חיפוש: "מלחמת יום כיפור"
נמצאו 1,734 תוצאות (מציג 101 עד 125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 13
אם אלי יבוא, הוא יגיד את העניין• * הסוכר הצבאי שר ראשיהססשרה. ל ה בנ תהדב רי ם: • מילחמת יום־הכיפורים פרצה ב 6-באוקטובר ,1973 יום־ שבת, בצהריים. • ועדת-אגרנט הוקמה אחרי מילחמת יום־הביפורים כדי לחקור את המחדל ואת מאורעות הימים הראשונים של המילחמה. … בוועדה היו חמישה חברים: השופטים העליונים שיטעון אגרנט ומשה לנדוי, מבקר־המדינה לשעבר יצחק נבנצאל (שלושתם בחיים) ,רב-אלוף ייגאל ידין והאלוף חיים לסקוב (שניהם נפטרו). • אמ״ן, אגף־המודיעין של צה״ל, אחראי על פי חוק למסירת הערכת- המצב הלאומית לממשלה. בתקופה של מילחמת יום־הכיפורים עמד בראשו האלוף אלי זעירא. הודח על־ידי ועדת-אגרנט. • המוסד אחראי לאיסוף מידע במיגזרים מסויימים. בתקופת מיל־חמת יום־הכיפורים עמד בראשו האלוף צבי זמיר. עד לא מכבר היה נהוג להעמיד בראש המוסד אלופים שהשתחררו מצה״ל.
גליון 1909 (3 באפריל 1974), עמוד 19
אפשר ל צלם מתוך לוויין — אבל את זאת יכולות להרשות לעצמן רק מע־צמות־העל, ועובר זמן עד שה נתונים יכולים להגיע לידי המיפ־קדה הזקוקה להם( .כפי שפורסם בחו״ל, לא היה לוויין אמריקאי בשמי המיזרח־התיכון בפרוץ מיל- חמת יום־הכיפורים, ועברו ימים יקרים עד שהוזנק.
גליון 2413 (30 בנובמבר 1983), עמוד 25
כך, לדוגמה, במיקרה של פריצת מילחמה במיתווה דומה לזה של מיל־חמת יום־הכיפורים יצטרך חיל־האוויר לבחור בין ריכוז המאמץ האווירי בסיוע לכוחות־הקרקע, או בריכוזו בתקיפת מערך הטק״ק, או בתקיפת מערך ההגנה האווירית, אשר יגבה מחיר כבד זרים) לא היה בדבר שינוי משמעותי במאזן הכוחות בין צה״ל ומדינות ערב. … כפי שהוזכר לאחרונה בהקשר לטיבוע המשחתת אילת, ידע צה״ל על קיומן של ספינות־טילים בידי המצרים, אולם משום מה לא חשב איש על המשמעויות המיבצעיות הנובעות מכך. לפני מילחמת יום־הכיפורים ידע המודיעין על פריסת אמצעי הנ״ט בצבא מצריים, אך למרות זאת לא היה מידת האיום שר הטיל החדש שהמיס!
גליון 2009 (3 במרץ 1976), עמוד 36
עליה שבועיים אחרי פרוץ מיל- חמת יום־הכיפורים. היא באה אז לבקר אצל מיטת בעלה בן ד.־ ,28 גרשון, שנפגע קשה ליד מוצב לקקן כאשר יצא, ב* מיסגרת תפקידו, לחלץ טנק — ונפגע ב עצמו מרסיסי־פגז, בכל חלקי גופו.
