חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 26 עד 50)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 26

אלה סולקו משום שנכנסו למאבק מזויין נגד העם הפלסטיני. והפכו לאוייבים פרקטיים של התנועה הפלסטינית. … בעיני העם הפלסטיני, אלה הוציאו את עצמם מכלל הוויכוח. … שחרמו יהיה בשילטון, נ׳ הוא יבולו אח ׳שואל״ נהנים מתמיכת רוב העם הפלסטיני. אז הוא היה מנהיג אש״ף. האמת היא שרוב העם הפלסטיני אינו תומך ברעיונות של ג׳ורג׳ חבש, אבל אני לא רואה שום פסול בג׳ורג׳ חבש, אם הוא לא מצטרף לכוחות העויינים את העצמאות הפלסטינית, והוא לא נכנס למזימות בינלאומיות נגד העצמאות הפלסטינית וייצוג העם הפלסטיני על־ידי אש״ף.
גליון 2709 (2 באוגוסט 1989), עמוד 7

וכשהוא נפגש, הוא הבהיר לשמיר את העמדה הפלסטינית הלאומית, שאומצה על־ידי אש״ף ועל־ידי העם הפלסטיני. לפגישה הזו לא היו תוצאות ״אני חושב שהפלסטינים טועים. … מאיגרסי״ ך} ומייני, כמו אישים פלסטיניים אחרים 1 1שאיתם דיברתי, חוזר שוב ושוב על ההצהרה שאש״ף הוא הנציג היחידי של העם הפלסטיני. רבים אמרו לי זאת בצורות שונות, לציטוט. … יתכן שהסבירו לו שתהליך של בחירות יגרום לפילוג בתוך העם הפלסטיני, וכך תדעך האינתיפאדה.״ לדיעה זו שותפים, אגב, גם קצינים בצנד רת־צה״ל.
גליון 1973 (25 ביוני 1975), עמוד 26

רצועת־עזה היא חלק חשוב משטח- המחייה שנותר לעם הפלסטיני. גרים בה ,״ 12.50/מן העם הפלסטיני כולו. … את התוכנית האלטרנטיבית מפרט רבין כלהלן : • ״קונפדרציה ישראלית־ירד נית ביהודה ובשומרון.״ חוסר הנכונות להציע פיתרון סביר לבעיית העם הפלסטיני. אינו שולל רק כל אפשרות להגיע לשלום בגבול המיזרחי. … רכין בניו-יורק (עם השואן אלי וייזל) היהודים רוצים במילחמה — בי שום מדינה ערבית אינה יבולה להסכים לשלום של ממש בלי הסכמת העם הפלסטיני. זהו הלקח העליון של 27 שנות קיומה של מדינת-ישראל.
גליון 2652 (29 ביוני 1988), עמוד 9

אש״ף מוכן לכך, מפני שסיבת־הקיום שלו אינה חורבןישראל, אלא הצלת העם הפלסטיני וזכויותיו, ובכללן זכותו לביטוי־עצמי דמוקרטי ולהגדרה־עצ־מית לאומית.״ • ״אש״ף מקבל את החלטות 242 ו־ .338 נמנע ממנו לאמר זאת בלי־תנאי — לא בשל מה שיש בהחלטות אלה, אלאבשל מה שאין בהן: אף אחת משתי ההחלטות אינה אומרת דבר על הזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני, ובכללן זכותו הדמוקרטית לביטוי־עצמי וזכותו הלאומית להגדרה עצמית. … חרך תגובות חריפות אלה, היה ברור כי הרוב הגדול של העם הפלסטיני מקבל את דד מיסמך. הדבר בלט בייחוד בעיתונות הפלסטינית במיז• רח־ירושלים, המבטאת את דעת האינתיפאדה. … וחשוב יותר: נראה כי יאסר ערפאת בטוח כי העם הפלסטיני בשטחים הכבושים, הנושא על גבו את האינתיפאדה, תומך במדיניות־השלום שלו.
גליון 2240 (6 באוגוסט 1980), עמוד 7

