גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

.״
פליטים פליט בא
לביקור ביפו
עבדאללה שריף היה בן , 12 כאשר נמלט
עם משפחתו, בתחילת מלחמת העצמאות,
מביתו שברחוב חסן־בק, הסמור למיטגד ב־מנשיה.
גליון 1000 (12 בדצמבר 1956), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

את אורי ואת יצחק הכיר אלישע לראשונה
בזמן שירותם המשותף במלחמת העצמאות;
כאשר השתחרר, היה כבר חברם ה־בלתי־נפרד.
… הוא סיפר לנערה, ילידת חיפה, על ילדותו
בדמשק, אותר, עזב בהיותו בן עשר
שנים, על ימיו המאושרים כחניך עליית הנוער
בגבעת בתר, שם עבד כרפתן.
ערב מלחמת העצמאות, עלתה גם אמו
ארצה. יצחק עזב את המשק שאהב כל כך,
עבר לחיפה, עבד יומם ולילה, עד שסידר
לה דירה קטנה, בת חדר אחד.
גליון 1000 (12 בדצמבר 1956), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

״הכרתיו כחבר, כבעל וכאב,״ אוסרת
אסתר .״הוא היה׳ מושלם בכל דבר.״
במלחמת־העצמאות היה סמל, עד שבא המפנה.
בקרב על תל־עזיזיאת בצפון נפל
המם־מם ופרצה בהלה בין החיילים. … מאוחר יותר הפך למומחה לנשק
ולסקטיקה, נמנה בין המדריכים של מחנה
ההדרכה של לח״י.
בפרוץ מלחמת העצמאות, הצטרף עם
יחידות הלח״י לגדוד השריון המפורסם, ב־חטיבתו
של יצחק שדה.
גליון 728 (9 באוקטובר 1951), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

בכל זאת עובדה היסטורית היא שהאנ גלים
לא היו יוצאים לולא לחץ המחתרת,
שהפך את מחיר החזקת הארץ גדול מדי ב־השואה
לערכה הצבאי של הארץ (לפי הש קפת
הימים ההם) .פרט מוזר הוא שאצ״ל
שלנו בימי
(בהשואה, למשל, לפעולותינו
מלחמת־העצמאות בנסיבות דומות) לא רק
מפאת אופיים הלאומי וחינוכם, אלא גם מפני
שחששו לעורר את ההגנה יתר על המידה.
… הרהור שני, המסייג את הצלחות המח תרת:
היסוד החי של העצמאות, ויסוד פ עולות
צה״ל במלחמת העצמאות, היה המשק
העברי. לולא התנועה החלוצית, ומאות מש־קיר
— ,אשר ז׳בוטינסקי וראשי אצ״ל הת־יחסו
אליהם בזילזול, כאל דכר חסר ערך
המסיח את הדעת מן העיקר — לא יכול
היה צה״ל לתפוס את חזיתותיו ולהחזיק ב הן.
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

היד, זד, אחד המיבצעים הגדולים שחיל־הים היה צריך
כשיצאו מהמוצב אמר הרמטכ״ל לראש־לישכתו :״לא
יודע איר, אבל תסדר שמחר הוא יקבל שני מקלעים נוס לבצע מאז מלחמת ששת־הימים, ואולי הגדול ביותר מאז
מלחמת העצמאות. חשיבותו למוראל של חיל־הים היתד,
פים,״
למחרת נשלחו במטוס ארקיע לסיני שני המקלעים, שלא ברורה.
… לפני קום המדינה השתתף במספר רב של פעולות, במיב־צעי־העפלה
ובליל־ר,גשרים, בו השתתף בפיצוץ גשר אלנבי
ביריחו. במלחמת העצמאות ׳היד, מג״ד בחטיבת הנגב של
הפלמ״ח ואחר־כך מדריך ומפקד בית־הספר למג״דים.
גליון 1810 (10 במאי 1972), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

