חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 161 תוצאות (מציג 26 עד 50)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1630 (27 בנובמבר 1968), עמוד 4
* 1 1111111111 הרצוג בעד הידברות עם הפלסטינים האלוף במילואים חיים הרצוג, מי שהיה הפרשן הצבאי של קול-ישראל במלחמת־ששת־הימים, ומראשי רפ״י, הוא אחד התומכים במציאת פיתרון במורח- התיכון תוך הידברות עם העם הפלסטיני. לאחרונה גילה הרצוג, כי לדעתו המדיניות ביחס לעם הפלסטיני צריכה להיות מכוונת תוף הנחה שההסכם שיושג, יושג דרכם, וייתכן אפילו, שלבסון?
גליון 1606 (12 ביוני 1968), עמוד 15
״ #״אנו תובעים כי ממשלת־ישראל תצהיר רשמית: ( )1״העם הפלסטיני, שבגללו פרץ הסיכסוך הישראלי—ערבי, הוא צד רישמי בסיב־סוך, ועל כן חייב להיות בבל משא־ומתן להסדר־שלום. ( )2״לא ייעשה כל הסדר לגבי עתיד הגדה המערבית ורצועת־עזה אלא על דעתו של העם הפלסטיני, כפי שתיקבע ב־מישאל־עם חופשי.״ יר 1שלים ירו שלים של פרעות ה־ 5ביוני היה יומה של ירושלים המיזר־חית.
גליון 1604 (29 במאי 1968), עמוד 11
אולם הסדר כזה, שייעשה מעל לראשו של העם הפלסטיני וללא הסכמתו האמיתית, ספק אם יחזיק מעמד. … אחרי נפילת המלך תוסיין, העשוייה להתרחש תוך שנה־שנתיים, עלול העם הפלסטיני לגנות את ההסדר שהוא לא היה שותף לו, בייחוד עם תישאר ירושלים בידי ישראל. … אני קורא לממשלה להכריז מייד: • ישראל מכריזה כי העם הערבי הפלסטיני הוא צד רשמי לכל הסדר במרחב. • ישראל לא תסכים לשום הסדר שלא יאושר בפה מלא, במישאל־עם כולל, על־ידי העם הערבי הפלסטיני. >• ישראל קוראת לעם הפלסטיני להקים מייד נציגות מוסמכת, לניהול משא־ומתן עם ישראל. • ישראל מוכנה לנהל משא־ומתן זה על בסים העיקרון של הקמת מדינה פלסטינית, שתהיה קשורה בקשרים בטחו־ניים, כלכליים ומדיניים עם ישראל.
גליון 1637 (15 בינואר 1969), עמוד 13
אולם השר אומר שיש לשקול היטב אם כדאי להכיר בעם הפלסטיני, וכאן נעוצה הסיבה לכישלון המונומנטלי של ההסברה הישראלית. … האומנם סכור השר אבן כי באישורו שלו, ובאישורנו שלנו, תלוי קיומו או אי־קיומו של העם הפלסטיני? איזה תהום של זילזול נפערת כאן! … 9אחרי תשובה לשאילתה ישנה על יחם הממשלה לרעיון המדינה הפלסטינית : אורי אבנרי: אדוני ראש־הממשלה, מאז פירסס עיתון בריטי מכובד מאוד ש המלך חוסיין אמר שאם הפלסטינים ירצו להקים מדינה משלהם הוא לא יתנגד ל — קריאות העולם מכיר בקיום העם הפלסטיני, ובהיעדר יוזמה ישראלית להמחשת ישותו הלאומית של העם הזה במיסגרת התואמת את ביטחון ישראל, הרי באה ההמחשה בצורת אירגוני־הטרור, הרוכשים את אהדת העולם, והפוגעים פגיעה חמורה בביטחוננו.
גליון 1562 (9 באוגוסט 1967), עמוד 10
אם היה משהו משותף לכל המתווכחים בודיבוח זה, הרי זה חוסר־הגישה וחוסר־ההבגה לבעייה המהותית של יחסינו עם העולם הערבי, עם המרחב, ובראש וראשונה עם העם הפלסטיני. ממשלה שיש כה גישה, אשר הוצגה היום על־ידי חכר הכנסת כן־ אליעזר, שהטין? … אפשר למצות אותה כמשפט אחד: אנו, מדינת ישראל, פונים אליכם, העם הפלסטיני, ומציעים לעזור לכם בהקמת מדינה לאומית משלכם בפלסטין, כתנאי שמדינה זו תהיה קשורה בפדרציה כלכלית, כטהינית ומדינית עם מדינת ישראל.
