חיפוש: "גוש אמונים"
נמצאו 1,223 תוצאות (מציג 751 עד 775)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2456 (26 בספטמבר 1984), עמוד 18
כאשר ניסה רבין לבלום את ההתנחלויות הבלתי־חוקיות. אישר פרס את ההתנחלות של גוש־אמונים בקרום, וכך פתח את עידן ההתנחלויות החוקיות במרכז הגדה המערבית.
גליון 2456 (26 בספטמבר 1984), עמוד 27
פעלה שם תנועה בעלת אופי פאשיסטי לאומני־דתי, שי ש לה שורשים חזקים בארץ — גוש־אמונים. בניגוד לאנשי כהנא, עסקה תנועה זו במיפעל מרשים של התנחלות בשטחים הכבושים, והיא בזה לדמגוגיה הזולה וחסרת־המעש של כהנא.
גליון 2472 (16 בינואר 1985), עמוד 23
ששון מידרדר לפשע ומנסה להיאחז בקש־הצלה בחלומות על גידול סוסים בהתנחלות של גוש־אמונים, אך נזרק גם משם, משום שאיננו מספיק דתי בעיני תושבי המקום, ומשום — אף שזה לא נאמר במפורש — שהוא דומה יותר מדי לערבים, שאיתם יחד הוא בונה ,הגן״ — סרט לפי תסריט של אבישר אנשים תמימים לא מצטטים משקספיר הזה, מתרבות של אמונה במכשפים ואמביציות חקייניות לתרבות רציונאלית, ויש לה כושר הפנמה אמיתי של ערכיתסביבה.
גליון 2343 (28 ביולי 1982), עמוד 73
מכיוון שסיפוח שטחים אלה לישראל הוא מטרתה *עליונה והמקודשת של ממשלת־בגץ** ,ליה מצטרפים עתה גם השוליים הסטו־רפים של גוש־אמונים, הרי אין בעיניה סכנה גדולה יותר מאשר ה שלום.
גליון 2330 (28 באפריל 1982), עמוד 55
נדמה לי שזה התחיל לפני שנתיים בערן, עם ראשי המועצות של גוש־אמונים מהגדה המערבית. אלה באו והתיישבו מול הכנסת באוהלים צבעוניים, והודיעו שהם הולכים לשבות רעב עד מוות אם הממשלה לא תעשה משהו שאני כבר לא זוכר.
גליון 2359 (17 בנובמבר 1982), עמוד 61
גם המוטיב החוזר בסרט, שבו טסו סט- טי הליקופטרים של חיל-האוויר, הזכיר לא במעט את הסרט האמריקאי אפוקילפ׳סה עכשיו, אלא שבניגוד לאפוקליפסה האמרי- בימאי גולדשטיץ חזון אחרית הימים קאית, הם שימשו הפעם כעיטור לתירגום העברי: חזון אחרית הימים נוסח הטירוף של גוש־אמונים. סירטו של אורי גולדש טיין מהווה הוכחה ניצחת לכך, שגם ב ימי הליכוד בשילטון מסוגלת הטלוויזיה להתמודד באופן אמנותי עם בעיות הטי רוף הפוליטי בישראל.
גליון 2376 (13 במרץ 1983), עמוד 55
גם מסקנתו של קסטלר, הסותרת את השקפת־העולם של גוש אמונים ושאר שבטי הפאשיזם היהודי בישראל, היא ש״התורה היהודית כדבר הגזע הנכחר חסרת כל משמעות.״ פיליפ טוינכי הגדיר את ארתור קסטלר כפפימיסט עליז״ ,כמו שמאמין כי באדם טבוע פגם פיסיולוגי, המערער את שיווי מישקלו המוחי.
גליון 2375 (9 במרץ 1983), עמוד 5
במילחמת־סיני רכש לו שם עולמי כרב הצבאי שנדד ממקום למקום, כשספר־התורה בידו האחת ותת־המיקלע בשנייה. בכך הפך גורן מעין חלוץ גוש־אמונים, האיש שסלל את הדרך לפני ״הרב״ מאיר כהנא ופלוגות־הסער חוב- שות־הכיפה.
