חיפוש: "ישראל קסטנר"
נמצאו 136 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1055 (18 בדצמבר 1957), עמוד 11
^ ת ההפתעה של נאומי הסיכום ב־משפט רצח ד״ר ישראל קסטנר, סיפק אלכסנדר (״אלכם״) טל, פרקליטו של הנאשם מספר שניים, זאב אקשטיין. … ״לפי פסקי־הדין של אנגליה אין לצרף כל אשמה אחרת לאשמת רצח.״ במקרה של משפט רצח ד״ר ישראל קסטנר, היתד, טענה זו יותר מטענה משפטית יבשה. … יהיה זד, פסק־דין שיצטרך לענות על השאלה: האמנם יצא אקשטיין לרצוח אח ד״ר ישראל קסטנר בשליחות המחתרת של ה, - נאשם יוסף מנקם, או האם עשה זאת בשליחות או בידיעת ר,ש ב.
גליון 959 (1 במרץ 1956), עמוד 7
אולם גם משפטנים נועזים הבינו כי קשה להוציא חוק בשם ״החוק להגנת ישראל קסטנר, תשט״ז— 1956״׳ או ״חוק לתיקון דיני הראיות (חקירת עדים חברי מפא״י) תשט״ז—.1956״ היה דרוש טכסים מחוכם יותר כדי להגן מראש על שליחי הסוכנות, קציני המשטרה ושאר ירקות בגן־הירק הממשלתי. … אולם לפני שנתקבלו שני חוקים אלה סופית, הספיק עורך הדין שמואל תמיר להגיש בשם מלכיאל גרינתלד קובלנה פלילית פרטית נגד ישראל קסטנר, על שבועת־שקר. במשרדי היועץ המשפטי נוצר מצב־חירום. … מובן מאליו שאם יתקבל חוק זה בצורה זו בעוד מועד, יוכל ישראל קסטנר לטעון טענה זו אם יגיע דינו לבית־המשפט המחוזי.
גליון 2324 (17 במרץ 1982), עמוד 15
![העולם הזה - גליון 2324 - 17 במרץ 1982 - עמוד 15 | מדור התיאטרון סיקר את מחזהו של איירה (״תינוקה שלי תזמרי״) לווין ״אני והסרג׳נט״ ,שהועלה על קרשי התיאטרון הקאמרי. כשער הגליון: נרצח ד״ר ישראל קסטנר. ]לחתות מנית](https://assets.this-world.xyz/pages/2324/t-15.png)
מדור התיאטרון סיקר את מחזהו של איירה (״תינוקה שלי תזמרי״) לווין ״אני והסרג׳נט״ ,שהועלה על קרשי התיאטרון הקאמרי. כשער הגליון: נרצח ד״ר ישראל קסטנר. ]לחתות מנית * 1957 אברהם צנ ת׳ מקים מיפלגה נדמית * שנש המנוצלת מגינוסו * דעתו של עד* עגלון על הדתיים בירושלים מחחרח ! … פעולתו הראשונה של אירגון זה: ההתנקשות בחיי ד״ר ישראל קסטנר. המישטרה, במיקרה זה, היתד, יעילה בהחלט. … בהעידו תחת שבועה לפני שופט השלום מקם צ׳רנו־בילסקי, הסביר סמ״ם שמואל רוט :״אין לנו הוכחות כי עורך־הדין חרותי קשור באופן ישיר בהתנקשות בחייו של ד״ר ישראל קסטנר, אולם אנו חושדים בו בהשתייכות לאירגון מחתרת.
גליון 1014 (20 במרץ 1957), עמוד 5
הודעות המטה הארצי מסרו על גילוי נשק, על הוכחות המעידות כי לפחות שניים מאנשי אותה מחתרת השתתפו בפועל ברצח הד־־ ר ישראל קסטנר. אך ההודעות השאירו בכל זאת כמה *אלות ללא תשובה. … ההודעות שיצאו ממשרדו היו בלתי שגרתיות לחלוטין, תיארו בפני הקהל הישראלי הנדהם את שלבי עבודת החקירה של המשטרה, שהצליחה לגלות את קיומו של ארגון טרור מחתרתי, שפעולתו הראשונה היתד. ההתנקשות בחיי ד״ר ישראל קסטנר. המשטרה, במקרה זה, היתד, יעילה בהחלט. … שמואל רוט :״אין לנו הוכחות כי עורך־הדין חרותי קשור באופן ישיר בהתנקשות בחייו של ד״ר ישראל קסטנר, אולם אנו חושדים בו בהשתיכות לארגון מחתרת.
