חיפוש: "לוי אשכול"
נמצאו 2,000 תוצאות (מציג 1,276 עד 1,300)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2453 (5 בספטמבר 1984), עמוד 7
הח׳׳כים מהשורה התקוממו נגד התכתיב מהצמרת — שהיתה מורקבת מכל השרים המרכזיים, ובכללם לוי אשכול, גולדה מאיר ופינחס ספיר — ובבחירות החשאיות שנערכו כשל שרף, ונבחר.
גליון 2438 (23 במאי 1984), עמוד 70
מנהיגי התנועה פנו לבג״ץ, אך גם זה דחה את טענתם ובפסק־הדין נאמר בין השאר :״זכותה האלמנטרית של כל מדינה לשמור על חירותה ועל עצם קיומה בפני אויבים מבחוץ ובפני הנוהים אחריהם בבית, ואין לדרוש משום מימשל, שבשם השמירה על חירות ההתאגדות הוא ייתן את הגושפנקא שלו להקמת גיס חמישי בתוך גבולות מדינתו...״ לוי אשכול, שהיה אז שר־הביטחץ, החליט בעיקבות פסק־דין זה להוציא את אל־ארד אל מחוץ לחוק, בתוקף סמכותו לפי תקנות ההגנה, שעת חירום.1945 , אולם אנשי אל־ארד לא ויתרו והקימו מיפלגה בשם ״רשימת הסוציאליסטים״ ,שהתכוונה להתמודד בבחירות ב־ . 1965 ברנסי הוצב בראש הרשי־ זמן קצר אחרי שיחרורו מן הכלא קיבל את צו־הריתוק הראשון.
גליון 2308 (25 בנובמבר 1981), עמוד 68
התוצאה היתד, החלטה רשמית, שבה הודיעו העיראקים כי התחרטו על ההצעה הקודמת, וכי מעתה יסכימו לפיתרון אחד בלבד לבעיית־פלסטין: חיסולה המוחלט של מדינת ישראל — והשד יקח את החלטת החלוקה של האו״ם. אנשים 0שר־האוצר לוי אשכול, בהסבירו את המעמסה הכספית של הסיבוב השני: ״ביציאת מצריים נאמר, :ואחרי-כן יצאו ברכוש גדול.׳ אבל הכניסה למצריים מצריכה רכוש גדול.״ • ראש ממשלת ישראל, דויד גן* גוריון, באיגרת למרכז מפא״י :״הצלחנו במערכה הצבאית, אך האויב הצליח במערכה הפוליטית.״ 0העיתונאי יצדול!
גליון 2339 (30 ביוני 1982), עמוד 63
המשק ביוז־ הלל התקפת־הלב של הלל דן, שעות מעטות אחרי פגישה סוערת עם לוי אשכול, פינחס ספיר וחבריו בסולל בונה, היתה מיקרה מצער.
גליון 2340 (7 ביולי 1982), עמוד 57
נשאר בלתי מרוצה רק הצופה שישב מאחורי גבו של רפאל : ״הוא הסתיר לי את כל ההצגה.״ • 1שר־האוצר לוי אשכול בספרו על מסעו האחרון בארצות־הברית :״נהגתי בשיטה של היהודי בעיירה הגליציאית שיצא ליריד והסתובב בו, תוך כדי מישוש הסחורה בכל עגלה.״ • ח״כ חרות מנחם כנין, בדיון על המיפעלים הכלכליים של מיפלגתו :״אני מוכן ללכת למען המולדת בבוץ של דם, אף על פי שאני שונא שפיכות דמים, אבל איני מוכן ללכת בבוץ של עיסקות כלכליות.״ שרת-החוץ גו לדהמ אי ר על סגל מישרדה :״יש בשירות החוץ כל-כך הרבה אנשים, שהייתי רוצה כבר לראות אותם בחח.״ !
גליון 2366 (5 בינואר 1983), עמוד 10
אך בתפקידים פוליטיים כבר היו תקדימים של בעל־תפקיד לא נשוי. לוי אשכול נכנם לתפקידו כאלמן, גולדה מאיר היתד, גרושה.
גליון 2319 (10 בפברואר 1982), עמוד 31
• דויד מסיקה, סגך ראש־עיריית בת־ים: ״לא מכיר דבר כזה. מה שמקובל זה מה שאמר פעם לוי אשכול, שנותנים בעזרת השם. נותנים גמול השכלה.
גליון 2408 (26 באוקטובר 1983), עמוד 4
ברזילי, משה שפירא, פרץ נפתלי, זלמן ארו ¥ בכור־שלום שיטרית, לוי אשכול, י שראלי בר־יהודה, יוסף בורג ( מוסתר ,1קדיש לוז ומשה שרת.
גליון 1594 (20 במרץ 1968), עמוד 7
קדיש לוז נולד בשנת , 1895 בבוב־רויסק. לוי אשכול נולד בשנת , 1895 בעיירה אוראטובו, פלך קיוב).
גליון 2376 (13 במרץ 1983), עמוד 7
אחיו הצעיר, יעקב הרצוג, היה סמנכ״ל מישרד־החוץ הישראלי, מנכ״ל מי- שרד ראש־הממשלה, ואחר-כך הוא היה ״יועץ הסתרים״ של ראש הממשלה לוי אשכול ב* .1967 יעקב הרצוג נחשב למבריק שבין שני האחים, והוא נפטר ב־.1972 ייחוסו המישפחתי של הרצוג מצד אביו, עשוי להביא לו קול אחד או יותר בין חברי-הבנסת של המיפלגות הדתיות.
