעלה מחודש. ליבני סי רב,
והציע תחת זאת להביא את תגובת

עוסקת בדרך־כלל בנושאים לא אקטואליים
מהעבר הקרוב־רחוק של היישוב בארץ,
הצליחו השניים הפעם להכין תוכנית אקטואלית
ביותר.
תוכניתם של אלמגור ונוי עוסקת במשבר
הכלכלי והחברתי, באבטלה ובירידה
ההמונית מן הארץ. התוכנית תלווה שירים
עוקצניים, ותספר על תיאטרונים סאטיריים.
לולא היו השניים מציינים כי המדובר
הוא בסוף שנות העשרים, אפשר
היה לחשוב כי התוכנית עוסקת בימים אלה.
הפרק הנושא את השם מה נעשה בלי
עבודה, מתאר את התקופה שבה נקטעו
לפתע השיגשוג הכלכלי והרווחה שאיפיינו
את ימיה הראשונים של העלייה הרביעית,
ברגע בו הופסקה זרימת ההון מפולין
לארץ.
בתוכנית משתתפים אמנים ויוצרים רבים
מאותה תקופה, כרכקח לזוינסון, טוכה

פירון, עמנואל הרוסי ויעקכ אכא,
לצד אמנים בני-תקופתנו באילנה דוכי*
נא, דוריונ ראוכני, חנן יוכל, דני
כץ, מלי כרונשטיין וחבורת רנניס.
את התוכנית הינחה דן אלמגור והפיק
רפי שחר. ביימה דנה אכיאל, והמנהל
המוסיקלי הוא פולדי שוצמן.

הסוד של אורי זוהר
קריינית ושדי
תוכניתם החדשה של מנהל אולפני הר־

פרישה

שייקח כן־פורת ושימן גלזר ב״הלילה״ פסילה לשברירים, שיבצו אותו בפסיפס מטורף
ללא משמעות ועניין, והגישו אותו בסרט
ארוך ומייגע עד-איך גבול.
מכל הזוועות שראתה ירושלים רבת־העינויים
בנתיב-יסוריה, זאת היתד, האכ זריות
הטפלה ביותר. גם טיטום הרשע
היה עוצם את העיניים ואוטם את אוזניו.
בשיא חוסר־הכישרון, הוקרנו שמות ה אשמים
על קיר קודר בצורה שלא אמד
שרה את פיענוחם — ובך השאירו את
עצמם באלמוניות מוצדקת.

מאחרי המסך
רמזים ורמזים־נגד״ם
סמנכ״ל רשות השידור, אהרץ מיטל,
עומד לעזוב את הרשות ב־ 1באוגוסט.
החוזה של מיטל עם הרשות עומד להס תיים
בתאריך זה, לאחר שלוש ישנות כהונה.
בינתיים
נערכים גישושים בין הוועד-
העולח הזה 1447

החברה על השידור. אנשי פרידמן הס כימו,
אולם דרשו לראות את התוכנית
שבה יופיעו לפני שהיא תשודר. לכך
סירב ליבני.
המגע בין פרידמן לרשות נותק, ועתה
ממתינים לתביעה שתגיש פרידמן לבית-
המיישפט, או לנסיגתה המוחלטת ממנה.

ער•ע ג לז ר צונזר
ה״פיילוט״ (מישדרי ניסוי) של התוכנית
החדשה הלילה, בה מראיין ומארח כתב
ידיעות אחרונות י ש עי הו (״שייקר,״) כן
פו ר ת אישים בשולי החדשות ואמנים,
הוצג לפני ימים מיספר בפני מנהלים אח דים
בטלוויזיה, ואושר לשידור.
בתוכנית הופיעו מיספר אורחים, ביניהם
ידיד של אידי אמין שליט אוגנדה, עורך
מעריב שלום רוזנפלד וכוכב ניבחרת
הכדורגל לשעבר יהושע (״שייע״) נלזר.
אולם לא את כל האורחים אפשר יהיה
לראות בהקרנה שתיערך ב־ 18 במאי. חלקם

דן אלמגור ועמנואל הרוסי כ״שרתי לך ארצי״ אבטלה שבועיים ביום הראשון בשבוע, ותארך
50 דקות. שמה הקודם של התוכנית היה
אירוח, אולם הוא הוחלף לשמה של !תוכניתו
של בן־פורת בגלי צה״ל, הלילה.

