חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 210 תוצאות (מציג 51 עד 75)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1700 (1 באפריל 1970), עמוד 14
הכריזו שאתם מוכנים לסגת מייד מכל השטחים הכבושים, בתנאי שלא ייכנס חזרה שום צבא ערבי. שאתם קוראים לעם הפלסטיני לקחת את גורלו בידיו ולהיוזכח שאינכם לוטשים עין על כיבוש שטחים. הכריזו שצבא ישראל לוקח איתו בחזרה רק ענף זית. תראו — תכבשו את לב העם הפלסטיני ותזכו בפרס היקר ביותר: שלום.״ ״מה זה בעצם חשוב עכשיו?
גליון 1568 (20 בספטמבר 1967), עמוד 11
(ג) יש להצהיר חגיגית -וזה היה אולי, צריף להיות הסעיף הראשון -באוזני העם הפלסטיני, ששום החלטה לגבי גורל השטחים האלה לא תתקבל נגד הכרעתו החופשית של העם הפלסטיני עצמו.
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 11
אבל חיל־תותחנים, במאבק זה על נפש העם הפלסטיני ועל נפש העמים האחרים במרחב, צריך להיות פוליטי. … אנו נתונים במאבק על נפש העמים כמרחב אנו נמצאים במאבק על נפש העם הפלסטיני. הנה בא השר גלילי, ומציע לנו להקים תותח גדול.
גליון 1628 (13 בנובמבר 1968), עמוד 13
לאחר מכן קם ונאם נאום בלתי-צפוי, בו אמר, בין השאר: משה דיין אני רוצה לחזור לומר לכתובת של חברי־הכנסת אבנרי ואחרים, שהזכירו בדיון הזה את השלום עם הפלסטינים, שלפי מיטב ידיעתי הערבים הפלסטינים אינם רוצים, ככלל, לעשות שלום נפרד. … ״אתה יודע כמוני...״ הזהרנו את שר־הכיטחון מעל כמה זו, פעם אחר פעם, שזוהי אשליה מוחלטת, שקיום ה־מישטר הליברלי הוא מעשה נכון -בתנאי שננצל את הזמן למשא־ומתן רשמי, והשגת שלום. רשמי, עם העם הפלסטיני כשטחים. שר־הבטחון דיין 5מי המייצג אותם? … אורי אבנרי: זה נכון גם בשטח הדתו שלמה יעקב גרום: על חוקי הקדוש- ברוך־הוא איננו בעלי־בתים רגל, בגלל אי-נכונותו להציע שלום לעם הפלסטיני. בתיאור מפורט ניסה להוכיח כי המצב בשטחים הוא בכי טוב, וכי ההנהגה הערבית משתפת פעולה עם ה- מימשל הצבאי, וכי כל ההתפרעויות וה שביתות אינן אלא מעשי ידיהם של כמה צעירים חסרי״עורף.
גליון 1598 (17 באפריל 1968), עמוד 18
הצורה היחידה שכה תובל ישראל למנוע לחץ אמריקאי-סוכייטי משולב בזה, היא להגיע כעצמה להידברות ישירה עם העולם הערכי על־יידי הידברות עם העם הפלסטיני. אולם דווקא לפיתרץ זה אין אך תומך גלוי אחד בממשלת ישראל, למרות שהשר משה דיין השמיע לא פעם רמזים בכיוון זה.
גליון 1615 (14 באוגוסט 1968), עמוד 26
פיתרון אמיתי של בעיית־הפליטים ייתכן רק על דעת שני העמים, העם הישראלי זה־עם הפלסטיני, תוך מאמץ משותף. מאמץ זה חייב להיות חלק מההסכם הבולל בין שני העמים האלה, הסכם שיחסל את המלחמה הלכה למעשה על־ידי כריתת אמנה בין שתי המדינות הלאומיות, מדינת־ישראל והרפובליקה הפלסטינית שתוקם. … להיפך, הא בהא תליא. בלי כיבוש ליבו של העם הפלסטיני לא נשים קץ לאירגוני־החבלה. לא יהיה שלום עד אשר אחרון הפליטים הרוצה לחזור לפלסטין, יחזור אליה, יחיה בה וישגשג בה.