גליון 1012 (6 במרץ 1957), עמוד 12
כעב ר דקות מספר מצא שקמוני גרעין חמניה בלתי־מפוצח, על המושב האחורי במכוניתו קרבן ההתנקשות ד*ד ישראל קסטנר, אשר מזה שנתיים שימש נושא ראשי לויכוח צבורי בישראל וביהדות העולם, בקשר לחלקו בשואת יהדות חונגריח. … אולם לגבי האזרח נשארה פרשת ההתנקשות בד־ר ישראל קסטנר בבחינת תעלומה. מי היה מעוניין להתנקש בקסטנרי למי מביאה ההתנקשות תועלת כל שהיא?
גליון 855 (11 במרץ 1954), עמוד 4
האיש הממושקף, הקורא ברשימותיו הוא העד ישראל קסטנר. לידו עורן־הדין תמיר, לבוש גלימה, עם עוזרו, אריה מרינסקי. … מבטו היה נעוץ באדם שעמד על דוכן העדים. כי שם עמד, לתמהונו ולשמחתו, ישראל קסטנר עצמו. זקוף, בחליפה אפורה מגוהצת יפה, שערות אפורות מסורקות לאחור, מבריק, שופע הומור, לפעמים איה ניר, דקה, מנומס — היה זה עד לדוגמא. … תמיר, שנכנס לפני שבועיים כשבלבו תקוות מעטות וספיקות רבים, אחד מעורכי־הדין הצעירים המבטיחים, יצא מן האולם כאחד הפרקליטים החשובים ביותר בישראל. קסטנר ירד בצעדים איטיים במדרגות, ב־לווית תל וכמה ידידים.
גליון 1014 (20 במרץ 1957), עמוד 3
מאוחר יותר, אחרי שפרצה סערת המשפט הגדול וד״ר ישראל קסטנר היה נאלץ לעזוב את תפקידיו כדובר משרד הקיצוב של דב יוסף וכעורך השידורים ההונגריים של קול ישראל, שוב מצא מקלט באוי-קלט, שעבר עם עורכיו החדשים לתל־אביב. … ואז, כרעם כיום בהיר, נשמעו הדי שלוש יריות בשדרות עמנואל בתל־אביב, וד׳׳ר ישראל קסטנר נפל מתבוסס בדמו. מי ל א? ן* כד חקירת פשע, נשאלות כמה שא־ ^ לות יסודיות, בדי לקבוע מי ביצע את הפשע.
גליון 2096 (2 בנובמבר 1977), עמוד 46
למרות שלמהדורה החדשה של הספר מצורפת אחרית־דבר, שבה מתאר פלגי מעט מנימוקיו להסתיר את מעשיו של ד״ר קסטנר, הרי המהדורה החדשה היתד, אמינה יותר אילו סיפח לה כמה פרוטוקולים מתוך מישפט ישראל קסטנר נגד מלכיאל גרינוואלד, שפילג בראשית שנות ד50-,׳ את מדינת ישראל, והביא להפלת הממשלה, אחרי שהשופט בנימין הלוי קבע בגזר־דינו כי ״קסטנר מבר את נישמתו לשטף׳. … ספר זיכרונותיו של פל גי * ,המתאר גלריית דמויות וביניהם חנה סנש, אנצו סירני ואחרים מחבריו הצנחנים, מביא את סיפור צניחתו מעל ליוגוסלביה, משם חדר להונגריה וייצר את הקשר עם ד״ר רודולף ישראל קסטנר, שעם הידוק טבעת החיפושים הנאצית הציע לפלגי ולחבריו להתמסר לידיהם של הגרמנים.