שום ד ס־ לא השתנה
ביום השישי הקרוב תוקרן תוכנית נוספת
מהסידרה שרתי לך ארצי. אולם בעוד
תוכניתם של דן אלמנור למאיר נוי

צליח יצחק (״איציק״) קול המפיק, וה מגיש
אורי זוהר זה הסוד שלי, תוקרן
על המסך הקטן משך 12 שבועות, החל
מחודש זה.
בתוכנית ינסה צוות בן שלושה מש תתפים
לגלות סוד של בעל הסוד. כל
(המשך בעמוד )44
* בשעת איפור. משמאל: הפירסומאי
דויד אשכול.

413

טלוויזיר.

סרט• לימור לזציג:,

סרטו הישראלי של הבמאי מיכאל קאליק

(המשך מעמוד )43
תוכנית תכלול שלושה סיפורים בתחו מים
שונים. אחד מבעלי־הסודות בתוכנית
הראשונה יהיה יופלה שוחמבר, ואילו
גיבורת התוכנית השניה תהיה גיבורת
ה״פרשד,״ ,מרסל ניניו. התמונה (עמוד
)43 היא מהתוכנית השלישית, בה מש תתפים
אורי סלע, השחקנית שבדירה
זכאי והפירסומאי דויד אשכול.

שלושה ושד אחת
ה סרט

שכל

אשה

תאהב

שתי פנים לר
דמות חדשה־ישנה עלתה על המסך הק טן
בשבועות האחרונים, איש הרדיו הוו תיק
אלימלך־ דם, אשר קיבל את המינוי
של הכתב הפרלמנטרי של הטלוויזיה.
רם, אשר עסק בחודשים האחרונים ב עריכת
מבט, נשלח לכנסת אהרי התפט רות
טוביה סער, שהחליף את עמוס
ארבל, שהחליף את מיכה לימור.
מילבד הבעיות הרגילות של כתב פר למנטרי
— להכיר היטב את האנשים, למ צוא
את המדליפים המתאימים ולהתחבב
על המלצרים במיזנון הכנסת — בעיות
שרם עדיין לא התגבר עליהן, עומדת בם־

צלם ויקסור בלוקופוסיב
עורך דני /שיק

ת ס רי ס מיכאל קאלי ח ׳שמאי גולו
הפ קה י די מנ ס י ׳שני

מו סי ק ה יוסי מר חיי ם

מפי ק בפועל אריק דיכנר

אלימלף רם

מעבדו ת ברקי פסהר-מפריס(ישראל! בע מ

הצגת בכורה עולמית בעת
ירו שלים
־אביב
ימור אורגיל״
רמת־גן
ולין
״אורדע״
:יגדל״
הפצה :״סרטי לימור״ ,ת״א, אלנבי ,34 טל 57641 ,55488 .

בלי

ובעונה אחת ב 8-בתי קוכנוע
באר־פ
ת ח־ ת קו ה

״היכל״

נ תני ה
״סבי
״סטודיו״

ני רם בעיה נוספת: האם להופיע על
המסך הקטן עם משקפיים או בלי מש קפיים?
רם ניסה בכמה שידורים דרך
אחת ובכמה שידורים דרך שניה, ועדיין
לא החליט סופית.
התשובה הנכונה: עם.

פרסום ר׳

ישן וחדש בחיכטן תחדש

עוודנ.

ר ב 1חיו י 1בו

^ 121 דחו!

המ שטרה ב א תן

י ס גו ל ס

הופיע גדיון מס,
עמי

ל ה שיג בכל הקיוסקים
הפצה ר״ ,חברה ר !הפצה בע״מ

שינויים גדולים עומדים לחול בלוח ה שידורים
של הטלוויזיה, ההל מדד 18 בחו דש
זה. לכל יום בשבוע יהיה אופי משלו,
ותתווספנה תוכניות רבות, כאשר השינוי
הגדול ביותר הוא הבטחת מנכ״ל רשות
השידור יצחל! ליבני להגדיל את ה הפקה
המקומית ב־ 50 אחוזים.

