חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 347 תוצאות (מציג 276 עד 300)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1700 (1 באפריל 1970), עמוד 21
מ דוו גו ת טשתהיח 0 אחורי הקלעים, הסביר למדינאים כי לא יתכן מוצא של פשרה עם מפלסטינים. הבחירות הקרבות ובאות לנשיאות הרפובליקה דחפו את ראשי המפלגות לעמדות נוקשות.
גליון 1742 (20 בינואר 1971), עמוד 12
הם יודעים היטב כי ממשלת גולדה מאיר, על כל שריה׳ לוחמת בשצף־ קצף נגד הרעיון של הידברות ישראלית ישירה עם הפלסטינים, ומתנגדת בפירוש להקמת מדינה פלסטינית בשטחים המוחזקים.
גליון 1837 (15 בנובמבר 1972), עמוד 3
בין השאר הציע שראש־הממשלה תמנה אותו ליועץ שלה לענייני ביטחון לאומי, תרשה לו לערוך שורה של מסעות סו דיים לקאהיר ולדמשק, ולהיכנס למשא־ומתן י שיר עם הפלסטינים לשם השגת הסדד־שלום כולל. ראש־הממשלה הפסיקה אותו בזעם, נתנה לו הרצאה בת שעתיים וחצי על תולדות הציונות, וסיימה את ירחמיאלי הפגישה.
גליון 1632 (11 בדצמבר 1968), עמוד 11
הוא תקף את ראש עיריית שכם, חמדי כנען, על כי הכריז בטלביזיה הירדנית, לפני שבוע, שהעם הפלסטיני תומך כולו במלחמת החבלנים .״האם שכחת, כי הדת המוסלמית אוסרת המתת חפים־מפשע?
גליון 1560 (26 ביולי 1967), עמוד 6
פירוש ההצעה היא, בקיצור, כבוד היושב־ראש: • נעזור לעם הפלסטיני להקים רפובליקה פלסטינית, שתבטא את ישותו הלאומית, • נשלב את הצעת־העזרה שלנו כהצעה להקים כרית־מדינות, פדרציה או קונפדרציה של ארץ־ישראל.
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 16
הגורם המביא אנשים כמוהו לחיפוש פיתרונות־שלום עם הפלסטינים דוזקא אינו ריבוי מעשי־טרור בשטחים המוחזקים או בישראל — אלא הפוטנציאל העצום של הפלסטינים לחולל מהפכה בעולם הערבי עצמו.
גליון 1706 (13 במאי 1970), עמוד 11
כדי להגיע לשלום ללא כגידה, דרושים, לדעת המצרים, שני דכרים : החזרת כל השטחים המוחזקים (פרעון חוכ-הככוד למדינות ערכ) ומתן הזכות לפליטי פלסטין לכחור כין שיכה ופיצויים (פרעון חוב־הכבוד לעם הפלסטיני). הצרה היא, שאין המצרים מאמינים שממשלת ישראל מוכנה לכך.
גליון 1597 (10 באפריל 1968), עמוד 11
אילו הציע דיין כיתרון מדיני המוביל ל שלום -לפחות עם הפלסטינים -היה הופר כן־רגע לדמות היסטורית, והיה משאיר הרחק מאחריו את אשכול, אבן ודומיהם.
גליון 1655 (21 במאי 1969), עמוד 11
.״ אינני מהסס לומר, כי פאוזי אל־קאוק־ג׳י בגד ביפו ובעם הפלסטיני. אפילו סו־ללת־התותחים האחת והיחידה של חזית יפו, שפעלה מיאזור תחת פיקודו של סגן־ אלוף מהדי, הוא העביר למקום אחר.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 15
ההתעלמות של פראוור מבני עדות־המיזרח הנוצריות מזכירה קצת את דוברי אל־פתח בימינו, הטוענים כי היהודים בני עדות־המיזרח בישראל כלל אינם ישראלים, אלא ערבים בני־דת־משה, שיתחברו בבוא היום עם הפלסטינים נגד השלטון הציוני־האשכנזי. כשני המיקרים כאה טענה זו כדי להעלים את יהסי־הכוחות -הרוג הנוצרי כארץ־ישראל של אז, הרום היהודי כארץ־ישראל סיום.
גליון 1711 (17 ביוני 1970), עמוד 15
יחידות צ׳רקסיות, שהקיפו את הסביבה, הסתפקו בחילופי־יריות עם הפלסטינים שהתמקמו על הגגות• רק שני מחנות־פליטים הופגזו: מחנה וחדאת ומחנה ג׳בל חוסיין.
גליון 1748 (3 במרץ 1971), עמוד 17
. • מתן ערובות של ארבע המעצמות להסדר ולגכולות. • הברה מפורשת כעם הפלסטיני, באחד ממרכיבי הסיכסוך*. רק עקרון אחד מבין הארבעה תאם את מדיניות ממשלת גולדה מאיר — כריתת חוזה־שלום רשמי בין הצדדים.
גליון 1797 (9 בפברואר 1972), עמוד 18
במשך שני דורות לחמה גולדה מאירסון נגד הרעיון שיש זכויות כלשהן לפלס טינים — ואין היא מסוגלת להכיר בהן עתה, כשהמצב מחייב זאת (״לא קיים עם פלסטיני פגישתה עם המלך עבדאללה היתד, שיא חייה, עד למינוייה המפתיע לראש־הממשלה.
