חיפוש: "בעיית הפליטים"
נמצאו 440 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1212 (14 בדצמבר 1960), עמוד 5
אותו זמן השתנה מאזן־הכוחות באו״ם לרעת ישראל. בוויכוח על בעיית הפליטים, שנסתיים זה עתה, תמכו 22 מתוך 44 המתווכחים בעקרון שעל ישראל להחזיר את הפליטים. … לא חשוב אם אשמים בכך הערבים, הישראלים או שניהם כאחד. בעיית הפליטים קיימת -והעולם רוצה להיפטר ממנה. … איר נוצרה בעיית הפליטים? שני הצדדים אשמים יסשך רום ימי המלחמה, הייתי שייך ליחידה ממונעת, שנעה ללא הפסק לאורכו ,ולרוחבו של אזור הקרבות בדרום הארץ, מירושלים ועד עזה, מאשדוד ועד בית־גוברין.
גליון 1259 (25 באוקטובר 1961), עמוד 3
אגודת ״איחוד״ אינה מתעלמת מז הקשיים המרובים והבעיות החמורות, ביחוד הבטחוניות, הברוכות בפתרוז בעיית הפליטים. אולם אנו מאמינים, שאם ישתרר אצל כל הצדדים הנוגעים בדבר רצו! טוב וכן להעביר מאות אלפי שליטים לחיים פרודוקטיביים, חיי אזרחים שוחרי שלום במדינות ערב ונם כוכר במדינת ישראל, אז גם יימצאו הדרכים הפתרוז הבעיות האלה בדרכים של שלום פתרון בעיית הפליטים הערביים לא יחכז אלא על-ידי שיתוף פעולה טלא של כל הצדדים: ישראל, מדינות ערב״ הפליטים ותאו״ם. … לכן פונה אנודת ״איחוד״ אל מדינת ישראל ואל מדינות ערב נם יחד בקריאה לשנות את עמדותיהן הנוכחיות, כפי ש־הובעו בהצהרות חוזרות ונשנות, ולהסכים לפתרון בעיית הפליטים בררר של שיתוף פעולה והבנה הדדית: אל כל אומות העולם בקריאה לסייע בידי הצדדים הנוגעים 3־ יבר בכל האמצעים שברשותן, למען פתרון מוסכם של בעיית הפליטים הערביים כצעד ראשון לקראת שלום של אמת במזרח ה במחתרת ס• מ.
גליון 1216 (11 בינואר 1961), עמוד 17
הדבר צ-ילצל כפרדוכס, אך הנהו אמת: מכל הבעיות הקשורות בפתרון בעיית־הפליטים, אין בעייה פשוטה יותר מן הבעייה הכלכלית הטהורה. … מובן מאליו ששוויון זה הוא תנאי מוקדם לכל פתרון בעיית־הפליטים. א ן פיויוש הובר שיש להתעלם מן הסכנות הפוטנציאליות. … הממשלה הישראלית שתבצע בבוא היום את פיתרון בעיית הפליטים, לא תהיה ממשלה שחבריה חדורים שינאה לערבים.
גליון 1568 (20 בספטמבר 1967), עמוד 11
והנה, הממשלה — זו שאינה מסוגלת להחליט, זו שאינה מסוגלת אפילו לחחביבי שוב, זו הפוחדת מיללת־ה־תנים של הניאו־פשיסטים שהרימו ראש בארצנו — אינה מסוגלת לכך. תחת לפתור את בעיית הפליטים, היא יצרה בעיית־פליטים שנייה, חדשה. בעיית־פליטים שתשניא אותנו על בני העם השני החי בארץ הזאת, שאחיהם והוריהם נשארים מעבר לירדן. בעיית״ פליטים שתשמיט את הקרקע מתחת לפתרון של ־ פדרציה ושלום.
