חיפוש: "לוי אשכול"
נמצאו 2,000 תוצאות (מציג 226 עד 250)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1468 (27 באוקטובר 1965), עמוד 9

אבל החוק לא נתקבל ״בטעות״ ולא ״בחפזוך, ולא ״בהיסח הדעת״ .הוא נתקבל אחרי דיונים של שדם, להם היה לוי אשכול עצמו שותף. שליחי מפא״י בכנסת התווכחו על כל נקודה ופסיק, ולא פעם אחת. … השבוע אמר שמעון פרס, איש רפ״י, לאשר ידלין, איש המערך :״צריכים לסלק רק חמשה זקנים — אחד אצלנו ארבעה אצלכם — כדי לאחד מחדש את המפלגה.״ חמשה זקנים: את דויד בן־גורון ברפ״י ואת לוי אשכול, גולדה מאיר, זלמן ארן ומרדכי נמיר במפא״י. … רודפי־השלום יחזרו ו־יטיפו למלחמה מונעת, עסקני הדת יחזרו להיות עסקני הדת, לוי אשכול יתנגד לחקיקת חוקה ולביטולו של המימשל הצבאי.
גליון 1478 (29 בדצמבר 1965), עמוד 20

אונא :״אילו ישבנו בפנים הממשלה, והיה צץ עניין אשדוד, לא היינו יוצאים ממנה הגיב על כך לוי אשכול בתמיהה :״וכי מה אני אשם שלא הצלחנו לגמור את. … טעיתם. פסוק ה ש בו ע • ראש־הממשלה לוי אשכול, על המו״מ הקואליציוני :״יש סדר ויש חשבון, ואין תיקים.״ • שר־החינון• זלמן א רן, על ה־מפד״ל :״אין לי כבר כוח אליהם.״ • ,,הצופה״ ,יומון המפד״ל :״הדתיים מקנים לקואליציה אופק יהודי ויציבות מדינית ומשקית.״ • ח״כ המעיד ם ייף-אל-דין אל־זועבי :״התביעה לחוקק את חוק השבת צודקת בהחלט, כי מההיסטוריה של העם היהודי ידוע לי שהשבת שמרה במשך חמשת אלפים שנה על העם היהודי.״ *׳ מזכיר ההסתדרות אהרון בקי :״ההסתדרות חדלה להיות מקור־יניקה לחבר.״ • הנ״ל, על הנ״ל :״יותר ממה שאני דואג להסתדרות, דואג אני לנפש החבר.״ • ,,דבי״ :״מסכת חייו של לוי אשכול כמוה כמסכת חיי המדינה כולה — המדינה בדרך ומדינת־ישראל.״ •> ח״כ רפ״י שמעון פרס :״צר לראות את דבר רתום למרכבה של צרות- דעת, הדוהרת בדרך לא דרך.״ • ח״כ רפ״י משה דיין, על לקח מלחמת סיני :״עיקר הלקח שנרכש הינו איך לא לנהוג.״ • מגהיג מק״י משה סנה, בהסבירו מדוע לא נבחר לכנסת :״אותו עם שביטל את נסיונות הנטייה ימינה, אינו נוטה במיוחד למיפנה קיצוני שמאלה.״ • ראש עיריית רמת-גן, אברהם קריניצי, על מצב ראשי העיריות בישראל :״כיום קשה לנו אפילו לשמש כמטאטאי רחובות.״ הגרי איש לא היד, בא לדיסקוטקים לרקוד, אילולא היו שם מלמדי־ריקודים קבועים.
גליון 1370 (11 בדצמבר 1963), עמוד 10

במדינה הממ שלה רו גסקה מו ל פ גז יריבו המסוכן ביותר של שמעון פרס בממשלה אינו לוי אשכול, כי אם יגאל אלון. מפקד הפלמ״ח לשעבר, מהווה ניגוד מושלם לסוכן־הרכש שהפך עסקן, והוא הדוחף את לוי אשכול לצמצם את סמכויותיו של פרס במערכת־הבטחון. … עד אשר בא משה דיין והציב בפניו דוגמה, בהדליפו חומר לסידרת המאמרים של שבתי טבת בהארץ נגד לוי אשכול, על עיסקות אשדוד וקיסריה. אולם אלון לא עשה עיסקות מפוקפקות כדוגמת אשדוד וקיסריה, על כן חייב החומר לנגוע לכהונתו הקצרה כשר־העבודה.
גליון 1520 (19 באוקטובר 1966), עמוד 10

