חיפוש: "אגודת ישראל"
נמצאו 697 תוצאות (מציג 201 עד 225)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1019 (24 באפריל 1957), עמוד 5
היסטוריה ה אי ש ש די ב ר ציונות אין זה דבר מוזר שכל העתונים הציוניים במדינה מתעלמים מיום השנה למותו של עסקן יהודי, בעוד ששני עתוני אגודת־ישראל (המודיע ושערים) מקדישים לו עמו דים שלמים. … הוא הפך דתי קיצוני, השתתף בייסוד אגודת־ישראל והיד. לאידיאולוג הראשי של תנועה אגטי־ציונית קיצונית זו, הוא הניח תפילין, חינך את בניו ברוח דתית וקרא לעצמו ״מתתיהו האחר׳׳*.
גליון 1329 (27 בפברואר 1963), עמוד 6
אין הוא אלא תוצאה של הלחץ המוסרי העממי, שהופעל בימים המכריעים. רק הודות ללחץ זה החליטה אגודת־ישראל להימנע מהצבעה, בניגוד לעמדתה לפני שנה, כאשר מכרה, את קולותיה למימשל הצבאי( .ציניקאים יכולים להגדיר זאת אחרת: הלחץ הביא לעליית מחירה של האגודה, כך שמפא״י שוב לא יכלה להרשות לעצמה את קניית קולותיה, נאלצה להסתפק בקניית הימנעותה ).רק הודות ללחץ זה החליטו האנוסים לפרסם את פירפוריהם ברבים. … אפשר רק לשער מה היה המצב אילו היה המיבצע מתנהל במשך חודשיים, אילו היתד, לו שהות להכות גלים גבוהים יותר בקרב ההמונים, אילו עמדו לרשותו רבבות לירות, אילו הספיק לגבש מנגנון של פעילים. האם לא יכולנו להכריח את אגודת־ישראל להצביע למען ביטול המימשל? האם לא היה מצב־הרוח הציבורי מעניק כוחות חדשים לצעירי המפד״ל, עד כי היו מכריחים את צמרת מפלגתם לשנות את עמדתה, או לפחות לתת חופש־הצבעה לח״כיה?
גליון 1307 (26 בספטמבר 1962), עמוד 12
אך תמיר לא הסתפק בכך: למחרת המשפט חבש תמיר שוב את כיפתו והשתתף במסע־תעמולה דתי־קיצוני, בהנהגת אגודת־ישראל, שהחליש בהכרח את התביעה להחזרת יוסלה. … המפד״ל פוצץ את מועדון הארבע על־ידי כריתת הסכם חשאי עם מפא״י לחלוקת השלל הממשלתי. אגודת־ישראל מכרה את המאבק לביטול המימשל הצבאי.
גליון 1351 (31 ביולי 1963), עמוד 11
והאכזבה המקננת בקרב חוגים דתיים רחבים מן הברית המתהדקת והולכת בין מפא״י לבין המפד״ל. אגודת־ישראל האופוזיציונית ידעה על המרירות המצטברת. … כאשר נימק זרח ורהפטיג את בקשתו י לשחרר את בנו, בטענה כי לא יכול להיות לבנו כל קשר עם ההפגנה, שהרי זו מעשה ידיהם של צעירי אגודת־ישראל — היתד, בדבריו נימה של צער. לא על מעצר בנו — כי אם על העובדה שיריביו המפלגתיים מנצלים את נשק הדת נגד מפלגתו, כפי ש־המפד״ל עצמה ניצלה אותו נשק לא פעם, מתוך חישוביה המפלגתיים.
גליון 1320 (26 בדצמבר 1962), עמוד 6
זאת — פרט לטובת־הנאה שהוענקה למרכז מפלגתו, פועלי אגודת־ישראל. קוניאק בתל־אנגיב. בעקבותיהם של אידלמן וכלנתר הלך גם עסקן דתי שלישי: נציגה של אגודת־ישראל במועצת עירית תל־אביב, הרב יהודה אברמוביץ.
