חיפוש: "מבצע סיני"
נמצאו 739 תוצאות (מציג 426 עד 450)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1023 (22 במאי 1957), עמוד 5
על השאלה אם היה מוכן להפליג באניה ישראלית לסואץ, אין פילים בן ד,־ 23 עונה בלב קל. ״הייתי במבצע סיני. הזחל שלנו עלה על מוקש. אני נפצעתי.
גליון 1016 (3 באפריל 1957), עמוד 6
באדיבות רבה דחתה את ההצעה למועד מתאים יותר. חיזור דיסקרטי. סמוך למיבצע סיני נזכרה ירושלים בהצעה הגרמנית.
גליון 1447 (2 ביוני 1965), עמוד 7
הן באו לחמם את הגבול, בכוונה תחילה, כהכנה למיבצע־סיני. הן נועדו ליצור ״מתח בטחוני״ .בחלקן נועדו ליצור הטעייה נמנעה עד כמה שאפשר שפיכת־דמים — כי דם זועק לדם, בייחוד במרחב בו קיים עדיין הרעיון הפסול של גאולת־דם.
גליון 1428 (20 בינואר 1965), עמוד 7
אולי יפרוץ עוד כ .1965-הרוב לוודאי שיפרוץ ב־.1966 הסיבוב הראשון זכה לשמות שונים (״מלחמת־השיחרור״ ,״מלחמת־ד,עצמאות״, ״מלחמת הקוממיות״) ,אך השם הראוי לו הוא ״מלחמת־החלוקה״ ,כי בו בוצעה חלוקת ארץ־ישראל ונקבעו גבולותיה. הסיבוב השני נקרא בשם ״מיבצע־סיני״ או ״מיבצע־קדש״. הסיבוב השלישי יהיה מיבצע הירדן.
גליון 1491 (30 במרץ 1966), עמוד 7
קראתי מעל דוכן הכנסת את המאמר שפורסם במדור זה שבוע לפני מיבצע־סיני, תחת הכותרת ״מטב״ל לבן״. היה זה במיסגרת הדיון על תקציב משרד־החוץ.
גליון 1495 (27 באפריל 1966), עמוד 2
כאשר הושמעה תביעה זו לראשונה מעל עמודי שבועון זה, שבוע לפני מיבצע סיני, היא עוררה חיוך בחוגי השלטון, וקל היד, להתעלם ממנה.
גליון 1495 (27 באפריל 1966), עמוד 7
קכרניה היו דויד כן־גוריון ועוזריו: ראובן שילוח, משה דיין ושמעון פרם. בתום מיבצע־סיני החלה התקופה השניה. היתד, זאת תקופת הפסימיות המוחלטת.
גליון 1455 (28 ביולי 1965), עמוד 24
זהו הצד השני של בוב: הוא האיש הקובע כיום את מדיניות המדיני״ כמו פרם ושות׳ לפני מיבצע־סיני, שולט מק• נמארה על ענייני־החוץ.
גליון 1453 (14 ביולי 1965), עמוד 10
בן־גוריון העמים השפלה על גבי השפלה. כאשר נקבע התאריך למיבצע־סיני, לא מסר לשרת דבר על התוכנית.
גליון 1503 (22 ביוני 1966), עמוד 30
זכית לתהילה רבה כמצביא צה״ל בימי ן מיבצע־סיני, וכלפי מיליונים בעולם אתה מסמל את צה״ל.
גליון 1312 (31 באוקטובר 1962), עמוד 9
בזאת עזר, לדעת בתם, לישראל — כי התעמולה הישראלית פירסמה את מעשי הפידאיון, רכשה את אהדת העולם והכשירה את הקרקע למיבצע־סיני. אולם עוד יותר חשובה היתר, תגובה אחרת של עבד אל־נאצר: עיסקת־הנשק עם צ׳כוסלובקיה.
גליון 1303 (29 באוגוסט 1962), עמוד 9
האם קיים בטחון מוחלט שמישהו לא יחליט, אי־פעם, על סמך אינפורמציה לקוייה או אינטואיציה בלתי־אחראית, כמו בימי מיבצע סיני, כי הגיעה הזדמנות חד־פעמית שיש לנצלה?
גליון 1339 (8 במאי 1963), עמוד 16
ישראל תופסת מקום קטן מאד בספר, אולם היא קיימת לכל אורך העלילה: במחשבתם של ידידיו המצריים, בהופעתו של האב חסון, אשר נטש את משפחתו בקהיר, עלה לישראל, חזר למצרים כמרגל, נתפס בידי סקוט ולבסוף נפח את נשמתו בבית״ חולים מצרי. היא קיימת בעיקר בפרוץ מיבצע סיני. ״מה יכלו לעשות הישראלים אם לא זהי״ שואלת הלן מאמון, היפהפיה הקופטית, שמעמדה החברתי נהרס עם סילוק האנגלים.