גליון 2375 (9 במרץ 1983), עמוד 7
שילטונות המדינה שאליה ניסה כץ להיכנס ושוה לד ד1 3101 לו!ח שי גוש־אמונים. שלהם הוא תרם ביד נדיבה, וגם לאנשי תעשיית- הנשק של ישראל.
גליון 2302 (11 באוקטובר 1981), עמוד 8
האופו זיציה היחידה שלו היא בתוכו פנימה. גוש־אמונים הוא גורם קטן מאוד, מיעוט מבוטל ובלתי־פופולרי.
גליון 2402 (14 בספטמבר 1983), עמוד 32
זוהר, העומד על כך ששמו הפרטי יאויית בה״א בסופו (לא באל״ף) ,עסק גם בנושאים לא־רפואיים: אחרי מילחמת יום־הכיפורים תבע, בסיפרו בצבת המישטר, את שינוי פני החברה בישראל, הפך איש גוש־אמונים, נטש אותו, רץ לכנסת העשירית בראש רשימת עצמאות, אך לא הצליח לעבור את אחוז החסימה.
גליון 2539 (29 באפריל 1986), עמוד 6
באותו יום הניח הצבא, הכפוף לשר־הביטחון, לכנופיות של אנשי גוש- אמונים וכהנא להשתלט על חברון ועל הכבישים המובילים אליה, לחסום חב־רי־כנסת ולהתנכל לאנשי־ציבור.
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 5
המיפלגה הפאשיסטית המאוחדת בישראל — ערב־רב של אנשי מאיר כהנא, התחייה, גוש־אמונים והמתנחלים — עטה על המציאה. ככרישים המריחים דם מיהרו למקום.
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 33
בעיירות אלה גוברת מזה שנים ההתנגדות להתנחלועת בשטחים הכבושים — התנחלות המאפשרת לבני העילית האשכנזית להקים כמעט בחינם׳ מיקבצי־וילות ולהתפאר ב״איכות חיים״ ,בשעה שבעיירות־הפיתוח בישראל גוברים המצוקה, האבטלה והניוון. תשדירי־שרות של גוש־אמונים בטלוויזיה, בחסותו של מישרד ממשלתי זה או אחר, שהראו ילדים בלונדיים מטופחים ומאושרים על המידשאות של וילות מפוארות, אך דירבנו התנגדות זו.
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 37
בחזרי־ישיבה אחרי שריפת תחנת־אוטזבוס -וכנגד, שריפת סיפדי תפילה ומרי־אזרוד היה זה, למעשה, חלק מתהליך הכפיה של הערכים המערביים על הציבור המיזרחי, תוך שלילת עצמיותם. אין זה מיקרה כי בראש גוש־אמונים, תנועת־כהנא והכיתות החרדיות עומדים אשכנזים.
גליון 2562 (8 באוקטובר 1986), עמוד 12
בורג הנצחי על פרישתו לטובת זבולון המר, שנבחר במקומו על־ידי המפד״ל החדש, שהתגבשה כמיפלגה לאומנית־קיצונית נוסח גוש־אמונים. המיפלגות הקטנות לא הפתיעו יותר מאשר הגדולות.
גליון 2495 (26 ביוני 1985), עמוד 35
כל מינוי, כל שינוי, כל עוד לא נרגעו הרוחות מן האלימות, שהופנתה כלפי מנשה רז, כתב הטלוויזיה הישראלית, וצוות־הצילום שלו, בהפגנת גוש־אמונים בתל- אביב; עוד לא הספיקו הצדדים לחקור את הפרשה ולהתנצל — וכתב נוסף של הטלוויזיה זכה לטעום את נחת זרועו של חמום־מוח אחר.