לפיכך, עד שיעלה המסך על המערכה הבאה, נתתי לעצמי עונש (וזה מגיע לי, כי אני חלק מן העם הזה, שבחר לעצמו את השילטון שהוא כנראה ראוי לו) — לכתוב את השורות הבאות עד שייגמר לי הדף: אש״ף הוא הנציג הלגיטימי של העם הפלסטיני; אש״ף הוא הנציג הלגיטימי של העם הפלסטיני ! אש״ף הוא הנציג הלגיטימי של העם הפלסטיני! אשף הוא הנציג הלגיטימי של העם הפלסטיני... יוסי אמיתי, קיבוץ גבולות • אכן, אש״ף הוא הנציג הלגיטימי של העם הפלסטיני... אס־או־אס1 להצלת השעה העברית המשודרת בארצות״הברית.
גליון 2329 (21 באפריל 1982), עמוד 26

האגף האופוזיציוני באש״ף עמד על כך שהדיאלוג יוגבל למיפלגה הקומוניסטית הישראלית (רק״ח) ושנוציא מתכולתו את כל הכוחות הישראלים הבלתי מארכסיס־טיים, בעוד שעמדתנו היתד, שהמארכסיזם אינו יכול להיות קריטריון, אלא שחייב להיות קריטריון אחר, לדעתנו יש להידבר עם כל הכוחות שמתקיימים בהם התנאים הבאים: ראשית: הסכמה לנסיגה מלאה מן השטחים שנכבשו בשנת . 1967 שנית: הכרה באש״ף כבנציג הלגיטימי היחידי של העם הפלסטיני. שלישית: הכרה בזכות העם הפלסטיני לכונן את מדינתו העצמאית בהנהגת אש״ף, שבירתה בירושלים. … באשר לאח אליאס פרייג /הוא הכריז כי אש״ף הוא הנציג הלגיטימי והיחידי של העם הפלסטיני. בהתבססו על לגיטימיות זו הציע לאירגון להכיר בישראל, כדי ״לחשוף את האמת בדבר העמדה הישראלית ההתנחלו־תית וההתפשטותית, העויינת לשלום,״ כפי שהבהיר העתון פלסטין אל ת׳וורה בגליונו מה־ 27 בינואר .1982 האח פרייג׳ לא קיבל על עצמו להכיר בישראל, אלא הציע להנהגתו הלגיטימית שתעשה כן, כתמורה להכרה ישראלית בזכויות העם הפלסטיני. … • האם לדעתך אין המהלכים וההודעות מטעם כמהאירנונים פלסטיניים מסכנות את אמינות המהפכה הפלסטינית ומעוררות ספק כאחדות העם הפלסטיני? האינך חושש שמא כמה אלמנטים משולהכים כשטחים הכבושים ינסו לממש את הקריאה לרצוח את אל־שווא ואליאס פרייג׳?
גליון 1653 (7 במאי 1969), עמוד 34

המלחמה נוהלה בשבילנו על־ידי אחרים, שלא דאגו כלל לטובת העם הפלסטיני ולא הכינו עבורו אפילו מקלטים לשעת סכנה.״ אינו נגד פיתרון כפוי. בסיפרו רוצה אה־מד אל־עג׳בה להוביל למסקנה ברורה אחת: העם היחיד אשר ניצח במלחמה הוא העם הפלסטיני .״במלחמה בין ישראל והערבים,״ הוא אומר ,״הובסו הערבים• אך אני ובני עמי הפלסטינים ניצחנו. … סופר אל־עג׳כה מסקנה ברורה ובראש וראשונה האנטרסים של העם הפלסטיני.״ הצעדה מיפגן יח>ד שנה והצעדה שלה.
גליון 1889 (14 בנובמבר 1973), עמוד 19

