חיפוש: "גוש אמונים"
נמצאו 1,223 תוצאות (מציג 351 עד 375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2176 (16 במאי 1979), עמוד 43

הסי בה: החשש מפני שפיכוודדמים בחברון, שבה האווירה כבר מחוממת, אם תהיה היתקלות בין אנשי ״שלום עכשיו״ ובין אנשי גוש־אמונים. כאשר יצאה ההפגנה לדרכה מירו שלים, ביום השישי בשעה ,2היתה הח־ (המשך בעמוד )44 אוץ־ישואו היפה נוטעים בני כל הגילים ואנשים ממיפלגות שונות התלכדו יחדיו והפגינו את סלידתם מן המעשים של הזוממים להשתלט על אדמות ערביות נוספות.
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 17

ההצעה צריכה לסלול פירוט מדוייק של דרך ביצוע ההתנחלויות, כך ׳שכלפי פנים ׳ייווצר הרושם שאכן יש התנחלות רבתי ,־בעוד שכלפי חוץ ייווצר ׳הרושם שאכן אין התנחלות כלל. .2חיול אנשי ג׳וש־יאמונים, מבלי לחייל את ואינשי גוש־אמונים. ההצעה צריכה ׳לכלול פירוט מדוייק ישל דרך ביצוע החיול, כך שאנשי בחש־ואמונים יחיו ׳בתוך מחנות צפא ויהיו ׳חיילים לסל דבר, מבלי שיגוייסו ׳בכל דרך שהיא לצבא. .3אכילת עוגות, מבלי לאכול עוגות.
גליון 2396 (3 באוגוסט 1983), עמוד 18

.״ • המחזאי יהושע סובול• :חד סטיוארט נסע מישראל לדרום־אפריקה, והשאיר אותנו פה עם גוש־אמונים והרב מאיר כהנא.״ • הנ״ל, על חידוש הנן אבק ך ך | 1ק 1י 1ןןןון ד 1מתבוננת גפיסלה ביחד עם בעלת הגלריה שנטל (משמאל) .ליעוגטקי בת ה־ 83 נענתה להצעת שנטל, שהיא ציירת בעצמה, וחברה אלי זילבר, לשעבר דוברו של אריאל שרון במישרד־החקלאות, להציג בגלריה החדשה שהשניים פתחו בדרום תל״אביב.
גליון 2233 (18 ביוני 1980), עמוד 29

השבוע פירסם העיתון קריקטורה שהיטיבה לתאר את המצב במזרח־התיכון. ברוד שיש לקיצוניים, לגוש־אמונים ולממשלת-ישראל, מעין רשיון להשתולל עד אחרי הבחירות ׳לנשיאות בארצות־הברית. … כיצד יגיב הרוב הדומם של יהודי ארצות־הברית, הבוחל בתעלולי בגין— גוש־אמונים ו ולבסוף, האם רגן דובר אמת, או שדווקא האוריינטציה שלו על הנפט ׳תגרום שינקוט במדיניות לחץ על ישראל?
גליון 2315 (13 בינואר 1982), עמוד 7

גם בעבר השמיעו מנהיגים של ארץ־ישראל אובדהדהדרו הכרזות רוויות־געגועים בזכות גוש־אמונים. יעקוב חזן הזקן, מאבות מפ״ם, מחק את כל פרשת־חייו כאשר העניק למתנחלי גוש־אמו־נים את עטרת האידיאליזם. אפילו איש כמו עמוס עוז, חבר קבוצת- חולדה, מצא לנכון להצהיר שהוא נקרע בין נטיותיו לתנועת שלום עכשיו מחד ולגוש־אמונים מאידך. אך איש לא השמיע עדיין הצהרה בוטה כמו זו של נחמקין.
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 51

כאילו הסטודנטים היו עוד קטנים כשחורי שיקר בגדול העובדה שסקר האזנה שנעשה ע״י חברת ״טלסקר״ קובע של ״ערוץ ״7 הגוש־אמוני יש יותר מאזינים מל״קול השלום״ ,קול המוסיקה ורשת א׳ — לא מטריחה אף עיתון בישראל לפרסם כשירות לציבור את לוח השידורים של אותה ״ספינת שידורים נאיבית קצת מעצבן להווכח שכל ״התותחים״ המאיישים לאחרונה את ספינת הפיראטים של אש״ף־יחסי־הציבור אייבי, עושים ע״פ הסקר ״פחות רעש״ מה״יידישע פיראטען״ של הרי בית־אל שו׳י 13ז65 0 אגב במערך כנראה הבינו את הסקר ובעוד נציגיהם בכנסת פועלים במרץ להיפטר מהתחנה, נציגיהם בהסתדרות שילמו בכסף טוב תמורת שידורי התעמולה המפלגתיים(שצצו במערכת הבחירות האחרונה בכל שעת שידור פיראטית אפשרית מי אמר שהמערך הוא נגד גוש אמונים את הגיליון האחרון של ״העיר״ צריך לשמור למזכרת.
גליון 2294 (19 באוגוסט 1981), עמוד 50

ך ארץ הצמיחה הדת היהודית ענף חדש, מסוכן, הרחוק מאוד מן הענף שעליו יושבת מועצת־גדולי-התורה. זהו הענף של גוש־אמונים והרב גז ה, שהחזירו את הדת לתקופה שמלפני התל מוד. … המיגננה המסיבית של צמרת רשות־השידור על העקרון שאין זו זכותו של שר לקבוע מי מכתבי הטלוויזיה יראיין אותו הגיעה לשלב חדש, כאשר ארידור הפך את ״פרשת אלישע שפיגלמך גדולי התורה מובילים כחזרה לפזורה. גוש־אמונים מוכיל למצדה. המאבק בגוש־אמזנים אינו יכול להצליח, אם יתנהל רק בשדמות השומרון.
גליון 2255 (19 בנובמבר 1980), עמוד 41