גליון 2620 (18 בנובמבר 1987), עמוד 27
ואם מדברים על שאננות, על זחיחות־הדעת ועל דעות קדומות, תחלואיה העיקריים של הביקורת בכלל, מן הראוי לזכור את מקרהו הקלאסי של רומן גארי הצרפתי(אמיל אז׳אר של כל החיים לפניו״) אשר טמן לרגלי חבורת מבקריו מלכודת גאונית, וטבע במיצחם אות־קלון יחיד במינו, בחוללו, אגב כך, מעין מלחמת יום־כיפור של הביקורת. אין ספק כי אילו נכתבה יצירת תיאטרון זו, הלילות העליזים של פרנקפורט, בידי מחזאי צעיר ואלמוני, ויהי שמו ארז בן־ארז או הילל בן־שחר, רק לא יוסף מונדי, אין ספק כי במקרה כזה היו מבקרי התיאטרון מתחרים ביניהם, ובפרהסיה, בחלוקת שבחים מפליגים להצגה — בדיוק כבמקרהו של גארי.
גליון 2431 (4 באפריל 1984), עמוד 22
שם עברה את מילחמות ההתשה ויום־הכיפורים. לפני מילחמת־יום־הכיפורים, ערכה, שיכתבה ושיפרה את יומנו של איש ״יחידה 101״ ,מאיר הר־ציון, חניכו של אריאל שרון, שמן־הסתם השפיע רבות על אופן חשיבתה. במילחמת־יום־הכיפורים עברה נעמי פרנקל הלם, שאותו הגדירה כך :״מילחמת יום־הכיפורים היא הטראומה שלי. … לדעתי, העתיד עוד יוכיח כי המילחמה הזאת הפכה לטראומה היסטורית. במילחמת יום־הכיפורים עברתי מהפכה נפשית ורוחנית גדולה מאוד, והיא שהקימה מחיצה ביני לבין החברה.
גליון 2340 (7 ביולי 1982), עמוד 33
שלום חנוך, אריק סיני, הגשש־החיוור, יהורם גאון, גדי יגיל, דייוויד ברחה, אושיק לוי ועוד רבים אחרים — כולם התפזרו בשטח עם גיטרות או אקורדיונים. במילחמת יום־הכיפורים היו אורי זוהר, אריק לביא ושייקה אופיר צוות, והופיעו לפני החיילים בצפון ובדרום. … במילחמת סיני הוא היה בלהקת בצל ירוק ולאחר מכן השתתף בכל מילחמות ישראל. במיל־חמת יום־הכיפורים, מלבד הופעות המילואים שלו שבהן חרש את כל הארץ, נסע לבתי־חולים והופיע בשקט ובצינעה, ללא צלם צמוד כפי שנוהגים רבים אחרים, לפני הפצועים.
גליון 2363 (13 בדצמבר 1982), עמוד 72
אשר רבו נמנה על לקוחותיה של אביגיל, והוא כנראה מטורף. חוזר בתשובה ** ד מילחמת יום־הכיפורים /היה רבו צעיר רגיל. הוא גדל בשכונת־שפירא בתל־אביב, כשהוא יתום מאב מגיל צעיר. … אחר־כך מכר את המשאית ופתח חנות־מכולת בשכונה. הוא השתנה לבלי הכר מאז מיל־חמת יום־הכיפורים. במילחמה שרת במילואים כחייל קרבי, וכ אשר חזר הביתה החל מגדל זקן וחזר בתשובה.
גליון 2592 (6 במאי 1987), עמוד 6
כמה שבועות היא צועדת מניצחון לניצחון. פאקם אמריקאנה. ערב מיל- חמת יום־כיפור הצליח הנרי קיסינג׳ר לסלק את הסובייטים ממצרים. … השגרירות הסובייטית הגדולה בקאהיר, הסמוכה למלון שר תון בגיזה, נשארה כמעט בניין־רפאים. בעיקבות מילחמת יום־הכיפורים ביצר קיסינג׳ר הישג זה. כל המדינות הערביות קיבלו את העיקרון שרק ארצות״הברית יכולה להביא להסדר עם ישראל.