מדינת״ישראל תצהיר על הכרתה בקיומו של העם הפלסטיני ובזכויותיו החוקיות הנ״ל, ועל נכונותה להי כנס למשא־ומתן עם מנהיגות פלסטינית מוסמכת. במיסגרת זכותו להגדרה עצמית לאומית, יהיה העם הפלסטיני זכאי לבחור בהקמת מדינהפלסטינ יתעצמאית, בגדה המערבית וברצועת-עזה. … אם יחליט העם הפלסטיני להגשים את זכותו בדרך אחרת, יוחזרו לערבים זכויות לאומיות נאותות בירושלים המאוחדת.
גליון 2131 (5 ביולי 1978), עמוד 16

מדינות־ערב התכנסו בעיר ריבאט, בירת מארוקו, והחליטו כי אש״ף הוא הנציג החוקי הבילעדי של העם הפלסטיני. נציגו של המלך חוסיין הצביע בעד ההחלטה. … הוא מכיר באש״ף כבנציג החוקי של העם הפלסטיני. הוא תובע כי רצועת־עזה והגדה המערבית, וביכללד, ירושלים המיזרחית, תימסרנה לידי העם הפלסטיני, שיחליט לאחר מכן על המישטר הרצוי לו. … אך הוא לא יעשה זאת תוך עימות עם העולם הערכי, ולא תוך מילחמה עם העם הפלסטיני, שכניו מהווים עתה רוב גם כקרב נתיניו כגדה המיזרחית.
גליון 2326 (31 במרץ 1982), עמוד 8

הוא מייצג את העם הפלסטיני כשם שההנהלה הציונית ייצגה א(תנו לפני . 1948 ארבעה מיליון פלסטינים — וביכללם כ ל הפלסטינים בגדה וברצועה, רואים בו את הנהגתם הלאומית. … אף כי עוצמתה והי קפה של תוכניודשרון אולי לא נתפסו שם עדיין, מרגישים הכל במעומעם כי זוהי שעת״הגורל של העם הפלסטיני, וכי הוא לוחם עתה על עצם קיומו הלאומי, כש גבו אל הקיר. … הנשק העיקרי שד אובלוסיה כמצג כזה הוא כוח-הסבל, .העם הפלסטיני מצוייר בכוח זה כשפע. ההפגנות הסוערות בגדה וברצועה הן רק הביטוי החיצוני לכוח-ההתנגדות.
גליון 2417 (28 בדצמבר 1983), עמוד 64

כאשר הרימו ה״מורדים״ את נישקם נגד אחיהם הפלסטינים, ונגד המנהיגות הלאומית המוכרת של עמם, הם ניתקו את עצמם מן העם הפלסטיני. הם הפכו בוגדים, רוצחי־אחים, אויבי העם הפלסטיני. … כר קרו בו־זמנית שני דברים: • אויביו של ערפאת בתוך העם הפלסטיני בודדו את עצמם. הם הפכו אבר מדולדל, שאין עוד בכוחו לגרום לפילוג משמעותי. … אך הוא העריך שהעיתוי נכון, שמאזן־הכוחות סביר ושהאחריות לגורל העם הפלסטיני מחייב אותו למעשה. הוא עבר את הרוביקון.
גליון 2654 (13 ביולי 1988), עמוד 18

בתור המולדת סובלים בני העם הפלסטיני, אליבא דדרויש, ממוראות הכיבוש, אר אין הדבר מרפה את ידיהם. … דרויש מוקיע מעשי־נבלה גם בתור תוכו של העם הפלסטיני, מעשים ההופכים את רעיון השיבה אל המולדת לחזון־תעתועים. … ״ ההכרה העמוקה, שישראל איננה הגורם היחיד לטרגדיה של העם הפלסטיני, מלווה את שירת דרויש בשנים האחרונות.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 39

