חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 3,843 תוצאות (מציג 251 עד 275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1769 (27 ביולי 1971), עמוד 17

גולדה, כידוע, אלרגית להדלפות, וקשה להניח שמר בן-גוריון יקלקל לעצמו סקופ שיכול להוות פרק שלם בספר זכרונותיו. … בפגישת־הפיום האינטימית, חילקה גולדה שבחים רבים למר בן־גוריון, והתייעצה עימו על חגיגות יובל דד ,85 שהמדינה עומדת לערוך לכבודו. … אולי חגיגת־יובל ממלכתית ליום הולדתו ה 85-של בן־גוריון, ושיחת פיוס אינטימית, ישנו את דעתו עליה?
גליון 951 (5 בינואר 1956), עמוד 12

צברית 1956 במדינה (המשן מעמוד )8 הקדים תרופה למכה, הציע בעצמו לצרף את לבון לועדת־השרים. אולם בן־גוריון חשש שדבר זה ירגיז את נאמני שרת, הציע לשים את לבון רק בראש ועדת־הכוננות חסרת־החשיבות. לבון נעלב, הודיע שהוא מסרב. החלטתו של בן־גוריון להחזיר את לבון לעמדת־מפתח רק בהדרגה, נובעת משיקול המכתיב לו את כל מעשיו: הפחד העמוק מפני משבר גלוי בו תהיה ידו על התחתונה. … בן־גוריון, כך טענה החוברת, גר חינם בחווילה המפוארת .
גליון 1433 (24 בפברואר 1965), עמוד 9

באותה שעה עצמה הפר בן־גוריון את החוק מדי יום ביומו, ביצע את אחת העבירות הבטחוניות החמורות ביותר שאירעו אי־פעם במדינת ישראל. … אשד עצמו אינו גיבור, לא מסר את הדברים לפירסום על דעת עצמו. הוא מסתתר מאחורי גבו של דויד בן־גוריון. בן־גוריון הוא המפרסם. כך הוכנסה ממשלת ישראל — ומדינת״ החוק כולד — ,למבוי סתום. … מתוך יחסי״הכוחות הקיימים׳ ברור כי אין לרשימת בן־גוריון סיכוי לזכות ברוב קולותיהם של חברי הוועידה
גליון 1462 (15 בספטמבר 1965), עמוד 10

פרס, אביר השיתוף עם גרמניה המערבית, הציג את פעולתו של הראל (לשעבר הלפרין) כחתירה תחת מדיניותו של בן־ גוריון. הוא אף תיאר את החתירה כחלק מקנונייה רחבה ביותר בין הממונה לבין הצמרת הוותיקה של מפא״י, שמטרתה להדיח את בן־גוריון. … אולם כל עוד היה קיים סיכוי כלשהו של הידברות עם בן־גוריון, וכל עוד המשיך פרם לכהן כסגן שר־הבטחון, היסס אשכול להחזיר את הממונה לתפקיד ממלכתי. כי החזרה כזו היתד, מתפרשת — כפי שהתפרשה השבוע — כמעשה מלחמתי קיצוני נגד בן־גוריון ורפ״י. ראשי רפ״י עצמם פירשו זאת כאיום לגלות סודות חמורים, העשויים לפגוע ברשימתם ובהם.
גליון 1323 (16 בינואר 1963), עמוד 6

עוד באותו שבוע השכוזע בן־גוריון, בכמה הופעות פומביות, דברי התפארות על עליה אפשרת זו-אנער התנאי הראשון לקיומה היא הסודיות. … ״הוא האיש!״ פסק אז בן־גוריון. לגולדה מאיר לא היתד, סיבה לערער על כף, ויעקוב הרצוג התכונן בכל הרצינות לעבור מחדר הציר לחדר השגריר. … אחרי שאנשי־רוח רבים פנו לנשיא, שיחון את אהרונצ׳יק כהן, נטה הנשיא להיענות לפניה זו. אך בן־גוריון ידרוש כי לא ידונו בבקשה למתן חנינה אלא כעבור חצי שנה.
גליון 1520 (19 באוקטובר 1966), עמוד 31

