חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 279 תוצאות (מציג 126 עד 150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1690 (21 בינואר 1970), עמוד 16
פתרון זה הוא הכרה ביישות הפלסטינית ובזכותו של העם הפלסטיני להקים מדינה עצמאית שמדינת־ישראל תהיה בן־הברית הטוב והחזק ביותר שלה.
גליון 1719 (12 באוגוסט 1970), עמוד 13
בנאומו האחרון דיבר ויליאם רוג׳רס בפירוש על הצורך בפית־רון שיתקבל על־ידי ״העם הפלסטיני״ .אפילו איש כמו ד״ר נחום גולדמן, המקורב להנרי קיסינג׳ר, שהיה רחוק מהרעיון הפלסטיני, מדבר עליו בהרחבה בימים האחרונים.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 12
״הערבים מוכי־התבוסה אינם רוצים בשלום, ולכן אין ברירה אלא להחזיק בבל השטחים, להתבצר ולהתכונן למלחמה הבאה.״ בין שני המחנות עמד העם הפלסטיני, אוכלוסיית השטחים המוחזקים — הגורם היחידי במרחב שהיה מעוניין באופן חיוני בפתרון של שלום, במהרה.
גליון 1531 (4 בינואר 1967), עמוד 12
אבל למרות ההסתייגות מאישיותו של שוקיירי, התקבל העיקרון, כי אירגון השיחרור מסוגל להוות מכשיר לאיחוד העם הפלסטיני. אבל כל אירגון ימשיך להתקיים כגוף עצמאי.
גליון 1569 (27 בספטמבר 1967), עמוד 11
באדם המכיר בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני, והחותר לשלום עימו, אני פונה מעל במה זו אל תושבי הגדה, ומבקש מהם לשים קץ למעשים אלה, כדי לאפשר הידברות לקראת הקמת פדרציה בארץ־ישראל.
גליון 1561 (2 באוגוסט 1967), עמוד 3
לצבא הפלסטיני יהיה מן הרגע הראשון ערך סמלי חשוב, כי הוא ימחיש את יישותו ועצמאותו של העם הפלסטיני, בפעם הראשונה בהיסטוריה. בתקופה הראשונה יהיה מוגבל לתפקידי בטחון־פנים, עד שתיוזצר האווירה המתאימה, וייעלמו החששות הנובעים מן ההיסטוריה הקרובה.
גליון 1561 (2 באוגוסט 1967), עמוד 10
שילמנו בדם אחינו עבור המצב הנוכחי, המאפשר לנו לעזור לעם הפלסטיני להקים את מדינתו. דם זה נשפך למען בטחון ישראל. … במילים אחרות: אנחנו מושיטים עזרה לעם הפלסטיני בהקמת מדינתו, תמורת הקמת הפדרציה, שתפקידה — בין השאר — לשמש ערובה לבטחוננו.
גליון 1562 (9 באוגוסט 1967), עמוד 12
יהיה צורך דווקא לנצל את הגיבוש הלאומי שלו, ואף לעודדו. כדי שהדו־שיח יהיה עם העם הפלסטיני, ולא עם מושליו הירדניים מאתמול.
גליון 1575 (8 בנובמבר 1967), עמוד 2
פלסטין תפעל להרחבת התיירות והמרצת ניצול אוצרות המים וים־המלח ומוצריו, והקמת ת־עשייה קלה- ריאן הגולים־מרצונם מבני העם הפלסטיני יהוד מקור לא קטן להכנסה כספית למדינה הזאת. • כטחץ: פלסטין תפעל להקמת מישמר־גבול במידת יכולתה, וברית־הגנה משותפת תיחתם בין ישראל ופלסטין. • מדיניות: מתוך ידיעה שהמטרה היא להגיע לפדרציה כוללת׳ תנהל כל מדינה את יחסי־החוץ שלה בנפרד, כולל מינוי נציג באו״ם. • ?
