חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 276 תוצאות (מציג 101 עד 125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1555 (21 ביוני 1967), עמוד 3
אפשר היה למנות ממשלה זמנית של פלסטין, שתדבר בשם העם הפלסטיני, תוך שותפות עם ממשלת ישראל. אפשר היה להבריז מיד על מישאל־־עם, שייתן לערביי פלסטין הזדמנות לאשר צעדים אלה, התואמים כלי ספק את רצונם.
גליון 1657 (4 ביוני 1969), עמוד 13
כדי שלא ייווצר, חלילה, הרושם המוטעה שבבל זאת דואג מישהו בישראל לגורל העם הפלסטיני, ממהרים העורכים לציין כי גם אני הצבעתי בעד ״סיפוח ירושלים״ .אין העורכים טורחים להוסיף כי אמרתי בעת ההצבעה, ומאות פעמים לאחר מכן, שאני דוגל בהפיכת ירושלים המאוחדת לבירה משותפת של מדינת־ישראל ומדינת־פלסטין( .למעשה נאמר לקורא: חשבתם שיש צדיק אחד בסדום?
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 12
סיורי לאורך קו שביתת־הנשק היד, חוויה עצובה ו־איפשר לי להבין את הטרגדיה של עם פלסטין הנאמן — אותו עם שבמשך כל קיומו שלטו בו אחרים. … אינני במצב לגבש תוכנית, אך הייתי יכול — על אף המרחק בין תוניס לבין האזור הזה — לפגוש את המנהיגים הערביים באזור ולדון בתוכנית כזאת. האחריות העיקרית מוטלת על העם הפלסטיני ועל האזור הזה — אבל אנו, מצידנו, מוכנים לעזור.
גליון 1662 (9 בפברואר 1969), עמוד 24
הדבר תלוי לא במעט בהצהרות ובמעשים של ממשלת־׳ישראל. הדבר תלוי גם בהלכי־הרוח בעם הפלסטיני, ובאירגוני הפדאיון. מבחינה זו בוודאי היה קל יותר להגיע להסדר אילו היתד, ראש־ר,ממשלה משתדלת להגיע לדו־שיח עם מנהיגי העם הפלסטיני בשטחים המוחזקים, לפחות במידה שהיא משתדלת להגיע לדו־שיח עם מנהיגי הגויים.
גליון 1595 (27 במרץ 1968), עמוד 14
וחלקים גדולים־והולכים מביניהם התקרבו למסקנה, כי המוצא הוא פוליטי, ועליו להוביל להסכם ישיר עם העם הפלסטיני. בריקודים, שירה מגינה ״בנייני ה או מ ה״ ירושלים מוצ״ש 30.3ב־8.30 (לבקשת הקהל הצגה נוספת ב־ 28.3באולם ״אדיסון ״) ״היכל התרבות״ יום ב׳ 1.4ב־8.30 חיפה ״תמר״ יום ה׳ 4.4 דימונה ״דימונה״ באר-שבע ״גילת״ אילת ״אילת״ רומניה א 1ד ג׳ מאיקה שודיה קוריאה קניה טורקיה יווו ישראל כרטיסים במשרדים קסםב שפתייך וזוהר לצפורנייך ב שפתונים ולכות של דורה -גלוס 91088 וסץ עוס ס וא ^ מ 8 סאו ׳$ 1 £ 4 0ו1£1?
גליון 1695 (25 בפברואר 1970), עמוד 16
מאז מאי 1948 נגרפו כל ארצות־ערב לתוף הסיב־סוד, כזו־אחר־זו, עד שכיום אין ערבי בין האוקיינוס האטלנטי וגבול איראן שאינו צד במאבק למען ״זכו יות העם הפלסטיני״. הנשק התקדם למטוסים על־קוליים, שריון משוכלל, סוגים ראשונים של טילים.
גליון 1432 (17 בפברואר 1965), עמוד 11
הוא יהיה יורש־העצר לא רק של בלז, אלא גם הערביות לא ייכנסו במלחמ ה עם ישראל, אלא יעודדו את העם הפלסטיני לנהל הפך ל״יושב״ בחצרו של הרבי, אכל את שלו. … ספר בצ׳כית בשם סודות המיסתורין היהודי. מלחמה זו למימדים של ממ ש, והעם הפלסטיני יבקש עזרה מבחוץ, יגי שו לו לבסוף באה ההצעה מחצר ויז׳ניץ בבני- ספר זה, שתורגם לכמה שפות, הינו עד ה מדינות הערביות סיוע צבאי.
