חיפוש: "מבצע סיני"
נמצאו 705 תוצאות (מציג 101 עד 125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1033 (31 ביולי 1957), עמוד 20
הער1ת=ש1ל״ס מה הצד השוזר, בין מבצע סיני לבין א ת שניהם סיים בן־גוריון כנסיגה .
גליון 1471 (10 בנובמבר 1965), עמוד 9
רצה בשותפות עם מפ״ם• הוא העדיף את השותפות עם הדתיים. כ־ כבר אז חלם על מיבצע־סיני ועל שלטון ביט־חוניסטי. לכן חתם עם הדתיים הסכם סודי מביש, שנתן דחיפה עצומה לכפייה הדתית. ואילו מפ״ם, שהחליטה להיכנס לקואליציה בכל מחיר, נכנעה להסכם זה — כשם שנכנעה לאחר מכן למיבצע־סיני מבלי לפרוש מן הממשלה. כאשר הזכרנו את הדבר ליעקוב חזן לפני חודש, הודה בשגיאה ומסר הצהרה חגיגית שהדבר לא יחזור לעולם.
גליון 1296 (11 ביולי 1962), עמוד 16
סיניה (חיפה, חיפה) — התנגשות בין שני קציני צבא ישראליים בשאלת יחסם לבדואית שבויה וילדיה, על רקע מבצע סיני. דינה דורון. ף עד ההורים של הקולנוע הישראלי י התעשר השבוע בחבר חדש.
גליון 1270 (10 בינואר 1962), עמוד 5
ארסקין צ׳ילדרס, נכדו של לאומן אירי שהוצא להורג, בנו של שר בממשלת־אירלנד, שונא את האימפריאליזם. מאז מיבצע־סיני, בו שיתפה ממשלת ישראל פעולה עם חורשי־המזימות בלונדון, היה לידיד נלהב של עבד אל־נאצר. … לא פעם התלקח ויכוח קטן על בסיס לאומי — כאשר הגנתי על רמתו הצבאית של צה״ל במיבצע סיני, מול ההערות הספקניות של עטייה, או כאשר שלל ידידי הישראלי את ההנחה כי המנהיגות העברית חתרה בראשית.
גליון 1525 (23 בנובמבר 1966), עמוד 25
בסיפור הביוגרפיה שלו, עובר להנמקה מפורטת של דיעותיו (הנכבדות בהן: ניי־ישראלי; טראליזם השתלבות בפדרציה מרחבית) .ד,וא 3ור שאת השגותיו על מעשים ומחדלים של 18 שנות המדינה (בעיקר: בן־גוריון הפקיר את ירושלים, המשולש, חברון ובית־לחם תוך קנוניה עם עבדאללה; מבצע סיני לא היה במקומו; גמאל עבד־אל־נאצר הוא הכוח החיובי העיקרי במרחב).
גליון 1535 (1 בפברואר 1967), עמוד 20
.<,51(0 קורות חייהם התחילו בזמן מבצע סיני. העולם הזה ערך אז תחרות פרסים על סיפור המלחמה המרתק ביותר, והסיפור הזוכה היד, סיפורם של שני חיילים, ישראלי ומצרי, הנודדים לבדם במדבר, במקום בו אין נפש חיה.
גליון 1514 (7 בספטמבר 1966), עמוד 35
לסגן שר־המסחר־וד,תעשיר, ח״ב המערך ויליד מוסקבה, אריה (ליוברי) אליאב .45 ,מינויו של אליאב מביא את מספר סגני־השרים בממשלה לשמונה ומכנים אליה סוציולוג מקצועי, שהיה בעבר סגן־אלוף בחיל־הים (ומפנה יהודי פורם־ סעיד בימי מבצע סיני) ,מזכיר ראשון בשגרירות ישראל במוסקבה ומומחה מפא״י לאזורי־הפיתוח.
גליון 1552 (31 במאי 1967), עמוד 8
האפשרות האחת: פעולה צבאית מיידית, בדי לשחרר את המיצר ולשכור את המערך המצרי, לפני הגיעו להשלמתו ולהתכצרותו. מיבצע כזה היה, כמו מיבצע־סיני, מסלק את האיום המיידי. וכמו מיבצע־סיני, היה פוגע בטזדח ארוך יותר בסיכויי השלום.
