חיפוש: "מלחמת העצמאות"
נמצאו 1,009 תוצאות (מציג 451 עד 475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1564 (23 באוגוסט 1967), עמוד 20
״ווארדדז׳ ״ מוטקה ראובן הגיע ארצד, עם אחת מפלוגות המח״ל׳ (מתנדבי חוץ* לארץ, של מלחמת העצמאות) ,ישר מבראזיל. במלחמה נלחם כאריה, ואחר־כך ניסה להקים משפחה — ולא הצליח.
גליון 1107 (17 בדצמבר 1958), עמוד 11
משטר המפלגות הקיים מחייב זאת, מטבע מהותו. אולם מלחמת־העצמאות בנחלת־יהודה תורמת בכל זאת תרומה משלה להווי הישראלי המקורי: אין זו מלחמה בין מפלגות — כי אם בראש וראשונה בין חברים של אותה מפלגה — מפא״י.
גליון 1131 (3 ביוני 1959), עמוד 17
העולם הזה 113.1 תף בטקס־חתונה ערבי, שנערך בבית־צפפה, מול הגבול הירדני, שיעשע את המסובים ברקוד־בטן סוער בהעלותו מתקופת זכרונות מלחמת העצמאות, סיפר השבוע משה דיין על אחת הפגישות שהיו לו עם המלן־עבדאללה.
גליון 1113 (28 בינואר 1959), עמוד 8
צבא ט ול לקאהיר אחת האגדות המרגיזות ביותר שרדפה תמיד אחרי לוחמי מלחמת־העצמאות, היתה האגדה של ״נס תש״ח״ .לפי אגדה זו עמד קומץ זעיר של לוחמים מול ״שבעת צבאות ערב״ ,שהיו כוח אדיר ורב.
גליון 1106 (10 בדצמבר 1958), עמוד 9
הסרט, שעלילתו תהיה עמידת הגבורה של מצודת צפת בתקופת מלחמת העצמאות, יופק על-ידי התאחדות בעלי בתי־הקולנוע, בשיתוף עם אולפני חהסדטח.
גליון 1125 (21 באפריל 1959), עמוד 4
לפי סטטיסטיקה רשמית, נפגעו באותו מסע־עונשין של הצבא התורכי 165 כפרים כורדיים, ואילו מספר הכורדים שנהרגו באותה מרידה הסתכם ב־ — 8643 כחמישים אחוז יותר ממספר חללי מלחמת העצמאות של ישראל. השפה הכורדית נאסרה רשמית בתורכיה, ספרים כורדיים הוחרמו ונשרפו, אלפי כורדים הועברו לאנטוליה והמלים ״כורדי״ ו״כורדיסטאן״ הוצאו מכל ספר תורכי.
גליון 1148 (30 בספטמבר 1959), עמוד 5
האיש שסימל את הר־הגעש יותר מכל אדם אחר היה דויד בך הרוש, עולה ממארוקו, לוחם מלחמת־העצמאות וחסר־עבודה כרוני, אדם שגילם בעצמו את הבעיה כולה.
גליון 1148 (30 בספטמבר 1959), עמוד 6
השנאה האמיתית ליעל דיין, שנאה שאיחדה אינסטינקטיבית את דבר עם חרות ואת אנשי ר,עליה השניה עם עולים שמקרוב באו, נבעה מעובדה זו: שיעל דיין נתנה למדינה את התיאור־העצמי הכן הראשון של בן הדור שלאחר־מלחמת־העצמאות. י בראי של יעל דיין מצטיידות 5ניו של הדור שנולד לתוך המדינה — והמראה היה מדאיג.
גליון 1154 (4 בנובמבר 1959), עמוד 4
שלושה ימים נמשכו הצניחוח מדאקוטות וממטוסי סטירמן דו־מושביים, בהשתתפות 22 צנחנים. רב־סרן צנחנים עטור אותות (מלחמת העצמאות, מיבצע קדש, הבריגדה היהודית, הפלמ״ח) ,בעל רקע אדום לכנפיו (צניחה קרבית במיטלה) ,שעקב אחר כל צניחה.
