חיפוש: "המלך חוסיין"
נמצאו 357 תוצאות (מציג 176 עד 200)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1317 (5 בדצמבר 1962), עמוד 8
איום זה אמנם נועד לפי שעה לחזק את המלך חוסיין ולתמוך בבריטים בסינסוך התימני, אך הוא משקף גם את דעתו של בן־גוריון לטווח ארוך, על לורד בריטי נודע סיפרו פעם איך קם בבית־ד,לורדים, כדי לענות בשם הממשלה על הצעה לסדר־היום.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 12
בעיתונות העולמית פורסמו מאמרים שהעידו על ראשיתו של חשבון־נפש גדול בעולם הערבי, כמו מאמרו של ססיל חורני, הוגה־הדיעות הלבנוני, שקרא לערבים להסיק לקח מן המלחמה ולהכיר במציאות. המלך חוסיין דיבר באותה נימה בעת ביקוריו באירופה.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 10
כל שאר האינטרסים — וביניהם אינטרסים חשובים כגון הנפט הערבי, קיום מישטריהם של המלך חוסיין והמלך פייסל, וכד — הם מישניים בעיניה בהשוואה לאינטרס עליון זה.
גליון 1531 (4 בינואר 1967), עמוד 12
שוקיירי הבטיח שצבא השיחרור יכנס לירדן על אף התנגדותו של המלך חוסיין. דישנת הגיוס *.״אפיק אל־עוט, האחראי למשרד אירגון השיחסר בלבנון, נחשב לאחד האקטיביסטים באירגון.
גליון 1194 (10 באוגוסט 1960), עמוד 18
השבוע בא אישור נוסף לכך מביתן אחר, כאשר ראש משלחת־נוער אמריקאית, שהניעה לישראל מירדן, סיפר כי המלך חוסיין הודיע על אפשרות של חתימת הסכם־שלום בין הערבים לבין ישראל, בתנאי שישראל תפתור קודם לכן את בעית־הפליטים על פי עקרון זה פלגי ע ף — בן־ארצי צריך לעוף!
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 4
קשה היה לתאר, למשל, איזו פקודה תינתן לצה״ל אם יצליחו סוכני הלאומנות הערבית לרצוח את המלך חוסיין וליצור מצב חדש לאורך הגבול המזרחי של ישראל.
גליון 1685 (17 בדצמבר 1969), עמוד 13
המלחמה היא מישחק ילדים, כך כנראה סבור מלכה של ירדן, המלך חוסיין: בתמרונים האחרונים של צבא ירדן, בהם חזה חוסיין, הוא לקח עימו את שני בניו, פייסל ועבדולה, לחזות בתרגילי הקרב.
גליון 972 (31 במאי 1956), עמוד 17
![העולם הזה - גליון 972 - 31 במאי 1956 - עמוד 17 | ארץ זב ת חלב ודבש •.פחות מצחיק היד, מצבו של קומיקאי (יהודי אף הוא) ג׳די לואים הצעיר 30 השבוע נאלץ לואים להפרה לראשונה בזמן דב, מבן־ זוגו לתעלולים, דין מרטי]](https://assets.this-world.xyz/pages/972/t-17.png)
ארץ זב ת חלב ודבש •.פחות מצחיק היד, מצבו של קומיקאי (יהודי אף הוא) ג׳די לואים הצעיר 30 השבוע נאלץ לואים להפרה לראשונה בזמן דב, מבן־ זוגו לתעלולים, דין מרטי] ,ולהכנס לבית• חולים, חולה במחלת־לב לייחום מוק־יוני זכה עדי אבו אל־נוואר, מפקדו החדש של הלגיון הערבי. אל־נוזאר, ידיד נפשו של המלך חוסיין, מכונה לאחרונה על־ידי כמה מלא־אוהביו אבו אל־נודאם.
גליון 981 (1 באוגוסט 1956), עמוד 14
מצוייד במכתב זה ובכמה חפיסות סוכריות וסיגריות, פנה לוי לעבר משמר הלגיון הערבי ליד שער מנדלבאום. אתו נשא גם מתנה מיוחדת עבור המלך חוסיין: ספר אנגלי בשם תורת הפשרה. הפשרה היחידה שהלגיונרים היו מוכנים לקבל, היו הסיגריות הישראליות וד,ממתקים.
גליון 988 (19 בספטמבר 1956), עמוד 9
הוא הצטרף לאגודת־ישראל, ארגון אנטי־ציוני שנוסד באירופה ערב מלחמת־וזעולם הראשונה, לחם בקהילה הציונית וברב־הראשי ה־ציוני קוק, הכריז על השחיטה של הקהילה הצי נית כטריפה ונבילה, ליכלך בזפת את בתיהם של חרדים שהצביעו למוסדותיה של *מסת ישראל״ .משלח ת האגודה ביקרו אצל המלך חוסיין (אבי סבו של חוסיין מלך ירדן) ובמשרדי הממשלה הבריטית והמוסדות הבינלאומיים, הודיעו להם שהחרדים מתנגדים לכל הרעיון של הבית הלאומי של הציונים.
גליון 1436 (17 במרץ 1965), עמוד 7
וגם במיקרים אלה הודיע משרד־החוץ בצורה חד־משמעית: להדים. גמאל עבד־אל־נאצר, המלך חוסיין ומנהיגים אחרים, השמיעו כמה פעמים בפומבי הצעות לשלום, בתנאים שלא היו בלתי־סבירים.