יום ראשון:

עד חודש יולי ייפתחו השידורים בשעה
5.30 אחר הצהריים בסדרות עלילתיות
לילדים משך שעה תמימה. החל מיולי
ישודרו הסדרות רק עד השעה 6.00בערב׳
ואחריהן ישודר אחת לשבועיים מגזין
לבני 13־ ,10 ואחה לשבועיים תוקרן
התוכנית ריצרץ. ריצרץ היא תוכנית שבה
ישחקו ילדים יצירות שיכתבו ע״י ילדים.
בשעה 6.30 בערב יוקרן סרט בשל

אכוט וקוסטלו.

התוכנית טלם ועלמה תוסיף להיות משו דרת
מדי יום ראשון בשעה 8,00 בערב,
ואילו לאחר מבס, בשעה ,9.00 ישודרו
מישדרים דוקומנטרים 26 .שבועות רצופים
של פרקים מהסידרה העולם במילחמה על
מילחמת־העולם השנייה. את הסידרה
תקריין לאה פורת. בשעה 9.55 בערב
תוגש, אחת לשבועיים, תוכנית של בידור
חוץ, ואחת לשבועיים תוכנית של בידור
מקורי. במיסגרת הבידור המקורי כלולה
תוכניתו של ישעיהו גן־פורת, הלילה.

יום שני:

התוכניות לילדים תיפתחנה במגזין ל נוער
חלונות, על המתרחש בעולם הגדול.
בשעה 6.00 בערב תוקרן, אחת לשבועיים,
התוכנית שירים ונפלאות, על משוררים
ישראליים ויצירותיהם. בין המשוררים ש בהם
תעסוק התוכנית יהיו מרים יילד

שטקלים -,לאה גולדברג, ט .הילל,
אברהם שלונסקי, רחל ולווין קיפ־נים.
אחת לשבועיים תוהרו בשער, זו ה-

תוכנית הוותיקה הספינה המזמרת. החל
מהשעה ,6.30 משך 40 דקות, יוקרנו תוכ ניות
ספורט והיאבקות.
תוכניות־הערב יתחלקו ביום שני בין אר בע
סדרות, שתחלנד. בשעה .8.00 תוכנית
חודשית לעולים. תוכנית חודשית בסידרה
מדע ודעת, תעודה אחת לחודש, ותוכנית
חדשה בעריכתו והנחייתו של הפרופסור
יגאל ידין, תחת השם חדשות בעתיקות.
אחרי מבט חוקרן, אחת לחודש, תוכ ניתו
המתחדשת של עמוס אטינגר,
חיים שכאלה. אחת לחודש תוקרן גם
תוכניתם החדשה של מפקד גלי צה״ל
מרדכי(״מוטקה״) נאור, ומנהל התכניות
בעברית בטלוויזיה יצחלן (״צחי״) ש מי
עוני, מחפשים את המטמון.
כאשר תוכניות אלה לא ישודרו, חוקרן
יצירת דראמה, אחת לשבוע, והתוכנית
סימני דרך, תוכנית בידורית־דוקומנטרית
על נופים ואנשים בארץ. בעוד מחפשים
את המטמון וחיים שכאלה ינעלו את הערב,
הרי הדרמה וסימני דרך יארכו רק 50
דקות, ואחריהם יוקרנו סדרות המתח והפעולה
המוכרות, מלבד הוואי חמש אפס,
שירד השבוע מהמסך.

