גליון 1046 (23 באוקטובר 1957), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

השבוע הודיע משרד-
הדתות כי יקים מכספו מצבה בבית־הקברות
של כפר־קאסם, הנמצא בצדו השני של הכפר
מי גנב את חיהלומים ב־שיזי
100 אלף דולאר מחברת יהלומי הנגב
בתל־אביב?
גליון 1066 (5 במרץ 1958), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

חשוב הרבה יותר עצם
מהותם הרוחנית, כפי שהוא מתגלה בשאלון
אותם לאי עניינו המשברים הנפשיים למחרת
כפר־קאסם וקיביא, בהם ייסרה האומד,
את עצמה וטיהרה את לבה!
גליון 1077 (21 במאי 1958), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

אמצעי־הטרור של ד,מימ־של
מנעו כל אפשרות של התארגנות ערבית.
שלב זה הגיע לשיאו בליל כפר־קאסם.
לילה זה שבר את התקווה האחרונה של
השתלבות במדינה.
גליון 1003 (2 בינואר 1957), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

״שיווי־זכויות״
הוא מושג דל מכדי למצות
את אשר יש לעשות כאן, כדי לתקן את
אשר הושחת בטימטום של שנים. המימשל
הצבאי, מימשל זוועות כפר־קאסם, חייב להימוג
כחלום רע. הערבים חייבים להפוך
לא רק לאזרחים במדינה, אלא לשותפים בה.
גליון 999 (5 בדצמבר 1956), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

האם עלה על דעתך כי אפילו מעשה כזה,
עם כל הכורח הצבאי שהיה בו, הנחית מכה
איומה על סיכוייה של ישראל להחזיק
בחלק זה של ארץ־ישראל, ופלס את הדרך
בפני הקמת בסים זר חדש על אדמת הארץ?
אחרי שאירעה פרשת כפר־קאסם, אמר אחד
מחברי הכנסת — היחיד מבין כל חברי
הכנסת, מלבד הקומוניסטים, שהיה לו או־מץ־הלב
לדבר בבירור על פרשה זו — כי
^ ימי מלחמה, כאשר גורל העם נתון
^ בסכנה, נאלצת המדינה לגייס כל אדם.
גליון 1019 (24 באפריל 1957), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

ואם מצוירים גיבורים אלה
בידי גאונים כמו כותבי התנ״ך, הרי ההשפעה
אדירה פי כמה.
יתכן כי כשנה זו, אחרי פרשת
כפר־קאסם ופרשות דומות שהתפרסמו
פחות, היו חוקרי התנ״ו,
הארכיאולוגים והמחנכים מיטיבים
לעשות אילו הקדישו הפעם את
תשומת־לבם לצד זה של המטבע :
השפעתו של לימוד התנ״ך על
עיצוב דמותו של הדור הצעיר.
גליון 1016 (3 באפריל 1957), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

נימוקו: אין הוא מוכן לוותר על תפילת החג
הנערכת על־ידי החזן דייב נלאנץ
ח״כ מפא״י משה שרת, שקיבל על עצמו
לרכז את ענייני התרבות והספרות במפא״י
ובהסתדרות, החל להראות את כוחו בשטח
זה: בגליון האחרון של הירחון המפא״יי
מולד, שהופיע השבוע, התפרסם שיר של
היינריך היינה בתרגומו של שרת מגרמנית
אגב, את בקיאותו בגרמנית הפגין
שרת שבוע קודם לכן, כאשר קם ונשא נאום
ברכה נמלץ בגרמנית מופתית לכבודו של
מנהיג האופוזיציה המערב־גרמנית׳ אריך
אדלנהואר, שביקר בישראל יום לפני
פתיחת משפט הנאשמים ברצח כפר־קאסם,
שמקומו וזמנו לא היו ברורים עד לרגע
האחרון, הוטרד ביתו של השופט המחוזי
בנימין הלוי בעשרות צילצולי טלפון
של עיתונאים ואנשי־ציבור שביקשו פרטים
על מועדו ומקומו של המשפט.
גליון 1438 (31 במרץ 1965), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

