חיפוש: "מלחמת העצמאות"
נמצאו 996 תוצאות (מציג 426 עד 450)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 978 (12 ביולי 1956), עמוד 5
ריגול •דיווח סאדץ יוסף בן אחמד עליאן ( )44 היה עד מלחמת העצמאות פועל ברמלה. בשעת שחרור העיר נפצעו הוא, אשתו ובתו בת השמונה מפגז.
גליון 952 (12 בינואר 1956), עמוד 8
כאשר ביקר ד״ר ר,נרי זונאבנד בישראל לראשונה, בא המרצה הממושקף, גדוש חוש ההומור של אוניברסיטת יוהנסבורג כשליח יהדות דרום־אפריקה לישוב העברי, שהתחפר בעמדותיו הראשונות לקראת מלחמת העצמאות. הוא נפגש עם דוד בן־גוריון ואליעזר קפלן, כשאלה היו עוד מנהיגי הסוכנות היהודי* ביקש לברר במה יכולה יהדות ארצו לעזור לישוב במאמץ המלחמה.
גליון 895 (9 בדצמבר 1954), עמוד 4
בהיותו אמיץ לב וחזק ביותר מבחינה פיסית היה לפעמים מותח את אחד החברה, אך מעולם לא פגע באיש בזדון. גם בתקופת מלחמת־העצמאות לא •ידעה המשפחה את מקום הימצאו של שלמה : הוא דבק בהרגלו הפלמ״חי, שלא לספר לאיש על מעשיו.
גליון 942 (3 בנובמבר 1955), עמוד 8
חדירה רשמית ראשונה זו לשטח חצי־האי סיני (מאז פעולת אבו־עגילה בסוף מלחמת העצמאות) סימלה את חשיבותו הצבאית המחודשת של חצי־האי, שהפך בידי המצרים לבטים הצבאי המכריע נגד ישראל.
גליון 944 (17 בנובמבר 1955), עמוד 11
לא סתם מזכיר, כי אם איש מפא״י ידוע ופעיל, יליד צפת שהכיר את בעיות עירו, לחם בה ונפצע קשה בזמן מלחמת העצמאות, שמו היה אברהם הרוש. כעבור תקופה קצרה, ממש באורח פלא, החלה מתארגנת תנועת תסיסה המונית בקרב עמלי צפת, נגד אברהם הרוש.
גליון 950 (29 בדצמבר 1955), עמוד 8
עזרה כלתי־צפוייה תכוא מאמריקה: השכועון ״טייס״ יקדיש כאחד הגליונות הקרוכים את השער שלו לפי. ג׳י, זו הפעם הראשונה מאז מלחמת־העצמאות. אחרי שהקדיש לא מכבר כתבתישער אוהדת מאד לנמאל ננבד אל־נאצר.
גליון 910 (24 במרץ 1955), עמוד 19
תלמי, סופרו ופרשנו הצבאי של דבר בימי מלחמת העצמאות פירסם מספר אנתולוגיות מלחמה (ביניהן: בעמדה הלוידמית, ב מצו ר ובקרב, יעט ושלח) ,כינס בסדן עד אילת מאה רשימות מ9ע ונוף, אותן כתב בעשר השנים האחרונות ואשר לרובן גוון פיוטי, כרשימה גשם בנגב (״גשם דק יורד.
גליון 922 (16 ביוני 1955), עמוד 5
הארץ ח ״ל מול חייל כאשר נתמנה יגאל אלון מפקד חזית הדרום בשלב האחרון של מלחמת העצמאות, ראו רבים מלוחמי הדרום את הדבר כפגיעה בשמעון אבידן, האיש שפיקד על חטיבת גבעתי בחסימת הדרך לצבא המצרי ובהתקפת־הנגד הראשונה על צבא זה.
גליון 1048 (6 בנובמבר 1957), עמוד 13
תעלומת מותו של נחמיה ארגוב נקברד״ מן הסתם, יחד עמו — כשם שנקברו אלפי הסודות האחרים שהיו שמורים בלבו. מאז עבר לשרותו של ביג׳י, ערב מלחמת־העצמאות , ,היד, שותף לכל סודות המדינה.
גליון 1050 (20 בנובמבר 1957), עמוד 4
הוא נראה כפקיד חרוץ ומסור לתפקידו, עלה בשלבי הקאריירה של חנות־הספרים, עד שהגיע לדרגת מנהל החנות של בלומשטיין בפינת הרחובות נחלת־בנימין ואחד־העם. כאשר פרצה מלחמת־העצמאות נמצא עבור כהן, שהיה קודם לכן חבר בהגנה, התפקיד המתאים בשורות צה״ל.
גליון 1051 (27 בנובמבר 1957), עמוד 3
כי הסיבה, המצכיעה באצבע מאשימה לעבר האב, עלולה להטריד את מנוחת־נפשו ושלוות־מצפונו היקרים מכל. •-מחרת מלחמת־העצמאות יצאו /עורכי העולם הזה בכמה מאמרים, שהזהירו בפני המשבר שהציף את הנוער.
