חיפוש: "השטחים המוחזקים"
נמצאו 460 תוצאות (מציג 201 עד 225)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1625 (23 באוקטובר 1968), עמוד 9
לכן אפשרי השלום עם חוסיין, בתנאי שממשלת־ישראל תהיה מוכנה לשלם את המחיר — ויתור על השטחים המוחזקים, כולם או רובם המכריע, וקביעת נוכחות ירדנית כלשהי במקומות הקדושים.
גליון 1568 (20 בספטמבר 1967), עמוד 22
על כן החלטנו לפתוח ב־מיכצע גדול להפצת רעיון הפדרציה כישראל, כשטחים המוחזקים, כמרחכ וכעולם. כחלק השום ממיכצע זה אנו מתכוננים לכקש מכל ישראלי המטייל כשטחים המוחזקים -למלא שליחות של שלום והכנה.
גליון 1576 (15 בנובמבר 1967), עמוד 7
נוצר בישראל בדיוק דוגמה שניה: באחד הנאומים שלי התקפתי שר מטויים, על כי הוא משמיע בציבור דיעות קיצוניות בזכות סיפוח כל השטחים המוחזקים. אך למה לגנות דוזקא את אשכול?
גליון 1730 (28 באוקטובר 1970), עמוד 13
בין השאר: • אל־סאדאת חזר על נכונות ממשלתו, בעיקבות החלטת עבד־אל־נאצר, להכיר בקיומה של מדינת ישראל ולתת מעבר לספינותיה בסואץ, תמורת נסיגה מן השטחים המוחזקים. #המינוי החשוב ביותר מטעם הנשיא החדש הוא מינויו של מחמוד סאוזי כראש־הממשלה.
גליון 1665 (30 ביולי 1969), עמוד 12
אנו מוסרים בידי ממשלה זו את ההחלטה אם לספח את השטחים המוחזקים, אם להתנחל בהם, או לעשות בהם מעשים אחרים שימנעו לנצח שלום בינינו לשכנינו.
גליון 1680 (12 בנובמבר 1969), עמוד 16
אולם בעוד שנאצר מנסה להציג שלב זה כתחילתה של מערכה לשחרור השטחים המוחזקים, נראה שזו אינה מלחמת התשה וגם לא מלחמת שחרור, אלא מלחמת יאוש.
גליון 1688 (7 בינואר 1970), עמוד 15
אבל כאשר ממשלת מאיר מתכחשת בפירוש לעצם קיום האומה הפלסטינית ורואה במדינה פלסטינית אסון לאומי — איזה טעם יש לכן הוא מטיף בכל הופעותיו נגד המדברים על מלחמה קרובה. דיבוריו על שיחרור השטחים המוחזקים, אם ישראל לא תסכים להסדר, מתייחסים ליום החבוי בערפילי1 העתיד הרחוק.
גליון 1713 (1 ביולי 1970), עמוד 11
הליכוד הלאומני ויתר על הנס* יון להשיג שלום־אמת, ותחת זאת בחר באפשרות השנייה: להחזיק ככל השטחים המוחזקים, להישאר כמה שנקרא ״גבולות ביטחון״.
גליון 1716 (22 ביולי 1970), עמוד 9
היה מוזר לראות איש כזה בחברת שרים שהטיפו בנשימה אחת להתנחלות רבת־תנו־פה ולהחזרת השטחים המוחזקים, ליוזמת־שלום נועזת ולעמידה איתנה על זכותנו ההיסטורית לארץ־ישראל השלמה, לקביעת הירדן ותעלת־סואץ כגבולות־ביטחון הכרחיים ולנכונות להחזיר הרבה־הרבה שטחים, למשא־ומתן ללא תנאים מוקדמים ולקביעה נחרצת שלעולם לא נוותר על ירושלים, הגולן, עזה, שארם־א־שייך, חברון ואל־עריש.