גליון 1099 (22 באוקטובר 1958), עמוד 9
יעקב חירותי, האיש שבן־פורת רצתה להכתירו, בעזרת הממונה על שירותי ה־בטחון, כ״האיש המסוכן ביותר במדינה,״ הואשם על־ידי התביעה הכללית בשתי האשמות )1 :בזיון שופט, בכך שפרסם כרוז גידופים נגד שופט השלום הראשי בירושלים ד״ר משה פרץ, שזיכה את ד״ר ישראל רו־דולף קסטנר המנוח מאשמת שבועת שקר; )2הנהגת מחתרת טירוריסטית, שאחד ממעשיה היה רצח ד״ר ישראל קסטנר. בית־המשפט המחוזי בתל־אביב מצא את חירותי אשם באשמה הראשונה, זיכה אותו לחלוטין מן השניה . … שופטי בית־המשפט העליון קבעו כי לא הובאה שום הוכחה ממשית לקשר שבין יוסף מנקס לבין יעקב חירותי, בביצוע רצח ד״ר ישראל קסטנר. העולם הזה 099ו הודאתו של אקשטיין, קבע אגרנט, אינה תופסת, משום שאקשטיין לא הובא להעיד במשפט חירותי. … בדוד שבועות אחדים ישוב בית־המשפט העליון ויתכנם, הפעם כדי להשמיע את החלטתו בערעורו של יוסף מנקס, שהורשע באשמת רצח בכוונה תחילה של ד״ר ישראל קסטנר ונדון למאסר עולם .״מה שנותר עתה לבית־המשפט העליון לומר,״ אמר השבוע אחד המשפטנים שעהבו אחרי פרשת קסטנר מראשיתה ,״הוא להחליט: מי הוא ממציאה של אגדת המחתרת, שלא היתד, קיימת מעולם.״ דרכי אדם א*וו 1ו״ 1נ7ופיטר אי־אפשר היה שלא לרחם על האיש כחוש הפנים .
גליון 2560 (24 בספטמבר 1986), עמוד 4
שלושה אנשים נבחרו פעמיים ׳(דויד בן־גוריון, משה דיין, מנחם בגין) ,אחד שלוש פעמים(אריאל שרון) 12 .הלכו לעולמם, מהם אחד נתלה(אדולף אייכמן) ,אחד התאבד (רוברט סובלן) ,אחד נפל בקרב(אריה רגב) ,אחד נרצח(ישראל קסטנר) .רק שלוש פעמים נבחרה אשת־שנה(יעל דיין, גולדה מאיר, גאולה כהן) .חמישה היו זרים(גמאל עבד־אל־נאצר, רוברט סובלן, אדולף אייכמן, הנרי קיסינג׳ר, רוח־אללה חומייני).
גליון 2505 (4 בספטמבר 1985), עמוד 5
שלושה אנשים נבחרו פעמיים (דויד בן־גוריון, משה דיין, מנחם בגין) ,אחד שלוש פעמים(אריאל שרון) 12 .הלכו לעולמם, מהם אחד נתלה(אדולף אייכמן) ,אחד התאבד (רוברט סובלן) ,אחד נפל בקרב(אריה רגב) ,אחד נרצח(ישראל קסטנר) .רק שלוש פעמים נבחרה אשת־שנה(יעל דיין, גולדה מאיר, גאולה כהן) .חמישה היו זרים(גמאל עבר־אל־נאצר, רוברט סובלן, אדולף אייכמן, הנרי קיסינג׳ר, רוח־אללה חומייני).
