חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 352 תוצאות (מציג 326 עד 350)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1815 (14 ביוני 1972), עמוד 30
איפה צריכים להניח את הזכויות הלגיטימיות לעם הפלסטיני? אורי אבנרי: בגדה המערבית ובעזה !
גליון 1814 (7 ביוני 1972), עמוד 31
קראנו להם להבין כי כל דרך, השוללת את קיום מדינת ישראל, מובילה למלחמה ולאסון חדש לעם הפלסטיני, נוגדת את השלום, הצדק והרוח ההומאנית.
גליון 1704 (29 באפריל 1970), עמוד 15
טוינבי חוזר על טענתו כי בהימלטם מזרועות הנאצים, עשו היהודים עתל לעם הפלסטיני. הם הקימו להם בית לאומי על אדמתו, מבלי שתהיה להם זכות ממשית על כך.
גליון 1777 (22 בספטמבר 1971), עמוד 13
היה לנו מה לתת: שטחים עצומים שכבשנו, החזרת מאות אלפי פליטים חדשים שברחו, עצמאות לעם הפלסטיני, שלפתע נמצא בתחום שלטוננו. אלא מה?
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 18
״הפסדנו אחרי המלחמה הזדמנות גדולה לשלום עם הפלסטינים,״ מאמין אסי כיום. ההלם של פרשת גולדמן זרע בלב דורו של אסי את הספק אם אכן מעדיפה ממשלת ישראל שלום־אמת על סיפוח שטחים.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 21
אין לנו איתו גכול, מלכד כאיזור בית־שאן וכערכה. העניין שלנו הוא עם הפלסטינים.״ ״הייתי גזסדב רהיג־וזגזי״ ך* הכרזתו הקיצונית ביותר הגיע איש השנה של /תש״ל בסוף השנה.
גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 39
איפר הראל: חזוןיש עי הו, ת חיי תהמ תי ם. 11 אורי אכנרי: נובעת מכך המסקנה, שאין לנו עניין, ב רג עזה, לכבול את התארגנות הגורמים הפלסטיניים בשטחים המוחזקים, שהם הגורמים המתונים בעם הפלסטיני. יש לנו עניין, ברגע זה, לאפשר ולעודד התארגנות הגורמים הפלסטיניים בשטחים המוחזקים והקמת גוף פלסטיני ייצוגי בשטחים המוחזקים.
גליון 1787 (1 בדצמבר 1971), עמוד 29
אם רוצים בשלום תמורת שטחים, אפשר היום לעשות שלום עם מצריים, וגם שלום עם הפלסטינים. אם לא נזוז, כבוד היושבת־ראש, או שתהיה מלחמה, או שתהיה דחייה לכמה חודשים.
גליון 1836 (8 בנובמבר 1972), עמוד 32
״ רק כאשר יהיה ברור שאנחנו שואפים לשלום כאמת וכתמים, ושאנו מציעים פיתרון סביר ומכובד גם לעם הפלסטיני, נצליח ליצור אווירה בינלאומית אחרת נגד הטירור.
גליון 1840 (6 בדצמבר 1972), עמוד 31
כולם מסכימים להחזיק כשטחים ,״זמנית״, כולם מסכימים לא לתת זכויות לאומיות או אזרחיות לתושבי השטחים, לא להכיר כעם הפלסטיני, לא להציע תנאי-שלום סבירים, ולא לנקוט כשום יוזמת״טלום.
גליון 1644 (6 במרץ 1969), עמוד 10
, הזה של אבא אבן בנוי על עו ב דו ת כל הבניין כוז בו ת : • כאילו הצענו שהעם הפלסטיני יינתק מן העולם ה ערבי. כאילו הצענו שיקום שלום רק בין ישראל והמדינ ה הפלסטינית, מבלי שהדבר יהיה ק שור בהסדר עם שאר מדי- נות־ערב, ובעיקר עם מצריים.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 24
היתד, זו הופעתן הראשונה של החבלניות בקרב בין ישראל לעם הפלסטיני. אם לשפוט על־פי מה שאירע במקומות אחרים, כמו באלג׳יריה ובקונגו, יש כל הסיכויים שבעתיד הלא־רחוק יצטרכו חיילי־צה״ל להילחם בחיילות — או בנשים אזרחיות נושאות נשק ופצצות
גליון 1616 (21 באוגוסט 1968), עמוד 20
הסעיף השביעי בתוכניתו קבע: מדינות־ערב יחליטו, על־פי הסכם בינן לבין עצמן, להביא לידי פירוז המרחב, וכל המדינות החברות בליגה הערבית, יחד עם פלסטין, י קי מו איחוד פרראטיבי. להסכם זה תיכנס נם ישראל — כשהיש־ראליס הופכי ם לאזרחי האמנה הפדראלית הגדולה, בעוד מוב ט חו ת להם כל הזכויו ת — כנן קובל בהסדרים פדראליים מ עין אלה.״ ברור שהעיתונאי לא פירסם את הצעתו ללא אישור מוקדם מצד ההנהגה המצרית.
