חיפוש: "לוי אשכול"
נמצאו 2,000 תוצאות (מציג 1,776 עד 1,800)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1139 (29 ביולי 1959), עמוד 16
ריד לא הבין אף מילה, סיפר אחר־כן באוזני אח־ ממקורביו :״איזה מין עברית מדברים כאן בהספד שנשא בעת ההלויה רבה של תל־אביב, הרב אונטרמן׳ דיבר הוא על הרב הרצוג המנוח כעל איש האשכולות, ועמד על המושג אשכול בהרחבד״ תוף הזכרת המלה אשכול כמה ובמה פעמים. אמר תוך כדי כך שר־האוצר לוי אשכול בקול שנשמע בסביבתו :״כאן עומדים דיס־ ,ומטים שלא מבינים אף מילה מהנאות אבל דבר אחד הם בטח יבינו — שאני הרגתי את הרב מי אמר שבישראל אין דמוקרטיה?
גליון 1092 (3 בספטמבר 1958), עמוד 8
למרות שהוא עצמו היה קשור בכמה פרשות בלתי־כשרות (העולם הזה ,)956 פנה אכרהמי, עם יתר הקצינים, לשר האוצר לוי אשכול, האיש מספר שניים בממשלה (״אל אביו של עמום לא יכול היה לפנות בתלונה על בנו,״ הסבירו אז מכריו).
גליון 1181 (11 במאי 1960), עמוד 6
מבלי שאיש יצליח לקבוע מה מקור הידיעה, פשטה מפה לאוזן השמועה כי לוי אשכול עומדת לשאת אשה, חודשים מעטים לאחר פטירת אשתו השניה, אלישבע.
גליון 862 (29 באפריל 1954), עמוד 6
שני מחנות ניצבו זה מול זה• בראש האחד עמד ראש ממשלת ישראל, משה שרת. השני הונהג על ידי שר־האוצר, לוי אשכול, ואהוד אבריאל, מי שעתיד לעמוד בראש מנגנון־הבחירות.
גליון 869 (17 ביוני 1954), עמוד 8
אחדים שמרו על ניטראליות זהירה, כמו מרדכי נמיר לוי אשכול. אולם הכוחות האמיתיים הפועלים בארץ אינם תמיד גלויים לעין.
גליון 803 (19 במרץ 1953), עמוד 10
למשל, לחם הארץ, ביוזמת שוקן, משך כמה שנים למען קו כלכלי חדש שהתגשם, במידה מסוימת, בתכנית־הכלכלית החדשה של בן־גוריון, משמש כיום אבן- פינה למדיניות הממשלתית. כן פתח במסע גדול נגד הישארות לוי אשכול בתפקיד שר־האוצר. השופט האחרון.
גליון 819 (2 ביולי 1953), עמוד 8
משך חדשים אלד, נערך מאחורי הקלעים מאבק עקשני ע: תיקו של שר האוצר• לוי אשכול לא מצא חן בעיני רבים. הוא היה אדם גמיש, הצטיין באיגוד המקצועי ובעניני המפלגה, אולב בתפקיד המרכזי של האוצר נתגלה כאיש חלש, חסר קו משלו.
גליון 808 (16 באפריל 1953), עמוד 10
להשקפתו של כל אמריקאי הגון, היודע את ערכו של הדולאר, בהשוואה לערכו של שר בישראל, הודיע התייר, כשנתבקש להו פיע אצל לוי א ש כו ל :״אם לוי אשכול רוצה להצטלם אתי, יטריח עצמו אלי !
גליון 838 (12 בנובמבר 1953), עמוד 7
תחויב את השרים להיות מעתה אחראים למעשיהם״״ אמנם׳ לוי אשכול לא יוכל למלא את המקום שתפס עד כה בי.
גליון 791 (25 בדצמבר 1952), עמוד 6
יוסף רצה להיות שר האוצר, ורבים סברו כי הוכיח את כשרונו לכך יותר מאשר לוי אשכול. אולם אשכול לא התלהב כלל לרעיון שעליו לוותר על משרדו׳ שזה עתה נכנס אליו.
גליון 802 (12 במרץ 1953), עמוד 9
האוצר לא חיכה עד השנה הבאה, העלה את מחיר הבנזין ב־20 פרוטה לליטר עוד ביום פרסום הצעת התקציב. האוצר, לוי אשכול, שיער שימצאו
גליון 779 (2 באוקטובר 1952), עמוד 7
ביודעו שבאבקת חלב משתמשים שלו, גזבר העיריה בן־ציון ארגוב, לטובת הממשלה. קריאות העזרה של לוי אשכול נאלמו בחלל קירות משרדי העירייה הישנים.
גליון 787 (27 בנובמבר 1952), עמוד 13
פנו למשרד האוצר, בקשו לשוחח על הנושא עם השר עצמו, אולם לוי אשכול סירב לדבר אתם, הפנה אותם אל אחד משלישיו.
