חיפוש: "החלטה 242"
נמצאו 137 תוצאות (מציג 26 עד 50)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2312 (23 בדצמבר 1981), עמוד 5

• ״מי שאוסר (שסיפוח הגולן פוגע בהחלטה )242 לא קרא את ההחלטה או שכח אותה או לא הבין אותה. … ההקדמה היא בגדר חוצפה פשוטה, מכיוון שהיא מייחסת ל אלכסנדר הייג, לקספר ויינברגר, ליועציהם, ואולי גם לנשיא רגן עצמו, שיכחה, טימטום או בורות. בראש ההחלטה 242 מתנוסס עקרון־הברזל שאין להשלים עם כיבוש שטחים במילחמה.
גליון 2091 (29 בספטמבר 1977), עמוד 25

אי־הופעת מנהיגי אש״ף במישלחת (אך ״מבלי לבדוק בציציות אי־ניהול משא־ומתן עם מיש- לחת פלסטינית, פיצול הוועידה לוועדות בין־מדינתיות מייד לאחר הפתיחה, כך שלא יהיה פורום לדיון בעניין הפלסטיני! אי־תיקון ההחלטה .242 השאלה היא: האם אלה הם תנאים של ממש — או שהן, מישאלות חסודות, שלא יוכלו להחזיק מעמד בוועידה? … למשל: הטלת וטו אמריקאי על תוספת להחלטה 242 במועצת־הביטחון, התנגדות אמריקאית למישלחת גלוייה של אש״ף במהלך ועידת דנבה, ועוד.
גליון 2559 (17 בספטמבר 1986), עמוד 8

מתוך השינאה העיוורת לאש״ך, מעודד השילטון הישראלי את המגמה המסוכנת ביותר בעם הפלסטיני, המטיפה למילחמת- הורמה להשמדת ישראל. מדוע נ\ד? ך* גישה להחלטה 242 היא בוג־ ( 1רת 80.6 .שוללים אותה 16.8 , תומכים בה. אולם כאשר ניגשים לפירוט הסיבות, נראה כי השלילה אינה נובעת מעצם הכרת ההחלטה(בעקיפין) בקיום ישראל, אלא מאי־הכרת ההחלטה בזכויות העם הפלסטיני. לשאלה :״אם אתה שולל את ההחלטה ,242 מהי הסיבה העיקרית שלך?״ עונה הרוב ( 56.8אחוז) ״מפני שההחלטה אינה מכירה בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית״ ,ומיעוט גדול ( )33.4״מפני שאין בה פיתרון מתאים לבעיה הפלסטינית״ .רק 6.8שוללים את ההחלטה ״מפני שהיא מכירה בישראל״.
גליון 1996 (3 בדצמבר 1975), עמוד 15

בא הארולד סונדרם, המוח מם׳ 1של וושינגטון בכל הנוגע למיזרח־התיכון, והעיד בבית־הניבחרים שהבעייה הפלסטינית היא לב הסיכסוך הישראלי־הערבי, שבקרב אש״ף גוברת המגמה להכיר בישראל. הוא גם קבע כי הצטרפות אש״ף להחלטה 242 פירושה הכרה כזו. במקום אחר יושב צ׳ארלס יוסט, לשעבר ראש מישלחת ארצות־הברית באו״ם ואיש עתיר־יוקרה בענייני־חוץ, ומנצח על ועדה מדרג עליון המחברת מיסמך נוסף. … ותקיים מעתה יחסים דיפלומטיים רק עם ארבע ידידותיה הנאמנות היחידות: הונדורס, קוסטה־ריקה, ניקארא־גואה ודרום־אפריקה ו האם נפרוש מן האו״ם, כאשר אירגון ניאו־גאצי זה יתקן את ההחלטה ,242 כדי לשלב בה את זכותו של העם הפלסטיני לעצמאות לאומית ו האם נאמר לעולם בולו: אנו מעדיפים מילחמח טוטאלית לאורך כל חזיתותינו, כלי סיוע אמרי• קאי, תוך ניתוק מוחלט מן חעו לם — וכילכד שלא נצטרך לשב ־־זזבת מול יאסר עראפאת במשא-ומתן לשלום ז יני מאמין כי יצחק רבין מוכן לסאלו ן טת־מורטאלה.
גליון 2064 (23 במרץ 1977), עמוד 25

הנאומים היו חוצב״רהבות ־ אך בסובם ניתנה רעואנאת הסמכות לנהר מו״מ עם ׳שואל ההחלטה 242 שד מועצת הכיטחון מתעלמת מן העם הפלסטיני ומזבויותיו הכדתי־ניתנות ד־עירעור. לכן דוהה המועצה החלטה ניסוח זה בא לומר כי אין אש״ף דוחה את ההחלטה 242 מפני שהיא מכירה ברי בונות ישראל ובשלמותה הטריטוריאלית, אלא רק מפני שההחלטה אינה מכירה בקיום העם הפלסטיני.
גליון 2639 (30 במרץ 1988), עמוד 6

ההזמנה לאש״ף תכלול את הדרישה שאש״ף יקבל את ההחלטה 242 ויתנגד לטרור. יתכן שהדבר אפשרי על רקע זה. אש״ף ממילא הודיע שהוא מתנגד לטרור (מונח שאינו כולל, לפי המינוח של אש״ף, את ״המאבק המזויין״ בתוך גבולות הארץ) .יתכן שהוא יהיה מסוגל לקבל גם את ההחלטה 242 אם הדבר קשור בהזמנת אש״ף לוועידה בינלאומית, שפירושה הכרה באש״ף.
גליון 2673 (23 בנובמבר 1988), עמוד 6