הוא פשוט נעמד על הראש, לקול מחי אות הכפיים הסוערות. בכל זאת זה לא היה בן־גוריון. זה היה מישהו אחר. אחרי שהוא יצא, איש זקן, עם שיער לבן אחר נכנם, וגם הוא לא היה בן־גוריון. … היא חייכה אל הקהל, וטיפסה על ראשו של הגבר, שלא היה בן־גוריון. זאת לא היתד, פולה. אחרי זה כבר לא היה בטוח אם בן־גוריון יגיע סוף־סוף, או לא יגיע. … אבל כשלתוך הזירה נכנם בן־גוריון עצמו, כפי שהוא מתואר בקריקטורות, עם פנים של אריה, ורעמת שיער של אריה, וגוף של אריה, התברר לי שלא טעיתי.
גליון 1217 (18 בינואר 1961), עמוד 4

בעוד שהחוגים הליברליים, ביניהם יוחנן באדר, אליעזר שוסטק, שמשון יוניצ׳מן ואחרים, ידרשו בתוקף לתמוך בלבון כדי למגר את בן־גוריון, הרי דווקא ותיקי האצ״ל בצמרת סבורים כ כמפלגת ימין אנטי-ערבית, על התנועה לתת יד לקבוצת בן-גוריון־דיין־פרם, וכי השעה כשרה לקשור בפעם הראשונה קשרים אמיצים עם צמרת השלטון. … בעוד שמחאת האינטליגנציה על סימני הדיקטאטורה של בן־גוריון נשארה עד כה מוגבלת להכרזות ולמינשרים, מתכוונים הסטודנטים לתת לה בקרוב צביון המקובל יותר בין בני מעמדם בעולם הרחב. … העם לגה, החבר אלמוגי, על הסקת מסקנות מצידו, באם ראש־הממשלה החבר ד. בן- גוריון יפרוש. חלחלה תוקפת אותנו למחשבה, כי גם החבר אלמוגי יטוש אותנו.
גליון 1218 (25 בינואר 1961), עמוד 5

קודם בל: האמנם נבון הדבר, הינם! במשך כל ימי שבתו של האזרח בן־גוריון בשדה־בוקר, הוא קיבל דו״ח רצוף וממצה על הנעשה במשרד־ד,בטחון. גם דיין וגם פרס דאגו לכך• ברור, איפוא, כי נודע לבן- גוריון על הפקודות ד,הרפתקניות של לבון, אם אמנם היו כאלה, עוד למחרת היום• אם כן, מדוע הציע בן־גוריון ללבון, זמן רב לאחר מכן, לעמוד בראש מוסד בטחוני חשוב ביותר לשעת־חירום? … אם אמנם מנע הוא בעד לבון מלבצע פעולות הרפתקניות, שיכלו לסכן את המדינה, הרי יכול היה הדבר לקרות רק בתקופה בד, כיהן כשר־ד,בטחון בפועל, עוד לפני פרישתו הרשמית של בן־גוריון לשדר,־בוקר. אם בן, מדוע הסבים בן־גוריון למסור את תפקידו ללבון?
גליון 1194 (10 באוגוסט 1960), עמוד 11

ץ ץן$ל לכד הוויכוחים סביב שאלתי- 1*1אל מרחפת שאלה גדולה, שאולי רק אדם אחד יודע את התשובה עליה: מה רצה דויד בן־גוריון להשיג בחזית ירושלים? אנשי אצ״ל טוענים בלהט כי בן־גוריון פעל כל העת תוך הסכם חשאי עם עב- דאללה, וכי שאלתיאל חיבל על כן בכל התקפה על פי הוראה מפורשת מלמעלה. שאלתיאל עצמו הכחיש את הטענה הזאת בריתחה, בקראו :״שקר וכזב! זהו זיוף בזדון! בן־גוריון הודיע לנו שיש להתבצר בעיר העתיקה ולהניף דגל ישראל על מיגדל דויד! … האויב היה ערוך להגנה מנעה בעד בן־גוריון לרצות בכיבוש ירויעילה• כל התקפה כזאת לא היתד, אלא שלים לפני הקפאת החזית.
גליון 1448 (9 ביוני 1965), עמוד 8

