חיפוש: "גוש אמונים"
נמצאו 1,223 תוצאות (מציג 951 עד 975)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2716 (20 בספטמבר 1989), עמוד 20
אם בערך ס׳ 509 מהאוכלוסיה יכולים ללכת מהליכוד, משמיר, משילנסקי ועד בכלל ועד גוש־אמונים והרב לווינגר, מאות אלפים יכולים ללכת אחרי הבאבא־סאלי ואחרי הרשב״א, והרב אליהו, אז התמונה היא קריטית ביותר.
גליון 2716 (20 בספטמבר 1989), עמוד 21
אם רבץ ופרס יכולים לשבת ליד שולחן אחד עם שרון ועם שילנסקי וכל השאר, וגם עם אלה שאינם יושבים אך עומדים ליד השולחן מאחורי הגב, גוש־אמונים וכר — אם יכולים לשבת איתם, אז מה מדברים שהם סכנה לחיים, שהם סכנה למדינה, שהם סכנה לקיום?
גליון 2711 (16 באוגוסט 1989), עמוד 23
אלה־כאלה ביקשו ועודם מבקשים דרכים שיביאו ל״היעלמותו של הרוב ה׳ערבאי׳ ה,פרימיטיבי׳ וה,ברברי׳״ הניצב לשטן בדרכה של התחייה העברית (רטוש גם לא אהב לדבר על ״רוב ערבאי״ .בכל מקום שאליו פנה ראה רק ״מיעוטים״ אתניים ודתיים במיזרח התיכון). בדומה לאנשי ״גוש אמונים״ או לשרי ה־חישוקים והחשקים של ימינו, גרס אף הוא כי ״לא נפנה שטחים שכבשנום״ ,ובשנת 1948 אף ייחל ל״עוד סיבוב״ מילחמתי עם הערבים.
גליון 2414 (5 בדצמבר 1983), עמוד 23
. • המשורר יב״י :״כל מי שרוצה ישראל אובדת, שיריע לגוש־אמונים״. עיריית • ראש ראשון־לציון היוצא, חנניה גיבשטיין, על ראש־העירייה הנכנס, מאיר ניצן :״אני עוד אכניס לו באבי אביו.
גליון 2208 (26 בדצמבר 1979), עמוד 38
מצד אחד השמאל ומאידך, עם אלף הבדלות — גוש-אמונים. ואיפה הנועד הלאומי?״ שני מנהיגי בית״ר, בכר וגרבץ, מאו חדים בחלום אחד :״ 5000 חניכי בית״ר תגר — /על גל מעצור ומיצר / .אם תעל או תרד /בלהג המרד /שא אש להצית — אין דבר!
גליון 2238 (23 ביולי 1980), עמוד 30
אנדרם ון מבחיל קצת יותר, מפני שדיבר גם בזכות ההתנחלויות של גוש־אמונים ובזכות הסיפוח של ירושלים המיזרחית — שני דברים שקארטר ורגן נזהרים מהם.
גליון 2229 (20 במאי 1980), עמוד 10
ת מור ת אלף דולר לשבוע (שספק רב א ם שולמו אי-פעם) מספקת הטלוויזיה הישראלית כ תבו ת מצולמות המכוונות לעורר א ת הישראלים׳ בארץ־ישראל השלמה (ארצות״הברית) להצטרף לשורות גוש אמוני ם ב...ארצות-חברית, כמובן. למהגרים ישראליים, המ שתייכים עדיין לשורות מילואי צה״ל (כיצד יכולים ה ם להישבע א מוני ם לשתי ממשלות — לאלוהי בית״ר פיתרונים) משגרת ממ שלת ישראל, המולכ ת מתל-אביב עד סן פרנציסקו, עיתון בשם ״זיקה״ ,שגיליון מי ספר שלוש שלו נפ ת ח באיכד רות-פז של א חד בשם רפאל איתן, המשרת בשרות קבע, בדרגת רב-אלוף, ב תפקיד הר מטכ״ל :״ארץ־ישראל היא אחד משלושה דברים שנקנים בי סו רי ם ואין אנו צריכים לעדים שיעידו אלו י סו רי ם עברו עלינו עד שהגענו למ ה שהגענו...״ א ם כוונתו של הרמטכ״ל ליסורי ם, שתושבי אמרי ק ה (ארץ־ישראל) חייבים ל ה תיי סר בהם עד שיגמרו לקרוא א ת ״זיק ה״ ,ב הו צאת קצין חינוך ראשי (לחיילי צה״ל בגולה י) — אין אד ם יותר צודק מ הר מ טכ״ל רודף הצדק (והחיילים־ללא-ביסוי-רא ש) חונן הרוצחים: ״...כממשיכי דרכם של ח חול מי םוה לו ח מי ם מו טל ת עלינו ה חוב ה להתעלות, להגשים ולעשות.״ עד לשיל- טונם של בגין״שרון, הי ת ה מו טל ת ה חוב ה על יהודים ל ה תעלו ת ולהגשים.
