חיפוש: "חירות"
נמצאו 2,350 תוצאות (מציג 476 עד 500)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1159 (9 בדצמבר 1959), עמוד 2
\\ו מספר . 1159ח׳ חשין תש 0.12.59 , עו ד 2 שנ ה 23 דקותו אני .המחיר 550 פרוטה כאשר התכנסה ועדת נווטו בחירות לישיבתה הראשונה, שבועייל אחריב לפני הבחירות הימה אחת השאלות הראשונות שהועלו לדיון: לפי איוו שיכה ייקבע הזוכה בטוטו? … עתה כבר ידועות תוצאות הבחירות: מפא״י — 47 צירים הדתיים הלאומיים — 12 צירים החזית הדתית התורתית — 6צירים י תנועת החרות׳ — 17 צירים מפ״ם — 9צירים הפרוגרסיבים — א צירים ציונים כלליים — 8צירים קומוניסטים — 3צירים אחדות־העבודה — 7צירים כל הרשימות הערביות — צירים כל יתר הרשימות — 0צירים. בל טופס ניחוש שהגיע למשרדי טוטו בחירות מויין ותוייק, ול מחרת פירסום התוצאות הסופיות של הבחירות ניגש מר יעקב היגר׳ לבדיקת ההוצאות וקביעת הזוכה.
גליון 748 (28 בפברואר 1952), עמוד 10
.״ ראש־העיר שדבק בנער סיפר לכולם שמצא בו קמיע, לקח אותו עמו למסעות תעמולת הב חירות שלו. אדמס סיים את האוניברסיטה העירונית בניו־יורק, פנה לבמה משום שלה־גוורדיה אמר שנולד קומיקן ותוך שנים ספורות הפך לאחד משחקני הוודביל (כולל הופעות במו־עדוני־לילה, טלביזיה, תיאטרונים וסרטים), המבוקשים ביותר בארצות־הברית, עם הכ נסה קבועה של 200.000 דולר לשנה, וממ חטות ועניבות הנושאות את המלים ״נגנב מאת ג׳ואי אדמם״ ,אותן הוא מחלק לעש רות מעריציו.
גליון 1727 (6 באוקטובר 1970), עמוד 21
לרשותו של קבלן־קולות מסויים, דמות ידועה במדינה, האחראי להצלחתה של מפא״י, בשעתו, בפרברי תל־אביב — שהיו עד אז מעוזה של חירות. היה זה בשנים הראשונות לאחר קום המדינה, בעזרתו של עזרא ואנשיו, הצליחו אנשי מפא״י — לראשונה — לקיים אסיפות בשכונת שפירא.
גליון 708 (24 במאי 1951), עמוד 14
אם קיים מצב של התנוונות בין הקביצות, ואין הכסאות עדיין משחקים מסודרים במשך שנתיים — ,מה זה איכפת מחוממים ע״י העסקנים, התוארים שמורים ..כל זמן, שאין בחירות חדשות, נשאר המצב בסטטוס קוו. הרקבון עמוק מאוד — אין מי שיפנה בצעקה גדולה לתקון המצב. אם אין בחירות — נשארת השערוייה בכל עוצמתה. המטרה -גול 1כמו כל תזמורת אחרת, הרי מצבה של כל קבוצת כדירגל שונה.
גליון 1698 (18 במרץ 1970), עמוד 41
מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית מצד האם ולקיבוץ גלויות, תשקוד על פיתוח הארץ לטובת רוב תושביה, תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק, הרבנות הראשית והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל — אלא אם כן יחולו שינויים בקואליציה, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה היהודים בלי הבדל דת, גזע ומין, ותבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות. … לאור מצבה הכספי החמור של העיריה בגלל עיסקת החבילה, יופסקו החל מהשבוע השירותים הבאים: פינוי האשפה מהבתים, תאורה ברחובות החל משעה 9.00 בערב, אספקת המים לדיירי הקומות העליונות בימים יהושע רבינוביץ׳ ראש העיר נערת השבוע (אין כל האמור במגילה זאת מחייב אותנו ביחד, ו/או כל אחד לחוד, לגבי תכנה בשום צורה שהיא, ביחוד אחרי הפני קו רנ ב רו ט בחירות). (בלדר, שבועון הסטודנטים של אוניברסיטת ת״א) נו ס עי םלמחשבה להלן כמה פאראפראזות של אימרות מפורסמות.
