חיפוש: "אגודת ישראל"
נמצאו 730 תוצאות (מציג 476 עד 500)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1582 (27 בדצמבר 1967), עמוד 10
הוא נשא נאומים קנאיים, התחרה בדוברי אגודת־ישראל בקיצוניותו. אולם במיזנון הכנסת נראה כ״ץ כאדם שונה לגמרי.
גליון 1542 (22 במרץ 1967), עמוד 10
לעסקנים הדתיים יש כבר הסכמה מצד מפלגות רבות, אולם קשה להם להתגבר על ה מיכ שול ש שמו פועלי אגודת ישראל. סיעה זו, שלא השיגה אפילו שני אחוזי ם מכלל הקולות בב חירות האחרונות, חו ששת שהעלאת אחוז החסימ ה תגרום לחיסולה.
גליון 1544 (5 באפריל 1967), עמוד 10
בצורה זו מקווה הנהגת חרות לרענן את המתכונת ולהתגונן בפני הסענה כי שוב אינה אלא אופוזיציה פורמלית גרידא. 9בממשלה הבאה יהיה, בנראה, שר של פועלי אגודת־ישראל. על־ידי הבטחה כזאת מקווה המפד״ל לשחד את פא״י, שתסכים להקים רשימה משותפת עם המפד״ל בבחירות.
גליון 1548 (3 במאי 1967), עמוד 25
התורכים, שרצו להקדים בעזרת צעד זה את האנגלים ברכישת אהדת יהודי ארצות־הברית, המאיסו את העניין על דיזנגוף וחבריו, כאשר התברר כי במשא ומתן משתתפים גם אנשי אגודת־ישראל, שהציעו לראשות הבית הלאומי, שטרם נולד, רב אגודאי.
גליון 1497 (1 במאי 1966), עמוד 19
ואמנם היה בישיבה חשובה באותה העת: ישיבה במיזנון הכנסת • .באותו דיון דיבר ח״כ אגודת־ישראל שלמה לורנץ על המגמות השונות והמנוגדות המתרוצצות בממשלה בייחס לבעיית האבטלה .
גליון 1574 (1 בנובמבר 1967), עמוד 16
הסיפוח, כך רמז, יבוא אז מעצמו. • שלמה רורנס (אגודת ישראל), הציע בשם דת־ישראל להנהיג עונש־מוות לאנשי אל־פתח, וכן דרש שבכל פירסומי הממשלה יובלט כי אלוהים הוא שניצח במלחמת ששת־הימים. • משה א ונא (דתיים לאומיים) נשא, במפתיע, את הנאום הטוב ביותר של הויכוח.
גליון 1578 (29 בנובמבר 1967), עמוד 10
אבל כל העניין הזה מונח מזמן לפני הוזעדה — וממילא היתד, כל הפרוצדורה מיותרת לגמרי. ההצעה השניה היתד, של אגודת־ישראל . ,והיא נגעה שוב לניתוחי־מתים.
גליון 1575 (8 בנובמבר 1967), עמוד 10
מפא״י מוכנה לשלם עבורו מחיר יקר. היא תצטרך לודתר על סיעת פועלי־אגודת־ישראל, המשמשת בידיה מכשיר להורדת המחיר של המפד״ל.
גליון 1161 (23 בדצמבר 1959), עמוד 5
יתכן שבזה היה מסתיים הענין לולא נאלץ בן־גוריון, בלחץ נסיבות שונות לגמרי, לוותר על הקואליציה הממשלתית שרצה בה (מפא״י־פרוגרסיבים־ציונים־כלליים־אגודת־ישראל) ולהכניס לממשלה לא רק את השמאל אלא גם את המפלגה הדתית הלאומית.
גליון 1158 (2 בדצמבר 1959), עמוד 12
המתנגדת ׳העיקרית לשיתוף הצ״ב: אחדות־העבודה שמשקלה בממשלה ירד, בעיקר ביוון שתיק התחבורה הוצעלצ״ב• • מפא״י לא תסכים לגהור שלושה ראשי־עיר (מפא״י, אגודת־ישראל ודתיים לאומיים) כירושלים. אס לא יוותרו הדתיים על התביעה להחליף במשך שנתיים את ראש־העיר הדתי בינם לבין עצמם, תג־קוט מפא״י במדיניות של נחכה ונראה
גליון 797 (5 בפברואר 1953), עמוד 14
.״ פסוק עברי אחר חודש על־ידי איש פועלי אגודת־ישראל המזוקן, כגימין מינץ. סי כם הוא את מצב הרוח בר חוב:״אכול ושתה, כי מחר יכסו האמריקאים את הגרעון!
גליון 789 (11 בדצמבר 1952), עמוד 15
אדם הבוגד בעמו (היהודי), יכול לבגוד גם במהפכה !״ כאשר חזר שלמה לורנס, ח״ב אגודת ישראל מביקורו בחוץ לארץ, אמר לעתונאים: ״המטרד, העיקרית לנסיעתי היתד.
גליון 775 (4 בספטמבר 1952), עמוד 7
בכנסת קם סגן היו״ר, נציג פועלי אגודת ישראל בנימין מינץ, דרש מאת שר המשטרה למצוא לא רק את ה״פוש־עים עצמם אלא גם את היד המכוונת (אותם).״ פרסם המודיע, ישראל, אגודת עיתון באש.
גליון 1734 (25 בנובמבר 1970), עמוד 17
מכיוון שפרס לא רצה להופיע כמי ש־פועל בניגוד להחלטת הכנסת, שהסירה בתחילת השבוע את הצעת אגודת־ישראל לאסור את קיום המירוץ בשבת, היה צורך לגייס אישיות פרטית כמו עובד בן־ עמי, שיפעל מאחורי הקלעים ויעשה למען הממשלה את מה שאין היא מעוניי- נת לעשות בשמה.