גליון 2229 (20 במאי 1980), עמוד 17
אין לו עקרונות. אין לו דיעות. הוא יתקפל מול גוש-אמונים. אומרים: אי־אפשר להחזיר את רבין.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 38
בעניין מרכזי זה היתד, גולדה מאיר קיצונית מבגין. כמו אנשי גוש־אמונים, גם רבים מאנשי ״שלום עכשיו״ לא היו מוכנים להעלות על דל שפתותיהם את שתי המילים המחרידות ״מדינה פלסטינית״.
גליון 2088 (7 בספטמבר 1977), עמוד 5
ד״ר ג. שמעון, חיפה המר לא יאמר אנשי גוש־אמונים למדו כי ניתן לקבוע עובדות בלתי־חוקיות בשטח, גם כשהיו אופוזיציה לממשלה.
גליון 2290 (22 ביולי 1981), עמוד 56
הספד על אדץ־ישו־אל ש״הוקמה בידי המערך ספר ״כחזל־לבך בנוסח פראנק האריס הליכוד״ אינפ נט יליותכמסווהשל ״סי פורחינוכי מולדת עדנה בימים אלה ראה אור ספר מרתק יעל אהבת ארץ־ישראל: אל ארצו, אל נזו־לדתו מאת עמוס קינן* .הוא מפקיע את המונופול הכוזב של ״אהבת ארץ־ ישראל״ מידיהם של משה שמיר, אנשי :גוש אמונים וכל האחרים שנטלו את אהבת־הארץ וזיווגו אותה עם רעיונות הימין המטורף.
גליון 2250 (15 באוקטובר 1980), עמוד 26
הוא בטוח לחלוטין כי לערבים לא כדאי לעשות שלום מפני שהמדינה תתמוטט ממילא, ביגלל התנוונותה המוסרית, החברתית והכלכלית, וביגלל אפסותם של הפוליטיקאים, שאינם מסוגלים לנהל מדיניות לאומית תקיפה. הדרווישים המרקדים של גוש-אמונים לא עשו עליו שום רושם. למראית־עין, הלאומנים הם אנשים אופטימיים, המאמינים בכוחנו, ואילו שוהרי-השלום נראים כאנשים פסימיים, תבוסתניים, רכי-לבב, המוכנים להחזיר שטחים ביגלל פחדנות ,״שינאה עצמית״ ואי-אמונתם בכוחנו.
גליון 2249 (8 באוקטובר 1980), עמוד 28
אני מכבד את הסרבנים הצעירים, ורואה בהם את נציגי כל הטוב והיפה במוסר העתיק של עמנו. הם אמיצים מכל ״גיבורי״ גוש-אמונים החמושים, השוחים עם הזרם. אני סבור שעל צד,״ל לשחרר אותם מן השירות בשטחים, אם יבקשו זאת.
גליון 2230 (28 במאי 1980), עמוד 52
מנוי וגמור עם האחראים — ושותפיהם מאנשי גוש־אמונים, אריק שרון ושות׳ — לסלק סן השטח את העיתונות החופשית.
גליון 1995 (26 בנובמבר 1975), עמוד 47
המדור הזה הפך לפופולארי ביותר בחו גי גוש אמונים וצעירי המפד״ל, אם לש פוט לפי מיכתבו של 2/95 הוא קרא באחד המדורים האחרונים את מיכתבו של אחד שהוכתר בכותרת ״כיפה סרוגה״ וגם בו התעורר היצר.
גליון 1953 (5 בפברואר 1975), עמוד 34
הלהקות הצבאיות שרקדו בטלוויזיה לצלילי ״העולם כולו נגדנו,״ ההנאה המאסוכיסטית שבה מתקבלים האסונות הדיפלומטיים של ישראל, הסיפוק למראה בידודה המוחלט של ישראל באו״ם ובמישפחת״העמים, הנכונות לפעור -תהום בין ישראל ובין ארצות־הברית אחרי שכבר נפערה בין ישראל ובין ברית^המועצות — כל אלה הם סימפטומים למחלה נפשית ממארת. הרוח הדתית־לאומנית־מיסטית של ״גוש אמונים,״ הגורר אחריו את ממשלת־ישראל.
