חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 316 תוצאות (מציג 201 עד 225)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1178 (20 באפריל 1960), עמוד 7
חסן אל־עיסא בינם את גברי ביתו והכריז :״הכנופיות אינן נלחמות למען העם הפלסטיני, כי אם כדי לשדוד ולבוז למען עצמן.
גליון 1672 (17 בספטמבר 1969), עמוד 11
. ** אז המלחמה מופנים מבטינו, תק־וזתינו וחששותייו אל בני העם הפלסטיני בשטחים המוחזקים, בן־הברית הטיבעי לכל התחלה של שלום.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 30
אולם איך שלא יגדירו זאת דוברי הממשלה, זהו צעד ראשון בכיוון של הכרה דה־פאקטו בקיומו ו־במצ אותו של העם הפלסטיני. הפסקת־האש חזי ה על אותו טכסלס הטיעון הנבון, ההגיוני והמשכנע ביותר שהושמע עד כה נגד נימוקי הסתלקותה של ממשלת־ישראל משיחות יארינג, הושמע השבוע.
גליון 1717 (29 ביולי 1970), עמוד 10
אך אם תתנו לו זמן, אם בעלי־בריתו האמריקאיים יוסיפו לתמוך בו, הוא יבצע את הפשע הגדול ביותר בהיסטוריה כנגד העם הפלסטיני״. מיכחן למרגלים ציוניים ך * עיתונאית הפגינה את הסיבה ( | לפופולריותה הרבה בעיני כנפאני, בכך שנדה בראשה בהתלהבות מעלה־מטה בהסכמה לנאומו, ובהגיבה כמקהלה־יוונית־בת־אשה־אחת בקריאות־ביניים כגון :״אתה צודק בהחלט!
גליון 1712 (24 ביוני 1970), עמוד 11
יכולנו להכריז על נכונותנו להחזיר את השטחים שכבשנו, להכיר בזכויות העם הפלסטיני, לכונן מסגרת חדשה של דו־קיום ובטחון.
גליון 1740 (6 בינואר 1970), עמוד 39
ב דיון, נקט ח״ כ מנחם שמנע כל התארגנות פוליטית של העם הפלסטיני במשך שלוש וחצי שנים, כל ביטוי פוליטי, כל נציגות פוליטית, כאשר הוא טוען ש״אין למי להחזיר״ ,שאין כוח פלסטיני, שאין מישטר פלסטיני, הרי זה מבחינת ״הרצחת גם ירשת״.
גליון 1770 (3 באוגוסט 1971), עמוד 39
היום, כאשר תנועת הפידאיון מוכה ומבד דדת, לא מעט באשמת עצמה, אפשר ללכת באחת משתי הדרכים: לשמוח לאידם, לעזור לחוסיין לסיים את מלאכת הרצח, או להיפך — לפנות אל העם הפלסטיני, להושיט לו הכרה והכנה בשעתו הקשה ביותר, ולהציע לו הצ־עת־שלום נדיבה סבירה ומעשית לאלתר.
גליון 1749 (10 במרץ 1971), עמוד 25
עלינו לזעזע את הגברת, המסרבת בשמנו להכיר בקיומו של העם הפלסטיני, הגברת שאינה ישנה בלילות מפחד השלום.
גליון 1788 (8 בדצמבר 1971), עמוד 35
אני סבור שהחוק הירדני בשטחים המוחזקים צריך להתחלף, בבוא היום, בחוק, בשיפוט, במישפט ובמינהל שייקבע על־ידי העם הפלסטיני היושב בשטחים האלה, שיגיע לכלל הגדרה עצמית חופשית ודמוקרטית, על־יפי בחירתו ועל-פי דרכו.
גליון 1802 (14 במרץ 1972), עמוד 32
בר-לב חים, ומצטיינים במיוחד בהבנת הצורך החיוני למצוא פתרון לאומי לבעיית העם הפלסטיני, כתנאי חיוני לשלום אמיתי, שיחזיק מעמד במציאות.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 24
מ יזה מ<ד0.סר,וים מסוגו של דייו ״התפללו״ בפומבי שלא יהיה חוזה שלום, דינך ך,ך םט^״! 1 0 ״בהסדר ופיתרון״ מדיני עם העם הפלסטיני השכן. בשעה שהמדינה התמוגגה בפולחן אווילי למיצעד יופיו־,עצמאות, הציע הרמטכ״ל לוותר להבא על המיצעד, לתת ליום־ העצמאות צביון אזרחי במקום צבאי.
גליון 1638 (22 בינואר 1969), עמוד 14
התשובה היא ניצול הזמן הקרוב, בו אין על- יונותנד הביטחונית מוטלת כספק, לשם השגתהשלום עם העם הפלסטיני, שיביא בעירבו תיו
גליון 1613 (30 ביולי 1968), עמוד 13
.״ אורי אבנרי: כיוון ששר־החוץ חזר לפני כמה ימים בלבד על אותם הדברים בדיוק, שאם תוך זמן סביר לא ייכנס המלך חוסיין למשא־ומתן נשקול הידברות עם העם הפלסטיני — אני שואל: האס זוהי מדיניות־הממשלה?