גליון 1555 (21 ביוני 1967), עמוד 9
. • נעזור להקים כשטחים אלה מדינה ערכית פלסטינית, שתגלם את ישות העם הפלסטיני, על פי הכרעתו החופשית. • מדינת פלסטין תהיה קשורה כאמנת־היסוד שלה, כתנאי מפורש ורשמי להקמתה, כיחסים פדרטיכיים עם מדינת ישראל … אנשי דיין משתמשים עתה בסיסמות שלנו, מדברים על ״העם הפלסטיני״ (שעוד אתמול הכחישו את עצם קיומו) ,על ״עצמאות״ ערבית, על ״פדרציה״ וכיוצא בזה.
גליון 1539 (1 במרץ 1967), עמוד 2
היגי סוריה, שיפסיקו את מלחמתם נגד ישראל ויתפנו לחתירה רצופה נגד שלטונו של גואל העם הפלסטיני, חוס״ן ההאשמי. אנו הפלסטינים רואים במזימה זאת נעיצת־סכין בגב מלחמתי של העם הפלסטיני להחזרת פלסטין.
גליון 1629 (20 בנובמבר 1968), עמוד 25
*166131 מלאים המוכיחים כי קבל העם הפלסטיני בשטחים המוחזקים. כזה, מוכיחה שהם ואפילו לא היה כל זה נכון, אפילו לא היו בידי הממשלה דיווחים ישנה נכונות זו — גם אז היתד, הממשלה חייבת להכריז מצידה, והעולם, כי היא מוכנה לפיתרון זה, והיא חייבת לפעול בכיודן זה והרי עצם העובדה שהסיפוחיססים למיניהם מתנגדים אף לנסיון משוכנעים, כמוני, שהיה מצליח, אילו נעשה! … אף מילה רצינית אחת על יישוב פליטים; אף מילה רצינית אחת על גבולות; אף מילה רצינית אחת על קיום העם הפלסטיני. תוכנית-שלום של 6נקודות כבוד היושב־ראש, אנחנו מציעים לגולל את אבן־הנגף הזאת מן הדרך, ולהכריז בפומבי על תוכנית של שש נקודות: דו דיו בז• די דינו ס בון ( )1מדינת־ישראל חותרת לשלום רשמי והסדרי־ביטחץ ממשיים, ומוכנה לוותר תמורתם על כל סיפוח של שטחים מוחזקים, מלבד איחוד ירושלים. ( )2מדינת־ישראל מוכנה להגיע להסדר־שלום עם כל אומה ערבית, על 0מך עיקרון זה
גליון 1607 (19 ביוני 1968), עמוד 18
— אם יתברר שלא יימצא פיתרון צודי לעם הפלסטיני. כוונתן לפלל בעיות המרחב? / / 0מ £171 /א >0 05ך, 61 ^ 0ץ6/ — לבעיית־פלסטין. … לא יהיה פיתרון כלשהו ללא הסכמתו ו שיכנועו של העם הפלסטיני. זה מעל לב מו״מ מדיני. האם שמעת פעם על אדם המתמקח, ע חשבון ארצו?
גליון 1635 (1 בינואר 1969), עמוד 5
״ מי הסמיך את תאג׳י אל־פארוקי לדבר בשם העם הפלסטיני? או האם יש זכות לאל־ג׳עברי מחברון — המדבר בשם דת האיסלם שהיא מתנגדת להמתת חפים מפשע — לדבר בשם הפלסטינים? … אך גם לנו, ערביי ארץ־ישראל, יש מה לומר בנדון. גם אנחנו חלק בלתי־נפרד מהעם הפלסטיני, שהוא חלק בלתי־נפרד מהעם הערבי הגדול.
גליון 1430 (3 בפברואר 1965), עמוד 21
במאמר ארוך שהקדיש אל־איתיחאד ליום השנה העשירי לפרוץ המרד באל־ג׳יריה, נאמר :״ההתנכרות לזכויות העם הישראלי אין בה כדי להועיל למאבק למען החזרת הזכויות של העם הפלסטיני.״ וזאת, מבלי להזכיר את מאמרו של מיקוניס. … הנדרד; עצמית עד להיסרדות * צאר הביע את הערכתו על עמדתה ^ העקיבה של מק״י במלחמה למען זכויות העם הפלסטיני. אבל היו לו כמה שאלות. למשל: במצע של הוועידות הקודמות קבעה המפלגה הישראלית שהיא תומכת בזכות ההגדרה העצמית של ערביי ישראל — ״עד להפירדות״ .בזמן האחרון, המשיך הירדני, נידמה לו כי שוב אין עמדת מק״י כה ברורה והחלטית.
