חיפוש: "החלטה 242"
נמצאו 137 תוצאות (מציג 101 עד 125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2509 (2 באוקטובר 1985), עמוד 7
החלטת מועצת הביטחוו 338 מאוקטובר :1973 החלטה זו׳ קראה להפסקת הקרבות ולהגשמת ההחלטה 242״בכל חלקיה״ ,והחליטה כי על הצדדים לפתוח מייר במשא־ומתן ״תחת חסות מתאימה״ לשם כינון ״שלום צודק ובר־קיימא״ במיזרח התיכון.
גליון 2637 (16 במרץ 1988), עמוד 5
העולם כולו התעלם מקיומו של עם זה לנסח את ההחלטה ,242 שבה אין זכר קיומו של העם הפלסטיני וזכויותיו.
גליון 2271 (11 במרץ 1981), עמוד 28
שלי, שאלה אותי מדוע איני נפגש עם דויד תידריר. קאראדון, אבי ההחלטה .242 די היה בבדיקה שיטחית. אמרתי לרמונדה :״איש ״איך עושים את זה?
גליון 1866 (7 ביוני 1973), עמוד 25
הנשיא סאדאת מדבר בבית, באוזני המוני הערכים׳ באוזני אזרחי ארצו, ככד נאום, על רצונו בפיתרון מדיני, על רצונו בשלום המבוסם על החלטת .242 הוא מאיים במילחמה, למרבה הצער, אם שלום זה לא יושג. • עיראקוסוריה נמצאות בתזוזה לקראת קבלת ההחלטה.
גליון 1865 (30 במאי 1973), עמוד 15
הוא צמוד, באותו מישפט עצמו, להכרה ב זכות כל המדינות במזרח התיכון (וישראל, כמובן, בתוכן) ״לקיום, לעצמאות, לריבונות ולביטחון״ .המילה ״ביטחון״ נוספה על פי דרי שתנו המפורשת. הניסוח ״כל המדינות״ לקוח מהחלטת .242 הואשמנו בכך שהסכמנו לניסוח זה, וכאילו יש בכך התעלמות מקיום ישראל.
גליון 1869 (27 ביוני 1973), עמוד 11
מדברי מוחיי־אל־דין הוא מצטט את ה תמיכה המצרית בהחלטה .242 על דברי אבנרי דיווח אני מאמין בשיגשוגה של הקורא היה מיסמך אנטי־ישראלי מחריד, כטענת מתנגדי־בולוגיה בישראל, מדוע לא תמכו בו אנשי הבעת בהתלהבות?)
גליון 1894 (19 בדצמבר 1973), עמוד 15
המצרים כאן אומרים כי לדעתם תישא הוועידה אופי מישפטי טהור, שהרי זו ועידה בחסות מועצת־הביטחון, הצריכה לדון על ביצוע ההחלטה ,242 ולצורך הפירושים דרושים מומחי־חוק.
גליון 2079 (6 ביולי 1977), עמוד 17
.״״ • הרכי מלוכ בי ץ׳ :״כל הצדית שלנו באו מהחלטה .242 מאז ההחלטה אין לנו מנוחת- הנפש.״ • שד המיסחר־והתעשייה יגאל הו רוביץ :״בגין הוא ראש־ממשלה טוב בדיוק כמו שכתוב בתורה.״ י• המנכ״ל היוצא של מישדד־החוץ, פרו׳ שלמה אבינרי :״חברי חטובים בד״ש, ספק אם ישמחו לקרוא בביוגראיפיות שלהם שהם העלו את הליכוד לשילטון בשנת .1977״ • פתכ ״דבר״ ,גירעון קוץ :״למה כל מיני דוברים של הליכוד מדברים על הצורך הדחוף להקנות לעם ערכים, חינוך מחדש וכד?