מה המריץ את ממשלת ישראל, ובעיקר את לוי אשכול, לפנות אל מועצת־ד,בטחון של האו״ם ולהביא בפניה את התקריות בגבול הסורי? … היה ברור כי תחת זאת תפעיל ישראל אמצעים צבאיים מכריעים, ברגע שתתחולל תקרית נוספת בגבול — והכל המתינו לתקרית כזאת בכל רגע. מה הביא לשינוי? למהכן? לוי אשכול עמד בפני שתי מערכות סותרות של לחצים. … בין השאר: • לחץ חזק מאוד מצד ממשלת ברית־המועצות, שבא לידי גילוי בשתי פגישות של השגריר הסובייטי הפיקח וד,ממושקף עם לוי אשכול (שהתנהלו בשפה הרוסית). יתכן מאד כי השגריר, דמיטרי צ׳ובאחין, הבטיח לאשכול כי מוסקבה תפעיל את מלוא לחצה גם בדמשק, כדי למנוע תקריות. • הבעת דעה חד־משמעית של ממשלת פאריס נגד כל פעולה, שיכלה לפגוע בנסיון הצרפתי לרכוש השפעה בדמשק מבלי לאבד השפעה בירושלים. • דיווחו של אבא אבן כי באו״ם תעורר תגובה צבאית ישראלית הדים שליליים ביותר, גם בין המדינות הידועות כאור,דת ישראל.
גליון 1508 (27 ביולי 1966), עמוד 11

הדוקטור לכלכלה דינשטיין גדל בממלכתו של לוי אשכול במשרד האוצר. קשתי, למרות היותו אלוף־מישנה, אף הוא איש כספים, נחשב לגאון משרד הבטחון בענייני משק ומינהל. כאשר מינה אותו לוי אשכול למנכ״ל, עוד בימי כהונתו של פרס כסגן־שר, היה ברור כי קשתי הוא איש של אשכול, שנועד להצר את צעדיו של פרס ולהחליש את שליטתו על המבצר שהוא בנה לעצמו במשרד הבטחון. את המיבצר הזה ניגש לוי אשכול לקעקע, כאשר התפטר דויד בן־גוריון והשאיר את שמעון פרס ללא חיפוי.
גליון 1869 (27 ביוני 1973), עמוד 18

בדגוריון היה בן 76 כאשר פרש מכהונת ראש־הממשלה ואילו לוי אשכול נפטר בגיל .74 אולי כדי להוכיח כי אין ממש בכל השמועות האלה, נכנסה גולדה בשבועות האחרונים לאקסטזה של נסיעות והופעות, עורכת מסעי נאומים מרתוניים, שהיו מתישים בקלות גם אנשים צעירים ממנה. … זכורה עוד פרשת מותו של ראש־הממשלה לוי אשכול. כאשר נתקף אשכול בהתקפת* הלב ממנה לא התאושש יעוד, נשמר הדבר בסודי סודות, אפילו מידיעת השרים. … כך קרה שעוד לפני חמש שנים, כאשר מונתה גולדה כראש־ממשלה במקומו של לוי אשכול שנפטר, נפוצו ידיעות על בריאותה הלקוייה, שהעמידו בספק אם בכלל תוכל לשאת במעמסת כהונתה ולוא רק באותם חודשים שנותרו עד הבחירות.
גליון 1579 (6 בדצמבר 1967), עמוד 10

