חיפוש: "בעיית הפליטים"
נמצאו 308 תוצאות (מציג 151 עד 175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1144 (2 בספטמבר 1959), עמוד 7
הנסיון שנעשה לפני כמה מרכזיים חשובים, מדגיש כי היא שוקלת חודשים, על־ידי קבוצה מעסקני התנועה, את טובת הציבור מבלי לדאוג לאינטרסים להכניס לרשימת״ה,מועמדים את שמואל הפוליטיים שלה. בעיית הפליטים הערביים? ״אסור להחזיר תמיר, נתקל בהתנגדות מוחלטת של מנחם בגין.
גליון 1197 (30 באוגוסט 1960), עמוד 4
הסנאטור הדמוקראטי, שעורר תדהמה במשרד־החוץ הישראלי כאשר הפך הדובר העיקרי לפיתרון בעית־הפליטים, הוא עתה בעל סיכויים רבים לקבל את המינוי במקרה שגיאק קנדי יזכה בבחירות. אם כן, עשויה בעית־הפליטים לעמוד במרכז בעיות המרחב בשנים הקרובות.
גליון 1253 (12 בספטמבר 1961), עמוד 7
היו לוועידה עוד שני צדדים, החשובים לעתיד ישראל: 9לא או נו ולא שום מנהיג אחר ב־אפרואסיה התנגד לקבלת החלטה התובעת מישראל לפתור את בעיית הפליטים לפי החלטת או״ם (היינו: מתן בחירה חופשית בין חזרה לישראל וקבלת פיצויים) .בנושא 9מיד לאחר שיפוג הרעש סביר הערעור על הציר ה17- שלהם יציעו הליבראלים לנל המפלגות לשנות את החוק ה־ — 42 המאפשר ערעור בפני הכנסת על החלטת ועדת הבחירות המרכזית. 9הזית ארכע־המפלגות ותנועת־החרות ישתפו~ פעולה כהעברת עשרות חוקים דמוקראטיים, בגון ביטול המימשל הצבאי, הגבלת תקופת הרכבת הממשלה, חוקי־יסוד, פיקוח על מערכת־הבטחון, ועוד.
גליון 1663 (16 במרץ 1969), עמוד 17
שלום שיפתור את הבעיות הממשיות התלויות ועומדות בינינו וכין הערכים -בעיית המעבר בטיראן וכסואץ, בעיית הפליטים, בעיית ירושלים, בעיית הסדרי-הכיטחון.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 16
אנו צריכים ליטול על עצמנו את פית רונה המלא של בעיית הפליטים, בדרך של יי שובם ב ת חו מי ם שהם כיום ב שליטתנו.
גליון 1702 (15 באפריל 1970), עמוד 3
לאחר״מכן פיתחנו את תוכנית ״מיבצע ישמעאל״ — הפיכת בעיית־הפליטים למנוף לכריתת ברית בין ישראל והפלסטינים.
גליון 1702 (15 באפריל 1970), עמוד 13
חשוב היה בעליל דבר אחד: שהיא עצמה היתה משוכנעת שבבר ישנה הזמנה ממשית, וחסרה רק ההזמנה הפורמלית. בעיית הפליטים, לשנות את מעמדה של ירושלים, ועוד ועוד.
גליון 1741 (13 בינואר 1971), עמוד 7
מר פרם הוא גם האחראי, מטעם ממשלת ישראל, לפתרון בעיית הפליטים בשטחים המוח זקים. נושא נכבד.
גליון 1744 (3 בפברואר 1971), עמוד 18
על אף זאת, השבתי כי הפלסטינאים יסכימו לכל פיתרון — ובלבד שייצאו ממחנות הניוון. כשיקום הסדר של שלום, השבתי, בעיית הפליטים לא תפוצץ אותו. כמה אלפי פליטים לא יסכנו את קיומה האיתן של ישראל, ופיצויים הוגנים ליתר יפתרו את הבעייה כליל.