גליון 2233 (18 ביוני 1980), עמוד 3
בהקשר זה הזכרתי את פרשת קסטנר, על דרך המשל, כלהלן : ״הרשו לי לספר פרק־זיכתנות : ״בשנים הרבות שבהן היה קיים שיתוף־ פעולה הדוק בין עורך־הדין הצעיר שמואל תמיר לבין מערכת העולם הזה, מעולם לא ראיתי את מר תמיר כל-כך חיוור וכל־כך מבוהל כמו ביום שבו נרצח רודולף ישראל קסטנר. ״אחרי הדברים החמורים שאמר תמיר על קסטנר במשך שנים, הוא חשש שמא נת־ישראל ומעל לדוכן הזה הוא מאשים את ראשי תנועת־השלום, ואותי אישית, לא בכך שאנחנו דוגלים במדיניות שהוא מתנגד לה, לא בכך שאנחנו עושים דברים חשובים שהוא מתנגד להם, אלא בכך שהננו נציגי אש״ף — ,נציגי׳ אש״ף ! … ואילו בית־המשיפט העליון, ברוב דיעות, ביטל את רוב־רובו של פסק־דין זה וזיכה את קסטנר בכל הנוגע לשליחות בראנד. שיחה ב אפלולי ת ישראל קסטנר ובתו הכתבה יכלה למנוע רצח ינסה מישהו לגולל את האחריות למעשה הזה עליו.
גליון 2244 (3 בספטמבר 1980), עמוד 5
אחד מהם הוצא להורג (אדולף אייכמן) ,אחד התאבד (רוברט סובלן), אחד נהרג בקרב (אריק רגב) ,ואחד נרצח (ישראל קסטנר) .השאר מתו מוות טיבעי, רובם בשיבה טובה.
גליון 1059 (15 בינואר 1958), עמוד 3
אולם דכרי ימי האנושות כולה עניים מאד כאנשים שחיו מסוגלים להתעלות לדרגה כזאת של השתחררות ממושגי הכרתם. ** אותה שעה בה עסק ישראל קסטנר • 4בהצלת קצין ד,ם.ס. קורט בכר ממשפט נירנברג, ובה טישטש יוסף שפרינצק בקונגרס הציוני בבאזל את ההאשמות הראשונות שהובאו נגד קסטנר, שפם העם הצרפתי את המרשל הנרי פילים פטן. … היא פעלה כך מפני שלא חיתה צמרת של אומה כעלת תחושה מולדתית ועצמאות רוחנית, אלא צמרת של גיטו אשר פרנסיו ליחכו כמשך 80 דורות את פנכתו של הפריץ. ישראל קסטנר החל בדרכו כחניך אותה האסכולה.
גליון 2157 (3 בינואר 1979), עמוד 6
הראשון העומד להביא אותו לפני בית־הדין, ב־ 17 בינואר ,1954 הוא היועץ־המישפטי של ממשלת ישראל, חיים כהן (שער העולם הזה .)829 האשמה: הוצאת שם רע על ד״ר ישראל קסטנר, פקיד גבוה במישרד המיסחר וה תעשייה, שבו לגרינוואלד שורה ארוכה של האשמות, המשתרעות על יותר משישה עמודי סטנסיל צפופים, שבמהלכן כינה אותו בין השאר ״משתף פעולה פושע עם ־הרוצחים והגזלנים הנאצים מחבלבמיפעלי ההצלה של יהדות הונגריה,״ ״מנהל־כספים מפוקפק וכר וכר.״ ה״וכר וכר״ רמזו כי בידי גרינוואלד עוד שורה שלמה של האשמות שאותן לא פירט, אם מחוסר מקום ואם מסיבה אחרת. … ובכרם המאורגן היה שועל קטן בלתי־מאורגן, שועל קטן 1 ״13 ^ 1* 1 ״11^ 1ו :1י 111ןגךך האזרח הבודד שקרא תגר על הנוימסד הממ־שלתי כולו, האשים את ד״ר ישראל קסטנר וחבלני.״ במילים אלה פתח בשבוע שעבר אחד הוויכוחים ממשלתי, ואת רחוקותפעולה עם הנאצים וגרם בסופו של דבר משבר עמום קינן, המעלה רק לעיתים בשיתוף העקרוניים שהסעירו את החברה הישראלית, משך שנות ה־ 50׳ כתוצאה מהאשמות אלו.