לנגד עיניהם עמדה ההצעה שעובדה על־ידי לוי אשכול עצמו, לפיה ייבחר הוא כראש הממשלה הבאה, ואילו דויד בן־גוריון ייבחר כראש רשימת המערך לכנסת. … מזכיר ההודעה הראשונה שהיתר, בפי מפא״י ראובן ברקת, לאחר פתיחת הישיבה, היתד, כי יש לו מכתב מדויד בן־גוריון בנידון. כתב בן־גוריון :״עלי לבקש מן החברים להסיר הצעה זו מן הפרק. … ואז הורמו 179 ידיים בעד אשכול, ו־ 103 בעד בן־גוריון. המיעוט, שנוצר בוועידת מפא״י לפני שלושה חודשים, נשאר מיעוט גם במרכז.
גליון 1431 (10 בפברואר 1965), עמוד 7

הוא שייך ל״צעירים״ במפא״י, כי לדעתו המנהיגות הותיקה של המפלגה, מלבד בן־גוריון, לא היתד, מוכנה לראות בהם שותפים, אלא מקבלי פקודות. … לד,יפי, הערכתו גוברת מיום ליום. הוא מצהיר בהתלהבות: ״בן־גוריון הוא מעמיק, חזק והומני יותר ממה שאנשים מתארים. … אשר לעבודתו במשרד הבטחון, יש לפרס מבקרים משני סוגים — אלה הסבורים שלולא בן־גוריון לא היה מצליח לעלות; ואלה הסבורים שיש לו השפעה חזקה מדי על בן־ גוריון במדיניות ההגנה, ובבחירת המדינות המשמשות כידידות וספקות נשק לישראל — בעיקר צרפת.
גליון 1426 (6 בינואר 1965), עמוד 12

הוא ממלא את האולמות בסקרנים, המעוניינים לראות את הקוריוז ר,מבדר• אנשי בן־גוריון בממשלה, נשארו על כנם. איש לא חוסל, איש לא סולק. … היו ימים כשקולק היה העוזר הראשי של בן־גוריון, ראש כל נערי־החצר. בינתיים דהה במיקצת הזוהר וצעירים אחרים תפסו את מקומו ליד אוזן הזקן. … כיום קיים קשר ישיר בץ שר־הכטחון לרמטב״ל, תוף מגע עם ועדת־השרים לענייני־בטחון -בלי מגע עם סגן־־השר. זהו מצב טבעי — אך בימי בן־גוריון אי־אפשר היד, להעלותו על הדעת — בן־גוריון לא נכנם למעשה לענייני־הבטחון, השאיר יד חופשית לשמעון פרם.
גליון 1346 (26 ביוני 1963), עמוד 7

אך יש הבדלים מסויימים בין שתי הפרישות. אז השאיר דויד בן־גוריון, בכוזנה תחילה, שני עקרבים מתחת למיטת יורשו. … בטאונו הגלוי היחיד של פרם — השבועון הלונדוני של משרד־ד,בטחון — ניבא כי תקופת בן־גוריון לא תמה, רמז על אפשרות של הפיכה נגדית. … היא לא תוציא את המדינה מן המבוי הסתום, אשר לתוכו הכניס אותה דויד בן־גוריון בשלושים שנות שלטונו. איננו דורשים זאת.
גליון 1204 (19 באוקטובר 1960), עמוד 5

גם לא סיעה של פרס־דיין. גם לא סיעה של צעירי בן־גוריון. בל אלה שמות-הסוואה. הכה נקרא לסיעה כשמה המפורש: סיעת דויד בן־גוריון. … המזימה המזוהמת נגד לבון נרקמה לשם מטרה אחת ויחידה: לאפשר לדויד בן־גוריון לחזור משדד,־בוקר. על כן לא חשוב כלל אם בן־גוריון ידע עליה מראש והסכים לה בפירוש, או שהדבר נעשה אז בשפת- רמזים ובוצע בידי פרס ושות׳ באופן עצמאי. … אסור למתוח ביקורת, אסור לפקפק באנשים האחראים, אסור לשאול שאלות. בפרשה זו, בן־גוריון אינו צריך לחקור, אלא להיחקר.
גליון 1204 (19 באוקטובר 1960), עמוד 7

