חיפוש: "לוי אשכול"
נמצאו 2,000 תוצאות (מציג 1,076 עד 1,100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2409 (2 בנובמבר 1983), עמוד 17
באותה התקופה התכנס בכל שבוע בביתו של ראש־הממשלה ראז, לוי אשכול, שבמושבה הגרמנית, ,המיטבח הכלכלי״ ,והורוביץ שיכנע *ת ״הטבחים״ שצריך ״לרסן״.
גליון 1598 (17 באפריל 1968), עמוד 26
זיהום ריאות ״ 257 מתושבי המדינה: 1החרטת הקרון של שוי ״עבודה״ ומפד״ ל שרים אלה הצביעו בעד הקמת רדינג ד׳ — שתפלוט 120 טון גאז מרעיל ביממה — על״אף ששמעו את אזהרת שר הבריאות כי התחנה תסכן את בריאות תושבי העיר, וע׳ו־אף אזהרת איגוד רופאי הילדים כי התחנה תסכן במיוחד את בריאות ילדי העיר. ואלה 14 השרים: לוי אשכול, ראש הממשלה מי שאמר: גם אם תקום רדינג ד׳ בתל־אביב — העולם לא ייהרס פנחס ספיר הרוח״החיה והיד המכוונת במבצע זיהום תל״אביב.
גליון 2389 (15 ביוני 1983), עמוד 10
.״ שיף טוען, כי עיסקת העצים הגדולה אושרה על־ידי לוי אשכול, שכבר אז גרס ״לא תחסום שור בדישו.״ ושיף היה אכן שור של ממש.
גליון 2373 (23 בפברואר 1983), עמוד 7
וכך נאמר באותה כתבה: ״הוא היה בין המעטים שלא נרתעו מלהתריע בפומבי על ״המחדל הגרעיני׳׳ ע-של ישראל — החלטתו של דוד בדגוריון ב־ 1959 להימנע מפיתוח נשק גרעיני והחלטתו של לוי אשכול, שנתמכה על- ידי ראשי הממשלה שבאו אחריו, להימנע מפיתוח אנרגיה גרעינית בכוחות עצמיים.״ (ידיעות אחרונות 18 ,בפברואר).
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 27
הוא טעה כשהסכים לקבל את מישרת שר״הביטחון לפני מילחמת ששת הימים. עוד גימגום אחד של לוי אשכול — ונשות וינדזור העליזות היו עושות ממנו ראש״ממשלה.
גליון 2400 (31 באוגוסט 1983), עמוד 3
האחרים מתו אחרי שנבחרו: אמיל שמורק (תשי״ב) מבקר הסוכנות היהודית שגילה את גילויי־השחיתות הגדולים הראשונים בתולדות המדינה; ישראל קסטנר(תשי״ד) ,שנרצח על־ידי מחתרת קנאית: נשיא״מצריים גמאל עבד־אל־נאצר (תשט״ז) ,שמת ממחלה בעודו בתפקיד: משה דיין, שמת אחרי שירד מנכסיו הפוליטיים והצבאיים: אדולף אייכמן (תש״ך) ,האדם היחידי בתולדות המדינה שהוצא להורג על פי פסק־דין; פינחס לפון (תשכ״א) ,שעזר להרוס את פולחן בן־גוריון ומת אחרי שהודח; דויד בן־גוריון עצמו, שמת בשיבה טובה אחרי שפרש מכל תפקידיו: לוי אשכול(תשכ״ז) ,שמת בעודו מכהן כראש־הממשלה; ידידו ועמיתו פינחס ספיר(תשכ״ז) ,שר־האוצר רב־הפעלים, שמת גם הוא מחוץ לתפקיד: וגולדה מאיר (תשל״ב) ,יורשתם של אנשי״השנה בן־גוריון ואשכול, שנפטרה גם היא אחרי שהתפטרה.
גליון 1592 (6 במרץ 1968), עמוד 9
עים באחדות הממשלתית, כאשר מנחם בגין מותח ביקורת על דברי שר־החוץ או שר הביטחון, ממהר לוי אשכול להרגיעו — על־ידי השמעת הצהרה קיצונית, בכיוון הנגדי.
גליון 2544 (4 ביוני 1986), עמוד 6
ביום ה־ 5ביוני הכריזו ראש־הממשלה לוי אשכול ושר־הביטחון משה דיין כי צה״ל יוצא להגן על המדינה, וכי ״אין פנינו לכיבושים״.
גליון 2566 (5 בנובמבר 1986), עמוד 36
אני זוכר שבן־גוריון הזמין אותי לשיחה על ״הפרשה״ .זה היה כבר אחרי הפילוג של רפ״י, כשהייתי חבר בממשלתו של לוי אשכול. מדוע דווקא אותי? אולי הוא הזמין גם אחרים, אבל גם אותי!
גליון 2550 (16 ביולי 1986), עמוד 15
את גיורא גזית לא הכניס לרשימת חברי המרכז החדש: כך פרע חוב ישן ליעקב לוינסון, חברו מחוג בית ברל. הוא אימץ את סיסמתו של לוי אשכול :״מה יש, אסור כבר להבטיח?״ ואינו מוטרד באופן מיוחד מאי־מילוי הבטחות.
גליון 960 (8 במרץ 1956), עמוד 16
יום אחד קיבלתי הודעה שנתמניתי לחבר המרכז מבלי שידעתי על כך מראש לרמי דק אחר זכה בשבוע שעבר שר האוצר לוי אשכול, שאך זה הצליח להיכשל בשביתת האקדמאים.