גליון 1599 (24 באפריל 1968), עמוד 10
התנחלות בחברון בדרך זו תתפרש בעיני כל ערבי בגדה כהתנפלות ישירה בעתיד העם הפלסטיני, כצעד ראשון לקראת נישולו דארצו.
גליון 1581 (20 בדצמבר 1967), עמוד 10
כדי לא לאבד את שעת־הכושר תבענו לפתוח במיבצע יישוב הפליטים ולגשת להידברות מיידית עם העם הפלסטיני לשם הקמת מדינה פלסטינית. פצצה אטגסיית נזיגיגז על תל־ אביב 1פ;י כן היתה לנד התנגשות קצרה עם ח״כ דויד הכהן, יו״ר ועדת־החוץ־והביטחון, /שדיבר באותו דיון בשם מפא •׳י.
גליון 1678 (26 באוקטובר 1969), עמוד 35
:פי שמוכיח ה מי סמך הזה, דבר זה אינו נבון בלל ועיקר. להיפר: כ רובם של מנהיגי העם הפלסטיני רוצים במדינה פלסטינית תוך נדר עם ישראל, ומומחי הממשלה יודעים זאת.
גליון 1688 (7 בינואר 1970), עמוד 5
אולם השלום האמיתי, שאנו מייחלים לו, שאנו יודעים כי הוא אפשרי, הוא השלום הישיר עם העם הפלסטיני, אותו שלום שהגברת מאיר דחתה אותו כבלתי סביר וכבלתי מתקבל על הדעת.
גליון 1703 (22 באפריל 1970), עמוד 6
חבלה בקונגרס הפלסטיני בשבוע לפני כן מתה אגדה אחרת שלכם, לא פחות חשובה• במשך שנים אנחנו מכריזים שיש מקום לשלום ישיר, גלוי, פומבי, עם העם הפלסטיני, שישנה מנהיגות פלסטינית המוכנה לכך.
גליון 1741 (13 בינואר 1971), עמוד 19
מי שרוצת לספח את שיטחי ארץ־ישראל, מוכרח לשלול את קיום העם הפלסטיני. כהחלט, אולי. לפני שנתיים נערך מיש־ מינזר, מטעמים מצפוניים, לאומיים ודתיים; • התוכנית שהציגו הארמנים לא תאמה את מגמות הצביון העתיק שרוצה החברה לתת ליפו העתיקה.
גליון 1749 (10 במרץ 1971), עמוד 13
האם מותר לאיש שוחר־שלום ורודף־צדק להשאיל את שמו, תמורת תשלום נאות, כדי לעזור בהפצת עתון השוטף את מוח הציבור לטובת המלחמה ואי״הצדקן האם לא מוסרי יותר אדם כמו דוש ב״מעריב״ ,המטיף בגלוי לעושק העם הפלסטיני? כעורך עתון, איני רואה את עצמי די מוסמך ואובייקטיבי כדי לשים את עצמי כשופט הרמה העתונאית של עתונים אחרים.
גליון 1805 (4 באפריל 1972), עמוד 33
המדיניות עצמה נועדה לגזול שטח, שהוא נחלת העם הפלסטיני, ולהפוך אותו לשטח של מדינת ישראל, של התנחלות ישראלית.
גליון 1648 (1 באפריל 1969), עמוד 5
זה הוא דבר טבעי. פנו למוקד הכאב! פנו לעם הפלסטיני! תנו הוכחה על רצונכם הטוב. פיתרו את הטראגדיה הפלסטינית!
גליון 1448 (9 ביוני 1965), עמוד 13
הטענה: ההגנה העיקבית על זכויותיו המקופחות של העם הפלסטיני אינה צריכה לטשטש את ההגנה על זכויותיה של מדינת ישראל.
גליון 1661 (2 ביולי 1969), עמוד 12
בכל זאת שמעו רוב בעלי־שיחי בעניין בולט מאוד את האינפורמציה שהיתה בפי לגבי גיבוש הלכי- הרוחות בעם הפלסטיני בשטחים המוחזקים. בעוד שלא ארצות־הברית ולא ברית־המועצות מעוניינות להכיר ביישות הפלסטינית, אין הן מתעלמות מקיומה, מכוחה הגובר ומן הסכנות המחמירות והולכות הכרוכות בה. … הסברתי לבעלי־שיחי, כפי שאני מסביר לאישים המתאימים כישראל, שאם לא יוכל נשיא מצריים לקבל כסופו של דבר את הסדר־השלום, מחשש פן ייתקל בהתנגדות הפלסטינים, יהיה הפיתרץ הנכון הסדר־שלום עם הפלסטינים עצמם. הסדר בזה יקבל אוטומטית את תמיכתו של עבד־אל־נאצר.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 16
״ (העולם הזה .)1595 הצעתי שוב פתיחת משא־ומתן מיידי עם נציגי העם הפלסטיני. על כך זכיתי לתשובות חמקניות מפי הנואמים שבאו אחרי — שמעון פרס, ברוך אזניה ולוי אשכול.