גליון 1750 (17 במרץ 1971), עמוד 16
זהו תפקידו של שופט הערעורים. תפקיד רגיש, הבא להגן על חירות האזרח בנקודה עדינה ביותר. רובין היה בתפקיד זה מספר שנים, הוחלף במסגרת הרוטציה הנהוגה בבית המשפט.
גליון 1765 (30 ביוני 1971), עמוד 17
מצד אחד, ניצבו המומחים — אותר, קבוצה חשאית של פקידים בכירים, שלב״ (המשך בעמוד )28 כךה שיקרו: בפומבי: קבע הנשיא ג׳ונטון, בנאום בחירות ב־ 25 לספטמבר : 1964״ישנם כאלה האומרים, שעלינו להפציץ את הצפון, להשמיד את קווי האספקה של הגרילה, ולהסלים את המלחמה. אולם אנחנו איננו רוצים להסתבך במאבק עם עם בן 700 מיליון איש, במלחמת חי״ר באסיה הרחוקה.״ לא 3פ 1מבי 1קבע דו״ח סודי של הפנטאגון :״בדיון אסטרטגי שנערך בבית הלבן בשביעי לספטמבר , 1964 הגיע המימשל של ג׳ונסון למסקנה כי לא יהיה מנוס מהפצצת צפון ויאט־נאם, וכי אין להתחיל בהפצצות אלה מייד רק בגלל סיבות טקטיות שונות — שהעיקרית בהן היא העובדה שהנשיא נמצא אותו רגע בליבה של מערכת בחירות, בה הציג עצמו כסמל ההגיון והמתינות, לעומת בארי גולדווטר הדון־קישוט, שהמליץ על הפצצת־מחץ של צפון ויאט־נאם.
גליון 1749 (10 במרץ 1971), עמוד 6
עדותו זו היא חלק מהמערכה המתנהלת עתה בארצות־הברית על־מנת להביא להגבלת הוצאות שמותר יהיה למועמד לנשיאות ולמישרות אחרות להוציא, וכן לאיסור קבלת תרומות למערכת בחירות מתורמים פרטיים. לפי הצעת החוק, ימומנו מערכות בחירות רק על־ידי הממשלה הפדרלית, שתקציב סכום מסויים לכל מועמד ״בעל סיכויים״ .בכך, טוענים המצדדים, תימנע לא רק אפשרות השחיתות, אלא גם עיוות משמעות הדמוקרטיה האמריקאית.
גליון 1796 (2 בפברואר 1972), עמוד 25
אנחנו, הסטודגטים השמאליים, לא יכלנו להתגונן, ני בתוקף ההכרזה על בחירות א־פוליסיות, נאסרה הפצתם של כרוזים פוליטיים. … התחרות האישית, הפרת התקנת, המח דלים והתככים מאפיינים את פעילותה של האגודה במשך כל ימות השנה, לא רק בימי בחירות .׳מסתבר שהבחירות רק חש פו את קצהו של קרחון, שבימים כתיקונם הוא בלתי נראה.
גליון 1835 (1 בנובמבר 1972), עמוד 4
גם הסעיף האומד, כי ״לא יכתוב, לא יפרסם ולא יחתום עיתונאי על כתבה במודעה גלוייה או סמוייה, המתפרסמת בעיתון תמורת תשלום,״ עורר בעייה. מה יהיה לגבי תעמולת בחירות ז בסוגייה זאת הוחלט לכנס שוב את מועצת העיתונות כדי למצוא דרך כה יובלו העיתונאים לעסוק בתעמולת כחירות בשבר.
גליון 1835 (1 בנובמבר 1972), עמוד 15
י* כרעת הממשלה הגרמנית של \ 1וילי בראנד -העומדת כעת בשיאה של מלחמת־בחירות נואשת — לא היתד. נתונה בספק אף לרגע. … י ד קאנצלר מערב־גך מניה וילי ברנדט ושג־ה ה 111111 1 1 1 1 1 1 1 | 7 5 ,1 1 x 1 /1 1 1 111111111 ריר ישראל בבון, אלישיב בן־חורין, כפי שצולמו באזכרה לחללי מינכן. שיקולי בחירות היו כנראה בין השיקולים שחניטו את ממשלת גרמניה לשיחרורם המהיר של רוצחי מינכן, למרות מחאות השגריר הישראלי.