גליון 1272 (24 בינואר 1962), עמוד 2
הזכרתי את ״הנצחונות המזהירים של צה״ל במיבצע סיני״ ,ואת ההישגים המפוארים של ההתיישבות העברית בארץ.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 8
ואילו בשעות הערב של ה־ 16 ביוני ,1963 ,השתררה במדינה כולה, בספונטאניות מפליאה, ההרגשה כי החלה תקופה חדשה — התקופה שלאחר בן־גוריון. 1956 ודיון שר צבאות ׳שואל זה. תוצאות מיבצע־סיני הוכיחו לכל בר־דעת בי הדרך ה״אקטיביסטית״ היא מבוי סתום.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 19
והנה, לא זו בלבד שעתה הוא מסרב להעלותו בדרגה, אלא שהוא משפיע עליו לעבור את הניתוח ימים ספורים לפני פרוץ מיבצע סיני. גד משוכנע כי מתי ידע על המיצע המתקרב, ריתקו בבית־החולים שעה שהוא עצמו צעד אל מיבצעיו הנועזים ואל כותרות העתונים, כמפקד יחידת־הנדסזז.
גליון 1636 (8 בינואר 1969), עמוד 15
אך יתכן גם כי מעולם לא היה צבא כמו הדי הפצצות ף* שפרצו שריוני צה״ל למידבר סיני, ^ בעת מיבצע סיני ב־ , 1956 היה אבנר שמחוני בן .8אבל כבר אז נצמד למקלט הרדיו בקיבוץ תל־יוסף, עקב באוזניים קשובות אחרי מהדורות החדשות.
גליון 1602 (15 במאי 1968), עמוד 9
אנחנו, שוחרי־השלום בישראל, אף כי רק אתמול נולדנו ואין לנו הניסיון של אומות ותיקות, התנגדנו בחריפות למיבצע־סיני של ,1956 אך תמכנו בממשלחנו במלחמת־ששת־הימים.
גליון 1599 (24 באפריל 1968), עמוד 11
הוא עבר לשם, וב־ , 1956 זמן קצר לפני פרוץ מיבצע־סיני, ייסד את זזרקת אל־תחריר אל־וטאני אל־פלסטיני (תנועת השיחדור הלאומי הפלסטיני) .מטעמי קונספיראציה, השחמש בראשי־התיבות של השם ח,ת.פ ,.הפך אותן כדי ליצור את השם פתח, שפירושו — כיבוש.
גליון 1527 (7 בדצמבר 1966), עמוד 28
.״ מצדים צנחנים נגד תד־אביב מה התרחש במטה הכללי המצרי, עם פרוץ מיבצע סיני? על שאלה זו ניתנה השביע תשובה מוסמכת.
גליון 1546 (19 באפריל 1967), עמוד 13
שהרי בן־גוריון עצמו בישר, בשיכרון הראשון של מיבצע־סיני, את ״מלכות ישראל השלישית״ ,המשתרעת מ״דן ועד יוטבת״ .הכללת כל חצי־האי סיני בתוך בקרב מפלגתו, בעיקבות האשמות איסר הראל, תוקנה בינתיים, ושום מתחרה רציני לא צבר די כוח כדי לאיים על מעמדו.
גליון 1550 (17 במאי 1967), עמוד 27
על משקלו האמיתי של נשיא במדינת ישראל יכולה להוכיח העובדה כי על התפוטרותו של פינחס לבון מהפקיד שר־הבטחון, בחורף , 1955 נודע לבן־ צבי מן השידור בקול־ישראל. בדיוק כך קרה בעת מיבצע סיני, אם כי לאחר תחילתו החלו להעביר לנשיא דו״ח שוטף, לאחר המעשה.
גליון 1551 (24 במאי 1967), עמוד 7
הוא מקזזה רק לחזור אל המצב שבו עמדנו למחרת מיבצע־סיני, כאשר נסוגונו מכל השטח הכבוש, כאשר הבטחנו שייט חופשי לאילת ושקט בגבול המצרי למשך כמה שנים.
גליון 1512 (24 באוגוסט 1966), עמוד 11
כך השתלב שמו של בובר יפה במאמציה של מפ״ם להציל את עמדותיה בקרב ערביי ישראל, שהתמוטטו עקב מישחקה המפוקפק בעיריית נצרת, ואת שרידי שמה הטוב בעולם הערבי, שהתנדף מאז ישבה בממשלה שביצעה את מיבצע־סיני. יהיה זה ניצול כדאי, כי ברחבי העולם • כתוצאה מכן קרא לעברו ח״כ אורי אבנרי, כפי שנרשם בפרוטוקול הכנסת: ״אתה זקוק לפסיכיאטר!
גליון 1573 (23 באוקטובר 1967), עמוד 5
מהי דמות המדינה בעיניו? בעיקבות מיבצע־סיני, התגבשה דמותה של ישראל, בעיני הערבים, כבת־בריתו של האימפריאליזם, הסוכנת הראשית של הקולוניאליזם שבמרחב.