גליון 2193 (12 בספטמבר 1979), עמוד 4
רק שניים מהם, עמום חכם ויעל דיין, נב חרו בזכות אירועים הקשורים בחיי־הרוח של המדינה. שניים אחרים, ישראל קסטנר ואדולף אייכמן, מציינים את השלכות 1 השואה על חיי המדינה, ואילו שניים נו־ ז ספים, מבקר הסוכנות, הד״ר אמיל שמו־ | ראק, והמדען האמריקאי רוברט סובלן, מייצגים מאבקים מוסריים שהמדינה עמדה בהם.
גליון 2372 (16 בפברואר 1983), עמוד 9
המחתרות, ש הסעירו את המדינה בשנותיה הראשונות, ושהגיעו לשיאן ברצח ישראל קסטנר, היו שרידי העבר, לא סממני העתיד.
גליון 1569 (27 בספטמבר 1967), עמוד 2
שלושה אחרים מתו לאחר מכן — מגלה־השחיתות ׳אמיל שמורק (תשי״ב) נפטר, ישראל קסטנר (תשי״ד) נרצח, ואדולף אייכמן (תש״ך) ,שעימו ניהל קסטנר את מישחקו המסוכן והשנוי במחלוקת, הוצא להורג.
גליון 2499 (24 ביולי 1985), עמוד 19
במהומה האחרונה סביב אישיותו של ישראל קסטנר, עם הצגת המחזה עליו בתיאטרון הקאמרי (ראה יומן אישי) ,נשכח מי שחרץ, למעשה, א ת גורלו של קסטנר: השופט ה מ חוזי( ד אז) בנימין הלוי, שכתב בפסק־דינו כי ״קסטנר מכר א ת נשמתו לשטן״ .
גליון 2046 (17 בנובמבר 1976), עמוד 6
.״ אז תמך אבנרי בעמדותיו של הפרקליט שמואל תמיר. ,וגרס כי הד״ר ישראל קסטנר, כמי שהיה אחד ממנהיגי יהדות הונגריה, לא היה צריך לנהל משא־ומתן עם הנאצים במטרה לנסות ולהציל יהודים.
גליון 954 (26 בינואר 1956), עמוד 5
בהרל, שסולק מן הסוכנות, קיבל כפיצוי את הקבלנות המשפטית של הסוכנות, בה עמד לשתף את משרד עורך־הדין מיכאל כספי, שהגיש השבוע משפטים כשם שייקח ירקוני (נגד משרד הכטחון) ועמום כן־גוריון(נגד ״שוררו המתנדבים״) ,כעוד הוא עסוק כהגנה על ד״ר רודולף ישראל קסטנר, אשר בקשר אליו תלויה ועומדת שורה שלמה של משפטים.
גליון 2436 (9 במאי 1984), עמוד 70
נחוג יום־הולדתו ה־ 74 של בינימין הלוי, שופט בית־המישפט העליון וח״כ ד״ש לשעבר, אשר שפט במישפט־הדיבה שהגיש הד״ר ישראל קסטנר בעניין קשריו עם הנאצים להצלת נכבדים, יהודיים מהונגריה (״הוא מכר את נשמתו לשטן!
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 3
אמיל שמורק, איש תשי״ב, נתן ביטוי דרמתי לשחיתות השוורים הבלתי־חסומם• חים כהן, איש תשי״ג, סימל את ראשית שקיעת המשפט. רוהלף ישראל קסטנר, איש תשי״ד, סימל א,ז נטיית האומה להפנות את מבטה אחורה, במקום קדימה, ל,זפש אתמול עכור במק ם מחר טוב יותר.
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 13
חמורה מכל היתד, החלטתו של שופט־השלום משה פרץ, שזיכה בירושלים את ישראל קסטנר מהאשמת שבועת־שקר׳ אחרי ששופט גבוה יותר קבע בפירוש ששיקר, ואף שהובאו הוכחות מכריעות לאשמתו.
גליון 1336 (14 באפריל 1963), עמוד 23
הוא גם עזר לו, מן הסתם, לרכוש לו את האליבי שהציל אותו מן הגרדום ומבית־הסוהר. רכישת־האליכי— כה מילא הד״ר ישראל קסטנר תפקיד כה חשוב — מהווה פרק ניפרד.