גליון 1842 (20 בדצמבר 1972), עמוד 28
.״ אשר למידת הבנת הסטודנטים, אשר מתחו ביקורת על הצבת האובייקט במרכז הדשא, אמר תומרקין :״אנו חיים בחברה אגואיסטית, קרתנית, בעלת עקרונות חסרי־אחיזה במציאות. האמן מבטא צורות. חירות קיימת — אבל לא סומכים על האמן. איני דורש מהם הרבה הבנה — רק קרדיט.
גליון 1875 (8 באוגוסט 1973), עמוד 20
פו צצה א סי פהשל יצחק רב ץ הופעת בחירות של שגריר ישראל לשעבר בוושינגטון, יצחק רכין, שעמדה להיערך לפני •טבוע כפרדס כץ, פוצצה על-ידי נערים מתושבי המקום. … ההפרעות לרבין לא היו על רקע פוליטי, אלא על רקע סיכסוך לגבי השימוש באולם ההסתדרות למטרות בחירות. בין מיקוניס ו פ עי ל הסכם רוטציה סודי נכרת בין מק״י ובין מאיר פעיל, העומד בראש רשימת מוקד־מק״י לכנסת.
גליון 1061 (29 בינואר 1958), עמוד 17
ארוך שהתפרסם בדבר טען שניאור, בין השאר :״האסון הספרותי תלוי בזה שמגיפח בנקטי התעמולה מתפשטת והולכת גם במפלגות וקלייזלך, שלפני חמש עשרה שנה ראינו אותם בריאים למדי ויציבים בטעם וברוח ויכוח ספרותי מסוג אחר נערך השבוע בכנסת, כאשר שר האוצר לוי אשכול כינה את ח״כ חירות נחום לוין בשם ״פרימה בלרינה״ .ח״כ ד,צ״כ ישראל רוקח לא יכול היה לסבול את הסעות הדיקדוקית, קרא :״פרימו בלרינו״ בהגדרות מסוג אחד השתמש ח״כ מפא״י אברהם הרצפלד, בעת שטען בכנסת כי כוחה של האופוזיציה גדול בביקורת ובהשמצה. … לדבריה לחמה תמיד נגד השפם, אולם בגין הסכים להורידו רק בתנאי אחד — שתנועת החירות תזכה בבחירות לכנסת השלישית. אתרי הבחירות מיהר.
גליון 1506 (13 ביולי 1966), עמוד 26
מוחות קטנים עלולים לראות בכך צעד לקראת הנהגת בחירות אישיות לכנסת, שהן אסון בתנאי הארץ. … ז הו תפקיד מינהלי — ועל כן אנו תו מכי ם בכל לב בבחירת ראשי־ערים בב חירות אי שיו ת ישירות. לערים דרו שים מנהלים טובים, לא נואמים ואידיאולוגים.
גליון 1108 (24 בדצמבר 1958), עמוד 5
מפלגות השמאל הקיצוני לקחו לעצמן את הגוש המזרחי ואילו מפלגות הימין ומפא״י התחרו ביניהן על מעצמות המערב. תנועת החירות, שמטעמים ברורים לא יכלה לקפוץ על הסוס הבריטי, בעוד שהסוס האמריקאי נטה גבו למפלגות אחרות, בלשה בשבע עיניים אחר סוס מערבי מתאים. … ניתן היה לחשוב כי פרס, כמנחם בגין, מנהיג תנועת החירות, שומר לעצמו את מגילת הזכויות של הקיי ד׳אורסי. … גילה הוא לחברי ועדת־החוץ־וו•,בטחון י, עליה נמנה אף מנחם בגין: ביקורו של בגין בפאריס נכשל באורח חד־משמעי. לכשביקש מנהיג ן זנועת החירות להיפגש עם מנהיגה החדש של צרפת, הבטיח כי בפיו עניינים סודיים חיוניים למעצמה הידידותית, הופנה על־ידי מזכירו של ראש־ה,ממשלה בעבר והנשיא בהווה למוג־סייר צור, שגרירה הרשמי של ישראל בצרפת• ״את כל האינפורמציה שלנו מישראל אנו שואבים מנציגה הרשמי של המדינה הישראלית,״ הבהיר המזכיר בכל גינוני הטכס.