גליון 1259 (25 באוקטובר 1961), עמוד 5
אדון א׳ :תראה, עד עכשיו לא היה איכפת לנו שאתם דורשים כל הזמן לפתור את בעיית הפליטים. לא היתד, שום סכנה שמישהו יעשה משהו בעניין זה. … והאו״ם יקבל את זה ברוב גדול. זה יביא לפתרון סופי של בעיית הפליטים, אחת ולתמיד. ב׳ אפנדי: חס ושלום! … אדון א׳ :עליכם לקבל את הנוסח שלנו. אתם לא תסכימו לשום פיתרון של בעיית הפליטים עד אחרי כריתת שלום רשמי בין ישראל וארצות־ערב.
גליון 1213 (21 בדצמבר 1960), עמוד 9
משמע: עבד אל־נאצר הוא המעוניין להחזיק את בעיית־הפליטים פתוחה, כנשק נגד ישראל. אותם הנציגים יגידו במשפט הבא: לישראל אסור לנקוט בשום יוזמה לפתרון הבעייה. … אם בעיית הפליטים היא נשק בידי שליטי ערב נגד ישראל — צריכה ישראל להיות מעוניינת לחסל את הבעייה. … אולם אסור לשכוח לרגע את הסכנה הבטחונית הכרוכה במצב הנוכחי של בעיית הפליטים — ואת התוצאות הבטחוניות העצומות החלות על המדינה כתוצאה מכך.
גליון 1543 (29 במרץ 1967), עמוד 2
אבל הוא לא יוותר על דרישה יסודית אחת: פתרון בעיית הפליטים. אם תתקבל דרישה זו — תיפתח הדרך לשלום. נשיא מצרים גם הוסיף הערה, כי אינו מאמין שמדינת ישראל תסכים לפתור את בעיית הפליטים. שכן הדבר ידרוש שינוי כל כך עמוק בהשקפותיה, שזאת כבר לא תהיה אותה ישראל הקיימת כיום. … אנשים שלפני עשר שנים לא היו מוכנים לשמוע מלה על פתרון מוסכם של בעיית הפליטים, מוכנים עתה לחשוב על רעיונותינו בלי דעות קדומות.
גליון 1581 (20 בדצמבר 1967), עמוד 11
במרינה העם דמיוני #בב אי־ שב ע #ב חי פ ה ישיבה פומבית של מרכז התנועה אבן למחרת מלחמת ששת־הימים פשטה במדינה כולה ההכרה: עכשיו אפשר לגשת מייד לפתרון בעיית הפליטים הערביים. במשך שנים רדפה טרגדיה זו את המדינה. … לפתע בשבוע שעבר, באה הבשורה הגדולה: ישראל תציע לאו״ם תוכנית רצינית לפתרון כל בעיית הפליטים. הטבוע נתברר כי ״התוכנית הרצינית״ היחד, התחכמות צינית. … אין היא מוכנה לנהל משא־ומתן עם נציגות של הפליטים עצמם — אשר מאות אלפים מהם נמצאים עתה תחת שילטון ישראלי. ממשלת ישראל רוצה רק לנצל את בעיית הפליטים כדי להשיג מטרה אחרת: להכריח את מדינות ערב לשבת עימד, ליד שולחן המשא־והמתן, בניגוד לרצונם.
גליון 1266 (13 בדצמבר 1961), עמוד 9
כי כאשר שני הצדדים נוקטים בקו הקיצוני ביותר, לא יתכן כל פתרון. האו״ם אינו יכול להשתמש בכוח. בעיית־הפליטים תישאר על כנה — למשך שנים רבות. … אך ספק אם זו הערכה נכונה. כי עצם קיום בעיית הפליטים הוא קלף עצום בידי הערבים. נאומו של שוקיירי לא נועד לטפל בפליטים. … כל זה היה צריך להוביל למחשבה שישראל מעוניינת יותר מכל גורם אחר לחסל את בעיית הפליטים. אך שום מסקנה לא היתר. רחוקה יותר מדברי קומיי.