גליון 867 (3 ביוני 1954), עמוד 9
לפני שהעריב היום נפצע קאפא ברגלו על־ידי כדור תועה אך הוא המשיך לכוון את מצלמת הקונטנס בעלת העדשות ה־טלסקופיות עד שאסף במצלמתו כתבת צילומים מזעזעת. קאפא נשאר בארץ משך כל חודשי מלחמת העצמאות, חוד לארצות־|ד|:רית רק אחר שסיים את צילומם של שני ספרי תמונות: דו״ח על ישראל וזאת היא ישראל.
גליון 866 (27 במאי 1954), עמוד 9
כשעזב גרישה את המקום באותו יום, היו פניו אפופים חיוך: סוף סוף מצא את הדרך הנכונה, דרש ממשרד־הבטחון זכויות של נכה מלחמת העצמאות — חמש שנים לאחר שיחרורו מן הצבא בגלל מחלת״ עצבים.
גליון 873 (15 ביולי 1954), עמוד 7
גם הוא וגם אליהו דובקין עדיין מחזיקים בעמדותיהם כפקידי ממשלה וסוכנות גבוהים•*• וכל עצמתה של המכונה המשפטית הממשלתית (היקרה) מתרכזת כנגד זקן בן .73״ ילודה נחו ו הנ ח ש אחר מלחמת העצמאות הודאג דוד בן־גור־יון מהירידה המתמדת בעליה הפנימית, הקציב ליולדות של־ממש, אמהות לעשרה ילדים ויותר, פרם ילודה בגובה 100 לירות לאם מסתננות מרים ושדיה אל־אשהג בלילה ג שום, דפיקה על הדלת שלה וסוכנות שעסקו במחקר רקע המשפט.
גליון 886 (6 באוקטובר 1954), עמוד 8
הידיעות העולמיות לעתונות חוסר ידיעה גרר חוסר ידיעה: איש לא שם לב לכך שבשבוע שעבר הקיפה סוכנות־הידיעוו /הבריטית רויטרס סניף מקומי חוש בארצות ערב, התקשרה לצורך זה עם סובבות הי דיברת הערבית, שהוקמו, על ידי מנגנון התעמולה של הליגה הערבית׳ מיד לאחר מלחמת־העצמאות. הוחלט להעביר את כל הידיעות של רויטרס לקהיר, לתרגמן לערבית, להפיץ אותן משם לעתונות ולתחנוודהשידור.
גליון 886 (6 באוקטובר 1954), עמוד 17
הזמרה המקצועית באה לה מאוחר יותר, ב מקרה, לצידו של אילקה — ולא בישראל. אחרי ניתוח, נגינה. בעת מלחמת־העצמאות שהה אילקה באמריקה, הוא נלחם את מלחמתו עוד קודם לכן, כאשר היה אחד המתנדבים הראשונים לחטיבה היהודית ה לוחמת ..הוא היה גם אחד הנפגעים הרא שונים בחזית איטליה: אחת מרגליו נקטעה.
גליון 884 (27 בספטמבר 1954), עמוד 5
היא השיגה הישגים גדולים כשנכפתה מיד לישראל ולהשתכן בה. במקום זה נהג מלחמת־העצמאות על הישוב. אולם אין כאיש־עסקים זהיר, תיכנן את בואו שלבים־ ערך לתכונה זו בהיעדר תכנית מדינית שלבים.
גליון 855 (11 במרץ 1954), עמוד 19
ככל סקוטי הגון, לא היה לבו של הקפטיין אלן באר שלם עם בזבוז משווע של רכוש שור, כסף, והוא שמר בלבו לעת־מצוא את תכניתו לשוב ביום מן הימים ולמשות מן המים את הנשק ששויו הון־תועפות. מלחמת־העצמאות בשנות 1948—50 הפריעה למימוש תכניות ו, דחתם לכמה שנים נוספות.