תמצית הצעות אלה היתה להשליט מרות ־כלל־לאומית על מערכת הבטחון, להוציא את המונופול עליה מידי בן־גוריון >״שר הב־טחון המסורתי״ לדבריו) ,לנטרל את פרם ולהטיל לראשונה פיקוח ממשי על משה דיין. … צמרת מערכת ד,בטחון התרגלה בימי כהונתו של בן־גוריון הזקן, כי שר ד,בטחון אינו אלא דמות המרחפת בעננים, איש שאינו פנוי לניהול יומיומי של משרד הבטחון והמסתפק בקביעת מדיניות בטחונית כללית. … הוסיף לבון בעדותו :״בשעה שאני הייתי מייצג את המשרד בכנסת, היו מתכנסים במשרד הבטחון בקריה דויד בן־גוריון, שמעון פרס, משה דיין, מנהל משרד האוצר — וקובעים את תקציב הבטחון.
גליון 1317 (5 בדצמבר 1962), עמוד 4

אחת לשנה ניתנת על־כך תשובה ממצה, מפי האיש המוסמך ביותר: דויד בן־גוריון. ביום השנה להחלטת הא׳״ם לחלוקת ארץ־ ישראל רגיל ראש־הממשלה הניצתי למסור בפני עורכי היומונים• סקירה מקיפה על מצב היקום, העולם והמדינה. … אן היא מהזזה סקירה יחידה־במינה על נוף הרבה יותר מרתק: הנוף הנפשי של הנואם. עוד לפני שנה נמצא בן־גוריון במצב קשה, כתוצאה מפרשת־לבון ותבוסת מפא״י בבחירות. … בן- גוריון ביקש את השאלות בכתב, כמה ימים מראש.
גליון 1517 (27 בספטמבר 1966), עמוד 7

איני יבול לכבד את אותם שהשמיטו אתמול את המילה ״את״ מבל מיסמך -והמסרבים ביום לתת לו גישה לאותם המיסמבים עצמם. לחמתי בדויד בן־גוריון מאז הצטרפתי, בגיל ,14 לארגון הצבאי הלאומי. … לא רק מפני שכל החנפנים מאתמול מוסיפים, כמעט בעל כורחם, לכרכר סביבו גם עתה, פשוט מתוך הרגל, למרות שהם משמיצים ושונאים אותו. איני סבור כי בן־גוריון הוא הוגה־דיעות או כוח אינטלקטואלי מופלג. … זוהי זבותו ההיסטורית, והיא לא תימחק לעולם. בן־גוריון לא הקים את המדינה, ואין הוא אדריכלה, כפי שטוענים חסידיו.
גליון 1257 (11 באוקטובר 1961), עמוד 4

אך בלשון הצופן היה פירוש הכותרת :״הובטח מחדש שלטון־היחיד של בן־גוריון״. רק חצי תריסר אנשים בישראל הבינו את הצופן. היו אלה מקורבי בן־גוריון, שידעו כי על ביקור זה הוסכם עוד לפני ששה שבועות. אולם אז הוטל איפול גמור על הפירסום. מקורבי בן־גוריון הודיעו לעתונאים יודעי־הסוד :״אנחנו נפרסם את הדבר רק כאשר יהיה בטוח כי בן־גוריון יעמוד בראש הממשלה הבאה.״ כך, על־ידי הודעה על ביקור בוולטה העילית ובדאהומיי, נמסר ביום ב׳ השבוע ליודעי־דבר כי דויד בן־גוריון בוטח בהקמת ממשלה שתנחיל לו דיקטטורה שלמה.
גליון 1121 (25 במרץ 1959), עמוד 16

שעתיים לשימון שפתיים ולא לצלצל. הגברת בן־גוריון איננה. יש כאן ישיבה ונחים, לא להפריע.״ אחרי שהוצגה בפני האשד, השאלה והיא התבקשה להגיב עליה, ענתה :״אני פה בת־בית ואני יודעת שהגברת בן־גוריון לא תעשה שום דבר שעובר על החוק. … אני רק רוצה להגיד לך שכולם יודעים שהגברת בן־גוריון היא די הגונה. אפילו מחרות יודעים את זה. אני סבתא כמו כל הסבתות ואתם לא צריכים לשמוע מד, שמדברים ברחוב.״ כאשר התבקשה האשד, שוב לזהות את עצמה, השיבה :״אני פה בת־בית תלמידה. גברת בן־גוריון לא יודעת משום דבר.״ הסבתא?א הטריחה פורים עליז עם רהיטי .
גליון 1732 (11 בנובמבר 1970), עמוד 24

