חיפוש: "לוי אשכול"
נמצאו 1,476 תוצאות (מציג 251 עד 275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1448 (9 ביוני 1965), עמוד 9

בי אין בצמרת ישראל ממשלה המסוגלת לנהל מדיניות, ולא בל שכן ליזום מדיניות. בחודשים האחרונים הוכיח לוי אשכול בעליל כי בענייני מדיניות־חוץ בכלל, ומדיניות מרחבית בפרט, הוא מבין בדיוק כמו גולדה מאיר, שמעון פרס ומשה דיין. … אילו הציעה ישראל פתרון סביר לבעיית־הפליטים, אילו דגלה בקו של אהדה לערביי פלסטין, אילו הביעה נכונות לעזור להם בהשגת חרותם ובהחזרת זהותם הלאומית בחלקים הערביים של ארץ־ישראל — כי אז אפשר היה להוציא במידה רבה את הרוח ממיפרשי אל־פתח, שוקיירי ודומיהם. אולם לוי אשכול, כרוב תבונתו, עשה את ההיפך. בתשובה ליוזמת בורגיבה הכריז בצורה חדה וקיצונית שישראל לא תחזיר לעולם אף פליט אחד, שאינה מכירה בקיומה של אומה פלסטינית ערבית, שהיא פוסלת כל רעיון של פדרציה ארצישראלית או מרחבית.
גליון 1466 (13 באוקטובר 1965), עמוד 28

ך* ובה עובדה זו, מובנת לגמרי ד,ת־לנ הגו ת ממשלת בן־גוריון, וגם התנהגות ממשלת־ההמשר של לוי אשכול. סווסץ^ עמרירעגישיעיהר-בך פו ר ר! … והנה, לבסוף: הסירוב לפרסם את הדו״ח של רפאל, עד שרפאל — ברוב טפשותו — נאם את נאומו ההיסטורי נגד מערכת־המשפט, ונשיא בית־המשפט העליון הפעיל לחץ חסר־תקדים על לוי אשכול ופשוט הכריח אותו לפרסם את הדו״ח.
גליון 1437 (24 במרץ 1965), עמוד 14

האיש שלה במרחב, בשלב הראשון, יהיה נפי הנראה אחמד שוקיירי. #צפויה הסתערות דתית מחודשת על לוי אשכול. אחרי שיצחק רפאל נאלץ להתפטר, בשל חלקו בשערוריית השוחד של תל־גיבורים, הגיעו ראשי המפד״ל למסקנה כי עליהם להציג בפני הציבור הדתי הישגים מרשימים, כמישקל־נגדי לחרפת תל־גיבורים. בשלב ראשון ילחצו למען העברתו המיידית של חוק השבת, וייתכן בי יעלו גם את הדרישה למנות איש המפד״ל כשד הבריאות. מטרתה העיקרית של כסיעת לוי אשכול ללונדץ: למצוא מפלגו ת התחלת המירוץ עוד מעט יתחיל המירוץ.
גליון 1477 (22 בדצמבר 1965), עמוד 9

.״ כי מזה קרוב לשבועיים, שוררת ההרגשה ששום דבר אינו מתרחש במדינה. היתד. לכך סיבה טבעית: מחלתו של לוי אשכול, בשיא שיחותיו להרכבת הממשלה החדשה, שיתקה לחלוטין כל תימרון פוליטי במדינה, וממילא כל עבודה פוליטית של ממש. … טענתו העיקרית של רפאל: השופט גולן החל בחקירתו מתוך דעה קדומה נגדו, וכי חיפש בחקירתו רק אותם פרטים העשויים לתת ביסוס לדעות הקדומות. לוי אשכול הסכים לפרסם את הפרטיבל המלא. אולם ברגע האחרון התערבה צמרת המפד״ל, אשר חששה כי הפירסום, בשיא מערכת הבחירות, יזיק לה עוד יותר.
גליון 1474 (1 בדצמבר 1965), עמוד 9

