חיפוש: "אריאל שרון"
נמצאו 2,025 תוצאות (מציג 1,651 עד 1,675)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2587 (1 באפריל 1987), עמוד 11
אם השאלה היא מי ייטיב לחבל בשלום, לתכנן מילחמות, לירות במפגינים ברמאללה ולהקים התנחלות בביתר — יעדיפו ההמונים את יצחק שמיר על שימעון פרס, ואת אריאל שרון על יצחק רבין. התעודות שלהם טובות יותר.
גליון 2682 (25 בינואר 1989), עמוד 7
ומכאיב מכל לראשי־הליכוד: הוחזרה פיתחת־רפיח, על הת־נחלויותיה והעיר ימית. אריאל שרון עצמו נשלח לסלק משם את הבחורים המצויינים ביותר, חסידי מאיר כהנא והרב משה לווינגר.
גליון 2688 (8 במרץ 1989), עמוד 6
שותפים לה אנשי הימין הקיצוני, ובמרומז גם אריאל שרון. הלחשושים אומרים כי שמיר ומשה ארנס עומדים להיכנע ללחצים אמריקאיים ולשינוי דעת־הקהל בישראל, ולפרסם תוכנית־שלום שיש בה רמז של ויתור על הגדה והרצועה ו/או רמז של הסכמה להידבר עם אנשי־אש״ף.
גליון 2679 (4 בינואר 1989), עמוד 16
ארידור בימי זוהרו עם מנחם בגין, שימחה ארליך, אריאל שרון, משה ניסים ודויד לוי .מתיז אות׳ שאנשים שמיים בשינרה מחשבתית...״ לפצות.
גליון 2690 (22 במרץ 1989), עמוד 5
היא מסרה תפקיד כפוי־טובה זה לתנועת־התחייה ובנותיה(וגם אריאל שרון מתעקש, משום־מה, להישאר שם) .ואילו המיפלגה הגדולה זזה אל המרכז, זזה אל הפיתרונות הפרגמטיים הדרושים במרכז.
גליון 2710 (9 באוגוסט 1989), עמוד 48
כיפה אחת: עוזי ברעם (״מראשי,כוח 17׳); משה שחל (״באחרונה ניכרת אצלו הפשרה״); יעקב צור (״גד יעקובי ב׳ ולא יותר״); חיים רמון (״תומך בגיוס בני ישיבות״); אברהם כץ־עוז(״קיבוצניק״); דויד ליבאי (״תומך בשינוי שיטת הבחירות״); עמיר פרץ(״הצהרות ליברליות מתקדמות׳); מיכה חריש (״חניך בני־עקיבא ששכח את העבר״); בנימין בן־אליעזר (״לא קרוב לשומרי המסורת׳); גדליה גל (״נציג המיגזר החקלאי, שקוע עד מעל לאוזניו באספסת ובתבן״); רענן כהן(״פרווה״); אלי בן־מנחם (״פעיל שכונות״); משה ארנס(״מסוג היהודים שגם חסידי חב״ד לא יצליחו להניח להם תפילין׳); יגאל הורביץ(״אינטרסנט״); אהוד אולמרט (״נהנתן״); פסח גרופר (״על ,אירישקיים׳ אין מה לדבר״); עוזי לנדאו הזהב ו״חוסר עניין מוחלט״); שרה דורון(״לוחמת ותיקה נגד תיקון חוק השבות״); זלמן שובל (״חקיקה דתית היא עבורו נושא לסחר־מכר״); יהושע שגיא(״איש מודיעין״). 2כיפות: יצחק רבין(״מגן בעיקביות על שמירת הסדר דחיית שרותם של בני- הישיבות״); עזר וייצמן(״תמורת שלום הוא מוכן ללבוש גם שטריימל״); מרדכי גור (״תומך בהידברות״); חיים בר־לב(״מפא״יניק טיפוסי״); שימעון שטרית (״שורשים דתיים בלי ענפים״); אלי דיין (״מקפיד להתרחק מדתיים״); מיכאל בר־זוהר(״הזרם המרכזי״); עמנואל זיסמן (״חסר חושים״); משה ניסים (״עמד בתוקף נגד דרישות לחקיקה דתית״); בנימין זאב־בגין(״ברא כרעה דאבוה״) פנחס גולדשטיין(״שוקל כל הצבעה לגוף טובות ההנאה הנשקפות ממנה״) :חיים קורפו(״שכח שורשיו״); יהושע מצא (״משתפר״); יוסי גולדברג (״שיתף פעולה״); גדעון גדות (״איננו מחבב חקיקה דתית״): 3כיפות: ישראל קיסר (״מסורתי״); שושנה ארבלי־אלמוזלינו(״תומכת בחקיקה דתית״); רפי אדרי(״חלק מהדתיים מתגעגעים״); יוסי ביילין (״יד ימינו של שימעון פרס, שהעניקה לח״כים הדתיים כ־ 50 מיליון ש״ח ומוכנה להוסיף עוד כהנה וכהנה״); אפריים גור (״יוצא גרוזיה ממישפחה מסורתית״); עדנה סולודר(״דוגלת בהידברות עם הרבנות״); מיכה גולדמן(״חבר קרוב לרב הרצל מכפר־תבור״); דויד לוי (״יחס חם למסורת ולרבנים״); יצחק מודעי(״בממשלה צרה יהיה הראשון לפקוד את בתי האדמו״רים וגדולי־התורה״); אריאל שרון(״כמעט מועמד ל,אור שמח משה קצב(״דתי ללא כיפה״); אהרון אבו־חצירא (״פעילות מוגברת רק בכספים״); יעקב שמאי (״לקראת הבחירות משפר במרץ את קשריו״); עובדיה עלי(״עם כיפה״); ראובן ריבלין (״עדיין על הגדר״); שימעון פרס(״תקוותן האחרונה של המיפל־שמיר״).