גליון 1895 (26 בדצמבר 1973), עמוד 6
אתה רוצה בהמשך המצב המדיני והצבאי כמו שהיה בין 1967 למיל־חמת יום־הכיפורים — בחר באחת ממים־ לגות אלה. … ״ בעיקבות הכרזה גלוייה זו פירסם ד״ר משה סנה מאמר ארוך בדבר תחת לכותרת ״גם בשם השלום אפשר לחבל בשלום״ בה האשים את חברי שי״ח החברים היום ב״מוקד״ ,את העולם הזה — ח עו ל ס חו ה זה הציע לנו נשיא מצריים באמצעות ה־ניו־יורק חודשים אחרי מילחמת יום־הכיפורים, שישה שבועות לפני הבחירות ושבוע לפני אישור מיסמך 14 הנקודות של המערך, התכנס הוועד המרכזי של מק״י, השותף הבכיר ב״מוקד״ והחליט :״במשא־ומתן הצפוי נתבע הצד הערבי להסכים עקרונית לחתימת חוזר. … תן אימון במי שנתן אימון בשלום ובמאבק עליו בכל השנים הקשות שקדמו למילחמת ששת הימים, אחריה, במילחמת יום־הכיפורים ואחריה. בכנסת השמינית יוכרע גורל השלום — כינונו עכשיו, או דחייתו לשנים רבות, כשמילחמות עקובות מדם מאיימות על מדינת־ישראל ותושבי האיזור כולו.
גליון 2249 (8 באוקטובר 1980), עמוד 60
יצא לו איפבא מס תברא אל״מ (מיל׳) יעקב חי סד אי וכתב מ א מר ושמו :״ מיל חמת יום הכיפורים: הפתעה ! ניצחון?״ ב״ידיעות ארחונות 19.9.80 וכ מדומה ראויים הדברים ל הי קרא, והשיב עליהם שר־הביחון (מיל׳) של מיל- חמת יום־הביפורים ב״הערות שוליים בעיקבו ת מי לחמת יום- הכיפורים״ ב או תו עיתון 14.9.80 וכ מדומה ראויים הדברים ל היקר א, וכל הרוצה יקרא ויתעמק ויסיק מ ס קנו תיו, ביד ה הגיון הטובה עליו.
גליון 2239 (30 ביולי 1980), עמוד 4
העוקב אחרי מאבקם של 18 מיליוני הכורדים (בתורכיה ,8 בעיראק — 4ובאיראן — 6מיל יון) יודע היטב, כי הסיבה המכרעת לכישלון מאבקם ההירואי עד כה נעוצה בסיכסוכים הפנימיים בינם לבין עצמם, שנוצלו בידי ה־מישטרים המרכזיים. בתקופת מיל־חמת יום־הכיפורים היו אלה האמ ריקאים (קיסינג׳ר) אשר (בניגוד לדעתה של ישראל) יעצו למנהיג הקשיש מולה מוסטפה בראזאני, להימנע מפתיחת מילחמה כוללת נגד צבא עיראק, שיחידותיו הוע ברו לגבול הסורי.
גליון 1904 (27 בפברואר 1974), עמוד 27
במילחמת־ששת־הימים היה מפקד חטיבה, פרש לפני בשנה !מצה״ל, הזר עם פרוץ מיל־חמת יום־הכיפורים ושירת בפיקוד־צפון. נפטר בבאזל, בגיל ,70 האוצר הראשי הראשון של מוזיאון בוונפנזן ל־מיקרא וארכיאולוגיה במוזיאון ישראל, ד״ר פנואד פ.
גליון 1953 (5 בפברואר 1975), עמוד 3
ממשיך ד׳ :האמת היא שחיפשנו משהו משתלם וביוון שצפינו את מיל־חמת יום הכיפורים ואת גל המחאה שיבוא בעקבותיה, החלטנו להקדים את דורנו ולהתבסס לפני שיהיו קורקינטים.