גליון 1595 (27 במרץ 1968), עמוד 2
.״ ומה יקרה, כאשר ייעלם המלך? ,יהיה לנו יותר קל לדבר ישר עם הפלסטינים!״ השיב. למחרת ניתן היה לקרוא דיעה דומה מעל דפי הארץ, במאמרו של שלמה אבינרי. … לשם כך יש צורן רק בהחלטה נועזת ומנגנון ביצוע,״ ההצעה אל העם הפלסטיני, סיכם אבנרי, צריכה להיות פשוטה וברורה: הגשת עזרה פעילה ומאסיבית לשיחרור ״העולם הזה״ )29.12.55( 950 באיחור של 13 שנת החלק הערבי של ארץ־ישראל מכל שילטון זר, וכמונו כבית לאומי לעם הערבי הפלסטיני.
גליון 1675 (8 באוקטובר 1969), עמוד 6
מכתבים (ממשך מעמוד )5 בשלום — למה זד, לא תפנה בד,צעד, ל־מו״מ עם העם הפלסטיני היושב בתחומיה?״ בתום דבריו, פנתה המנחה, העיתונאית חנה זמר, בהערה לטדי קולק בי היתד, מעדיפה ״לוותר על השאלה הראשונה.״ השיב לה קולק :״למה, האם זה מפריע לך?
גליון 1078 (28 במאי 1958), עמוד 14
מטרת אל־שוזא, כפי שהסתבר, מדברי -העדים, היתה למנוע הקמת המועצה המחוקקת בעזה, אשר הוצגה על־ידי המצרים כגוף עליון של העם הפלסטיני כולו .״אם היה מצליח במזימתו,״ קרא התובע ,״לא היה כיום לעם הפלסטיני גוף מוסמך, שינהיג אותו במאבק.״ בולם מוקיעים, אכל שלוש פעמים במשך ניהול המשפט הארוך ביקש ,הנאשם את רשות הדיבור.
גליון 1603 (22 במאי 1968), עמוד 9
מביעים את דעתם לא רק שרים וחברי־כנסת, ולא רק אישים כמו יצחק רבין (נגד סיפוחים מפליגים) וחיים בר־לב (למען הסדר עם הפלסטינים) .גם אנשים פשוטים. כל אדם בישראל מתחבט בשאלות אלה. … הוא מוכן, כנראה, לאבד את כל יוקרתו בשטחים המוחזקים, לחזות בחורבן ההישג הגדול ביותר של חייו, ובלבד שלא להרגיז עיתון פלוני, או חוג אלמוני, העשויים להפריע לו במירוץ הקדחתני אל השלטון. הידברות בקרב בני העם הפלסטיני, שתדחוף אותם לידי אל־פתח או לידי חוסייך.
גליון 1602 (15 במאי 1968), עמוד 9
וכיוון שאתה מזכיר בעיתונך את יחסי עם עמוס קינן, אני מזכירה לך שהיה זה בדיוק עמוס קינן שקרא באוזני את מאמרי ״העולם הזה״ על מצב הערבים בישראל, ואת דברי התנועה השמית — אשר תבעה את חיסול חוקי־החירום ואת זכות ההגדרה העצמית לעם הפלסטיני. איני סבורה שאף אחד מן החותמים חתם, כדבריך, בהשפעתו של שמעון צבר. … רואה אתה, אם תישמע להיגיון הזה, גם אתה ״חסלו״ (ואני לא מסוגלת לגעת במילה הזא ת אלא במלקחיים) .חסלו של מדינת ישראל, משום שאתה נאבקת למען זכות הגדרתו העצמית של העם הפלסטיני. אתה רואה ו מי שחודר לנתיבי־התעמולה הגסים — שוב אינו מסוגל לסגת.
