גליון 2601 (8 ביולי 1987), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

במילים
אחרות: אני לא רואה עצמי מצביע נגד
אחד מהם, גם אם אנחנו תומכים
באישים שונים (רייסר נחשב כאיש־אמונו
של לוי, ואילו מילוא ואיתן
נמנים עם מחנהו של יצחק שמיר).
הם — נגדי? אני מקווה שלא.
עדיין אנחנו נפגשים ומעלים זיכרונות,
מדי פעם.
גליון 2604 (29 ביולי 1987), עמוד 35
טקסט · תמונה · PDF

מישפחות פולקובסקי ושנור דורשות
את פיטורי זורח גהל מתפקיד
בכניסה ללישכת מישרד־התיירות
בגיו־יורק תלויות על הקיר ארבע
תמונות: נשיא־המדינה חיים הרצוג,
ראש-הממשלה יצחק שמיר, שר־החוץ
שימעון פרם ושר־התיירות
שר־תיירות שריר
כמו הנשיא
אברהם שריר.
גליון 2602 (15 ביולי 1987), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

הוא ביקש למנות
את עצמו כיו״ר של ועדה מדינית,
שתשתדל לתפוס את מקומה של
ההנהלה, שבראשה הועמד משה ארנס.
אולם את יצחק שמיר ״לא עשו
באצבע״ .בניגוד לרושם שהוא עושה
הפעלתן הבלתי־נלאה, הרי כיום הוא
מופיע באור אחר.
גליון 2651 (22 ביוני 1988), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

לא השתייכתי לחלק בחרות שהתנגד
להסכמים (יצחק שמיר, משה ארנס, יגאל
כהן־אורגד) ,אבל אני לא שבויה בקונספציה
הזאת מפני שככה זה, מישהו החליט לפניי.
גליון 2654 (13 ביולי 1988), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

אחרי הופעתה נכנס
דויד לוי למישרדו של יצחק שמיר, שהיה גם אז
ראש־ממשלה (בלי המערך) ,וקבל על כך שתמי
ליל־שיחה שלו בארבע עיניים עם שמיר התפרסם
מילה במילה בכתבה.
גליון 2640 (6 באפריל 1988), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

אבל תוצאה אחת
כבר היתה ליוזמתו: יצחק שמיר יכול לזקוף
לזכותו ג1111* ,
/ועוונו
ניצחון *גדול.
גליון 2615 (13 באוקטובר 1987), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

עד אז לא
חשבנו שסאדאת באמת הגיע לירושלים
כדי לשאת ולתת. חשבנו שזה
יהיה אקט רישמי!
יצחק שמיר? פגשתי אותו בקאהיר
וביליתי עימו שלוש שעות.
גליון 2617 (28 באוקטובר 1987), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

מוכרים בלבד. אחד שיצא נשכר
מהתפתחות זו היה יצחק שמיר.
ערב נסיעתו למוסקווה בא ג׳ורג׳
שולץ, שר־החוץ של רגן, לירושלים.
גליון 2614 (6 באוקטובר 1987), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

הוא הסביר שאלה רעיונות שלו, ואמר שאנשי
הקבוצה אולי יתמכו בהם, אבל שהם מחכים לתגובה
מן הצד הערבי ומחכים לשמוע שהרעיונות
יכולים להיות אופציה, ושיש אולי דברים שבהם
יוכל גם(יצחק) שמיר לתמוך.
• על מה הוא דיבר?
טרי נוסייבה בבית־החולים ברמאללה אחרי המכות
,ך וי שמשרב בפוליטיקה צריך להיזהרו
אבל
אני מקווה שזה יעבור.
גליון 2592 (6 במאי 1987), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

ושיתפה־לא־
על״פי שתי הגירסות, עלולים האמ ריקאים
לדרוש ולעיין בחומר שאספו
הוועדות, אולם על פי הגירסה האחרונה
— הוסבר להם שוב ושוב על־ידי נציגי
ממשלת־ישראל שאין להם זכות לבקש
ולראות חומר זה. יצחק שמיר התבטא
כך בפורום מצומצם.
דבר אחד ברור: הפירסום מעבודתן
של שתי הוועדות יהיה מינימאלי.
גליון 2685 (15 בפברואר 1989), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

הם הביעו
חשש כבד מתסריט אפשרי, שעל פיו יוחלט לנקוט צעדים בעצרת הכללית(שם
אין ארצות־הברית יכולה להטיל וטו) ,נגד ישראל, והשתגעו לדעת מה חושב על
כך האיש ברחוב. תחת זאת הפגישו אותם עם יצחק שמיר, עם שימעון פרם,
עם כל מיני יפים ויפות, באחת מאותן מסיבות־קוקטייל הדומות כל־כך זו לזו .
גליון 2674 (30 בנובמבר 1988), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

אומרים שהתפקיד ״עושה את האדם״ ,זה נכון
במיוחד לגבי תפקיד יו״ר הכנסת. גם יצחק שמיר,
כאשר כיהן כיו־ר הכנסת, היה יו״ר הוגן.
גליון 2697 (10 במאי 1989), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

הערבי
ניצל מידי ההמון, נעצר כדין
ויועמד למישפט, כיאה במדינת-
חוק.
אולם יצחק שמיר לא הסתפק
בכך. הוא אמר שצריכים לדאוג
לכך ששום ערבי כזה ״לא ייצא
שלם״.
גליון 2676 (14 בדצמבר 1988), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