גליון 1271 (17 בינואר 1962), עמוד 6
שעת הכושר לא איחרה לבוא ממש ל־חרת מבצע־סיני. לא היה שום נושא אחר ׳לבדו שהעסיק את הצבור ואז הניחה ממשלה על שולחן הכנסת נוסח חדש של ,חוק. … ועל פי הנוהג מסתבר שאץ באן פתירות -אלא קו ברור ונועז של ממשלת ישראל, הפרלמנטרי הנכון, הרי במקרה כזה סיעה אולי המיבצע הנועז כיותר שלה מאז מיבצע־סיני. ואמנם, הקו החדש נאמנה׳ פטריוטית — נמנעת.״ הוא המשך ישיר של הקו שהוביל לאותו מיכצע -הן בתוכנו והן מפ״ם לא נהגה כך אולם בלי שתרגיש ברקעו האישי.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 25
למחרת היום בא הפליט היהודי ממצריים. מיבצע־סיני, שגרר אחריו התפרצות של נחשול שנאת־זרים בארץ־היאור, הנחית מכה נוראה על אחת הקהילות העתיקות ביותר בעולם, שמנתה עוד לפני עשר שנים 75 אלף איש, בעלת 23 בתי־כנסת בקאהיר בלבד. … אך במרכז החיים היהודיים בעולם עמדה מדינת־ישראל. מיבצע־סיני ליכד מסביבה את היהדות המערבית, שקמה על רגליה כאיש אחד כדי לעזור למדינה.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 26
הוא הטיל את הפצצה הגדולה ביותר מאז מיבצע־סיני לתוך זירת המרחב: סגן־אלוף עכר אל״חמיד (״עבד אללה הראוי־לחודה״) סראג׳ ,מפקד שרות־המודיעין של הצבא הסורי. … מעולם לא הודגם הקשר בין משטר־השלל הכלכלי לבין המשטר הפוליטי של המדינה תשי״ז. מיבצע־סיני נתן תנופה אדירה למגביות בצורה חותכת יותר מאשר בשנת ולמענקים, הביא רווחה לכל הגורמים הכלכליים הקרובים לאבוס המפלגתי.
גליון 1013 (13 במרץ 1957), עמוד 16
קומו לכבוד המנצח!״ לאחר שביג׳י טען, כי מבצע סיני היה מבצע ההסברה המוצלח בי! תר בקשר לבעיית ח.פש השייט במפרץ אילת, צעק ח״כ יום,יז שופמן :״זה היה כמו חרדל אחרי ארוחת־הצהריים!
גליון 999 (5 בדצמבר 1956), עמוד 20
משה רושצ׳וק, תל־אביב אשכול טוען, כי אחרי מבצע סיני, צורך כלכלי חיוני הוא לספוג את עודפי־הכסף מידי הציבור מווות רוו •דם !
גליון 1468 (27 באוקטובר 1965), עמוד 8
טוכ שגם אגשים כמוך מגיעים האם זה נבון? לפני תשע שנים, ערב מיבצע־סיני, פתח העולם הזה, בגליון היסטורי, בהתקפת־המצח הראשונה על קבוצה זו. … עצר אותם הכשלון הפוליטי המדהים של מיבצע־סיני. עצרו אותם, אולי, גם שרידי המעצורים הפנימיים של דויד בן־גוריון עצמו, החושב את עצמו לדמוקראם.
גליון 1356 (4 בספטמבר 1963), עמוד 7
סיפר חרות, בעמוד הראשון :״משה דיין סוחר בעתיקות — בעיצומו של מיבצע סיני ניהל עיסקוח שלא בתפקיד עם בדואים.״ הסיפור המדהים: משה דיין מכר כדים עתיקים לד,ארי פיליפס, סוחר עתיקות ברחוב שלומציון המלכה בירושלים. … קולק י יוו מקום בו נהרג בשעתו איש ניל״י אבשלום פיינברג. היה זה מיד אחרי גמר הקרבות של מיבצע סיני, כאשר ויין היה עדיין רמטכ״ל. הוא סיפר :״שמת׳ לב שהברואים משתמשים בכדים גדולים לצרכים חקלאיים.
גליון 1288 (16 במאי 1962), עמוד 19
מיני ה (ארמון־דויד, תל־אביב) — התנגשות בין שני אנשי צבא ישראליים בבעיית יחסם אל בדואית פצועה וילדיה. סרט פעולה ומתח על רקע מבצע סיני. דינה דורון. עין השטן תל־אביב) — אינגמר ברגמן על נשואין, נאמנות ובגידה, בקומדיה משעשעת, המתארת את דון ז׳ואן העולה מגיהינום לחופשה בת יום. • דיל אהבה אחד (אוריון, תל־אביב) — פסקל פטי ורוג׳ר האנין נתקלים באלף מכשולים בלילה אחד, בנסיונם לבגוד בבני זוגם.
גליון 1524 (16 בנובמבר 1966), עמוד 9
אחרי שישראל התקיפה מדינה פרו־אמריקאית כמו ירדן, תוכל להתקיף מדינה פרו־סובייטית כמו סוריה ולטעון שהדבר מוכיח כי אין היא מודרכת על־ידי שיקולים בינלאומיים. גם למיבצע־סיני קדמה שורה ארוכה של פעולות נגד ירדן מטעמים דומים). … אין כל הוכחה כזאת. פעולות־התגמול הישראליות לפני מיבצע־סיני לא הפסיקו את פעולות־הטרור, לא בגבול המצרי ולא בגבול הירדני.
גליון 1090 (20 באוגוסט 1958), עמוד 8
שודילי נעלב עד עומק לבו, כשלפני מבצע סיני העביר אותו נציב שירות בתי־הסוהר ממשרתו כמנהל כלא־דמון, ליד חיפה בה גרה משפחתו, לתפקיד סגן־מנהל בשטה.