גליון 1215 (4 בינואר 1961), עמוד 10
בפרוטוקול נרשם שהיא מצוננת. ואילו לוי אשכול, אשר עד לפני שבוע נחשב תמיד ממלא־מקום טבעי של ראש הממשלה, לא רצה בשום אופן למלא עתה תפקיד זה, בחששו כי הדבר יעלה נגדו את זעמו האולימפי של יופיטר הכועס.
גליון 1193 (3 באוגוסט 1960), עמוד 6
אחרי נסיון זה, שוב אין שרת־החוץ של ישראל נחפזת להשתתף בחגיגות־עצמאות אפריקאיות. לקונגו, למשל, נשלח השר לוי אשכול, לקהיליה המאלאגאסית — השר יוסף בורג.
גליון 1223 (1 במרץ 1961), עמוד 8
אולם בצידה היו גם מניעים מעשיים, שהניעו לפני כשנתיים הגיעה מחלקת ההתיישבות את לוי אשכול לדחות את הצעת הלולנים. התארגן במושב אמונים בדרום.
גליון 1225 (15 במרץ 1961), עמוד 6
כמו ירד בסיגה י• כל שמצב זה הגיע בדיוק בשעה | 1שמיטב עסקני ישראל המציאו את ה־קנוניות המפולפלות ביותר של חייהם. בראש המאמץ עמדו שלושה עסקנים: לוי אשכול, משה חיים שפירא ופנחס רוזן. הם התחרו על המצאת הקנוניה המוצלחת ביותר.
גליון 1238 (5 ביוני 1951), עמוד 6
מלבד זאת, דומה משרד־החוץ הגרמני ל משרד החוץ הישראלי — אין לו מושג על מעשי משרד־הבסחון, בו שולט משה דיין הגרמני, פראנץ יוזף שטראום. לוי אשכול היה זהיר יותר. כאשר התייצב לפני השרים הנזעמים, לא הכחיש את הע סקה באופן מוחלט, הסתפק בקביעה כי ״אין אימות לידיעה״ .הוא לא פירט כיצד ניסה להשיג ״אימות״ ,פרט לפנייה לאותם הגורמים שהיו מעוניינים בטישטוש.
גליון 1258 (18 באוקטובר 1961), עמוד 7
״ גם למפא״י לא היד, איכפת כיותר מי דווקא בשעה שנעשים מאמצים כה רבים להעטיר יוקרה וכבוד על ראש חתן התנ״ך החדש, כדי לשוות חשיבות לתוארו, נעשה צעד ציני ההופך פלסתר את כל ההתלהבות הציבורית והרשמית הסובבת את חידון התנ״ך וחתנו. בדיוק יהיה הגרור הבא שלה. לוי אשכול העדיף את השמאל, כדי להשתיק מראש את האופוזיציה השמאלית למדיניות האנטי־מועלית שלו.
גליון 2088 (7 בספטמבר 1977), עמוד 16
ממשלח של המערך היא •שהחמיצה את ההזדמנות ההיסטורית להשיג שלום בהלם הראשון •שלאחר מילחמת ששת־הימים, ושקבעד, את המדיניות של הידבקות אל כל השטחים הכבושים, עד כמד, שניתן וכל זמן שניתן. לוי אשכול ועמיתיו לא הבינו כי לשילטון־כיבדש יש דינאמיות משלו, לא רק כלפי חוץ, אלא גם — ובעיקר — כלפי פנים.
גליון 2193 (12 בספטמבר 1979), עמוד 50
אלא שחלום זה נמוג תמיד במהרה, כשמתברר כי ל ברית זו יש מחיר פשוט וחד־משמעי: החזרת הגדה המערבית, וביכללה ירוש לים המיזרחית, לא לוי אשכול, לא גול דה מאיר, לא יצחק רבין ולא מנחם בגין היו מוכנים לשלם.
גליון 2290 (22 ביולי 1981), עמוד 32
מדי פעם תקפה • מעשה בלתי־פופולרי של מיפלגתה. לוי אשכול, מנהיג המיפלגה, התייחס אליה בסלחנות אבהית.
גליון 2252 (29 באוקטובר 1980), עמוד 25
כזה היד, המצב גם בעונה של ,1964 שבה ניצח יורשו של קנדי, לינדון ג׳ונסון. בארץ שלטה הממשלה החדשה של לוי אשכול, שנכנסה לתפקידה שנה קודם לכן.
גליון 2215 (13 בפברואר 1980), עמוד 31
הוא מסר כיצד בשנת 1969 טילפן אליו לוי אשכול, שהיה אז ראש־הממשלה, באמצע הלילה ואמר לו :״אינני יכול יותר.
גליון 1842 (20 בדצמבר 1972), עמוד 26
--זה מיהר ושיגר לראשי הפדרציהך* פרשה נולדה אחרי מלחמת ששת הציונית מכתב חשאי (ראה תצו 1הימים, בגבור ההתלהבות בעם היהודי לום) ,בו כ תב: בתפוצות. ראש־הממשלה המנוח לוי אשכול, יזם אז את הוועידה הכלכלית היהודית הגדולה, אליה זומנו כל מי שיש לו כים בין היהודים.