קשקשת 1967

זנשבץ

הוגולנו הזה

1967

יום שלישי:

קשקשת 1965

השידורים ביום זה.יתחילו עם סידרת
אגדות לילדים עד לחודש יולי. ביולי תת-

#מיצעד האחד־במאי השנה: בל
פלג שמאלני צועד בנפרד.
חלל גזית, רזד הר־ציון ,11
ראשון־לציון
#תמרור ״אצבע משולשת״ לנהג
הפזיז.
בועז גולדנברג, רח׳ שנונית
,53 שיכון ה׳ ,באר־שבע
י• סכימה של עיסקה משולשת ב־מישחקי-חכדורגל.
יצחק
שכיב, רח׳ אסף
שימחוני ,5נתניה
#סכיזופרן על פרשת-דרכים.
>• מפת השלום של ישראל.
יוסך שוורץ, רח׳ עזרא ,14 בני־ברק
#מדיניות־החוץ של ארה״ב.
חגי רוזגבלום, רח׳ הלבנון ,28
רמת־הטייסים, תל־אביב

אלימלך רם עם חיל סידרה חדשה, לגיל הרך, בה ינסו
לחנך את העוללים. התוכנית לגיל הדך
תשודר גם החל מיולי, בימי חמישי. בשעה
6.00 בערב יוקרנו הסדרות, בדאבינג עב רי:
גד וגל, אמיל ותעלוליו, ותחזור ה תוכנית
בילבי.
ב־ 8.00 בערב תוכנית מורשה ואחריה
סידרת־מתח. מוקד ינעל את שידורי הערב.

יום רביעי:

עולמו של וולט דיסני, מדי שבוע משך
שעה תמימה. מישדרי־הערב ייפתחו ב־8.00
בכל־בו טק, כשהמגמה להרחיב את יריעת
הנושאים בתוכנית זו ולא להסתפק בגילויים׳
אשר לא פעם גולשים לכיוון הרמה
של עיתונאי מדורי-צרכנות בעיתונים ב נורית
ארד ומשה (״מושקה״) שלו.
לאחר מבט, סרט קולנוע או טלוויזיה.

יום חמישי:
יתחיל בסרטים מצויירים ואחריהם לגיל
הרך משך חצי שעה. אחריהם: הצריף של
תמרי והתוכנית פנאי לי. תוכניות הערב
תיפתחנה בחידונים, כאשר 12 השבועות
הראשונים יהיו במיסגרת תוכניתם של
יצחק קול ואורי זוהר, זה הסוד שלי.
אחרי מבט חוקרן פעמיים בחודש התוכנית
תעודה, פעמיים בחודש תוכניתו של ירון
לונדון טנדו, ואילו פעם אחת בחודש
התוכנית עימות. בתוכנית זו: דיון בנושאים
היסטוריים או אקטואליים השנויים במח לוקת,
וסרטים קצרים המסבירים את ה נושא
שיידון. ב־ :9.50 משחק השבוע.

יום שישי:
בשעה 3.00 אחר הצהריים סרט עלילתי
בן חצי־שעה, למישפחה. אחרי השבוע יומן
אירועים, בשעה ,9.10 שלל תוכניות. פע מיים
בשבוע: מועדון סרט יום ר. הטל וויזיה
מבטיחה סירטי־איכות אמריקאיים
ואירופאיים. שני השבועות האחרים בחודש
יתחלקו בין שרתי לך ארצי של ח אל*
מגור, כשאחרי תוכנית זו חוקרן תוכנית
בנושאי תרבות ואמנות, לבין תוכניות
דראמה 1ומוסיקה.

יום שכת :
נשאר ללא שינוי. המבדיל בין קודש לחול
פותח, אחרי מבט וספיחי השבוע יוקרן
מבט ספורט, ובשעה 9.45 סידרת־מתח.