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 27
. • מכאן שהמשך הסעיף, המדבר על הצורך לקבוע במשא־ומתן זה, בין השאר, את ״מיקום הגבולות״ ,פירושו שאפשריים רק תיקוני־גבול מיזעריים, מטעמים ביט חוניים, בהתאם ללשון ההחלטה 242׳ורו חה. לא במיקהה מופיע איזכור ההחלטה 242 ואיזכור ״מיקום הגבולות״ בשני מיש- פטים רצופים, בתת־סעיף אחד. • לא זה בילבד ש״נציגי התושבים של הגדה המערבית ועזה״ ישתתפו במשא־ומתן על ״המעמד הסופי״ של הגדה וה רצועה ״ונושאים בולטים אחרים״ (עתיד הבסיסים הצבאיים הישראליים ז בעיית הפליטים ז) ,אלא שההסכם שיושג יהיה כפוף ל״הצבעה מטעם הנציגים הנבחרים •טל הגדה המערבית ועזה״ .כלומר: יש זכות־וטו מוחלטת של גוף זה לגבי עתיד הגדה והרצועה — והכל תלוי, שוב, בהר כבו של הגוף ובטיבו. • פליטי 1967 יוחזרו לגדה ולרצועה על־פי החלטת ועדת־הארבעה (מצריים, ישראל, ירדן ומועצת המימשל העצמי), שתחליט ״תור הסכמה״ .יש כאן זכות־וטו ישראלית, אך האם תעז ממשלת־ישראל להפעיל וטו כזה נגד החזרת פלי טים, לעיני העולם כולו ן • לגבי פליטי ,1948 קיים סעיף מעורפל אך קיצוני (א׳ .)4הוא קובע כי ״מצריים וישראל ישתפו פעולה ביניהם ועם צדדים מעוניינים אחרים כדי לכונן נוחלים מוסכמים ליישום מהיר, צודק וקבוע של הפיתרון לבעיית-הפליטים.״ מי הם ״הצדדים המעוניינים האחרים״ — אם לא אש״ף* ,הגוף היחידי המקבל על עצמו אחריות ׳לחלקי העם הפלסטיני החיים מחוץ לארץ?
גליון 2466 (5 בדצמבר 1984), עמוד 7
הצעת המלך להשתית את היוזמה החדשה על ההחלטה 242 לא התקבלה ולא נדחתה. למעשה. ניתן להנהגה יפוי־כוח לנהל מדיניות פרגמטית.
גליון 2477 (20 בפברואר 1985), עמוד 11
יצחק שמיר צודק בהחלט כשהוא מזהיר מפני אפשרות זו(מבחינת השקפתו שלו, כמובן) ,והודעות-ההרגעה הבאות עתה מוושינגטון לירושלים אינן אלא מסך־עשן. הדרישה שאש״ף יקבל את ההחלטה 242 בפה מלא ובפירוש, שאינה מעשית, משמשת לאמריקאים כתירוץ כדי לעכב את התהליך, עד אשר יוכלו למכור לסובייטים את הסכמתם לוועידה בינלאומית, במחיר תמורה הולמת.
גליון 2364 (22 בדצמבר 1982), עמוד 5
בכוונות האמריקאים היא דורשת, למשל, שאש״ף יכיר בחוקיות ישראל ויקבל על עצמו את ההחלטה ,242 תמורת הבט חה אמריקאית מעורפלת מאוד לפ תוח עימו בדדשיח.
גליון 2510 (9 באוקטובר 1985), עמוד 7
הוא הודיע על סיום מצב־הלוחמה והציע משא־ומתן ישיר בין ירדן ואש״ף ובין ישראל, תחת חסות בינלאומית, על בסיס ההחלטה ,242 לשם השגת שלום בר־קיימא. בישראל גרמה ההצעה לבהלה, מפני שתביא בהכרח להחזרת הגדה המערבית ורצועת־עזה לערבים, ולהקמת מדינה פלסטינית הקשורה בירדן.
גליון 2504 (28 באוגוסט 1985), עמוד 12
אחר־כך נדרשים הפלסטינים לשים על השולחן את שלושת הקלפים היחידים שיש בידיהם — ההכרה בזכות־קיומה של ישראל, ההכרה בהחלטה 242 והיכולת לבצע פיגועים. כל זאת מבלי לקבל שום תמורה פוליטית שהיא — לא הכרה באש״ף, לא הכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני, לא הסכמה למדינה פלסטינית.
גליון 2522 (1 בינואר 1986), עמוד 9
בוזבזה בתימרונים, בהתחכמויות, בגימיקים, די היה בהכרזה ישראלית שאם יכיר אש״ף במיבצעי־ראווה ובתעלולי־פירסומת. בישראל ובהחלטה ,242 ויפסיק את המאבק פרס סמך על כושר־הסחיטה הבינלאומי שלו, האלים, ישותף בתהליך־השלום.
