חיפוש: "בעיית הפליטים"
נמצאו 315 תוצאות (מציג 276 עד 300)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 6
שתי המדינות מבירות באחריותן המשותפת לחיסול בעית פליטי פלסטין. תוקם רשת מיוחדת מטעם ממשלת האיחוד, כהשתתפות נציגי שתי המדינות, לשם קליטתם ושיקומם של כל הפליטים הרוצים בכך בשטח מדינת פלסטין, כעזרת קרנות בינלאומיות ותמיכת שתי המדינות.
גליון 991 (10 באוקטובר 1956), עמוד 3
אם יגורשו (או אם יעודדו אותם באמצעים הבדוקים להפוך ל״נפקדים״) תיווצר בעית פליטים חמורה סי כמת מזו שהחרידה בשבע השנים האחרונות את מנוחת המדינה.
גליון 1308 (3 באוקטובר 1962), עמוד 14
״את רואה,״ מסביר ר,ימאי להניד, בת ה־16 מעירונית ז׳ ביפו, ככה זה בניו־יורק כמו ״נוישהו הונזין פיגוריוגז?״ השגת ויתורים ישראליים בבעיית הפליטים. זוהי אחת הבעייות שהנשיא קנדי׳ רואה את עצמו חייב לטפל בה
גליון 1142 (19 באוגוסט 1959), עמוד 15
לאחר שהעלה את בעיות הפיתוח בישראל, והשפעת מצב המלחמה בין ישראל וערב על מדינות האזור, נגע בבעיית הפליטים הערביים, ותקף את חוקי הממשל הצבאי וקיפוח המיעוט הערבי בישראל.
גליון 820 (9 ביולי 1953), עמוד 9
במכתבו השתדל עמיקם להוכיח מהי מי דת אי־ההצדקה שבכוונתה של החותמת, הר צה ביסודיות על בעית הפליטים הערביים אשר עזבו, לדבריו, את שטחי מחייתם מר צונם הטוב, ללא כל כפיה או לחץ פיסי.
גליון 1172 (9 במרץ 1960), עמוד 3
אולי זה סיטן לשינוי ערכים כלשהו בנפשו של המנהיג, שכה הירבה לחטוא ולשנות ביחס לבעית הפליטים, אשר הולידה את הרי בכאושים שלה — מסתננים ופידאיוז.
גליון 922 (16 ביוני 1955), עמוד 4
• צפה לחתימת ברית הגנה הדדית ישראלית-אמריקאית עוד השנה, מתוך שלושה סעיפים אמריקאיום שעמדו למנשול לחתימה — תיקוני גבולות, שינוי מעמד ירושלים ובעיית הפליטים — תקבל ישראל את הסעיף הנוגע לפיצויים לפליטים ותנריז על איחוד משפחות בשני הניוונים.
גליון 1003 (2 בינואר 1957), עמוד 3
ברגע שיקרה דבר זה, לא תעכב שום בעיה מעשית את השלום הפורמלי לחודשים רבים — לא בעית הפליטים, לא בעית הגבולות, לא בעית האחדות הערבית ולא בעית העליה היהודית.
גליון 1037 (21 באוגוסט 1957), עמוד 3
היא מתעלמת מגבולות החלטת או״ם. היא מציגה שני תנאים: פתרון בעית־הפליטים ו־ ״תיקוני־גבול״. הנמצאות ביבשת אסיה.
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 7
בשנת תשט״ז לא היה צלה כי תו ר הפורס חזה **י • קאריקסורה של כוזב־הנזת הגרמני האנסי־סובייטי, טאראנטל, או פ קי ם חד שי כל טעם בניסוח תכניות־שלום, בקביעת תנאים, בטיפול הגיוני בבעית הפליטים הערביים או בבעית הרכוש הנטוש.
גליון 994 (31 באוקטובר 1956), עמוד 3
עליה להגדיר את העקרונות אשר למענה היא לוחמת, ואשר על בסיסם היא מוכנה לייסד את השלום — למשל, נטישת החזית המערבית והצטרפות לחזית־שיחרור מרחבית מאוחדת, הסדר בעית הפליטים ורכושם, תמיכה בניטראליזם הבינלאומי.
גליון 1445 (19 במאי 1965), עמוד 10
ידיעות אחרות סיפרו על ועדות סודיות שהוקמו ללימוד הבעיות הקשורות בשלום, כגון בעית הפליטים הערביים. הרושם שנוצר; אשכול מוכן ללמוד, לבדוק את מחדש.
גליון 1359 (25 בספטמבר 1963), עמוד 5
אילו היה קיים אצלנו מיניסטריון לענייני מדיניות, הוא היה משתמש דוזקא בבעיית הפליטים לשם אופנסיבה מדינית גדולה. הוא היה מגבש הצעות ממשיות שיפתיעו את הערבים, שיפלגו את משלחותיהם, שיפתחו פתח למגעים חשאיים, שיתסיסו את הפליטים עצמם, שיתנו תנופה למע־רכת־תעמולה רבת־מעוף על גלי האתר.
