חיפוש: "מלחמת יום כיפור"
נמצאו 1,734 תוצאות (מציג 1,001 עד 1,025)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1929 (21 באוגוסט 1974), עמוד 4
שתיקת של ישראל הושוותה על ידי אותם שרים לעמדה שנקטו רוב מדינות העולם כמילחמת יום־הכיפורים, באשר נמנעו מגינוי ההתקפה המצרית-סורית ונתנו בבד הכשר למעשה תוקפנות.
גליון 1950 (22 בינואר 1975), עמוד 4
כתוצאה מאיומים נסיגתו של הרב הראשי שלמה גורן מפרשת המח־דל־כביכול של איסוף חללי צה״ל במילחמת יום- הכיפורים, וחזרתו מתביעתו להקים ועדת־חקירה בנושא, באו אחרי שהתברר לו כי מתנגדיו עומדים לפתוח במיתקפה נגדית.
גליון 1965 (1 במאי 1975), עמוד 4
אסאקד מוו׳ - גי בו רישראל בין מקבלי עיטור הגבורה שיוענק בשבוע הבא בטכס חלוקת העיטורים ללוחמים שגילו מעשי גבורה במילחמת יום־הכיפורים, יהיה גם סרן (מיל). אסא קדמוני, גיבור הקרב על סרפאום, שלחם בעצ מו נגד גדוד מצרי שלם, ושהיה מראשי תנועת- המחאה ־שהתעוררה בעיקבות מחדלי המילחמה.
גליון 1913 (1 במאי 1974), עמוד 13
המשמעות האקטואלית שיש ליומנו של משה שרת נובעת מכך, שהוא קורע אח המסווה מעל פני ההנהגה ההיסטורית של מדינת־ישראל, וחושף למעשה את שורשי המחדל הגדול, שהתגלה בכל עוצמתו במילחמת יום־ר,כיפורים. המחדל לא החל במילחמת יום־הכיפורים. הוא החל 20 שנד, קודם־לכן.
גליון 1913 (1 במאי 1974), עמוד 27
למען האמת, כבר הוצג הסרט באולם קולנוע אורדן, משך שני שבועות ריקים ועצובים. אלה היו ימי מילחמת יום־הכיפורים, והקהל לא הגיע. אבל, היום, חובה קדושה היא לשלוח כל מי שאוהב קולנוע, וגם את מי שאינו משוגע־לעניין, אבל נהנה מסיפורי״אגדח אסתטיים, לראות את אחד הסרטים המקסימים שהוקדשו לקולנוע על־ידי מי שמשוגע לו באמת — הבמאי פרנסואה טריפו.
גליון 1917 (29 במאי 1974), עמוד 33
כאשר נסעה לסיבוב־הופעות בקמפוסים וכדומה ברחבי ארצות־הברית, התלווה אל חווה גם הבעל־הצנחן, שהיה עם הכוח שחצה את תעלת־סואץ במילחמת יום- הכיפורים. אחר־כך, לקפיצה לבלגיה, לא היה טעם שיתלווה.
גליון 1915 (15 במאי 1974), עמוד 4
המדובר כאשתו של טייס היל-חאוויר שנהרג במילחמת יום הכיפורים, שנמסר לה בי לא תוכל לקכל את זכויות השיכון של בעלה.
גליון 1915 (15 במאי 1974), עמוד 24
דומה כי ראש העיר אינו חש את מלוא היקפה, כמוהו כמפקדי צה״ל צה״ל, תת-אלוף אפרים פורז :״אין שום ערב מילחמת יום־הכיפורים• דימיון ביו מה שכתוב בחוברת לבין מה שומה על להט לזנוח לשבוע־שבועיים שנהוג ומקובל בצד״״ל.