אבל היא הכירה ב״דחיפות״ הצעתו של לנדאו על יהודי בריח־המועצוח. למה? לוי אשכול עצמו אמר בנאומו כי שום דבר לא השתנה, וגם לא ישתנה בקרוב. … מחוך קנוניה שהוכנה מראש בין הממשלה וגח״ל, הועבר העניין כולו לדיון חשאי בוועדה, מבלי שהסיעות בכנסת יכלו להביע בכלל את דעתן (חוץ מלנדאו עצמו, לוי אשכול ואיש רק״ח, שהציע להסיר את העניין מסדר־היום). … הדבר הביא לחילופי־דברים ביני לבין לוי אשכול וקדיש לוז (ראה מיסגרת). \זנזעי־פיוזו\ז.׳ רווי נחילים ** ל רק?
גליון 1012 (6 במרץ 1957), עמוד 14

התקציב • ח״ב אחדות העבודה משה ארם, בהטיחו דברים נגד הנוסף :״הרי אצטרך להצביע, ובטרם אניע את היד, אני רוצה להניע גם את הראש.״ • שר״האוצר לוי אשכול, בתשובה לארם :״יש לעתים שאנשים הם לא בקואליציה וגם לא באופוזיציה, אלא באופאופוזיציה.״ ח״ם חרות מנחם בגין, בשיחה טלפונית מארצות־הברית עם ח״כ השתיה כדת הרב הצבאי הראשי, אלוף־משנה שלמה גורן ה זמן להרצות במועדון הסטודנטים בית חלל בירושלים. … האוייב ברח מהחזית בשבוע שעבר, כשהיה צורך לכנס את הממשלה לישיבה דחופה, נאלצה משטרת ישראל לנקוט באמצעים מיוחדים במינם: שר החקלאות קדיש לוז נתגלה באמצע הצגת קולנוע בתל־אביב, שר־ד,פיתוח מרדכי בנטוב הוזעק משולחנה של מסעדה תל־אביבית, בד, אכל אר חת־ערב, שר־הפנים ישראל ברייה ודה נמצא כשהוא נח בחדרו בבית־מלון, שר־הא צר לוי אשכול הפסיק באמצעה הרצאה שנשא במחנה צבאי, ואילו שר־ד,תחבורה משה כרמל נקרא ממשקו, נען, כמה רגעים אחרי שהגיע אליו שחקנית הבימה בת״עמי נאלצת לשתות מדי ערב שני ליטר בירה, כפי שדורש תפקידה בהצגת אנה כריססי. … מצד אחד ה, א עוסק בשערורייה, ומצד שני בגימנסיה.״ • אלמוני :״כל בדיחה שתאמר על הכלכלה הישראלית — מתברר לבסוף ! שלוי אשכול כבר עשה אותה קודם ברצינות.״ • ח״ר חרות אליעזר שוסטק :״מדוע הפכה הממשלה את כלא עכו | לבית־חולים לחולי־רוח בשעה שחרות ביקשה לעשותו מוזיאון לזכר המחתרתז : מפני שבן־גוריון רצה להוכיח שרעיון המחתרת היה שיגעון.״ • העיתונאי דן בן־אמוץ: לעם היהודי.״ ״אהבת ישראל זו תכונה אופיינית ביותר !
גליון 1445 (19 במאי 1965), עמוד 11

באותה תקופה גם רתחה ההרגשה בארץ, כי ממשלת ישראל תילכד ברשת הנאומים הבטתוניסטיים של כמה מראשיה, ותתכנן מערכה צבאית טוטאלית נגד סוריה, באמתלה של תגובה על מיפעל ההטייה. אולם מאז חדלו גולדה מאיר ולוי אשכול לאיים השכם והערב לפתוח במלחמה, ואפילו משה דיין הנמיך את קולו האקטיביסטי. … ביצוע קטעים דרומיים יותר, כאילו בהסתר, לא היה מעניק לעבודתם את האופי של אתגר דראמטי המושלך לישראל. הסכים לוי אשכול לדחייה הארוכה. אמנם, הזמן היד. … שלא כמרבית השינויים במנגנון הממשלתי, שבוצעו לאחרונה, אין סילוקו של רחב־ עם עמיר נובע ממגמתו של לוי אשכול להחליף את אנשי בן־גוריון באנשיו.
גליון 1275 (14 בפברואר 1962), עמוד 5