גליון 2378 (28 במרץ 1983), עמוד 17
השר אהרון אוזו, היה מעריץ גדול של ראש הממ שלה לשעבר לוי אשכול. מספרים כי הוא עולה בכל שנה לקיברו לומר קדיש, כי לאשכול לא היו בנים.
גליון 2373 (23 בפברואר 1983), עמוד 52
אולם המחלקה רוצה ב־ 73 מיליון. ראש-הפח- לקר׳ רב־ד׳תיאבון הוא לוי אשכול, שבחציו השני הוא משמש כשר־האוצר הישראלי.
גליון 2369 (26 בינואר 1983), עמוד 58
. • המשורר הידי מנופי :״הספוט־ניק האפריקאי דומה לפקיד ישראלי — שניהם עולים הטון כסף ואת שניהם אי אפשר להזיז ממקומם.״ אנשים • שר־האוצר לוי אשכול, בעת נאום בכנסת :״זה נחמד מאוד להצביע על נשותינו ובנותינו כשהן נועלות נעליים יפות.
גליון 2374 (2 במרץ 1983), עמוד 24
ועוד נזכרתי, שהחיים דומים לחיתולים של תינוק, קצרים ומלוכלכים, ושההבדל בין שולחן לתער הוא שבשולחן אי־אפשר להתגלח.״ שר־האוצר לוי אשכול, בקריאת־ביניים במליאת הכנסת, אחרי שאחד ה־ח״כים טען בנאומו כי יש צללים בתק ציב :״אם השמש גדולה, מותר שיהיו בה קצת צללים.״ • שלושה אישים נפגשו השבוע, בהצגת כביסת הרש של תיאטרון בצל ירוק.
גליון 2347 (25 באוגוסט 1982), עמוד 66
.״ • ח״כ מפא״י וראש־הממשלה לשעבר משה שרת, בכנס פעילי־עלייה של מ־פא״י :״לישראל יש פאטנט אוניברסלי ל שלושה מוסדות, המייחדים אותה משאר אומות העולם: המעברה, האולפן ומיזנון ה כנסת.״ שר־האוצר לוי אשכול, בבקשו השבוע במיספרה בכיכר דיזנגוף בתל- אביב כי יניחו לו להסתפר בלי תור :״סוף- סוף, זהו המקום היחידי שבו אחרים מ גלחים אותי
גליון 2394 (20 ביולי 1983), עמוד 21
אפשר היה למנוע את עליית המחירים על־ידי סובסידיות מאסיביות, כהצעת פינחס ספיר. אולם פה נתעורר מיכשול חדש: לוי אשכול נעדר מתפקידו, הכולל בין השאר הקצבת כסף לסובסידיות.
גליון 1593 (13 במרץ 1968), עמוד 12
ביקשתי מן הפרופסור לתת לי אשראי לעוד כמה דקות — עד לגמר נאומו של ראש־הממשלה. ואכן, כשאך סיים לוי אשכול את דבריו, קמו הח״כים כאיש אחד ונטשו את האולם — בדיוק כשהתחיל הדיון בהצעות־חוק חשובות ביותר על מסים.
גליון 2544 (4 ביוני 1986), עמוד 15
על רקע זה הודח תחילה לבון, ואחר־כך פרש בן־גוריון מן הממשלה ומיפלגת״העבודה (מפא״י דאז) .לוי אשכול וגולדה מאיר, שהתייצבו נגד בן־גוריון(יחד עם משה שרת הגוסס) ,תפסו את מקומו בצמרת הממשלה והמיפלגה.
גליון 2572 (17 בדצמבר 1986), עמוד 32
לעיתים נדמה שהתיקשורת זהירה יותר בכבודם של אנשי־ציבור. למשל, מצב־בריאותם של לוי אשכול וגולדה מאיר לא נחשף לציבור, ואילו לגבי אזרחים פרטיים אין מקפידים בכבודם.
גליון 2519 (11 בדצמבר 1985), עמוד 11
הל משא־ומתן עם ממשלת־ישראל על הקמת מדינה פלסטינית, פיתרון בעיית-הפליטים וכינון השלום. ך* באתי את ההצעה לפני לוי אשכול ושרים ( 1אחרים בשיחות פרטיות.
גליון 2486 (24 באפריל 1985), עמוד 38
אך הוא דחה, ב־ ,1965 את הצעתו של ראש־הממשלה באותם ימים, לוי אשכול, להיות שגרירה הראשון של ישראל בבון.
גליון 960 (8 במרץ 1956), עמוד 5
״האם אתם בכלל עוד חברי מפא״י?״ שאל לוי אשכול בהתמרמרות. ענה לו אחד המשתתפים :״או שמנהיגי מפא״י ירדו לבד, יפנו את מקומם לכוחות צעירים, או שיבוא בגין ויסלקם !
גליון 2401 (4 בספטמבר 1983), עמוד 45
המיבצע הושלם על־ידי הגייסות של ,1967 בימי שילטונו של לוי אשכול דווקא. שתי ממשלות־ישראל הגיעו לתעלת־סואץ, וממשלה שלישית חצתה אותה.
גליון 2665 (28 בספטמבר 1988), עמוד 3
הכוונה שלי היא לפינחס ספיר המנוח, שאחרי פטירתו של לוי אשכול כמעט זכה בראשות־הממשלה (שניתנה, בסופו של דבר, לגולד ה מאיר).
גליון 2590 (22 באפריל 1987), עמוד 13
אכל במקומו לא באו הצעירים, אלא דווקא הזקנים — לוי אשכול, גולדה מאיר והאחרים. החזון שיהיו בארץ ב־5ד 19 שני מיליון אזרחים לא הדביק את המציאות.