באידיליה ש של דבר הוא צריך לעשות מה שכתוב שחור־על־גבי־לבן בהסכם המערך.״ קדמה להקמת המערך, נתן לוי אשכול וכאילו לא די בהסכם זה, נופפה אחדות־לשותפיו הפועליים — ובעיקר לישראל העבודה בעצמאותה בוועד הפועל של הגלילי וליגאל אלון — להבין שהם יד־הסתדרות. … על־ידי שמירה על אי־תלותר, בהסתמשרד החוץ, או אפילו משרד הבטחון, דרות, תשמור אחדות־ד,עבודה לעצמה קלף כשטח־פעולה מובן־מאליו אחרי הבחירות. כאשר הועלה החשש, כי לוי אשכול לא חשוב מאוד גם לגבי המיקום הממשלתי.
גליון 1431 (10 בפברואר 1965), עמוד 2

ענייני העלייה הושתקו — יא מרצון חופשי, אלא בדרך של כפייה> .רפל כבד ירד על שטחים רבים. מאז עלייתו לשלטון של לוי אשכול, לא חל שי׳פור במצב זה. להיפך: חלה ירידה מתמדת, המגיעה לאחרונה לממדים של הידרדרות. … עתה נעשה בצנזורה שימוש גלוי, ציני וכמעט חסר־התיימרות, לצורכי תככים מפלגתיים. לוי אשכול אינו מעוניין, משום מה, בהזכרת הפרשה לפני ועידת־מפא״י.
גליון 1366 (13 בנובמבר 1963), עמוד 9

התפוצצות גדולה מאחורי הקלעים של משוזו הבסחון ך מנהל הכללי של משרד־הבטחון, 1ן אשר (״ארתור״) בן־נתן, נכנם לחדרו של השר, הניח על שולחנו של לוי אשכול את המיסמן־ שהעסיק את ראשי המשרד ב־משך חודשים אר>כיפ: הצעת התקציב לשנת .1964/65 הוא ביקש מאשכול דבר פורמלי: לחתום על המיסמך הארוך, אשר מעטים מאוד במדינה רשאים לראות את תוכנו. … החלטה זו להתחפר בתפקידו כבר הועמדה במיבחן קשה, מאז תפס לוי אשכול את מקומו של דויד בן־גוריון. קודם כל: מפני שזו הפעם הראשונה, מזה שנים רבות, נאלץ פרם לעבוד תחת בוס של ממש.
גליון 1288 (16 במאי 1962), עמוד 4

ברעש הם היו עסוקים בקריאה המסורתית :״הפיחות מת — יחי מילודה החובה!״ מי שהכיר את שר האוצר לוי אשכול יכול היה לנבא מראש, כי פיחות הל״י לא יצליח. … כדי לבצעו בהצלחה, דרושההחלטיות נוקשה מצד הממשלה; דרושה נכונות לדחות כל פשרה עם קבו־צות־הלחץ השונות, וכל כניעה לדרישות השכבות שרמת־מחייתן תיפגע. לוי אשכול הוא האיש האחרון בצמרת המשמר היודע לעמוד על עקרונות בלתי־פופולאריים.
גליון 1645 (12 במרץ 1969), עמוד 18

אולם הם התעלמו מכך, שבהשאירם אותו בתפקידו, למרות מצב בריאותו הרופף או החמור, הם הם השופכים את דמו, שלא לדבר על שפיכת־דם של הציבור, ש מ דד סרסים שלו מוזנחים ונפגע־ם כתוצאה מכך• בעיית ברגליים *ץ: ופעה זו, של העלמת מצב הבדי־ 4 1אות, לא היתד, חד־פעמית לגבי לוי אשכול. היא הפכה כבר לשיטה. כך היה כשחלה ראש העיר תל־אביב מרדכי נמיר, לקה בשיתוק וכושר פעולתו הוגבל בצורה דראסטית. … גני ״עין רעה* ך יי ד אירע עם התקף־הלב של ראש־הממשלה לוי אשכול, לפני ההתקפה שממנה לא קם עוד.
גליון 1497 (1 במאי 1966), עמוד 15

עוד מצלצלות ב־ 1 ^ ,אוזנינו ההכרזות היפות של מר לוי אשכול ומר פינחס ספיר על ״מיתון תהליכי המשק״ ,על ״ריסון״ ,על ״ביצור״, על ״איזון״ ,ועוד מליצות יפות כאלה מן האולימפוס של היכלי הממשלה. … ובראש וראשונה של שלושה בני־אדם: שר־האוצר־לשעבר לוי אשכול, שר־המיסחר־והתעשיה־לשעבר פינחס ספיר, וראש־ממשלתם־לשעבר, שהיה אחראי לכל: דויד בן- גוריון.
גליון 1220 (8 בפברואר 1961), עמוד 15