הפעל את דינדונך ונסו! למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

השבוע בדרייב אין
בשעה 7.45
סרט המתח לכל המישפחה

מאוזן :
. 1בירת הנגב! .2נייר דק ושקוף בלתי-
חדיר למים! .3מדינה באפריקה! .4קי דומת
הולנדית! .6ראש־אגף (ר״ת)! .7
גרניט! .8מחילה על זכות! .9גפן סזרחת!
. 11 סנדוויץ 12 זוג! .21 קובע־מגן! .22
נוכרי! .23 מארבעה בנים שבהם דיברה
תורה! .24 פיקסציה! .26 כמו 88 מאוזן!
.28 הקף!! .31 סימבול! .33 מטבע צרפתית!
.34 מעונות השנה! .35 מגור! .37
שגריר ארה״ב בישראל המנוח (ש״מ)! .39
חי במים! .40 עבירה פלילית! .42 קומיקאי
צרפתי דגול שנפטר! .45 גץ! .47 זרבובית!
.48 שם־מישפחה נפוץ אצל הגרוזינים! .49
אירוע! .50 מעון הציפור! .51 השתתק! .52
מעשייה! .53 מלכסיקון הבקר (הפוך)! .54
שרפרף; .57 קרס; .60 ספר! .61 הפחתת
המהירות; .63 חבילה! .65 סבוטז׳ה! .68
שמה העברי של ג׳ליל; .70 אסקופה! .71
זעיר! .72 שחקנית־תיאטרון ישראלית
(ש״פ)! .74 זמר ישראלי נודע (ש״פ)! .76
מחנה־אוהלים; .77 זקן־ורגיל! .79 אודים
לוחשים! .84 שבועה חמורה! .87 יקום!
.89 מחצית מישחק־ילדים פופולרי! .91
מיבנה לחימום החדר.

מאונך :

.1אחד מאלופיו של ביאליק! .5תולעת

שטוחה טפילה! .10 אחד מעצי־היער החשו בים
בישראל! . 11 כלי־קיבול לנוזלים!
. 13 בן לאותם הורים של אותו אדם; .14
ריבוי .15 :מתנזר! . 16 מסימני־הקריאה ב ניקוד
המסורתי במיקרא; .17 חיכך! .18
יבשה מוקפת ים (הסוד)! .19 נהר באפרי קה;
.20 מוסד פיננסי .22 :סניגוריה.24- :
מיקרה-לילה! .25 בוא לבקר ! .27 :כרכוב:
.29 מכ״ם; .30 גוף נבחר! .32 מארבעת
המינים; .34 אבי אביו או אמו; .36 ריקבון!
.38 עיר בצורה בגליל מימי בית שני;
.41 תפוסה; .43 שחקנית־קולגוע אמרי קאית
נודעת (ש״פ)! .44 אחד מנח״לי ה רמה!
.47 שולי הבגד! .49 משכון! .52
מן הקיטניות .55 :זימרה; .56 יעלה דג
בחכתו .58 :צמח־ביצות ממישפחת 1ר־הלילה;
.59 שוטר גדודי(ר״ת)! .60 ערירים
.62 מילת־תנאי; .63 סימלו של דואר יש ראל
.64 :יחי!; .66 תוכו! .67 מחודשי
השנה! .69 מין ריקוד .71 :ציבור! .73 מלך
שייקספירי נודע! .75 מאחז־נר! .78 הברה:
.80 מכינויי האלוהות .81 :מילת־יחס נפו צה!
.82 אציל! .83 חברת־תמרוקים ישר אלית;
.85 רברבן; .87 אשפת־חיצים! .88
מחבר־אופרוח איטלקי! .90 חומר־ציפוי
שקוף .91 :פרש אציל! .92 שלט מוסכם ב כבישים;
.93 מין אבן יקרה.

״חרואה ואינו נראה״
בשעה 10.00

״ 3מיליארד
בדרך הקלה״

בס יטונ ות
#שמלות הריון
#מ כנ סי הריון
• טוני קו ת הריון
• ח לי פו ת הריון

כהן

מודל

תל־אביב, רח׳ נחלתי בנימי!
קומה ב /דרך החצר•־
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות 12—4
לחסינות זדי דוכן;;־טל ,50344 .ת״־>[

ה נוסעי על ח שבונך -כ׳ אתה הוא בעד ־ המניות

ך * פ רי• הפנכת לועגים •לעצמם על שתי
1 1מחלות עיקריות שבהן הם לוקים.
מתלת האש״ל, אותן הוצאות־־מתחת־לשולהן
המאזנות את תקציבו האישי של חבר־הכנסת
— ומחלת הנסיעות לחו״ל.
לרדיפה אחדי הנסיעות לחו״ל של חברי
הכנסת יצא כבר שם בוועדות השונות,
המחליטות על ״,מי גוסע ומי נשאר,״ ואצל
הגופים השונים, המפרנסים את הנוסעים,
כמו המגבית היהודית המאוחדת, הבונדס,

הסוכנות היהודית ומישרד־החוץ. קשה ל מצוא
חברי־כנסת שאינם מחזרים אחד
מחלקי הכרטיסים למיניהם, וקשה עוד
יותר למצוא חבר־גנסת אשר יסרב כאשד
יציעו לו לנסוע לחו״ל.