גליון 2692 (5 באפריל 1989), עמוד 5
כך היה כאשר ניסו לגרור את מנחם בגין להתערבות ליד זחלה. כך היה כאשר עשו עם אריאל שרון את הקנוניה שהביאה לפלישה הישראלית.
גליון 2704 (28 ביוני 1989), עמוד 47
שנית — מצנע אינו מספר שכאשר הוא כתב מיכתב.נגד שר־הביטחון אריאל שרון לראש־ עמרם מצנע פרש בלי ראש נגד ממשלת בגין הגיעה לשיאה.
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 12
ומכיוון שהאמינו שזהו תרגיל, הם ייחסו חשיבות לידי־ הממשלה הסודית של גו לדה 1החליטה להע לי ם את הידיעו תעל 111ו ל דו מ ה שחשש 11 המת קרב ת מ13 מ 3וי לחץאמריקאי שיכפה עלי ה את ה שלו כל התקפה ערבית. אריאל שרון, אז אלוף פיקוד־הדרום, השמיע דברים אופייניים: הוא התנגד לכל פעילות ״שתיצור אווירת מיל־חמה בארץ ...יש לנו תוכניות לכל מצב ...עוד 1000 טנקים למצריים ועוד 500 טנקים לסוריה אינם מסכנים כיום את קיום מדינת־ישראל ואת יכולת ההגנה במקום שאנחנו יושבים היום.״ בעיני שרון היה חשוב דווקא ״למנוע הישג מדיני מהמצרים ושמועות על מילחמה קרובה עלולות היו להנחיל למצרים הישג כזה.
גליון 2717 (27 בספטמבר 1989), עמוד 15
במשך חודשיים נערכה התגוששות מורטת־עצבים. אריאל שרון, שידע כי רק בממשלה ימנית צרה יזכה בתפקיד המיוחל של שר־הביטחון, התרוצץ אצל הרבנים של אגודת־ישראל והמפד״ל.
גליון 2727 (6 בדצמבר 1989), עמוד 29
מדתי להם,״ רותח עיצאם ,״יש לכם ברירה בין גג־ רל(מתי) פלד לגנרל(אריאל) שרון. או שגנרל פלד וחבריו יבואו הנה בשליחות־שלום, או שגנרל שרון יבוא הנה עם הטנקים שלו.
גליון 2730 (27 בדצמבר 1989), עמוד 23
אמא של אריק לפני שבועיים הזכרתי כאן את אמו של אריאל שרון. סיפרתי אנקדוטה ששמעתי בשעתו מפיה של לילי שרון: ״כשהיתה כבר בגיל מופלג, ביקרה בווילה שבנה שרון בחווה שלו, ראתה את פיתחי־הניקוז במעקה שמסביב לערוגות־הפרחים ואמרה, :טוב מאוד שבניתם חרכי־ירי, כך אפשר לירות בערבים כאשר יעלו עליכם׳.״ הסיפור נכון, כמובן.
גליון 2426 (29 בפברואר 1984), עמוד 59
שיפר מספר שם, למשל, ני רפול בירן את הפלנגות על העבודה הנקייה שעשו נצברה ושאתילא, הוא מספר שרפול ואלוף אמיר דרורי בילו עם גימייל בשתייה ובאנילה בזמן שחיילי צה״ל נבשו את ביירות, הוא מביא שיחה בין פיליפ חביב ואריאל שרון, שבה מתגלה שרון בשיא גסותו.
גליון 2611 (16 בספטמבר 1987), עמוד 39
את פינחס ריקליס בדרכו האחרונה היה מועט ביותר. היו שם, בין השאר, לילי ואריאל שרון, שלמה(צ׳יץ׳) להט, קייני וזלמן שובל, מרק שפס ממנסיאזן תל־אביב ורבים ממי שזכו לתרומות כספיות שונות מכיסו של משולם המיליונר.