איש לא ייצג אית שאיפת־השלום של העם הפלסטיני, את נכונות אש״ה להשתתף כפיתרון סכיר, כמו. … למדתי ממך, במרוצת השנים, עד כמה עמוקה תהום אי־האימון בין העם הפלסטיני ובין המדינות הערביות, ועד כמה אי־אימון זה מוצדק. … הם רוצים לשעבד את אש״ף למגמות מדינוודהטירוף הערביות, החורשות על , גבו של העם הפלסטיני. הם רוצים להחזיר את העם הפלסטיני אל הימים הקודרים של המופתי, חאג, הם רוצים להזהיר את שותפיך וידידיך, את כל הרוצחים להביע לשלום, את יאסר עראפאת, את אנוואר אל־סאדאת: אם תתנו יד לשלום עם ישראל, דמכם יהיה בראשכם.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 26

השתדלתי ליצור מגע נפשי כבר בפסוקים הראשונים, בהזכירי את סעיד חטאמי ז״ל ואת סיבלות העם הפלסטיני — יחד עם הזכרת סיבלותיו של עם־ישראל. … מסעיד חמאמי, הפליט מיפו, למדתי דברים רבים. למדתי ממנו להבין את סיב- לות העם הפלסטיני בצורה האנושית, ה־בלתי־אמצעית ביותר. … לא הצלחתי לאתר אותו לפני שסעיד נהרג. מי מסוגל להבין את סיבדות העם הפלסטיני יותר מאשר אנחנו, היהודים הישראלים, שסבלנו כה הרכה כמרוצת ההיסטוריה?
גליון 2536 (9 באפריל 1986), עמוד 20

_ בין המלך והיו״ר (המשך מעמוד )11 של היחסים בין העם לבין עניינו, זכויותיו, הנהגתו וכוח־ההחלטה הפלסטיני הלאומי והעצמאי שלו.״ • ״לאיש אין הזכות לחלק את עמנו הפלסטיני בין מי שחיים בארץ ומי שנמצאים מחוצה • שלילת ״הרעיון של מולדת חלופית או מולדות חלופיות״ ,רעיון שיש בו ״איום על העם הפלסטיני ואיום על הארצות והעמים של המולדות החלופיות המוצעות.״ • שלילת ״נימה ציונית, הקוראת בגלוי ליישוב הבעיה הפלסטינית ממיזרח לנהר הירדן, הקריאה למולדת חלופית.״ הגדרות אינה קפריזה אישית או לאומית. … לא ירדן, אלא האוייב הישראלי, בחסות ארצות־הברית, הוא המונע בעד העם הפלסטיני מלהגשים את הזכות הזאת. כל בחירה פלסטינית בצורת היחסים בין המדינה הפלסטינית שתקום בעיקבות השיחרור וירדן או כל ארץ ערבית אחרת תתגשם כאשר תופעל זכות ההגדרה העצמית בשטח, בעיקבות פינוי הכובשים.״ (זהו מישפט ארוך ומסובך, אך הוא מכיל את כל התורה כולה). • ״זכות ההגדרה העצמית צריכה להוות את אחד העקרונות הבסיסיים שעל־פיהם תכונס הוועידה הבינלאומית. … • ״אש״ף ממשיך במאבקו הקשה והעקשני בכל צורותיו, ובראש וראשונה המאבק המזויין, כדי להגשים את הזכויות הבלתי־ניתנות־לעירעור של העם הפלסטיני, ובכללן זכותו להקים את מדינתו הלאומית העצמאית, אשר בירתה ירושלים, כבסיס איתן לשלום צודק ובר־קיימא ב־איזורנו״.
גליון 2638 (23 במרץ 1988), עמוד 5

לולא העונשים הכלכליים המוטלים על העם הפלסטיני הנצור כדי לשבור אותו(״נראה מי יתעייף קודם! … מכיוון שהדגל הלאומי קרוי בפי השילטונות ״דגל אש״ף״ ,משמשים עתה אלפי הדגלים האלה סמל לאחדות העם הפלסטיני תחת הנהגת אש״ף. רבין לא ירפה. … עורמת־התבונה השתמשה במנחם בגין כדי לעשות שלום עם מצריים ולהכיר ב״זכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני״. עכשיו היא משתמשת ביצחק שמיר כדי לסכל את המזימה הגדולה ביותר נגד העם הפלסטיני.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 42