גליון 2578 (28 בינואר 1987), עמוד 43
רבים מחברי־הכנסת דאז כבר נפטרו(ביניהם: דויד בן־גוריון, קדיש לוז, לוי אשכול, משה דיין, ישראל גלילי, ישראל ברזילי, גולדה מאיר, פינחס ספיר, זיאמה ארן, יגאל אלון וישראל ישעיהו, שכולם הצביעו נגד ).אחרים התרחקו • חיים צדוק: לא היה מוכן להשיב .
גליון 2619 (11 בנובמבר 1987), עמוד 11
.״ הביטאון הרשמי שלה בשפה הצרפתית כתב כי הכוונה היא לפתור את הבעיה ״שלב אחרי שלב ...באמצעות דו־שיח בין הישראלים והערבים הפלסטיניים״. 9בגישה סווית נשגויווח ה היתה התגובה הישראלית? ^/ב־ד 1במאי 1965 קרא לוי אשכול, בנאום בכנסת, למשא־ומתן לשלום בין ישראל והמדינות הערביות, אך דחה את הצעות־בורגיבה מכל ובל כבסיס לדיונים.
גליון 2595 (27 במאי 1987), עמוד 38
בתמונה הוא מצולם(משופם ומרכיב מישקפיים) בין משה דיין. שהיה אז שר־הביטחון, לבין לוי אשכול,שהיה אז ראש־הממשלה. מספר הדלר: מיזרחי והשקיות שתייה וטבלית נגד כאב־ראש מישחקי־הפועל עדיין מהדהד בבניין־הטלוויזיה ובמישרדי רשות־השידור, למרות העובדה שה־מישחקים כבר נגמרו.
גליון 2701 (7 ביוני 1989), עמוד 15
הציבור מתחיל לתפוס שאין פיתרון אלא היפרדות מן השטחים האלה, ורבים מתחילים להתגעגע למצב בזה, בבחינת ״ברוך שפטרנו״. ראש־הממשלה לוי אשכול פתח בתנופת ההתנחלות בגדה המערבית.
גליון 2728 (13 בדצמבר 1989), עמוד 7
מקובל בישראל שאיו אומרים את האמת על מצב בריאותם של שרים בכירים. מחלתו של ראש־הממשלה לוי אשכול הועלמה, ומותו בא לציבור בפתאומיות גמורה.
גליון 1452 (7 ביולי 1965), עמוד 11
על כך כבר מלמד המצב הנוכחי בממשלה. מאחר שלוי אשכול אינו יכול לסבול משבר ממשלתי בשלב עדין זה — סוחטים אותו העסקנים הדתיים כמו לימון (ראה להלן).
גליון 1642 (19 בפברואר 1969), עמוד 11
על השאלות הרגילות התקבלו גם הפעם התשובות הרגילות 507, :תמכו במשה דיין כראש־ר,ממשלה, לעומת 187,שתמכו ב- יגאל אלון 167, ,בלוי אשכול 137, ,במנחם בגיו ו־>־ 97 באבא אבן.
גליון 1554 (14 ביוני 1967), עמוד 3
חלקם של אישים אחרים? המיבצע משמש רהביליטציה ללוי אשכול. ברור עתה כי במשך ארבע שנות כהונתו כשר־הבטחון, הוא סיפק לצה״ל את כל אשר היה דרוש לו מבחינת הציוד, וכי בימי כהונתו התגבשה הנהגה צבאית מצויינת.
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 28
.״ 0לדעת פולה כן־גוריון, בעלה הוא ״אדם דגול, ואחד מראשי הממשלה הגדולים ביותר שידע העולם אי־פעם.״ •י ובכלל, איך אפשר להשוותו ללוי אשכול! ״אשכול הוא אדם נחמד, אך חסר אישיות.
גליון 1470 (3 בנובמבר 1965), עמוד 3
מכתבים חוג־כית כלבנון מה יש בו בלוי אשכול, שכל אויבי ישראל חפצים ביקרו, ודווקא בערב הבחירות הם מתחילים איתנו, מכריחים אותנו לרסנם בפעולת־תגמול, המעלה את מניותיו של ראש הממשלה כמגן ישראל ומושיעה?
גליון 1610 (10 ביולי 1968), עמוד 12
״כאשר קיבלתי על עצמי את התפקיד,״ כתבה גולדה מאיר ללוי אשכול ,״עשיתי זאת לתקופה מוגבלת.״ מאז חלפו שנתיים־ וחצי, ועתה ביקשה המזכירה הכללית של מע״י להשתחרר מתפקידה.
גליון 1568 (20 בספטמבר 1967), עמוד 2
משה דיין הוא שר־בטחון רביעי. קדמו לו פינחס לבון ולוי אשכול הכושלים. דיין הוא ממשיכו של דויד בן־גוריון, תלמידו ואולי אפילו יורשו.
גליון 1152 (28 באוקטובר 1959), עמוד 12
הן היו סקרניות למצוא את הפקיד המדליף, חשדו בלוי אשכול ודויד הורוביץ. מפא״י שתקה. היא לא רצתה לומר כיצד השיגה את הדו״ח.
גליון 1211 (7 בדצמבר 1960), עמוד 21
אך אני מוכן לקורבנות האלה אף גדולים מהם, וככל שירבו בני האדם להתפשט, גן ארבה אני להתלבש, ולא אבחל אפיי־ ו לערוך מגבית כדי לקנות את כל בגדי הנודיסטים, אם יחליטו אלה להוציאם אי פעם למכירה פומבית, כדי לממן את מסי־השמש שלוי אשכול יטיל עליהם. אני יודע שעוד מעט, אחרי שתיווצר תנועה נודיסטית בישראל, יצביעו על אנשים לבושים באצבעות ברחובות, והילדים ירוצו אחרינו ויצעקו :״עלה אי ש לבוש לבוש!