גליון 1581 (20 בדצמבר 1967), עמוד 12
.״ ואילו חרוף, שדיבר עברית שוטפת, הבהיר מה עגום היה עבר זה :״כאשר באתי אז למנהיגי העם הפלסטיני, ואמרתי שצריכים שלום עם העם היהודי, היתד, התשובה: זריקת פצצה עלי.״ אמר הוא :״שנת 1948 היתד, שנת שיחרור לעם היהודי. תהיה נא שנת 1967 שנת שיחדור לעם הפלסטיני 1״ מו ח א כפיים 7 יומון המפד״ל הצופה, יכול היה לבשר השבוע לקוראיו הדתיים בשמחה גלויה: ״בהתאם להבטחת מנהלי בתי־המלון ומארגני ערבי הראיונות, עברו מופעים אלה בתכניתם האחרונה ללא חילול שבת נראה שההקפדה על כך לא פגמה בתכנית.״ אולם כל מראיין הרשה לעצמו לחלל את השבת במקצת.
גליון 1706 (13 במאי 1970), עמוד 12
אולם כניגוד לוויכוחים הסוערים, ולעיתים אף המרים, עם פלסטינים כמיסגרת הרשמית של הוועידה, היו הוויכוחים הפרטיים בהפסקות וכשעת הארוחות -כמעט ידידותיים. … עלינו להשלים עם זה שהישראלים והפלסטינים הם שניהם עמים לאומניים מאד, וכי דו־קיום ביניהם חייב להתבסם על הכרה הדדית של שני הלאומים.״ מסביב לנקודה זו הסתובבו, כמובן, כל הוויכוחים עם הפלסטינים -הרשמיים והפרטיים באחד. לפידאיון ולאוהדיהם פשוט קשה לבלוע את הצורף להכיר בלאומיות הישראלית, בי מכף נובע הצורף להכיר כזכות הישראלים לקיים מדינה משלהם. … סדן צנחנים ו8ו1ן חשרוס ך*דו*שיח עם הפלסטינים בחו״ל (להבו | דיל מן הפלסטינים בשטחים המוחזקים) הוא הרבה יותר קשה.
גליון 1664 (23 ביולי 1969), עמוד 16
הוא חי ותוסס — ואולי אפילו זוכה למספר חסידים המתרבה ככל שהמלחמה מוכיחה את הצורך בהידברות עם העם הפלסטיני. מפלגזת גץ גדול הי הפה חולצת ־מיני־ ניתנת ללבישה מעל למננס״ם ומותאמת לנוף ע־• כפתור מיוחד.
גליון 1691 (28 בינואר 1970), עמוד 6
וזהו נוסח ההחלטה: 11״תוך קביעה שצה״ל לא ייטוג משום שטח אלא אחרי כינון מציאות של שלום — אנו קוראים לממשלת ישראל להצהיר על הכרתה בקיומו ובזכו- | | יותיו של העם הפלסטיני, ולנקוט יוזמה כדי להשיג שלום עימו.״ אני הח״מ מבקש בזה להודיעך כי אני מצטרף לקריאה זו.
גליון 1643 (26 בפברואר 1969), עמוד 12
כאיש ששם את חשלום בראש מאווייו, כאיש המאמין בשלום שיבוא תוך הסדר בין ישראל והעם הפלסטיני, תוך סיפוק הזכויות הלאומיות של שני העמים בארץ, אני פונה אל ממשלות-ערב ואל בני העם הפלסטיני, בדרישה נמרצת למנוע אסקלציה זו.
גליון 1657 (4 ביוני 1969), עמוד 14
נניח לחברים היקרים לדבר בלשונם: העם הישראלי־יהוזי והעם הפלסטיני־ערבי, או העמים היהודי והערבי של פלסטין — או כנען? … ״ערית רנוצור את התוהפויגו תתנו י״ ודיירי צהייר כאתריגן איגו בוויאת־ואוו להציג לעולם את תוכנית־השלום האמיתית, היחידה שהיא אפשרית ומעשית: ההכרה ההדדית של העם הישראלי והעם הפלסטיני איש בקיום רעהו ואיש בזכויות רעהו, שתמצא את ביטוייה בקיום־יחד של מדינת־ישראל ומדינת־פלסטין, כשתי מדינות לאומיות, ריבוניות ושוחרות־שלום.
גליון 1603 (22 במאי 1968), עמוד 28
לא חוזק שלמ טו רפם וקרי־דוח״ כל ל א רק השיגעון שלט אז ב־ממלכת ירון. המלך ואנשיו לא סמכו על העם, והפלסטינים לא סמכו על מלכם — אף כי יש סברה שזהו העם הטוב ביותר, ואלה השליטים הטובים ביותר במרחב הערבי.
