חיפוש: "יחסי מין"
נמצאו 1,272 תוצאות (מציג 351 עד 375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1494 (20 באפריל 1966), עמוד 5
אחרי ההרגשה כי עצם הקמת המדינה היא השגת האידיאל הסופי — באה תודעת הבעיות הגדולות, שלא נפתרו: היחסים בין ישראל ויהודי העולם, בין ישראל ועמי המרחב, בין חלקי ישראל לבין עצמם.
גליון 882 (15 בספטמבר 1954), עמוד 4
מאז שנת , 1942 כאשר ביקר המלך פא־רוק בריאד ושהה בארמונו של שליט־ה־מדבר המנוח, עבד אל־עזיז אל־סעוד, היו היחסים בין סעודיה ומצריים ידידותיים והדוקים.
גליון 1495 (27 באפריל 1966), עמוד 4
יצחק דגני, שינאת־עולם לכל המפקפקים באפשרות השלום ביננו לבין הערבים, ברצוני לחזור ולהזכיר את תקדים היחסים בין היהודים לגרמנים. לפני עשרים שנה דיברו ביננו על שינאת עולם לגרמניה, וראו איזה פלא: היום קיימים יחסים תקינים בין גרמניה לישראל.
גליון 1636 (8 בינואר 1969), עמוד 20
הן הצליחו לאתר את האיש שביצע את חיתוך־הצמיגים, מעשה שבגללו התחדדו היחסים בין המשטרה והפרוצות. סיפרה אחת היצאניות :״ברחוב הירדן יש באי חדש שניקרא ריץ באר.
גליון 1585 (17 בינואר 1968), עמוד 14
ותוך כדי חברותה עם השניים הפכה גם לחברתם של רות, משה ויעל. בקיצור, כל הדיינים. היחסים בין אלה ליעל לא היו מעולם יחסי אד,בה לוהטת.
גליון 1678 (26 באוקטובר 1969), עמוד 59
אלה שנפגעו קיבלו את אסונם בשקט, כיד הגורל. הסכנה האמיתית היא בערעור היחסים בין ניסו לער־ך לינץ׳ בערבים •המקומיים.
גליון 1766 (6 ביולי 1971), עמוד 28
פני חודש הבאתי בפני הכנסת הצ־ /עת־חוק להתרת יחסים בין הומו־סב־סואליים מבוגרים, תוך הסכמה ובצינעת הפרט.
גליון 1753 (7 באפריל 1971), עמוד 42
אביו של הנער, מרצה באוניברסיטה בעל נטיות שמאליות ברורות, עמד באותה תקופה לימין המורדים הצעי- רים, ונחשב לבעל דיעות מארכסיסיטיות מובהקות. היחסים בין המורה לתלמידה מתוארים למעשה באור נורמלי בהחלט, ואין להתפלא על כך.
גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 32
עד היום אני לא מדליקה אור בשבת, לא נו יחס מיוחד רישואלים מדגי מו ת סילבי וססיל. ההדגמה סימלית בלבד, מאחר שהיחסים בין הדוג מניו ת ללקוחות מו ש ת תי ם על ראייה בלבד.
גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 8
אלינג, רחוב אילת ,21 קריית־מוצקין, תתקיים אסיפת הכרים ואוהדים ויסקי סקוטי תמיד טוב, תמיד מעולה ״י 1ש׳/י1וא ושיחק בע׳נז רח׳ דיזנגו ף 269ת׳א .ט ל פון 446611 : בהשתתפות מר הררי סעד, בשני דברים: א) הסרט הנ״ל לא גרם לשום שינוי במצב היחסים בין ספרדים לאשכנזים. ב) אנטישמי הוא לא שונא ספרדים, אלא שונא יהודים באופן עקרוני, ולא כל אנטישמי שונא ספרדים.
גליון 1006 (23 בינואר 1957), עמוד 5
במכתב זה הסברתי שאני מבין אותו, ושהוא שיכנע אותי שגישתו היא בלתי־משוחדת, אם כי אינני מסכים איתו. היחסים ביני לבין מירד, לא הופסקו. הוספתי לבקר בדגניה. כשאני מנסה להבין את היחסים בין מידה לביני, אני חושב שפעל כאן חוק משיכת הניגודים.
גליון 1354 (21 באוגוסט 1963), עמוד 10
הוא התלונן על כך שישראל אינה עושה מאומה כדי לאפשר שינוי היחסים בין שתי המדינות, יעץ לעשות תחילה מעשים קטנים, שיטתיים, לשינוי הדרגתי של האווירה. … שהרי אילו היה הדבר נכון, היה זה מעשה קודם כל: כי דבר כזה מוכרח להעכיר סופית את היחסים בין אלג׳יר וירושלים. שנית: מפני שהסיכויים להפיל את בן־בלה קלושים ביותר.
גליון 1176 (6 באפריל 1960), עמוד 7
הדוגמה האופיינית ביותר ליחס זה היא פרשת היחסים בין העולם הזה ובין עזריאל קרליבך המנוח. … למחרת היום הודעתי לו באדיבות שאין אנו יכולים לקבל את הצעתו, וכי אנו מקווים שהדבר לא יפגע ביחסים בין שני העתונים. התשובה שלו באה כעבור כמה חדשים, בצורת שני מאמרים ארסיים, בהם האשים אותנו בכל הפשעים, מפורנוגראפיה ועד לרמאות.