גליון 911 (31 במרץ 1955), עמוד 5
ידוע לי היטב שממשלות ערב לא עשו מה שצריך היה לעשות לפתרון בעיית הפליטים, וידוע לי שהם משמשים כגשק פוליטי נגד ישראל, אך ידיעה זו אינה פוטרת את ישראל מאחריות.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 5
היה זה הזמן לקפוץ מתוך המרכבה הכושלת של האנגלו־צרפתים, להציע לעבד אל־נאצר שלום מיידי תוך החזרת השטחים הכבושים, נקיטת עמדה חדשה במרחב ופתרון בעיית הפליטים. לפי כל הסימנים, היתה קיימת אז אפשרות שמצרים תשאיר את עזה בידי ישראל, תמורת קליטת פליטיה.
גליון 1365 (6 בנובמבר 1963), עמוד 4
הנשיא קנדי אומנם לחץ על ישראל שתכריז על נכונותה לוויתורים מעשיים לישוב בעיית הפליטים, ואף קיבל תשובה סתמית שישראל תהיה מוכנה ״לעשות את חלקה.׳׳ אולם ישראל לא קיבלה את הדרישה, כי חלק זה יעשה ללא תנאים מוקדמים.
גליון 1328 (20 בפברואר 1963), עמוד 6
קנדי ימשיך להסתמן על כך, שבשיחה אישית שקיים עם דויד בן־גוריון בקיץ 1961 הבטיח דאש ממשלת ישראל, כי ברגע שתועלה הצעה מעשית לפיתרון בעיית הפליטים, תתרום ישראל את חלקה. עתה, סבור קנדי, מעוניינת ישראל להתחמק מקיום הבטחה זו, נוכח הביקורת שנמתחה יעל בן־גוריון אפילו בתוך מפא״י עצמה.
גליון 1322 (9 בינואר 1963), עמוד 6
מובן שזוהי הצעה טכסיסית גרידא, ללא כל משמעות ממשית, מאחר שגם ערבים מתונים תובעים פתרון בעיית הפליטים כבסיס לשלום. ההוכחה השניה: ועדת־החוץ־והבטחון של הכנסת הביעה פר,־אחד את הערכתה לפעולתה של גולדה והמשלחת הישראלית באו״ם, ללא שמץ של ביקורת או הסתייגות.
גליון 1322 (9 בינואר 1963), עמוד 15
כל הסיבות האלה יביאו לכך כי וושינגטון לא תבצע, לפי שעה, את תוכניתה להכריח את ישראל להתחיל בפתרון בעיית־הפליטים, בלי קשר עם הסכס־שלום אפשרי.
גליון 1311 (24 באוקטובר 1962), עמוד 8
האם היא מוכנה לדון על ביג־אום ירושלים? נישארת רק בעיית־הפליטים, וזו נידונה בדו״ח של ג׳ונסון!
גליון 1264 (29 בנובמבר 1961), עמוד 3
לא הצעה הנה הגיע יומה לצאת בקומה זקופה למאבק למען ביטול המימשל הצבאי, למען החזרת זכויות־האזרח לערביי ישראל, למען פתרון בעיית הפליטים, למען מדיניות־חוץ ניטראליסטית, למען ניתוק הקשרים העכורים הקושרים את ישראל למחנה הקולוניאלי.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 14
אם היה ספק כלשהו לגבי כוונותיו האמיתיות של אשכול, הרי הפריך אותן אשכול בנאום קטן בכנסת, על בעיית הפליטים. אשכול סירב ליישב אפילו פליט אחד בשטחים המוחזקים — ברמזו כי שטחים אלה יסופחו ברבות הימים לישראל, ולכן אין להניח בהם ״פצצת זמן״ בצורת אוכלוסייה ערבית מיושבת.
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 11
הבעיות הגדואנחנו לא נסתכן במלחמת־עולם שלישית כדי לות של האיזור — פיתרון בעיית הפליטים לשמור על הכיבושים שלכם!״? הערביים, מעמדה של ירושלים, חופש־ה־מעבר בתעלת־סואץ ובמיצרי־טיראן — יועלו לכאורה, יכולה אז ברית־המועצות לתת לדיון בשלב מאוחר יותר, אם וכאשר יסתבר אולטימטום לישראל, שעליה לסגת מהשטשהשלב הראשון יצר את התנאים המתאימים.
גליון 1506 (13 ביולי 1966), עמוד 2
ז כו תו של הכתב האמיץ להתווכח אתנו על דרי ש תנו לפתור את בעיית הפליטים, או על כינויים ב שם ״ע אידון״ שפי רו שו ״ חוזרים* ,וז כו תו להתווכח אתנו על ד עו תינו ומאבקנו הפוליטי.