בהלת זים על מצב־הכן קניות והשקעות אחזה בציבור. אזרחים שובכל פעם ששר־האוצר לוי אשכול היה היה להם כסף ואלה שלא היה בידם כסף, מצהיר, בחצי השנה האחרונה, כי הוא קנו חפצים ונכסים שיבטיחו את ערך כספם. … ברגע האחרון הוחלט לדחות את יום־השין. אי־לזאת החליט לוי אשכול לצאת מיד לארצות־הברית, על מנת להסביר למנהלי הקרן את סיבת הפרת ההבטחה . … המלצה זו שימשה אות למספר אנשים הקרובים לאותהאישיות להבטיח את כספם במהירות. ללוי אשכול נותרה עוד בעיה אחת. שלא כדויד בן־גוריון במבצע סיני, לא יכול היה להרשות לעצמו להכריז על הפיחות מבלי להתיעץ, לפחות מבחינה פורמלית, בממשלה.
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 23

קונספציה זו לא נולדה במילחמת ששת־הימים. היא היתד, קיימת כבר קודם־לכן, ולוי אשכול רק התאים אותה למציאות שהשתנתה במילחמה … אמ״ן לא העכיר מידע זה לרמטב״ל, מפני לים להיות שונים: דויד כן־גוריון, משה שרת, שכל דכר שלא התאים לקונספציה לא חדר לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רכין. היא היתה משותפת להם, ולכל עוזריהם, מיפלגו- כלל לתודעתו. … ואילו גולדה, שלא הגתה ככל ימי חייה רעיון חדש כלשהו, קיבלה אותם מן המוכן מידי לוי אשכול, ראש ממשלת ששת־הימים. היה זד.
גליון 1431 (10 בפברואר 1965), עמוד 10

קרוב לוודאי כי העניין יובא להחלטת לוי אשכול עצמו, וכי תיפתח פעולה נגדית שקטה מאחורי הקלעים, כדי להפחיד ולהרתיע את היוזמים … ההתנגדות המכרעת התגבשה דווקא בקרב מפא״י, והשרים אלמוגי ודוב יוסף הודי עו ללוי אשכול, כי אם ימנה את צדוק ל התערבות יהורית־נורבית ממשלה — יתפטרו הס מסנה, יגרמו משבר שאין בכוחו של אשכול לעמוד בו. … ״תשומת לבי,״ סיים יגאל אלון ,״הוסבה בשעתו לדבריו של אלחנן ישי אם יש לראש האגף הצעות מעשיות בנידון, הרי שהיה עליו לפנות אל השר הממונה עליו, במקום לעתונזת.״ אילו רצה שר העבודה לומר את כל האמת, היה בוודאי מסביר, כי הצעתו של אלחנן ישי הועלתה בשעה שלוי אשכול העולם הזה 1431
גליון 977 (5 ביולי 1956), עמוד 7

לפני חודש אמר פנחס רוזן (דירת־שרד של 20500ל״י, ריהוט 7600ל״י) שעיסקת־הדיור של לוי אשכול (דירת־השרד של 38 אלף ל״י, ריהוט בסכום שנשמר בסוד) היתד ,״משגה אסתיטי״. … הוא שכח כי הסטון האמנותי החדש של כל דור נחשב למשגה אסתיטי בעיני הדור הקודם. סגנון־הדיור של לוי אשכול אינו משגה אסתיסי. הוא האסתיסיקה החדשה של ישראל׳ בשנת התקציב , 1956/57 שנת הסכנה של השמדת יהודי מארוקו, שנת הזעקה לנשק, שנת יהב המגן.
גליון 1455 (28 ביולי 1965), עמוד 2

את אשר לא הצליח בן־גוריון לעשות בחמש־עשרה שנות־שלטון, למרות נסיונות חוזרים ונישנים — הצליח לוי אשכול לעשות תוך שנתיים. חוק לשון־הרע הפך עובדה קיימת. … כאשר הופרה הבטחה זו (הפרה שהיא כשלעצמה מטילה אור מסויים על יחס העסקנים הדתיים לגבי המוסר היהודי) הועלה העניין בדרג ממשלתי. לוי אשכול בכבודו ובעצמו הבטיח לאחד משרי הממשלה, בנוכחות עד, בצורה חד־משמעית וסופית, כי הצעת־החוק לא תובא לאישור הכנסת ללא דיון חוזר בממשלה.
גליון 1357 (12 בספטמבר 1963), עמוד 2