גליון 2589 (13 באפריל 1987), עמוד 8
עיקרון הנסיגה מן השטחים שנכבשו במילחמת 1967 כלול בהחלטה ,242 שישראל דוגלת בה בלהט. עקרון הוועידה הבינלאומית כלול בהחלטה ,338 שגם בה ישראל דוגלת.
גליון 2688 (8 במרץ 1989), עמוד 6
בעיני הפלסטינים, עשה אש״ף ויתורים עצומים, כדי להשיג את ההידברות עם ארצות־הברית ועם חלק מהציבור הישראלי. ההכרה בישראל ובהחלטה ,242 ההסכמה להפסקת הפיגועים מבחוץ, החלטות אלג׳יר והצהרות ז׳נווה של ערפאת — כל אלה נראים לפלסטינים כמחיר עצום.
גליון 2192 (5 בספטמבר 1979), עמוד 38
מלבד זה, אנחנו יושבים יחד באו״ם. ״אנחנו,לא צריכים להכיר בהחלטה .242 כי הכרנו כבר בהחלטת העצרת הכללית .3326 וזה בא אחרי .242״ שלום לך, כיתה א׳.
גליון 2269 (25 בפברואר 1981), עמוד 48
.״ לורד קאראדון והתותחים עד־ראייה לכמה ממהלכי המרד הערבי הוא הלורד קאראדון (אז יו פוט) ,מי שהיה לימים מחברה של ההחלטה .242 אז שימש כמושל הבריטי של שכם.
גליון 1862 (8 במאי 1973), עמוד 23
מה גם שיאסר ערפאת עצמו אמר למישלחת מטעם יוזמי בולוניה, שהוא מתנגד להחלטה 242 רק מפני שהיא מתעלמת מקיום העם הפלסטיני.
גליון 2050 (15 בדצמבר 1976), עמוד 27
לורד קאראדון, לשעבר ראש המישלחת הבריטית באו״ם ומנסח ההחלטה 242 של מועצת־הביטחון, בא לביקור קצר בארץ.
גליון 2157 (3 בינואר 1979), עמוד 32
נס ב בגד אד (המשך מעמוד )31 המקובל על דעת העולם הערבי (ועל דעת רוב מדינות־העולם) ,בתוספת הדרישה ל כינון מדינה פלסטינית לצד ישראל. ההחלטה 242 עצמה אינה מוזכרת בפי רוש בגוף ההחלטות — אולי כדי למנוע מן העיראקים ומידידיהש את הצורך לאמץ רישמית החלטה שאותה גינו עד כה ב־שצף־קצף, ואולי גם מפני שאינה מזכירה את העם הפלסטיני.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 47
נשאלה שוב השאלה: מדוע לא הכריז ערפאת בביירות הכרזה פשוטה שהוא מכיר בישראל ומקבל את ההחלטה ,242 כפי שדר שו — כביכול — האמריקאים ז גם בביירות פעל ערפאת במיסגרת של מיגבלה מסו־יי מ ת: הוא לא רצה להצהיר שם הצהרות שלא הסתמכו בפירוש על ההחלטות הקודמות של המועצה הלאומית הפלסטינית.
גליון 2530 (26 בפברואר 1986), עמוד 11
יתכן מאוד שאילו ניתן להמוני הישוב הפלסטיני לקיים ויכוח לאומי ולערוך בחירות, להשתתף במועצה הלאומית הפלסטינית ולהידבר עם ראשי אש״ף, הם היו מפעילים בתוך האירגון לחצים למען החלטות מתונות יותר (הם היו אומרים: עו ד יותר מתונות) בעניין ההכרה בישראל, ההחלטה ,242 הפיגועים וכוי. אולם המושל הצבאי(בניגוד לנציב דאז) מונע זאת.
גליון 2532 (12 במרץ 1986), עמוד 5
זוהי הזכות הלגיטימית של העם הפלסטיני, ותו .אם לא יכירו האמריקאים בזכותנו להגדרה עצמית, והבסיס הבלעדי של הוועידה יהיה החלטת ,242 לא נוכל כלל להעלות את אופיו ומעמדו של שימעון פרס היוו נושאים מרכזיים בכל שיחה שהיתה לי בעמאן.