מילחמודהעצמאות החלה כמילחמה בין שני העמים מחיים בארץ. העם הפלסטיני, שלא הסכים לחלוקת הארץ, שבה כולה ראה את מולדתו, תקף את היישוב היהודי. … בתום מילחמה ארוכה ומייגעת חתמה ישראל על הסכמי שביתת־נשק עם מצריים, ירח, לבנון וסוריה. העם הפלסטיני נעלם. שדם מקום עד המפה לא נקרא. … ירושלים המיזרחית, הגדה המערבית ורצועת־עזה. כמחצית העם הפלסטיני מצוי מאז באיזור־השליטה הישראלי.
גליון 2662 (7 בספטמבר 1988), עמוד 31

מזה 20 שנה לפחות אין ספק בכך שאש״ף מייצג את העם הפלסטיני, וכי אין לו נציג מוסמך אחר. אך האשליות פרחו. … אחרי תישעה חודשים של אינתיפאדה, שבהם הסתלק המלך חוסיין מכל יומרה פלסטינית, לא נותר שמץ של ספק בכך שהעם הפלסטיני סר למרותו של אש״ף, וכי אש״ף הוא ההנהגה המוסמכת היחידה של העם הפלסטיני. חתימתו תחייב את העם הפלסטיני, ושום חתימה אחרת לא תחייב אותו.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 60

העם הפלסטיני המשולל זכויות לאומיות, גיבש לעצמו הנהגה לאומית מוכרת ע״י מרבית מדינות העולם: אש״ף. הסכם על עתיד העם הפלסטיני, בו לא תשותף נציגותו המוסמכת, הוא הסכם חסר ערך. … על כוחות השלום בישראל לנצל את המצב החדש שיווצר בעקבות הסכמי קאמפ״דייוויד למאבק למען שלום כולל במזרח התיכון. תוכר זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ! יוזמן אש״ף למו״מ על הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל !
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 11

עתה מופעלת מדיניות חדשה, מדיניות של ניהול מילחמה פעילה נגד העם הפלסטיני בעם. מנצחת עליה הממשלה של ארצי, המאמינה יצאו הכל במצב־רוח מרומם. … השלב החדש הזה של המילחמה, הלובש ממדים של משבר, מתבטא בשלוש דרבים : ראשית, מדיניות פעילה לשבירת המיסגרת הלאומית, הפוליטית והאינטלקטואלית של העם הפלסטיני בשטחים הכבושים, בדי להשיג השלמה כלשהי של האוכלוסיה עם מצב- קבע של מיעוט לאומי בישראל הגדולה ; שנית, וחשובה ביותר, המערכה הנמרצת ליישב מאות אלפי ישראלים בשטחים הכבושים, לא רק בהתנחלויות כפריות אלא גם בערים חדשות, בדי לשנות באופן דרמאתי את המצב הדמוגרפי בשטחים אלה ן ושלישית, האיום במילחמה בלבניו, אשר מטרתה תהיה שבירת המיבנה הפוליטי של העם הפלסטיני, שהוא אש״ף. כל המיתקפה המשולשת הזאת נערכה עתה במרץ רב ובמחשבה רבה, על-ידי ממשלה שיש לה מטרות ברורות מאוד. אני מאמין כי העם הפלסטיני, והעם כולו, צריכים להתמודד עתה עם מציאות הטומנת בחובה סבנה חמורה לעצם קיום המיסגרת הלאומית של העם הפלסטיני.
גליון 2330 (28 באפריל 1982), עמוד 24