ואיזה הבדל ביניהם:
מכאן — דויד ניב, בן ,48 דור שני בארץ, איש
הפלמ״ח, קצין בחטיבה קרבית מפוארת — חטיבת הנגב
— במילחמת־העצמאות, רב־סרן במילואים, אדם שמיק-
צועו הוא פיתוח הארץ.
ומכאן — מרדכי פרידמן, בן ,45 דור חמישי בארץ,
אדם שיצא מן הארץ לפני מלחמת־העצמאות וחזר לקראת
סופה, קצין בחיל־האספקה, סרן או סגן (לא ברור מה)
במילואים, אדם שמיקצועו הוא פיתוח קשרים אישיים.
גליון 1585 (17 בינואר 1968), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

כמו כן הוא גם מצליח לשחזר לעצמו את
כל העבר הארצישראלי שלו (אצ״ל, הגנה,
מלחמה העצמאות ובחורות, בחורות, בחורות
— דורה, פתחי הדלת/דורה, סגרי ה־תרימ/דורה.
גליון 666 (27 ביולי 1950), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

פרט לעובדה קטנה
אחת: זהו העלון היחיד שהוצא
לאור מאז סיום מלחמת־העצמאות ע״י
קבוצת נוער עצמאית. וכאן מתחילה
מחשבה נוגה.
גליון 669 (17 באוגוסט 1950), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

הוא בוגר הקולג׳ הבריטי באלכסנדריה, עבד בעתון מצרי־ערבי ידוע, שרת
התישב עם גרעין
למצרים בשליחות,
בצי הבריטי, חזר אחרי־כן
בנגב הדרומי, היה חבר במחלקה הערבית של
מצרי של ״השומר הצעיר״
הפלמ״ח והתגייס — עם פרוץ מלחמת־העצמאות — לחטיבת גבעתי. בשורות
״שועלי שמשון״ השתתף בכמה עשרות קרבות, תחילה כטוראי ואחר־כך
כמפקד כיתה.
גליון 973 (7 ביוני 1956), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

היא יודעת, למשל, כי לכל
ראש עיר יש גם אהובה, והבעיה אינה
נותנת לה מנוח• אולם הקוץ העיקרי בצד
שלמה איש־המפלגה הוא בנו׳ גיבור נכה
של מלחמת העצמאות.
חברו של בן, שהפך עתונאי, אומר לפרסם
סידרת גילויים מרעישה על מעילות ראש העיר.
גליון 895 (9 בדצמבר 1954), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

לרוע מזלה חזרה המשלחת ארצה ערב
הקמת המדינה. מלחמת־העצמאות וצירי-
הלידה של ישראל דחו את מסקנות מש־תתפי־הוועידה
לקרן־וווית, הולידו אר.
גליון 940 (20 באוקטובר 1955), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

נביא בניכר
כאשר הגיע צבי לישצ׳ינסקי מרוסיה׳ דרך
טהראן, לישראל, בעיצומה של מלחמת העצמאות
עשה מד, שעשה כל צעיר עולה
חדש: התגייס לצבא.
גליון 939 (13 באוקטובר 1955), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

.״
האישלאם הוא אויב האנושות, ויש לעקרו מן
חיילי מלחמת־העצמאות, וביחוד בחזית
השורש, מאחר שאינו אלא ״כלב שוטה משהמצרית,
למדו להעריך את כושר־ר,לחימה
תולל בחברת בני־אדם הרוצים לשבת בשלשל
אויבם בחולייקאת, משלטי הצומת ופא־ווה.״
לוג׳ה.
גליון 944 (17 בנובמבר 1955), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

תיאור הקטיף, המילולי בעיקרו״ של דניאל,
כמה תהליכי התבגרות אחרים וקטעי
הווי מן הימים של קרבות •מלחמת העצמאות
הראשונים* עושים את דליקה כאזור
האש, ספרו השני של סופר צעיר ( )23 יוסף
(בשפתיים מלוחות) בר, לקריא למדי.
גליון 947 (8 בדצמבר 1955), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

בדירן 21 41 הצליח. הקמת העתון, בסוף
מלחמת העצמאות, נבעה מיוזמתו האישית
של דוד בן־גוריון, שלא היד, מרוצה
ממידת ההשפעה של משה שרת במערכת
דבר, ששרת עצמו נמנה עם וותיקיה.
גליון 996 (14 בנובמבר 1956), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