גליון 1796 (2 בפברואר 1972), עמוד 16
נראה שממשלת ישראל מוכנה לשתף פעולה בכיוון זה, תמורת הרבה נשק וכסף, מתוך הנחה נכונה כי אין בכך כימעט שום תזוזה של ממש לקראת נסיגה מן השטחים המוחזקים. אם אל־סאדאת לא יביא הסדר, ולא יפתח במלחמה — זוא יפול.
גליון 1750 (17 במרץ 1971), עמוד 18
. • מפת מצריים, המבוססת׳על גבולות ר,־ 4ביוני, והתובעת להלכה נסיגה מכל השטחים המוחזקים (אם כי המצרים, הירדנים וגם הרוסים, רמזו לא פעם שהם מוכנים לתיקוני־גבול מסויימים). • מפת הפשרה, שצויירה על־ידי העולם הזה, המתארת את הפשרה הצפוייה בין שתי המפות הקודמות.
גליון 1744 (3 בפברואר 1971), עמוד 5
באמצעות יוזמה — הצבת שלטים הלאה ההתנחלות — ביקשתם לתת ביטוי ל־עמדתכם, השוללת יצירת עובדות- קבע התיישבותיות בשטחים מוחזקים, כהקדמה לסיפוחם. ״הכנסת,״ אמר ח״כ חיים לנדאו מגח״ל ,״איננה יכולה להישאר אדישה נוכח מעשה זה.״ ואכן, הכנסת לא נשארה אדישה. … הייתי רוצה לבטא את מלוא הסולידריות איתכם, עם הפגנתכם הצנועה, עם עמדתכם בסוגיית ההתנחלות. בעיות יום־יום דוחקות ב שטחים מוחזקים. האמנתם בכנות, כי הקמת עובדות־קבע התיישבו־׳ תיות מעבר לקו הירוק, וחתירה לגבולות שלום וביטחון שיבטאו ה ס ־ כ ם ־ עמים — הם תרתי־דסתרי.
גליון 1765 (30 ביוני 1971), עמוד 18
הנשיא אנודאר אל־סאדאת הכריז בפומבי על נכונותו לחתום על חוזה־שלום, תמורת נסיגת צה״ל מן השטחים המוחזקים וההכרה בזכויות הפלסטינים. באווירה החדשה, עלה כוכבו של איש, שמילא תפקיד מרכזי בייזום ועידת בולוניה.
גליון 1775 (6 ביולי 1971), עמוד 15
משה דיין מרבה להטיף ל״שילוב״ השטחים המוחזקים בישראל. השבוע עשה את ההיפך: הוא שילב את ישראל בשט חים המוחזקים.
גליון 1795 (26 בינואר 1972), עמוד 43
( )2האם הוסמך שר־ר,ביטחון על־ידי ראש הממשלה להשמיע דבריו, ובכללם הצהרתו כי ״עלינו לראות את עצמנו גם בשטחים המוחזקים כממשלית־קבע״ ? ( )3האם לאחר השמעת דבריו הנ״ל של שר־הבי־טחון הביעה דאשהזממשלד, את הסכמתה להם? … מאחר והפירוש לדבריו אלה של שר־ד,ביטחון הוא, כי אנו הממשלה היחידה הפועלת בשטחים המוחזקים, ועל כן עלינו לפעול כאילו היינו ממשלת־קבע.
גליון 1658 (11 ביוני 1969), עמוד 16
ההסתדרות לוחמת גגד הסועדיס רבותי חברי־הכנסת, שום מושל צבאי בשכם, בעזה יבחברון אינו מעז לדבר אל תושבי השטחים המוחזקים כמו שהאדונים בקר ומשל מדברים אל הפועלים שאותם הם מייצגים, כביכול.
גליון 1638 (22 בינואר 1969), עמוד 11
שניהם מתנגדים לכל שלום, שאין בו סיפוח רוב השטחים המוחזקים. מבחינה זו, אין כל מקום לסיכסוך בין השניים.
