חיפוש: "בעיית הפליטים"
נמצאו 440 תוצאות (מציג 26 עד 50)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1214 (28 בדצמבר 1960), עמוד 17
שמואל בק, בק ניסה לצייר את ה תגוב ה הרא שונה של הנציגים הערביים ה מופתעי ם והנבוכים, ב שומעם את נ או מו של ראש ממ שלת ישראל מעל דוכן הנואמים של עצרת או״ם, בו הודיע כי ממ שלת ישראל החליטה לגשת מייד, באורח חד־צדדי, לפ תרון בעיית־הפליטים. • תשלם פיצויים אי שיים תמורת הרכוש, אבדן הפרנסה ושאר הז כויו ת של הפליטים, אשר יוותרו לצ מי תות על זכו ת ם לחזור לישראל. • תכרו ת הסכמים אשר יאפ שרו לחקלאים בצד אחד של הגבול לעבד את אדמותיהם הנמצאות בעברו השני. • ת מ מן את קליטת החוזרים ואת פיצוי הבלתי־חוזרים בעזרת כספים בינלאומיים, שיגוייסו בצורת מענקים ומילווים־לזמן־ארוך. … בהכרזה זו לא תכיר ישראל באשמה בלעדית ליצירת בעיית־הפליטים. היא תכריז על נכונותה לשאת בחלק מן האחריות המוסרית לטרגדיה שנוצרה באשמת הנסיבות.
גליון 1954 (12 בפברואר 1975), עמוד 34
לי נדמה, למשל, שבין 1948ד 1967 היתד, חמנייה המרכזית-,שפיתרונה יכול היה להביא את השלום — בעיית הפליטים. בהתנגדותה הטוטאלית לשיבת פליטים ולפיתרון יסודי של הבעייה הזו גרמה, למעשה, ממשלת ישראל לכל מה שקיים היום. אילו היתד, בעיית הפליטים נפתרת בצורה זו או אחרת עוד בתקופה ההיא, אילו היו מחנות־ה,פליטים מתרוקנים, אילו חזר חלק מהפליטים לישראל והאחרים היו מקבלים פיצויים ורואים את בעייתם האישית כפתורה — כי־אז היה כל מה שהחל מתחולל במחנה הפלסטיני ב־1967 לובש צורה שונה לחלוטין.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 26
אנחנו זוכרים איו התייחסו לבעייה הפלסטינית אחרי מילחמת .1967 בהחלטה 242 אין הפלסטינים מוזכרים כלל, אף לא כפליטים, כפי שנדמה לרבים (בהחלטה מוזכ רת בעיית הפליטים, אך לא בעיית הפליטים הפלסטיניים) .והנה, כיום זכיתם בהכרה למעשה, וגם להלכה, מצד מדינות^ רבות.
גליון 1289 (23 במאי 1962), עמוד 6
הוא יכול היה ללכת לבדו לפגישה, להסביר למתווך ועדת־הפיוס את עמדתו בעניין פתרון בעיית־הפליטים. הוא לא עשה זאת. מדוע? יתכן כי שוחרי־השלום המפ״מים פוחדים מפני יעקוב חזן לא פחות מכפי שפוחדים שוחרי־השלום הליברליים מפני הררי, וגורלו של אהרון כהן עודנו טרי בזכרון. … פגישה זו נתקיימה לפי בקשתו של גולדמן עצמו, ונידונו בה, בין השאר, בעיית הפליטים ובעיית תוכנית־המים של ישראל. … כי דעותיו של גולדמן בשני הנושאים ידועות. הוא מאמין שאפשר לפתור את בעיית הפליטים על־ידי החזרת חלק מהם לארץ, ותשלום פיצויים לשאר.