קליגר היד, נוכח בטורניר כדורסל פסו>ן י העזסע • פנחס לגון, בתגובה על דברי לוי אשכול במרכז מפא״י :״יתכן ויש בינינו חילוקי־דיעות יסודיים על המושג ערכים. … אך במיקרד, כזה עליו להסתגר ,בחדרו ולד,תעצבן שם בגפו, ולא לבלבל את הקהל ולעצבן ביחד עם עצמו את כולם.״ • יונה פפה, בקריאת־ביניים לעבר לוי אשכול, בישיבת מזכירות מפא״י :״אני מאחל לך הרבה בריאות, כדי שתוכל לשאת ביסודי המצפון על מה שעוללת.״ חסולס הזח 2*0ז בישמו שרסטנה (ניפאל) 9לאריפאל 1פ, כתב הניריורק טייטס בירושלים :״משה דיין הוא דמות מעניינת מאוד בשביל העתונות — אבל לא בשביל הדמוקראטיה.״ יהמשוררבנימיןגלאי :״אפילו אם בן־גוריון צדק, הוא צדק באופן בלתי־צודק!
גליון 1055 (18 בדצמבר 1957), עמוד 17

על לא יושב באורווה וקורא ספרים במקום לעבוד שר האוצר לוי אשכול ערך לפני כשבוע סיור בדימונה שבנגב. … לדברי לפגוע בנאמני הנאמנים שלנו, שיש לקרב מזר לא הצליחה המשלחת הארכיאולוגית אותם ולא להרחיקם.״ לאתר את מקומו של הר סיני האמיתי, לא גילתה כל מימצאים באי טיראן, ומצאה בחצי-האי סיני רק שרידים מעטים מתקופת יציאת מצריים הסכסוך בין דוד בן׳ נוק־אאוט מצחיק פ 0ו>ן׳ השבוע • של האוצר לוי אשכול, בתשובה לשאלת עתונאי מה ההובי שלו: ״אנו לא גויים, שיהיה לנו הובי.
גליון 982 (8 באוגוסט 1956), עמוד 16

נימוקו של שרון: רק תוכניתו תוכל להבטיח הבנה ויחסים תקינים בין שני העמים ח״כ מפא״י מאיר ארגוב, שהשתתף בדיונים הכלכליים של הנהלת הקואליציה, הגיב כך על תוכניתם של הציונים הכלליים להבראת המשק :״התוכנית מבוססת בוודאי על החישובים הריאליים של פרץ ברנשטיין, שאמר לכתב קול ישראל במוצאי יום־הב־חירות כי הוא בטוח שמפלגתו תזכה בשמונה מנדאטים נוספים ואילו לוי אשכול, שר האוצר, פנה בדיון זה בקריאה למפלגות ״להגיש תוכניות כלכליות ולא מצעי בחירות בהגרלה האחרונה של מפעל הפיס, שנערכה בפתח־תקווה, לא וויתר ראש העירייה פנחס רש יש על הכבוד לנאום. … אני לא מכיר שום אדם שנולד קומוניסט, חוץ מד״ר משה סנה.״ 6ח״ב מק״י ד״ר משה סנה, על התוכנית הכללית החדשה של לוי אשכול :״סיסמאות מצלצלות, שנועדו להשתיק את צלצול פעמון האזעקה.״ $מנהיג נטורי קרתא עמרם בלוי :״צדקה עשה אתנו הקדוש ברוך הוא שראשי המדינה הם אפיקורסים.
גליון 985 (29 באוגוסט 1956), עמוד 17

