גליון 2580 (11 בפברואר 1987), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

הוא ישב אז על
תקן הקבלן שלו לעסקים מלוכלכים.
עם חרות בממשלת יצחק שמיר. התוכנית
הוכשלה ברגע האחרון על־ידי אנ־שי־התחיה,
שלא סלחו לוויצמן את די־עותיו
היוניות.
גליון 2593 (13 במאי 1987), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

על ועדת־מישנה
זו לא הוטל לבדוק דבר, והיא לא הוסמכה
להחליט דבר החורג מדיוני מליאת״הווערת
(ה) אין לפיכך שחר לאמור בכתבה באשר לסיבת
העיכוב ש״אין לליבאי עניין לפגוע במחנה־לוי
בחרות, הפועל נגד יצחק שמיר״.
(ו< אין שחר לאמור בידיעת כאילו חברי־הכנ־סת
מצא ואיתן שותפים למחדל העיכוב וה״קבד
רה״ ,בגלל שיקולים בלתי־ענייניים.
גליון 2599 (24 ביוני 1987), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

החיים הפוליטיים לבשו צורה
בלתי־טיבעית. ראש־הממשלה, יצחק
שמיר. נדד מארץ אפריקאית אחת
לשניה, נאם, הכריז הכרזות, הצטלם
מול המונים רוקדים, מתחת לתמונות־ענק
של עצמו, בחברת שוטרים בלבוש
של אופרטות.
גליון 2641 (13 באפריל 1988), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

תקרית קטנה
שאירעה השבוע הדליקה, משום כך,
נורות אדומות לכל אורכה ורוחבה של
המערכת.
אחרי שנאם יצחק שמיר בחגיגת-
המימונה הגדולה, בא תורו של שימעון
פרס לשאת את דברו.
גליון 2641 (13 באפריל 1988), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

כדאי לזכור
שהם דיברו על האנשים העומדים כיום בראש ממשלת־ישראל —
יצחק שמיר וחבריו. אלה משתמשים כיום באותן המילים עצמן
כדי לדבר על ראשי האירגונים הפלסטיניים.
גליון 2643 (27 באפריל 1988), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

כל מידע
על הסיבות למעצרה לא פורסם.
ב־ 10 באפריל נשלח לראש־הממ־שלה
יצחק שמיר ולשר־הביטחון יצחק
רבין מיברק־מחאה על מעצרה של
נזאל.
גליון 2644 (4 במאי 1988), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

שני פרופסורים פלסטיניים בעלי־שם
עולמי, איברהם אבו־לוע׳וד ואד-
ווארד סעיד, שלחו ברכותיהם ל־300
צירי הוועידה הראשונה של הרשימה
הממשלה. יצחק שמיר ראה בשיחה זו
סדק בחומת ההתנגדות האמריקאית
לשיתופו של אש״ף בתהליך המדיני.
גליון 2662 (7 בספטמבר 1988), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

סימל את הגישה הזאת, יותר מכל אדם אחר, יצחק שמיר,
איש השנה תשמ״ו. הוא היה המנהיג האידיאלי למיפלגה הנוקטת
גישה כזאת.
גליון 2662 (7 בספטמבר 1988), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

הרמטכ״ל עשה אז מעשה חסר־תקדים:
הוא ביקש פגישה עם ראש־הממשלה, יצחק שמיר, ותבע ממנו
למנוע את מינוי שומרון.
גליון 2662 (7 בספטמבר 1988), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

מדוע התנגדו לכך לא רק אנשים כמו
יצחק שמיר, אלא גם יצחק רבין וחבריו? מדוע התעקש שימעון
פרס לדבוק ב״אופציה ירדנית״ ,אחרי שהפכה כבר בדיחה
בינלאומית?
גליון 2661 (31 באוגוסט 1988), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

ביום ראשון בבוקר הציג המטה
לראווה את אחד מהגימיקים: שלוש
בובות־עץ בדמות יצחק שמיר. האחת
מכסה את עיניה בידיה, האחרת סותמת
את אוזניה והשלישית משלבת את
ידיה.
גליון 2625 (23 בדצמבר 1987), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

מול התפתחות
זו עמד המימסד הישראלי חסר־אונים
ואובד־עצות.
יצחק שמיר השמיע את מליצותיו
היומיומיות (״אין כל חדש״ ,״בכל דור
ודור היו לנו צרות״ ,״העיקר לא לפחד
ולא ללקות במורך־רוח״) ,ודוברי מיפל־גת־העבודה
החזיקו־החרו אחריו(חיים
בר־לב :״להילחם בהתפרעויות כאילו
אין בעיה מדינית, ולטפל בבעייה המדינית
כאילו אין התפרעויות״).
גליון 2620 (18 בנובמבר 1987), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

ביום הריגתם של שני חוטפי האוטובוס בקו 300 אמר יצחק
שמיר, גם אז ראש־הממשלה, ש״על המחבלים לדעת שלא ייצאו
חיים מפיגוע־מיקוח״ .לאחר מכן הסביר שמיר כי באותה שעה לא
ידע כי החוטפים נלכדו חיים.
גליון 2620 (18 בנובמבר 1987), עמוד 35
טקסט · תמונה · PDF

אולם אין בישראל ממשלה המסוגלת
לכך. יצחק שמיר מדבר על משא־ומתן
ישיר בין ישראל וירדן, ומיפלגת־העבודה
מדברת על ״האופציה הירדנית״
ועל ״פתיחה בינלאומית״ בלי
אש״ף.
גליון 2591 (29 באפריל 1987), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