רוחצת יד
ץ* רכית הנסיעות לחו״ל של חברי
הכנסת באות על חשבון משלם־המיסים.
חלק מהנסיעות הוא מטעם הכנסת עצמה,
כאשר הכנסת שולחת מדי־פעם מישלחות
פרלמנטריות לארצות העולם השונות, בין
כטיול״גומליו על ביקור מישלוזת מאותה
ארץ, ובין כביקור מישלחת פרלמנטרית
ישראלית, הגורר אחריו •ביקור־גומלין של
מישלחת •פרלמנטרית מאותה ארץ, בישראל.
השבוע עזבה מישלחת של הפרלמנט
השווייצי את ישראל, לאחר ששהתה בארץ

אלה שאינם מצליחים לשכנע את מישרד־החוץ
כי הם המסבירים הטובים לעמדת
ישראל, מוצאים דרכים אחרות: המגבית
היהודית המאוחדת, מילווה־׳הפיתוח (הבונדס)
,אירגונים ציבוריים שבהם הם חברים
נוסף לחברותם בכנסת, ואם בכל אלה
לא די — הרי קיימות גם המיפלגות עצמן,
השולחות את חברי-הכנסת שלהן. כל אופני
נסיעה אלה הם, בסופו של דבר, על חשבון
משלם־המיסים.

ארבעת
ה אלופי ם

** מ ע מעוניינים חברי-הכנסת לנסוע
לחו״ל? הסביר השבוע אחד מהם לכתב
העולם הזה בנוסף לתענוג לנסוע לחוץ-
לארץ, יש לנסיעה לחדל עוד יתרונות רבים.
היתרון החשוב ביותר הוא הרווח הכספי.
כשאני נמצא בחו״ל, אני מקבל אש״ל
מהמוסד השולח, אך המשכורת שלי מהכנסת

מאח

יוסי ינאי
כשבועיים ומים. בנאום־ד,פרידה למישלחת
ציין יושב-ראש הכנסת, ישראל ישעיהו,
כי כנסת ישראל לא תשכח לשלוח מישלחת*
גומלין של חבריה לשווייץ. בעוד כחודשיים
תצא מישלחת נכבדה של חברי-כנסת מיש ראל
לגרמניה. עדייו לא הוחלט על הרכבה
המדוייק של המישלחת וכן על מספד חברי
הכנסת שיסעו, אך השוק, הלחצים והתחינות
כבר החלו. השמועה האחרונה אומרת כי
בתחילת חודש יולי ייצאו מהארץ 17 חברי-
כניסת לביקור פרלמנטרי בגרמניה. יד
רוחצת יד — רגל עוזרת לרגל. בין חברי
הפרלמנטים יש שיתוף פעולה :״בקר אצלי
ואבקר, אצלך.״
אולם לאותם חברי־כנסת אשר לא יצליחו
להשתלב במישלחת שתצא לגרמניה, תהיה
השנה הזדמנות נוספת. בקיץ תצא מישלחת
פרלמנטרית רבת־משתתפים ללונדון. גם
כאן עדיין לא ידוע !מה יהיה היקף המיש-
לחת, אולם ברור כבר כי הוא ייקבע אחרי
שיסכמו בסיעות ובלישכת יושב־ראש ה כנסת
את כל הלחצים והתחינות של חברי
הכנסת הנכבדים.

