חיפוש: "מדינה פלסטינית"
נמצאו 313 תוצאות (מציג 251 עד 275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1436 (17 במרץ 1965), עמוד 6
ואילו בבגדאד, שהתרוקנה מחלק ניכר מחייליה, שמרו חיילים מצריים על השקם, פן יבולע למישטרו של עארף, שעד, שרוב חייליו נלחמים את מלחמתו בצפון המדינה. פלסטין שוק״ר יא חביב ההזדמנות החגיגית: חנוכת תחנת השידור הפלסטינית.
גליון 1608 (26 ביוני 1968), עמוד 7
-ם 2 6 9 אנגליה פורטוגל שוויץ עם אפ שרו ת 01׳ 21 יוסף קורושי, באר־ שבע • להיפך. לדעת שוחרי המדינה הפלסטינית בגדה, היא תקל על ה שג ת הסדר בין ישראל ומצריים, אך לא עם חוסיין.
גליון 1739 (31 בדצמבר 1970), עמוד 9
כן הושב אני, שלפחות ירושלים צריכה להיות בירת המדינה הפלסטינית. ו) לאלה הרואים הגזמה בדרישות, ותביעותי — פרק א׳ לב) ההכרה בזכות העם הפלסטיני בלי לפתור את בעייתו עיל — שעל ישראל לתת, או תרשו לי לומר, תחזיר לעם הפלסטיני שטחים מישראל בעמק־הירדן, בגליל ובמשולש למשל, העיקרית, אינה מקדמת כלל את המצב.
גליון 1655 (21 במאי 1969), עמוד 5
אני חושב שיש להם אירגון די גדול נעת, כך שהמדינה יכולה להציע ולתת להם את הגדה המערבית. להפוך אותם למדינה פלסטינית, שאחרי אירגון של נמה שנים, תתאחד עם ישראל למדינה חילונית אחת.
גליון 1662 (9 בפברואר 1969), עמוד 35
הם לא הסכימו ל־ותר על ביתם בחיפה או ביפו, עבור זכות הגדרה עצמית במדינה פלסטינית בגדה המערבית ופיצויים כספיים מצד ממשלת־ישראל, הסטודנטים הפלסטיניים גורסים ותומכים בזכות מדירוחנוכסרי דו־לאומית ליהודים ולפלסטינים.
גליון 1613 (30 ביולי 1968), עמוד 3
מה גם שאבנרי עצמו הציע בזמנו להציב כוחות־צה״ל בשטח המדינה הפלסטינית ש־בפדראציה. אריאל סימקץ, ירושלים • ההצעה היא שכוחות צה״ל יוסיפו לשמש ערובה בטחונית — על־פי אמנה שתתקבל על־ידי ממשלות ישראל ופלסטין, שתאושר במישאל־עם על־ידי העם הפלס־ 4טיני.
גליון 1657 (4 ביוני 1969), עמוד 13
כדי שלא ייווצר, חלילה, הרושם המוטעה שבבל זאת דואג מישהו בישראל לגורל העם הפלסטיני, ממהרים העורכים לציין כי גם אני הצבעתי בעד ״סיפוח ירושלים״ .אין העורכים טורחים להוסיף כי אמרתי בעת ההצבעה, ומאות פעמים לאחר מכן, שאני דוגל בהפיכת ירושלים המאוחדת לבירה משותפת של מדינת־ישראל ומדינת־פלסטין( .למעשה נאמר לקורא: חשבתם שיש צדיק אחד בסדום?
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 2
.״ סיבת האיום: עיתון זה מטיף לשיתוף ישראלי־פלסטיני, מאפשר למצדדי המדינה הפלסטינית והפדרציה הדו־לאומית להביע את דיעותיהם בחופשיות.