שלום,
שמשום מה בחר להפליג בדיבורים על מעשיה
הנואלים של הכנסיה הנוצרית כלפי זרעו של
אברהם ולהפנות את דבריו אל ״הכס הקדוש
היושב בתמי״ ,ובאמצע דבריהם של ראש הממשלה
יצחק שמיר, כוכב התיקשודת של הוועידה,
שהשכיל לנצל את הבמה לצורך חזרה על
עמדותיו הפוליטיות, ושר החינוך והתרבות יצחק
נבון, קמו בינה אופק, מאשה לוין ועדנה שבתאי,
אלמנות הסופרים אוריאל אופק, מנשה לוין
ויעקב שבתאי, והביאו לידיעת הקהל שנכח
באולם את העוול שנגרם להן כתוצאה מהוצאת
מישפחות הסופרים שנפטרו מגדר הזכאים לקבל
את התמלוגים החדשים (וזאת, לאור העובדה
שחוק זכויות היוצרים הבינלאומי מעניק ליורשים
אפשרות ליהנות מקבלת תמלוגים במשך
חמישים ולפעמים אף שבעים שנים מיום פטירת
היוצר בן־מישפחתם) .בינה אופק מסרה כי אמנם
קיבלה את התמלוגים לשנה זו, אבל זאת רק
משום שבעלה המנוח עוד הספיק למלא את
הטפסים .
גליון 2579 (4 בפברואר 1987), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

המיקרה העיוור רצה שדווקא שלושה ח״כים אלה היוו אחרי
הבחירות את לשון־המאזניים בין יצחק שמיר ושימעון פרס. אילו
הצטרף וייצמן לשמיר, היה זה מרכיב ממשלה.
גליון 2629 (20 בינואר 1988), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

רבץ לא ינהל שום
משא־ומתן עם אש״ף. כמו שימעון פרס. כמו
יצחק שמיר. כמו אריאל שרון.
מה מקומו של אש״ף בתמונה?
גליון 2634 (24 בפברואר 1988), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

שמחתי שלא אני
נשאלתי.
שמיר
לא טילפו
כאשר טילפן יצחק שמיר אישית לעורכי
העיתונים ותבע מהם שלא לשלוח כתבים לסיקור
מינצע אוניית־המגורשים, להחזיר את הכתבים
שכבר נשלחו ושלא לעלות לאוניה, אם תצא —
הוא פסח על עורך השלם הזה.
גליון 2634 (24 בפברואר 1988), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

זה קרה ב־ 9בדצמבר . 1987 היום
שבו נקבר הסטאטוס קוק ויחד עימו
עולמו של איש־הג׳ונגל, יצחק שמיר.
עכשיו חייב הציבור להגיד
חד־משמעית: שמיר הביתה:
ך* אומלל מכל הוא שימעון פרס.
1 1ב־ 9בדצמבר יכול היה
לקנות את עולמו.
גליון 2634 (24 בפברואר 1988), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

הייתי הקול היחידי בכנסת שהשמיע אזהרה זו, והשלם הזה
היה הקול היחידי בעיתונות שחזר עליה.
גולדה מאיר, מעין יצחק שמיר ממין נקבה, שפכה עלי קיתונות
של לעג.
גליון 2609 (2 בספטמבר 1987), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

מובן
שאין להפחית באחריותם של שימעון
פרם, יצחק שמיר וראש־המוסד,
שקיבלו את החומר של פולארד, ושלא
בדקו כיצד הגיע ומהו הסיכון בגיוס
חומר כזה.
גליון 2597 (10 ביוני 1987), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

כך אפשר יהיה לשמוע את יגאל
מוסינזון מראיין את יו״ר איגוד״הגימ־לאים,
את עמוס עוז מראיין את שימעון
פרס, את שולמית לפיד ודויד גרוסמן
מראיינים את יצחק שמיר, ועוד.
במהלך היום יערוך קול־ישראל
מישחק־הדמיה, שבו יקבלו סופרים את
תיקי־הממשלה לידיהם ויציעו הצעות
משלהם לבעיות האקטואליות.
גליון 2594 (20 במאי 1987), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

שהזכירה לו את נסיעתו
הנוכחית של פרס לשם.
יצחק שמיר, שהיה ברוב הדיונים החריפים
בעמדת־האזנה, התנגד לרעיונות המקוריים האלה.
גליון 2653 (6 ביולי 1988), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

אבן נפגש עימה, לבקשתו של שר־החוץ
הישראלי שימעון פרס, באישורו
של ראש־הממשלה, יצחק שמיר. מטרת
הפגישה: מניעת סנקציות בריטיות נגר
ישראל.
גליון 2650 (15 ביוני 1988), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

השבוע נתקלתי בחנות ספרים בספר חדש, זר
לא יבין, המפרט את כינויי־הסתר של בכירי
המחתרות לפני 40 שנה ולהפתעתי גיליתי כי
אחד מכינויי־הסתר של יצחק רבין (אז מראשי
הפלמ״ח) היה מיכאל, בדיוק כמו כינוי־הסתר של
מי שכיום הוא עמיתו בממשלת האחדות, יצחק
שמיר (אז ראש לח״י).
איך נאמר אצלנו באיזה מקום — ניבאו ולא
ידעו מה שניבאו.