חיפוש: "חיים חפר"
נמצאו 306 תוצאות (מציג 251 עד 275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 845 (31 בדצמבר 1953), עמוד 10
כשהתישב אנקר, מניצולי המחנות באי * כתובה בידי פזמונאי הפלמ״ח חיים חפר. נת 3ע מלכיאל גרינדולד ״י׳ש לי הוכחות!
גליון 777 (18 בספטמבר 1952), עמוד 6
מציאות חברתית זו היא שהולידה שירים ופזמונים, מנתן אלתרמן ועד חיים חפר. היא שהולידה זרם בלתי־פוסק של צעירים יחידי סגולה.
גליון 1165 (20 בינואר 1960), עמוד 19
אני אוהב את השבלולים של סין, סטייק מבשר־איילה כפי שעושים בדרום־אפריקה, יין פורט ישראלי ואננס עגול מיפאן.״ • חיים חפר, פזמונאי :״אם נותנים לי חצי תריסר צדפות עם יין אלזם משובח — אז אני אוכל את זה בתיאבון.״ ס לאה פלטשר, מדריכת דוגמניות: ״המאכל האהוב עלי הוא הצ׳יפס, אבל לא סתם, אלא צ׳יפס אמריקאי.״ •ס לייג גלאנץ, חזן :״אין דבר טוב יותר ממאכלים יהודיים, בעיקר צ׳ולנט.״ • יקותיאל פדרמן, בעל בתי־מלון: ״בתור מנה ראשונה הייתי בוחר דג מלוח אונסמון (לקס) ודג מלוח מתיאס.
גליון 1185 (8 ביוני 1960), עמוד 15
בהכנות למחזה המסע הארוז״ לתוך הלילה, קיבל תפקיד של דמות שהוגדרה על ידי המחבר כ״אישיות של כלב מוכה״ ואילו במדמואזל מוגדר תפקידו עליי, המחבר כ״טיפוס ערום כשועל ומפחיד כעטלף שלישיית הזמרים אורי זוהר, רחל אטאם וזאב (״בומבה״) צור, ש- הקימו להקה משלהם שתופיע הקיץ בנהריה תחת השם להקת הפילים, בתכנית שנכתבה על־ידי חיים חפר, נתקלה בבעיה חמורה. ה- שלישיה החליטזד לצרף אליה כגלגל רביעי את אילנה רוכינא.
גליון 1249 (16 באוגוסט 1961), עמוד 14
.״ סילבי אפסמן, בת ה־ ,23 אינה בדיוקי הטיפוס של חיים חפר. הוא, כידוע, אוהב אותן שחומות וחכמות.
גליון 1659 (18 ביוני 1969), עמוד 6
נאווה לוי, אשדוד ו מחוממים ב״חמאם״ מאז חדל החמאם ביפו להכניס כסף לדן בן־אמוץ וחיים חפר, נישאר המיבנה עזוב, הדלת פרוצה, והמקום הפך למקום־עבודה לפרוצות ולסוחרי־סמים בכל שעות היום והלילה.
גליון 1155 (11 בנובמבר 1959), עמוד 18
אממת בידור בי ת־סוהר פרטו ...שלוש נקודות (בצל ירוק) היא תוכניתו הרביעית של תיאטרון צעיר זה, שלהצגתה קדמו חששות כבדים ואפילו נסיון של המחברים דן בן־אמוץ וחיים חפר לעכב את ההצגה. החששות היו מופרזים, אך לא מיותרים לחלוטין. … מאחורי ה קל עי ם רוצים לקנות בחזרה 5000ל ״י — זה הסכום שהציעו דן בן־אמוץ וחיים חפר ללהקת בצל ירוק, על מנת לקנות מידיה בחזרה את התוכנית ו שלוש נ קודות (ראה לעיל) ,אותה חיברו למענה.
גליון 816 (11 ביוני 1953), עמוד 11
ומהיר־תנועות, ש שמו ידוע לכל ילד בארץ. חיים חפר. תחת כובעו האדום, עביד במוחו רע יון כביר.
גליון 736 (6 בדצמבר 1951), עמוד 7
ונשתה ונשתה לחיי חבורת ימאים שהעזה לנעוץ את שיניה בבשר מנגנון מנוון. (חיים חפר). בני. בני אבשלום! כשישבו שלושה הצעירים שחיברו את ״קריאת האחים לימאים״ מסביב לשולחן בקפה מאור, תל־אביב, והכינו את הרשימה הראשונה של החתימות הרצויות, הופיע בראש הרשימה האיש אשר שמו היה לשם נרדף למצפון תנועת הפועלים: נתן אלתרמן, איש הטור השביעי.
גליון 1317 (5 בדצמבר 1962), עמוד 2
המנדרגולה של מאקיאבלי בעיבודם של יורם מטמור, דן בן־אמוץ וחיים חפר, בדיחות מפולפלות על עניינים אינטימיים.
