חיפוש: "מדינה פלסטינית"
נמצאו 255 תוצאות (מציג 76 עד 100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1698 (18 במרץ 1970), עמוד 5

המצפונית — ביניהם כל אנשי מפ״ם, מזכיר מפלגת־העבודה לובה אליאב, ועוד אליעד מל״ע ורק״ח נמנעו מהצבעה — ורק״ח מסרה הודעה שתקפה אותנו בו משה סנה הציע להעביר את הצעתנו לוזעדה — אך נזהר מלהזכיר ״אומה פלסטיני ״מדינה פלסטינית״. ייכוח זה לא הביא רק את העניין הפלסטיני לתודעת כל קורא־עיתון ומאזין־רדי ראל, אלא עורר תגובות בכל תחנות־השידור הערביות ובעיתונות הערבית. … על פי החלטה זו היו צריכות לקום בארץ, זו בצד זו, מדינת ישראל ומדינת פלסטין. עקב התנגדותה המזויינת של האומה הערבית הפלסטינית לא יצאה החלטה זו לפועל. … במהלך הדברים קראה לעצמה המדינה היהודית ״מדינת ישראל״ ,והמדינה הערבית, אילו היתה קמה, תיתה קוראת לעצמה, כ מו בן ,״מדינת פלסטין*, משה ודטמן: מנין אתה יודע? מרדכיסורקים: הוא כותב היסטוריה לבד.
גליון 1654 (14 במאי 1969), עמוד 6

הופיע בהוצאה עממית, ספרו של סאלבדור דאלי ״יומנו של גאון״ בימים אלה, כאשר לא עוברת יממה בלי הרוג אחד לפחות, בגבולות השונים, לאחר שנתיים של ציפייה מאכזבת לצילצול הטלפון הגואל מחוסיין ונאצר, בעוד איר־גוני־החבלה הפלסטיניים מציפים עם אלפי אנשיהם את הגדה המיזרחית ודרום־לבנון — נשאלה ראש־ממשלת־הליכוד־הלאומי שלנו, גב׳ גולדה מאיר, מה דעתה על מדינה פלסטינית בשטחים המוחזקים. מה היא ענתה?
גליון 1728 (13 באוקטובר 1970), עמוד 17

״ אולי עזיז שחאדה, עורך־הדין האמיץ מרמאללה, הדוגל בעיקביות בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית, שתחיה בשלום עם ישראל? … התכוונתי לידיעה המפורשת בידיעות אחרונות, שכבר קמה קבוצה של פלסטינים המוכנים לראות ב״מינהל עצמאי״ ב־גך ד, התגשמות היישות הפלסטינית ותחליף מיידי למדינה פלסטינית עצמאית. ,״שמע ידידי,״ אמר לי לבסוף אחד המקורות המהימנים ביותר שיש לי בשכם.
גליון 1719 (12 באוגוסט 1970), עמוד 13

• המדינה הפלסטינית תחתום על חוזה-השקום הסופי עם ישראל. • אל־פתח — בעזרת המצרים — יחסל את שאר אירגוני־הפידאיון, במידה שאלה לא יצטרפו אליו. … אם אומנם מוכן חוסיין לביתור ממלכתו, הרי ייתכן שחשבונו הוא מפוכח ביותר: #המדינה הפלסטינית תהווה חייץ בינו ובין ישראל, ותפטור אותו מהצרה הישראלית. ן #המדינה הפלסטינית תשחרר אותו מאורחיו הפלסטיניים, ותפטור אותו גם מצרה זו.
גליון 1718 (5 באוגוסט 1970), עמוד 11

מכל מקום, הם נמצאים שם, ועלינו למצוא דרך לחיות עימם.״ הדרך שהוא מציע היא אותה מדינת פלסטין החילונית והדמוקרטית המפורסמת, ״המכילה בקירבה את הפלסטינים הגולים ואת היהודים המתגוררים שם עתה.״ הוא נראה כן מאוד ברצונו לחיות בשלום, בתוך מדינה אחת, עם היהודים, ולהימנע מ״גישה שוביניסטית, העלולה להוביל לסיכסוך צבאי שיהרוס את שני העמים גם יחד. … גם הם קורבנותיו של האימפריאליזם הציוני.״ הזמ;ה לעמאן *** אלתי את עכדאללה אם קבוצ- * /תו תהיה מוכנה להילחם למען מדינה ערבית־פלסטינית נפרדת בשטחים הכבושים ו/או בירדן, העשוייה להתמזג ברבות הימים עם ישראל וליצור דבר־מה בדומה למדינה הפלסטינית הגדולה יותר עליה דיבר. אך הוא השיב רק :״עדיין איננו יודעים כיצד ייראו השלבים האחרונים של פעולתנו.״ אומנם, הצטערתי להיווכח עד כמה הם נאיביים ובלתי־מציאותיים, ועד כמה חסרה להם הידיעה המינימלית על ישראל והאומה הישראלית. … באותו זמן פירסם השבועון המצרי החשוב ,״רוז אל־יוסוף״ (שעורכו, אחמד חמרוש, מילא תפקיד מרכזי באירגון פגישת נאצר—גולדמן) ,כתבה, בה נאמר :״מישראל נשמעים לאחרונה קולות להקמת מדינה פלסטינית ולהכרה ביישות הפלסטינית. כל אלה מוכיחים כי בישראל קיימים כוחות״שלום שאין לזלזל בהם, הדורשים נסיגה מהשטחים הכבושים למען הסדר מדיני ושלום.
גליון 1567 (13 בספטמבר 1967), עמוד 11