גליון 858 (1 באפריל 1954), עמוד 13
יהושע בנימין לא התרגש כלל, הראה לקצין ולוויינשסיין את החוזה והקבלות מ־ ספר־פסל יעקרם אודי * סכינים הכנר שלח * עם פסל של אליהו גולתזב העולם חזה 858 סעשה בקונץ פולו• פ שעי ם הענקת נשואי שמואל בן־יעקוב סימן־טוב היה רתק מוש בע. על אף היותו בן ,29 אהב הוא את חירותו יותר מכל הנערות שבעולם. ויתר על כן, משפחתו הגדולה ומשכורתו הזעומה— משכורת פקיד נמוך במשרד־האוצר — לא איפשרו לו >הקים בית בישראל. … כאשר נמצא הכסף בכיסו, החליט שמואל שלא כדאי לו לוותר על חירותו תמורת סכום כה עלוב, גמר אומר לחכות ולראות איך יפול דבר. … השבוע הגיע שמואל לבית״משפט״השלום׳ תל־אביב, איבד את חירותו היקרה למשך שלושה חודשים. ד רכי אדם בין ב לו רי תלבלורית במשך 15 שנה גילח יעק ב א, ר את לקוחותיו וקיצץ בשערם, במספרתו הקטנה, בעלת הכסא האחד׳ ברחוב הגדוד העברי, תל־אביב.
גליון 860 (15 באפריל 1954), עמוד 21
אולם רוב הסנאטורים של המפלגה הרפובליקאית מתנגדים לה, חו ש שים ני שליחת חיילים אמריקאיים לחזית חדשה תגרום למפלת מפלגתם בב חירות הקרובו ת לקונגרס. לפי שעה הכריע הנשיא אייזנהואר לטובת אייהתערבו ת צבאית, כי אין הוא רוצה ששימו יתק שר עם מיבצע מלחמתי נוסף. » היכץ להתקפה יהודית כללית על התנועה הציונית כאמריקה. … לאחר שובה של נבחרת הכדורגל מדרוס־אפריקה״ ילחצו הקיצוניים בהפועל על הנהלת אגודתם להפר את ההסכם עם מכבי, לערוך בחירות חו פ שיו ת בסניפים כדי לזכו ת ברוב גדול ב ה תאחדו ת״ הכדורגל.
גליון 757 (29 באפריל 1952), עמוד 10
המזכירות הממונה, היושבת בחוף (שאין בידי הימאים להחליפה אף בעזרת בחירות ממשיכה להתנכר לצרכי הצי ועובדיו. … האספיה בוחרת במספר חברים (אלה שייבחרו פה אחד) ,אשר תפקידם יהיה לאסוף בזמן האפשרי את חתימת שאר הימאים, ובשעה שיהיו בידיהם חתימות רוב ציבור הימאים, ידרשו את פיטורי הועד הישן וע״ ריכת בחירות לכינוס ימאים, וכן ייצגו נבחרים אלה את ציבור הימאים עד לבחירת ועד חדש. … הוחלט להפסיק את פעולות האיבה (בין הימאים והאגודה שהופיעה בשמם), לערוך בחירות מידיות לכינוס נציגים. אולם ההחלטה לא הוצאה לפועל, והנציגות הזמנית (שחבריה היו נמרוד אשל, ארקין, גרבש, מיכאליס ושטרק) שזכתה לחתימות 350 ימאים, הפכה נציגם בפועל.
גליון 761 (28 במאי 1952), עמוד 11
הכלב והחמור. הבעייה היא כיצד להבטיח בחירות סודיות ולודא שאיש לא יצביע יותר מפעם אחת. לפתרון הבעיה הראשונה הזמינה הועדה החדשה מומחי בחירות מהודו וממדינות דרום אמריקאיות שהמציאו כרטיסי בחירה מיוחדים המסומנים בציורים פשוטים בשביל המפלגות השונות. … אחד הסיפורים המופיעים בקביעות בעתונות מדי התקרב בחירות הוא סיפורו של אחמד, המשרת אשר נעדר ממקום עבודתו ביום הבחירות.
