חיפוש: "אהרון אבו חצירא"
נמצאו 369 תוצאות (מציג 326 עד 350)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2079 (6 ביולי 1977), עמוד 17
זבולון 81 שר־ד,חינוך המר, ושד-הדתות אהרון אבו־חצירא, הגיעו השבוע למקום שבו לא היה מקובל לראות עד כה !
גליון 2124 (17 במאי 1978), עמוד 30
סיעת רפאל, המחזיקה ב־ס207 מצירי המרכז, נתונה בידיהם של שר־הדתות אהרון אבו־חצירא ויושב־ראש ועדת חוקה־חוק־ומישפט של הכנסת, עורך־ הדין הצעיר דויד גלאס.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 100
שבט: שר על תנאי ך• שנה שעכרה זוכה השר אהרון אבו * חצירא מהאשמות של נטילת שוחד, בבית־המישפט המחוזי בירושלים.
גליון 2277 (22 באפריל 1981), עמוד 36
שמואל פלאטו־שרון ואשתו: למען יראו וייראו! הפרשות של אהרון אבו־חצירא (ובכללן הפרשה האחרונה של הבקשה להסרת הפו שטת בגון!
גליון 2331 (5 במאי 1982), עמוד 6
בצמרת המדינה לא התרגש איש מגילויים אלה, כי רוב אנשי ה־מינהל והמערכת הפוליטית משוכנעים ממילא כי חלק ניכר ממאות המיליונים המועברים לאגודת־ישראל מוצאים בסופו של דבר את דרכם אל כיסים פרטיים ואל קופות מיפלגתיות סמויות• אהרון אבו־חצירא נדון זה עתה למאסר-עד־תנאי כ* פורסם לראשונה בד,עולם הזה לפני חצי שנה.
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 8
מרדכי וירשובסקי, יליד ,1930 ערד, יונה. .שחקן מילואים״: זיידאן עטשי, יליד ,1940 פקיד, יונה. תמ״י 2 -ח׳ניס ( 2־)1 אהרון אבו־חצירא, יליד ,1938 מורה, מתון. בן־ציון רובין, יליד ,1939 מורה בתיכון, לאומן.
גליון 2451 (22 באוגוסט 1984), עמוד 44
הפלא ופלא! המיסמך (מיסמכם של אהרון אבו חצירא וייגאל כהדאורגד) שפירפמתי במדור זה בשבוע שעבר — התפרסם כסקופ בילעדי של ידיעות אחרונות.
גליון 2469 (26 בדצמבר 1984), עמוד 14
״ ענה לי גרו־פר ,״עוד תיווכחי שצדקתי לאורך כל הדרך!״ מוזר, גם אהרון אבו* חצירא אמר לי לאחרונה מישפט דומה.
גליון 2457 (3 באוקטובר 1984), עמוד 12
סבירור ביצע חאראקירי פוליטי באחד הרגעים היפים ביותר של הכנסת. גרם לו אהרון אבו־חצירא, האיש היחידי בתולדות הכנסת שהורשע בעוון שיש עימו קלון, שריצה עונש־מאסר ושלא התפטר.
גליון 2457 (3 באוקטובר 1984), עמוד 40
אבל בינתיים הסתדר איכשהו. הנציג היחיד של תמ״י לכנסת אהרון אבו־חצירא, שובץ לשתיים מהוועדות המבוקשות ביותר של הכנסת: ועדת הכספים וועדת הכנסת.
גליון 2482 (27 במרץ 1985), עמוד 9
מישרד־החינוך־והתרבות היה בידי המפד״ל (בראשות זבולון המר) ואילו מישרר־העבודה״והרווחה היה בידי תמ״י (תחילה בראשותו של אהרון אבו חצירא. ואחר־כך בראשותו של אהרון אוזן).
גליון 2296 (2 בספטמבר 1981), עמוד 8
ההסבר שנותנים לכך במפד״ל הוא זה: כאשר הורכבה הממשלה לחצו שני אנשים למען מינויו של זבולון המר כשר־הדתות, נוסף על תפקידו כשר־החינוך. היו אלו אהרון אבו-חצירא, שר־הדתות היוצא, שביקש למנוע את התיק מיוסף בורג ומסיעת למפנה השנואה עליו.