כאשר
עמלנו, תוך סיכון עצמי, להביא לגילוי
פרטי הזוועה של כפר־קאסם — שום רב
יהודי לא הרים את קולו.
גליון 1465 (5 באוקטובר 1965), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

״
היגים של הציבור הדתי המאורגן בארץ.
היכן היו הרבנים בפרשת כפר־קאסם? מה אמרו מנהיגי
המפד״ל על
שמשה דיין מדבר עליה גלויות בכפרו?
גליון 1352 (7 באוגוסט 1963), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

אז מה?
לא התביישנו לפרסם את פרטי פרשת כפר־קאסם. ה־פירסום
המשפטי המלא הוסיף לנו כבוד בעולם.
גליון 1272 (24 בינואר 1962), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

ושופט ישראלי, נשיא בית־המשפט־המחו־זי
בנימין הלוי, עלה על כולם במשפט
כפר־קאסם, כאשר קבע, כי אסור לחייל ישראלי
לבצע פקודה שמעליה מתנופף ״הדגל
השחיר״ ,האומר לכל בר־דעת: זוהי פקודה
בלתי־חוקית.
גליון 1645 (12 במרץ 1969), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

״
אחרי טענה זו דרש הנהג מהשופט, שילך
ויבדוק את התנאים בבתי־הסוהר בארץ,
לפני שהוא גוזר את דינו.
״לפי משפטי כפר־קאסם ומשפט אייכמן,״
אמר נויהויזר ,״כל אחד אחראי לתוצאות
חתימתו, ואינו יכול להתנער מאחריות
לגבי אלה ששלחו אותם• אם יטען השופט
כי אין לו סמכות להתערב במה שנעשה
בבתי־הסוהר, שלא ישפוט!
גליון 1101 (5 בנובמבר 1958), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

מכיוון ששום אדם רציני׳ ואפילו יהיה
מחסידי מעשה כפר־קאסם, אינו לוקח ברצינות בחשבון שאפשר
לשחוט, או לגרש בכוח, מיליון ערבים שאינם רוצים
לזוז, הרי זה לפי שעה סוף פסוק.
גליון 1148 (30 בספטמבר 1959), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

שדמי זוכה ללא מאמץ, לשמחת
האנשים שהיו מעליו בשרשרת־ד,פיקוד ובשרשרת־האחריות בליל כפר־קאסם.
גם משפט גדול אחר הגיע לסיום הנוח לשלטון, הוסיף חוליה נוספת לשרשרת
הכשלונות הסופיים במשפטים פוליטיים של שמואל תמיר.
גליון 1093 (10 בספטמבר 1958), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

במעמקי נכש העם גבר הרצון לגמול לילדה זו״ על
כל זוועות המלחמה, על הטבח של כפר־קאסם, על מעשים
רבים אחרים אשר העיקו על המצפון הלאומי.
גליון 1163 (6 בינואר 1960), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

אחד מכל הגורמים האלה אינו חשוב
יותר מקבוצת סולם בישראל, המצדיקה
את טבח כפר־קאסם וחולמת על ״מלכות
ישראל״ ,הקמת בית־מקדש וטיהור המרחב
בין הנהר פרת והים־התיכון מערבים.
גליון 1182 (18 במאי 1960), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

ביתן עצמו
פירסם בפי האתון מאמר שר,יכה גלים, בו
התנגד בחריפות לשיחרור נידוני כפר־קאסם,
ותקף את הצהרותיו האנטי־ערביות של משה
^ 1 1 1 0 1 1מיכאל לינדנשטראוס, מז־י
י 1כיר תא־נזפא״י, שלחם
בשנה שעברה בעד בחירות אישיות, עתה,
שינה את עמדתו מסיבות תכסיסיות שונות.
גליון 1238 (5 ביוני 1951), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