גליון 1521 (26 בינואר 1966), עמוד 27
מעבר לזה יש צורך ביוזמות ארוכות־טוזח, אשר ישנו בהדרגה את האקלים. באו״ם עומד להיפתח הוויכוח על בעיית הפליטים. אני קורא לממשלת ישראל לעשות לפחות ג׳סטה שתתפרש כתזוזה, לקראת פתרון צודק. … בדחותו בהחלט את הצעתי לעשות לפחות ג׳סטה לקראת פתרון בעיית הפליטים, דיבר בפאתוס אמיתי. הוא פנה אלי (ישבתי בדיוק מולו): ל 1יאשבול: לאלה המדברים ומזכירים לנו כל פעם את הפליטים, אני אומר: פעמיים חילקו את ישראל, ואינני מדבר על ישראל זו אשר מדובר עליה בכתבי־חקודש, אשר מדובר עליה בתנ״ן. … אחרי שפסל, ללא ויכוח של ממש, את הצעותינו לגבי ייזום כוח־חירום, עריכת מיתקפת־שלום בבעיית הפליטים וכו׳ ,לא הצליח אשכול לענות על השאלה האחת, החשובה: איך
גליון 1438 (31 במרץ 1965), עמוד 10
אילו רצתה ישראל לנצל את דברי בור־גיבה להתחלת דו־שיח, היתד, רומזת לפחות שתיתכן גישה חדשה לבעיית הפליטים — שהוזכרה בכל דברי בורגיבה. החזרה על הקו הישראלי הנוקשה ביותר גגד פתרון מוסכם של בעיה הפליטים, שהובלט גם בדברי גולדה בכנסת, מהווה סטירת־לחי מצלצלת ליוזמה התוניסית. … לכן יש להכיר בישראל ולהגיע עימה להסדר של שלום, תוך פתרון בעיית הפליטים. כה כירושלים, מוות בקאחיר.
גליון 1647 (26 במרץ 1969), עמוד 14
פירוש הדבר הכרת מדינות ערב בקיומה הריבוני של ישראל. • בעיית הפליטים. בעיית הפליטים תיפתר על־ידי החזרת מיספר מסויים לישראל, ויישוב האחרים בארצות־ערב.
גליון 1580 (13 בדצמבר 1967), עמוד 10
לא יכולתי להצביע נגד הצעה הכוללת את יישוב בעיית־הפליטים, דבר שאני דוגל בו בכל לבי. לכן לא הצבעתי נגד הצעת חבר־הכנסת תמיר, למרות שאני מסכים לכל מילה שאמר עליה חבר־הכנסת מיקוניס, מתקומם נגד כל מילה שאמר תבר־הכנסת תמיר, ונרעד מהצעת שר־החוץ להעביר הצעה זו לדיון בוועדה. … ,שכרכה יחד התנחלות ישראלית בשטחים המוחזקים ויישוב בעיית הפליטים. תמיר, המנסה בכל כוחו להיאחז בזנב הסום של הסיפוח, אחרי שלא נשאר מקום על האוכף, פתח את נאומו בפסוק מספר יהושע :״ויאמר יהושע אל בני ישראל: עד אנה אתם מתרפים לבוא לרשת את הארץ אשר נתן לכם ה׳ אלוהי אבותיכם.״ היה ברור כי אבא אבן, בשם הממשלה, ידרוש להסירה מסדר־היום.
גליון 1554 (14 ביוני 1967), עמוד 5
ההתנגשות ההיסטורית בינה לבין תנועת־התחייה העברית לא תתחסל מעצמה. בעיית הפליטים לא תיעלם. לא ייעלם העם הפלסטיני, החדור הכרה לאומית משלו. … אכל איחוד הארץ, תוך השארת בורחים אלה בחוץ — לא תפתור שום דבר. בעיית הפליטים תישאר, שינאת הערבים תגבר, פחד הערבים מפנינו תרקיע שחקים — ושום שלום של ממש לא יצמח באוזירה כזאת.
גליון 1215 (4 בינואר 1961), עמוד 9
אם שליטי ערב יפריעו למהלך התקין של המיבצע לפתרון בעיית־הפליטים, יפנה נגדם הזעם העצור של המוני הפליטים. … כיבינתיים הוכיחה את רצונה לפתור את בעיית הפליטים. היא הציעה הצעד, נדיבה ורחבת־לב.
גליון 1238 (5 ביוני 1951), עמוד 7
אחרי שיחתו עם קנדי, הכריז בשדה־התעופה איידלוויילד׳ ניו־יורק, כי הושגה ״מידה רבה של הסכמה״ בינו לבין קנדי על בעיית־הפליטים. היתר, זו הסכמה מפורשת לקלוט כ־ 250 אלף פליטים ,״כחלק מהסדר כולל של בעיית הפליטים״ ,אך מבלי להעמיד כתנאי חתימת חוזה שלום•*.
גליון 1771 (10 באוגוסט 1971), עמוד 13
השארנו לסוף את הבעייה הקשה ביותר, שהיא בעיית הפליטים. אני מקווה. שניגש לפת רונה באותה רוח טובה, כדי לסיים את פעולתנו ההיסטורית. … יש כאן סכנה כפולה — לאומית וחבר תית. בעיית הפליטים היא אחד הגורמים זד עקריים להמשכת המלחמה בין ישראל והערבים.