נאמן הוא מהתורמים הגדולים של צעירי ה־מפד״ל ושל גוש־אמונים. אולם יותר מכפי שהוא תורם, הוא מתרים. פרשת ההתרמה הגדולה ביותר של נאמן לגוש־אמונים ולצעירי המפד״ל היא פרשת סוחר־הנשק היהודי־מכסיקאי, מרדכי (״מרקוס״) כץ. … כץ התגאה לפני ישי בתרומות הגדולות שהוא מעניק, ביד רחבה, דרך נאמן, לצעירי המפד״ל, לגוש־אמונים ולאישים שונים. פעם הראה כץ לנאמן תמונה שלו עצמו, כשה־א מתחבק עם ראש־הממשלה, מנחם בגין.
גליון 2053 (5 בינואר 1977), עמוד 2

״ טענותיו של עופר היו, בערך, כך :״אני עמוד־התווך של מחנה־היזנים ...אני המחסום האחרון העומד לפני גוש־אמונים ...שימעון פרס מנסה לשבור אותי. … אין לנו שום עניין לשרת את שימעון פרם, ולא כל שכן להימצא בסירה אחת עם גוש־אמונים. אבל המילחמה בשחיתות היא משימה העומדת בפני עצמה.״ בהמשך הדברים עבר עופר למישור אחר• .הוא טען כי גילויינו — בעיקר על חלוקת דירות לבני־מישפחה ולפרוטקציונרים — אינם נכונים .
גליון 2041 (13 באוקטובר 1976), עמוד 33

אנשי קריית־ארבע הפיצו אז את השמוע ה, שלא היה לה על מה להתבסס, כאילו מתכוונת הממשלה לערוך לגווילים הלוויה חשאית חפוזה, על מנת למנוע הפיכת ההלוויה להפגנת הזדהות עם גוש־אמונים. במוצאי יום־כיפור הם החליטו ״להפקיע״ את הגווילים הקרועים מידי צד,״ל. … קבוצה מאנשינו ירדה אל המערה, הפקיעה את המיטען מידי שומריו והעבירה אותו, בשלמותו, למקום־מיבטחים בקריית־ארבע.״ מה שאירע במציאות אופייני לשיטה בה פועלים אנשי גוש־אמונים בקריית־ארבע כנגד שילטונות צה״ל, תוך יצירת הרושם שבידי אנשי הרבנות הצבאית לא היו הגווילים בטוחים דיים.
גליון 2110 (8 בפברואר 1978), עמוד 26

בעיר התמרים או, בשמה הקודם, מיצפה יריחו, יושבים מהקיצונים ש בין אנשי גוש-אמונים. בעת ההתנחלויות של סוכות, הימרו אנשי גרעין עיר־התמ־ירים את פי המזכירות, שהורתה להם שלא להתנחל, ניסו לעלות על הקרקע, פונו בכוח על־ידי חיילים — ונעצרו. … הם מבטיחים כי תחזור פרשת אדץ־־מורה.״ אז נכנעה הממשלה בראשותו של מי ש יה אז שר־הביטחון, שימעון פרם למת- זלי קדום, בעיקר בגלל הידיעות שהגיעו ו גורמי ביטחון בדבר היערכות צבאית עשית של גוש־אמונים, שכוונתה היתה י זשיב ב״מילחמת התאבדות״ ולא להסכ־ם !
גליון 2195 (26 בספטמבר 1979), עמוד 37

פרקליטי העותרים טוענים כי התהליך שהביא להחלטה לתפוס את הקרקע ול מוסרה להתנחלות אזרחית היה, למעשה, כזה: קודם נוצר הרצון ליישב מתנחלים באלון־מורה, כנראה על־ידי אנשי גוש־אמונים. הממשלה קיבלה על עצמה רצון זה והזמינה את הרמטכ״ל וביקשה ממנו ליתן הכשר צבאי-בטחוני לצורך אידיאו־לוגי-פוליטי. … הטיעון המרכזי הוא בי מתוך תצהירו של הרמטכ״ל יכול להתקבל הרושם, כי גורמי צה״ל הם שיזמר את איתור השטח למטרות צבאיות ומצאוהו מתאים לכך. אולם, מתצהירם של אנשי גוש־אמונים מסתבר כי השטח אותר על־ידם, ורק אחרי שנקבע כי הוא מתאים לצרכיהם נתבקש הרמטכ״ל לאשר, כי הקמת התנחלות ב מקום תהיה גם לתועלת הצבא.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 25

בגין לא הירשה לומר בנוכחותו דבר שהיה בו אפילו רמז של מילה רעה על גאולה. הוא היה רץ איתה להתנחלויות של גוש- אמונים, משתף אותה בישיבות סוערות שנערכו בעניין ההתנחלויות בביתו שברחוב רוזנבאום בתל-אביב. לרבים זכורה הופעתו המשותפת של בגין עם גאולה כהן בסבסטיה, מהתנחלות הראשונה של גוש־אמונים שממנה גולדה אחר־כך קדום, כאשר בגין וגאולה כהן, כל אחד בסיגנונו שלו, מתחרים זה בזה: מי ייטיב להסית את חברי הגוש נגד הצבא ונגד שמעון פרם, שהיד.