השבוע השמיעו עסקני הגדה בפעם הראשונה בגלוי, או כמעט בגלוי, את הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית, בלי הסכמת ירדן, כחלק מפדרציר, עם ישראל (ראה עמוד .)9 לפי כל הסימנים, עומד רעיון זה להתפשט עתה במהירות ברחבי הגדה ועזה, אחרי כשלון ועידת־הפיסגה. … מה גם שבאותו יום בו פורסמה הצהרת דיין, פירסם גם ראש ממשלת ירדן הצהרה משלו. הוא הודיע כי רעיון המדינה הפלסטינית, והפדרציה עם ישראל, היא סכנה עיקרית למדינתו, וכי כל ערבי הנותן יד לרעיון זה הוא ״בוגד בירדן, בערביות ובדת״ ,ויבוא על עונשו.
גליון 1571 (11 באוקטובר 1967), עמוד 4

יצחק גוריון, הרצליה מה יקרה כפדרציה? אם תוקם מדינה פלסטינית, האם פתרנו בזה את בעיית הפליטים והאם יבוא שלום למרחב? … האם ישולמו פיצויים לפליטים שיעדיפו להישאר במדינה הפלסטינית? מוחמד אמין, דבוריה זילזול כחלל אחי ז״ל, אשר נהרג במלחמת ששת־הימים, הובא למנוחות על־ידי ליודי צבאי מרשים, אך כאשר ביקשה משפחתנו מהמחלקה להלוויות של משרד־הבטחון ששני אוטובוסים יסיעו את מלוויו וחולקי כבודו האחרון, סירבו אלה בתוקף ואמרו :״האם לא חבל שאוטו־בוס נוסף יבוא ויסע ריק למחצה?
גליון 1572 (16 באוקטובר 1967), עמוד 7

היא התעלמה מכל ההצהרות, לא שעתה לפניות הפומביות של אותם ערבים המאמינים בדו־קיום של מדינת ישראל ומדינת פלסטין, במסגרת פדרציה. על בן קל היה לקיצונים הערכיים לשכנע את הנוער, בי דרכם היא הצודקת. … זאת היא יכולה לעשות רק אם תצהיר שהיא מכירה בזכות־קיומה של מדינה פלסטינית, ומחפשת בני־ברית בקרב העם הפלסטיני.
גליון 1651 (22 באפריל 1969), עמוד 7

דווקא לאחר שזכה עם־ישראל בחרות־לאומית ובשיחרור ליבה של המולדת, נמצאים בקרבנו אנשים, שהפקדת נחלת־אבותייו המשוחררת ומסירתה לידי האוייב — עומדת בראש מעייניהם. תוכנית ״מדינה פלסטינית״ הינה תוכנית שמדוכלייה לעם־ישראל, ותוכנית זו אופיינית לחוגים הקומוניסטיים, לאייבי נתן או שמעון צבר מעולם לא נשמע בהיסטוריה כי עם שהצליח לשחרר חלקימולדת, יבוא בהצעות למוסרם לאוייב.
גליון 1677 (22 באוקטובר 1969), עמוד 20

\ , 4 * 1 /בפלוג ת־ ה קו מנדו ״ שועלי ש מ שון״ נפג שו שני חיילים — אורי אבנרי (מימין) ו שלום כ הן (משמאל) .ב שי חו ת א רוכו ת במוצבים, בין הקרבות המכריעים בדרום ובנגב, נולד ה ר עיון לגבש קבוצה של חיילים קרביים, שתוציא למחרת המלחמה ב טאון אשר יטיף ל שלום י שראלי־ערבי ולהק מת מדינה פלסטינית תוך שיתוף עם ישראל. ז מן קצר לאחר מכן נפצע אבנרי קשה בכיס פלוג׳ה.
גליון 1633 (18 בדצמבר 1968), עמוד 11