גליון 1713 (1 ביולי 1970), עמוד 11
עיקרה של המחווה היתה צריכה להיות: החזרת השטחים שכבשנו, תמורת שלופ-אמת. יחד עם הכרה בפלסטנים, פתרון בעיית הפליטים וקביעת סידורי־ביטחון מוצדקים להבטחת שלום ישראל — היה הפתרון כמעט מושלם. … גגרחז עם גי ודף ם יינז\\2־י טחירג שר רגגירם פתרון בעיית הפליטים, קשירת יחסים כלכליים ודיפלומטיים.
גליון 1716 (22 ביולי 1970), עמוד 33
התנאים הבסיסיים היחידים שהוא התנה: שיבה לגבולות ה־ 4ביוני, ופתרון בעיית הפליטים( .ואני מסכים עם שר־החוץ שמדובר רק על רבבות). … ואלה המטרות, בפי שאנו רואים אותן: ( )1ריבונות ושלמות ישראל כגבולות המוסכמים והמוכרים של ישראל, אשר יתבססו על גבול ה 4-ביוני. ( )2סידורי־ביטחון מוחלטים, שיאבטחו את ישראל באופן מוחלט בפני תוקפנות מחודשת. ( )3גבולות פתוחים וקביעת מועד לכינון יחסים דיפלומטיים וכלכליים מלאים. ( )4פתרון בעיית הפליטים, כולל אפשרות של החזרת מיספר מוסכם, בצורה שלא תשנה את הצביון הלאומי של מדינת־ישראל. ( )5חופש-שיט בסואץ וטיראן. ( )6שיתוף נציגות פלסטינית מוסמכת בכינון הסדר־שלום וביצועו, והפסקה יעילה של מלחמת הפידאין. ( )7אין נסיגה אלא אחרי השגת הסדר השלום הנ״ל.
גליון 1711 (17 ביוני 1970), עמוד 18
בנו במצב זה ניתן יהיה להשיג פתרון סופי לבעיית הארץ: הסדר בין ישראל ופלסטין לאורך גבולות ה־ 4ביוני ,1967 פתרון בעיית הפליטים וחיסול מוקדי הסיכסוך, בעוד שכל הסדר עם חוסיין יהיה מפוקפק, מפני שהפלסטינים לא יהיו שותפים בו.
גליון 1476 (15 בדצמבר 1965), עמוד 8
חוץ מהאינטרס של מפא״י, הפליטים ז כו תהב חי ר ה כל שנה עומדת הדיפלומטיה הישראלית בפני אותה בעייה: איך להצביע באו״ם על בעיית־הפליטים? הקו הישראלי הרישמי הוא חד־משמעי ונוקשה: בעיית־הפליטים אינה קיימת.
גליון 1841 (13 בדצמבר 1972), עמוד 16
כך נפתח הוויכוח על הנעשה בשטחים, שגרם לכל סערות־הזוטא. 4מחנות. לגבי פיתרון בעיית הפליטים, קיימים ארבעה מחנות עיקריים : 0הסיפוחיסטים הקיצוניים, שאינם מעוניינים בפיתרון הבעייה, אלא רוצים להביא לסילוק הפליטים מהארץ( .ביניהם : איסר הראל, הרב מאיר כהנא). … י• האנטי־סיפוחיסטים, המתנגדים לקלי טת הפליטים, מתוך חשש שזה יסלול את הדרך בפני סיפוח שקט( .ביניהם: חלק מהיונים של המערך). • האנטי־סיפוחיסטים, המקווים שפית־רון בעיית הפליטים ייצור אווירה נוחה יותר לשלום.
גליון 1765 (30 ביוני 1971), עמוד 19
#מה פירוש המילים ״הזכויות הצודקות של העם הפלסטיני?״ מדינה בצד ישראל ופתרון בעיית הפליטים, כפי שאנחנו מביעים — או המצע של אל־פתח, למשל? … •* הגשמת זכותו הלאומית של העם הפלסטיני, על־ידי הקמת מדינה פלסטינית בצד מדינת־ישראל ופתרון צודק של בעיית הפליטים. על הניסוח אפשר להתודכח — ולהתווכח הרבה.