גליון 973 (7 ביוני 1956), עמוד 11
אולם כל עיד יהיו צעירים כאלה, לא מת עם פלסטין. מאוד רציתי להאריך את ביקורי, אך לפני עמדה תכנית קבועה מראש.
גליון 1430 (3 בפברואר 1965), עמוד 22
״ וקי ה ש בו ע • א רי הלב כי, מנכ״ל משרד־החוץ: ״מעולם לא היה קיים עם פלסטיני.״ • בתב ״ דבר ״ א לי ני סן, על ההצעה לצרף לממשלה את חיים צדוק שיטול את אחד מתיקיו של פינחס ספיר :״פיצול מנכסי צאן הנייר של ספרות התקופה המודרנית.
גליון 1652 (30 באפריל 1969), עמוד 26
בסימפוזיון בקול ישראל, היו המתווכחים תמימי דעים, שאין מוצא מן המלחמה הנוכחית — ללא הידברות עם הפלסטינים. עיתונאי המקורב למימסד כתב, שרק אם יאסיר עראפאת יחתום על התחייבות — אפשר להאמין שיימצא פתרון.
גליון 1636 (8 בינואר 1969), עמוד 15
זאת קריאה כימעט־גלוייה לממשלה לעלות על דרך של פיתרון מדיני עם הפלסטינים. השבוע השיב הרמטכ״ל לאותה שאלה.
גליון 1734 (25 בנובמבר 1970), עמוד 4
(לנו זה לא היה חשוב, כי ממילא איננו מאמינים באפשרות של שלום נפרד עם חוסיין, ורואים באשלייה זו מכשול להידברות עם הפלסטינים. ראה דו״ ח לבוחר). ואילו עיתוי הפירסום של ״מיסמך דיין״ ,בא, כפי שהסביר אבנרי בפרוטרוט בגליון שעבר, בעיקבות יוזמתו של דיין עצמו, כאשר ביקש את התערבות היועץ המשפטי.
גליון 1734 (25 בנובמבר 1970), עמוד 33
אני מציע, אדוני היושכ-ראש, שממשלת ישראל תכריז שהיא מכירה כקיומו של העם הערכי הפלסטיני ; שהיא מוכנה לנהל משא־ומתן אתו מייד, ככל דרך אפשרית; שאנו קוראים לעם הפלסטיני להקים נציגות, ונכיר ככל נציגות פלסטינית המוכנה לדכר אתנו; שאנחנו נותנים חופש־פעולה מדיני לאוכלוסייה כשטחים המוחזקים, שנחזיר את העסקנים שגורשו משם; ושלא נעשה דכר להצלת המישטר ה־האשמי כירדן.
גליון 1684 (10 בדצמבר 1969), עמוד 15
יתכן שעבד־אל־נאצר יכול היה להסתפק בפחות ממה שהוא דורש עתה (נסיגה כללית ומוחלטת של ישראל, תמורת הכרה בישראל ובגבולותיה הקודמים) ,לולא עמד במירוץ כה נואש עם הפלסטינים. כך חוזר כל ניתוח אל נקודת־המוצא: הפלסטינים.
גליון 1677 (22 באוקטובר 1969), עמוד 12
אם ממשלת ישראל תמשיך להתעקש שאינה מוכנה לדבר עם הפלסטינים, יהיו אלה המדינות הערביות — תחת השפעת אירגוני החבלה — שיעמידו הידברות זו כתנאי לכל הסדר.
גליון 1691 (28 בינואר 1970), עמוד 16
עיקרי ההצהרה: בקיפאון, בו נתון המרחב, ובהעדר נכונות ישראלית לגשת לשיחות ישירות עם הפלסטינים, זהו הפתרון המעשי היחידי ר,־ מסתמן.
גליון 1718 (5 באוגוסט 1970), עמוד 10
כיום רואה אל־חות את אל־פתח, את החזי ת הע מ מית ואת החזית מערב, אשר זנחו בתים טובים בארצות עשירות כדי לבוא ולהתיישב בארץ השייכת לעם הפלסטיני. שאלתי אותו אם אינו סביר שאנשים מסויימים, הבאים מן המערב, הם בעלי הבנה רחבה באשר לבעיות הסבוכות הקשורות בסיכסוך הישראלי—פלסטיני, ושכדאי שאלה יתיישבו בישראל ויפעלו מתוך המדינה למען השגת צדק ואחיזה.
גליון 1438 (31 במרץ 1965), עמוד 10
האמת היא כי בורגיבה נקט בכל מסעו קו ברור ועיקבי: ישראל עשתה עוול לעם הפלסטיני, והיא חייבת לתקנו. אילו אפשר היה לחסלה בכוח הנשק, יש טעם לדבר על כך, אך אין כל אפשרות כזאת.
גליון 1639 (29 בינואר 1969), עמוד 9
רק פתי יאמין כי אחרי ביצוע שלב זד, זיתן יהיה להחזיר אח שאר הגדה המערבית (כלומר: איוור שכם) למלך חוסיין או לעם הפלסטיני. ההתנחלות כביקעת-הירדן היא הכרזת-מלחמה ס.