גליון 1528 (14 בדצמבר 1966), עמוד 30
לא כן נציג סעודיה, שהשיב לשוקיירי בחריפות: ״עליך ללמוד איך להתנהג בנימוס, לפני שהתיימר להנהיג את העם הפלסטיני!״ פרצה מהומה באולם, כשהנציג הסורי מצרים מלחמה ושלום הנפילה החפוזה סליחה, סאלח איזה ביקורת היתר, מופיעה בעתוני קא־היר, אילו הוצגו שם סרטים ישראליים?
גליון 1522 (2 בנובמבר 1966), עמוד 7
חכים ובית־צורי לא יוצגו כלוחמי־חרות, אלא כשליחים של מחתרת רצחנית, שכבר אז רקמה את מזימותיה לנישול העם הפלסטיני.
גליון 1698 (18 במרץ 1970), עמוד 17
׳׳ מחבל מניח מוקש בשטח ישראל הטירור הוא נשק טהור ולגיטימי במלחמה׳ שמנהל העם הפלסטיני. זוהי צורת העימות שהאוייב בחר לעצמו.
גליון 1467 (20 באוקטובר 1965), עמוד 25
רק דמשק נאמנה להתחייבויות הערביות כלפי העם הפלסטיני, ואילו עבד־אל־נאצר הוצג כבוגד קאהיר שותקת.
גליון 1439 (7 באפריל 1965), עמוד 6
הוא הצהיר כי בורגיבה נשאר נאמן לסולידאריות הערבית במאבק זה, ממשיך לראות בישראל יציר הקולוניאליזם• אך השר גם הבהיר כי בורגיבד, התכוון בכל הרצינות לעיקר הדברים שהשמיע: שפתרון הבעייה נתון בראש וראשונה בידי העם הפלסטיני עצמו, כי על עם זה לחפש פתרון הדרגתי, כי המלחמה לא תפתור את הבעייה — וכי על ראשי המדינות הערביות לחדול מהשמעת הצהרות־הסתה בלתי מעשיות, דעות שבורגיבה חזר עליהן בעצמו בבלגראד, בעת סיורו ביוגוסלביה. 100 הרוגים ומאות פצועים, ואילו ברחבי הארץ הילכו שמועות על מאות הרוגים.
גליון 1603 (22 במאי 1968), עמוד 11
אולי מתוך מחשבה, שממילא לא יצליח יארינג להפשיר את הקיפאון, ולא יצא דבר מן השיחות עם מדינות־ערב, ולכן אין גם צורך להסכים לוויתורים לטובת העם הפלסטיני. על כן באה הודעתו של תקוע כהפתעה לרוב־רובם של השרים.
גליון 1729 (20 באוקטובר 1970), עמוד 36
הבעל המאושר הוא, מבחינה פוליטית, שמאלד קיצוני — לדברי מקור אחד, ערבי פלסטיני, שהיגר לארצוודהברית — וב־ אביב עם גרלנד (משמאל) וצרפתי הסיכוי הגדול ישהוחמיון של יעל אביב ז׳קי סיקלים מכתבה האחרון לידידים בישראל כתבה ז׳קלין שבעקבות הסבריו היא מבינה עכשיו את בעייתו של העם הפלסטיני וליבה ליבה לו. האם לזה התכוון הכתוב, ,אלוהים, שוט־רני נא מידידי?
גליון 1728 (13 באוקטובר 1970), עמוד 17
פעם היה׳ שר החוץ של ירדן .״הנהגת העם הפלסטיני איננה מוטלת בשום ספק,״ פסק .״זהו האירגון ל- שיחרור פלסטין.״ כלומר: עראפאת.
גליון 1727 (6 באוקטובר 1970), עמוד 22
המאורעות האחרונים בממלכת ירדן ותוצאותיו של השלב הנוכחי במלחמת האורחים שם, הגבירו את חשיבותו של הגורם הפלסטיני ואת הצורך בשיחות בשיתופו המעשי במו״מ לשלום ישראל־ערב. ללא הסכם עם העם הפלסטיני לא יהיה שלום בר־קיימא בין יש ־אל ומדינות ערב.
גליון 1690 (21 בינואר 1970), עמוד 16
פתרון זה הוא הכרה ביישות הפלסטינית ובזכותו של העם הפלסטיני להקים מדינה עצמאית שמדינת־ישראל תהיה בן־הברית הטוב והחזק ביותר שלה.
גליון 1719 (12 באוגוסט 1970), עמוד 13
בנאומו האחרון דיבר ויליאם רוג׳רס בפירוש על הצורך בפית־רון שיתקבל על־ידי ״העם הפלסטיני״ .אפילו איש כמו ד״ר נחום גולדמן, המקורב להנרי קיסינג׳ר, שהיה רחוק מהרעיון הפלסטיני, מדבר עליו בהרחבה בימים האחרונים.