גליון 1599 (24 באפריל 1968), עמוד 11
הוא הגיע למסקנה, ששום ממשלה ערבית אינה מסוגלת — אי אינה מעוניינת — לעזור לעם הפלסטיני; שכולן מוכנות להשלים עם קיומה של ישראל. לכן, אם רוצה העם הפלסטיני להינצל, עליו להפר אח השקט ולפתוח במלחמה נגד ישראל, ך* וא החל מארגן סביבו חוגים קטנים של פליטים, עזר } | לייסד ירחון אידיאולוגי בביירות ואסף תרומות לקיומו.
גליון 1672 (17 בספטמבר 1969), עמוד 6
אין כל טעם להיאבק בעד זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני — מבלי לצאת באומץ לב .,גד הדיכוי, העינויים, הגירושים וההתעללות של מנגנון החושך בערבים.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 10
מצד אחד התמונה הציונית׳ השוללת לחלוטין את צידקת הטענות הערביות, המכחישה את קיום העם הפלסטיני ואת זכויותיו הלאומיות, המפנה אוזן אטומה למצוקת הפליטים הערביים של 1948 ושל .1967 מצד שני עובדת התעמולה הערבית, השוללת את זכות קיומה של ישראל כמדינה ריבונית, המתארת אותה בראש־גשר של האימפריאליזם, והמבטיחה (לפי גירסת אל־פתח) כי בפלסטין המאוחדת ישרור מישטר דמוקראטי, חילוני ובלתי־לאומי, שיעניק, כביכול, שוויון ליהודים ולערבים.
גליון 1678 (26 באוקטובר 1969), עמוד 37
אבנרי דיבר על מישטר הכיבוש ואמר: הזהרנו את שר־הביטזזון מעל במה זו, פעם אזזר פעם שק־וט (של צה״ל בשטחים) הוא מעשה נבון — בתנאי שננצל את הזמן ,והשנת שלום רשמי, עם העם הפלסטיני בשטחים. מייצג אותם? פרט לחבר־הכנסת אבנרי, היש מישהו המוכן לדבר מעז להשיב לן, שר הביטחון, שאתה יודע, כשם שאני יודע — ויכוח בינינו, כמדומני — מי מייצג את האוכלוסייה הפלס׳ לטעון — ואתה יכול להכחיש זאת — שאילו הצענו היום ואילו הצענו להנהגה זו הצעה סבירה ומתקבלת על היו אנשים אלה עושים שלום.
גליון 1629 (20 בנובמבר 1968), עמוד 11
הקמת היאחזויות אלה פירושה : הכרזתמלחמה על העם הפלסטיני, וע להעו לם ה ע רכיכ ול ו . … פירושה: מתן אור ירוק לכל היסודות הקיצוניים ביותר בעולם הערבי בכלל, ובעם הפלסטיני בפרט. כי אין אף ערכי אחד, במרחב השמי כולו, שיסכים לפיפוח רצו־עת־הירדן ורצועת-עזה לישראל.
גליון 1595 (27 במרץ 1968), עמוד 9
אילו ניסה עתה הגבול מצד מיליון רוצים העידו אין הם נותנים באמצעים זה של קו־המגן שוכנים כימעט וחצי בני העם הפלסטיני. כרגע הם בשלום, בהסדר, בהידברות. … ^/פירושו: הסדר מדיני כין ישראל והעם הפלסטיני . אחרות: מדינה פלסטינית! ו במילים פדרציה.