גליון 1912 (25 באפריל 1974), עמוד 7
האישית של גולדה), טופח לה על הכתף ואומר לה : ,אל תדאגי, לא תהיה מילה־מה!״׳ זה היה ביום השישי, ערב מילחמת יום־הכיפורים, אחרי שהגיש את דו״ח־המודי־עץ בו.
גליון 1911 (17 באפריל 1974), עמוד 14
הן הורקו, נ שדדו ונ בזזו על- ידי ישראלים, מייד עם תום מילחמת יום- הכיפורים. ריווחי־מילחמה. לא היתד, זו חקי רתו הראשונה של המכס התל-אביבי, ה קשורה ׳בהברחות של אנשי־צבא.
גליון 1909 (3 באפריל 1974), עמוד 20
״העיתונות,״ אמר ,״היא־היא שהביאה לאותו מצב מחורבן בקרב הציבור, אשר בסופו של דבר גרם למחדל של מילחמת יום־הכיפורים.״ הוסיף נימרוד, מהקהל :״לפי דעתי אנחנו, בתור תנועה, צריכים להצטרף ל- מיפלגה שיש לה כסף.
גליון 1909 (3 באפריל 1974), עמוד 22
של דיין לצרות הפוליטיות שפקדו אותו מאז מיליחמת יום־הכיפורים, ולירידה התלולה שחלה באהדת הציבור, שכה חשובה לו, בחודשים אלד, אך רק מעטים ממקורביו ידעו כי דיין מודאג, מודאג מאוד מסכנה, הגדולה מכל אלה שאיימו עליו בשנים האחרונות — הסכנה הנשקפת לעינו הבריאה.
גליון 1909 (3 באפריל 1974), עמוד 24
השיטה, שהפכה לנוהג כימעט קבוע ב מערכת הביטחון, לפיה עוברים פקידים בכירים מצד אחד של המיתרס לצידו השני כימעט בן־לילה והופכים ממוסרי- עבודות למקבלי-עבודות בסכומים של מיל יונים, התגלתה עוד הרבה לפני מילחמת יום־הכיפורים. עתיד ב טו ח ף* נימין גלילי היה עובד בכיר במיש- * רד־הביטחון, עובד בכיר מאוד.
גליון 1937 (16 באוקטובר 1974), עמוד 4
סידרת ע מידרור- בגיליון הבא בשל סיכות טכניות לא מתפרסם כגיליון זה המשך סידרת־הבתבות של הפרשן הצבאי בנימין עמי- דרור, על הסיכות והגורמים שהביאו להתמוטטות מערבת התפיסות הצבאיות ומושגי •הלחימה של צה״ל כמילחמת יום־הכיפורים. הכתבה הכאה בסידרה, המעוררת הדים רכים, תעסוק כניתוח הקרב על מיתחמי אכו־עגיילה ב* מיכצע קדש ב ,1956-ותתפרסם כגיליון הקרוב של ״העולם הזה״, כשבוע הבא.
גליון 1937 (16 באוקטובר 1974), עמוד 36
כאשר נישאו, לפגי כשנתיים, החליטו שעד שיעברו לדירה משלהם, יגורו בדירה שכורה בבת־ים. ואז פרצה מילחמת יום־הכיפורים. שמואל יצא לחזית. זמירה עברה לגור, עם הילה אצל הורי בעלה.
גליון 1931 (4 בספטמבר 1974), עמוד 4
אחת החברות שקיבלה עבודות תחזוקה כמחסני-חירום היא חכרה ש אחד השותפים כה הוא אלוף־מישנה >מיל ).יששכר (״איסקה״) שדמי, ש נפצע קשה במילחמת יום־הכיפורים.
גליון 2059 (16 בפברואר 1977), עמוד 21
צה״ל הרכיב בו 111י תותח בן 105מ״מ צרפתי ומנוע דיזל. במילחמת יום־הכיפורים עוד לחם טנק זקן זה בהצלתה רבה בטינקי טי־ 62 מתוצרת סובייטית הן בחזית המצרית והן בחזית הסורית.