גליון 2342 (21 ביולי 1982), עמוד 69
בגין ,פשוט חשש שפרשת שר־הדתות לעבר, אהרון אבו-חצירא, תחזור על עצמה, ומ כיוון שהצטרפות התחיה לממשלה חשובה לו.
גליון 2321 (24 בפברואר 1982), עמוד 5
אם יביאו בעיותיו המישפטיות של אהרון אבו־חצירא, למשל, לפרי שת תמ״י מן הקואליציה, יש ערך להצטרפות תל״ם.
גליון 2409 (2 בנובמבר 1983), עמוד 6
התנועה של רפול היתה נקראת בכל ארץ מערבית בשם ״ניאו- המדינה כולה ראתה אותו ביום הבחירות. אהרון אבו־חצירא, האסיר מס׳ 1במדינת־ישראל, שהותר לו לרצות את עונשו בעבודת־חוץ במיתקן מישטרתי, ניהל את מערכת מיפלגתו.
גליון 2402 (14 בספטמבר 1983), עמוד 18
המפגינים דרשו או, העמדתו לדין של שר־הדתות, אהרון אבו־חצירא, ונשאו סיסמות שהגנו על המישטרה מפני לחצים פוליטיים.
גליון 2398 (17 באוגוסט 1983), עמוד 25
מאחורי הקלעים ה״אתיקה״ ש ר סממה בישיבת־הבוקר שלמחרת פסק־הדין בפרשת אהרון אבו־חצירא בבית־המישפט העליון והגדלת עונשו, סיפר הכתב הצבאי דן סממה, כמה מ״עוללות אבו־חצירא״ ,מהתקופה שבה שימש סממה ככתב לענייני מישטרה ומישפט.
גליון 2562 (8 באוקטובר 1986), עמוד 9
אחר־כך הצטרף דיין לתמ״י, מיפלגה עדתית שניסתה, לשווא, לעלות על הגל, אך נכשלה וגם היא גוועה, וכמעט שנעלמה מעל המפה. רק אהרון אבו־חצירא, שר־לשעבר ואסיר- לשעבר, נשאר בכנסת כדגל.
גליון 2401 (4 בספטמבר 1983), עמוד 55
שמגר בלט בחדשות כאשר כיהן כראש ההרכב של שלושת שופטי בית־המישפט העליון שאישר פה־אחד את הרשעתו של חבר־הכנסת (והשר־לשעבח אהרון אבו־חצירא. אך בניגוד לשופטת המחוזית, ויקטוריה אוסטרובסקי־כהן, שלא עמדה בלחצים הכבירים ודנה את העסקן העדתי למאסר־על־תנאי בילבד, הטילו שמגר ועמיתיו על אבו־חצירא מאסר של שלושה חודשים בפועל — מעשה שחייב אומץ־לב רב.
גליון 2710 (9 באוגוסט 1989), עמוד 48
כיפה אחת: עוזי ברעם (״מראשי,כוח 17׳); משה שחל (״באחרונה ניכרת אצלו הפשרה״); יעקב צור (״גד יעקובי ב׳ ולא יותר״); חיים רמון (״תומך בגיוס בני ישיבות״); אברהם כץ־עוז(״קיבוצניק״); דויד ליבאי (״תומך בשינוי שיטת הבחירות״); עמיר פרץ(״הצהרות ליברליות מתקדמות׳); מיכה חריש (״חניך בני־עקיבא ששכח את העבר״); בנימין בן־אליעזר (״לא קרוב לשומרי המסורת׳); גדליה גל (״נציג המיגזר החקלאי, שקוע עד מעל לאוזניו באספסת ובתבן״); רענן כהן(״פרווה״); אלי בן־מנחם (״פעיל שכונות״); משה ארנס(״מסוג היהודים שגם חסידי חב״ד לא יצליחו להניח להם תפילין׳); יגאל הורביץ(״אינטרסנט״); אהוד אולמרט (״נהנתן״); פסח גרופר (״על ,אירישקיים׳ אין מה לדבר״); עוזי לנדאו הזהב ו״חוסר עניין מוחלט״); שרה דורון(״לוחמת ותיקה נגד תיקון חוק השבות״); זלמן שובל (״חקיקה דתית היא עבורו נושא לסחר־מכר״); יהושע שגיא(״איש מודיעין״). 