גליון 1332 (20 במרץ 1963), עמוד 6
אחרי שהנשיא קנדי הביע משאלה לדון פעם נוספת עם בן־גוריון בבעיית הפליטים הערביים, אין זה מן הנימנע כי ראש הממשלה יערוך ביקור בלתי־יישמי בארצות־הברית, וייפגש לשיחה עם הנשיא בניו־יורק.
גליון 1280 (21 במרץ 1962), עמוד 7
הפקידות הקבועה של משרד־החוץ זח מכבר בקו אנטי־ישראלי, אחראית בין השאר להימנעות בישראל בבעיית הפליטים באו״ם. החדש שיתגבש עמי ערב, תוך הצרפתי דוגלת צרפת מלתמוך • פנחס לבון עשוי להציג רשימה משלו בבחירות שתיע רכנה כשנה הכאה כהסתדרות.
גליון 1263 (22 בנובמבר 1961), עמוד 6
בשנת 1944 היתד, זאת אחת הבעיות האקטואליות ביותר — כי התביעה לעלייה חופשית היתד, העילה העיקרית של המאבק בשלטון הבריטי, ורעיון המדינה היהודית הועלה אז בעיקר כפתרון לבעיית הפליטים היהודיים, שיישארו לפליטה בתום המלחמה.
גליון 1109 (31 בדצמבר 1958), עמוד 4
לפני שבוע עמדה ועדת האו״ם לסכם את הויכוח הארוך על בעית הפליטים הארצישראליים. המוסד המטפל בפליטים עומד להתפרק בשנת ,1960 וכל חברי האו״ם נחרדים לנוכח המחשבה מה יקרה לאחר מכן.
גליון 1125 (21 באפריל 1959), עמוד 7
משטחי ארץ־ישראל, שהולקו על־ידי בריטניה ואחר־כך על־ידי האו״ם, במסגרת תוכנית לאיחודה מחדש של ארץ־ישראל, שתפתור את בעית הפליטים הערביים, תסלק מן המזרח התיכון את המדינה הדמיונית ירדן, ותיצור אזור־חיץ בין מצרים ועיראק.״ לא היה משום חידוש בהצעה חרותית לאחד את ארץ־ישראל• אולם תוכניתו של בן־אליעזר היתד, שונה לגמרי מתוכנית מנהיגיו.
גליון 1152 (28 באוקטובר 1959), עמוד 10
• גמאל עבד אל־נאצר עלול לשנות את עמדתו בבעיית הפליטים הערביים. רמזים על־כך נמסרו למשרד־החוץ הישראלי, אף כי לא ברור עדיין אם אין זה רק נסיון מצד מוסדות באו׳׳ם להרגיע את ישראל
גליון 1159 (9 בדצמבר 1959), עמוד 4
הוא החל עוד כאשר פירסם דאג האמרשילד את ה־דו״ח שלו על בעית הפליטים. האמרשילד לא הביע בדו״ח זד, שום דעה על עתיד הפליטים.
גליון 846 (7 בינואר 1954), עמוד 12
״ ואילו היו הישראלים עושים מצדם את הצעד הראשון, אם על ידי תמיכה בדרישות מצרים לפינוי איזור הסואץ או על ידי הצעת פתרון לבעיית הפליטים הערביים׳ אין ספק שהיתר, ן עתם של מחייבי השלום בקרב העם והנוער המצרי גוברת׳ והשלום היה משתרר בם רח התיכון.
גליון 1255 (26 בספטמבר 1961), עמוד 5
בשנת הארבע־עשרה לקיומו מסוגל ה־מימשל הצבאי ליצור בישראל אלג׳יריה שניה ולהביא לכך שהאו״ם, המטפל כיום רק בבעיית הפליטים, יתחיל לטפל גם בבעיית המיעוטים בישראל.
גליון 1055 (18 בדצמבר 1957), עמוד 9
• צפוי שינוי כמצב הפליטים הערכיים מארץ־ישראל. ארצות־הברית, הרואה ביישוב בעית הפליטים צעד ראשון הכרחי לפני כל הסדר, תצליח כנראה לבצע את יישובם מחדש של חלק ניכר מהפליטים בארצות ערב, במימון אמריקאי נדיב.
גליון 1370 (11 בדצמבר 1963), עמוד 5
לא עברו שעות רבות, מאז קריאתו הנירגשת של מר פרס בבית־השיטה, וקם נציג צרפת באו״ם כדי להביע את עמדת ממשלתו בבעיית הפליטים. נאומו לא הוזכר מעל עמודי אותם שני עתונים המקורבים למר פרס.
גליון 1129 (20 במאי 1959), עמוד 4
הסיכום: המשטר הציוני, הפועל על פי רעיונות שגובשו באירופה לפני 60 שנה ואשר מנהיגיו הקדישו להם את חייהם, רוצה כי ישראל תהיה מדינה יהודית הומוגנית, קשורה אל המערב, מוקדשת ל״פתרון הבעיה היהודית בעולם״ .למעשה פירוש הדבר: המשכת מלחמת־נצח בין ישראל ומדינות ערב, המשכת המצור הכלכלי הערבי והתלות הכלכלית ד,מ חלסת בסעד כספי מאסיבי (מערבי ויהודי) ,אי־פתרון בעית הפליטים, וחוקי־חירום הנותנים לממשלה סמכויות דיקטטוריות (המופעלות כיום רק נגד המעוט הערבי).