גליון 682 (23 בנובמבר 1950), עמוד 12
בינתיים החליטה החזית הדתית, שאף היא זכתה בארבעה מקומות, לתבוע את ראשות העיר לראש רשימתה — הרב משה גל יקטן ־ פרוש. הרב הוא איש אגודת ישראל, עטור זקן, ממושקף וחובש מגבעת רבנים רחבת השוליים, יליד ירושלים ודור שמיני לילידי הארץ.
גליון 1093 (10 בספטמבר 1958), עמוד 23
אלא יו עתן כרמון, שלהקת הרקדנים שלו זכתה לפני שבוע במקום הראשון במבחנו פ (1 0ן י תגובותיהם של אישים שונים סל מאורעות השנה, מלוקטות מתוך המדור השבועי הקבוע: תשרי • הנדבן האמריקאי פרדריק מאן, בטקס פתיחת היכל התרבות, שנקרא על שמו :״הבית הזד, נבנה כדי שישמיעו בו מוסיקה ולא דיבורים.״ חש ו ן • ח״ב אגודת ישראל שלמה לורנץ, אחרי שראש הממשלה דויד בן־גוריון נפצע ברגלו, בעת שהוטל רימון לכנסת: ״מזלו של ביג׳י הוא שהפעם לא עמד על הראש.״ כסלו • הפרופסור ישעיהו ליבוביץ, בהרצאה על כלכלת ישראל :״בשטח זה אין הבדל בין ישראל לאמריקה.
גליון 1198 (7 בספטמבר 1960), עמוד 8
ההתפתחות הצפויה: ליכוד מירן ומולידאנו בחזית דתית משותפת, ננד שאר המפלגות הדתיות. לא מן הנמנע גם ני מינץ ופועלי אגודת ישראל יצטרפו כסיעה דתית להסתדרות, ואולי אפילו למפא״י עצמה. 0צפה להקמת ועדת־חקירה שתתמנה על־ידי שר־החינוך אבאאכן, לחקר הכישלון החמור של משלחת ישראל הספורטיבית לאולימפיאדה העשירית ברומא — עם חזרתה ארצה של המשלחת, בשבוע הבא
גליון 1208 (16 בנובמבר 1960), עמוד 6
מוכן אולי להיבחר, למען הכבוד — אך לא יקבל את הבחירה. • אגודת ישראל, מצפצפת על כל העניין, אינה מכירה ממילא ברבנות הראשית, ביודעה כי הרבנים הקשורים עמה חשובים הרבה יותר מן המועמדים הרשמיים.
גליון 1223 (1 במרץ 1961), עמוד 10
• מפלגה אחת הצופה בחרדה לאפשרות של בחירות היא פועלי אגודת ישראל. אחרי שבנימין מינ׳ן מכר את חבריו הדתיים והצ־ שח״ל (״שירות חלוצי לישראל״) לאילת, נהיה חיש מהר לראש ועד המתיישבים, החזיק בעמדה זו עד שבא מן הצפון איש מפלגה אחר, חנוך ננר.
גליון 1190 (13 ביולי 1960), עמוד 4
אחד האנשים שעקב בחרדה אחרי תעמולה זו היה ח״כ פועלי אגודת ישראל, בנימין מינץ. מינץ מקבל מדי שנה 80 אלף דולאר מן המגבית — ובלי כסף זה צפוי לו חנק פוליטי, כמו לאדם שנשאר בלי חמצן.
גליון 1183 (25 במאי 1960), עמוד 4
גלי־הסערה לא סגרו עליו. הצעת אי־אמון של אגודת־ישראל בכנסת נכשלה בצורה מבישה, כשאפילו הדתיים הקואליציוניים מצביעים נגדה.
גליון 1244 (19 ביולי 1961), עמוד 5
וכבר יש בצמרת מפא״י אנשים שאינם מסתפקים בניצחון ״קטן״ .הם יושבים ומחשבים: למפא״י (יחד עם הקוזיזלינגים הערביים שלד ),היו 52 מנדאטים בכנסת הרביעית, בתוספת שלושת המנדאטים של הקוויזלינגים הדתיים מפועלי־אגודת־ישראל. בסך־הכל 55 :קולות. אם יתווספו עתה 3־ 2מנדאטים למפא״י, ועוד 3־ 2מנדאטים לדתיים־הספרדיים, שגם הם יהיו קודיזלינ־גים בנוסח הרב טולידאנו המנוח — אולי אפשר להגיע סוף־סוף ל־ 61 הקולות הדרושים לשינוי שיטת־הבחירות ולהבטחת של־טון־יחיד של מפא״י לעולם ועד.
גליון 1242 (5 ביולי 1961), עמוד 8
ה־קוויזלינגים הדתיים של מפא״י — פועלי אגודת ישראל — הציעו הצעה נגדית. טן י 0לוואי.
גליון 1251 (30 באוגוסט 1961), עמוד 14
לא מן הנמנע, שהוא אף יורחק חו הגיזרה הפוליטית על־ידי מינויו לתפקיד דיפלומטי בחו״ל. 9מועמד שדויד כן־גוריון רואח אותו כמתאיב לתפקיד ש רי הדתות 5ח״כ מפא-י התימני ישראל ישעיהו. 9פועלי אגודת ישראל לא ייכנעו חפעם כקלות רכח מדי לפיתוייה של מפא״י.
גליון 1260 (1 בנובמבר 1961), עמוד 7
שני הקודיזלינגים החובשים את כיפות פועלי אגודת ישראל. האם לבוז להם? האם לרחם עליהם?