גליון 1954 (12 בפברואר 1975), עמוד 36
![העולם הזה - גליון 1954 - 12 בפברואר 1975 - עמוד 36 | התנאי לכך הוא, לפי דעתי, פתרון בעיית הפליטים. אם בעיית הפליטים תשאר כפי שהיא היום ללא התקדמות לפתרון מלא, אזי דוושה זן]1צנציה סלדה חדשה ימדחת־החוץ הישראלית גם](https://assets.this-world.xyz/pages/1954/t-36.png)
התנאי לכך הוא, לפי דעתי, פתרון בעיית הפליטים. אם בעיית הפליטים תשאר כפי שהיא היום ללא התקדמות לפתרון מלא, אזי דוושה זן]1צנציה סלדה חדשה ימדחת־החוץ הישראלית גם בדי להעניק את בל האהבה את חייבת ללמוד כדי להגיע למיצוי ת פ קי דהא חו ת אין די ברגש ח ם וברצון עז. … 70 + 220 284 — 120 + 276 — 112 + * 36 + 84־ 120 29 + 84 113 146 — 62 + 84 142 — 58 + 84 281 117 + 164 320 — 156 + 164 144 = 60 + 84 164 — 80 + 84 364 = 200 + 164 360 — 196 + 164 334 — 170 + 164 186 — 102 + 84 184 = 100 + 84 87 + 84 171 164 164 164 164 שום דבר לא יפתור את הבעיה הפלסטי נית׳ לא מדינה פלסטינית ולא הכרה שלנו באש״ף, העם הפלסטיני לא ישקם את עצמו בלי פתרון בעיית הפליטים. ע מו ס קינן ג אני חושב שממשלת יש ראל עושה היום מעשה חמור מאד ויכול להיות שהיא פתחה פתח למחדל, שה־מחדל של אוקטובר 1973 יהיה טיפה קטנה לעומתו.
גליון 1212 (14 בדצמבר 1960), עמוד 6
אך במידה רבה נוצרה בעיית הפליטים כתוצאה מנסיבות שנבעו ממהות המאבק עצמו. … ד,יו למלחמה זו כמה שלבים עיקריים — וכל שלב יצר את בעיית הפליטים שלו. ראשים כרותים ושכונות נטושות ך* שלב הראשון של המלחמה החל שעות מעטות אחרי קבלת החלטת־החלוקה בעצרת ( | או״ם, ב־ 29 בנובמבר .1947 ,הוא הסתיים כעבור חמישה חודשים, עם מיבצע נחשון. … ישראל התחייבה שלא לגרש את תושבי הכפרים האלה. כרכה להללה ^ ף נו צרה בעיית־הפליטים. לאור אופייה של המלחמה, אישיות המנהיגים משני הצדדים, ^ צרכי הלוחמה והרקע ההיסטורי, היה זה כמעט תהליך בלתי־נמנע.
גליון 1266 (13 בדצמבר 1961), עמוד 8
הוא לקח א.ת הטענות הערביות לגבי בעיית הפליטים, שהן חזקות מאד כשלעצמן, והעמים עליהן מיגדל של הגזמות והאשמות׳ עד כי הביא את הדברים לידי אבסורד. … איש מהם לא היה עדיין דיפלומאט כאשר נולדה מדינת־ישראל, ויחד עמה בעיית־הפליטים. שוקיירי התכוזן לגולל לפניהם את דברי ימי ישראל בצורה דראמתית, לעצב בשבילם אחת ולתמיד תמונה קבועה של בעיית פלסטין. … הוא נראה מרוצה מאד מעצמו, שופע עדיין נחת, בהפסקה אחר• החלק הראשון של נאומו שהית הנאום הראשון על בעיית הפליטים הפלסטיניים. נציג סעוויו! מועמדת ערביה חדשה — כוויית — לא נתקבלה הודות לוויטו סובייטי.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 27
