גליון 2232 (11 ביוני 1980), עמוד 58
טקסט · תמונה · PDF

.״
.בסיכום אותה ישיבה, שאותה עזב (לוי)
אשכול באמצע, הוחלט על מינוי משה דיין
כשר־הביטחון ברוב מכריע של חברי מז-
כירות-המיפלגה.
גליון 2189 (15 באוגוסט 1979), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

מעולם לא התפטר מרצונו הטוב
מכל מקום שהוא. גם כאשר התפטר מממשלת לוי אשכול, בשנת ,1965 עם הקמת רפ״י,
עשה זאת בעל־כורחו, אחרי שהוכרח לכך על־ידי דויד בן־גוריון.
גליון 2294 (19 באוגוסט 1981), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

יותר מחצי
מיליון תושבים גורשו על־ידי
משה דיין מערי ה תעלה,
בהפצצה מאסיווית
של, האוכלוסיה האזרחית,
כדי לשכנע את המצרים
להפסיק את מילחמת־ההת־שה.
זה היה בשלוט לוי
אשכול וגולדה מאיר. באו תה
תקופה גורשה, י בהת קפה
מאסיווית דומה, כל
האוכלזסיה מביקעת־הירדן
המיזרחית, כדי לשכנע את
ממשלודירדן לשים קץ ל פיגועים
משיטחה.
גליון 2217 (27 בפברואר 1980), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

ך ם כאשר הודח בן־גוריון, לא נעלם צילו של ״דור
י • האבות״ ,שקבע את החזון ואת התפיסה לצעירים,
שנתבעו אך ״לבצע״.
אחרי האינטרמצו של לוי אשכול, שנראה
כאיש חלש (אך שהיה רחוק מלהיות כזה) ,בא
תורה של מנהיגה חזקה חדשה, גולדה מאיר.
גליון 2216 (20 בפברואר 1980), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

מי שאין בדעתו לעלות — טען בן־גוריון בשכלו
הישר — יכול להיות ידיד-ישראל, יהודי-אמריקאי, או
סתם אמריקאי, אך אין לראות בו ״ציוני״ או ישראלי-
בכוח, שאת קולו ודעתו יש לשמוע ולכבד, כמו (או
יותר) אזרח ישראלי הגר וחי בישראל.
אחרי בן״גוריון (לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק
רבין, מנחם בגין) נפרץ הסכר: השטרות הירוקים הביאו
את ועידת״הנשיאים האמריקאית (מוסד פיקטיבי שעליו
נאמר ״נשיאים ורוח וגשם אין״) למעמד מקביל לממ שלת
ישראל, הנהלת הסוכנות היהודית ,,ההנהלה הציו נית
וכנסת ישראל.
גליון 2272 (18 במרץ 1981), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

פטי הלך מעיר לעיר ומכפר לכפר, ומכר את הסחורה
הזאת בשקידה, כשהוא נושא עימו את מרכולתו — צרור
הספרים והעיתונים ש״הוכיחו״ זאת.
לא היה זה הרכבי ששיכנע את לוי אשכול, גולדה
מאיר ומשה דיין שכדאי להחזיק בכל השטחים הכבושים,
ולא להציע לערבים דבר.
גליון 2261 (31 בדצמבר 1980), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

כאיבר פרצה המילחמה, הכריז שר-הכיט-
חון החדש, משה דיין, כי אנו יוצאים להגן
על מדינתנו, וכי אין פנינו לכיכושים. ראש-
הממשלה, לוי אשכול, חזר על הכרזה זו.
לשנות את העקרונות עצמם.
גליון 2240 (6 באוגוסט 1980), עמוד 72
טקסט · תמונה · PDF

פרק מרגש הוא הפרק עם ברל וחבריו
ברובע התענוגות בקאהיר, שבו מתאר
גוטמן כיצד ברל כצנלסון, לוי אשכול
ואחרים הולכים לבקר בבית־זונות בקאהיר :
״ראינו לפנינו הרבה בחורות מגודלות,
שמנות וענקיות, רובו מצריות, לבושות
בחלגזים, חלוקים ורודים, שהגיעו עד
למעלה מברכיהו.
גליון 1827 (6 בספטמבר 1972), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

עם קום המדינה, היתד, גולדה שייכת לגארניטורה
השנייה של מנהיגות מפא״י, בדרגה אחת עם לוי אשכול,
מרדכי נמיר ודומיהם. בחיפזון הראשון של אייוש עם־
דות־המפתח של המנגנון הממלכתי החדש, נשלחה כשגרירת
ישראל במוסקבה, אולי מפני שנולדה ברוסיה
וידעה רוסית.
גליון 1684 (10 בדצמבר 1969), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

אהבתם של גולדה מאיר ויגאל
אלון.
כאשר נפטר לוי אשכול, ונראה היה כי הנה עומדת
ליפול הכרעה בהתמודדות בין משה דיין לבין יגאל אלון,
לא היה לאלון תומך נלהב יותר מאשר גולדה מאיר.
גליון 1893 (12 בדצמבר 1973), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

עד ל׳מילחמת ששת־הימים,
ביוני ,1967 הסתפקו, למשל, שרי־הביט׳חון
של ישראל, מבן־גוריון ועד לוי אשכול,
בבית קטן וצנוע בקרית הממשלה בתל-
׳אביב.
גליון 1794 (19 בינואר 1972), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