גליון 1639 (29 בינואר 1969), עמוד 13
בירושלים המאוחדת יש לתת, לפי תפיסה זו, מעמד לאו״׳ גם לעם הפלסטיני — תוך הפיכת העיר השלימה לסמל האח!
גליון 1635 (1 בינואר 1969), עמוד 13
שאם לא פן, הרי בכלל הפעייה האחת והיחידה הזאת, כגלל אי־הנכונות לתת לערכים מעמד כירושלים -לא יקום השלום בפלל, לא השלום עם הפלסטינים ולא שלום עם העולם הערכי, ואפילו לא השלום הכפוי שהשגריר יוסט והכריו חושפים עליו.
גליון 1631 (4 בדצמבר 1968), עמוד 14
ליוסף קפלן יש אינטרס אישי רב שיובל תימכר לוולפסון דווקא, והוא אינו • יחסה של מדינת־ישראל, שלא העלתה שום הצעה ממשית לשיחות עם הפלסטיניים .״נראה לי ששלטונות ישראל חוששים מתגובות אזרחיהם קריקטוריסט זאב צחוק במחנה כפייה טיניים מעבר לגבולות, בעיקר מירדן.
גליון 1578 (29 בנובמבר 1967), עמוד 9
.״ אולם למשפט חד־משמעי זה, הצמיד משפט שני, דו־משמעי ביותר :״המעבר הישראלי בתעלת־סואץ הוא חלק בלתי־נפרד מבעיית־פלססין *.הרמז ברור: אם יימצא פיתרון מוסכם לבעיית ארץ־ישראל, על״ידי הסכם בין ישראל והעם הפלסטיני, יוכלו אוניות ישראל לעבור בתעלה.
גליון 1711 (17 ביוני 1970), עמוד 23
למען הזהירות הוסיף: בתנאי שישראל תגיע להסדר גם עם הפלסטינים. כדי להפסיק מייד את האש ולפתוח ב־משא־ומתן להסדר, תבע עבד־אל־נאצר רק הודעה מופשטת על בחינת ישראל להיסוג.
גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 14
— היינו יכולים ליטול את היוזמה לידינו, למנוע את ההסלמה ואת חדירת מערכות־הנשק היקרות, לקדם פני לחצים עלינו, לבוא בדברים ישירים עם מצריים ו/או עם הפלסטינים, לכונן הסדר־שלום מוצק והדדי .
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 14
הממשלה מי מקשיב לייעץ 7 עם כיבוש הגדה המערבית ועזה, רבו התקוות להידברות עם הפלסטינים. לוי אשכול הבין לרחשי הציבור.
גליון 1798 (16 בפברואר 1972), עמוד 19
מאזן־הביניים של האפיזודה: שום הת קדמות לקראת שלום עם חוסיין, התרחקות נוספת משלום עם הפלסטינים. הממשלה מה שלא עושה השפל - עושה הזמן שר לשעבר נוסייבה מעל לראש למלך חוסיין, ואינו מוסמך לדבר בשמו.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 11
אחד המדינאים ניסה לשכנע אותי בטענה ששמעתי גם מפי אבא אב) ן :״יהיה יותר קל לכם להסתדר עם המלך, מאשר עם הפלסטינים. אלה יהיו יותר קיצוניים.״ אבל גם הוא לא שלל את ההגיון בנימוק הנגדי.
גליון 1751 (24 במרץ 1971), עמוד 9
מקלות־חיזרן ז ואולי כיתות־ירי? ואולי המושג שהמציא ,״עם פלסטיני־ירדני״ ,מרמז על הפיתרון העולה בדעתי, פשוט להעביר את המיטדד הזה על עבר־הירדן המזרחי?
גליון 1714 (8 ביולי 1970), עמוד 39
הכנסת קוראת לממ שלה להודיע על נכו נות ישראל להחזיר את ה שטחים ה מוחזקים, תמורת שלום־אמת, ולקרוא לממ שלות ערב ולעם הפלסטיני לפ תו ח מייד במגעים, בכל צורה שהיא.
גליון 1710 (9 ביוני 1970), עמוד 37
המלחמה שלנו היום אינה עם לבנון; היא עם הפלסטינים שיושבים שם. איזה טעם יש לבוא ולהציע ללבנון לעשות שלום, כשאנחנו יודעים שאין היא יכולה להשתחרר מהפלסטינים?