גליון 2499 (24 ביולי 1985), עמוד 6
בין השאר: • וורונצוב גילה לסופר שהוא עומד להתמנות כשגריר ברית־המו־ (המשך בעמוד )8 המימסד הישראלי הזדעזע, כביכול. איך זה נתנו אנשי התחיה, ראשי גוש־אמונים ואנשי־הליכוד יד להגשמת הגיזענות המבעיתה של כהנאי הזדעזעות זו לא היתה אלא ביטוי של צביעות מתחסדת.
גליון 2401 (4 בספטמבר 1983), עמוד 47
השומר הצעיר, בקצה השני של הקשת הציונית, דגל תמיד בכך שעבר״הירדן היא חלק מארץ־ישראל, שבה י ש להגשים את החזון הציוני. אנשי גוש־אמונים ישמחו לקראת מילחמה, שבה אפשר יהיה לגר ש בין מיליון ל שני מיליונים פלסטינים ממערב הירדן למיזרחה — מיבצע שנוסה בממדים קטנים יותר עוד ב־. 1967 י ש פיתוי מיוחד בהצעה הנדיבה של אריאל שרון להפעיל את צה״ל למען הקמת מישטר אש״פי בירדן.
גליון 2585 (18 במרץ 1987), עמוד 3
בהתנחלויות בגדה משמיצים ומעליבים את דניאלה וייס, מזכ״לית גוש־אמונים והאשה היחידה בץ העסקנים שם. לכאורה, רק משה לווינגר תומך בה.
גליון 2605 (5 באוגוסט 1987), עמוד 3
״ .וכאשר אדם חכם כמו אורי אבנרי מדגיש בכתבת־האזכרה שלו לזאב ז׳בוטינסקי, כי טעות חייו של ז׳בוטינסקי היתה ש״הוא לא הבין את החשיבות המכרעת של עובדות בשטח״ ,אפשר להסיק את המסקנה שמי שכן מבין את חשיבות העובדות בשטח — עושה טוב. למשל: גוש־אמונים. הלא אין כמוהם מבינים את החשיבות המכרעת של יעקב ארדוש* גיבעתיים עובדות בשטח. • אבל גם נאמר כבר שההיסטוריה איננה חוזרת על עצמה.
גליון 2610 (9 בספטמבר 1987), עמוד 6
בדרך כלל אין ישראל מפציצה בשבת, ולכן לא היו הפלסטינים הפכו להתקפת מחץ על המערך, על שימעון פרס ועל עזר וייצמן, שגם זכה ביריקה בפרצופו, בנוסח שהזכיר את ימי ״מזל היורקת״ של גוש־אמונים. התגלה גם שאחוז גבוה של עובדי התעשיה האוררית גרים בהתנחלויות בגדה המערבית.
גליון 2700 (31 במאי 1989), עמוד 8
טרנספר) ו״התחייה״ — שבה רבים אנשי ״גוש אמונים״ ,ויש בה תמיכה רבה במאבקים בנוסח התנחלויות בלתי־חוקיות — מרתיע את אנשי ״צומת״.
גליון 2700 (31 במאי 1989), עמוד 42
גם באי בי ת-הקברות בכפר״ורבורג, יישוב מפא״יניקי למהדרין, שהשתיקו בטכס־האז- כרה הממלכתי אתח״כ דדי צוקר, לא פעלו על־פי הוראת ״גוש אמונים״ .הם פעלו ב־מיצוות ליבם, שלא השלים עם שיגור נציג ר״ץ, סמל המ אבק היהודי לזכויות ה אד ם הערבי, דווק א למעמד שבו הם מתייחדים עם קורבנם הנורא: קורבן המאבק היהודי נגד חיית ה אד ם הערבית.
גליון 2718 (4 באוקטובר 1989), עמוד 10
במשך שנים עסק בפירסום מאמרים בביטאונים חרדיים שונים ובעיתון נקודה של גוש־אמונים. במקביל למד גם פיסיקה, ובימים אלה עומד לצאת לאור סיפרו השני על תיאר שמוסכם וברור מאליו שהמדינה עומדת להיות מדינת־הלכה.