גליון 1074 (30 באפריל 1958), עמוד 13
שלושה מחברי הממשלה הזמנית — קפלן, פנקס ורמז ז״ל • גולדמן התנגד גם אז להצעה שהמדינה שתקום תיכלל בחבר־העמים הבריטי, מתוך דיעה שהצעה זו ״תהפוך בהכרח את רוסיה לעויינת״ .באמצע 1946 הציע לשגר ״מישהו״ למוסקבה כדי לדון על ארץ־יש־ראל עם ממשלת• הסובייטים. 6גולדמן הציע לנמק את הדרישה להקמתה המידית של מדינה יהודית (באמצע .)1946 בכך ש״יהודי ארץ־ישראל נעשו עצמאיים מבחינה מוסרית ורוחנית, כפי שאירע במושבות האמריקאיות לפני מלחמת־העצמאות שלהן״. • בנאום באמצע 1946 אמר גולדמן: ״זמן רב לפני המלחמה (העולמית) נקטתי עמדה שאם עלינו לבחור בין היותנו חלק מהקיסרות הבריטית או חלק מחוך פדרציה מזרח־תיכונית עם המדינות הערביות, עלינו לבחור בדרך האחרונה ...החזרה לארץ־ ישראל פירושה ניסיון להיעשות שוב אחד מעמי המזרח הקרוב, ולתרום את תרומתנו להתפתחותו.״ שר־החוץ הבריטי, ארנסט בזדין, אמר לגולדמן בסתיו 1946 כי ״אם תתבססו ב־ארץ־ישראל, תחזיקו בידיכם את המפתח למזרח התיכון.
גליון 1028 (26 ביוני 1957), עמוד 10
כיליד מרוקו שעלה לישראל עם פרוץ מלחמת העצמאות, היו לדרעי מהלכים וקשרים טובים עם העולים החדשים יותר.
גליון 1365 (6 בנובמבר 1963), עמוד 10
לכן פנה אל כיוון, שהיה בימים הדם — לפני מלחמת־העצמאות — בלתי־רגיל ביותר. בסטוני הצעיר למד עברית, נרשם לטכניון החיפאי.
גליון 1452 (7 ביולי 1965), עמוד 14
בחור־הישיבה גזז את פיאותיו אך המשיך להיות אדוק — רק התורה השתנתה. עם פרוץ מלחמת העצמאות בארץ־ישראל חלה תפנית נוספת — קיצונית לא פחות.
גליון 1363 (23 באוקטובר 1963), עמוד 20
.״ קורטוב של דבש יורם לנדסכרגר (משמאל) בדיד למשפט* ״התקום נערה שתאמר: לא איכפת לי?״ ץ * 0פ רו ץ מלחמת־העצמאות, נשלח יורם לבית־יתומים > ברמת־גן.
גליון 1354 (21 באוגוסט 1963), עמוד 6
אך הצעיר קיבל חומר־תעמולה רב על לח״י, הביע תמיכה נלהבת. בינתיים פרצה מלחמת־העצמאות, ואנשי לח״י בפאריס מיהרו לישראל.
גליון 1298 (25 ביולי 1962), עמוד 21
.״ זהו מקור השם ״צידון״ שצירף לשם ״כהן״ עם עלותו ארצה. קניה בדם ** ט פרוץ מלחמת העצמאות בישראל, ^ נקרא כהן־צידון אל הקונסול הלבנוני באלכסנדריה, שהזהירו מפני המשך עבודתו הציונית.
גליון 1337 (24 באפריל 1963), עמוד 7
מדי שנה היה הנשיא, יחד עם אלפי ההורים השכולים האחרים, מתייחד עם זכר בנו ביום־הזכרון לחללי מלחמת־העצמאות, שהחל ערב יום־ העצמאות עצמו.
גליון 1277 (28 בפברואר 1962), עמוד 12
כמה דרוש לפקיד? אדמות גבעות־עמל מחולקות מאז מלחמת־העצמאות לשלושה חלקים. לפני־כן ישבו במקום ערבים, גידלו פרות שחורות בביצות הירקון הסמוך, וקראו לשכונתם על שמן — נ׳נזוסין.
גליון 1277 (28 בפברואר 1962), עמוד 18
בין הזמנים הפך דייג, חייל בצבא הבריטי, צלף ב־צה׳׳ל, ומאוחר יותר נהג צבאי. אחרי מלחמת־העצמאות החליט, כנראה, להיות אדם יציב יותר, לסחור בחיפה ב־חמרי־בניין.
גליון 1600 (1 במאי 1968), עמוד 20
צעירים אלה נפלו מתוך אמונה שלמה כי בתום מלחמת־העצמאות יבוא שלום אמיתי• עשרים שנה לאחר מכן, היה זה עדיין חלום — אולי מפני שלא הם ושכמותם קבעו בעשרים שנים אלה את גורל המדינה.
גליון 1531 (4 בינואר 1967), עמוד 7
הנה המיספר הקובע: התוצר הלאומי לנפש ירד בשנת־המיתון באחוז אחד! במלחמה הכלכלית, שהיא מלחמת־העצמאות השניה שלנו, ציר־המאמץ העיקרי הוא: לייצר ולייצא, מבלי להיות תלוי בשנור, מבלי להיות סמוכים על שולחן זרים.
גליון 1542 (22 במרץ 1967), עמוד 21
הוא טס על המיבצרים ה מעופפי ם של מלחמת העצמאות. עד שיום אחד גמר את הקריירה הצבאית שלו, ופנה לחיים אזרחיים.
גליון 1500 (1 ביוני 1966), עמוד 12
טוב שהגענו לזה, ושעוררנו את ראש״ (המשך מעמוד )9 נים של מלחמת העצמאות פרצו ברחבי הארץ. הר הכרמל חולק לשניים: אחרי שכוגת אחוזה חסמו חיילי הלגיון את הדרך לשני הכפרים הדרוזים עוספייה ודליית אל־כרמל.