• הכרזת-העצמאות דוחה את השימוש בכוח נגד השלמות הטריטוריאלית שלה ושל מדינות אחרות.״ נוסחה זו, הלקוחה מההחלטה ,242 חוזרת על ההכרה בקיום מדינת־ישראל וזכותה לביטחון בגבולותיה. אלה הם המרכיבים העיקריים. ה־מישחקים סביב ההחלטה 242 במיסמך השני(״המיסמך המדיני״) אינם חשובים כלל, מפני שהם נוגעים רק לתימרונים דיפלומטיים אקטואליים בני־חלוף.
גליון 1994 (19 בנובמבר 1975), עמוד 17

.״ • ההצעה כי ההכרה של אש״ף בישראל תלבש צורה מע שית של שינד ההחלטה ,242 כך שבצד ההכרה בזכותה של ישראל להתקיים תוכר גם זכות דומה לפלסטינים … למשל: אם יקבל אש״ף את הנוסח המתוקן של ההחלטה .242 מבחינה זו היתה הצדקה להיסטריה בעיקבות ״מיסמך סונדרס״: הוא מבשר שבעתיד הלא־רחוק עומדת הקרקע להתמוטט מתחת למדיניותה של ממשלת יצחק רכין, אם זו לא תשנה את המדיניות הנוכחית כמהירות־שיא.
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 22

דיבוריו על ״מולדת לפלסטי נים,״ הסכמתו להיכנס בדו־שיח עם אש״ף אם זה יקבל את החלטת 242 תוך הס תייגות מן הסעיף הנוגע ל״פלייטים״ (ש אינו מזכיר את העם הפלסטיני וזכויו תיו) — כל אילה היו סימנים ברורים של כיוון מדיניותו. … קארטר הרחיק לכת ייויתר מקודם לכן, בהכירו ב״זכויות החוקיות של העם הפלסטיני״ ובצורך להביא לדנבה את ״נציגי העם הפלסטיני״• .תמורת זאת הסכימו הסובייטים •שיש להגיע ל״יחסי שלום נורמליים״ — נוסחה מרח-יקה־ליכית ,ש אונה מופיעה בהחלטה — 242 ולא עמדו על איזכור מפורש ישל א־ש״ף.
גליון 2343 (28 ביולי 1982), עמוד 6

נאמר כי ערפאת הכיר בהחלטות ״רעות״ של האו״ם, אך לא בהחל טות ״הטובות,״ ובראשן ההחלטה .242 זוהי טענת־סרק. כל החלטות האו״ם מבוססות על קיומה של ישראל, המדינה היחידה כעולם שהוקמה על פי החלטה מפורשת שד ה־או״ם. … ערפאת עקף את הצורך הזה בכך שקשר את 242 בשאר החלטות האו״ם, המכירות ב קיום העם הפלסטיני ובזכויותיו הל גיטימיות. כך יכול היה להסכים גם להחלטה .242 לדברי מק־קלוס־ כוער. אחד מסמליה הוא הפטריוט המשתמט, המוכן לשלוח למוות את זולתו — ולהישאר בביתו הנוח.
גליון 2292 (5 באוגוסט 1981), עמוד 49

אנא אבן מדנו ער הנתק שנוצר בין שראו ואוצות־׳חברה, ער החרשת נוחו שר מישוד־חחוץ, ער בשיטת חוגר שר הויפרומטיה, יחסיו עם יצחק רביו, העצב במיפלגת העבודה ראתו ההפסד בבחירות בגין אומו מנ ש: האמריקאיס אייבם סצביסיס בישראל, ולכן אינו מחשיב את וסת־הקהל האמריקאית הגאון שתשב והעציץ את ניירות דווקא ביום שבו צריו היה לקבל את מטוס׳ אך6ו לא תשב סל דסת־הקהל האמריקאית ו״ן נחשב נקשת ממני, או אני משלה לא הייתי מסבים שמשת חיים שנירא ינהל במקומי אח המרמ סל החלטת 242 מצו מצב חוש : האמויקאים מטילים ספק בצלילות וסתה של ממשלת־ישואל, וגם היתולים שתנים לויסה זו הבחירות למסת העשירית מסרו לקבוס רק ובר אחד: מי ״שב סם סוג במסת בסבו היה מקובל ששו־החוץ והשגריר מושינגטוו לובשים את אמצס׳־ החיקשוות.
גליון 1955 (19 בפברואר 1975), עמוד 27

ואכן, הוא כולל סעיף השולל יישות פלסטינית הכרוכה בשלום עם ישראל, חוזר על רעיון ״המדינה הפלסטינית הדמוקראטית,״ שולל את ההחלטה ,242 ובו׳. אולם עין מאומנת מבחינה בשינויים מהותיים. הסעיף (מם׳ )1הדן בהחלטה 242 מנוסח בצורה מחוכמת. ההתנגדות להח לטה מבוססת רק על העובדה שהיא ״מטשטשת את המטרות הלאומיות ומתייחסת לעניין עמנו באל בעיית פליטים.״ המשך אותו סעיף מבהיר שמותר לקבל את ,242 אם יתוקן הדבר — ותוך כדי כך מוזכרת זעידת־ז׳נבה בפירוש ולחיוב.