גליון 1950 (22 בינואר 1975), עמוד 38
סוחרי-העבדים הערביים אורבים לה בשדה־קרב נטוש (כנראה של מיל- חמת יום־הכיפורים) .בציורים מכילים פארודיות על דמויות שונות ומשונות : ראשי המאפיה, המיליונר המיסתורי הווארד יוז, הסנאטור אדווארד קנדי (המתחבא באחד הציורים מתחת לגשר, רמז לתקרית המפורסמת בחייו) ,ספירו אגניו, הנגוס האתיופי, ראש־ממשלת בשוק־העבדיס (״סופרמארקט לבשר של עבדול הישר׳) ,יחד עם הנערות המשומשות סן ההרמון, הכניסו בעלי־הסידרה שפע של דמויות בינלאומיות.
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 24
אגלאל אל- גמאל הנחמדה, כתבת השבועון רוז־אל־יוסוף, הנשואה לסגן־אלוף בצבא המצרי, רקדה עם רון בן־ישי, בעל הכתבה הקרבית המצטיינת מחזית איסמעיליה במיל- חמת יום־הכיפורים. מורסי סעד־אל־דין, מנהל שרות ההסברה המצרי, רקד עם סמדר פרי, כתבת על המשמר.
גליון 2354 (13 באוקטובר 1982), עמוד 18
הסרט עו סק באשה העומדת להינשא באמצע מיל חמת יום־הכיפורים, וממ תינ הלח תנ ה. ל קר א ת סיו ם הצילומים נפטרה עוגניה, ששבה לשחק אחרי 15 שנות העדרות מן הבימה.
גליון 1907 (20 במרץ 1974), עמוד 13
ההסתאבות: שפשטה באיברים חיוניים של צה״ל ושבאה לידי ביטוי ב־מילחמת יום-הכיפורים׳ היא אחת התוצאות של המצב הקיים במערכת־הביטחון. במילחמת יום־הכיפורים הסתבר כי חלק מהמחדלים שפגעו בכושר הצבאי של צה״ל נבעו מתופעות של שחיתות אישית, שלפעמים לא היו רחוקות בהרבה ממה שקרה לצבא המצרי ב־ 1948 תחת שילטונו של המלך פארוק. … אחד הסיפורים הטראגיים ביותר של מילחמת יום־הכיפורים, קשור בפרשה עגומה שהתפרסמה לראשונה בעתונות הישראלית ביום שישי, ה־ 5באוקטובר ,1973 ערב מילחמת יום־הכיפורים. … הדוגמה האישית של שרהביטחון* * יתן היה לחשוב כי ההלם והזעזוע 1שבאו בעקבות מילחמת יום־הכיפורים ימחו תופעות של הסתאבות ושחיתות אישית, המשרות אווירה עכורה בצה״ל.
גליון 1902 (13 בפברואר 1974), עמוד 24
מים־ לגת המדינה היהודית״ ,ד״ר הרצל רוזגכלום שחתם בשם ״ורדי״ — הפסדונים שלו בעיתון הבוקר, בו כתב אז? ! בתום מילחמת יום־ הכיפורים מונה הרב הצבאי הראשי תת-אלוף, מרדכי פי״ רון לרשות מוסמכת לנפגעים. … ממזר זד, אחד ששואל תמיד מיהו יהודי.״ • המראיין שמואל שי, על שכר ׳ועונש :״אחרי מיל- חמת יום־הכיפורים נוכחנו לדעת שאין עונש. ואחרי ביטול הסובסידיות, נוכחתי לדעת שאין גם שכר.״ ט ט459 צזזו7ן, צחוק, אבל... 0בשלב זה דיוני הקואליציה הם סוב -יהודיצה. 0מסתמן מצנ נו תקום ממשלה על קגי יסוד !