״צרכיו הצודקים״ של העם הפלסטיני כוללים, בלי כל ספק, את פיתרון בעיית הפליטים ושיבת כל הפלסטינים, הרוצים בכך, לאדמת פלסטין. … לא במיקהה מופיע איזכור ההחלטה 242 ואיזכור ״מיקום הגבולות״ בשני מיש- פטים רצופים, בתת־סעיף אחד. • לא זה בילבד ש״נציגי התושבים של הגדה המערבית ועזה״ ישתתפו במשא־ומתן על ״המעמד הסופי״ של הגדה וה רצועה ״ונושאים בולטים אחרים״ (עתיד הבסיסים הצבאיים הישראליים ז בעיית הפליטים ז) ,אלא שההסכם שיושג יהיה כפוף ל״הצבעה מטעם הנציגים הנבחרים •טל הגדה המערבית ועזה״ .כלומר: יש זכות־וטו מוחלטת של גוף זה לגבי עתיד הגדה והרצועה — והכל תלוי, שוב, בהר כבו של הגוף ובטיבו. • פליטי 1967 יוחזרו לגדה ולרצועה על־פי החלטת ועדת־הארבעה (מצריים, ישראל, ירדן ומועצת המימשל העצמי), שתחליט ״תור הסכמה״ .יש כאן זכות־וטו ישראלית, אך האם תעז ממשלת־ישראל להפעיל וטו כזה נגד החזרת פלי טים, לעיני העולם כולו ן • לגבי פליטי ,1948 קיים סעיף מעורפל אך קיצוני (א׳ .)4הוא קובע כי ״מצריים וישראל ישתפו פעולה ביניהם ועם צדדים מעוניינים אחרים כדי לכונן נוחלים מוסכמים ליישום מהיר, צודק וקבוע של הפיתרון לבעיית-הפליטים.״ מי הם ״הצדדים המעוניינים האחרים״ — אם לא אש״ף* ,הגוף היחידי המקבל על עצמו אחריות ׳לחלקי העם הפלסטיני החיים מחוץ לארץ? חשוב עוד יותר : לא דובר באן על הסכם חדש על פיתרון בעיית הפליטים, אלא נקבע בפירוש כי ״הפיתרון״ (בה״א הידיעה !)
גליון 1437 (24 במרץ 1965), עמוד 9
כאשר העז לה־מונד לפרסם סידרת מאמרים שלי על בעיית־הפליטים, שלא תאמה את הקו הרשמי, עפו המיברקים הבהולים הלוך וחזור, ונפתחה פעולה נמרצת ורבת־מעוף לחיסול הנגע. … הוא קשור ביוזמת כור למעשה זוהי הכרה בישראל כמות שהיא, אחרי פתרון בעיית הפליטים. שהרי אפילו תחזיר ישראל את כל הפליטים, כולל כל אותם שלא ירצו לחזור, וכולל המתים שלא נמחקו עדיין מן הרשימות — גם אז לא יתקרב מיספר הערבים בישראל למחצית האוכלוסיה, בעוד שההסדר המיוחד הקיים בלבנון מתאפשר רק הודות לשוויון המיספרי הקיים שם בין מוסלמים ונוצרים. ג׳מאיל לא נתן, איפוא, אלא מעטה אחר להצעתו של כורגיבה: להכיר כישראל בגבולותיה הקיימים ולשלבה כמיסגרת מרחבית, אחרי שתתרום תרומה מכובדת לפתרון בעיית הפליטים. הצעה זו זיעזעה, כנראה, את הגברת מאיר על למעמקי נשמתה.
גליון 1320 (26 בדצמבר 1962), עמוד 10
חוגים בעלי הש9עה בסטייט־דיפרטמנט, ואף הנשיא קנדי באופן אישי, יתבעו מישראל עמדה גמישה יותר לגבי בעיית הפליטים הערביים. ישראל תידרש להצהיר על נכונותה לקבל הסדר הוגן של בעיית הפליטים, כרי שהצהרה זו תשמש כהבנת הרקע לביצוע המישאל בקרב הפליטים, ברבר עתידם. … זהו, למעשה, הסיכום האמיתי של השנה, כמו בשנים הקודמות: בעיית הפליטים לא תתחסל, אלא תישאר על כנה, ללא שום שינוי.