גליון 1075 (7 במאי 1958), עמוד 17
אחרי שמעריץ אלמוני הגיש לזמר האורח ג׳וני ריי את תכניית הצגתו לחתימה, הבחין הזמר החרש בתמונתה של רינה במודעת פירסומת, שלח באמצעות המעריץ את תמונתו, עליה כתב :״לרינה אהובתי, מג׳וני ריי במסיבה של קציני המטכ״ל ופקידים בכירים של משרד הבטחון, שנערכה במועדון התיאטרון לכבודו של סגן ה־רמסכ״ל הבורמאי תומאם קליפט, שר אריק לביא את שירו של חיים חפר סלע אדום. שמעון פרס, מנהל משרד הבטחון שדרש בזמנו לא לשיר את השיר במועדון, שר ביחד עם כל הנוכחים את הפזמון החוזר להצלחה זכתה גם אשתו של.
גליון 1088 (6 באוגוסט 1958), עמוד 2
שלום בנטל, תל־אביב הקומיפארים שיריו של משורר הם רכושו הפרטי והוא רשאי לקבוע מה יעשה בהם. אם חיים חפר ונתן אלתרמן לא רוצים שישירו שירים מסויימים שלהם, טי אתם שתבואו ותורו להם מה יעשו בהם!
גליון 1193 (3 באוגוסט 1960), עמוד 19
את שירי המקהלה תבצע מקהלה של עשרה איש והמנחה יהיה חיים טופול אגב, אחרי שקול־ישראל מחרים בשיטתיות את פיזמוני מיצעד פיזמוני הישוב ואינו משדרם בתכניותיו השונות׳ החליטו מארגני המיצעד לנקוט בכל הצעדים להחדרת הפיזמונים על אפו וחמתו של קול־ישראל. דן כן־אמוץ, חיים חפר, עמיקם גורכיץ׳ ויעקב אגמון מאר גנים עתה כנסים מיוחדים של חיילי צד,״ל ומועצות פועלים לשם לימוד שירי הישוב הישן כאשר קיבל הסופר ברוד קרוא חשבון טלפון בו נרשמה גם שיחה לבאר־שבע, התמרמר :״לא דיברתי עם באר־שבע מאז ימי אברהם אבינו.״ זיוי: כ סו ד שלוש חיה הררית, כוכבת בן־חור, תגיע ביום חמישי לביקור־מולדת בישראל.
גליון 1240 (21 ביוני 1961), עמוד 23
מאחורי הקלעים נשיקה לספסר לתבנית ״משדי ערב״ בחמאם היפואי נוסף לאחרונה קוץ דוקרני נוסף, שחודו מופנה כלפי פנים. דן בן־אמוץ וחיים חפר, הגיעו כנראה למסקנה שיש לצרף קטעים יותר אקטואליים לתוכניתם, הוסיפו לפיזמון לא נשיג את היהודים בית נוסף האומר: גם בשטח המרגלים / היהודים עלינו עולים /ערבי עובד כמו סוס /עד שמשיג הוא סוד כמוס /אך אם היהודי הוא כבר שפיון /אז הוא עובד במשרד הבטחון /לא נשיג את היהודים /לא נשיג ~את היהודים ציון דרך היסטורי בדרכו של תיאטרון אהל הוצב השבוע.
גליון 958 (23 בפברואר 1956), עמוד 2
על כן רצוי שתציין את כל הפרטים הידועים לך׳ ואף את שמות האנשים שאפשר לקבל מהם פרטים נוספים. ...שכחתם להזכיר כי ה כינוי המקובל לחיים חפר הו א ״קילומטר״ .,כי, כ מו ש א מרה החברה, מ שקלו קילו (אחד) וגובהו מטר (אחד). … משקל הפזכים נכון עשיתם שציינתם ליד שמו תיה ם של דן בן־אמוץ וחיים חפר (העולם הזה ) 956 משקלם. במקום את גילם, כי אצל שניה ם המשקל הו א התכונה הבולטת ביותר.
גליון 1312 (31 באוקטובר 1962), עמוד 21
אוהישראלית אינה רק תרגום לם אירמה של הקומדיה הפאריסאית. דן בן־אמוץ וחיים חפר יצרו נוסח חדש של ההצגה והפיזמונים, שקטעים מהם, המאפיינים את היצירה, ניתנים להלן.
גליון 729 (18 באוקטובר 1951), עמוד 11
. * מאת ג׳ון, סטיינבק ׳,תרגוס: דן בן פריי, אמוץ, ההצגה והתפאורה: פיטר תרגום השירים ; חיים חפר.