גליון 1748 (3 במרץ 1971), עמוד 18
כלומר: היא מתנגדת בפירוש לשלום רשמי, אם פירושו חזרה לגבולות הקודמים, עם שינויים קלים (כגון: העברת עזה לירדן או למדינה פלסטינית, נוכחות מוגבלת ברמת־הגולן, פתרון שישאיר את ירושלים מאוחדת, שינויי־גבול ליד לטרון וקלקיליה, החזרת מיספר סימלי בלבד של פליטים).
גליון 1486 (23 בפברואר 1968), עמוד 2
.״ בתום האסיפה קיבלו הנוכחים שתי החלטות: לפנות במחאה חריפה אל ראש־ מדינת ישראל ומדינת פלסטין. התגובה באה ביום השלישי האחרון: התקפה פרועה של העתון אל־דיפאע, בטאונו האישי של המלך חוסיין, על ״שיירת האחווה״.
גליון 1632 (11 בדצמבר 1968), עמוד 6
חטאו של אל־פארוקי — לשעבר רופא צבאי ליד קאוקג׳י — היה פירסום כרוז הדורש כינון מדינת פלסטינית עצמאית. רצוי לבקר אדם אחרי פסקי־דין ולא לפני זה, היות ובביקורת לפני הזמן הורסים את האדם ומביאים הרם למשפחה.
גליון 1673 (24 בספטמבר 1969), עמוד 18
ניאבק כדי להפכו למישטר דמוקראטי של ממש, בו מובטחות זכויות־ • השלום כין ישראל ומדינת פלסטין יכלול ערוכה ממשית מוחלטת לביטחון ישראל, חו־פש־תנועה ככל רחכי ארץ־ישראל, גבולות פתוחים כין המדינות, פתרון בעיית הפליטים ושמירת אחדות ירושלים, כבירת ישראל ופלסטין.
גליון 1681 (19 בנובמבר 1969), עמוד 2
ארגון השחרור הפלסטיני יתבע מעמד באדם לישראל צפויה השנה מערבה בכדה ב או״ם, נוכח אפשרות שמדינות-ערב יתבעו הברה רשמית של האו״ם כארגון השחרור הפלסטיני בנציגות הרשמית של מדינת פלסטין. אין אומנם כל סיכוי ש־ 15 מדינות ערב יצליחו להעביר במושב הקרוב של העצרת הכרה כלשהי בפלסטינים, אולם הם מתסזנים לנצל צעד זה במערכה ההסברתית נגד ישראל.
גליון 1748 (3 במרץ 1971), עמוד 4
( )1מפת ה־ 4ביוני, ששום שר אינו דוגל בה. ( )2מפת רוג׳רס ויארינג — חזרה לגבול הבינלאומי שהיה קיים בין א״י ומצריים לפני .1943 במיקרה זה, לא תצורף עזה לישראל, אלא תעבור לירדן או למדינה פלסטינית. ( )3המפה של דיין, הנתמכת על־ידי הניצים בממשלה, ושגם גולדה ניטה אליה.
גליון 1628 (13 בנובמבר 1968), עמוד 20
מייד אחרי המלחמה השמיע השר דיין — בין שאר הכרזותיו, הסותרות זו את זו — כמה מילים ורמזים שהתפרשו כתמיכה ברעיון המדינה הפלסטינית והפדרציה של פלסטין וישראל.
גליון 1630 (27 בנובמבר 1968), עמוד 4
הרעיוו הפלסטיני — בהו עלייה הנה ההערכה האחרונה, המוסמכת ביותר, על סיכויי הרעיון הפלסטיני בצד הערכי: • כשטחים המוחזקים, נמצאים חסידי המדינה הפלסטינית בעלייה ניכרת. אנשי חוסיין נמצאים בנסיגה גדולה.
גליון 1632 (11 בדצמבר 1968), עמוד 11
במאמר חתום מעל דפי אל-קודס הגן עורך־הדין עזיז שחאדד, מרמאללה על רעיון המדינה הפלסטינית — ולא חשוב כיצד תוגשם המטרה :״אם על־ידי מישאל־עם, אם על־ידי החלטת האו״ם, ואם תוך הסכם עם ישראל.״ הרחיק לכת ראש עיריית חברון, השייך מוחמד עלי אל־ג׳עברי.