גליון 1508 (27 ביולי 1966), עמוד 26
לכן דמה הוויכוח לקומדיה, בה התחברו כוחות בצורה כמעט היתולית: • אגודת־ישראל ביקשה להוכיח כי החוק מנציח את חילול־השבת, כדי לנגח את המפד״ל בציבור הדתי. • מפ״ם הסתמכה על טיעון זה כדי להרגיע את הציבור החילוני, וטענה כי בכלל אין זה חוק־שבת, אלא חוק סוציאלי מתקדם, ממש סוציאליסטי. • המפד״ל נאלצה להתגונן בפני אגודת־ישראל, והוכיחה שהחוק מקדם בכל זאת את הכפייה הדתית, למרות שזה רק צעד אחד בכיוון הנכון. • גח״ל רצתה לנגח את החוק, אבל לא רצתה להרגיז את בוחריה הדתיים •לכן נאמה נאום מטושטש.
גליון 1680 (12 בנובמבר 1969), עמוד 25
תשובתו הכנה של אולשן, כי ״משרד־המשפטים הוא משרד פוליטי אשר גררה תגובה חריפה מצד אחדים ממשתתפי הוויכוח — לא עוררה כל הד בעיתונות עצמה ולא צוטטה אפילו בעיתון אחד. ח״ב אגודת ישראל, שלמה לורנץ, ספג את האכזבה של חייו ביום הראשון השבוע. … הם דיברו על מטך־הכסף, וחשבו שהם מתכוונים לטלוויזיה.״ • נבחר אגודת־ישראל למועצת עיריית תל־אכים, הרם יהודה־מאיר אכרמוביץ׳ :״רבינוביץ׳ יזען כי אנחנו, הדתיים בתל־אביב, מוצצים את דמו.
גליון 1441 (20 באפריל 1965), עמוד 10
לדעת חרות, אסור היה לנשיא לערב את מישקל מישרתו הממלכתית ביישוב סינסון־ פנים־מפא׳׳יי או הסתדרותי. #בנק אגודת־ישראל ייפתח מיד אחרי החג. על אף שהרשיון לפתיחת הבנק ניתן לאגודת־ישראל כאתנן על מעשה פוליטי, ואף זכה בשל כן לכינוי ״בנק המימשל הצבאי׳׳ ,נמצאות רוב מניותיו בידי אנשים שאינם שייכים למפלגה.
גליון 1492 (6 באפריל 1966), עמוד 12
היתר מבוזבז לפרנסת אנשי המפד״ל העובדים במועצה, להסברה ולפירסומת למפד״ל, ולתמיכה במוסדות שונים של המפד״ל. עצם קטנה ניזרקת כמובן גם לאגודת- ישראל, כדי שזו לא תשמיץ יותר מדי את פעולות המועצה. … כן נמצאים ברשימת המוסדות שזכו לתמיכה: הסתדרות צעירי אגודת ישראל, המיש־מרת הצעירה של הפועל המזרחי, בני עקיבא, מרכז הנוער הדתי העובד, מרכז ישיבות בני עקיבא, מרכז ישיבות צעירי אגו״י, תזמורת אליצור, ארגון בני עקיבא — קייטנות, אירגון צעירי אגו״י — קייטנות, חינוך עצמאי של אגו״י, ושוב בני עקיבא — רחוב דובנוב.
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 10
הם הקשיבו להצעה בשקט (רק הסעיף האחרון — המציע את פירוק הממשלה — עורר קריאות־ביניים ספונטאניות, שליליות, שלא נרשמו בפרוטוקול) .כך, הודות לנוכחות סיעתנו בכנסת, הושמעה תוכנית־השלום המפורטת באוזני כל צמרת ר,מדינר״ בהצבעות לא היו הפתעות 76 .ח״כים, נציגי כל מפלגות הליכוד־הלאומי ואגודת־ישראל, הצביעו בעד הצעת־ההחלטה של הממשלה, שאישרה את הקו הנוקשה ביותר של אשכול. … אתה רוצה ש״ס 707 יסבלו בגלל ־?307 שלמה יעקב גרוס (אגודת ישראל) 119 :חב- ^ רי־כנסת אינם חייבים לסבול בגלל אחד, ובכל זאת סובלים.
גליון 1131 (3 ביוני 1959), עמוד 4
היתד, זאת גם הודאה בכך כי מפא״י ואחדות־העבודה תיכננו את המיבצע מאחורי גבם של שרי מפ״ם, ששמעו עליו רק יומיים לפני התחלתו — דבר שלא הפריע הדתיים יישארו כנראה סטאטיים, עם תזוזה מסויימת מאגודת ישראל ופועלי אגודת־ישראל לדתיים־הלאומיים, הודות להשתרשות מפלגה זו בעליה החדשה.