הוא הכיל את העדויות הראשונות
שנגבו מפי עדי־הראייה של כפר־קאסם — דברי
הילדה שהסתתרה מתחת לגודיית אמה, דברי האב שהעמיד
פני מת וראה כיצד נקפל בנו, דברי האם שחיפשה את
בניה בערימת הגופות.
גליון 1785 (17 בנובמבר 1971), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

חשוב מזה: כאשר קמנו והת
רענו בפומבי נגד מעשי-הזוועה ב־כפר־קאסם
ומעשי-השרירות בעזה,
וכאשר התרענו בדרך סודית נגד
מעשים מסויימים אחרים — מצאנו
אוזן קשבת אצל מיטב אנשי
צה״ל.
גליון 1003 (2 בינואר 1957), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

הקומדיה התקרבה, כרגיל, להאפי־אנד.
נוער הזדהות
הכל על כפר קאסם — אותיות־ענק שחורות
בלטו מעל שערה של חוברת צנומה
בת שמונה עמודים, שהופיעה השבוע בין
ערימות העתונים על דוכני הקיוסקים ברחבי
הארץ.
גליון 1004 (9 בינואר 1957), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

״
כך פתח בנימין תמוז, עורך הארץ שלנו,
את הדיון על מעשה־הזוועה של כפר־קאסם
בעתונו. מן הבננה עד לרצח הסיטוני היתד,
הדרך סלולה בפני הילד: כשהילד גדל ו
דכי
חזכויוח שסודות,
• אחת השאיפות הגדולות של המדינה עשויה להתגשם
כשנה הכאה.
גליון 1261 (8 בנובמבר 1961), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

זכורני שפעם פיתח באוזני ( 15 שנה לפני כפר־קאסם!) את הסברה כי הפאשיזם והיהדות
הם שני צדדים של איתו מטבע, כמו הסאדיזם והמאסוכיזם, מאחר שלשניהם משותפת
האמונה בטוהר הגזע, בעם־בחירה, בעם־לבדד־ישכון, וכו׳.
גליון 1099 (22 באוקטובר 1958), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

מסיפור אחר מתגלה יחסו
של ארגוב לערבים: כאשר ביקר עם ש מ עון
פרם ברצועת עזה בתקופת הכיבוש,
ירד ממכוניתו וגער באנשי משמר־הגבול שהובילו
בגסות אסירים ערביים למכלאות,
חוכרי םשלו ״ שג * ד
אחרי גזר־הדין במשפט כפר־קאסם סיפרו
פיקודיו של הנאשם מספר אחד במשפט
זה, שמואל מלינקי, כי במחצית חודש
מאי 1956 ערך מלינקי ביקור בבסיסו של
סגן גכריאל דהאן, מצא במשרדו של
דהאן את תמונת הרמטכ״ל באותה תקופה,
משה דיין.
גליון 1079 (4 ביוני 1958), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

בקטע דבריו שהתייחס למשמר־הגבול, אף רמז במפורש לפרשת כפר־קאסם:
,יד ביד עם שוכני הספר, יוסיף משמר הגבול להלום במתנכלים מבחוץ״ תוך שמירה
על קדושת הנשק, מורשת ההתגוננות העברית מאז ומתמיד.״
ביום שאחרי הטקס וארוחת הנהריים החגיגית במלון הנשיא בירושלים, שנערכה מטעם
ביג׳י לכבודו של האיש שהגן על כבוד בנו ואיבד בהגנה זו את כסאו שלו, תפס נחמיאס
את מקומו בבגין המטה הארצי.
גליון 1210 (30 בנובמבר 1960), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

בתפקיד זה היה מפקדו של ישקה שדמי בימי מאורעות כפר־קאסם, והעיד במשפט
כי קו מטה החזית היה מנוגד לפעולה זו.