2כיפות: יצחק רבין(״מגן בעיקביות על שמירת הסדר דחיית שרותם של בני- הישיבות״); עזר וייצמן(״תמורת שלום הוא מוכן ללבוש גם שטריימל״); מרדכי גור (״תומך בהידברות״); חיים בר־לב(״מפא״יניק טיפוסי״); שימעון שטרית (״שורשים דתיים בלי ענפים״); אלי דיין (״מקפיד להתרחק מדתיים״); מיכאל בר־זוהר(״הזרם המרכזי״); עמנואל זיסמן (״חסר חושים״); משה ניסים (״עמד בתוקף נגד דרישות לחקיקה דתית״); בנימין זאב־בגין(״ברא כרעה דאבוה״) פנחס גולדשטיין(״שוקל כל הצבעה לגוף טובות ההנאה הנשקפות ממנה״) :חיים קורפו(״שכח שורשיו״); יהושע מצא (״משתפר״); יוסי גולדברג (״שיתף פעולה״); גדעון גדות (״איננו מחבב חקיקה דתית״): 3כיפות: ישראל קיסר (״מסורתי״); שושנה ארבלי־אלמוזלינו(״תומכת בחקיקה דתית״); רפי אדרי(״חלק מהדתיים מתגעגעים״); יוסי ביילין (״יד ימינו של שימעון פרס, שהעניקה לח״כים הדתיים כ־ 50 מיליון ש״ח ומוכנה להוסיף עוד כהנה וכהנה״); אפריים גור (״יוצא גרוזיה ממישפחה מסורתית״); עדנה סולודר(״דוגלת בהידברות עם הרבנות״); מיכה גולדמן(״חבר קרוב לרב הרצל מכפר־תבור״); דויד לוי (״יחס חם למסורת ולרבנים״); יצחק מודעי(״בממשלה צרה יהיה הראשון לפקוד את בתי האדמו״רים וגדולי־התורה״); אריאל שרון(״כמעט מועמד ל,אור שמח משה קצב(״דתי ללא כיפה״); אהרון אבו־חצירא (״פעילות מוגברת רק בכספים״); יעקב שמאי (״לקראת הבחירות משפר במרץ את קשריו״); עובדיה עלי(״עם כיפה״); ראובן ריבלין (״עדיין על הגדר״); שימעון פרס(״תקוותן האחרונה של המיפל־שמיר״).
גליון 2290 (22 ביולי 1981), עמוד 32
המערך היה זקוק לקול אחד נוסף בכנסת, מסיבות נוהליות, והיא מכרה אותו במחיר מופקע. היא נהגה בדיוק כמו אהרון אבו־חצירא ואהרון אוזן, שדרשו שני שרים תמורת שלושה קולות.
גליון 2292 (5 באוגוסט 1981), עמוד 34
עם התפטרותם של יוסף בורג וזבולון המד מ כנסת, ייכנסו אליה עורך־הדין התל-אביבי חיי בסוק ומי שהיתה חברת־הכנסת התשיעית, שר שטרן־קטן. במקומו של אהרון אבו־חצירא מתנ ייכנס ראש עיריית־אשקלון, אלי דיין.
גליון 2250 (15 באוקטובר 1980), עמוד 3
נדמה לי כי מיקרה זה מוכיח שוב את טענתנו, כי איסור פירסום שמו של חשוד אינו סותר רק את רוח החוק ואת חופש״ המידע — אלא הוא גם יכול להסב נזק חמור לרבים. פרשת אהרון אבו־חצירא מטילה אור על עניין זה מזווית אחרת.
גליון 2268 (18 בפברואר 1981), עמוד 3
הציבור לא יידע (אם כי תתפתח, מן הסתם, חרושת־שמועות פרועה, אשר תפגע בחפים־מפשע ).אילו היה החוק בתוקפו, לא היינו שומעים זמן רב על פרשת אהרון אבו־חצירא, על הקשר של מישפחת ג׳אבר מועדי עם רצח קודמו, חמאד אבו־רביעה, ועוד ועוד.
גליון 2240 (6 באוגוסט 1980), עמוד 4
לא היה קשה לנחש כי ידיעות אלה באו על רקע המשבר שפקד את מישרד- הדתות, כאשר הדיח השר אהרון אבו־חצירא את שותפו לסיעה במפד״ל, ה־מגכ״ל ישראל ליפל.