גליון 1583 (3 בינואר 1968), עמוד 3
אין עם הזקוק יותר לגיבורים לאומיים. העם הפלסטיני הפסיד את מלחמת תש״ח, ואת כל המלחמות והמערכות שבאו בעקבותיה. … הטבע אינו סובל חלל ריק. אם ישראל אינה מציעה לעם הפלסטיני פיתרון סביר לבעיית קיומו הלאומי — פיתרון התואם את האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של ישראל — יבואו אנשי אל־פחח ויורשיו של שוקיירי למלא את החסר.
גליון 1504 (29 ביוני 1966), עמוד 7
אנו רק התנגדנו לציונים, שהביאו מהגרים מכל העולם וגירשו את העם הפלסטיני מארצו.״ יחסית, היתר, זו תשובה מתונה.
גליון 1554 (14 ביוני 1967), עמוד 6
הוא יוצר איזון נבון בין צורכי הבטחון וההתפתחות של ישראל, וכין הזכויות הצודקות של העם הפלסטיני. הוא יכול להתקבל, בנסיבות שנוצרו עתה, על דעת העולם הערבי כולו.
גליון 1685 (17 בדצמבר 1969), עמוד 5
גם ענין זה לא נוצל, עד שהגענו למלחמה, ומיד עם הנצחון האדיר של צה״ל נפתחת הדרך להסדר ישיר בינינו לבין העם הפלסטיני. קמה ועדה מתוך מנהיגי פלסטין אלה, וביקשו לבוא במשא־ומתן עם ישראל, כדי לפתור את הבעיות. … הרשו לי גס לברן את אותה קבוצה, שבראשה עימד עזיז שחאדה, אשר לא נואש מאז 1949 ועד היום, למען הביא למשא־ומתן לשלום בין ישראל לעם הפלסטיני. תבקש ההסתדרות ממשלת ישראל לפתוח במשא־ומתן ישיר עם נציגי העם הנמצאים איתנו, למען שלום והבנה.
גליון 1705 (6 במאי 1970), עמוד 21
אולם על מה לדבר ז הרי גולדה מאיר טוענת, כי לדעתה לא קיים עם פלסטיני, שירושלים אינה נושא למיקוח, שעזה אינה נושא למיקוח, שהגולן אינו נושא למיקוח, שחברון ובית״לחם אינן נושא למיקוח, שקלקיליה וטול-כרם אינן נושא למיקוח. … כמה שבועות לפני כן הכחישה את עצם קיומו של העם הפלסטיני **.זה נובע מן ההגיון הישראלי הישן- נושן — סיפוח שטחים, חיסול האוכלוסייה.
גליון 1449 (16 ביוני 1965), עמוד 18
על־ידי עמדה קיצונית — המזדהה לעתים אפילו עם דעות המערערות על עצם קיום המדינה — תקשר, מפלגה כזו על פתרון בעיותיו של העם הפלסטיני. ערביי ישראל עלולים איפוא להישאר שוב ללא מסגרת חוקית, בה יוכלו להיאבק על דרישותיהם הצודקות.
גליון 1555 (21 ביוני 1967), עמוד 3
אפשר היה למנות ממשלה זמנית של פלסטין, שתדבר בשם העם הפלסטיני, תוך שותפות עם ממשלת ישראל. אפשר היה להבריז מיד על מישאל־־עם, שייתן לערביי פלסטין הזדמנות לאשר צעדים אלה, התואמים כלי ספק את רצונם.
גליון 1657 (4 ביוני 1969), עמוד 13
כדי שלא ייווצר, חלילה, הרושם המוטעה שבבל זאת דואג מישהו בישראל לגורל העם הפלסטיני, ממהרים העורכים לציין כי גם אני הצבעתי בעד ״סיפוח ירושלים״ .אין העורכים טורחים להוסיף כי אמרתי בעת ההצבעה, ומאות פעמים לאחר מכן, שאני דוגל בהפיכת ירושלים המאוחדת לבירה משותפת של מדינת־ישראל ומדינת־פלסטין( .למעשה נאמר לקורא: חשבתם שיש צדיק אחד בסדום?