גליון 1686 (24 בדצמבר 1969), עמוד 3
הדבר תלוי לא במעט בהצהרות ובמעשים של ממשלת־ישראל. הדבר תלוי גם בהלכי־הרוח בעם הפלסטיני ובאירגוני־הפדאיון. מבחינה זו בוודאי היה קל יותר להגיע להסדר אילו היתה ראש־הממשלה משתדלת להגיע לדו־שיח עם מנהיגי העם הפלסטיני בשטחים המוחזקים, לפחות במידה שהיא משתדלת להגיע לדו־שיח עם מנהיגי הגויים.
גליון 1655 (21 במאי 1969), עמוד 19
נוסף לזאת, עצם קיומה של ״היוזמה הציונית״ הביא אותה לידי התנגשות עם־ המוני העם הערבי ברחבי ה איזור כולו. העם הפלסטיני, הקורבן העיקרי וה ישיר של הציונות, מנהל עתה מלחמת- שיחרור.
גליון 1645 (12 במרץ 1969), עמוד 10
״ח\¥0 05^70 שנתפס אצל אנשי החנליה, כתנב באנגלית וסו־פנה ״לעם השווייצי״ .נאמר בפתיחתו :״העם הפלסטיני קנרא לעם ייצי, בשס מנהיג ההתגוננות הלאומית, וילהלם טל, להבין ולסלוח את מה שעשינו היום.״ כרוז ההשמצה בת הנציחו ארבעת אנשי החוליה הטרו־י׳י ריסטית את עצמם: איברהים תאופיק יוסוף, אמינה דחבור מחזיקה ביד ארוסה עבד־אל־מוחסן חסן, שנהרג בפעולה, ומפקד החוליה התמונה ה״ היסטורית את זאת ל א ידעת עד לפני זמן קצי, היו אומרים ״אל־פתח״ ומתכוונים לבל אירגוני החבלה.
גליון 1653 (7 במאי 1969), עמוד 11
אפשרי גם בדרך הפוכה של מגע ישיר עם העם הפלסטיני. ^ 6ילד היי^ו מדינה דמוקראטית אמי־תית, היתד, ברירה זו מובאת עתה בפני הציבור, כדי שהציבור יכריע.
גליון 1612 (24 ביולי 1968), עמוד 9
הם רוצים כחיסול שיל־דרה העצמית של העם הפלסטיני, והרוצים צ׳כוסלובקים מיליוני גרמנים מאיזור־גבול טון־השרירות של שירותי־הביט־לעזור לו בהקמת מדינתו החופשית — גם הבוגדני התפקיד על נקמה זאת היתד, חון.
גליון 1643 (26 בפברואר 1969), עמוד 9
זוהי מלחמה נגד בלייה לאומית -נגד מדיניות המבקשת להוציא את דצועת-עזה מתחום שטח־המחייה •טל העם הפלסטיני, ול צרפה למדינה השנואה עליהם.
גליון 1631 (4 בדצמבר 1968), עמוד 11
רק אחרי נסיגת צה״ל, ואיחודם מחדש של שני חלקי העם הפלסטיני, אפשר יהייה לגשת לבחירות דמוקראטיות, בחסות האו״ם, לשם הקמת שילטון פלסטיני ריבוני, שיקיים מבין האסירים יושבים על ה־המקופלות בתא שלהם, כשהם מחזיקים ספרים שקיבלו מקרוביהם ונתרמו לספרייה המרכזית של המשכילים את הסכם השלום עם ישראל.״ מה נותר חוץ מזה?
גליון 1531 (4 בינואר 1967), עמוד 13
יש לו די חבלנים וסוכנים׳ והמוני העם הפלסטיני תומכים ברעיון שוקיירי ראש הממשלה 7המדינה הפלסטינית די הצורך, כדי שיוכל לסכן את חוסיין.