גליון 812 (14 במאי 1953), עמוד 7
מנגנון דמי מפתח לאפוטרופוס האפוטרופוס על הרכוש הנטוש * ממונה על מספר גדול מאד של דירות ובתים, שנעז בו על ידי ערבים בעת מלחמת העצמאות, בכל חלקי הארץ. בדירות אלה יו ש בו יהו דים׳ ברובם הגדול עולים חדשים, המשלמים לאפוטרופוס שכר דירה.
גליון 818 (25 ביוני 1953), עמוד 7
למה היה צורך להעכיר את השיפוט כענין זה לצבא ז־ האם לא הספיק כית-המשפט הרגיל ז נקבע בפקודת הטרור תש״ח, שנוסח בימי מלחמת־העצמאות. דוקא אותו חוק שהתקפתם, חוק העבירות נגד המדינה, שטרם אושר בכנסת, מעביר עבירות אלה חזרה לשיפוטו של בית־המשפט האזרחי.
גליון 811 (7 במאי 1953), עמוד 11
מעל לדג לים תלה מפה גדולה של ישראל׳ סימן בה את שלשלת נצחונות מלחמת העצמאות. מ שסיים בז רי שושנים ותאורה צבעונית, נת קבלה תמונה מרהיבה ביו תר.
גליון 814 (28 במאי 1953), עמוד 11
מלקות ללא רשיון. בביקורו הבא אצל * בחלקם נכי מלחמת העצמאות, חלקם נכי צה״ל. דוד בן־גוריון כשיחה התנ״כית* — דמות לאבו־ג׳ילדה הפסיכואנאליטן, סיפר הבחור, שנוסף על צרותיו הפסיכיות לא יכול עתה לשבת, על איש הפלא משכונת קטמון.
גליון 808 (16 באפריל 1953), עמוד 6
יתכן מאד שהשתעמם מעט בתפקיד זה. כי עם פרוץ מלחמת העצמאות התנדב — ללא מש כורת — למלא את תפקידו (החיוני) של המפקח על הדלק.
גליון 826 (20 באוגוסט 1953), עמוד 14
רגילה לשתות קפה תורכי בבית קפה ערבי, עד שפורסם באחד הימים מאמר עליה בעיתון גדול, שציין כי הופיעה בפני חיילי מלחמת־העצמאות ואף עלתה על מוקש ערבי. היא חששה לחזור ולהופיע באותו בית־קפה, אך כשהתגברה על חששותיה מצאה את עצמה מוקפת המון מעריצים ערביים, שהתפארו בכך כי אשד.
גליון 800 (26 בפברואר 1953), עמוד 6
מ סוכן מאד באחת התקופות השחורות ביותר של מלחמת העצמאות, החליטה הממשלה לגייס את בני . 17 גיוס זה נעשה תחילה לצרכי אמונים בלבד, אך היה ברור כי הכרח המלחמה יכפה על הממשלה גיוס לתקופה ארופה.
גליון 799 (19 בפברואר 1953), עמוד 6
עבדאללה הפך ליפה השחורה: מנהל הנונס ארנסס סימון. העם המנצח האמיתי של מלחמת העצמאות העברית. מלבד נסיון בלתי מפואר זד, לא היתד, מדיניות־החוץ העברית קיימת במרחב, לא בימי המלחמה ולא ביום מן הימים אחריה.
גליון 806 (2 באפריל 1953), עמוד 7
חדד ו מרד ניסתה לוודא אם לבש בגדי נשים כדי לחדור לחדרי הנשים בתחומי העיר. כשנוכחה לדעת בימי מלחמת העצמאות התגייס נתן, הפך שאין הדבר כך, שמחה, למצוא סעיף כל שהוא חובש.