״בעוד שבועיים יש לי משפט חוסר אובייקטיביות משווע מציג הסרט את הקמתה של מדינת ישראל בידי בן־גוריון כמאבק עם כנופיות רוצחים מן המארב, פראי־מידבר צמאי־דם, שאינם נבדלים מן הנאצים שהשמידו את יהדות אירופה. … נשיא המדינה, מחצית שרי ו,ממשלה, ה־רמטכ״ל, חברי כנסת בהווה ובעבר, דויד בן־גוריון ושמנה וסלתה של המימסד הישראלי, באו לחזות בסרט שנועד להנציח את ״חייו הדרמתיים של המנהיג הלוחם,׳ דויד בן־גוריון. … פראי־מידבר צמאי־דם. מכל מעשיו של דויד בן־גוריון מאז עלה לארץ, מבליט הסרט דווקא את העימות שלו עם הערבים: החל מרגע עלייתו לארץ בנמל יפו, שם הזדעזע למראה הפרצופים הערבים דרך למי מובר מזרי האימה, והחליט לעזוב את העיר: ה עי רו ם?
גליון 1437 (24 במרץ 1965), עמוד 13

באשר לדרישת הנשיא קנדי, כי ישראל תרשה ביקורים קבועים של מדענים אמריקאיים, השיב בן־גוריון בלאו החלטי ותקיף. לאו דווקא מפני שיש לישראל מה להסתיר, הבהיר, ההפרדה אך הוזיכוח לא פסק. … מבפנים קמו עליו מתנגדיו השונים, כדי להקניטו ולרמוז שבימי דויד בן־ גוריון לא היתר, כניעה כה מחפירה לתכתיבים אמריקאיים. … שיב הובהרה לו העמדה היסודית של ממשלת ישראל, כפי שהוגדרה על־ידי דויד בן־גוריון בשעתו: לישראל לא יהיה צורך בפצצה אטומית, אם תקבל נשק קונבנציונלי כראות עיניה.
גליון 1349 (17 ביולי 1963), עמוד 10

כתות מיוחדות למבוגרים תל־אביב נחלת בנימיו ,2טל 56347 . חיפה הפאטנט שייך לדויד בן־גוריון, והוא נוסד, בהצלחה לראשונה לפני ארבע שנים. … לוי אשכול, המתאמץ לשמור על הכלים שהניח אחריו בן־גוריון, השתמש השבוע לראשונה במכשיר זה. … רק אז התברר לעורכים, כי יש בכל זאת הבדל בין בן־גוריון לבין אשכול. בן־ גוריון היה מופיע למסיבות כשהוא תקיף ומלא רוח התגרות; באשכול ניכרה הנט־ה ליצור יחסים טובים עם נציגי העיתונות.
גליון 1368 (27 בנובמבר 1963), עמוד 20

מנהיגים אחרים, זולת יצחק בן־צבי ופולר, בן־גוריון. זהו הרושם שיקבל הצופה מסרט קצר, מצבהל כוונו ת טו בו ת שמפיקיו מקוים להפיצו ברשתות הטלביזיה העולמיות. הוא מוקדש לדויד בן־גוריון אשת הגיבור (צפון, תל־אביב; תל- אור׳ ,רושליס; אורה, חיפה; ישראל) הוא ותקופתו. … אולפן. אלא שבינתיים מעדיפה האשה ה־בן־גוריון הוא מטבעו שחקן מעולה. אלפי פרובלמטית את גזעי העצים שעל חוף ה פעמים עורר גלי־צחוק באולמי הקולנוע, יבש־כינרת.
גליון 1345 (19 ביוני 1963), עמוד 5

היתר, משום טראגיות בצורה בה נסתיימה הקאריירה של דויד בן־גוריון. ק פ הי סי־ן הכרתי, שבוודאי נדבק בו בחוצות ובחדרי קול ישראל עצמו. … היא נדבק אל קרנות המזבח עד הרגע האחרון ממש, כמו ידידו אדנואר. לא דויד בן־גוריון סיים את דרכו המדי־• נית, ביוזמתו שלו ועל פי תוכנית. … ״ התלוצץ אחד מעסקני מפא״י, עור לפני שנודע דבר התפטרותו של דויד בן־גוריון ,״זה הפיתרון הסופי לבעיית פרס!