ההליכה יפה לבריאות, בייחוד לצעירות ולצעירים.״ • שר־האוצר לוי אשכול, בנאומו בוועידת מפא״י :״הוא אשר חזינו והבטחנו — לצייר ירוק על גבי שחור.״ • ח״כ מפא״י אברהם חרצפלד, בוויכוח בוועידת מפא״י :״האוזן שומעת אצלנו, אבל איננה קשבת• ח״כ מק״י ד״ר משה סנה, בתשובה לביקורת שנמתחה על מפלגתו לאחר השינויים האחרונים בברית־המועצות :״אלה שהולכים בדרך הנכונה, יכולים לעשות שגיאות רבות, אבל אלה שאינם הולכים בה, עושים רק שגיאה אחת — הם הולכים בדרך הבלתי־נכונה.״ • הסופר שמואל יוסף עגנון, בלגלגו על מדע הארכיאולוגיה :״צאו וראו, בכל יום מביאים לירושלים עשרות כדי חלב שכתוב עליהם עין־חרוד, בית־אלפא וכדומה. … אני בוחר בריאקציה.״ קרוב לראש הממשלה הראשון״) ,הלך הפעם גם שר־האוצר לוי אשכול, שנאם בישיבה השנייה של הוועידה.
גליון 1436 (17 במרץ 1965), עמוד 13

הארימן מסר את הדו״ח שלו על שיחותיו בישראל, מתגבשת בוושינגטון הדעה, בי לוי אשכול נתון עדיין על לשון המאזניים, עם נטייה לקבל את עצותיהם של אלה המצדדים בקו מלחמתי תקיף בענייני ההטייה. … במפא״י סבורים ר א שי עדות המזרח כי מצבם ישת פר, אחרי שעזרו להחליש את מעמדו של שרגא נצר ומצאו גישה ישירה אל לוי אשכול. כמערך הימני ינסו עסקנים עדתיים לשריין לעצמם מקו מות ריאליים כר שי מההמ שו תפ ת, אס כי אין ביכולתם לאיים בהיפרדות.
גליון 1488 (9 במרץ 1966), עמוד 9

אולם אין סיכוי שהצעה זו תתקבל על דעת מפא׳׳י. ראש־ • חופשת־המחלה של לוי אשכול תאפשר לפינחס ספיר התפלה הידיעה צילצלה כהודעת־נצחון. … הודעת משרד־הפנים האמריקאי באה ללחוץ על ממשלת ישראל, שתמהר ותקבל את ההחלטות הנוחות לארצות־הברית, ושלא תתחשב בהתנגדות של כלכלנים ישראליים. ממשלת ישראל, ובראשה לוי אשכול, הרואה בהקמת המיתקן עניין של יוקרה אישית, קיבלה את הלחץ האמריקאי באהבה, ונתנה לו מקום בראש מהדורות החדשות בקול ישראל.
גליון 1489 (16 במרץ 1966), עמוד 12

כאיכר הסוכנות הקימה ישוב חדש כל יומיים, כאשר ך שמוראק, מבקר הסוכנות, אשר בתגובה עליו 1היו בארק מאות מעברות, מחנות־מעבר, מחנות־קליטה — עבדו בסוכנות רק 4,677 איש. אמר בשעתו לוי אשכול :״לא תחסום כלומר: כאשר הסוכנות היתד, כל־יכולה, כאשר הסיכנוה היתד, הגורם הקובע במדינה שור בדישו! … סוגי הגידולים נות, רק מ שום שה סוכנות היא הגב הפוליטי של לוי אשכול. שנקבעו לישובים לא התאימו להם ולא לצריכה בארץ. • כי הסוכנו ת היהודית מכבידה ללא נשוא על מ שק הארץ, ב היו ת ה קבוצת לחץ, המייצגת את האינטרסים המפגרים ביותר ו ה מיו שנים ביותר.
גליון 1485 (16 בפברואר 1966), עמוד 10

גם ההחלטה על הקמת המיתקן להתפלת מי־ים התקבלה למעשה כבר מזמן, כפי שמתקבלות הרבה החלטות בישראל — כאשר מצא הרעיון חן בעיני לוי אשכול. רק כך אפשר להסביר את מאבק האיתנים שהתנהל על הזכות להיות מנהל הוועדה להתפלת מי־ים. … אפשר לומר, שכל הצלחתו הגדולה של לוי אשכול בביקורו ההיסטורי באמריקה, היחד, עניין של הגדרה: הגדירו את הסיוע לוסטיננהאוז כסיוע אמריקאי לישראל.