ענת שיק, ירושלים אנשי השנה איש השנה — בז נוריוז, על שסוף סוף הסכים להתפטר; איש העולם — כרושצ׳וב, על הסכם מוסקבה; איש הרת — הנזיר ה־בודיסטי ד,ראשו! ששרף את עצמו ; איש המדיניות — לוי אשכול, על מדיניותו הנבונה לאחר בז־נוריון ; במרחב — ברזני, על הנהנת עמו לעצמאות; במשפט — שופטי הפושע הנאצי פרנץ מירר, על עיוות־הדיז; האיש הצעיר — לוי נויפלד, הצעיר שהדגיש את חוטר האונים של המשטרה; בכלכלה — שליחי ישראל לשוק האירופאי המשותף, על שלא הצליחו במאומה; ביהדות — עורר הדיז יוסף בז מנשה, יו״ר הלינה למניעת כפייה דתית; בתיאטרון — אלתו־מז, על ״פונדק הרוחות״; אשת השנה — פולה בדנוריוז, על הפנינים שהשמיעה בטקס השקת אניית צי״ם ״שלום״; באמנות — אייבי נתז, שהפר סוחר תמונות ובעל נלריה; באמנות — מארק שנאל, על הווי־טראנ׳ים בבניין הדסה; במוסיקה — אילנה רובינא, על הפרם שקבלה בפוליז. … המלצר שהגיש את אותו בקבוק יזכה גם הוא באותו שי. איש השנה — לוי אשכול, שהעביר את השלטון במדינה משלטון יחיד לשלטון צוות; בעולם — קנדי, שהביא אותנו עד סף המלחמה העולמית מצד אחד, ועד רף ההבנה הביננושית מצד שני ; בדת — האפיפייר, שקידם את הדת עד פתח המציאות החילונית; במדיניות — אורי אבנרי, שאילו היה יועץ מדיני, היה יכול לשפר את מצבנו עשר מונים: במרחב — האימאם התימני, האיש שאם היותו שליט מימי הביניים, הצליח לאצול על עצמו את הילת הזוהר של אבירי אותה תקופה; במשפט — השופט כהן, שהיה האישיות הציבורית הראשונה שהצתה את הרוביקון של הדתיות־חילוניות במדינה זו ; הצעיר — במרכאות, שמעון פרם; בכלכלה — אשכול, על שהביא את כלכלת ישראל לעברי פי פחת; ביהדות — האח דניאל, הראשון שהעלה לבית־המשפט את הדיון בשאלה מיהו יהודי; בתיאטרון — חיים טופול, העתיד וההוה של התיאטרון הישראלי; אשת השנה — שולמית אלוני.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 27

בראשית השנה כמעט הצליח להפיל את לוי אשכול, כאשר גילה לחוגים מצומצמים גילויים מרעישים על הפרשה שזכתה לשם־הצופן ״עניין חברתי״ .אחרי המלחמה לא היה הראל אלא מי־שהיה, אחד מרבים שנאמו על סיפוח השטחים. … אז יגבר שוב כוחם של עסקני־מפא״י המרכזיים לקבוע לבדם את ראש־הממשלה הבא — ובתנאים אלה יהיו לספיר מיטב הסיכויים. לוי אשכול עצמו היה אחד המנצחים הגדולים של השנה.
גליון 1793 (12 בינואר 1972), עמוד 16

