חיפוש: "לוי אשכול"
נמצאו 2,000 תוצאות (מציג 1,051 עד 1,075)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1957 (5 במרץ 1975), עמוד 26
בתקופה שבד, עברה טלי לעבוד במיש־רד־הביטחון, היה כבר ידלין מבוסס בצמ רת, אשר תעתה אז בין אנשי מפא״י ה* 0י 9וו היסטורית, בדמותם של לוי אשכול המנוח ופינחס ספיר, לבין הדור החדש שאותו סימל משד, דיין.
גליון 1942 (20 בנובמבר 1974), עמוד 31
אולם הטענה החמורה ביותר שאותה השמיע עילם, היא דווקא נגד אותם אישים ששמותיהם מופיעים בספר :״אישים פוליטיים בני־זמננו כמו משה דיין, שמ עון פרס, דויד בן־גוריון, לוי אשכול, גול דה מאיר ולובה אליאב — עברו ניתוח קוסמטי, בכל הקשור באירועי עשרים השנים האחרונות.״ נראה כי אפילו נושאים תמימים, כמו הוצאת לכסיקון לאישים, אשר תפקידו, כתפקיד כל לכסיקון שהוא, לחיות זמן רב אחרי עורכיו ומצנזריו, אינם מצליחים בארץ להתעלות מעל לשיקולים וחישו בים של מיפלגות, דיעות פוליטיות, כיתות ויחסים אישיים.
גליון 1788 (8 בדצמבר 1971), עמוד 16
בדיחה יהודית עתיקה ריחפה על שיקוליו של לוי אשכול, כאשר עיצב את המדיניות הנוכחית של ממשלת ישראל.
גליון 1788 (8 בדצמבר 1971), עמוד 18
הא עלה לגדולה בזכות פטרונו לשעבר, לוי אשכול. כשנפטר אשכול נותר דיג־שטיין בעמדה בכירה, ללא גיבוי כמעט מהממונים עליו, כשהוא שנוא על ידי מרבית הכפופים לו.
גליון 1913 (1 במאי 1974), עמוד 14
,אבל יש סיבה סבירה לטעון שהמצב היה כה מיוחד ושונה, עד שאין סיכוי שיחזור מצב דוימה. עדי יפה, שהיה אז מזכירו של לוי אשכול ז״ל, סי פר -שיום או יומיים לפני מחלתו -של רבין, התקיימה שיחה בין רבין לבין דויד בן־גוריון.
גליון 1917 (29 במאי 1974), עמוד 13
אלוף־הפלמ״ח נושא מזה דור את עיניו אל שני תפקידים: ראש־הממשלה ו/או שר־הביטחון. לוי אשכול וגולדה מאיר היו בכירים ממנו לגבי התפקיד הראשון.
גליון 1915 (15 במאי 1974), עמוד 17
אין ספק ני מיה שגרם לכך היא תכונתו של אריק לומר לאנשים בפנים את דעתו לוי אשכול, הזהיר אותו מפני מינוי כזה. היו לאריק שתי סיבות לדרישתו: ה־רמטכ״ל, לדעתו חייב היה להיות איש כוחות היבשה.
גליון 1912 (25 באפריל 1974), עמוד 7
(״ג׳וחא״) סטולוביצקי, מי שהיה עד לפני זמן־מה מנהל המועדון, עומד לפתוח מועדון חדש, בעל שם מעניין ביותר: 0זי0 יו.חז)וז רענן לוויא הקריקטוריסט הישראלי השיחה כבר שנים רבות בחו״ל, הם־ ביר בשבוע שעבר לקורא האמריקאי את ההתפתחויות הפו־ליטיות האחרונות בישראל ב״קריקטורה נמשכת״ (הנקראת משמאל לימין) באחד מה לפטירתו של לוי אשכול. באזכרה שהתקיימה אז הביאו שני ילדים תעודה על נטיעת 100 עצים על שמו של אשכול, ומסרו אותה לידיו של ספיר.
גליון 2058 (9 בפברואר 1977), עמוד 32
כאשר נערכה, באמצע שנת ,1968 באמריקה, תערוכה של עתיקות ישראל בחסות ראש־ד,ממשלה דאז לוי אשכול ושגריר ישראל באמריקה יצחק רבץ, היו עתיקות מאוספו הפרטי של קולק בין המוצגים שבאו ברובם ממוזיאונים.
גליון 2113 (1 במרץ 1978), עמוד 2
בעבר הפכו דווקא מנהיגים אשכנזים, כמו לוי אשכול, יוסף אלמוגי או פנחס ספיר, לקורבנות של מסעי־בדיחות.
גליון 1972 (18 ביוני 1975), עמוד 43
כמה שנים קודם־לכן, לא הספיקה לבן- דרור משכורתו כחשב כללי, ושר־האוצר המנוח לוי אשכול הסדיר, כי בן-דרור יקבל משכורת פיקטיבית נוספת, תמורת ייעוץ למוזיאון ישראל.
גליון 1978 (1 באוגוסט 1975), עמוד 16
כך היה בתקופת דויד בך גוריון, בתקופת כהונתו של לוי אשכול כשר־ביטחון נוסף
גליון 1968 (21 במאי 1975), עמוד 22
ידוע בטינתו לראש־הממשלה יצחק רבין, משום שרבץ ״זרק״ אותו מתפקידו ב וושינגטון, כאשר מונה רבץ כשגריר ב־ארצוודהברית, בניגוד לבקשתם של הנשיא ג׳ונסון ושל ראש־הממשלה לוי אשכול. יחסיו עם המימסד הביטחוני האנטי-קי- סינג׳רי בארצות־הברית בולטים, וידועה תיאוריה שלו הגורסת כי הנשיא פורד היה מאושר להיפטר בימים אלה משר־החוץ שלו.