גליון 1144 (2 בספטמבר 1959), עמוד 17
בידוד • תל*אסיב הקטנה (תערוכת יובל תל-אביב) — קמה לתחייה לשעתיים בדמותם של יונה עטרי, יוסף בנאי ואלברט חזקיהו, בשיתוף פעולה הדוק עם פנס קסם בעל תמונות עתיקות ומקסימות, במועדון הלילה של דן בן־אמוץ וחיים חפר. • שני קוני למל (דו־רה־מי עממי) — האופרטה החיננית של גולדפאדן מוצגת ללא חדשנות מלאכותית ובכל התמימות, העשוייה להתחבב על קהל הרוצה לחזור לתמ מותו לערב אחד.
גליון 1116 (18 בפברואר 1959), עמוד 15
אלא שבינתיים, הפכה קנאתו לשיחת־היום בקפה הסמוך, המשטרה ממהרת לאסרו באשמת רצח והוא אף נידון למאסר אחרי שאינו מצליח להוכיח שי הזקן לא היה ולא נברא משא ומתן על פתיחת מועדון־לילה בנוסח מועדון התיאטרון מתנהל בין הנהלת מלון דן לבין דן בן־ אמוץ וחיים חפר, שיהיו אחראים, במקרה של הצלחת המשא־ומתן, על התוכנית הא־מנותית במועדון החדש יוסף מילוא, מייסד התיאטרון הקאמרי שניתק את קשריו עם תיאטרון זה לאחר הפיכת החצר, עומד לביים בברלין מחדש את אחת מהצלחותיו בישראל: הנפש הטובה מסצ׳ו־אן של ברטולד ברכט.
גליון 1097 (8 באוקטובר 1958), עמוד 14
מרש חברי הכנסת הוא חסר טעם, מפני שחיים חפר, שלא הצטיין מעולם בעודף אומץ־לב, נזהר מלפגוע במישהו היבול להזיק מחר.
גליון 1314 (14 בנובמבר 1962), עמוד 21
אירמה לה דוס (׳הבימה; נוסח עברי — דן בן־אמוץ וחיים חפר ; בימוי — אברהם ניניו; כוריאוגרפיה — רות האריס; עבוד מוסיקאלי — יצחק גרציאני) הוא מחזמר, המניח מקום לטעות בהערכתו האיכותית־אמנותית.
גליון 1445 (19 במאי 1965), עמוד 4
אברהם כספי, צפור ככלוב לחינם היללתם את באר־שבע צפור הנפש ועורכיו (העולם הזה .) 1444 הצבע עוד לא יבש מעל עמודיו של העולם הזה, בו הוצגו עורכי הצפור כלוחמים למען הדימוקרטיה, שלא יכלו לדור בכפיפתו של צהרון ריאקציוני כמו ידיעו ת אחרונות, והנה, עמוס קינן וחיים חפר חזרו לאכסנייתם הישנה. ללא שום רתיעה מצפונית, ללא שום הסבר וללא שום התנצלות, הם חזרו והיו כתבלביו של עתון בעריכתו של הד״ר הרצל רוזנבלום המפורסם.
גליון 1150 (14 באוקטובר 1959), עמוד 19
בחזרה זו התברר, מש־הוצגו לראשונה כל חלקי התוכנית בזה אחר זה, כי התוכנית קצרה הרבה מן המינימום ההכרחי. מחבריה, דן בן־אמוץ וחיים חפר, הוזעקו מיד להוסיף לשלוש הנקודות עוד נקודה רביעית התוכנית החדשה של סמב טיון סובלת מחסרון הפוך מזה של בצל ירוק: היא ארוכה מדי.
גליון 1236 (24 במאי 1961), עמוד 15
העולם הזה 1236 במועדון חמאם, עוסקת בנושא שהישראלי הממוצע לא רק שאינו אוהב להתבדר בו, אלא אף מבכר שלא לחשוב עליו בכלל — המיעוט הערבי בישראל. ערכי במו כחיים. דן בן־אמוץ וחיים חפר, מנהליו של המועדון שחיברו את ׳התוכנית, התכתנו אולי להציג סאטירה פוליטית־חברתית על יחסם של המדינה ושל דעת־הקהל היהודי כלפי הערבים בישראל.
גליון 1715 (15 ביולי 1970), עמוד 3
שאלו כנסת אל ח״כית המפד״ל טוב סנהדראי, רכן אליה ולחש לה באוזן :״בזמן האחרון אחרי שהפזמונאי חיי חפר פירסם ביום השישי ה חרון מקאמה, בה הוא מזו את הרוסים בלשון: אנחנו *1 ניס לך (ואניח) שיגמר לך חשק להילחם /ואתם תחט אצלנו יותר משנפוליאון חו אצלכם /אנחנו נכניס לך וו יה, עד שתבקש רחמים על ב כיים /נאכיל אותך סופות ח ונייבש אותך בחמסינים של קיץ הבהיל השיר מא את איצ׳ה סמכוש, הקרמ קאי ומייצר הגובלנים מכפר אמנים עין־הוד.
