חיפוש: "המרחב השמי"
נמצאו 187 תוצאות (מציג 26 עד 50)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1365 (6 בנובמבר 1963), עמוד 10
מטרת הפגישה: לגבש מצע חדש לשותפות עיברית־ערבית, לאור המציאות החדשה שנוצרה כתוצאה מן ־,מלחמה, ולשקול אפשרות של פעולה פוליטית בכיוון בפגישה הצטלבו שתי הגישות: תפיסת המרחב השמי, שגובשה על־ידי אבנרי לפני המלחמה* ,ותפיסתו הפלסטינית של רוסטום בסטוני, אותה ירש מאהרון כהן. … היא נתנה יד להפקעת אדמות ערביות, ואף התיישבה עליהן. הצעו־ * בחוברת מלחמה או שלום במרחב השמי, משנת .1947 ״ עד שנוסח כעבור תשע שנים, המינשר העברי, בו נכללו וגובשו רעיונות אלה.
גליון 875 (29 ביולי 1954), עמוד 5
מחנה זה כולל, ממש כמו המחנה הראשון׳ אנשים מחוגים שונים מאד, ביניהם : • משה סנה (עליון, ימין) המאמין ני מהפכה קומוניסטית תאחד את העמים במרחב, נחום גולדמן (עליון, שמאל) המאמין במכשירים המקובלים של הדיפלומטיה, מ שוכנע כי תוך משא־ומתן ישיר, על בסיס של ויתורים הדדיים ובעזרת מעצמות המערב, אפשרי הסכם בין הממשלות, • מרטין בובר (תחתון, ימין) ,איש הרוח החשוב ביותר במדינה, הסבור כי אפשרי שלום המלווה התקרבות תרבותית והתחדשות מוסרית של כל המרחב השמי, • מאיר יערי (תחתון, שמאל) המאמין כי במדיניות מתאימה תוכל ישראל לגבש מחנה של ידידים בארצות ערב, להשיג שלום בעזרתן.
גליון 1098 (15 באוקטובר 1958), עמוד 8
כאשר יסתגרו בעוד ימים מעטים רובם של 55 הקארדינלים החיים בכנסיה הסיסטינית הנהדרת, שאת תקרתה קישט מיכאל אנג׳לו הגאוני בשנים ארוכות של שכיבה על הגב, יחכה העולם כולו .לתוצאות בחירתם׳ .כי אישיותו של האפיפיור הבא — אם יהיה אמריקאי או בן המרחב השמי, איטלקי או סולני — עשויה לתת כיוון חדש לאחת ממעצמות העולם הרוחני. • בקאהיר נוצרו החדשות על־ידי כוח אדיר אחר: הכוח הגואה של הלאומנות.
גליון 1123 (8 באפריל 1959), עמוד 3
כל הנעשה בתל־אביב מגיע תוך דקות ספורות לקצוזת תבל. 7כי העולם, החרד מפני השמדה אטומית והיודע כי המרחב השמי יכול לגרום בכל רגע להתלקחות עולמית, למד לראות בישראל גורמת־צרות נצחית• שרותי־המודיעין שלו דרוכים לכל רחש בישראל.
גליון 1344 (12 ביוני 1963), עמוד 2
״(ד) ישראל היא חלק בלתי־נפרד של המרחב השמי (מונח שאנו מעדיפים אותו על פני המושג המערבי, המזרח התיכון׳).
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 4
הסכמתי לדברים רבים שלכם, אך פסלתי לגמרי את כל דיעותיכם בענייני. המרחב השמי״. היה ברור לי כי ישראל רוצה בשלום בכל מאודה, בעוד שהערבים אינם רוצים בשלום וזוממים לכלותנו.
גליון 1065 (26 בפברואר 1958), עמוד 2
כאשר מדובר לא במלחמת־שיחרור סתם, אלא במלחמת־שיחרור של אחד מעמי המרחב השמי, חייבת אהדה זו להיות נמרצת והכרחית. … ישראל אדלמן, תל־אביב יומם ולילה הנכם חוזרים ומדברים על השתלבות במרחב השמי. במקרה של נצחו: הערבים על מדינ ת ישראל חלילה, יתלו הכרח המציאות הישראלית.