גליון 638 (7 בינואר 1950), עמוד 3
אין זה מקנה יתרון על שאר צעירים או צעירות שעלו לארץ, שגם בשבילם זוהי מולדתם. אבל ילידת הארץ היא השלימות ביחס שבין האדם לבין מולדתו. לילי בונשטיין איננו שם מפורסם.
גליון 670 (24 באוגוסט 1950), עמוד 4
אין כאן בתי קולנוע ותיאטראות ובתי־קפה שאפשר לשבת בהם עד שמגיע הזמן לשכב לי שון. אחד מול : 47 זהו היחס בין יורם לבין ילדי כיתה ה׳ שהוא מדריך בחופשתם.
גליון 1440 (14 באפריל 1965), עמוד 3
השבוע פירסם ידיעות אחרונות מכתב של אחד מקוראיו, עובד גושן מעתלית, כלהלן: ״בידיעות אחרונות מיום 28.3.65 ציטטתם דברי שר ה־אוצר־המסחר־והתע־ גושן שיה, בהם אמר ש־ ״כל הדברים שנכתבו בעתון מסויים על פיחות בעתיד) מצוצים מן האצבע.״ ״לא אכנס כאן לבעית היחסים שבין מר ספיר לבין מערכת ״עתון מסויים״ .וכן — אם לם חות נוטף ישנה הצדקה כלכלית.
גליון 1496 (4 במאי 1966), עמוד 3
העולם הזה ישמח אם ח״כ בן־גוריון יוסיף להבנת הפרשה על־ידי קביעת האחריות המעשית לדברים. שלום כראש חוצות הפשרת הקיפאון ביחסים בין הערבים לישראלים, עליה עמד העורך בכתבתו, מצאה את ביטויה גם בשידור הטלביזיה האמריקאית, ספור עד לאפס, שהתפרסמה ב־עתונות בגלל תצלומי־הכור בדימונה.
גליון 1469 (1 בנובמבר 1965), עמוד 17
בתיאום עם שרת־החוץ, גולדה מאיר, יצא ח״ב גח״ל אריה כן־אליעזר לפאריס, כדי להיפגש שם עם אישי מדינה צרפתיים, לברר מהות היחסים בין ישראל לצרפת, אחרי ביקורו של סגן נשיא מצריים, ה־מארשל עבד־אל־חכים עאמר.
גליון 1452 (7 ביולי 1965), עמוד 2
בעדותו בוועדה, אמר, בין השאר, המישנה למנכ״ל משרד החינוך והתרבות, יעקב שריד :״במקום שהשנה הזאת תיהפך לשנת מיפנד. ביחסים שבין הרשות המקומית ובין החו גים הדתיים — אשר אגב פעם מופיעים תחת הכתובת של ועד ההורים ופעם בכתובת של הליגה למלחמה נגד כפייה חילו נית, עם סמל המעורר שאט־נפש ואשר לדעתי מבזה את אלה המשתמשים בו — הורעו היחסים.״ אני מקווה שהמשפט הזה יבהיר מדוע כל כניעה לסחטנותם של הרפתקנים דתיים רק מגבירה את תאבונם וחוצפתם — ומביאה בהכרח להרעה נוספת של היחסים.
גליון 1662 (9 בפברואר 1969), עמוד 33
לכל השאלות והשמועות ניתנה, בסוף השבוע, תשובה מוסמכת: אנשי משרד החוץ \ הסובייטי הרגיעו את הדיפלומטים המערביים, הסבירו כי ביקורו של ניכסון לא יפריע להמשך השיחות על הגבלת החימוש, או לשיפור היחסים בין שתי מעצמות־העל. להיפך: האמריקאים הודיעו מראש לרוסים על ההזמנה הרומנית, בציינם כי ניכסון ישהה בבוקרשט יום אחד בלבד.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 25
היו עוד 18 חניכים בקורס.״ כני־הארץ והמחתרת המצרית. היחסים בין המצרים לבני ארץ־ישראל היו הדוקים.
גליון 1590 (21 בפברואר 1968), עמוד 15
היא מאמינה שהגבר הוא פרה חולבת, או אידיוט. היא לא מבינה שביחסים בין בני־אדם נחוצים שניים״. יהלומנים, שרים, חברי־כנסת ופקידים גבוהים באו לברך את הזוג, והכלה עצמה ענדה טבעת יקרה ונצצה בשמלתה ובפניה הזוהרות.
גליון 1543 (29 במרץ 1967), עמוד 28
ממבחני האינטליגנציה (בעברית: מישכל) הגיעו למנת־ה־מישכל, שהיא היחס בין הגיל השכלי לגיל הכרונולוגי (כפול מאה, על־מנת ל־ מיכחן מישכל* יש מד־חום, אבל לא רופא |11110 לוזען יגג. 00X4 בחנויות.
גליון 1109 (31 בדצמבר 1958), עמוד 6
בראיון שיגרתי ששודר מן הסטודיו בקומה השניה של מגרד־השחקים של האו״ם בניו־יורק, נשאל ג׳וואד ( )47 על תנועת- האיחוד במרחב. שאלה: מה היחסים בין עיראק והרפובליקה הערבית המאוחדת?
גליון 1148 (30 בספטמבר 1959), עמוד 30
לאחר מעיינת, מחזה לא־מצליח־ביותר שהועלה על בימת הבימה והעוסק בנושא מופשט כיחס בין היוצר ליצירתו, גודש פוליטי את ד,תפכ־חותו הפוליטית׳ ברומן רב־אירועים, אף ספוג אכזבה טוטלית.