שנה וחצי לפני פרוץ מלחמת ששת־הימים, סיפר נאמן, בפגישה בת נכחו קצינים בכירים של צה״ל, הועלתה הדעה שאם תפרוץ מלחמה או משבר בטחוני אחר, לא יצלח ראש־הממשלד. לוי אשכול לנהל את המערכה. אז עלתה השאלה, המשיך נאמן וסיפר, את מי ירצה העם לראות מתמודד עם האתגר הזה ורבים, כולל הוא עצמו, השיבו כי האיש היחיד המתאים הוא משה דיין. … למעשה גילה נאמן, כי עוד זמן רב לפני שמלחמה כלשהיא עמדה באופק, ולפני שאימון העם פג במנהיגותו הצבאית של לוי אשכול כשר- בטחון עקב שידור הגימגום המפורסם שלו, כבר דנו בנוכחות של קצינים בכירים ב־צה״ל בהחלפתו של אשכול — ,שנבחר לתפקידו בצורה דמוקראטית — במשה דיין• למרות שנאמן לא גילה אם רעיונות אלה חרגו מגדר חילופי דיעות, הרי עצם השמעתם והדיון בהם בנוכחות של קצינים בכירים, כמוהו כיוזמה לפוטש.
גליון 2154 (13 בדצמבר 1978), עמוד 23

עם קום המדינה, היתה גולדה שייכת לגארניטורה השנייה של מנהיגות מפא״י, בדרגה אחת עם לוי אשכול, מרדכי נמיר ודומיהם. בחיפזון הראשון של אייוש עמי דות־המפתח של המנגנון הממלכתי החדש, נשלחה כ־ גו לדה ודיין עלגדתהתעלה: ל ה גי ד ״לא״ לכלה עו ל ם סס כאן מדינה ידידותית. … אחרי הפילוג, ניהלה את המאבק הקשוח ביותר נגד רפ״י. אילו הקשיב לוי אשכול לעצתה כמאי ,1997 תחת להקים את ממשלת הליכוד הלאומי, היה מיטה דיין כיום עסקן נשכח כשולי האופוזיציה.
גליון 1431 (10 בפברואר 1965), עמוד 19

חלק גדול מצירי חיפה, נאמנים דווקא לישראל קרגמן, שהתגלה כנאמנו המובהק של לוי אשכול. כך שגם חיפה לא תופיע בוועידה כגוש מלוכד. … למרות נסיונות ההפחדה הרעשניים לא נבהלו תומכיו של לוי אשכול. הם ידעו כי הקרב האמיתי יתחולל במוסדות ועידת מפא״י, שם מובטח להם כבר כיום רוב מוחלט. … תוך ניצול הישג זה יכול היה חושי להתייצב בין מנהיגי הכוחהח ד ש, כדי להבהיר ללוי אשכול שיהיה עליו להעלות את המחיר של חיפה תמורת הצטרפותה אליו.
גליון 991 (10 באוקטובר 1956), עמוד 4

• למרות הפאניקה שפשטה השבוע כמשק, לא תהיה כקרוב שום דיוואלואציה. הסיבות (א) לוי אשכול ודוליק הורביץ נעדרים, עוסקים בשליחות בחוץ( ,ב) בגלל העליה האוטומטית של תוספת היוקר תגרום הפחתת ערך המטבע לעליה גדולה של המחירים והמשכורות; (ג) רק ססו מתוך 450 מליון הלירות של ההוצאות במטבע חוץ משמשות לצריכת הציבור, כעוד שחלק הארי משמש ממילא את צרכי הממשלה. … הכנ ס ת חשבון בריא המצב היה קשה. כל הארץ דיברה על הדלה של לוי אשכול. שר־האוצר, חובב־צנע־הזולת, הפך לפתע סמל הבזבזנות. … כך ירדו הוצאות האש״ל עצמן במפתיע מ־30 אלף ל״י ל־ 9847ל״י — ירידה של .6670 החשבון החדש של הוצאות האש״ל של השרים, לשנים 1953 עד : 1956 משד, שרת — 23804ל״י; פנחס רוזן — 7611ל״י; לוי אשכול — 4807ל״י; דויד בן־גוריון (בתקופה שמחוץ לגלות שדה־בוקר) — 3675ל״י; בנציון די־נור — 2240ל״י; פרץ נפתלי — 3493ל״י; פרץ ברנשטיין — 4777ל״י.
גליון 1440 (14 באפריל 1965), עמוד 10

