חיפוש: "ירושלים של זהב"
נמצאו 34 תוצאות (מציג 26 עד 34)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1587 (31 בינואר 1968), עמוד 11
ירושלים היא שער שכם ופיסגת הר הזיתים, החומה הנהדרת שדויד בן־גוריון הציע להרסה, מיגרש־הרוסים ומינזר־הר־ציון — עיר המיגדלים והכיפות — ירושלים של זהב, של נחושת ושל אור. מי המעז לבצע שיכוניזציה בלב ירושלים, מול הר־הזיתים והר־הצופים?
גליון 1603 (22 במאי 1968), עמוד 13
ברוח זו הצעתי היום להפוך את השיר ״ירושלים של זהב״ להימנונה של מדינת־יש- ראל -והגשתי על בך הצעת־חוק מטעם סיעתנו.
גליון 1603 (22 במאי 1968), עמוד 24
בהתחלה היא ניהלה את הדי סקוטק ירושלים של זהב, שנפתח על־ידי צדוק קראוז בניו־יורק.
גליון 1636 (8 בינואר 1969), עמוד 19
.״ כשנשאלה שולי איך ידעה שהמכתב מיועד לשולה חן, השיבה: ״ראשית, אני לא שיחקתי באיי לייק נזייק ושולה כן. שנית, אותי זוכרים בגלל ירושלים של זהב יו״ר הסתדרות הסטודנטים בירושלים, עמי שפירא, החליט לבלות את היום הראשון של השנה האזרחית כהלכה.
גליון 1601 (8 במאי 1968), עמוד 15
כל זה מסמל את הצבא המצרי המובס. מצד שני הוא בנה מקרטון את ירושלים של זהב :״זו האידיאה של מלחמה ושלום, לפי טולסטוי,״ הוא מסביר.
גליון 1584 (10 בינואר 1968), עמוד 20
.״ • הסופר האמריקאי״יהודי הרמן ווק, אחר שומעו את ירושלים של זהב במסיבה בבירה :״ירושלים היא כאן, אבל הזהב הוא שם (בארצות־הבדית)!
גליון 1563 (16 באוגוסט 1967), עמוד 20
פ סו קי השבוע #ראש עיריית ידושלים לשיע בר, מרדכי איש־שדום :״חלילה לנו לפרוט את ירושלים של זהב לאסימונים של פח.״ !+המשורר הסובייטי אנדריי ווזינזנסקי, בביקורת על אגודת הסופרינ) הסובייטיים :״אני יצור אנושי, חי ונושם, בשר ודם, ואינני בובה שתנועותיה נשלטות באמצעות חוטים.״ • העיתונאית אורה שם־אור, בביקורתה על תערוכת פסליו של יגאל תומרקין :״אין לי דבר נגד הומו־סכסואלים, נגד המשתתפים באורגיות, נגד המשוחחים עם הרוחות בסיאנסים ספיריטואליסטיים — כל מה שאני דורשת הוא, שהסוסים יצניעו אח מומיהם, ושהחברה לא תרשה להם להציג אותם בפרהסיה.״ הע!
גליון 1587 (31 בינואר 1968), עמוד 22
אבל הוא מפריץ אותה עד היום :״לדעתי היא טובה יותר מירושלים של זהב.״ שונות. אז עכשיו אתם יודעים מי זה?
גליון 1664 (23 ביולי 1969), עמוד 38
יתירה מזאת: קשה להשתחרר מן הרושם שיותר מדי ״כוכבים״ ו״גאונים תורניים״ (בתחומי ה־מישחק, הבימוי, המוסיקה, התפאורה והתאורה) קשורים בהעלאת ועיצוב הצגה מלאכותית זו, שעלילתו; מתרחשת בירושלים של זהב, ערב מלחמת־ששת־הימים. המכתכ האפוד (תיאטרון עי רוני חיפה) הצגה רצינית וכהה מדי, אפילו לגבי קומדיה שנכתבה במאה הקודמת (על־ידי יון לוקה קרג׳יאלה הרומני) ,הנושאת •זותמו של במאי מעולה (דוד אס* דיג, אף הוא מרומניה) שלא השכיל לתת לחומר הכתוב תנופה וקלילות, הנחוצות לקומדיה, שעלילתר.