גליון 1746 (17 בפברואר 1971), עמוד 17
וכך הגיע יארינג אל המהות : גורל רצועת־עזה ייקבע לחוד, בלי השתתפות מצ(האפשרויות: סיפוח לירדן או לישראל, יחידה עצמחלק ממדינה פלסטינית, יחידה כפופה לאו״ם). ערובות ביטחון לגבול, ולשארם־אל־שייך.
גליון 1555 (21 ביוני 1967), עמוד 9
. • נעזור להקים כשטחים אלה מדינה ערכית פלסטינית, שתגלם את ישות העם הפלסטיני, על פי הכרעתו החופשית. • מדינת פלסטין תהיה קשורה כאמנת־היסוד שלה, כתנאי מפורש ורשמי להקמתה, כיחסים פדרטיכיים עם מדינת ישראל
גליון 1474 (1 בדצמבר 1965), עמוד 9
הרעיון היסודי של תוכנית החלוקה אפילו באחדות־ד,עבודה היו שנטו להאמין, היה, כי שתי המדינות העצמאיות — הכי יגאל אלון פורש מפני שנחסמו לפניו מדינה העברית והמדינה הפלסטינית — כל הדרכים לעמדות־המפתח שהוא מעוניין יחיו תוך שיתוף־פעולה הדוק.
גליון 1651 (22 באפריל 1969), עמוד 14
הסכם זה נחתם בסוף , 1970 בין מדינת־ישראל לבין מדינת- פלסטין, שכללה את שני עברי הירדן ורצו־עת־עזה.
גליון 1607 (19 ביוני 1968), עמוד 16
אחרי שהשר גלילי התנצל, בתשובה לשאלתנו, על כך שלא הראו את פני משה דיין בשידור־הטלוויזיה של יום־העצמאות, ניסה לתרץ מדוע הוזמנו אנשי א״י השלמה — וביניהם פאשיסטים ידועים — להופיע מעל במות־ההסברה הממשלתיות באותו יום, ולא הוזמנה אף לא אישיות אחת הידועה כמתנגדת לסיפוח או כדוגלת ברעיון המדינה הפלסטינית. אחרי שהשר כרמל הבטיח, בתשובה ל הנאום שגרם ל שעהר״ה מעל הדוכן, למחיקת קטעים מן הפרוטוקול ולהחזרת הקטעים ער כ׳ החרטת הנשיאות סילנ !
גליון 1599 (24 באפריל 1968), עמוד 11
לכן, אם רוצה העם הפלסטיני להינצל, עליו להפר אח השקט ולפתוח במלחמה נגד ישראל, ך* וא החל מארגן סביבו חוגים קטנים של פליטים, עזר } | לייסד ירחון אידיאולוגי בביירות ואסף תרומות לקיומו. במדינה פלסטינית יוכלו להישאר, כאזרחים שזזי־זכויות.
גליון 1702 (15 באפריל 1970), עמוד 21
בשנה האחרונה דיברה מק״י על ״זכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים״ ,אך סירבה בפירוש לדבר על ״מדינת פלסטינית״ ,או על ״אומה פלסטינית״ .לעומת זאת הכריזה בפירוש שאינה מסכימה לגבולות הקודמים של המדינה, וכמו אבא אבן היא דורשת לקבוע גבולות חדשים.
גליון 1709 (2 ביוני 1970), עמוד 28
הוא גם לא קבע עמדה שמית לגבי השאלה למי יוחזרו שטחי לסטין: לירדן או למדינה פלסטינית חדשה. מנגד טוען המחנה הלאומני בישראל — :ראשו גולדה מאיר — כי אין כל ממש הודעות אלה, וכי עבד־אל־נאצר משתדל זרוק אבק בעיני העולם.