גליון 1129 (20 במאי 1959), עמוד 5
ימים מעטים לפני פרוץ מלחמת תש״ח, היא פירסמה, חוברת קטנה בשם מלחמה ושלום במרחב השמי, שכבר כללה את היסודות העיקריים של האידיאולוגיה החדשה. … (באן באה במאמר המקורי תמצית קצרה של רעיונות המינשר העברי על קיום האומה העברית החדשה, זיקתה ליהודי העולם, טיפוח העליה ההמונית, השתלבות במרחב השמי, איחוד ארץ־ישראל, שיתוף המיעוט הערבי במדינה, יצירת קונפדרציה שמית, הצטרפות * למחנה האפרו־אסיאתי, הפרדת הדת מן המדינה, חינוך שמי וחיסול התלות הכלכלית הטפילית). … בעוד שמלמט הדגיש את הצורך להשתלב במרחב השמי, הכריז טוינבי על הצורך החיוני להפריד בין ישראל והפזורד, היהודית מבחינה פוליטית.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 22
בהשוואה למהפכה זו, ולמאורעות המסחררים במרחב השמי (ראה איש השנה) ,היה שאר העולם שקט מאד, לא הוציא מתוכו אישים דרמתיים. … גם זה היה מיבצע ששום אדם יחיד לא הטביע עליו את חותמו, אם כי לא היה אפשרי ללא תמיכתו הנלהבת של קונראד אדנואר הגרמני וחבריו בצרפת. בדו־היבשת של אפרו־אסיה, מחוץ למרחב השמי, לא היו תהליכים מכריעים. ללא מעשים דרמתיים, הלך הגוש הזה וגדל, הפך יותר ויותר למרכז־המשקל העולמי.
גליון 1096 (1 באוקטובר 1958), עמוד 8
הכרתנו כממשלת אלג׳יריה תדגיש את נוכחות ישראל במרחב השמי כגורם מדיני עצמאי ופעיל׳ השותף בעיצוב עתיד המרחב. הכרתנו כממשלת אלג׳יריה תקים גשר בין ישראל לבין עמי צפון אפריקה, המתגבשים כגורם עצמאי במרחב השמי. הכרתנו כממשלת אלג׳יריה תהיה צעד להשגת השלום בין ישראל לבין עמי המרחב הלוחמים באימפריאליזם, ותקרב את ישראל למשפחת עמי אסיה ואפריקה.
גליון 768 (17 ביולי 1952), עמוד 9
חשובה עוד יותר תהיה עמדת אייזנהואר בשאלה קרובה אחרת: יחסו לבעית המרחב השמי. ארצוח־הברית של אמריקה הגירו במדינת ישראל שעות מעטות אחרי שהוקמה.
גליון 786 (20 בנובמבר 1952), עמוד 9
חשובה עוד יותר תהיה עמדת אייזנהואר בשאלה קרובה אחרת: יחסו לבעית המרחב השמי. ארצוח־הברית של אמריקה הגירו במדינת ישראל שעות מעטות אחרי שהוקמה.
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 4
ממשלת ישראל, שוזיתרה מזמן על כל יוזמה משלה במרחב השמי, היתד, מרוצה מן השקט. הקרבות היחידים נערכו בין דיפלומאטים ישראליים וערביים בתריסר בירות, וכל צד יכול היה לרשום כמה נצחונות לזכותו. … אך גם קרבות אלה לא היו בעלי ערך מכריע לגבי מעמד ישראל במרחב השמי. הבעיה החשובה ביותר של ישראל נשארה רדומה בשנת תש״ך. ??
גליון 1476 (15 בדצמבר 1965), עמוד 2
עד שהתחלתי להאמין כי דויד בן־גוריון אימץ לעצמו, בסוד, את השקפתנו על המרחב השמי (אחרי שדיבר בישיבת הפתיחה של הכנסת על אחוות שני העמים השמיים).
גליון 1099 (22 באוקטובר 1958), עמוד 7
יתכן כי אבו־שוקרי עצמו הושפע לא רק מספרי פיליפ חיתי, עליהם טבועה חותמת התפיסה השמית, אלא שהגיעו לאוזניו גם הדים מתעמולתם של הכנענים בארץ, שהפיצו ערב מלחמת העצמאות בפעם הראשונה את רעיון ״המרחב השמי״* .אגב, אני עצמי הייתי רחוק מתפיסה זו. … הוא הכיר את מהות הספרים של קיים ואת הכרזות בין השאר: החוברת מלחמה או שלום במרחב השמי של אורי אבנרי, סתו .1947 המפלגה החוקית, שהוא עמד בראשה.
גליון 1195 (17 באוגוסט 1960), עמוד 11
היטלר בראזילי יסכן את שלום כל עמי דרום־אמריקה. היט־לר לבנוני יהווה סכנה לכל המרחב השמי. היטלר אמריקאי או רוסי יהווה סכנה לעילם.