גליון 2058 (9 בפברואר 1977), עמוד 32
חלק גדול מבנייניה עוד עמד על תילו בתום מילחמת יום־הכיפורים, כפי שיודעים היטב אלפי ישראלים.
גליון 2055 (19 בינואר 1977), עמוד 2
ירחון סו ביי טי פיר שירי ט שו ר רי ישראל הגיליון האחרון של הירחון הסובייטי בשפה האידית סאוועטיש היינולאנד (המולדת הסובייטית) פירסם בגיליון האחרון של שנת 1976 בתירגום לאידיש קובץ שירים בעברית שהופיע במדינת־ישראל מייד אחרי מילחמת יום־הכיפורים. הקובץ, שנכתב בידי משוררים יהודים וערבים, ושנקרא בשם ״גשר בין חופים״ זכה בשעתו לתהודה גדולה.
גליון 2036 (8 בספטמבר 1976), עמוד 7
כשסיים את שליחותו, חזר לארץ. אחרי מילחמת יום־הכיפורים הושאל עז ריה רפפורט על־ידי רשות השידור ל- מישרד־החוץ, נשלח לכהן כקונסול לעג־ייני־הסברה בקונסוליה הישראלית בניו־יורק.
גליון 2017 (27 באפריל 1976), עמוד 2
הראיון, שבו מדבר קרייסקי על השלום, הפלסטינים, היהדות והציונות ,״פורסם בגיליון הבא של ״העולם הזה״. בשנה שאחרי מילחמת יום־הכיפורים גוייסו אנשי־מילואים רבים לשירות־מילואים שנמשך עד 120 יום.
גליון 2052 (29 בדצמבר 1976), עמוד 4
גור• ד א ה צ לי חבע בו ד ה השבוי המפורסם ביותר של צה״ל במילחמת יום־ הכיפורים, אל״מ (מיל ).אסף יגורי, שעבר השבוע למרכז החופשי ברעש גדול, נקט צעד זה אחרי שניסה בכל כוחו לזכות במעמד רציני במיפלגת־העבודה.
גליון 2052 (29 בדצמבר 1976), עמוד 44
התוגה זמנית, מגלמת עתה השחקנית פתיה סרק תפקיד ראשי בהצגה כשם זה הוא ק־רא לה ״פליטה ועקודה״ ,והיא מכנה אותו ״נכנע ושבוי״ .היא השחקנית בתיה ברק• ,שנולדה במחנה־פליטים בגרמניה ומכונה כך בפי בעלה, שהיה שבוי מפורסם במילחמת יום־הכיפורים, הד״ר נחום ורבין. בתיה •נחום, החוגגים היום מלאות •שלוש וחצי שנים לנישואיהם, החלו את חיי״ הנישואין שלהם על בסיס •של חתונה״זמ״ נית, מנדש כשם ההצגה החדשה שבה מככבת כער, בתיה, והרי זה מיקרי בהחלט בילבד, ששם ההצגה חופף את פתח דרכם המשותפת, שהחלה בהיכרות מיקרית על הוף הים.
גליון 2045 (10 בנובמבר 1976), עמוד 42
ציפורה עמדה כבר לפני שנים להתגרש מבעלה, כני להב, אך במילחמת יום- הכיפורים הוא נפגע קשה ברא־שו, וזה עשה לציפורה משהו.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 3
״כשעברנו באיסמעיליה, ראינו לא פעם טנקים מצריים מסוג ם י־ .62 טנק כזה דפק את הטנק שלי במילחמת יום־הכיפורים. כשראיתי את הטנקים האלה, שמראם בל בד עורר בי קודם לכן חלחלה, ידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות כשאחזור לישראל: לקחת את החברה מהחטיבה שלי, לנסוע באוטובוסים לקאהיר, ולעבור ככה באיסמעיליה בין טנקי הטי־ 62 המצ ריים.