תמצית הצעות אלה, אשר הוגשו לחוסיין על־ידי האמריקאים והישראלים, שהשתמשו בשליחים כמו ראש עיריית שכם, היא זו: #הגדה המערבית תפונה על־ידי הי שראלים; 9ירושלים המיזרחית תשמש בירה של מדינה פלסטינית עצמאית, הקשורה ביחסים מיוחדים עם ירדן; ׳ 9למדינה זו תהיה גישה אל הים התיכון בחיפה ובעזה; 9כל השטח יפורז. … הם לא יחדלו מכך, בגלל ההכחשה מעמאן. להיפך: דורשי המדינה הפלסטינית יגבירו את מאמציהם, ואין ספק כי השבועות הקרובים יספקו כותרות רבות בכיוון אם ממשלת ישראל תסכים לחפש פיתרון בכיוון זה — עשויים שבועות אלה אף להצמיח את הניצנים הראשונים של שלום. * העולם הזר, היה העיתון הראשון שרמז על אפשרות זו, בהסתמכו על מקורות מעולים.
גליון 1731 (4 בנובמבר 1970), עמוד 15

הסיבה ההגיונית היחידה היא התפשטותה, לאחרונה, של ההכרה בצורך בהקמת מדינה פלסטינית. כאשר היו רק העולם הזה, ו־מיספר מצומצם של אישים בעלי ראייה מפוקחת, היחידים שתבעו זאת — לא היתר, בכך שום סכנה. … חומר־נפץ מצויין, שיחבל ברעיון המדינה הפלסטינית, יכול לשמש כרוז כזה. ״הפלסטינים אינם רוצים מדינה רק בגדה וברצועת עזה,״ יכולים המנפנפים בו לטעון .
גליון 1581 (20 בדצמבר 1967), עמוד 12

הוא רוצה רק בתי קוני־גבול מטעמים צבאיים, ובנוסחה כללית שתשמור על זיקת העם היהודי לכל הארץ. למשל: פדרציה בין ישראל !ומדינה פלסטינית, שתאפשר מעבר חופשי לכל הארץ. … ה פד ר צי ה שגת שיחדור דרוש אומץ רב לערבים פלסטיניים ל־הופיע בגלוי נגד החזרת הגדה לחוסיין — ובעד הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, שתחתור לכינון פדרציה עם ישראל.
גליון 1595 (27 במרץ 1968), עמוד 9

בימים שלאחר מכן, כאשר נתגלה מלוא המחיר ששולם עבור הפעולה, חשב הציבור כולו על המשפחות השכולות, מדן עד אילת, שיקיריהן לא חזרו בחיים. הצעירה של בני מדינת פלסטין. חשוב עוד יותר: נתגלה כי שום ממשלה ערבית אינה מסוגלת עוד לבלום את אל- פתח. … ^/פירושו: הסדר מדיני כין ישראל והעם הפלסטיני . אחרות: מדינה פלסטינית! ו במילים פדרציה. אמרנו זאת במשך 19 שנה.
גליון 1668 (20 באוגוסט 1969), עמוד 19

״עניין הטרוריסטים לא שייך לי,״ השיב רון של שלום, והקמת מדינה פלסטינית ידידותית לישראל, נדמו. במקומם נשמעים קולות כמו קולו של אל־עלמי. … קיצוניותו של אל־עלמי מוסברת על״ידי כמר, גורמים: >• הפחד מנקמה מצרית: ראש־העיר משנת , 1956 ששיתף פעולה עם הישראלים אחרי מיבצע קדש, הוצא להורג אחרי נסיגת צה״ל. #מדאגה לנכסיו: ברור כי במדינה פלסטינית עצמאית ישלטו הכוחות השמאליים, שלא ירשו לבעלי־אחוזות כמו אל־עלמי ל הישאר על כנם, שעה שמאות אלפי פליטים נמקים ברעב. <• ומעל לכל: המרירות הגוברת בקרב תושבי הרצועה.
גליון 1702 (15 באפריל 1970), עמוד 3

זה היה לפני 15 שנה, כשהיה נדמה לראשי המדינה שהפלסטינים נעלמו סופית מן המפה. לאחר-מכן באה פרשת מלחמת-השיחרור האלג׳ירית — והצענו לנצל הזדמנות זו כדי לכרות ברית עם אומה ערבית גדולה העומדת להשתחרר, והזקוקה לידידים בשעת-צרה. … ששת הימים הגליון שהופיע ב־ 13 ביוני , 1967 ובו תוכנית־השלום ל הקמת מדינה פלסטינית, שנשלחה לאשכול ב־.9.5.67 השבוע כמה מילים ארסיות בכנסת.
גליון 1628 (13 בנובמבר 1968), עמוד 10

הישות הפלסטינית תתעורר מחדש מנהיגי הערבים בגדה המערבית, המצדדים בישות הפלסטינית ובהקמת מדינה פלסטינית בגדה, יחדשו את פעילותם. אותם המנהיגים, שהשתתקו בעבר כדי לא להפריע להשגת פיתרון בדרך מדינית, כפי שתבעו מנהיגי-ערב, הגיעו למסקנה כי בעיקבות הכישלון הצפוי לשליחותו של הד״ר יארינג, הגיעה השעה להציג מחדש את עמדתם שלהם.