גליון 1562 (9 באוגוסט 1967), עמוד 11
הצעת סיעת הסוום הזה -נוח חז־ש : ( )1הכנסת קוראת לממשלה להשתית את מדיניותה על השאיפה לשמור על אחדות ארץ־ישראל, על-ידי כינון פדרציה מדינית, כלכלית ובטחונית של מדינת־ישראל ומדינה לאומית של העם הערכי הפלסטיני. ( )2הכנסת קוראת לממשלה להשתית את כל פעולותיה באיזורים המוחזקים על שאיפה יסודית זו. ( )3הכנסת קוראת לממשלה לפתוח מייד כמיבצע מקיף לפתרון בעיית הפליטים בשטח ארץ־ישראל. ( )4הכנסת קוראת לממשלה לגבש ולפרסם תוכנית־שלום מפורטת למרחב, ובה הנחיות ברורות להסדר בולל, שיאפשר שיתוף־פעולה בין ישראל ובין העולם הערכי. ( )5הכנסת מביעה את דעתה שיש צורך בכינון ממשלת־ליבוד־לאומי, שתהיה מסוגלת לבצע תפקידים אלה, ובה מיניסטריון מיוחד לענייני ארץ־ישראל והמרחב, ולקידום השלום.
גליון 1139 (29 ביולי 1959), עמוד 6
הוא תקף את הציונות כבת־ברית האימפריאליזם, אך הכריז פעמיים כי הוא מוכן להסדר עמד, אם תפתור את בעיית הפליטים. השבוע, במאמר חסר־תכלית אחד, שקול ישראל מיהר לשדרו פעמיים ביום, שם משד, דיין את הקץ לשקם זה.
גליון 1088 (6 באוגוסט 1958), עמוד 3
הם מזכירים כי לפחות פעמיים מאז מיבצע־סיני רמז עבד אל־נאצר בראיונות פומביים שהוא מוכן להכיר בישראל, בתנאי שזו תפתור את בעית־הפליטים• אם לא לידידות, הרי ליחס של השלמה. … ממילא ייעלם בהדרגה מישקע השנאה ויפנה את מקומו — לא מפני שהמנהיגים הנוכחיים אינם רוצים בשלום, אלא מפני שאחרי 50 שנה של מלחמה מתמדת כתנועה הלאומית הערכית אין הם מסוגלים לתרגם את שאיפת־השלום המופיטטת לשפה של מיג־צעי-שלום יזומים ועקביים : מיבצעים שיוכיחו לעולם הערבי שאיננו מתכוננים לעזור לפתרון בעית הפליטים אחרי ימות המשיח, אלא שאנחנו כבר עוסקים בכך היום — בצורה המחייבת את נצי־גות הפליטים לקיים עמנו שיתוף־פעולה.
גליון 1732 (11 בנובמבר 1970), עמוד 20
.״ למרות שלא היה מעולם חבר בכל אי־דגון, יהודי או אחר, החלים עתה מנש לפעול לכך שיותר אנשים בעולם יבינו את בעיית הפליטים הפלסטיניים. בין השאר שלח תרומה לקיבוץ גבעת חביבה, בו שהתה בתו ,״אשר בו עובדים ערבים ויהודים בשיתוף פעולה.״ לדעת הבן־אדם מניו־יורק, עד שלא תוסדר השאלה הפלסטינית, כל שלום שיושג במזרח התיכון לא יהיה אלא זמני .
גליון 1216 (11 בינואר 1961), עמוד 3
בשנת 1960 אומר אריה לוין, סטודנט, ה״תייר״ פיאר ז׳יל־פילדלפיה, ארצות־הברית בר בה יוד מלבב ל הזה״ פני פליטים כתב ״העולם ( )1215 עג תנועה ...יו ת ר מכל דבריו ההגיוניים של מר צרפתית: פאשיסטית אבנרי בסידרה על פתרון בעיית־הפליטים, ״אלה ילדים חב־שיכנעח אותי דווקא רה טובים, פאטריו־די לכר תמונת הפליטים הטים אולי ...הם צעירים שהפגינו נגר משחקים בצופים, בוי־סקאוטס.