גליון 1566 (6 בספטמבר 1967), עמוד 9
כי בהחלטות ועידת־הפיסגה יש סעיף מרכזי, הדוגל ב״החזרת זכויות העם הפלסטיני״. אם יקכע העם הפלסטיני כי זכויותיו כאו על סיפוקן, תוך הסכם ישיר עם ישראל -יתרוקנו כל שאר החלטות הפיסגה מתוכנן.
גליון 1608 (26 ביוני 1968), עמוד 9
האיש שמשמיע — בצד שאר הצהרותיו הסותרות — הכרזות נועזות על הסדר עם העם הפלסטיני, ורמזים ברורים על האפשרות להקים מדינה פלסטינית תוך שותפות עם ישראל. … הוא סתם את הגולל על כל תקחה שהוא חותר להסכם־ אמת בין ישראל והעם הפלסטיני, הסכם האפשרי רק בדרך של כינון מדינה פלסטינית תוך ברית ביטחונית וכלכלית עם ישראל. הוא דיבר על איזשהו סידור בלתי־מחייב עם הפלסטינים, בלי הכרה ביישותם הלאומית, בלי הסכם מפורש ובלי חוזה רישמי.
גליון 1662 (9 בפברואר 1969), עמוד 12
״עלינו להיות ערים לזכותם של בני העם הפלסטיני ולמצבם הטראגי של הפליטים, בהם תלוי למעשה פיתרון ה־סיכסוך באיזור. על ישראל לעשות את הצעד הראשון לעיבוד תוכנית לפיתרון בעיית הפליטים.״ שייך אל-עטאונה גם לא היסס להסיק מסקנות מדבריו :״אם תיכשלנה שיחות הארבע — שלא באשמת ישראל — חייבים המדינאים הישראליים לפנות ישירות אל העם הפלסטיני שבתחומי השלטון הישראלי, ולפעול להקמת מדינה פלסטינית.
גליון 1651 (22 באפריל 1969), עמוד 13
״למרבה הצער, אין ישראל יכולה לקבל את המלך חוסיין כנציג העם הפלסטיני, המנהל עתה את עיקר המלחמה בנו, ושאינו מקבל את אפוטרופסותו. אך ישראל מוכנה לנהל משא־ומתן רשמי וסדיר עם הנהגת העם הפלסטיני. אם רוצים הפלסטינים עצמם לשתף את המלך חוסי־ן במשא־ומתן זוז, בוודאי לא תתנגד לכך ישראל.
גליון 1560 (26 ביולי 1967), עמוד 7
האם הערכים יסכימו לתוכנית הזאת? האם תביא הפדרציה לניתוק העם הפלסטיני משאר עמי ערב? מדוע צריך להחליט מיד? … היא אומרת: נחכה להידברות עם ממשלות־־ערב, אכל לא להידברות עם העם הפלסטיני, שעימו אפשר עכשיו להידבר. זוהי עמדה נוחה, פיקחית, אך עקרה לחלוטין.
גליון 1633 (18 בדצמבר 1968), עמוד 10
שאל אותו המראיין :״האם נכון שאמרת, לפני שבועיים, כי יתכן מאוד שנצטרך ב הריסות המושבה הגרמנית בחיפה אין חוסה לפני הבולדוזר אחד הימים לשבת עם מנהיגי אל־פתח ליד שולחן אחד?״ הידברות עם העם הפלסטיני, יתכן מאוד שהשיב ראש אגף המודיעין של צה״ל לאנשי אל־פתח יהיו הצד למשא־ומתן.״ שעבר :״כן. … לפי זה יש כל הסיכוי, שאירגוני המחתרת ישתלטו על העם הפלסטיני. לכן, כשיגיע היום ל־ אגדו ת צבא סינ ל ד מ ען משה דא נחשה!
גליון 1568 (20 בספטמבר 1967), עמוד 11
(ג) יש להצהיר חגיגית -וזה היה אולי, צריף להיות הסעיף הראשון -באוזני העם הפלסטיני, ששום החלטה לגבי גורל השטחים האלה לא תתקבל נגד הכרעתו החופשית של העם הפלסטיני עצמו.
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 11
אבל חיל־תותחנים, במאבק זה על נפש העם הפלסטיני ועל נפש העמים האחרים במרחב, צריך להיות פוליטי. … אנו נתונים במאבק על נפש העמים כמרחב אנו נמצאים במאבק על נפש העם הפלסטיני. הנה בא השר גלילי, ומציע לנו להקים תותח גדול.