גליון 1982 (27 באוגוסט 1975), עמוד 30
״ניטים וילדים״ .תוך כמה ימים הצליחו אנשי גוש־אמונים, בעזרת כלי־התיקשורת הכפופים להשפעת הימין, לתאר את התקפת הקנאים על סידרי־השילטון במדינה כהפגנה שקטה של בעלי־מצפון, שנפלה קורבן להשתוללות של מישטרד.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 11
מנקודת ראותם של קיצוני-״חירות״ ,גוש אמונים והתנועה למען ארץ־ישראל״השלימה, ההתנגדות המוח לטת לעצם המושג ״ניהול-עצמי״ (אוטונומיה) של ערביי ארץ־ישראל היא מובנת והגיונית בהחלט.
גליון 2063 (16 במרץ 1977), עמוד 26
חלקו של הפרופסור יגאל ידין, הנושא את דגל המוסריות וטוהר-המידות, אינו * ככל הנראה בוצעה הפריצה למערת המכפלה בין השנים .1972—1973 אלה עלולים להסתמך על הפריצה, כביכול, של משה דיין אל מערת-המכפלה, כדי לתבוע כעלות וריבונות יהודית עליה, בהסתמך על העובדה שמדובר בקברי אבות האומה. אם קנאי גוש אמונים וקריית-ארכע היו מובנים להתמודד עם הממשלה וצה״ל כדי לשהזר שרידי כית-כנסת חרב בקסבה של חברון, קל לתאר לאן הם עלולים להגיע אם יבקשו להבריז ; עתה על מערת-המבפלה שמתחת למיסגד המערה כמקום קדוש החייב לחזור לריבונות יהודית כזכות הקשר ההיסטורי של העם היהודי אל קברי אבותיו.
גליון 2070 (4 במאי 1977), עמוד 6
לפתע פתאום נשכחו מבנקו אדר כל שאר התחומים הפוליטיים והמאבקים הציבוריים הבלתי פופולאריים לעיתים קרובות, שהעולם הזה משמש להם נושא דגל — החל במאבק נגד גוש אמונים וההתנחלויות הבלתי חוקיות, דרך המילחמה באבירי ההון השחור -גילויי הדיכוי והאלימות בשטחים המוחזקים ועד להטפה הרצופה והבלתי פוסקת למען שלום והבנה עם העם הפלסטיני.
גליון 2025 (23 ביוני 1976), עמוד 19
רבי עקיבא כבר יש לנו, הלא הוא הרב יהודה הכהן קוק, וגם חסידים — גוש- אמונים. אין אנו צריכים אלא לבר-כוכבא.
גליון 2025 (23 ביוני 1976), עמוד 49
.״ אז דווקא לך, ולכל מי שחושבים כמוך. ״אני איש גוש-אמונים, המתכנן להצטרף אל אחת ההתנחלויות שתוקמנה אי״ה בשומרון.
גליון 2012 (24 במרץ 1976), עמוד 20
׳״ הסביר הרב משד, לווינגר, רבם של מתנח לי חברון והמנהיג של גוש־אמונים. את מתנחלי ערביי חברון לא תקפו הברווז שהטיל ביצי״זהב ף* דיל,ה שיטתית של דרך פעולת — בנק־ישראל בבורסה לניירות־ערך, תגלה קשר ברור בין רכישות־צמודים על- ידי המאפיה או מכירתן.
גליון 2201 (7 בנובמבר 1979), עמוד 3
כי יותר משהצהרות אלה היוו תפנית׳ בדרך חיבתו המדינית של בורג, הן היוו קריאת תגר על יריביו הצעירים במיפלגה, תומכי גוש אמונים, היוצאים מגידרם כדי להפגין את לאומניותם וקיצוניותם.
גליון 2176 (16 במאי 1979), עמוד 78
הסיבה להצלחתו של הסיפרון בגדה הוא כנראה ניסיונם של הצעירים להבין את הסיבות המניעות את אנשי גוש אמונים י • י • להפיק בכוחות עצמי, בירושלים, אבל המועצה־לתרבות־ולאמנות לא הסכימה לתמוך בהפקה — אלא רק לאחר שההפקה תושלם, וזאת בניגוד לנוהג הקיים ב אנגליה, של תמיכה בכל תהליך ההפקה מראשיתו.
