גליון 1526 (30 בנובמבר 1966), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

תנועת המכוניות הופסקה למשך 15 דקות,
מורים הצטוו להרצות בפני תלמידיהם על
הפקרת ערביי פלסטין לנקמנות ישראל על־ידי
חוסיין, והמטיפים במיסגדים נתבקשו
להתפלל לעילוי נשמת חללי העם הפלסטיני,
״שנפלו קורבן לכדורי הצבא הישראלי והצבא
הירדני.״
אך השבוע היה שייך, בלי ספק, לאחמד
שוקיירי.
גליון 1694 (18 בפברואר 1970), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

במילים אחרות: תהיה זאת הכרזת
מלחמה טוטאלית על העם
הפלסטיני, חיסול סופי ומוחלט של
בל סיכוי לשלום.
גליון 1715 (15 ביולי 1970), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

עכשיו יש לד ההזדמנות, לה חיכית -
הוועידה השלישית של
תנועת העולם הזה-כוח חוש
תהיה מקום־הכינוס לכל האנשים החושבים במדינת־ישראל, של כל הרוצים
בשלום־אמת, המוכנים תמורת שלום כזה לוותר על השטחים הכבושים, להסדיר
את בעיית ירושלים כעיר בירה משותפת לישראל ולפלסטין, להכיר בזכותו של
העם הפלסטיני להגדרה עצמית משלו.
הוועידה השלישית של
תנועת העולם הזת־כוח חדש
תהיה מקום המיפקד של מחנה השלום הישראלי, של כל אותם שההליטו לשים
את מלוא כובד־משקלם על כף המאזניים, ולהטותה אל השלום ונגד המלחמה.
גליון 1716 (22 ביולי 1970), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

עכשיו יש לד ההזדמנות, לה חיכית -
הוועידה השלישית של
חתונת השלם הזה-כח חדש
תהיה מקום־הכינוס לכל האנשים החושבים במדינת־ישראל, של כל הרוצים בשלום־
אמת, המוכנים תמורת שלום כזה לוזתר על השטחים הכבושים, להסדיר את בעיית
ירושלים כעיר בירה משותפת לישראל ולפלסטין, להכיר בזכותו של העם הפלסטיני
להגדרה עצמית משלו.
הוועידה השלישית
תהיה מקום המיפקד של מחנה השלום הישראלי, של כל אותם שהחליטו לשים
את מלוא כובד־משקלם על כף המאזניים, ולהטותה אל השלום ונגד המלחמה.
גליון 1773 (24 באוגוסט 1971), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

השאלה היא רק מה יגיד הנגיד עצמו ן
הרצי :
ששץ והרוצים :
מייו ץ
מו סוו ה
23 ראשי הערים מהגדה המערבית, ש התכנסו
בשבוע שעבר בבית-הספר הק תולי
בבית־סחור, עשו היסטוריה בתולדות
העם הפלסטיני. היתד, זו הפעם הראשונה
מאז מלחמת ששודהימים שקבוצה כה
גדולה של מנהיגים פלסטיניים התארגנה
לכנס פוליטי.
גליון 1655 (21 במאי 1969), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

ה 3רוד
דיעות
״אנו מוכנים לכך כדי להציל את
העם הפלסטיני מדיכוי ישותו,
ממלחמה עקובה-מדם העלולה להביא
עליו חורבן, ממזימתו הח דשה
של האימפריאליזם״.
גליון 1611 (17 ביולי 1968), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

חוששני שהתוכנית כולה לא נועדה אלא
לספק אליבי להתנחלות מיידית לאייר הירדן,
התנחלות שתשים לאל בל אפשרות של שלום
עם העולם הערכי ועם העם הפלסטיני, התנחלות
שתמשוך פעולות-איבה משני הכיוונים,
מלפנים ומאחור, בשם שנייר־זבוכים מושר את
הזבובים.
גליון 1640 (5 בפברואר 1969), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

וזה היה בימים הטובים ההם, כשהרבה אנשים נאיביים
בישראל סברו כי אירגוני־החבלה אינם אלא המצאה סורית,
ולא התגלות אותנטית חדשה של העם הפלסטיני).
השאלה שנשאלה בו במקום היתה: אם החבלנים
הם שליחי סוריה, ופועלים על פי הד
ראות ממשלת דמשק -מה היה הטעם כ*
פעולת־תגמול נגד בפר ירדני ז
והתשובה שניתנה, בשקט: לא בדאי לנו להתקיף את
סוריה, כי הדבר יתפרש כהתקפה על מישטר פרו־סובייטי,
בשליחות האימפריאליזם האמריקאי.
גליון 1632 (11 בדצמבר 1968), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

״התנכלות
זן של מר גונאר יארינג לקיום העם הפלסטיני הגיבור
תדרבן אותנו להכפלת מאמצינו הקדושים לשיחרור מולדתנו
השדודה,״ נאמר בהודעה.
גליון 1601 (8 במאי 1968), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

אלה, דווקא אלה, תומכים כרעיון המכיר
כקיום העם הפלסטיני והחותר לקראת שלום
צודק והוגן עימו.
גליון 1593 (13 במרץ 1968), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

הכרוז המוחה נגד הפעלתם חסרודההת־חשבות
של תקנות ההגנה לשעת חירום
, 1945 בישראל, גם מדבר על ״תמיכה
במאבק השיחרור של העם הפלסטיני״ —
מבלי להבהיר למה הוא מתכוון.
גליון 1515 (14 בספטמבר 1966), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

ואילו מתחרי שוקיירי, אנשי השלטון
הסורי, הפריחו את הסיסמה האבסורדית, אך המסוכנת, של ״מלחמת שיחדור לאומית של
העם הפלסטיני״ ,כדי להצדיק מלחמת־גרילה טרדנית לאורך הגבול.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