אך הנזק הנגרם למדינת ישראל ולבטחונה ברור שבעתיים. קבע השבוע לוי אשכול, יום לפני שפירסם איזבסטיה את סיפורו: ״אין סיכויים לשיפור היחסים בין ישראל וברית־המועצות בעתיד הקרוב.״ לשון אחרת: אין סיכוי שמוסקבה תשלח פחות טאנקים לקאהיר, או שתתחיל לשלוח טאנקים לחיפה. … סגן־ראש־הממשלה ליגלג על בורגיבה, אמר שסנונית אחת אינה מביאה את האביב, מה גם שהסנונית מחליפה בכל פעם את זמרתה. לוי אשכול הכריז בלונדון כי ישראל לא תחזיר אף פליט ערבי אחד — דבר שנתפרש בצדק כדחייה מכל וכל של הצעות בורגיבה. גולדה מאיר אמרה בזילזול, חודש אחרי ההצהרה הראשונה, שלא קראה עדיין את הנוסח. אולם לוי אשכול הוא פוליטיקאי ממולח, והוא הבחין כי הפעם הצליחה ממשלתו לזעזע את דעודהקהל הרצינית.
גליון 1349 (17 ביולי 1963), עמוד 20

אנשים ביותר בעולם, פול אוקומכה דקווא־ לא לעשות בו שו ת ! נועה אשכול, בתו של ראש הממשלה לוי אשכול היתד, צרובה לחתום על הלירה ההודית שהוצאה השבוע בעין־הוד לרגל חגיגות העשור של כפר־האמנים. … כאשר הופיע בכנס הראשונים שנערך השבוע בביתו של הנשיא, פגש שם את זלטהב רו ד, אשתו של בעל בית־המלון חיים ברוך ביפו, שהזכירה לו כי הוא נשאר חייב לה עדיין 20 פראנקים דמי לינה מהתקופה בה הגיע ארצה כאשר נפגש השבוע ראשי,ממשלה לוי אשכול עם עורכי העתונים, סיימו העורכים את המסיבה כשהם ממורמרים. … משום כך פסחתי, לבושתי, על ידיעה פוליטית מהממת ממדרגה ראשונה, שהופיעה אי־שם בעיתונים: לוי אשכול, נאמר, ממשיך להתרחץ בימה של תל־אביב השכם בבוקר.
גליון 1528 (14 בדצמבר 1966), עמוד 21

לכן נהג עודד תאומי כמו שהוא נוהג במקומות אחרים, ולקראת הסוף הכריז כי ״זהו הפרק הראשון בדיחות השבוע לאוצר הבדיחות הלאומי תרמה השבוע העיתונאית זיוה יריכ את: רה ההבדל בין לוי אשכול לאהמד שוקיירי? שוקיירי רק מאיים להחריב את המדינה • .הגשש החיוור נכרי בנאי: שאלו אזרח אחד למה הוא נראה מודאג ומוטרד. … השאלה רק במה 9 .הסופר שובת־הרעב דן עומר: על כל לשון, ד,לוי תמיד ראשון. 9דובר רפ״י, פינחס יודמן: הפינקס פתוח ומרים רושמת. פסוק, השבוע 9ראש-הממשלה לוי אשכול, לכתב הניוזוויק האמריקאי, על המתיחות שבין ישראל לשכנותיה :״לעזאזל כל העניין! … ״ 9התן הנובל ש״י עגנון, בראיון לסילבי קשת :״אל תחשבי שמנהיג הדור הוא לוי אשכול — המנהיג הוא אהד שאין הדור יודע שהוא המנהיג.״ 9הנ״ל להנ״ל, על הפייכולוגים :״מה שמשורר אחד אומר, שווה עשרה ספרים שלהם.״ 9העיתונאי יוסף לפיד במעריב: ״בציבור שוררת הרגשה שהכנסת, כמו נירון, מנגנת בזמן שרומי בוערת.״ 9העיתונאי אמנון רובינשטיין, • ח ״ סגח ״ ל ש ני אי ר ־ז ל מן אכרמוב :״מאנשי המערך?