גליון 1115 (11 בפברואר 1959), עמוד 5
כשפגשתי את טאנוס שנית, בשעת הדיון על בעית הפליטים בועדת האו״ם־ ,ניגש אלי, לעיני כל הנציגים הערביים, לחץ את ידי בידידות הפגנתית. … בידינו להחזיר כבוד ושויון לערביי ישראל. ובעיקר: בידינו לפתור את בעית הפליטים. פתרון בעית הפליטים, אינו בעיה כספית. … שלום כזה, רשמי או בלתי־רשמי, יהיה תוצאת־לודאי בלתי־נמנעת של מאמץ כן לפתרון בעית הפליטים. הסברתי לטאנום את הצעותינו המפורטות.
גליון 1214 (28 בדצמבר 1960), עמוד 16
תוך כדי שיחה, הציע הפרופסור פתרון מסויים לבעיית־הפליטים. היה נדמה לו כי פתרון זה יתקבל בברכה בישראל. … מפני שממשלת ישראל מבינה שכל מתודך יגיע במהרה להצעת אותו פתרון של בעיית־הפליטים. בעיני כל האישים הניטראליים, פשוט אין פתרון אחר. … סיבתה אחת ויחידה: הידיעה כי תיח־ו האו״ם יעלה בהכרח את אותה הצעה לפתרון בעיית־הפליטים. שישה כללי־הברזל ך פני שנעשה זאת, מוטב שנאמץ לעצמנו כמה אמות־מידה שיאפשרו לנו לבחון /כל פתרון.
גליון 1213 (21 בדצמבר 1960), עמוד 8
^ ין זה המיקרה היחיד בו טוענים דוברי ממשלת ישראל דבר והיפוכו לגבי בעיית־הפליטים. הדבר הפך כמעט למינהג. הוא מוכיח עד כמה מסוגלים גם אנשים נבונים והגיוניים לאבד את עשתונותיהם השכליים כאשר הם מבקשים לתרץ גישות אי־ראציונליות. … רעיון האומה האחת נראה בעיניה כמזימה אימפריאליסטית נתעבת, בעזרתה מבקש ״הרודן המצרי״ להשתלט על אומות אחרות• למשל — האומה העיראקית, או האומה הירדנית. לא כן כאשר מדובר על בעיית־הפליטים. אז נזכרים הדוברים הרשמיים באומה הערבית האחת והגדולה. … ״איך זה,״ אומרים הדוברים בכל הזדמנות ,״לא פתרו הערבים את בעיית־הפליטים? האומה הערבית הגדולה, שיש לה 50 מיליון נפש, המיישבת אזור עצום מעיראק עד מא ת אודי אבנד מארוקו — כיצד זה לא יכלה לפתור את בעייתם של כמה מאות אלפי פליטים?
גליון 1289 (23 במאי 1962), עמוד 5
יתכן כי באחת השיחות בין דר׳ נחום גולדמן לבין ג׳ונסון, הירצה הנשיא הציוני בפני המתווך האמריקאי את השקפותיו בעניין יישוב בעיית פליטי פלסטין. יתכן כי ג׳ונסון ענה לו :״אלה דעות מעניינות, אך האם יש מישהו בישראל עצמה, הדוגל בהן? … אולם כתב־העת נשאר עדיין כשר בעיקרו, וגולדמן יכול היר, להמליץ עליו בפני המדינאי הזר, שבא לברר את הסיכויים ליישוב בעיית הפליטים. על כל פנים, מיסטר ג׳ונסון החליט לשמוע מה בפי עורכי השבועון.
גליון 1750 (17 במרץ 1971), עמוד 4
הגישושים לאיחוד באו ביוזמת ל״ע, החוששת משינוי שיטת הבחירות ומהעלאת אחוז החסימה. מישלחת אמריקאית לפיתרוו בעיית הפליטים עוד נידבך בחומת יוזמות־השלום: תביעה נגד המטכ״ל היווני הדחת מזכיר מועצת פועלי דימונה, יהודה יפת, מתפקידו על־ידי סניף מפלגת העבודה בדימונה, אינה סוף פסוק. … כארץ שוהה משלחת אמריקאית רמת- דרג, מטעם מוסד פרטי כביכול, לבדיקת ההצעות השונות לפיתרון בעיית הפליטים. הספר, שיצא לאור כהוצאת ״מסדה״, תורגם ליוונית ללא רשותו •טל המהבר והפר לספר־חוכה בקרב קציני הצבא היווני.