חרליץ
27,280.94ל׳׳י

ס חי ט ה
קו ל ק טי בי ת

ף וסף לטישלדוות הפרלמנטריות ה-
^נוסעות לבקר פרלמנט בארץ אהדת
לביקור-נימוסין, יש עוד שני צינורות, בעלי
קוטר ענק, המאפשרים לחברי־הכנסת לנסוע.
האחד הוא ״מועצת אירופה,״ מין גוף כאילו־פרלמנטרי
חסר כל ערך וחשיבות, לה יש
כל מיני ועדות־מישנה. נוסף לנסיעה למו עצה
עצמה, הנערכת בדרך־כלל בשטרס־בורג,
נוסעים חברי-כנסת במישלחות לוועדות
של אותה מועצה, ובעיקר לוועדה
המדינית שלה. הצינור השני הוא האיגוד
הבינפרלמנטרי העולמי, בו חברה ישראל,
והכנסת •מקפידה לא להיעדר אף מכינוס
אחד של איגוד זה.
אך גם אותם חברי-כנסת שאינם מקורבים
ללישכת היושב-ראש או •לראשי הסיעות
•שלהם, מצליחים •למצוא להם דרכים אחרות
לנסוע. מישרד־החוץ החליט באחרונה ל שלוח
אישים רבים להסברת עמדת ישראל
ברחבי העולם. חברי־הכנסת נפלו על החל טה
זו כמוצאי שלל רב, ומישרד-החוץ
מוצף בפניות של •מחוקקי ישראל, הטוענים
כי תפקידם העיקרי הוא להסביר את עמדת
ישראל בכל פינה חשוכה בעולם.
המקהלה החוזרת בכנסת על ״מחדלי
ההסברה״ אינה, למעשה, אלא סחיטה קולק טיבית
להשגת כרטיסי־טייסה באיצטלה של
״הסברה.״
מישדד־החוץ משתמש בכרטיסי־הנסיעה
כמו בשוחד. מיפליגה שראשיה טיילו בעולם
על חשבונו, לא תחמיר בהתקפותיה על
שר־החוץ השולח.

ממשיכה להיכנס לבנק, וזה עוזר לי לאזן
את התקציב המישפחתי שלי. הנסיעות ל חדל
הן חלק מהמשכורת שלנו. אילו הייתי
צריך לשלם מכיסי אפילו נסיעה אחת
מהנסיעות שנסעתי לחדל בשנה האחרונה,
לא היה לי כסף לאוכל לילדים.״
השערורייה בבולמוס־הנסיעות של חברי־הכנסת
לחדל, בתקופה שבה נקרא האזרח
לקיצוצים וקימוצים, היא כפולה ומשולשת.
בנוסף לאלפי ולרבבות הלירות שעולה נסי עת
חבר־הכנסת לחדל, הרי הוא ממשיך
לקבל את משכורתו בארץ, כאילו השתתף
בעבודה הפרלמנטרית. חשבון גס מוכיח,
כי יום־עבודה של חבר-כנסת במליאת
הכנסת שווה כ 200-לירות (אם מחלקים את
משכורתו למיספר ומי ישיבות הכנסת).
זאת, מבלי לקחת בחשבון את הכלל כי
ח״כ נבחר כדי להיות חבר־כנסת ולא כדי
לשוטט בעולם.
לפני שנים מיספר היה ח״כ דויד הכהן,
מי שמכהן היום כאחד ממנהלי החברה
הימית להובלת פרי, הנוסע הרישמי של
הכנסת. לכל ועידה, כינוס, קונגרס או
ישיבה בחדל היה הכהן מצליח לנסוע
מטעם הכנסת. את מקומו של דויד הכהן
הבודד ירשו לאחרונה כמד, עשרות חברי־כנסת,
שבראשם עומדים, ארבעת הנוסעים׳,
כפי שהם מכונים בפי חבריהם בכנסת:
ח״כ יוחנן כדר וגדעון פת (ליכוד),
ח״ב משה כרמל והשר חיים צדו ק
(מערך).
מדי־פעם־בפעם מאיימים חברי־כנסת אח רים
כמשה ורטמן ואסתר הרליץ
(מערך) על תואר האליפות של ארבעה אלה.
אולם כשבודקים את רשימת חברי־הכנסת
הנוסעים, מבחינים כי אפילו חברי־הכנסת
האפורים, אשר אין נתקלים בשמם במדור
היוצאים והנכנסים בעיתונות, מצליחים
לנסוע לחדל, בשקט, מבלי לעורר תשומת-