אם זה יקרה, תעמוד ישראל לפני
מצב חדש. יצחק שמיר כבר התכונן
לקראתו, והכריז שלא איכפת לו מה
יגיד אש״ף.
גליון 2675 (7 בדצמבר 1988), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

האיש הוא שמוליק סלווין, עתר יועצו הכלכלי של יצחק
שמיר.
סלווין, בעל תואר״שני בכלכלה, בא ממישפחה חרדית,
דובר אידיש, ול כן מכיר את הציבור החרדי מבפנים.
גליון 2707 (19 ביולי 1989), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

מי שפעלו אז למען שיחרורו של ולרשטיין
באותו הערב היו הגורמים הבאים: ראש־הממשלה
יצחק שמיר פנה למפכ״ל־המישט־רה
וביקש לשחרר את ולרשטיין, אחרי שפנו
אליו השרים דאז יוסקה שפירא וזבולון המר.
גליון 2706 (12 ביולי 1989), עמוד 46
טקסט · תמונה · PDF

הפרשנות רנה ב״כניעתו של
שמיר״ ואיך ״כופפו את ידו של שמיר ״.אבל
נאומו המונומנטאלי של יצחק שמיר במרכז
לא נאמר בטון של מי שכפו עליו הר כגיגית.
גליון 2706 (12 ביולי 1989), עמוד 47
טקסט · תמונה · PDF

דווח גם
על שיתוף־פעולה עיראקי — מצרי בפיתוח
ויצור הטנק הסובייטי ט־.72
בעיקבות הנפת הידיים המפורסמת של
יצחק שמיר, דויד לוי ואריאל שרון, במרכז־הליכוד
הלא־מפוצץ, מטרידה את חברינו
שאלת ״הפרט הנסתר״ :האם ראש־ממשלתנו,
זקוף־הקומה, עמד ושתי כפות
רגליו על הריצפה, במשך אותה הנפה
חגיגית, או שמא משיכתו הפתאומית של
השר לוי העתיקה אותו מהריצפה בריחוף
אל על מעניין היכן זרקו נרקומני
ישראל את מחטיהם המזוהמות עד שנה זו?
גליון 2683 (1 בפברואר 1989), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

חנם על
על יצחק רבין, גירוש מסיתים והוכחות
היסטוריות חד-משמעיות • על יצחק שמיר
שמנסה להעתיק מיגאל אלון • על התבשילים
שמבשלים מתחת לחוטמו של
0 1 1 1הימין • ועל הצעה מעשית
בעיקבות מישפט דרך הניצוץ.
גליון 2714 (6 בספטמבר 1989), עמוד 51
טקסט · תמונה · PDF

שר הבטחון יצחק רביו הכריז עליו
שהוא ״משוגע״ .ראש הממשלה יצחק שמיר
קנה את ההסבר של המומחה הפסיכולוגי, וה־רמטכ״ל
דן שומרון התייחס למחבל כאל
״פסיכי״ .המשוגעים האלה, הפלשתינאים,
יודעים משום מה בדיוק, איפה אפשר ומותר
להשתגע.
גליון 2713 (30 באוגוסט 1989), עמוד 49
טקסט · תמונה · PDF

עכשיו ישב אירלנד אנשים אשר ישראל
עבורם זה לא רק אינתיפאדה, מיתון, יצחק שמיר ושימעון
פרס, אלא גם מדינה שי ש בה אנשים המסוגלים ליצור בלט
יפהפה שכזה.
גליון 2710 (9 באוגוסט 1989), עמוד 50
טקסט · תמונה · PDF

כולם
יודעים שהקטע כולו הוא הצגה אחת גדולה,
וההצהרה של יצחק שמיר :״לגבינו הצלת
אחד משלנו זהו עיקרון־יסודי ״,מעוררת רק
שאלה אחת: למה דווקא עכשיו?
גליון 2692 (5 באפריל 1989), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

אלה הם דבריו של אליהו גולומב, מצביא איר־גון־ההננה,
בקיץ , 1944 על צעירי מחתרת הלח״י
(שראש־הממשלה, יצחק שמיר, היה אותם ימים
אחד מראשיה) ,כפי שמביא אותם נתן שחם, הסר
פר מבית־אלפא, בסיפרו האוטוביוגראפי, ספר
חתזם, שראה באחרונה אור.
גליון 2700 (31 במאי 1989), עמוד 43
טקסט · תמונה · PDF

ביומן הבוקר של קול י שראל או מר
ח״כ חיים רמון לשלמה רז :״ב החלטתו
לד חו ת את התוכנית המ דינית
שאושרה על־ידי הממשלה,
פירק הליכוד למעשה א ת הממשלה.
על יצחק שמיר להתפטר לאלתר״.
רמון לא מחמיץ את ההזדמנות ולועג
לשמיר :״אני מקווה שבקרב מחל-
קות-הת ה במישרדו נהנה שמיר מ סמכו
ת רבה יותר״.
גליון 2704 (28 ביוני 1989), עמוד 48
טקסט · תמונה · PDF

שר־החוץ,
משה ארנס, סיפר למאזיניו שב־וועדת־החוץ־והביטחון
של הליכוד עד כמה
הוא ״מודאג ומתוסכל״ :השר משה ניסים,
הידוע כמי שנמנע מהפרזה מילולית, הגדיר
עצמו בנאום פומבי כ״אפוף חרדה״ מפני
סכנת התוכנית; אפילו ראש־הממשלה, יצחק
שמיר, קבע בכנות כי התוכנית צופנת ״סכנות
רבות״.