גליון 869 (17 ביוני 1954), עמוד 12
המבקר לא סבר כי יש מקום לפתוח בחקירה וגרושקביץ ומועצתו החליטו לה גיש משפט הוצאת דיבה נגד׳ כימ.5 מי הוא גאון הדודל לאגודת ישראל העולמית שלושה צירים ב כנסת (אחד מהם! … לאחר שנשבע כחוק סיפר צוברי בקול • בית יעקב, רשת החמך הלא״ממלכתית של אגודת ישראל העולמית. >• באחת מהן ניסה להתפשט סרום.
גליון 1693 (11 בפברואר 1970), עמוד 11
נאמו רק ח״כים שמחוץ לממשלה, כולם אנשי המימסד. פתח שלמה לורנץ מאגודת־ישראל, שתמך. ממשלה בהתלהבות• תוך כדי כך חירף את שופטי בית־המשפט העליון, דבר שגרם לתגובות חריפות מצד אבנרי: שדמה לורנץ: מי מאתנו יכול היה להעלות על דעתו שאדם התופס אחת העמדות החשובות ביותר במדינתנו ירשה לעצמו להגיד על ההלכה, לפיה יהודי הוא מי שנולד מאם יהודיה, דבר אשר גס הממשלה קיבלה וגם הכנסת תקבל בשבוע הבא, את הדברים כדלקמן, ואני מצטט: נדמה לי שזוהי אחת האירוניות המרות ביותר של הגורל, שאותה גישה ביולוגית או גזענית, אשר הופצה על־ידי הנאצים, ואשר איפיינה את חוקי נירנברג הנודעים־לשימצח, שאותה גישה תהפוך — בגלל מסורת שטוענים לה שהיא קדושה ומקודשת — לבסיס לקביעה או לפסילה רשמית של הץ ת אדם יהודי בישראל.״ אדרי אכנרי: נכון מאוד! … ולכן מה שאמרת, ח״כ אבנרי, סותר את המציאות. גם פועלי אגודת־ישראל תמכו, כמובן, בממשלה, והשמיצו את השופט זוסמן, על כי אמר כי הכפייה הדתית מזכירה את ערב־ד,סעודית.
גליון 1446 (26 במאי 1965), עמוד 24
השבוע הסתבר כי ראש העיר, מרדכי איש־שלום, מוכן להקציב סכום נכבד, אולם הוא חושש להעלות את העניין על סדר־יומד, של הנהלת העיריה. כי שותפיו הקואליציוניים, אנשי אגודת־ישראל, כבר הבטיחו חרם ונידוי על כל ימי שיעז לתמוך בכל צורה שהיא בגן־התועבד, של בילי רוז.
גליון 1669 (27 באוגוסט 1969), עמוד 15
נראה עתה כי הגישו עזרה ישירה להסתה האנטי־ישראלית במרחב. ח׳׳כים של אגודת־ישראל, וגם של ד,מפ־ד״ל, הביעו בכנסת לא פעם את התקווה הלוהטת כי בית־המיקדש יקום מחדש.
גליון 1353 (14 באוגוסט 1963), עמוד 11
לא עניינו ט הצדדים הפורמליים השונים — אם רצוי ששופט יביע דיעה פרסית על בעיות העלולות להיות נידונות בפניו, בתוקף היותו שופט, או שימתח ביקורת על המצב החוקי הכללי הקיים בארץ. ההתקפה היתד, אישית. תבע ח״כ אגודת־ישראל שלמה לורנץ, הצעיר מכהן בשבע שנים: להעמיד את חיים כהן לדין פלילי, בעוון הפרת הסעיף 149 של החוק הפלילי משנת .*1936 הכוונה היתד, שקופה למדי: לסלק מבית־המשפט העליון שופט המתנגד באופן שיטתי לכפייה הדתית, להכניס במקומו (או נוסף עליו) שופט המקובל על הדתיים. … הורג נפשות. יומיים לפני כן קם ח״כ אגודת־ישראל, מנחם פרוש, בכנסת, שפך דמעות־תנין על מוציאי לשון־הרע במדינה.