גליון 1734 (25 בנובמבר 1970), עמוד 32
תמיד מדובר על שני אלופים: האלוף אריאל שרון והאלוף רחבעם זאבי. שאלתי תריסר פעמים לפחות את שר־הביטחון מעל דוכן זה מדוע מרשים זאת, ומדוע מדברים תמיד שני אלופים אלה דווקא.
גליון 2212 (23 בינואר 1980), עמוד 26
מה כוחו של מבקר־המדינה, לשם מה דרו ש בכלל מבקר־המדינה במישטר שבו מצב מחפיר זה, הסותר כל נורמה של אתיקה, של מוסר, של מינהל תקין, נמשך בריש גלי, יום אחר יום ושנה אחר שנה 1 צאו וראו לאיזה תהומות של הפקרות ממלכתית הגענו. בש בוע שעבר סייר השר אריאל שרון באירופה, להלכה כדי לבדוק את מערכות־השיווק של התוצרת החקלאית בחברת אגרקסקו.
גליון 2210 (9 בינואר 1980), עמוד 35
כדי להבין אותה, צריכים להכיר את אישיותו המייוחדת של אריאל שרון. מתאימה רק לאדם אריק שרץ אינו בממשלה, מפני שלו.
גליון 2270 (4 במרץ 1981), עמוד 50
המפלגות הגדולות, שיכולות להזיז משהו, התייצבו כולן נגד שגב. הליכוד תומך במיצפים של אריאל שרון. המערך ניצב מאחרי הקיבוצים והמושבים של המועצה המקומית נעמן, שאולי יזכו בחלקות אדמה קטנות, אם תפורק שגב ועל מקומה תוקם עוד שכונת וילות בדמות מיצפור.
גליון 2246 (17 בספטמבר 1980), עמוד 28
אך מה היה קורה אילו קמה בארץ דיקטטורה של אריאל שרון, למשל, והוא היה מחליט, מטעמים לאומיים, כי יש לחזור אל המקורות ולהקים מישטר דתי?
גליון 2230 (28 במאי 1980), עמוד 52
לחזור ולהדגיש, כי זוהי התשובה עכשיו אגלה לכם מהי התשובה, ואתם תוכלו להכריע בכוחות עצמכם אם המדינה הפלסטינית בדרן :״שר־החקלאות אריאל שרון״ — מדווח ״ידיעות קרא ליהדות ארצות־הברית לעלות לישראל, להעניק תמיכה פוליטית לישראל, לתמון בהקמת התנחלויות --ו ה צי ע שכל קהילה באר־צות־הברית תאמץ לה התנחלות ותקים בה בית״כנסת או ישיבה.״ אגורה שחוקה, כמאמר האנגלי, תמורת מחשבותיכם.
גליון 1804 (28 במרץ 1972), עמוד 40
אני קורא את הדברים שאמרו אנשי־הקיבוצים בפגישה עם אלוף הפיקוד, אריאל שרון, ומזדקר לעין פסוק אחד :״אנו רוצים בשכנים ליד בתינו, ולא באוייבים.״ קשה לתאר קביעה יותר פשוטה ויותר הגיונית מזו.
גליון 2005 (4 בפברואר 1976), עמוד 28
מו טה גור, אינו נוגע לסעיפים הגדולים, אלא דווקא לסעיפים הקטנים, שלדעת רבץ ויועצו אריאל שרון, היתד. בהם הגזמה רבה עד למינויו של האלוף ישראל טל כעוזרו הבכיר של שר-הביטחון.
גליון 1909 (3 באפריל 1974), עמוד 25
היא הושמעה מפי יושב־ראש ועדת־׳הבי׳ניים המשותפת לתקציב־הביטחון, האלוף (מיל ).אריאל שרון, מי שהיה אלוף פיקוד־הדרום בימים בהם בוצע חלק ניכר מעבודות הביצו רים בקו בר־לב.
גליון 2012 (24 במרץ 1976), עמוד 20
כאשר נודע הדבר בשיכוני-האבן של קריית־ארבע, אחזה במתיישבים היהודים רוח של מילחמת־ עזר וייצמן נחיתת־אונם ן* רעיך ראש־הממשלה, אלוף (מיל). אריאל שרון, מצא את עצמו השבוע במצבו של אותו תלמיד בית־ספר יסודי, שבסוף שנודהלימודים קיבל תעודת־גמר בנוסח הבא :״עולה לכיתה ג׳ — אבל לא בבית־סיפרנו.״ כאשר נודע כי הוא עומד לסיים את ייעוצו לראש־הממשלה ג־ 31 בחודש זה, זכה אריק לתישבחות כמעט מכל צד.
גליון 2161 (31 בינואר 1979), עמוד 8
רינה פרלמוטר, חיפה חוות חלם החלטתה של הממשלה למנות מנהל ל־חוותו של שר־החקלאות אריאל שרון, כדי למנוע את ניגודי האינטרסים בין אלה של החווה לבין אלה של מישרד־החקלאות, (המשך בעמוד )10 ה עו ל ם הז ה 2161