אורי אבנרי ביומנו האישי (העולם הזה )2327 קובע כי שלום עכשיו אינה מוכנה להגיע להסדר עם העם הפלסטיני, ולפיכן מציע כי השלום אליו חותרת שלום עכשיו ייכרת עם ״עם סימפאטי מאוד — העם ההולנדי.״ די לצטט כתגובה ממיסמך, שאותו פירסמה שלום עכשיו לפני כשנתיים : שלום עכשיו קוראת לממשלת ישראל לפתוח ביוזמה שתפרוץ את מעגל האיבה הישראלי־פלסטיני ותקדם אפשרות לפיתרון קבע באזורנו. … אומרים לנו: יש להכריע את אש״ף כדי להגיע לשלום עם הפלסטינים. לא אומרים לנו עם מי כן נעשה שלום ובאילו תנאים. … שלום עכשיו הינה ביטוי לכן שמאות אלפי אנשים אכן שותפים להכרה כי יש צורן חיוני ודחוף מאין כמוהו להילחם למען דמותה של מדינת ישראל, למען פיתרון הסיכסון עם העם הפלסטיני, וכנגד ההרס שזורעת ממשלת בגין בשטחים.
גליון 2385 (17 במאי 1983), עמוד 12

הנה נוכחנו בגבורתם האגדית של לוחמי העם הלבנוני ולוחמי העם הפלסטיני, אשר איפשרה לכוח זעום זה לעמוד בפני צה״ל במשך שלושה חודשים, שבהם יכלו כל הגורמים הזרים לפעול. … זה עדיף על כל עיקוף־דרך, כגון מסירת יפוי־כוח לירדן לנהל משא־ומתן על גורל העם הפלסטיני. זהו ציר המאמץ המישני( .סרטאווי לא היה משוכנע כי ארצות־הברית אכן רוצה בשלום. … שישית: אסור להניח לאיש להפריד בין חלקי העם הפלסטיני, ובמיוחד בין העם הפלסטיני בשטחים הכבושים ובפזורה.
גליון 1562 (9 באוגוסט 1967), עמוד 8

שוקיירי, אם יחזור מחר לפלסטין, יועמד לדין על-ידי העם הפלסטיני כפושע וכבוגד. את ההוכחות לכך לא קשה לספק. … היא מסמלת כרית כין ישראל לבין העם הערבי הראשון -העם הפלסטיני. המישטרים הדיקטטוריים מעבר לגבול — אלה הקרויים ״מהפכניים״ ,ואלה שהם ריאקציוניים בגלוי — בח־דאי ישמיצו את הפלסטינים ויטענו כי הם בוגדים. … באחד הוויכוחים בכנסת אמר ח״ב רק״ח, אמיל חביבי, כי ״העם הפלסטיני לא יקבל את מדינתו מפי הכובש.״ זה מצלצל יפה, אבל אין בכך שום ממש, כי מדינות רבות מאד ונכבדות מאד בהיסטוריה קיבלו׳ את עצמאותן מידי ״כובשים״.
גליון 2212 (23 בינואר 1980), עמוד 29

מובן שפאהום דבק בהחלטות גוף • אדואדד סעיד הוא אינטלקטואל בעל שם עולמי, איש אוניברסיטת קולומ ביה בניו־יורק, אחד הדוברים האינטלק טואליים העיקריים ישל העם הפלסטיני. הוא נפגש לא פעם עם ישראלים. … למעשה, אומרים כל התיש־ע ה, איש־איש כדרכו, כי הם מוכנים לבטל את האמנה ו/או את מגמותיה אם ״ישתנו הנסיכות״ ותינתן לעם הפלסטיני התמורה המתאימה. רכים מהם מתנים זאת כשינוי העמדה הישראלית, הדוגלת כ״ארץ־ישראל השלמה״ וכש־לילת קיומו או זכויותיו של העם הפלסטיני. … הצבאות הערביים נ שברו במילחמת ששת־הימים, בצורה מבישה ומשפילה. העם הפלסטיני נשאר לבדו, כשמחציתו חי תחת כיבוש, ומחציתו השנייה מפוזרת בארצות ערביות עוינות ומתנכרות.