גליון 1329 (27 בפברואר 1963), עמוד 8
כל זה נמשך עד ליום הרביעי האחרון, בשעה אחת בצהרים. כל המפלגות הדתיות, כולל אגודת־ישראל ופועלי אגודת־ישראל : הוא הרחיק לכת בהתנגדותו עד כדי, שאיים בהופעה עצמית, שמו של אונא נישא במזנון הכנסת, במסדרונות ובחדרי החדרים, ן שם התנהל המיקוח האחרון לפני ההצבעה הגורלית.
גליון 691 (25 בינואר 1951), עמוד 3
שר הסעד, הרב יצחק מאיר לוין, ממושקף, מצח רחב, עבדקן, נציג אגודת ישראל בממשלת ישראל, לא הצליח לש נות את החלטת אגף המזון במשרד החקלאות להוציא סוג לחם חדש, עם תערובת של אבקת חלב. … כדבר הראשי לעניני דת, מוכר לציבור הרחב הרב יהודה לייב (״המתפטר״) מימון, אולם ,״אגודת ישראל״ החליטה, כנראה, להוציא את המונופולין מידי ה״מזרחי״ ונכשלה.
גליון 1249 (16 באוגוסט 1961), עמוד 12
קלפה סקוייר, גבר מרוקאי מזוקן ובריא־גוף, בא להצביע משקיף אגודת ישראל, דוד שרייבר, רובץ בתוך ערימת עם אשתו אנה. … בפתח קורא מפ״ם. מישהו למשקיף פועלי אגודת ישראל :״להביא לך משהו?״ קלפה מתמלא חימה :״אני מפריע?
גליון 1067 (12 במרץ 1958), עמוד 4
התפט רו ת סודי ת • הממשלה עשויה להפסיק את תמיכתה כזרם החינוך העצמאי של אגודת ישראל. עד עתה שילמה הממשלה קרוב ל״־807 מהוצאות החזקת רשת חינוך זו, לאחר שאגודת ישראל סירבה להצטרף לחינוך הממלכתי
גליון 1012 (6 במרץ 1957), עמוד 6
• כין אם יחולו שינויים בהרכב הקואליציה וכין אם לאו, קיימים בל הסיכויים כי פועלי אגודת ישראל ואגודת ישראל יצורפו רשמית לקואליציה ואחד מחבריהם יזכה כתיק.
גליון 1452 (7 ביולי 1965), עמוד 12
במיקרה מ ה יופיע רפאל כמועמד הרביעי ברשימת המפד״ל לכנסת השישית, יאלץ את הכנסת החדשה לספל מחדש בהסרת חסינותו. • לאגודת־ישראל לא תינתן שום השפעה ב״בנק אגודת־ישראל״ ,שנפתח השבוע על־פי הרשיון שהוענק למפלגה זו כאתנן על הצבעתה כשאלת המימשל הצבאי.
גליון 1322 (9 בינואר 1963), עמוד 15
עד כה מנעו פועלי אגודודישראל מתן הכרה זו, כדי להקשות על חבריהם שרצו לעבור לאגודת־ישראל. נוסף לזאת יקצה מינהל מקרקעי ישראל אדמות לשיכון חברים של אגודת־ישראל בירושלים, בסביבות בני־ברק ובסביבות חיפה.
גליון 1317 (5 בדצמבר 1962), עמוד 7
היו אלה ידיהם של שני ח״כי פועלי אגודת־ישראל, הרב ד״ר קלמן כהנא, ויעקב כץ, הג׳ינג׳י. … השניים עצמם לא הסתירו את הסיבה, מפלגתם הקטנה הקריבה עד כה קורבנות רבים, כדי לזכות בחסדי מפא״י. הם נודו על־ידי חבריהם מאגודת־ישראל, הורחקו מבתי־כנסת וקוד־שה נגדם מלחמת־מיצווה בין החרדים.
גליון 1663 (16 במרץ 1969), עמוד 23
בין השאר היתר, שם תמונה של חבר־הכנסת מנחם פרוש מאגודת־ישראל, בשיחה עם בחורה עירומה. מוסר־הר,שכל: מי שיופיע באסיפה דתית, יש לו סיכוי להופיע בטלוויזיה. … אך אדם אחד לא צחק: מנחם פרוש. דאגתו של פרוש: אוהדי אגודת־ישראל ב־חו״ל יראו את התמונה, לא יבינו את ההומור, ואולי לא יוכלו כלל לקרוא את הכתוב.