תארך, לפי התיכנון, השהייה בשטרסבורג.
חברי-כנסת מקבלים דמי־כלכלה בסך 25
דולר ליום, וכן תשלום עבור הוצאות המלון,
שהוא כ־ 35 דולר ליום. דמי האש״ל של
שני חברי־הכנסת בשתי הנסיעות, זו
שהיתה •וזו שתהיה, יגיעו איפוא ל־1680
דולרים 10,080,00 ,לירות. סך־הכל ההוצאה
למשלט-המיסים על שתי נסיעות אלה, כולל
כרטיסי הטיסה והאש״ל, הוא 31,903.20
לידות.
אך לח״כ אנקוריון היתד, עוד נסיעה
במשך השנה האחרונה. הוא יצא בחודש
יוני למועצת האירגון הבינפרלמנטרי ש נערך
ברומניה, ושהה שם חמישה ימים.
מחיר הכרטיס לבוקרשט הוא 3,383.50ל״י,
ודמי האש״ל של ד,ח״כ היו באותה נסיעה
1,800.00ל״י. סך־הכל הוצאה באותה נסיעה
לרומניה — 5,183.50ל״י. סו־הכל הוצאותיו
של ח״כ אנקוריון בנסיעות לחו״ל בשנה
האחרונה 21,135.10 :ל״י.
ח״כ אנקוריון לא היה יחידי במישלחת
לרומניה. נסע איתו גם ח״כ ד״ר יוחנן
כדר (ליכוד/חרות) ,מבכירי הנוסעים ל-
חו״ל. נוסף לאותה נסיעה לרומניה השתתף
בדר, שהוא חבר קבוע במועצה, הבינפר-
למנטדית, במישליחת פרלמנטרית גדולה,
שנסעה לפני פחות משנה ליפן ולמיזרח-
הרחוק, והוא עומד לצאת לעוד ועידה
בינפדלמנטרית, שתיערך בעוד מיספר
חוז״שים בלונדון.
בדר נסע בשנים האחרונות שלוש־ארבע
פעמים בשנה לחו״ל במישלחות פרלמנטריות,
והפך הנציג הרישמי של חרות
כימעט בכל נסיעה •לחו״ל מטעם הכנסת.
סך־הכל הוצאות הכרטיסים של בדד,
רק בשנה האחרונה, מגיע לסכום ענק:
טיסה ליפן — 12,245.40ל״י, טיסה לבו קרשט
— 3,383.50ל״י והטיסה ללונדון
— 5,649.00ל״י. סכום כללי 21,277.90 :
ל״י. לכך יש להוסיף דמי אש״ל עצומים,
משום שבדר שהה בחו״ל בשנה האחרונה
למעלה מחודש ימים נטו.
אלמוגי המעופף
ך* ח״כ הצעיד,

אחוד

חיי ם משוגעים
על-הח שגון
< ושכ״ראש זעדת־הכנסת ח״כ ארי
אנקוריון (מערך) ,נסע לפני כמה
חודשים יחד עם יושב־ראש ועדת־ד,חינוך

של הכנסת ח״כ אכההס (״אברשה״) שכ־טדמן,
לישיבת המועצה והוועדה המדינית

של מועצת אירופה, שנערכה באירלנד
היפה. אילו היו אנקוריון דשכטרמן משלמים
את סכום הנסיעה מכיסם, היה כל אחד
מהם משלם 5,649.00ל״י עבוד הכרטיס
בלבד. בעוד כמה חודשים עומד הצמד
לנסוע לעוד ישיבה של אותה מועצה וועדה
מדינית, שתיערך הפעם בשטרסבורג. מחיר
הטיסה לכל אחד מהם לשטרסבורג, מגיע
ל־ 5,262.60ל״י.
השהייה באירלנד ארכה כשבוע. כך

אולמרט

ן ן (המרכז העצמאי) ,נסע על חשבון
מישרד־החוץ לפני כמה חודשים לארצות-
הברית, שנמשך כחודש. מבלי לקחת בחשבון
את הטיסות היקרות של אולמרט בתוך
ארצות־הברית, ואת דמי האש״ל, הטיסה

המר
9,922.40ל״י