גליון 1649 (8 באפריל 1969), עמוד 13
גמאל עבד־אל־נאצר אישית יהיה גמור. צודק המלך חוסיין, שאמר כי עמאן היא עמדה קידמית המגינה על קאהיר.
גליון 1652 (30 באפריל 1969), עמוד 26
ההסבר היה פשוט: אחרי שגם עבד־אל- נאצר וגם המלך חוסיין הכריזו בשבועות האחרונים במפורש שהם רוצים שלום — לא ״פתרון מדיני,״ ולא ״חיסול עקבות התוקפנות,״ כי אם ממש ״שלום״ — נותר רק גורם אחד שהמשיך להכריז על כוונתו ללחום בישראל.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 36
כבר לא סחורה, ביחוד עבור נערות־הזוהר ונערי־השעשועים של העיר החדשה. אבל לבלות בארמונו הפרטי של המלך חוסיין שבאחת משכונות־הפאר של העיר המיזר־חית — עבור זה מוכנים לשלם אפילו שלוש לירות דמי־כניסה.
גליון 1643 (26 בפברואר 1969), עמוד 9
הם תולים תקוות במעשי עבד־אל־נאצר, או המלך חוסיין, או הנשיא ניכסון, או אר־בעת הגדולים.
גליון 1626 (30 בינואר 1968), עמוד 11
המגעים הראשונים הוכיחו כי בין המינימום של ממשלת־הליכוד והמאכסימום של המלך חוסיין פעורה תהום. העימות עם דיין. מכיוון שהאמריקאי 3׳ וכימעט כל שאר ידידי־ישראל בעולם, תומכים בהסדר על־פי הקו הירדני, ומתנגדים לכל סיפוח, מעוניינת הממשלה למנוע כל עימות גלוי, ועל כן היא מנצלת נאומים פומביים של הירדנים ואמתלות אחרות כדי לטעון כי חוסיין כלל אינו רוצה בשלום.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 25
הדבר הראשון מתבטא, בין השאר, בהתרחקות סובייטית מסוריה; בתמיכה הנלהבת ביותר שמעניקה ברית־המועצות בחודשים האחרונים לשליחות השגריר יארינג; בהתבטאויות סובייטיות שונות באו״ם; ואף בהסכמתו השקטה של גמאל עבד־אל־נאצר למגעי־השלום בין שליחים בכירים של ממשלת ישראל לבין המלך חוסיין, שעל קיומם, פרטיהם, מהלכם ותוצאותיהם יודע השר יגאל אלון בוודאי יותר ממני.
גליון 1631 (4 בדצמבר 1968), עמוד 11
ההנחה היתד, ברורה, אם כי לא נאמרה בפירוש: במרוצת הזמן ייעלם מן הנוף המלך חוסיין, עבר־הירדן תיבלע על־ידי מדינה ערבית אחרת — ואו ממילא לא יהיה לידי מי להחזיר את הגדה המערבית.
גליון 1623 (9 בספטמבר 1968), עמוד 26
מתכנסים שם שרי־ממשלד, ירדנים לשעבר, חברי־פארלמנט לשעבר, נכבדים ועשירים. וכשמתווכחים על ישראל או על המלך חוסיין מממלכת־ירדן — המכונה בפי הנאבלוסים הגוץ — מדברים מתוך זילזול קל, כדבר אציל על פשוטי־העם.
גליון 1599 (24 באפריל 1968), עמוד 11
כי יאסר ערפאת ההוא היה אויבו של המלך חוסיין, וה־בולשת הירדנית חיפשה אותו ואף עצרה כל איש אל־פתח שהתבלט מעל פני השטח.
גליון 1523 (9 בנובמבר 1966), עמוד 13
אחרי שגמר את שירותו התיישב במשך כמה חודשים בביירות, זכה לעיטור ירדני מידי המלך חוסיין. לחלוטין. כל הסיפור הוא בדיחה בטעם רע.
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 7
המישטר המצרי נאלץ לדבר, באופן רישמי וגלוי, על ״פיתרון מדיני״. המלך חוסיין מדבר על ״הסדר צודק״. אישים ערביים פהות־רישמיים מדברים, לפעמים אפילו בגלוי, על שלום.
גליון 1556 (28 ביוני 1967), עמוד 7
נגגזרוג גזפגחז רגזגגצחי ף* רג עזה נתון בידי המלך חוסיין אחד המפתחות — ואולי המפתח העיקרי — לעתיד ^ המיידי של המרחב.
גליון 1556 (28 ביוני 1967), עמוד 17
כמו ה־ 22 במארס (יום הליגה הערבית); ה־ 25 במאי (יום העצמאות); ה־ 14 בנובמבר (יום הולדת הוד מלכותו, המלך חוסיין). ובעיקר, אשרת תייר לא צריך להכין מראש.
גליון 1554 (14 ביוני 1967), עמוד 7
הוא יצא מן המכהן מחוזק יותר. גם המלך חוסיין, שהתגבש עתה ישראל, לא נפל. גם ממשלת אל־בעת, זו הממחישה את השינאה האיומה ביותר לישראל, לא נפלה.