גליון 1628 (13 בנובמבר 1968), עמוד 13
לאחר מכן קם ונאם נאום בלתי-צפוי, בו אמר, בין השאר: משה דיין אני רוצה לחזור לומר לכתובת של חברי־הכנסת אבנרי ואחרים, שהזכירו בדיון הזה את השלום עם הפלסטינים, שלפי מיטב ידיעתי הערבים הפלסטינים אינם רוצים, ככלל, לעשות שלום נפרד. … ״אתה יודע כמוני...״ הזהרנו את שר־הכיטחון מעל כמה זו, פעם אחר פעם, שזוהי אשליה מוחלטת, שקיום ה־מישטר הליברלי הוא מעשה נכון -בתנאי שננצל את הזמן למשא־ומתן רשמי, והשגת שלום. רשמי, עם העם הפלסטיני כשטחים. שר־הבטחון דיין 5מי המייצג אותם? … אורי אבנרי: זה נכון גם בשטח הדתו שלמה יעקב גרום: על חוקי הקדוש- ברוך־הוא איננו בעלי־בתים רגל, בגלל אי-נכונותו להציע שלום לעם הפלסטיני. בתיאור מפורט ניסה להוכיח כי המצב בשטחים הוא בכי טוב, וכי ההנהגה הערבית משתפת פעולה עם ה- מימשל הצבאי, וכי כל ההתפרעויות וה שביתות אינן אלא מעשי ידיהם של כמה צעירים חסרי״עורף.
גליון 1598 (17 באפריל 1968), עמוד 18
הצורה היחידה שכה תובל ישראל למנוע לחץ אמריקאי-סוכייטי משולב בזה, היא להגיע כעצמה להידברות ישירה עם העולם הערכי על־יידי הידברות עם העם הפלסטיני. אולם דווקא לפיתרץ זה אין אך תומך גלוי אחד בממשלת ישראל, למרות שהשר משה דיין השמיע לא פעם רמזים בכיוון זה.
גליון 1595 (27 במרץ 1968), עמוד 2
.״ ומה יקרה, כאשר ייעלם המלך? ,יהיה לנו יותר קל לדבר ישר עם הפלסטינים!״ השיב. למחרת ניתן היה לקרוא דיעה דומה מעל דפי הארץ, במאמרו של שלמה אבינרי. … לשם כך יש צורן רק בהחלטה נועזת ומנגנון ביצוע,״ ההצעה אל העם הפלסטיני, סיכם אבנרי, צריכה להיות פשוטה וברורה: הגשת עזרה פעילה ומאסיבית לשיחרור ״העולם הזה״ )29.12.55( 950 באיחור של 13 שנת החלק הערבי של ארץ־ישראל מכל שילטון זר, וכמונו כבית לאומי לעם הערבי הפלסטיני.
גליון 1615 (14 באוגוסט 1968), עמוד 26
פיתרון אמיתי של בעיית־הפליטים ייתכן רק על דעת שני העמים, העם הישראלי זה־עם הפלסטיני, תוך מאמץ משותף. מאמץ זה חייב להיות חלק מההסכם הבולל בין שני העמים האלה, הסכם שיחסל את המלחמה הלכה למעשה על־ידי כריתת אמנה בין שתי המדינות הלאומיות, מדינת־ישראל והרפובליקה הפלסטינית שתוקם. … להיפך, הא בהא תליא. בלי כיבוש ליבו של העם הפלסטיני לא נשים קץ לאירגוני־החבלה. לא יהיה שלום עד אשר אחרון הפליטים הרוצה לחזור לפלסטין, יחזור אליה, יחיה בה וישגשג בה.
גליון 1078 (28 במאי 1958), עמוד 14
מטרת אל־שוזא, כפי שהסתבר, מדברי -העדים, היתה למנוע הקמת המועצה המחוקקת בעזה, אשר הוצגה על־ידי המצרים כגוף עליון של העם הפלסטיני כולו .״אם היה מצליח במזימתו,״ קרא התובע ,״לא היה כיום לעם הפלסטיני גוף מוסמך, שינהיג אותו במאבק.״ בולם מוקיעים, אכל שלוש פעמים במשך ניהול המשפט הארוך ביקש ,הנאשם את רשות הדיבור.
גליון 1599 (24 באפריל 1968), עמוד 11
הוא הגיע למסקנה, ששום ממשלה ערבית אינה מסוגלת — אי אינה מעוניינת — לעזור לעם הפלסטיני; שכולן מוכנות להשלים עם קיומה של ישראל. לכן, אם רוצה העם הפלסטיני להינצל, עליו להפר אח השקט ולפתוח במלחמה נגד ישראל, ך* וא החל מארגן סביבו חוגים קטנים של פליטים, עזר } | לייסד ירחון אידיאולוגי בביירות ואסף תרומות לקיומו.