גליון 1821 (25 ביולי 1972), עמוד 9
האמנתי כי בכוח הצדק התגברנו עליהם! האמנתי כי בעיית הפליטים נוצרה בגלל שהם ברחו, בקיצור: האמנתי כי ** ג י־בין שני הצדדים זכאי התיכון, במזרח אנחנו צודקים.
גליון 895 (9 בדצמבר 1954), עמוד 7
מדינאים בריטיים כבר התחילו לתווך בין שתי המדינות באורח בלתי רשמי, במגמה לפתור את בעיית הפליטים הערבים, היו מוכנים לפרוש את רשת התיווך גם על שטחים אחרים. … אולם לכל התוכניות היתה נקודה אחת משותפת: ישראל תצטרך לעשות כמה וויתורים — ולו גם סמליים — בשאלת הגבולות, בעיית הפליטים, צמצום הכוחות המזויינים ועוד.
גליון 1473 (24 בנובמבר 1965), עמוד 19
״ זעקו תועמלני מפ״ם, שהקדישו לנו בשבוע האחרון של הבחירות את בל מרצם (ותוך כדי כך מסרו אלפי קולות למפא״י) ,ואילו המבקרים תבעו מאיתנו, בשם המוסר וההגינות הצרופה, להתווכח על בעיית הפליטים ואידיאו1 לוגיה סוציאלית. לא נענינו למשאלות חסודות אלה. … זה כולל, כמובן, את כל אשר אמרנו לגבי בעיית־הפליטים וגישתנו החברתית. יש לי עתה מנדאט ברור לייצג דעות אלה מעל במת הכנסת.
גליון 1545 (12 באפריל 1967), עמוד 14
אולם בינתיים נסע סארטר, ונשאר משרד־החוץ הישראלי, המתנגד בחריפות לכל נקיטת עמדה כלפי ויאט־נאם שתקלקל את יחסי ישראל־ארצות־הברית, וגם לכל דיבור על פתרון בעיית הפליטים הנוגד את הדוקטרינה הרישמית. … בבעיית־וויאם־נאם מילאה את פיה מים, כאשר באד, הזדמנות חד־פעמית להרעיד את מצפון ההמונים מעל דוכן הכנסת (ראה דו״ח לבוחר) .לגבי בעיית הפליטים אמר השבוע מאיר יערי, הכהן הגדול של מפ״ם, את דברו.
גליון 1240 (21 ביוני 1961), עמוד 8
במשך 13 שנה העמידה ישראל פנים כאילו אין בעיית־הפליטים קיימת כלל. תחילה אמרה שזו המצאה ערבית. … כל כמה חודשים זכו האזרחים לידיעות מעודדות כי מדינות העולם מצדדות סוף־סוף בעמדת ישראל. אולם בעיית־הפליטים נשארה קיימת. סכר מדל הים. עד כה היה זה מכשול ראשון בירושלים: אסור להסכים אף להחזרת פליט ערבי אחד.
גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 31
רז ד1 ה מזרח ה ק רו ב מתרחק כפי שיודע כל מהפכן־סלון מודרני, המקפיד שלא להרשות לעובדות לקלקל לו את התיאוריות, נולדה בעיית הפליטים ב־מזרח־התיכון כתוצאה מגורם אחד ויחיד: המדיניות התוקפנית של האימפריאליזם הבינלאומי (דהיינו, האמריקאי: אין הרי אימפריאליזם אחר) ,המפעילה את מדינת־הבו־בות ששמה ישראל, בהתאם לאינטרסים שלה. מהפכני־סלון אלה עומדים להיזקק בקרוב, ודי מהר, לתירוץ חדש: שכן בעיית הפליטים ההולכת ונוצרת בימים אלה בהודו, סמוך לגבול פאקיסטאן המזרחית, תשכיח במימדיה הנוראים את זו של המזרח התיכון.
גליון 1559 (19 ביולי 1967), עמוד 4
עכשיו, בתום המלחמה, הגיעה השעה שתצאו לפתור הן את בעיית השטחים שנכבשו והן את בעיית הפליטים החדשה והישנה, אם תפרסמו תוכנית מפורטת, כדי שכולם יראו שלתכנית כזאת יש רגליים — אני מאמין שתוכלו ליצור דעת קהל כל כך חזקה (כמו זו שהעלתה את דיין) — אשר תביא ללחץ על המנהיגים לטיירי פעול ברוח הפתרון שלכם.