גליון 1955 (19 בפברואר 1975), עמוד 35
מפני מחדל נמשך זה, החמצנו את מילחמת העצמאות ועמדנו על סף החטאת מילחמת יום־הכיפורים. תרומתה ההיסטורית של ועדת־אגרנט היא בכך, שסוף־סוף הבהירה, כי מילחמה איננה אינטריגה פוליטית, אלא סידרה של אק טים צבאיים ובי נקודת התורפה הקריטית של מנגנון־ההגנה שלנו הוא באי־מספי- קותם של ההנהגה והמצביאות הצבאיים, לא המדיניים. לחיזוק נקודה זו, ארשה לעצמי לצטט את קטע הפתיחה של הסידרה שלי המתפרסמת עתה בהמשכים בהעולס הזח, הממצה את רעיונה המרכזי :״מנקודת- הראות הצבאית־המיקצועית, היתה מיל- חמת יום־הכיפורים ישועדדבהלם ...״אידו איחרה המידחמה ככמה שנים, ייתכן שצה״ל היה נעשה מבונת־לחימה מקולקלת כל-כך, שכשדח-הקרב היה מתפורר ומובס מייד, ללא תקומה.
גליון 2457 (3 באוקטובר 1984), עמוד 18
ביום השנה של מילחמת ׳ום־הנימוים שונו דוני שניגר אוו חדש ער הכישלון ך יי וויכוח שצף ועלה, לפני כחצי שנה, על 1 1הגנת רמת־הגולן במילחמת יום־הכיפורים. היפנה, אולי בפעם הראשונה, את הזרקורים לצורת ניהול־הלחימה בצפון. … שמות עם משמעות ך* יערכות הביטחון השוטף(הבט״ש) \ 1של צה״ל ברמת־הגולן לפני מיל־חמת יום־הכיפורים היתה מצומצמת במידה המעוררת פליאה.
גליון 2397 (10 באוגוסט 1983), עמוד 30
הדבר נובע במידה רבה מן השינוי שחל במיבנהו של הצבא הסורי ומהתפרסותו בגיזרה רחבה. במילחמת יום־הכיפורים מנה הצבא הסורי שלוש דיביזיות חי׳׳ר ושתי דיביזיות משוריינות, ואיבד 18 מתוך 19 הטנקים שלו. … ^ אשר הותווה מיבנהו של צה׳ל בשנים ^ מאז מילחמת יום־הכיפורים, עמד לנגד עיני המתכננים הדגם של המערכות שנוהלו נגד המצרים במידבר סיני. הצבא שנבנה הותאם ללוחמת־מידבר בשטחים מישוריים, שכן זאת היתה חזית־הלחימה העיקרית של צה׳׳ל. במילחמת יום־הכיפורים לחם צה׳׳ל בשתי החזיתות בשטח שהוא מישורי בעיקרו, ומתאים להפעלת עוצבות־שיריון גדולות.
גליון 2044 (3 בנובמבר 1976), עמוד 40
המחקר יסו די ומעניין, אבל סובל מעצם העובדה, שנעשה לפני ארבע •שנים ואינו נוגע, משום כך, באף אחת מן התופעות שהת עוררו אחרי מלחמת יום־הכיפורים, ואשר •שינו את פני החברה הישראלית בצורה משמעותית.
גליון 1964 (23 באפריל 1975), עמוד 19
מאז 1969 הופיעו בעקביות פירסומים בעיתונות הבינלאומית, ובמיוחד בעיתונות התעופה המיקצועית, שבישרו על כך שישראל עוסקת בפיתוח מטוס־קרב מתוצרת עצמית לפי הדגם של דד מיראז׳־ ,5אותו מטוס צרפתי שהנשיא דה־גול הטיל אמבארגו על מישלוחו לישראל עם פרוץ מילחמת ששת־הימים. אחרי מיל- חמת יום־הכיפורים התרבו הידיעות שהצי גו את המטוס הישראלי כעובדה מוגמרת.
גליון 2458 (9 באוקטובר 1984), עמוד 43
קודם פינו את הגברת גרינפלד, אלמנה ואם שכולה ממיל־חמת יום־הכיפורים. אחר־כך פינו מכאן איש חולה־לב, שהיתה לו חנות לחייטות.