גליון 1636 (8 בינואר 1969), עמוד 11
״בגלל מחול־השדים וההתחרות על תואר הקיצוניות, דחפנו את דעת־הקהל להאמין, כי כל פיתרון שאינו משאיר בידינו את כל השטחים המוחזקים, וגם מאלץ את מדינות ערב לחתום על חוזה הבית הלבן וריצ׳ארד פאט דייריו ניכ סון, החדשים של הבית הלבן, שגם בי שרו מדיניות חד שה כלפי ישראל והמזרח־התיכון.
גליון 1629 (20 בנובמבר 1968), עמוד 30
הם בדקו את מצב השוק בארץ, מצאו שהתנאים בארץ נוחים מאוד להפצת דולארים מזויי־פים, במיוחד בשטחים המוחזקים. גלים־גלים הוכנסו מאות אלפי דולארים מזוייפים לארץ, בשטרות של ,50 ,20 , 10 ו־ 100 דולאר, באמצעות תיירים שבאו כביכול לתור בארץ, ועסקו בהפצת דולארים מזוייפים, וחיפוש אחר סוכנים מקומיים. הדולרים המזוייפים, הופצו בתחילה רק בשטחים־המוחזקים, התגלגלו משם בצינו־רות־המיסחר לירדן, סעודיה, מצרים וישראל, חזרו לשוקי אירופה וארצות־הברית.
גליון 1613 (30 ביולי 1968), עמוד 9
מנהיג ערבי שהיה עושה כיום דבר כזה — היה נראה בעיני עמו כאיש הנועץ סכין בגב העם הפלסטיני הלוחם לשיחרור השטחים המוחזקים. שום חברת ביטוח לא היתד, מקבלת על עצמה אחריות להמשך שילטונו — או להמשך חייו.
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 11
כי התוצאות הפסיכולוגיות של ההתמוטטות העולם הערבי, ביוני ,1967 והוויכוח על עתיד השטחים המוחזקים, הטביעו חותם עמוק על יחסי יהודים וערבים בישראל.
גליון 1601 (8 במאי 1968), עמוד 9
התגובה האינסטינקטיבית בישראל: להתעלם עוד יותר מן האו״ם ומעמדת מדי- נות־העולם, מתוך הגישה ש״ממילא כולם שונאים אותנו.״ #כזירת השטחים המוחזקים גרם המיצעד להרחבת התהום בין האוב־לוסיה הערבית לבין ישראל — תהום שהחלה מצטמצמת בהדרגה.
גליון 1584 (10 בינואר 1968), עמוד 10
אם לא היה ברור עדיין לגמרי נגד מי מכוונת המזימה העכורה, הרי בא אחד ה טיו לי ם ל מ קו ם החל טו ת להלן נאומו של ח״ב אורי אבנרי, בו ביקש להעביר לוועדה הצעה של ח״ב שמואל תמיר לדון בבעיית השטחים המוחזקים לרגל ביקורו של ראש־הממשלה לוי אשכול בארצות־הברית.
גליון 1598 (17 באפריל 1968), עמוד 14
להצדקת ביטול הסכמתו, ניצל את הצווים של שר־הפנים הישראלי לגבי השטחים המוחזקים. גוליגן״ עמ־חז—ייאגזרי\2אי לטג\ ^ס־יי א ך* אותו שלב הגיעו ארצות־הברית ויארינג לידי המסקנה, כי אין תקווה להסדר׳עם מצריים וסוריה, והחליטו להתרכז על הסדר ישראלי—ירדני בלבד.
גליון 1592 (6 במרץ 1968), עמוד 11
מה גם שבכך חוזר השר אבן כמעט מילולית על דברי השר דיין, המכהן כשר השטחים המוחזקים, שאמר בבית זה לפני שבועיים, כי העם הערבי הפלסטיני שואף להידברות עם ישראל, ומתנגד לכל מלחמת־שיחרור, הן זו שבאה מבפנים, הן זו הבאה מן החוץ.