גליון 1574 (1 בנובמבר 1967), עמוד 16
הוא דק היה מוכן להגיד כי הממשלה לא תסכים לגבולות הקודמים, וגם אינה רואה אפשרות לפתור את בעיית הפליטים בארץ־ישראל• בכך, נעל, פחות או יותר, כל דלת של סיכוי למשא־ומתן. … אונא, הרגיל לדבר בצורה יבשה ואף משעממת, נשא הפעם את הנאום שראש־הממשלה היה צריך לשאת• הוא הכריז כי השלום חשוב לא פחות מן הניצחון, כי יש להתחשב בזכויות הלאומיות של הערבים, כי יש לפתור את בעיית הפליטים בארץ, לעומת זאת, שאין שום אפשרות של שלים בדורנו, וכי ישראל חייבת להיות מוכנה למלחמה תמיד. … אני מאמין במדינה. כל פיתרון שימצא לבעיית הפליטים, בצורת פיצויים או בצורה אחרת — הוא ה עול ם הז ה 1574
גליון 1615 (14 באוגוסט 1968), עמוד 26
נאום זה מוכיח בעליל שאין כל טעם לוויכוח בוועדה, ויכוח שבו ראש־הממשלה, המתנגד הקיצוני ביותר במדינת־ישראל וב־ממשלת־ישראל ליישוב הפליטים, יקבע את המסקנות. בעיית־הפליטים היא המפתח לבעיית ארץ־ ישראל. … העולם בולו איננו מבין כיצד אנו, עם־הפ- לימים בה־׳א הידיעה, נשאר אדיש לבעייה זו, לפני המלחמה ואחריה. פיתרון אמיתי של בעיית־הפליטים ייתכן רק על דעת שני העמים, העם הישראלי זה־עם הפלסטיני, תוך מאמץ משותף.
גליון 2164 (21 בפברואר 1979), עמוד 34
יש לו גם צד אזרחי (כלומר: מדיני). י• יש לפתור את בעיית־הפליטים, ואש״ף קשור בכך. כל ארבע הקביעות האלה חורגות בהרבה מן העמדה שננקטה עד כה על-ידי מם- שלות־ישראל, מגולדה עד בגין, ששללו לחלוטין כל מעמד של אש״ף. … אש״ף שולט במחנות אלה. אי- אפשר ליישב את בעיית־הפליטים, ואת הפליטים עצמם, בלי אש״ף. … בניסוח זה, נקט דיין לשון זהירה — דבר המפריד, אגב, את הסברה כי היתה כאן פליסת־פה. בעיית־הפליטים מוזכרת בהחלטת מועצת־הביטחון ,242 המקובלת עתה על ממשלת־ישראל.
גליון 1319 (19 בדצמבר 1962), עמוד 9
הכיוון השלישי היא הצעת ארצות־הברית, לפתרון מודרג של בעיית־הפליטים. פעולות־איבה על הגבול היו מבהירות לנשיא קנדי, כי עוד לא בא הזמן ללחוץ לפתרון בעיית־הפליטים.
גליון 1602 (15 במאי 1968), עמוד 14
ומה יתנו חוסיין ועבד-אל-נאצר ז התנאים הכלולים בהחלטת מועצת־הביט־חון, החלים על הערבים, ברורים לגמרי: הפסקת המלחמה, הכרה בגבולות קבועים לישראל, מעבר במיצריס ובתעלת־סואץ. ומה עם בעיית הפליטים י גם בנוסח ההחלטה קשור חופש־המעבר של האוניות הישראליות בבעיית־הפליטים. איך לפתור את בעיית הפליטים — זה עניין ל־משא־ומתן. צריך להיות פיתרון צודק והוגן.