גליון 2196 (3 באוקטובר 1979), עמוד 13
— 7.10 הרמטכ״ל, רב-אלוף דורי, משגר בפקודת שר־הביטחון דויד בן־ גוריון פקודה למטה הפלמ״ח להתפרק. 1975 1949 ׳ — 4.10 הממשלה החליטה על איחודן של תל־אביב ויפו. 1950 — 3.10 דויד בן־גוריון ביטל את מיש- רד האספקה והקיצוב, בראשות דוב יוסף. 1951 — 7.10 דויד בן־גוריון מציג ממשלתו השלישית, שבה חמישה שהם פנים חדשות: לוי אשכול, בורג, בן־ציון דינור, דויד פינקס נפתלי.
גליון 2079 (6 ביולי 1977), עמוד 16
״אינני י-ודע אם כולכם מסכימים להביא ארצה ערבים נוספים,״ אמר בר-לב, ״אך כל זמן שמדובר בסוסים, אני מניח שלאיש לא תהיה התנגדות.״ מי שהיתר. מזכירתם של לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק יכין, סירבה לפנות את שול חנה לטובת יונה קלימוכיץ, מזכירתו הוותיקה של מנחם בגין׳ שבאה איתו ממצודת- זאב.
גליון 2126 (31 במאי 1978), עמוד 22
לין מספר כי ביום בו נפטר ראש- הממשלה לוי אשכול, הוא אכל ארוחת בוקר עם עיתו נאי, ובמהלך השיחה הם דנו במצב בריאותו של אשכול.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 11
0 1 1 £״, שאיפיינה את שיטת חלוקת השלל של שנות ה״ .50 אולם אז היו מחלקי-השלל שרגא נצר, לוי אשכול, יוסף ספיר, יוסף סרלין ושכמותם: אישים בעלי שורשים תנועתיים, ניסיון מוניציפאלי רב, שתפוקתם היתה בעלת איכות אחרת.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 25
בכל תקופה שבה לא כיהן ראש־ד,ממשלה עצמו כשר־הביטחון — כמו דויד בן־גוריון, לוי אשכול ובמשך שנה גם מנחם בגין — היה שר־הביטחון האיש מס׳ 2 בממשלה — הרבה מעל לכל עמיתיו.
גליון 2440 (5 ביוני 1984), עמוד 25
הוא איש־שיחה נעים, ביצועיסט, שהיה חניכו של לוי אשכול במישרד־האוצר. המנכ״ל לשעבר, ד״ר יעקוב ארנון, מגדיר אותו כ״כלכלן טוב״.
גליון 2436 (9 במאי 1984), עמוד 11
ביחד עם מפ״ם מדובר ב־ 68 מקומות ריאליים — שלא היו למערך גם בימי לוי אשכול וגולדה מאיר! הצנועים יותר מניחים, שסיעת המערך לפחות תשמור על כוחה הנוכחי — 50 מנדטים — או שתעלה עליה רצינית, עד ל־ 55 מנדטים.
גליון 2414 (5 בדצמבר 1983), עמוד 10
התאריך המשמעותי השני הוא . 1966 הצמד אז הורכב מראש ממשלת־ישראל לוי אשכול, ומהנשיא האמריקאי לינדון ג׳ונסון.
גליון 2318 (3 בפברואר 1982), עמוד 19
ייתכן שהחלטה זו היתד, מתקבלת, כפי שביקש שר־האוצר לוי אשכול, לולא הקימו שרי אחדות- העבודה סערה :״למה לנו לרמות את עצמנו?
גליון 2475 (6 בפברואר 1985), עמוד 13
פרס הסביר שאין לו ספק, לאור הנסיון שהצטבר מאז שגולדה החליפה את לוי אשכול, שעצם הכהונה כראש- ממשלה מוסיפה אחוזים רבים מאוד לשיעור הפופולאריות בסקרים.
גליון 2410 (9 בנובמבר 1983), עמוד 44
רימלט, שגם פירסם עבודות מדעיות בבלשנות שמית (על הלשון הארמית למשל) היה במשך שנים רבות חבר־כנסת, חמש שנים סגן ראש עיריית רמת־גן ושנתיים שר־הדואר(בממשלות הליכוד הלאומי של לוי אשכול וגולדה מאיר) .בשיא פעילותו הפוליטית היה השותף הראשון(מטעם המיפלגה הליבראלית) של מנחם בגין לליכוד, שממנו פרש לחיים הפרטיים, כאשר חדל להתפעל ממדיניות הליכוד.
גליון 2405 (5 באוקטובר 1983), עמוד 23
חודשים אחדים לפני שסולק מהמיפלגה, פירסם ליבנה בדבר מאמר חריף ושמו :״אל השוורים״ הכוונה בשמו של המאמר היתה אל דבריו של שר־האוצר לוי אשכול, שהגן על פקידי הסוכנות שנחשדו בשחיתות, כשהוא משתמש באימרה ״לא תחסום שור בדישו״ .ליבנה תקף את איש ״המישטר־החדש״ תמיר סמל של חשיבות עם השילטון היה מוחלוט כמעט, ופירסום כזה היה גורם נזק רב ליחסי־החוץ של ישראל עם מדינות הגוש המיזרחי.