גליון 1526 (30 בנובמבר 1966), עמוד 10
תנועת המכוניות הופסקה למשך 15 דקות, מורים הצטוו להרצות בפני תלמידיהם על הפקרת ערביי פלסטין לנקמנות ישראל על־ידי חוסיין, והמטיפים במיסגדים נתבקשו להתפלל לעילוי נשמת חללי העם הפלסטיני, ״שנפלו קורבן לכדורי הצבא הישראלי והצבא הירדני.״ אך השבוע היה שייך, בלי ספק, לאחמד שוקיירי.
גליון 1694 (18 בפברואר 1970), עמוד 9
במילים אחרות: תהיה זאת הכרזת מלחמה טוטאלית על העם הפלסטיני, חיסול סופי ומוחלט של בל סיכוי לשלום.
גליון 1715 (15 ביולי 1970), עמוד 28
עכשיו יש לד ההזדמנות, לה חיכית - הוועידה השלישית של תנועת העולם הזה-כוח חוש תהיה מקום־הכינוס לכל האנשים החושבים במדינת־ישראל, של כל הרוצים בשלום־אמת, המוכנים תמורת שלום כזה לוותר על השטחים הכבושים, להסדיר את בעיית ירושלים כעיר בירה משותפת לישראל ולפלסטין, להכיר בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית משלו. הוועידה השלישית של תנועת העולם הזת־כוח חדש תהיה מקום המיפקד של מחנה השלום הישראלי, של כל אותם שההליטו לשים את מלוא כובד־משקלם על כף המאזניים, ולהטותה אל השלום ונגד המלחמה.
גליון 1716 (22 ביולי 1970), עמוד 23
עכשיו יש לד ההזדמנות, לה חיכית - הוועידה השלישית של חתונת השלם הזה-כח חדש תהיה מקום־הכינוס לכל האנשים החושבים במדינת־ישראל, של כל הרוצים בשלום־ אמת, המוכנים תמורת שלום כזה לוזתר על השטחים הכבושים, להסדיר את בעיית ירושלים כעיר בירה משותפת לישראל ולפלסטין, להכיר בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית משלו. הוועידה השלישית תהיה מקום המיפקד של מחנה השלום הישראלי, של כל אותם שהחליטו לשים את מלוא כובד־משקלם על כף המאזניים, ולהטותה אל השלום ונגד המלחמה.
גליון 1655 (21 במאי 1969), עמוד 14
ה 3רוד דיעות ״אנו מוכנים לכך כדי להציל את העם הפלסטיני מדיכוי ישותו, ממלחמה עקובה-מדם העלולה להביא עליו חורבן, ממזימתו הח דשה של האימפריאליזם״.
גליון 1611 (17 ביולי 1968), עמוד 13
חוששני שהתוכנית כולה לא נועדה אלא לספק אליבי להתנחלות מיידית לאייר הירדן, התנחלות שתשים לאל בל אפשרות של שלום עם העולם הערכי ועם העם הפלסטיני, התנחלות שתמשוך פעולות-איבה משני הכיוונים, מלפנים ומאחור, בשם שנייר־זבוכים מושר את הזבובים.
גליון 1640 (5 בפברואר 1969), עמוד 13
וזה היה בימים הטובים ההם, כשהרבה אנשים נאיביים בישראל סברו כי אירגוני־החבלה אינם אלא המצאה סורית, ולא התגלות אותנטית חדשה של העם הפלסטיני). השאלה שנשאלה בו במקום היתה: אם החבלנים הם שליחי סוריה, ופועלים על פי הד ראות ממשלת דמשק -מה היה הטעם כ* פעולת־תגמול נגד בפר ירדני ז והתשובה שניתנה, בשקט: לא בדאי לנו להתקיף את סוריה, כי הדבר יתפרש כהתקפה על מישטר פרו־סובייטי, בשליחות האימפריאליזם האמריקאי.
גליון 1632 (11 בדצמבר 1968), עמוד 9
״התנכלות זן של מר גונאר יארינג לקיום העם הפלסטיני הגיבור תדרבן אותנו להכפלת מאמצינו הקדושים לשיחרור מולדתנו השדודה,״ נאמר בהודעה.