החברה עשתה
זו בצורת ויתור על חוב של מוטי פרידמן
הנשיא ג׳ונסון(עם לוי אשכול)
אמברגו אמריקאי
פרופסורים בלתי מוגדרים, בראשותו של
הפרופסור לכלכלה דן פטנקין, אל ראש־הממשלה
גולדה מאיר.
גליון 1688 (7 בינואר 1970), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

הם דורשים מישראל לחזור לגבול בו
עמדנו ב־ 5ביוני 1967 בבוקר, כאשר
ראש־הממשלה לוי אשכול המנוח ושר־הביטחון
דיין הכריזו שאנו יוצאים למל־חמת־מגן
ואין פנינו לכיבושים.
גליון 1992 (5 בנובמבר 1975), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

מסרתם העיקרית של רוב העיתונאים היא
זה פסלו לוי אשכול, משה דיין וגולדה
מאיר את ההצעה הזאת*.
• שהוצעה פעמיס רבות על־ידי אורי
אבנרי בגאתדו בכנסת• הצעת־וזחלסה ויש־מית
׳שהגיש אבנדי בעניין זה בכנסת, לא
זכתה אלא בקולו־שלו בילבד.
גליון 1944 (4 בדצמבר 1974), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

(המשך מעמוד ) 11
מדוע לא הפד ספיר ראש־הממשלה
אחרי לוי אשכול, או אחרי גולדה 1בשתי
הפעמים יבול היה לקחת את התפקיד
בלי קושי.
גליון 1942 (20 בנובמבר 1974), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

יזה היה עוד לפני למעלה
מחמש שנים, עם פטירת לוי אשכול, כאשר הנשיא הזמין
אותי רשמית להביע את דעת סיעתי בכנסת על המועמדים
לראשות־הממשלה.
גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

אורי אהנרי (שאלה נוטפת) :כבוד
ראש־תממשלה, נדמה לי שזו נקודה חשובח.
ראש הממשלה הקודם, מר לוי אשכול המנוח,
הצהיר פעם מעל במת הכנסת, שיש
הבדל בין ״גבולות בטחון לבין גבולות
הריבונות.
גליון 1910 (9 באפריל 1974), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

דיין לא הגיע למישרד״הביטחון בדרך פוליטית שיגרתית — כפי שיכול
היה להגיע אליו אברהם ורדיגר, או כפי שאכן הגיע אליו לוי אשכול.
דיין הגיע למישרד על גבי תנועה ציבורית גדולה, בשעת מצוקה
נפשית של האומה, מפנישהיהבעלתבונותמסויימות,
מפני שהיה לו עבד צבאי מסויים, והילה של דמטב״ל עטור־ניצחון.
גליון 1912 (25 באפריל 1974), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

דבר זה הישרה, לדברייו, מצב
•של חוסר־ביטחון בסביבת הרמטכ״ל, ומצא
את ביטויו גם בפגישות עם ראש־ד,ממשלה
דאז, לוי אשכול.
על סמך כל הנאמר בתזכיר זה, טען
וייצמן, אין יצחק רבץ כשר למלא תפקיד
יכסו זה •של ראש־ממשלה, כיוון •שאינו
מסוגל לעמוד בלחץ של נסיבות קשות.
גליון 2055 (19 בינואר 1977), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

בכנסת נשאתי על כך עשרות נאומים
והגשתי הצעות־החלטה, שנידחו פ ה
אחד (מילבד קולי הבודד) .דיברתי על
כך בשיחות פרטיות עם לוי אשכול ואג־שיו,
ובראשם יועצו הבכיר דאז, משהבישופים הפיאודליים שהיו תופעה מוכרת ש־שון.
גליון 2065 (30 במרץ 1977), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

הוא חשש ש־הידרדרות
המצב עלולה להביא למילחמה חדשה,
והיה משוכנע שיש לעשות הכל כדי למנוע הת לקחותה.
כדרכו, האשים את (לוי) אשכול במתי חות
שנוצרה. שמונה־עשר חודשים חלפו מאז
הבחירות, שבהן נחלד, רפ״י (רשימת פועלי ישראל
— מיפלגתו של בן־גוריון, משה דיין ושימעון
פרם) תבוסה קשה מידי המערך, וביקורתו החריפה
של בן־גוריון על אשכול לא קהתה כהוא־זה.
גליון 2067 (13 באפריל 1977), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

אחרי היונה בא הנץ: בן־גוריון חזר
לשילטון ב־.1955
אחריו, כעבור שמונה •שנים, באה יו נה:
לוי אשכול.
כאשר נפטר ב־ , 1969 תפסה את מקומו
הניצה: גולדה מאיר.
גליון 2127 (7 ביוני 1978), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

ידוע סיפור מפורסם, שכאשר היה ראש-
מול העיניים
הממשלה המנוח, לוי אשכול, בביקור ב־וואשינגטון,
פנה !אליו נשיא ארצ׳ות־הברית
י פני שבועייס טורפד גם תפקיד זה.
גליון 2170 (5 באפריל 1979), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

אולם מנחם בגין אשם בכך פחות מאשר לוי אשכול
וגולדה מאיר, שלא לדבר על משה דיין דגאל אלון.
גליון 2160 (24 בינואר 1979), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

כל יורשיו של בן־גוריון —
משה שרת, לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין —
המשיכו בתועבה זו וחיפו עליה, וכולם כאחד שותפים
לפשע.