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 4
אמנם, לפחות פעמיים במשך השנה התחוללו מאורעות צבאיים חשובים• בסוף ינואר תקפו חיילי צה״ל את כפר תוואפיק באזור המפורז בצפון, בפעולה שהזכירה את מיבצעי התגמול שקדמו למיבצע סיני. אולם החששות הראשונים, שהנה מתחילה השתלשלות חדשה שתוביל לסיבוב שלישי, התבדו חיש מהר. … בצד הישראלי התגברה יותר ויותז ההכרה כי אחרי מיבצע־סיני חלפו ללא שוב התנאים שאים־ שרו יוזמה צבאית ישראלית רצינית במרחב.
גליון 996 (14 בנובמבר 1956), עמוד 4
בחוץ טיפטף הגשם, שהתאחד כאילו כדי לאפשר את מיבצע־סיני. העורף הבלתי־מגויס, וגם חלק רב מן החיילים ה מגייסים, ישבו צמודים למקלטי־הרדיו. … היה מן הסמליות הטראגית בעובדה כי מפקד מיבצע סיני, אלוף פיקוד הדרום (המשך בעמוד )8 • לידו: הרנוסכ״ל ואלוף־נזשנה אברחם יפו/ מפקד חטיבה .9 •• השערה מתקבלת־על־הדעא הושמעה בבריטניה בפי קצירמודיעין גבוה בדימונה שטען השבוע ני לפי הידיעות שבידיו (כנראח ממקורות שרות־הסודימין הבריטי) הוכנו מחסנים אדיריס אלה לצורכי ״מתנדבים* סובייטיים, שחיו צריכים לנחות במצריים ולפעול נגד ישראל ומעצסות־הנוערב ברגע שחיה פורץ סכסוך טזוין כלשהו במרחב. 121
גליון 1050 (20 בנובמבר 1957), עמוד 6
היו אלה פצועי תקרית הדמים, שאירעה ביום הכרזת מבצע סיני, במבואות הכפר הערבי כפר־קאסם.
גליון 1043 (2 באוקטובר 1957), עמוד 6
כחבר מפא״י נאמן וחבר מזכירות המפלגה באילת, סרב מיצפון להקשיב אפילו לרמיזות הגסות ביותר מפי הפקידים הבכירים המפ״מיים, התעלם ב־בשיטתיות מכל המעשים שנעשו נגדו מאחורי גבו, התעקש להשאר במשרתו החשובה. לאחר מבצע סיני המשיך מיצפון לנהל את הנמל שגדל פי עשרה בינתים, תמך במס*מ במאבקה נגד משרד התחבורה, שרצה להשמיט מידי משרד הפיתוח את אחת מעמדותיו החשובות ביותר בגבול הדרום.
גליון 1068 (19 במרץ 1958), עמוד 7
פחד היסטרי מפני זעם הקהל השתרר בחוגי השלטון. כשפרץ מיבצע־סיני, היד. ייגאל מוסינזון בנכר, ונבצר ממנו לקחת חלק אישי במעשי• דויד בן־גוריון ואנשי קבוצתו הגיעו לכלל מסקנה כי חפולס חזח הפך גורם ציבורי הגבורה. … הפחדן החטיבתי של גבעתי הפך בו לדוברם של לוחמי־המיטלה, הצנחנים הגיבורים, שהבינו כי רצח עורכי חפולם חזח אינו אלא המשך טבעי למיבצע־סיני• .אני למדתי לצנוח בשביל להשמיד ולהרוג.
גליון 1029 (3 ביולי 1957), עמוד 17
״ טנ״ביץ יה המביאה את העולם לביתך 014823535323234823532348235323234848230153482301485353 האטומית הסותרתב עי תהדלק שרת־־החוץ ראזד הירח סיפרה השבוע גולדה מאיר: ערב מבצע סיני שאלה שרת־החוץ את מזכירה, אם יש משהו חשוב בדואר שנתקבל.
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 19
תמכו בעזיבה מיידית: ח״כ אמה לווין תלמי, חברת משמר־העמק, מזכיר המפלגה, חבר קיבוץ שריד נתן פלד, שטען כי ״בכל יום בו אנו נמצאים בממשלה אנו מסתבכים יותר ויותר,״ ושר־הפיתוח מרדכי כנטוב, אשר אמר בנאומו :״הבעייה היא לא הדוקטרינה של אייזנהואר אלה הדוקטרינה של ביג׳י, שאחרי מבצע סיני החל לחשוב כי אנחנו נבלע. כל מה שיגיש לנו.״ הפתעה גדולה עורר אסיר פראג מרדכי אורן, שהתבלט לאחרונה בדעותיו המתונות, אך תמך בהחלטיות בעזיבת הממשלה באמרו :״גם אילו הציעה לנו ברית־המועצות תוכנית דומה, לא היינו צריכים להצטרף.