גליון 1087 (30 ביולי 1958), עמוד 8
#אורי אבנר׳ ,לוחם אצ״ל בנעוריו שפרש מן הארגון כדי לגבש בפעם הראשונה את הרעיון המרחבי, פירסם ערב מלחמת תש״ח את החוברת מלחמה ושלום במרחב השמי בה תבע להעביר את המלחמה לפסים של מאבק עברי־ערבי נגד המשטרים הפיאודליים של פארוק ועבד־אללה, התגייס לפלוגת שועלי שמשון, נפצע קשה, גיבש מאז את התפיסה השמית במאות כתבות בהיעולס הזה. … התוצאות: מצע של למעלה מ־ 100 סעיפים, הפותח במלים :״אומה עברית חדשה נולדה בארץ־ישראל כולל פרקים על היחס לפזורה -היהודית, על עקרונות ההשתרשות במרחב השמי ואיחוד ארץ־ישראל, על עמדת המדינה כלפי הגושים העולמיים והמחנה האפרו־אסיאתי, על מהות המשטר הפנימי, החברתי, הכלכלי והפוליטי במדינה ועל הכיוון התרבותי החדש.
גליון 1332 (20 במרץ 1963), עמוד 18
גורם אחר: הגילויים מעלים באופן אוטומאטי את השאלה — מדוע אין ישראל יוזמת מיב־צע בינלאומי לפירוז המרחב השמי מנשק גרעיני וטילי? ידוע כי שתי מעצמות־העולם הגדולות מצדדות ביוזמה כזאת.
גליון 1303 (29 באוגוסט 1962), עמוד 9
בעידן האטום, הכל תלוי בשאלה: ידיו של מי על ההדק? האם יובל מישהו במרחב השמי לישון כשקט בידעו בי האצבעות על ההדק -הדק המוות לעשרות מיליונים -הן האצבעות של משה דיין ושל עבד אל־חמיד פראג /למשל? … במאבק העולמי בין שתי המעצמות הגדו־ ^ לות הושגה ההרתעה הטוטאלית, המבטיחה את השלום. מדוע לא יושג אותו מצב עצמו גם במרחב השמי? אולם בלבי מכרסמים שני ספקות לגבי הנחה זו: ספק מס׳ — 1איני משוכנע כי אומנם ההרתעה הטוטאלית ההדדית בין ארצות הברית לבין ברית־המועצות היא קבועה וסופית.
גליון 1560 (26 ביולי 1967), עמוד 10
אך מדוע לתלות בכן תקוות משיחיות? למה צריך להביא להם את המרחב השמי ושאר הדברים הגדולים הללו? מה השתנה?
גליון 958 (23 בפברואר 1956), עמוד 3
במרכז העולם הזה, בנקודת־החיבור בין שתי היבשות הגורליות, שוכנת מצריים. קא־היר היא נקודת־המוקד של המרחב השמי, המשתרע מקזבלנקה ועד מוסול. היא נקודת־המוקד של עולם האיסלאם, המשתרע מג׳קאר־טה ועד דאקאר, אשר שלוחותיו מגיעות עד סין וסייביר.
גליון 1093 (10 בספטמבר 1958), עמוד 11
״ (התשובה :״ישראל ביתנו — ארץ־ישראל מולדתנו — המרחב השמי מכורתנו. השלושה משלימים התשובות המפורטות מוכיחות לפחות דבר אחד: ההגדרות לא נבחרו במקרה, הנן פרי של מחשבה יסודית.
גליון 1190 (13 ביולי 1960), עמוד 5
תוך עשר שנים איבד המערב את המונופול הגרעיני ואת העליונות בשטח הטילים. המרחב השמי, שהיה כולו אחוזה מערבית, הפך כרובו ניטראלי.
גליון 754 (8 באפריל 1952), עמוד 6
אורי אבנר : מדינת ישראל היא חלק בלתי נ׳פרד של המרחב השמי הגדול, קשורה אליו באלפי חו אלטמן: אבא א בן: לדעתי צריכה עמדתנו להיות מעורבת.
גליון 1065 (26 בפברואר 1958), עמוד 3
מלבות זו לא היתה נטע זר. היא היתה חלק בלתי-נפרד מן המרחב השמי והתרבות השמית. לעתים לחמה בשכנותיה, ולעתים עת נפגשו פנים־אל-פנים הישראלי הראשון והפלשתי הראשון, אי־שם בין הרי חברון והכל לכיש, נתקלו זה כזה שני סוגי כיבוש, שני סוגי התנחלות.