עם כל
רגע העובר, מתגבר הרושם כי קמו לתחיה לוחמי הפלמ״ח
והחי״ש של מלחמת העצמאות. אותה הליכה בטוחה, אותה
תכליתיות, אותו חוש הומור הבז לקטנות, אותם יחסים
נפלאים בין איש לאיש, שאינם מתהשבים בעלי הזית
והתאנה שעל הכתף.
גליון 1044 (7 באוקטובר 1957), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

התיאור
שמסר גולדברג׳ במשטרה התאים לתיאור
שהיה כבר בידי הבלשים מתלונות
קודמות• הם ידעו כי עליהם לפנות ישר
אל יצחק פיגמן, תושב יפו, גר שעלה לישראל
מברית־המועצות עם פרוץ מלחמת העצמאות,
לאחר ששירת בצבא הסובייטי בדרגת
סגן־אלוף.
גליון 1072 (16 באפריל 1958), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

.״
במרכז העלילה עומדים ששה חברי היאחזות
בנגב, ערב מלחמת העצמאות. הסרט יראה
אותם במשך 24 שעות, יספר כיצד הגיעו
חמשת הגברים והנערה לחבורה זו ולמצב זה.
גליון 1006 (23 בינואר 1957), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

קטי המבוהלת והנדר,מת, שחששה מן הכשהסתיימה
מלחמת העצמאות ויחזקאל
סהר ויוסף נחמיאם התחילו לארגן את סגל רעש וידעה כי הבחור שיכור, מיהרה להשהפיקוד
של משטרת ישראל, בפקודת הסוכ תיקו, הציעה ללוותו לצריפו ולדון על שיחה
נות היהודית, הבינו רבים שיחיאל לנגר יהיה עמו בפעם אחרת.
גליון 1030 (10 ביולי 1957), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

סיפורו, כאילו נתן לו איש־לח״י באופן פרטיזני לחלק כרוזים של
לח״י, בראשית מלחמת־העצמאות, כשאליאשוזילי היה רק בן , 13 אינו מתקבל ביותר על
הדעת.
גליון 1026 (12 ביוני 1957), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

** תקלתי כמושג זה בפעם הראשונה
^ באמצע מלחמת־העצמאות, כאשר באתי
לחופשה חטופה של כמה שעות לתל־אביב.
גליון 980 (28 ביולי 1956), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

היעד הראשון שלו היה לסלק את האיש
שהקים את מפעל־האשלג׳ יש מאין, חרף
מכשולים אגדיים: ראש חברת האשלג הקודמת,
המהנדס משה נובומייסקי 78 נובו־מייסקי
נכשל בהשגת הכסף לחידוש העבודה
אחרי מלחמת העצמאות. לדבריו, היתד, ל־כשלון
זה סיבה פשוטה: מדי הופיעו בעיר
אמריקאית כדי לגייס הון, היה הנציג
הישראלי הקרוב ביותר מזדרז להפריח שמועה
שהממשלה עומדת להלאים את המפעל•
איש אינו מעוניין להשקיע כסף במפעל
שעומדים להלאים אותו.
גליון 993 (24 באוקטובר 1956), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

ברזל החויר והלך( .אמר אחד מחברי ה־שורה,
שהיה נוכח :״אפילו בימי מלחמת־העצמאות
לא ראיתי שאדם יחויר כל כך!״).
גליון 992 (17 באוקטובר 1956), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

היא הכירה
את מארטץ בימי מלחמת־העולם, ונישאה לו לפגי מלחמת־העצמאות. היא גרד,
העולס הזה 992
תכן שחיינו ממשיכים לשוחח על חוקי הכשרות של היהודים ועל החג
׳ המוזר שבו היהודים פותחים את הדלת והילדים מחפשים משהו, לולא התקרב
אלינו גבר אנגלי גבוה, שהפנה את השיחה לנושא רציני יותר.
גליון 1494 (20 באפריל 1966), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

מלבדו נהרג שם נער יהודי.
מסויימת, מיד אחרי מלחמת העצמאות, עבד
בעכו. הוא זכר את יהודה תגר מן התקופה
בה שירת שם.