גליון 677 (19 באוקטובר 1950), עמוד 6
האורח, ששמע בפיהוק את הנאומים הראשונים של מסע הבחירות לעיריות, נתעורר בבוקר ונוכח לדעת שצפויית לו בחירות לכנסת ולממ שלה. בסך הכל: קצת יותר מדי. … ״כש רציתי להשיג משהו דרשתי את ההיפר, ואז החליטו מה שרציתי שיחליטו״ .כש נכשל ירדני בבחירות הבאות נשמו שאר חברי המועצה לרווחה וחזרו באין מפריע לעסקי המפלגה הרגילים. ערו, אבל בחירות מתקרבות, וקול העם כקול שדי. והעם, כידוע, דורש את ראשו של יוסף ויהי מה. … הדגל והלחם. ועתה מתקרבים שוב ימי בחירות, וירדני, גבר רזה וגבה קומה בן ,47 בעל עינים שחורות לוהטות, עומד דיקטטורים מחפשים ג ובים.
גליון 1818 (5 ביולי 1972), עמוד 14
מבחינה זו לפחות יכלו אזרחי ישראל התפלל שגולדה תרבה, ככל האפשר, לש וות מחוץ לגבולות המדינה. בחירות *גצ׳ר כתיבת הקלפי ״זו בושה וחרפה, כתם על המיפלגה! … מעבר השילטון ממנה לספיר יובל להתכצע כעוד שנה־שנתיים, כלי קשר לבחירות, באווירה רגועה. נימוק כ׳ ז בחירות עולות כסף, הר כסף. לא רק בהוצאות ישירות, מטעם המיפלגה, אלא בהוצאות עקיפות, מטעם המדינה. … שר שרת של מעשים, שהמרחק בינם לבין פש עי מלחמה אינו רב, העידו עד כמה מש חית הכיבוש, כמו הסיפור הבא: לורנץ >עם ח״כ גרוס) עוד בנק 7 מטעמים שונים, נאלץ ראש ממשלת גר מניה להכריז על בחירות חדשות בטרם עת. וילי בראנד הוא כעת הסוציאל־דמוק- ראט מם׳ 1בעולם.
גליון 930 (11 באוגוסט 1955), עמוד 2
תחת זה נאלץ הוא להתגנב חזרה לממשלה בעזרת אינטריגה לא־בל־כך־נקייה על חשבון ילד טיפוחיו׳ פנחס לבון. הוא מנהל מערכת בחירות. הוא דורש רוב יציב כתנאי לשיבתי. … על ה מ עוניינים ל פנו ת אל החתום מטהת.ד. . 4645 עיד לא אבדה היה היה ס תם רפור טר, על בחירות ר פור טז׳ה חיבר, לצילום ה ת מונ ה קולו ת, הו א. … איני מל אהת מר מ רו תוכעס: חו שי, מפא ״י. לכלוך, בחירות עלו בו ת ועדרי רמאים ה מ מל אי ם את ה שטח הפעוט.
גליון 640 (19 בינואר 1950), עמוד 7
כלום אינם יודעים כבר כל חברי־הכנסת את כל הנימוקים בעד ונגד הסעיפים השנויים במחלוקת ; כלום אינה ידועה עמדתו של כל אחד מאחרוני הנואמים שברשימה ז צדק איפוא, ד״ר י. בדר (חירות) שהתחיל את נאומו בזו הלשון :״אני מברך אותם חברי הכנסת שהראו עוד רוח ואומץ־לב ונשארו באולם״״.
גליון 936 (22 בספטמבר 1955), עמוד 5
ירק עם בריחתם של עשרים אנשי לח״י מלטרון ובריחתו של מיכאל (יזרניצקי) שמיר — שקיבל לידיו את הפיקוד על הלח״ — ,ממזרע הצליח רומק להעלות את תכניתו המלאה בפני מרכז לח״י, בשם המצלצל של חטיבה ערבית לוחמת בפיקוד לוחמי חירות ישראל. .שבועה על-גבי הקוראן ך* אחד הימים נקראו רומק ושייך יוסף ^ אבו־גוש לתל־אביב לראיון מיוחד.