מלחמת ששת־הימים נתנה לישראל כפעם
הראשונה אפשרות ממשית להוציא נידכך מרכזי
מן החומה הזאת.
עם ערבי שלם — העם הפלסטיני, שהוא מרכז הכרחי לכל
מערך אנטי־ישראלי — הובא לפתע במגע בלתי-אמצעי עם
ישראל.
גליון 1554 (14 ביוני 1967), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

בעיית הפליטים לא תיעלם.
לא ייעלם העם הפלסטיני, החדור הכרה לאומית משלו.
אלף ואחת הגבעות האחרונות, התלויות ועומדות בין ישראל ושכנותיה, לא ייעלמו.
גליון 1215 (4 בינואר 1961), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

כל אבי משפחה יעשה את חשבונו שלו. תחת לחשוב על הזכות הקדושה של
העם הפלסטיני, הוא יתחיל סוף־סוף לחשוב על האינטרס של משפחתו ועל עתיד ילדיו.
גליון 1675 (8 באוקטובר 1969), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

כל קול ערבי הניתן למפלגה הדוגלת בסיפוח, המתכחשת
לזכויות העם הפלסטיני — אינו רק יריקה בפני הכבוד
הערבי.
גליון 1665 (30 ביולי 1969), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

אנו מוסרים בידיה להחליט על בעיות־גורל
כגון הכרה או אי־ההכרה בישותו הלאומית
של העם הפלסטיני, על השאלה אם
לסייע או לחבל ביוזמת־השלום של המעצמות,
אם לבצע או לא לבצע מעשים שיובילו
בהכרח למלחמה כללית חדשה.
גליון 1680 (12 בנובמבר 1969), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

הצעתם, כפי ש־סמעה
באוזני הנשיא, היתד, ההצהרה ה־׳
סונה על הדרך בה תלך הסיעה בארבע
נים הבאות:
ויעת העולם הזה — כוח חדש סבורה,
המשימה העליונה המוטלת על ממשלת
ישראל בכהונתה הקרובה היא השגת השלום
בינינו לבין העולם הערבי, ובראש
ובראשונה בינינו לבין העם הפלסטיני. אנו
מאמינים כי משימה זו ניתנת להגשמה,
תוך שמירה על בטחונה וריבונותה של
מדינת ישראל, נתמוך בכל ממשלה שתכלול
בקוזי־היסוד שלה תוכנית מעשית בכיוזן זה.
גליון 1682 (26 בנובמבר 1969), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

הם
תובעים לנתק את אוכלוסיית השטחים המוחזקים משאר
חלקי העם הפלסטיני והעולם הערבי. הם תובעים להחמיר
את העונשים, להפוך את בתי־הסוהר גיהינום לאסירים ערביים,
להרחיב את שיטות העינויים, לתלות את החבלנים
הנלכדים, להשמיד כפרים, לגרש המונים.
גליון 1682 (26 בנובמבר 1969), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

האם היחס הרשמי אליהם, מתוך כניעה
ללחצים פוליטיים, אינו חבלה ברורה בעליית מאות אלפי
יהודים סובייטיים, שנשאו נשים בלתי־יהודיות?
עומדת בפני ישראל השאלה של העם הפלסטיני. לא
אכנס עתה לשאלה המדינית — אך מבחינת הצוק האלמנטרי,
איזו זכות יש לישראל לשלול את זכותם של שלושה מיליון
בני־אדם להגדיר את עצמם כאומה נפרדת, כאומה הפלסטינית,
ולהיות במדינה לאומית משלהם, תהת הדגל הלאומי
שלהם?
גליון 1724 (16 בספטמבר 1970), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

שנית: לדרוש את שילובם של הפלסטינים המתונים
במשא־ומתן ובהסדר. להכיר רשמית בקיומו של העם הפלסטיני,
בזכותו ליישות לאומית עצמאית בצד ישראל.
גליון 1714 (8 ביולי 1970), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

עמדנו מול פני העולם הערבי,
מול פני העם הפלסטיני, ויכולנו
לדבר אליו אז פניפ-אל־פנים.
גליון 1765 (30 ביוני 1971), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

.
•< המיפגש צריך להתבסס על עמדות־היסוד של שני הצדדים: קיומה הריבוני של ישראל
מצד אחד, הכרה בזכויות העם הפלסטיני והחזרת השטחים הכבושים (מאז )1967 מצד שני.
גליון 1711 (17 ביוני 1970), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

כאשר יטלו על עצמם את האחריות של
הנהגת מדינה ריבונית, המוכרת על־ידי ה־או״ם
ועל־ידי משפחת העמים — לא יוכלו
עוד הפלסטינים להמשיך במלחמת הטרור
נגד ישראל — באם ימשיכו להפעיל את
צבאם, או את אירגוני החבלה — הם יהיו
צפויים לגינוי ולסנקציות בינלאומיות —
תגובה ממנה הם משוחררים עתה.
כאשר יושג, בדרך זו, ההסדר עם הפלסטינים,
תוכשר ממילא הדרך לשלום עם שאר
מדינות ערב.
גליון 1441 (20 באפריל 1965), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

כי סין הקומוניסטית, הסביר
אל־שוקיירי בתום ביקור של 15 יום שם,
היא עתה בת־בריתו של העם הפלסטיני.
״היא הבטיחה את מלוא העזרה המדינית
והצבאית לשיחרור פלסטין.״
שוקיירי(בחליפה לכנה) ואל־מדני (מעיל ארור) כפקין
טיפוס מאוס וטיפוס כמו מאו
פגישה בבאנדונג
ן* עניין התחיל ב־ ,1955 כאשר השתתף
( ן אל־שוקיירי בוועידת באנדונג.